## Reshimot Shiurim on Sanhedrin Daf 82a

###### Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:1
[Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sanhedrin/r/82a:1)

**רש"י ד"ה זונה. וז"ל מופקרת ואפילו ישראלית עכ"ל.**


###### Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:2
[Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sanhedrin/r/82a:2)

**ועיין** ברמב"ם (פ"א מהל' אישות ה"ד) וז"ל קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו, וזו היא הנקראת קדשה, משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר לא תהיה קדשה מבנות ישראל, לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה עכ"ל. והשיג עליו הראב"ד וז"ל א"א אין קדשה אלא מזומנת והיא המופקרת לכל אדם אבל המייחדת עצמה לאיש אחד אין בה לא מלקות ולא איסור לאו והיא הפילגש הכתובה, ובעלי הלשון דורשין פילגש מלה הפוכה ומורכבת בפי שגל עומדת לפרקים למשגל משמשת את הבית ופעמים למשכב, ויש ספרים שכתוב בהם (סנהדרין כא) פילגשים קדושין בלא כתובה, מ"מ אין איסור לאו אלא במזמנת עצמה לכל אדם, שאם כדבריו מפתה היאך משלם עליה ממון והלא לוקה עליה אלא ודאי משהוצרכה לפיתוי אינה קדשה עכ"ל. ומשמע דרש"י סובר כשיטת הראב"ד דשם זונה חל רק על אשה המפקירה עצמה לזנות, ודלא כהרמב"ם שסובר דחלות שם זונה וקדשה חל בבועל אשה שלא לשם קידושין, ואף אם אינה מפקירה את עצמה לכל.⁵⁴⁹

footnotes:
⁵⁴⁹ ועיין ברשימות שיעורים למס' קידושין (דף ב. בענין מצות קידושין אות ד' "בגדר הלאו דלא תהיה קדשה") שדן רבינו זצ"ל באריכות בביאור המחלוקת בין הרמב"ם והראב"ד.


###### Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:3
[Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sanhedrin/r/82a:3)

**גמ'. לא פגעו בו קנאין מהו אינשייה רב לגמריה. אקריוהו לרב כהנא בחלמיה בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. אתא אמר ליה הכי אקריון אדכריה רב לגמריה בגדה יהודה זו עבודה זרה, וכן הוא אומר בגדתם בי בית ישראל נאם ה'. ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים זה משכב זכור, וכן הוא אומר ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא, כי חלל יהודה קדש ה' זו זונה, וכן הוא אומר לא תהיה קדשה מבנות ישראל ובעל בת אל נכר זה הבא על הנכרית, וכתיב בתריה יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה.**


###### Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:4
[Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sanhedrin/r/82a:4)

**ועיין** ברמב"ם (פי"ב מהלכות איסורי ביאה ה"ו ה"ז) וז"ל לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב"ד הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת שנאמר כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה, אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו מגיש מנחה לה' צבאות, הנה למדת שהבועל כותית כאילו נתחתן לעכו"ם שנאמר ובעל בת אל נכר ונקרא מחלל קדש ה'. עון זה אף על פי שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי ה' עכ"ל. ומשמע מדברי הרמב"ם דהבועל כותית חייב כרת לא רק משום איסור ביאה אלא משום שמסיר את בנו מאחרי ה' וכמעמיד בנו לעבודה זרה.⁵⁵⁰

footnotes:
⁵⁵⁰ מהרמב"ם משמע דהבועל נכרית עובר על איסור גילוי עריות ועבודה זרה, ולכאורה לפי"ז חל בזה דין יהרג ואל יעבור (וכ"כ הרמ"א אה"ע סימן ט"ז סעיף א' בשיטת הרמב"ם). ומאידך שיטת ר"ת (לעיל עד:) דבעכו"ם הבא על בת ישראל חל היתר דפק"נ, וצ"ע. וי"ל דבבא על ארמית חל איסור ע"ז מפני שהוולד עכו"ם, משא"כ בנכרי הבא על בת ישראל דהוולד ישראל. והבועל ארמית מהוה חלות שם איסור גילוי עריות, משא"כ עכו"ם הבא על בת ישראל לא הוי חלות שם גילוי עריות דזרמת סוסים זרמתם (עיין בתוס' עד: ד"ה והא אסתר בשם ר"ת).


###### Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:5
[Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sanhedrin/r/82a:5)

**תוס' ד"ה ואידך.**


###### Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:6
[Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sanhedrin/r/82a:6)

**יש** כמה שיטות בראשונים באיסור גויה וגיורת לכהן, דעיין ברמב"ם (פי"ח מהל' איסורי ביאה ה"ג) שכתב וז"ל וכן הגיורת והמשוחררת אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת שלש שנים הואיל ואינה בת ישראל הרי זו זונה ואסורה לכהן וכו' עכ"ל. ומבואר דסובר דאף אשה בגיותה אסורה לכהן משום איסור זונה. ואילו הראב"ד משיג וז"ל אינה משום זונה אלא משום דכתיב בתולות מזרע בית ישראל עכ"ל. ונראה דלהראב"ד יש איסור עשה שכהן חייב לישא בתולה מבנות ישראל. ובתוס' שלפנינו הדיעה ראשונה סוברת כשיטת הרמב"ם דיש איסור לאו של זונה לכהן להתחתן עם גיורת, אבל לא בגיותה דבעינן שיהיה שייך בה תפיסת קידושין, שכתבו וז"ל וי"ל דכיון דכתיב זונה לא לקח לא מחייב משום זונה אא"כ יש בה ליקוחין כמו גיורת דתפסי קידושי אבל כותית לא עכ"ל. ואילו הדיעה השנייה בתוס' סוברת כשיטת הראב"ד דליכא אלא איסור עשה בלבד, אלא דחידשו דכמו שישראלית הנבעלת לפסול לה (כגון עכו"ם) פסולה ונקראת זונה כמו"כ גויה שנבעלה לגוי נמי הוי זונה. ושיטה זו צ"ע דלכאורה ביאת עכו"ם הוי רק ביאה לפסול לה בישראלית הנבעלה לעכו"ם ולא בגויה הנבעלת לעכו"ם, ורק כשעכו"ם בא על ישראלית אזי היא נעשית זונה אבל לא כשעכו"ם בא על גויה. ונראה דאף לפי הדיעה הראשונה בתוס' שאין איסור זונה לכהן בגויה, מ"מ נראה דס"ל דיש איסור עשה כשיטת הראב"ד. וראייה לזה מהגמ' בקידושין (דף כא:) "איבעיא להו כהן מהו ביפת תואר, חידוש הוא ל"ש ישראל ל"ש כהן או דילמא שאני כהנים, הואיל וריבה בהן מצות יתרות, רב אמר מותר, ושמואל אמר אסור. בביאה ראשונה דכ"ע לא פליגי דשרי, דלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כי פליגי בביאה שניה, רב אמר מותר, ושמואל אמר אסור; רב אמר מותר, הואיל ואישתריא אישתרי; ושמואל אמר אסור, דהא הויא לה גיורת, וגיורת לכהן לא חזיא". ומבואר דיש איסור מיוחד לכהן מלבד האיסור לישראל.


###### Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:7
[Reshimot Shiurim on Sanhedrin 82a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sanhedrin/r/82a:7)

**עיין** ברמב"ם (פי"ב מהלכות איסורי ביאה ה"ב) וז"ל ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות אבל הבא על הכותית דרך זנות מכין אותו מכת מרדות מד"ס, גזירה שמא יבא להתחתן, ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה משום נדה ומשום שפחה ומשום כותית ומשום זונה, ואם לא ייחדה לו אלא נקראת מקרה אינו חייב אלא משום כותית וכל חיובין אלו מדבריהן עכ"ל. ולכאורה צ"ע דמסברא י"ל להיפך שאיסור נדה שפחה וזונה אינם תלויין בהתמדת האיסור ובייחוד אלא דהוי חלות שם איסור ביאה בעלמא, משא"כ איסור עכו"ם עיקרו מה"ת הוא דרך חתנות ולא דרך זנות, ואפילו אי נימא שב"ד של חשמונאי גזרו על ביאה של זנות לכאורה אסרו כל ביאה וגם בלי שייחדה לזנות, וצ"ע.⁵⁵¹

footnotes:
⁵⁵¹ ועוד צ"ע דברמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה ה"ו – ה"ז מבואר דחל איסור כרת מדאורייתא בבא על הכותית מפני שמוליד בן לע"ז, וא"כ למה כתב כאן דמה"ת אסור רק בדרך חתנות ודרך זנות הוי רק גזירה מדרבנן, וצ"ע.