## Reshimot Shiurim on Nedarim Daf 9a

###### Reshimot Shiurim on Nedarim 9a:1
[Reshimot Shiurim on Nedarim 9a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/9a:1)

מתני'. בנדבותם נדר בנזיר ובקרבן. כתב הר"ן (ד"ה כנדבותם וכו') וז"ל "דנדר פירושו דבר שאינו בא לגמרי בנדבת הלב ונדבה פירושו מה שהאדם נודר יותר בנדבת נפשו ושמעשיו יותר רצויים". הבחנה זו בין הנודר לתכלית שאינה רצויה להנודר לשם מטרה נעלה נמצאת גם בדברי הרמב"ם (פ"ג מהל' דעות הל' א') וז"ל שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני העכו"ם, גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה. המהלך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה. לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד, ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים. כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים. ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה, ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית, ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם עכ"ל. וכתב עוד פי"ג מהל' נדרים (הל' כ"ג-כ"ה) ז"ל מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו הרי זה זריז ומשובח, כיצד כגון מי שהיה זולל ואסר עליו הבשר שנה או שתים או מי שהיה שוגה ביין ואסר היין על עצמו זמן מרובה, או אסר השכרות לעולם, וכן מי שהיה רודף שלמונין ונבהל להון ואסר על עצמו המתנות או הניית אנשי מדינה זו, וכן מי שהיה מתגאה ביפיו ונדר בנזיר וכיוצא בנדרים אלו – כולן דרך עבודה לשם הם ובנדרים אלו וכיוצא בהן אמרו חכמים נדרים סייג לפרישות. ואע"פ שהן עבודה לא ירבה אדם בנדרי איסור ולא ירגיל עצמו בהם אלא יפרוש מדברים שראוי לפרוש מהן בלא נדר. אמרו חכמים כל הנודר כאילו בנה במה. ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו. בד"א בנדרי איסר אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן אלא מדוחק שנא' נדרי לה' אשלם עכ"ל. ובסוף הל' נזירות (פ"י הלי"ד) כתב וז"ל האומר הריני נזיר אם אעשה כך וכך או אם לא אעשה וכיוצא בזה הרי זה רשע ונזירות כזו מנזירות רשעים הוא, אבל הנודר לה' דרך קדושה הרי זה נאה ומשובח ועל זה נאמר נזר אלקיו על ראשו קדוש הוא לה' ושקלו הכתוב כנביא (שנאמר) ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Nedarim 9a:2
[Reshimot Shiurim on Nedarim 9a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Nedarim/r/9a:2)

כבר ביארנו (לעיל ב.) בענין נדרי גבוה שבנדרי גבוה מקיים הגברא קיום מצוה בקיום הנדר עצמו ואילו בנדרי איסור אין לו קיום מצוה שכן עיקר דינו חלות איסורים. ברם בהל' הרמב"ם האלו שהבאנו מבואר שמצויה דרך של קיום מצוות אף בנדרי איסור והוא "כדי לכונן דיעותיו" ו"דרך עבודה לשם" ו"סייג לפרישות". אמנם דבריו מורים שאין קיום המצוה בגוף הנדר עצמו אלא שע"י הנדר האדם מזדרז לקיים מצוות אחרות כמו כינון דיעותיו, עבודת השם ית', ופרישות. מאידך בנדרי גבוה מקיים הנודר מצוה בעצם הנדר. וכן מכוונים דברי הרמב"ם בהקשר לנזירות שכתב שהנזיר עצמו חשוב כ"נזר אלקיו על ראשו, קדוש הוא לה', ושקלו הכתוב כנביא" – זאת אומרת שהנזירות בעצמה מהווה מצוה ומהוה מצוה ממצוות נדרי הגבוה וכנ"ל.