## Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 75a

###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:1
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:1)

**גמ'. לאפוקי מדהני תנאי דתנן העיד רבי יהושע ור' יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שכשירה לכהונה, מאי טעמא, הוי ספק ספיקא, וספק ספיקא לקולא.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:2
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:2)

**בענין אלמנת עיסה**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:3
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:3)

א
**פירוש המשנה בעדיות**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:4
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:4)

**איתא** במשנה (עדיות פרק ח משנה ג) וז"ל העיד רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה שהעיסה כשרה לטמא ולטהר לרחק ולקרב אמר רבן שמעון בן גמליאל קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שגזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בתי דינין על כך הכהנים שומעים לכם לרחק אבל לא לקרב עכ"ל. ופירושים שונים נאמרו בלשון המשנה "שהעיסה כשרה לטמא ולטהר לרחק ולקרב".


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:5
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:5)

**ועיין** בפירוש הראב"ד למשנה וז"ל כלומר ואימתי אלמנת עיסה בזמן שהפסול שלה ראוי לטמא ולטהר לרחק ולקרב והיינו ספק חללה כשרה בקהל ויכולה להטמא אם תבעל לפסולין ואם זכר הוא יכול לפסול את זרעו אם יבעל את הפסולות כגון ממזרת ונתינה, וראוי הוא לטהר אם ידבק בכשרות וישראל שנשא חללה זרעה כשר לכהונה, אבל ספק ממזרות ספק נתינות ספק עבדי מלכים שאלו לטמא ולרחק יש בהם לטהר ולקרב אין בהם ואותה עיסה אינה כשרה אע"פ שהיא ספק ספיקא עכ"ל. כלומר דאלמנת עיסה מותרת רק מפאת ספק ספיקא בחללות לכהונה דיש לה צד ע"י נישואין בהיתר עם ישראל, ולא בממזר ונתין דאסורין על כו"ע ואין בילד שלהם היתר לקהל. וסברת החילוק צ"ב, דהרי בנוגע לספק אחד אנו מחמירין בספק חלל כמו בשאר ספק דאורייתא, ובספק ממזר יש גזה"כ דמותר מדאורייתא. וא"כ למה בספק אחד יש חומרא בחללות יותר ממזרות אבל בספק ספיקא ממזר יותר חמור (מדרבנן) מחללות.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:6
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:6)

**וי"ל** דיתכן דהחילוק לדינא בספק ספיקא נובע מהדין בספק אחד. דבחלל בספק אחד אמרינן ספק דאורייתא לחומרא. ולכן כשיש עוד ספק פסקינן דספק ספיקא לקולא. מאידך בממזרות, מדאורייתא ספק אחד לקולא, ונראה דהא דאזלינן לקולא בתורת ודאי.⁶² ולפי"ז י"ל דהחומרא מדרבנן בספק ממזר הוא לחדש איסור חדש מדרבנן ולאוסרו בתורת ודאי מדרבנן. ולפיכך בספק ספיקא יש סברא לאסור יותר מספק ספיקא דחלל, דהרי בממזר הספק השני חל על איסור ודאי (מדרבנן), וכמו דהרבנן החמירו על דין דאורייתא דספק ממזר לקולא לאוסרו, הו"ה דהחמירו על ספק ממזר דאסור הוא מדרבנן לאסור אותו בספק ספיקא להחמיר. משא"כ בחללות שהספק השני חל על איסור ספק ראשון, ולכן נחשב לספק ספיקא להתיר את האיסור.⁶³

footnotes:
⁶² ע"ע בזה בשיעורים לעיל (עג. בענין ממזר וספק ממזר אות א).
⁶³ לכאורה צ"ע בדברי רבינו זצ"ל דהרי ביאר למה אין היתר דאלמנת עיסה בספק ממזרות בגלל חידוש התורה בספק ממזר. אמנם לפי הראב"ד גם בספק נתין לא אמרינן הקולא דאלמנת עיסה ודיני ספק בנתין דומים לדיני ספק בחלל ולא לממזר.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:7
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:7)

**ועיין** בפיהמ"ש להרמב"ם דביאר את העדות של רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא באופן אחר, דבעצם הם העידו על ב' דינים שונים: א) דאלמנת עיסה כשרה לכהונה, ב) יש למשפחה זאת חזקת כשרות ונחשבת כמשפחה מיוחסת, וז"ל ותערובת זו שהעידו עליה היא משפחה שנתחתן בה ספק חלל ואינו ידוע אי זה הוא, ואחר כך מת איש מאותה המשפחה והניח אשה והיא הנקראת אלמנת עיסה, ויש בה ספק על ספק וכו' ולפיכך מכשיר ר' יהושע לכהונה, אבל רבן גמליאל אומר כיון שיש שם ספק ואינה יכולה לטעון בריא ולומר לכשר נבעלתי לא ישאנה כהן, ואחר כך העידו עדות אחרת ואמרו שמשפחה זו אשר נתערב בה ספק חלל היא בחזקת כשרות כשאר המשפחות, ויכולים לומר זו טמאה וזו טהורה כלומר נבעלה לגוי או לא נבעלה, וירחיקו אותה הטמאה מהם כמו שקדם באמרו וריחקוה בני משפחתה, ויקרבו את שנתברר להם שהיא טהורה, ואין לנו לומר להם כיון שיש בכם ספק אין לכם להרחיק את זו עכ"ל. כלומר דיש דין דמשפחת כהונה יכולה להרחיק לא רק מי שבאמת אסורה אבל גם את מי שע"פ דין מותרת אבל חל בה לידת הספק.⁶⁴ ובנוגע לאלמנת עיסה, מפני דיש ספק ספיקא המתירה אין כאן לידת הספק והמשפחה דהיא נתערבה בהן עדיין נחשבת כמשפחה מיוחסת לגמרי.

footnotes:
⁶⁴ והשווה לדברי רבינו זצ"ל לקמן (עו. ד"ה הנושא אשה כהנת) בנוגע לחיוב בדיקה.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:8
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:8)

**ולר"ת** יש עוד פירוש בלשון המשנה "שהעיסה כשרה לטמא ולטהר לרחק ולקרב וכו'". דבסוגיא בכתובות (יד.) הגמ' הביאה העדות דרבי יהושע בנוגע לאלמנת עיסה, וז"ל העיד ר' יהושע ורבי יהודה בן בתירא, על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה עכ"ל. ובהמשך הסוגיא יש עוד ברייתא דלפי רהיטת הגמ' גם איירי באותו דין, וז"ל תנו רבנן איזוהי אלמנת עיסה, כל שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים, אמר רבי מאיר שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה, ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ וכן היה ר"ש בן מנסיא אומר כדבריו איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל, מכירין ישראל ממזרים שביניהם, ואין מכירין חללין שביניהם עכ"ל. והגמ' שם ביארה וז"ל א"ר יוחנן ממזר צווח וחלל שותק איכא בינייהו, תנא קמא סבר כל פסול דקרו ליה ושתיק פסול, והכי קאמר ת"ק איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא שתוק ממזרות, ולא שתוק נתינות ולא שתוק עבדי מלכים ולא שתוק חלל, וקאמר ליה ר"מ הנך הוא דקא פסיל ליה בקהל אבל שתוק חלל כשר, והא דשתיק משום דלא איכפת ליה, וקאמר ליה ר"ש בן אלעזר לתנא קמא דר' מאיר אי שמיע לך דמכשר ר"מ בשתיקה, לא דקרו ליה חלל ושתיק, אלא דקרו ליה ממזר ושתיק, והאי דשתיק סבר ממזר קלא אית ליה, אבל ממזר וצווח, חלל ושותק פסול, והאי דאשתיק סבר מיסתייה דלא מפקי ליה מקהל עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:9
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:9)

**ור"ת** העיר דלכאורה קשה להבין את רצף הסוגיא דהרי לפי המשנה בעדיות דהובאה בתחילת הסוגיא ההיתר דאלמנת עיסה קיים בלי איזכור של צווח או שתיק. אמנם לפי הברייתא אלמנת עיסה מותרת רק אם היא צווחת. ותירץ ר"ת (שם תוס' ד"ה תנו רבנן איזו היא אלמנת עיסה) וז"ל לכך מוחק רבינו תם אלמנת וגריס איזוהי עיסה ולענין בת קתני וקאי אהאי דתנא בשילהי עדיות העיסה נאמנת לטהר ולטמא לרחק ולקרב לאסור ולהתיר וה"פ נאמנת לטהר עצמה בצויחה או בשתיקה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכו' עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:10
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:10)

**כלומר,** דהעדות השנייה במשנה בעדיות וגם הברייתא בכתובות אינם עוסקים באלמנה עצמה דהרי זה מחלוקת רבי יהושע ורבן גמליאל ברישא דמשנה. אלא דסיפא דהמשנה והברייתא מלמדים דין נוסף, דהמשפחה כולה נחשבת כעיסה, כלומר ספק פסול, ובנוגע לשאר בני משפחה המשנה והברייתא מלמדים שאפשר לטהר עצמן בצוויחה. והביאור בזה הוא דעיקר הספק חל על האלמנה עצמה ולכן לפי ר"ג היא אסורה לכתחילה לכהונה אפי' אם היא צווחת. אמנם שאר העיסה, דהיינו משפחה שנטמעה ספק חלל, מכיון דלא חל לידת הספק עליהן באופן ישיר, הן נאמנות להסיר עצמן מהספק ע"י צוויחה, כל תנא כדאית ליה.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:11
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:11)

ב
**מהי אלמנת עיסה**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:12
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:12)

**נחלקו** הראשונים מהי ההיכי תמצי של אלמנת עיסה. עיין ברש"י (כתובות יד. ד"ה על אלמנת עיסה) וז"ל שהיא באה מכח ספק חלל כדלקמן שנטמע בה ספק חלל כגון שזרק בעל אמו הראשון לה גט ספק קרוב לו ספק קרוב לה ומת ונמצאת זו ספק גרושה ספק אלמנה ונשאה כהן והוליד ממנה בן זהו ספק חלל והעיד ר"י על אלמנתו של זה שהיא כשרה אלמא מוקמינן לה אחזקה ואמרינן אל תפסילנה לזו מספק כלומ' שמא בעלה חלל היה עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:13
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:13)

**לכאורה** הביאור הזה קשה מכמה צדדים: א) מבואר בגמ' דאלמנת עיסה הוי ספק ספיקא. ולפי רש"י לכאורה הרי יש כאן רק ספק אחד, דהיינו האם האשה הראשונה הויא גרושה או אלמנה ולכן בנה הוי ספק חלל. ולמה רש"י נקט דאלמנת הבן הוי ספק ספיקא אם דינה תלויה באופן ישיר בספיקת בעלה.⁶⁵ ב) אם באמת באלמנת עיסה יש רק ספק אחד, אזי רואים דלפי רבי יהושע מקילין בספק אחד. וצ"ב דמאי שנא מהספק אחד בדין המשנה (כתובות יג.) בראוה מדברת עם אחד בשוק ולא נודע האם כשר או פסול הוא דרבי יהושע החמיר בזה. וגם משמע דכהן הבא על ספק גרושה ספק אלמנה בנו דינו כספק חלל, ומאי שנא הבן של הספק גרושה ספק אלמנה מאלמנת הבן.

footnotes:
⁶⁵ וכן הקשה תוס' הרא"ש (קידושין עה. ד"ה אלמנת עיסה) וז"ל ולא נהירא דאין בה אלא ספק אחד כמו בבעלה עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:14
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:14)

**ונראה** לבאר דלפי רש"י באמת אפשר להקל בדיני יוחסין בספק אחד אם יש לגברא חזקת כשרות. ולכן מסברא ניתן להקל באלמנת עיסה מכיון שיש לה חזקת כשרות וע"י ביאה עם בעלה דהוא הספק חלל רוצים לפוסלה מספק. ובגלל זה דין האלמנה שונה מדין בעלה אע"פ ששניהם תלויים באותו ספק של אם הבעל, דהרי יש לאלמנה חזקת כשרות משא"כ לבעל שלה דנולד במצב של ספק ואף פעם לא היה לו חזקת כשרות.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:15
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:15)

**אבל** לפי"ז עדיין קשה מהדין במשנה של ראוה מדברת דהרי גם שם יש לאשה חזקת כשרות ולפי רבי יהושע מחמירנן בספק אחד. ונראה דלכן רש"י ביאר בדין המשנה (כתובות יד. ד"ה חד ספיקא) וז"ל מתניתין חד ספיקא היא ספק נבעלה לכשר ספק נבעלה לפסול שהרי לא בא זה לפנינו ואילו בא שמא היינו מכירים בו שהוא פסול עכ"ל. ולכאורה החצי השני של דברי רש"י מיותרים, דלמה רש"י צריך להוסיף שהבועל לא בא לפנינו ואם הוא בא לפנינו שמא היינו מכירים אותו. ונראה לבאר דרש"י סבור דבעצם יש לסמוך על חזקת כשרות שלה להקל בדיני יוחסין, אך רק בספק שלא ניתן לברר. אמנם כל ספק שבשעת לידת הספק היה ניתן לברר נחשב כספק שנתפס בבירור ולכן אין סומכין על ההכרעה של חזקה מעיקרא. ולפיכך רש"י ביאר דהמקרה של ראוה מדברת נחשב כספק אחד והפסק הוא לחומרא משום דאי-ידיעת מיהו הבועל נחשב כספק דניתן לברר דהרי אם הוא בא לפני הב"ד היו יכולים לחקור ולקבוע האם הוא כשר או פסול. ולכן אין סומכין על חזקת הכשרות של האשה להתירה לכהונה.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:16
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:16)

**ועל** פי זה מובן למה הדין דאלמנת עיסה הוי תרי ספיקי. ואין זה משום דבאמת יש כאן ספק ספיקא, דהרי פשיטא דבמציאות דין האלמנה תלויה בספק אחד בלבד. אלא הביאור בתרי ספיקי לפי רש"י הוא דהספק חל באדם אחר כמו דפירש רש"י בעצמו (כתובות יד. ד"ה תרי ספיקי) וז"ל אמו של ספק חלל זה בה נולד הספק והיא עצמה לא נאסרה אלא מספק וזו שבאה מחמת בנה קרי לה ספק ספיקא עכ"ל. כלומר, דהספק חל באשה ספק גרושה ספק אלמנה, והיא העבירה את הספק לבנה דהרי אין לו חזקת כשרות מלידה. אמנם לידת הספק באשת הבן (האלמנת עיסה) היתה בשעת הנישואין שלה עם הספק חלל, ויש כאן לידת הספק חדש, וברגע הזה הספק החדש מוגדר כספק דאי אפשר לברר. ולכן ניתן להקל על פי ההכרעה דחזקת הכשרות שלה.⁶⁶ וכל זה לשיטת רבי יהושע דמתיר באלמנת עיסה. אמנם ר"ג חולק על זה ונקט דאע"פ דלידת הספק חל באדם אחר מ"מ הספק עדיין נחשב כספק הראשון של הבעל ואמו ולכן אין סומכין על חזקת הכשרות של האלמנה של הספק חלל.

footnotes:
⁶⁶ וזה שלא כמו שביאר השטמ"ק (כתובות יד. ד"ה קונטריסין) בדעת רש"י דיש ב' חזקות כשרות שונות, של האשה הראשונה וגם של אלמנת העיסה וז"ל תרי ספיקי לפרש"י ז"ל חשיב תרי חזקי כמו תרי ספיקי כי אמו היה לה חזקה דגופה וגם האלמנה שנשאת לספק חלל היה לה חזקה דגופה ע"כ עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:17
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:17)

**אמנם** הראשונים החולקים על רש"י וסבורים דבמקרה כזה האלמנה בודאי אסורה נקטו דאין כאן לידת הספק חדשה דחל באשה שהיתה כשרה, אלא דהאשה נתפסת באותו ספק הראשון של אם הבעל. ולכן חזקת הכשרות שלה אינה מהני ודינה כדין בעלה.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:18
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:18)

**והתוס'** בכתובות (יד. ד"ה אלמנת עיסה) הביאו פירוש אחר וז"ל ונראה לר"י ולריב"א דעיסה קורא המשפחה שנטמע בהם ספק חלל אחד או הרבה ספיקי חללים ולהכי חשיב ליה לקמן ספק ספיקא דכל אחד מבני המשפחה ספק אם הוא אותו ספק שנתערב בהן אם לאו עכ"ל. ולכאורה קשה על פירוש התוס' דהרי לפי הר"י והריב"א נראה דאלמנת עיסה הוי ספק אחד בגוף וספק אחד בתערובת, והר"י (הובאו דבריו בבית יוסף יו"ד סימן קי סעיף ט) עצמו פסק דספק אחד בגוף וספק אחד בתעורבת אינו נחשב לספק ספיקא להקל.⁶⁷ וא"כ צ"ב מהי סברת רבי יהושע דאלמנת עיסה מותרת מדין ספק ספיקא.

footnotes:
⁶⁷ ועיין בשו"ת רשב"א (חלק א סימן תא) דהביא דין אלמנת עיסה כראיה דספק אחד בגוף וספק אחד בתערובת נחשב לספק ספיקא.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:19
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:19)

**ונראה** לבאר דהסברא דספק אחד בגוף וספק אחד בתעורבת אינו מהני הוא משום דהספיקות חלין כב' ספיקות שונים בפנ"ע וכל אחד הוכרע בנפרד כספק דאורייתא לחומרא. למשל, אם יש ספק טריפה דנתערבה בתערובת, כשחל הספק טרפה בגופו הוכרע בודאי מדאורייתא לאסור אותו, ואז כשנתערב החפצא שאסור מדאורייתא בוודאות בתערובת אזי נפסק בנפרד דין ספק דאורייתא לחומרא.⁶⁸

footnotes:
⁶⁸ הפירוש הזה כמעט מפורש בדברי הר"י עצמו (הובאו דבריו בבית יוסף יו"ד סימן קי סעיף ט) וז"ל דהיאך אתה אומר שמא לא זה הוא ואת"ל זה הוא שמא אותו ספק מותר היה והלא כבר אסרתו מספק שנפל בגופו ואחר שאסרתו היאך אתה חוזר ומתירו עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:20
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:20)

**ויתכן** דכל זה נאמר בשאר איסורי התורה. ואילו ביוחסין אע"פ דמכריעין ונוהגין את הספק הראשון דיחוס ע"פ דין ספק דאורייתא לחומרא, אמנם ביוחסין אין הכלל דספק דאורייתא לחומרא קובע דין ודאי איסור ויחוס ודאי ונשאר בספק חלל חלות שם ספק לגבי יחוסו. ומכיון דנשאר חלות שם ספק (אע"פ דלמעשה נוהגין לחומרא), י"ל כשהספק חלל נתערב בתעורבת יש לצרף את ב' הספיקות ליצור ספק ספיקא.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:21
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:21)

**ויש** להוסיף דעל פי זה יש לבאר את מחלקות התנאים בדין אלמנת עיסה. דהיינו דלפי רבי יהושע היא מותרת מדין ספק ספיקא כנ"ל. אמנם לפי רבן גמליאל היא אסורה מפני דאין כאן ספק ספיקא מכיון דיש ספק אחד בגוף וספק אחד בתערובת.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:22
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:22)

**וכל** זה אם ספק אחד בגוף וספק אחד בתערובת אינו מהני. אמנם ניתן לבאר את מחלוקת התנאים גם לשיטות הראשונים דס"ל דספק אחד בגוף וספק אחד בתעורבת נחשב לספק ספיקא. דלפי"ז שיטת רבי יהושע מבוארת דהרי יש כאן ספק ספיקא לקולא. מאידך יתכן דר"ג סבור דדוקא בהיכי תמצי דאלמנת עיסה אין ספק ספיקא ע"פ דין מפני דיש חלות שם מיוחדת למשפחה דנתערבה בה ספק. דהרי ביארנו לעיל (אות א') דלפי הרמב"ם יש דין דכהנים יכולים לרחק משפחה דאינה בחזקת כשרות. ועיין לקמן בשיעורים (עו. ד"ה הנושא אשה כהנת) דנתבאר דיש דין מיוחד בהלכות יוחסין דצריך לבדוק את המשפחה. ולפי"ז נראה דאם נתערב ספק חלל בתוך משפחה אזי זה בעצמו מחיל חלות שם מיוחדת על המשפחה והיא נחשבת לאינה בחזקת כשרות. ומפני זה י"ל דהספק השני, דהיינו זה דנתערבה ספק חללה בתוך המשפחה ולא ידעינן מי היא, כבר הוכרע לחומרא דכל המשפחה עכשיו נחשבת כאינה מיוחסת. וא"כ אין כאן ספק ספיקא ודין אלמנת עיסה לחומרא.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:23
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:23](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:23)

**ורש"י** בכתובות הביא עוד פירוש באלמנת עיסה וז"ל ומדברי רבי יוסף טוב עלם מצאתי [אלמנת עיסה] אשה שהיה בעלה ספק ספיקא כגון שנתגרשה אמו מבעלה הראשון ספק קרוב לו ספק קרוב לה ומת בתוך שלשה חדשים ונשאת לכהן תוך שלשה חדשים וילדה את זה, ספק שהוא בן תשעה לראשון וכשר ואפילו היתה מגורשת שהרי קודם לגט נתעברה או אפילו אחר הגט והוא ישראל ולא כהן וספק בן שבעה לאחרון ובנו של כהן הוא והרי הוא ספק חלל הרי ספק ספיקא שמא אינו בנו של כהן ואת"ל בנו הוא שמא לא היתה אמו גרושה אלא אלמנה ולהכי קרי לה עיסה שיש בה עירובי ספיקות הרבה כעיסה זו שהיא בלוסה והא דאמרינן לקמן כל שנטמא בה ספק חלל היינו פירושה כל שנטמעו בה ספק עירובי חלל עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:24
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:24](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:24)

**ולכאורה** לפי רב יוסף טוב עלם יש כאן ספק ספיקא ולכן שיטת רבי יהושע מבוארת. אמנם קשה להבין את שיטת רבן גמליאל דהחמיר באלמנת עיסה, דהרי יש כאן ב' ספיקות בגוף ולמה לא מקילינן כמו בספק ספיקא דעלמא. ונראה דיש לבאר שיטת ר"ג באופן דומה למה דביארנו בדעת הר"י לעיל. דהיינו, דבספק ספיקא דעלמא כמו בפתח פתוח מצאתי (כתובות ט:) ב' הספיקות חלין בבת אחת, דהיינו בשעה דמצא את הפתח פתוח ולכן פשיטא דב' ספיקות בגוף כזה נחשבין ספק ספיקא ומותר. אמנם באלמנת עיסה לפי ר' יוסף טוב עלם ב' הספיקות נולדו בב' זמנים שונים: כשהבעל זרק לה הגט וספק קרוב לו וספק קרוב לה נולד הספק האם היא גרושה, ובשעת לידת בנה חל הספק האם הוא בנו של בעלה הראשון או של הכהן. וא"כ י"ל דלפי רבן גמליאל זה דומה לספק אחד בגוף וספק אחד בתערובת לפי הר"י דכל ספק הוכרע לחומרא בנפרד בשעת לידת הספק ואין כאן ספק ספיקא. אמנם רבי יהושע נקט דזה דומה לפתח פתוח מצאתי והיא מותרת מדין ספק ספיקא, ואפילו שלא נולדו הספיקות בבת אחת.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:25
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:25](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:25)

**ויש** לעיין למה התוס' מיאנו מלפרש כמו ר' יוסף טוב עלם. דהיינו, דאם גם במקרה של התוס' וגם במקרה של ר' יוסף טוב עלם בעצם יש ב' ספיקות דחלין בב' זמנים שונים ויש לדון האם באמת יש כאן ספק ספיקא או שכל ספק הוכרע בנפרד, למה התוס' נקטו היכי תמצי דספק אחד בגוף וספק אחד בתעורבת לעומת ר' יוסף טוב עלם דנקט דב' הספיקות חלין בגוף. ויתכן דהתוס' סבורים דבאמת גם רבן גמליאל מודה דספק ספיקא שחל בב' זמנים שונים מהני ביוחסין. ולכן בהיכי תמצא של ר' יוסף טוב עלם דיש ב' ספיקות בגוף גם רבן גמליאל היה הולך לקולא אע"פ דב' הספיקות אינן חלות בבת אחת. ולכן הר"י והריב"א פירשו דאחד מהספיקות הוא ספק תעורבת במשפחה כולה וכנ"ל דלפי ר"ג הספק הזה הוכרע לחומרא דעצם התערובת יוצרת חלות שם משפחה אינה מיוחסת.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:26
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:26](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:26)

ג
**הפסק באלמנת עיסה**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:27
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:27](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:27)

**הרמב"ם** (פרק יט מהלכות איסו"ב הל' כ"ג) פסק דהדין באלמנת עיסה הוא דלכתחילה לא תינשא לכהן אבל בדיעבד לא תצא, וז"ל משפחה שנתערב בה ספק חלל כל אלמנה מאותה משפחה אסורה לכהן לכתחלה, ואם נשאת לא תצא מפני שהן שתי ספיקות, שמא זו אלמנת אותו חלל שמא אינה אלמנתו, ואם נאמר שהיא אלמנתו שמא חלל הוא שמא אינו חלל עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:28
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:28](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:28)

**והרמב"ם** הוסיף, וז"ל אבל אם נתערב בה חלל ודאי כל אשה מהן אסורה לכהן עד שיבדוק ואם נשאת תצא והוא הדין אם נתערב בה ספק ממזר או ממזר ודאי שאשת ממזר ואשת חלל לכהונה איסור אחד הוא כמו שביארנו עכ"ל. וביאר הכס"מ דבספק ממזר דנתערב למשפחה אזי בדיעבד לא תצא כמו ספק חלל, אבל בודאי ממזר דנתערב דין המשפחה כמו אם נתערב בה חלל ודאי דכולם אסורים לינשא לכהנים ואם נשאת תצא. וכוונת הרמב"ם ד"איסור אחד הוא" הוא דאשת חלל וגם אשת ממזר הוו זונה לכהונה (פרק יח מהלכות איסו"ב הל"א) ואם הנשים האלו נבעלו לכהן לאחר שנפסלו, הולד שלהם הוי חלל. וצ"ב מה החידוש בדברי הרמב"ם, למה היינו חושבים דדין ספק ממזר דנתערב במשפחה שונה מדין ספק חלל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:29
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:29](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:29)

**ונראה** לבאר בב' אופנים: א) הבאנו לעיל (אות א') דבאמת הראב"ד חולק על הרמב"ם וסבור דאין היתר דאלמנת עיסה בספק ממזר. וביארנו דספק ממזר מותר מדאורייתא אמנם מדרבנן גזרו עליו איסור ודאי ולכן אין לצרף אותו לספק ספיקא. וכדי להוציא משיטת הראב"ד, הרמב"ם הוסיף דדין ספק ממזר כדין ספק חלל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:30
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:30](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:30)

**ב)** ועוד נראה דיש סברא דספק ממזר דנתערב הוי קל יותר מספק חלל, ולכן יש הו"א דספק ממזר דנתערב אין אפי' איסור לכתחילה לינשא לאחד מהמשפחה. די"ל דחללות אינו חלות שם פסול מפסולי קהל אלא דהוי דין ביוחסין ובחלות שם משפחה. אמנם ממזרות בעיקר הוי איסור ביאה דאינו קשור לדיני יוחסין ומשפחה. ולפי"ז יש הו"א דכהן אסור רק במשפחה דנתערבה בה ספק חלל דאז כל המשפחה נעשית אינה מיוחסת ויש דין דכהן אסור לינשא בתוך משפחה כזאת. מאידך, ספק ממזר דנתערב לתוך משפחה, דנין את הספק כספק איסור דעלמא ולכל אלמנה בתוך המשפחה יש רוב דהיא לא נבעלה לממזר ולכן היא מותרת לכתחילה לכהן. ולכן הרמב"ם היה צריך להדגיש דאשת ממזר ואשת חלל הוו "איסור אחד הוא" בנוגע לכהונה.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:31
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:31](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:31)

**ונראה** לבאר דיש הו"א לחלק בין ספק ממזר דנתערב לבין ספק חלל דנתערב. דהרי חלל אינו מפסולי קהל אלא דהוי חלות שם פסול בגברא בענין יוחסין וממילא בתו אסורה לכהן וכדומה. ומכיון דחללות בעצם הויא חלות פסול בדיני יוחסין אזי מובן דיש חומרא דכהנים לכתחילה אינם יכולם לינשא לנשים דספק פסולות. אמנם יש צד לומר דספק ממזר אינו בעצם ספק בקביעת יוחסין אלא מהווה איסור ממזרות בפני עצמו ואולי אין מקום לומר דיש חומרא לכהנים בדבר דחל כספק איסור בעלמא. ולכן חידש הרמב"ם דאשת ספק ממזר כדין אשת ספק חלל ושניהם אסורים לכתחילה לכהן. והסברא בזה הוא דממזרות גם מהווה פסול בגברא בדיני יוחסין ושייך לומר דלכהנים יש חומרות יתירות בדיני יוחסין.⁶⁹

footnotes:
⁶⁹ משמע מדברי רבינו זצ"ל דספק ממזר דנתערב בתוך משפחה לפי הרמב"ם דכל אלמנה אסורה לכתחילה לכהנים (כמו בספק חלל) ולא איירי בשאר ישראל. אמנם עיין בטור (אה"ע סימן ז) דמשמע מדבריו דהבין דלפי הרמב"ם במשפחה דנתערבה בה ספק ממזר אזי כל בת במשפחה אסורה לכתחילה לכל ישראל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:32
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:32](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:32)

**ובנוגע** לפסק הרמב"ם בחילוק בין אלמנת עיסה לבין בת דנולדה למשפחה הזאת, עיין בשיעורים לעיל (עד. בסוגיא דכתובות יג: ד"ה א"ר יוחנן).


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:33
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:33](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:33)

**גמ'. דאיתמר ארוסה שעיברה.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:34
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:34](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:34)

**מבואר** בגמ' דרב נקט כמו רבי אליעזר דספק ממזר אסור בממזר ודאי, בין היכא דרוב כשרים אצלה ובין היכא דכל העולם פסולים אצלה חוץ מהארוס. ויש לעיין מדוע הולד של ארוסה שעיברה אסורה לממזר ודאי, הרי רוב העולם פסולים אצלה ויש רוב דהולד ממזר. ונראה לבאר בב' אופנים:


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:35
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:35](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:35)

**א)** הגזה"כ דממזר ודאי ולא ממזר ספק (לעיל עג.) מלמד שבדיני ממזרות לא הולכין בתר הרוב כלל. ולכן אפי' היכא דרוב פסולין אצלה אין הולכין בתר הרוב לומר דהולד נחשב לממזר ודאי, אלא דהולד עדיין נחשב לספק ממזר ולכן אסור בממזר ודאי.⁷⁰ ולפי"ז האיסור דספק ממזר (אפי' כשיש רוב דהוא ממזר) בממזרת הוי איסור דאורייתא.⁷¹

footnotes:
⁷⁰ ויש להעיר מדברי רש"י (ד"ה ורב אמר) דלפי רב הולד הוי ממזר ודאי מפני הרוב. אמנם עיין בפנ"י (ד"ה ורמי) דהקשה על רש"י מרהיטת הסוגיא. ובענין דין רוב בספק ממזר עיין בפנ"י (כאן ולעיל עג. ד"ה אמר) ובשב שמעתתא (שמעתא ב פרק טו).
⁷¹ עיין לעיל (עג. בענין ממזר וספק ממזר, אות א) דרבינו זצ"ל הביא מהמגיד משנה (פרק טו מהלכות איסו"ב הלי"ב) דספק ממזר אסור מדאורייתא בממזרת. אמנם הר"ן (לא. בדפי הרי"ף ד"ה אסור) נקט דרבי אליעזר ספיקן בודאן מדרבנן.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:36
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:36](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:36)

**ב)** באמת הולכין בתר הרוב היכא דרוב פסולין אצלה לקובע דהולד ממזר ודאי. אבל בארוסה שעיברה אע"פ דרוב העולם פסולים אצלה מ"מ יש רוב אחר דרוב ארוסות נבעלות דוקא לארוסיהן. ומכיון דיש רוב כנגד רוב נשאר כספק מחצה על מחצה ולכן הולד הוי ספק ממזר ואסור בממזר ודאי.⁷²

footnotes:
⁷² רבינו זצ"ל הזכיר בקיצור דזהו דעת הרשב"א. ולכאורה כוונתו לדברי הרשב"א לעיל (עג: ד"ה מכלל) וז"ל מכלל שמועה זו נראה שלא אמרו ממזר ודאי אמרה תורה ולא ספק ממזר אלא בשמחצה מיהא כשרין אצלה דכל כי הא הוא דהוי ספק, אבל כל היכא דרוב פסולין אצלה כממזר ודאי משוינן לי' דרובא דאורייתא אא"כ בדקו את אמו ואמרה לכשר וראוי לי נבעלתי כר"ג ור"א ואבא שאול, וארוסה שעברה דאמר לקמן שהולד שתוקי אע"ג דרוב פסולין אצלה שאני ארוסה דתלינן בארוס כדאיתא לקמן והוה לי' כמחצה על מחצה עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:37
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:37](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:37)

**ונראה** דהרמב"ם (פרק טו מהלכות איסו"ב הי"ז) נקט כביאור הראשון. דכתב וז"ל ארוסה שנתעברה והיא בבית אביה הרי הולד בחזקת ממזר ואסור בבת ישראל ואסור בממזרת עכ"ל. מבואר דהרמב"ם פסק כרב דהולד ספק ממזר ואסור בממזרת. אמנם צ"ע בלשונו דהולד בחזקת ממזר, מהו הביאור במלים אלו, דהרי הולד אסור בממזרת משום דהוא ספק ממזר. ולפי הנ"ל נראה לבאר דבאמת יש רוב דהולד ממזר דהרי בארוסה רוב פסולים אצלה וממילא על פי דיני ספיקות דכל התורה כולה הולד הריהו בחזקת ממזר. אמנם בהלכות ממזרות יש גזה"כ דאע"פ דיש רוב, מ"מ הולד עדיין נחשב לספק ולכן אסורה בממזרת.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:38
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:38](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:38)

**לפי** הנ"ל יוצא דהרמב"ם נקט דאפי' היכא דיש רוב לפסול מ"מ הולד אסור בממזרת מדאורייתא. אבל זה קצת קשה דהרי מבואר לעיל (עג.) דמדאורייתא שתוקי מותר בבת ישראל דהרי רוב כשרים אצלה וכל דפריש מרובא פריש וצריך את הגזה"כ דממזר ודאי ולא ממזר ספק דלמא אזלה איהי לגבייהו והוה להו קבוע. נמצא דאפי' בלי שום גזה"כ אם רוב כשרים אצלה אזי מסברא ספק ממזר מותר לישראלית. וא"כ מהי הסברא לומר דאם יש רוב לפסול דהולד הוי ספק ממזר דאסור מדאורייתא לממזרת ודאית.⁷³

footnotes:
⁷³ לכאורה אפשר לתרץ כמו שביאר רבינו זצ"ל לעיל דלפי רבי אליעזר יש גזה"כ דממזר ודאי ולא ממזר ספק דמתיר שתוקי בבת ישראל מדאורייתא. אלא דרבי אליעזר הבין דדרשא הזה מלמד דלא הולכין בממזרות בתר הרוב ולכן אפי' אם רוב פסולין אצלה, מ"מ הולד עדיין נחשב לספק ולכן אסור מדאורייתא בממזרת ודאית. אמנם, כאן, רבינו זצ"ל רצה לתת סברא לדין הזה דאפי' אם יש רוב דהולד ממזר מ"מ הוא אסור מדאורייתא בממזרת ודאית.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:39
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:39](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:39)

**ונראה** לבאר ע"פ מה שייסדנו לעיל (עג. בענין ממזר וספק ממזר, אות א) בגדר הדין דלפי החכמים ספק ממזר מותר גם בישראלית וגם בממזרת. דביארנו דהדין דספק ממזר מותר בבת ישראל הוי דין באיסור והיתר ולכן הולכין בתר הרוב. אמנם הדין דספק ממזר מותר בממזרת דין הוא ביוחסין, דהיינו דהפסול גברא דממזר מתירו לאשה עם חלות שם פסול ולכן לא הולכין בתר הרוב. ונמצא דלפי החכמים, היכא דרוב כשרים אצלה ויש רוב דהולד כשר, הולד מותר לישראלית (אפי' בלי גזה"כ דממזר ודאי ולא ממזר ספק) דהרי הולכין בתר הרוב באיסור ממזר. אמנם הוא מותר גם לממזרת אע"פ דיש רוב דהוא כשר דהרי בדיני יוחסין הרוב אינו מכריע.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:40
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 75a:40](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/75a:40)

**ונראה** לבאר דה"ה לפי רבי אליעזר דנקט דספק ממזר אסור בממזרת. דהיינו, דרק מי שמוגדר כממזר ודאי בדיני יוחסין מותר בממזרת, ולכן אפי' כשרוב פסולין אצלה ויש רוב דהולד ממזר הולד עדיין אסור בממזרת מכיון דרוב אינו מכריע בדיני יוחסין. ומכיון דבהלכות יוחסין הוא עדיין מוגדר כספק ממזר, ממילא לפי רבי אליעזר הוא אסור בממזרת ודאי. אמנם, היכא דרוב כשרים אצלה אע"פ דבדיני יוחסין הולד עדיין הוי ספק ממזר, מ"מ לענין האיסור לישראלית הולכין בתר הרוב ומכריעין לקולא.