## Reshimot Shiurim on Nedarim Daf 68a

###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:1
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:1)

גמ'. דבי ר' ישמעאל תנא. יתכן שקיימת נ"מ בין דרשת רבא לבין תנא דבי ר"י בנוגע לדעת הרשב"א הנ"ל שעיקר המפר בנערה המאורסה הוא האב והפרת הבעל חלה כמעכב בהפרת האב. דרשת רבא מיוסדת בדין ו"ו מוסיף על ענין ראשון (עיין בר"ן) ומסתבר איפוא שעיקר כח ההפרה הוא של הפרת האב. ואילו בדרשת תנא דבי ר"י משוה הפסוק את האב עם הבעל ויוצא שלשניהם יש אותו כח הפרה בנדרי נערה המאורסה.


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:2
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:2)

אולם הר"ן כתב (ד"ה ולתנא דבי ר"י וכו') וז"ל וכ"ת וכו' דתנא דבי ר"י וכו' ארוס מיפר בקודמין מנא ליה י"ל דמשמע ליה דלא בעי קרא דנהי דמיעט קודמין גבי בעל היינו משום דליתיה לאב וכו' אבל ארוס דמיפר בשותפותיה דאב אפילו בקודמין מצי מיפר דלגבי אב ליכא קודמין החכם הותיק ה"ר שמואל ז"ל עכ"ל. אליבא דר"ש גם לפי תנא דבי ר"י נובע כח הבעל להפר מהאב ולפיכך מפר בקודמין כמו האב. ויוצא לדעת ר"ש ההיפך מהנ"ל כי לתנא דבי ר"י כח הבעל נובע מהאב ואילו אליבא דלישנא קמא הארוס מפר בפני עצמו ומשום כך צריכים גזיה"כ ללמדנו שמפר בקודמין ואין שותפות האב מועלת עבור הבעל.


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:3
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:3)

**שם. ענין בעל מיגז גייז או מקליש קליש**


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:4
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:4)

א

עולה השאלה, למה תפסה הגמרא כדבר פשוט שכל הפרה בפני עצמה חלה להתיר את הנדר במקצת; למה לא הציעה שההפרה הראשונה אינה חלה כלל להתיר עד שהיא מצטרפת עם ההפרה השניה. ונראה שמאחר שיסודה של הפרה שהיא מתירה נדר מסתבר שההפרה הראשונה חלה בשעתה ולא שתחול להתיר לאח"ז.


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:5
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:5)

ב

עיין בר"ן ד"ה ואי אמרת מקליש קליש שכתב שה"ה לענין שבועה שיש ספק אם בעל מיגז גייז או מקליש קליש. ועלינו להבין, התינח קונמות המהווים איסור חפצא שייך בהם דין מיגז גייז – שכזית א' הותר ע"י ההפרה וכזית שני נשאר באיסורו. ברם שבועות מהוות איסורי גברא וכיצד תחול ההפרה בנוגע לכזית א' משני הכזיתים. ועוד עלינו להבין היאך שייך מיגז גייז לענין איסורי נזירות. ונראה שגדר דין מיגז גייז הוא שחלות ההפרה משנה את שיעור האיסור. יסוד הדין הוא שהאיסור מתהפך להיות חצי היתר וחצי איסור בכמות ובכן כדי שילקה צריך לאכול פי שנים של השיעור הראשון. ודין זה שייך בכל דבר שיש לו דיני שיעורין כולל נזירות ושבועות.


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:6
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:6)

ברם עדיין לא הונח לנו כי היאך יחול דין מיגז גייז בשבועה שלא תאכל משהו או בשבועה בקום ועשה לעשות איזה דבר כמו בשבועה שיזרוק צרור לים. לכאורה באופנים האלה מאחר שאין בשבועה שיעור ואין השבועה ניתנת לחלוקת האיסור שלה לחצאין – לחצי כמות היתר וחצי כמות איסור – ההפרה הראשונה אינה חלה כלל בשעתה וחלותה תלויה עד ההפרה השניה ואז היא חלה יחד עם ההפרה השניה. אולם זה נוגד למה שאמרנו למעלה (באות א') שמסתבר שהפרה חלה בשעתה ולא לאחר זמן.


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:7
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:7)

ואחרי העיון נראה שיתכן שבשבועות שאין בהן שיעור, אמנם ההפרה הראשונה חלה בשעתה, אך לא לשנות את השיעור שכן ליכא שיעור, אלא היא חלה לפטור את האשה ממלקות ואח"כ מצטרפת עם ההפרה השניה להתירה לגמרי. ודומה שעצם חלות הדין דמיגז גייז הוא שהיתר ואיסור מעורבים זה בזה. קודם ההפרה היה כולו אסור אך ההפרה מחילה חלות של חצי היתר וחצי איסור. ובכן בנדרים ושבועות עם שיעורים חלה ההפרה בכמות השיעור והואיל ואחרי ההפרה מצויים חצי היתר וחצי איסור שני כזיתים מהווים כזית של איסור. בשבועה בלי שיעורין, לעומת זאת, חלה ההפרה להפוך כל משהו ומשהו לחצי היתר וחצי איסור. ועולה שאין החפצא מהווה חפצא של איסור שלם שהרי קיימת סתירה בחפצא במה שהוא בב"א מותר לחצאין ואסור לחצאין, ולפיכך אין האשה לוקה כשעברה על השבועה.


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:8
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:8)

והנה בכל שיעורי התורה – כגון באכילת כזית חלב – י"ל שפחות מכשיעור אינו חפצא של איסור, ואיסור חצי שיעור איסור מחודש ושם איסור לעצמו הוא (עיין ברשימות שיעורים לשבועות ונדרים חלק א' בענין חצי שיעור – רפ"ג דשבועות). יוצא ששיעור כזית דעלמא מצטרף מאכילות רבות של פחות פחות מכשיעור, שכל אכילה ואכילה לחודה אינה אכילת איסור שהרי מבחינת חלות שם האיסור כל משהו ומשהו מותר – ובכל זאת מצטרפות האכילות לשיעור כזית איסור שלוקין עליו. הוא הדין בנדר שיש בו חלות של שיעורין, והפר האב בלי הארוס, הופך החפצא להיות חצי היתר וחצי איסור, אך כשאכלה ב' כזיתים יש צרוף לשעור של כזית. מאידך בשבועה ונדר בלי חלות שיעורין עצם החפצא אחרי הפרת האב הוא חצי היתר וחצי איסור – ובלי דין צרוף שיעור כזית – ומשום כך גופו של האיסור נחלש ואין בו מלקות.


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:9
[Reshimot Shiurim on Nedarim 68a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/68a:9)

שם. ר"ן ת"ש אימתי וכו'. וז"ל כיון שכבר הפר אי אפשר דלהוי גבי בעל כהקמה אע"פ שנתבטלה הפרתו דהא מ"מ גלי אדעתיה דלא ניחא ליה בההוא נדרא ומאי הוה ליה למעבד עכ"ל. ונראה דאליבא דההסבר הראשון בר"ן שתיקה ביום שמעו מחילה הקמה כי ע"י שתיקתו מגלה דעתו שרוצה להקים. וכמו"כ כתב הר"ן לקמן (דף עט. ד"ה הפר בלבו). ובאופן דידן שהבעל הפר לה ומת א"א לומר שהקים שהרי הפר וגילוי דעתו מפורשת שלא רוצה קיום. מאידך אליבא דסברת "ומאי הוה ליה למעבד" הקמת יום שמעו חלה מעצמה בלי גילוי דעת. ועכ"ז הקמה לא יכולה לחול בעל כרחו של הבעל, ומאחר שבאופן דידן הפר לה הקמה לא תחול בעל כרחו. ועיין לקמן בשיעורים (דף ע"ח:) בסוגית השותק ע"מ למיקט.