## Reshimot Shiurim on Sukkah Daf 36a

###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:1
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:1)

**בגמ'** - ניקב נקב. דעת הרמב"ם (פ"ח מלולב הל"ז) שנקב מפולש פוסל בכל שהוא ושאינו מפולש פוסל אם היה גדול כאיסר. ויתכן לומר שלרמב"ם אתרוג שניקב בנקב מפולש פסול בכל שהוא משום שפסול מדין טריפה ואין צורך לשעור בחלות טרפה. נקב שאינו מפולש איננו פסול טריפה אלא הוי פסול הדר וצריך שעור כאיסר שיהא נראה שאינו הדר, ויל"ע בזה (עיין לקמן בביאור פסול הטרפה באתרוג). שיטת הראב"ד שם צ"ע. (עיין שם במ"מ ולח"מ.)


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:2
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:2)

**שם.** בגמ' - נולדו באתרוג סימני טריפה. בנקלף פליגי רש"י והר"ח. לרש"י אתרוג שנקלף בכולו כשר ובמקצתו פסול "דמנומר הוא". שיטת הר"ח הפוכה: אתרוג דנקלף בכולו פסול ושבמקצתו כשר, ועיין בתוס' ד"ה הא בכולה הא במקצתה. ונראה שלר"ח חלים באתרוג פסולי הטריפות כמו בבהמה, ונקלף כולו הוה פסול מדין טרפת הגלודה באתרוג כבבהמה. נקלף במקצתו אינו פסול טרפות בבהמה ולפיכך כשר באתרוג. לר"ח יש חלות דין טרפות ממש בהל' אתרוג כבבהמה. וכן¹ פסק הרמב"ם (פ"ח מלולב הל"ז). מאידך רש"י סובר שאין חלות דין טרפות ממש באתרוג כדין טרפות בהמה; הגמרא רק מדמה פסולי ההדר שבאתרוג לסימני טרפות הבהמה, ברם אתרוג פסול אך מדין הדר בלבד. לפיכך לרש"י מכיון שמנומר פסול מדין הדר, נקלף האתרוג במקצתו פסול, אבל אתרוג שנקלף בכולו כשר שהדר הוא. דיני טרפות כהלכתם בבהמה אינם חלים באתרוג.

footnotes:
¹ אע"פ שבסרוח מבפנים ולא מבחוץ אין פסק הרמב"ם ברור, עיין במפרשים, מ"מ אין זה אלא לגבי סימן זה, אבל בניקב ובנקלף שיטת הרמב"ם היא כתוס' שסימני הטרפות פוסלים אתרוגים כטרפות בבהמה, וכן סובר הרי"ף כר"ח.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:3
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:3)

**ועלינו** לבאר אליבא דר"ח והרמב"ם מהי השייכות של דיני טריפות באתרוג, שלכאורה דין הטרפה האוסר בהמה באכילה אינו שייך להכשר האתרוג לנטילת מצוה, ולמה תחול חלות דין טרפות ממש באתרוג דמצוה. והנה לגבי קרבן, רש"י על התורה (פרשת ויקרא פרק א' פסוק א') מפרש על פי הספרא דטרפה נתמעטה מגזה"כ: מן הבקר - להוציא את הטריפה. ברם ברמב"ם כתוב, (פ"ב מאיסורי מזבח הל"י) וז"ל, בהמה שנולד בה אחת מן הטרפיות האוסרות אותה באכילה אסורה לגבי המזבח הרי הוא אומר הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך עכ"ל. וכבר תמה הכסף משנה שם למה השמיט רבינו את דרשת תה"כ שהובאה ברש"י על התורה¹. מכל מקום, יוצא שלרמב"ם טרפה פסולה משום מאוס. מאוס פסול לקרבן וה"ה טרפה פסולה בתורת מאוס. א"כ ניתן לומר שגם אתרוג טרפה פסול למצוה אליבא דהרמב"ם מפני שמאוס פסול במצות ד' המינים.

footnotes:
¹ עיין בספר פרדס יוסף ריש חומש ויקרא.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:4
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:4)

**עיין** בבעה"מ ריש פרק לולב הגזול המפרש פסול היבש כל ז' משום הקריבהו נא לפחתך, וז"ל, קא פסיק ותני לא שנא ביו"ט ראשון ולא שנא ביו"ט שני בשלמא יבש בעינן הדר וליכא ואע"ג דכי כתב קרא ביום הראשון כתיב כיון דיבש איכא למימר דאית ביה משום הקריבהו נא לפחתך ופסול אף ביום השני עכ"ל. חזינן שלפי בעה"מ פסולי הקרבן הנלמדים מהקריבהו נא - דיני מאוס - חלים באתרוג. ומסתבר שכן הוא גם בטרפה לפי הר"ח והרמב"ם. כשם שטרפה פסולה לקרבן מדין מאוס והקריבהו נא, גם אתרוג טרפה פסול למצוה מדין מאוס והקריבהו נא לפחתך. ונראה, שדין הקריבהו נא שייך באתרוג כמו בקרבן כי באתרוג יש חלות של שם שמים - מדין הרצוי וההלל שישנם בארבעת המינים. הריטב"א (ט.) קובע שהפסול של מצוה הבאה בעבירה חל רק בלולב ובקרבן שבאים לרצות. פסול המאוס לבעה"מ ולרמב"ם חל באתרוג כמו בקרבן מפני החלות של שם שמים והרצוי של ארבעת המינים. הקריבו נא לפחתך הירצה פניך - נוהג בכל מצוות של רצוי וחלות שם שמים. בד' המינים ובקרבן יש חלות רצוי ולפיכך נוהגים פסולי מאוס. טריפה מאוסה היא ולפיכך חלות טריפה פוסלת אתרוג כמו קרבן.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:5
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:5)

**והנה** לפי"ז - אליבא דשיטת בעה"מ - היה ראוי שפסולי הטרפה באתרוג יחולו כל שבעה. הפסול המסוים של הדר נוהג רק ביום הראשון, אבל פסול המאוס, המפקיע את יסוד הרצוי של הנטילה, מסתבר שצריך ליפסל כל שבעה - כשם שלפי בעה"מ פסול היבש פוסל כל ז' מפני שיבש הוא מאוס, ודבר מאוס פסול כל ז'. כל זה הוא לפי שיטת בעה"מ דמאוס פסול כל ז'. ברם הרמב"ם (פ"ח מלולב הל"ט) פוסל מומי אתרוג - כולל הטרפות - רק ביום הראשון. ונראה שהרמב"ם לשיטתו (שם) שגם מצוה הבאה בעבירה וגזול פוסלים אתרוג ביו"ט הראשון בלבד, אע"פ שמצוה הבאה בעבירה פסול מדין מאוס (עיין בקונטרס מה"ב). הכלל אליבא דהרמב"ם בשאר ימי החג גם מאוס כשר בין בטרפות ובין במצוה הבאה בעבירה, ועיין שם בהשגת הראב"ד.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:6
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:6)

**שם.** בגמ' - כבוש שלוק. אתרוג כבוש או שלוק פסול. פירש"י וז"ל, כבוש בחומץ או בחרדל, שלוק מבושל ביותר באור ברותחין עכ"ל. יש לדייק ברש"י - למה מפרש שהיה כבוש בחומץ - והלא כבוש במים ג"כ נחשב כמבושל בכהת"כ [כבוש במים אם נכבש כ"ד שעות, כבוש בחומץ כמבושל הוא אם שהה בכדי שיתננו על האור וירתיח (יו"ד סי' ק"ה ס"א)]. עוד צ"ע, בשלוק פרש"י מבושל ביותר - משמע שבשול רגיל אינו פוסל. והנה כבוש הריהו כמבושל, ואם מבושל כשר למה פסול כבוש. יתכן שלפיכך פרש"י כבוש בחומץ מפני שסובר שיש פסול מיוחד דוקא בכבוש בחומץ ואין פסול בכבוש במים או בבשול רגיל, וצ"ע. (ועיין באו"ח סי' תרמ"ח ס"ו ובמג"א ובגר"א שם, ובגר"א יו"ד סי' ק"ה ס"ב.)


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:7
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:7)

**ברם** עיין במס' ברכות (לח:) בדיון אם מברכים על השלקות שהכל או בפה"א. השאלה היא אם שלוק מפקיע את השם של הפרי לשנות ברכתו מבפה"א לשהכל ואינו מחלק בסוגיא שם בין שלוק למבושל. משמע שבנוגע לברכה אם שלוק מפקיע את השם של הפרי כן הוא גם בבשול. לפי"ז ה"ה באתרוג, שם הפרי מופקע ע"י בישול, וא"כ מסתבר שאתרוג בין שלוק ובין מבושל פסול וכבוש דינו כמבושל - בין שנכבש כ"ד שעות במים ובין כבוש בחומץ כשעור הרותח. בכל אופן שם הפרי פקע מהאתרוג לגבי מצוה (וכן שיטת המג"א דלא כנראה מפרש"י).


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:8
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:8)

**הרמב"ם** מביא דין הכבוש ושלוק באתרוג בלי לפרש אם כבוש ושלוק פסולים מפני הפקעת שם הפרי ואם הם פסולים כל שבעה. פשטות לשונו (פ"ח מלולב הל"ט) משמע ששלוק פסול ביום הראשון בלבד מטעם פסול מום. מאידך לגבי ברכה פוסק הרמב"ם (בפ"ח מברכות הל"ג) שמברכים שהכל על השלקות (עיין שם בכ"מ). הרי לגבי ברכה מפקיע שילוק את שם הפרי ולא באתרוג, מאחר שאתרוג שלוק כשר בשאר ימי החג, ותמוה מ"ש ברכה מאתרוג.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:9
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:9)

**שם.** אתרוג כושי. רש"י מפרש שאתרוג כושי פסול לבני א"י, ולבני בבל כשר שקרובים לכוש, וז"ל, ורגילין בהם עכ"ל. פירושו צריך ביאור. ונ"ל ששיטת רש"י היא שאתרוג כושי הוי מין אתרוג, אלא שפסול לבני א"י שאינם רגילים למראהו מדין הדר. ופסול הדר לרש"י תלוי במקום, דלבני א"י אין האתרוג הדר ופסול, ולבני בבל הוי הדר וכשר. שיטתו לכאורה תמוהה, דמה שאינו הדר מהראוי שיהיה פסול בכל מקום. הרמב"ם דחה את פירוש רש"י בסוגיא מפני שלדעתו פסול ההדר באתרוג אינו תלוי במקום והוי פסול ודאי בכל אופן ובכל מקום. עיין בפסקו (פ"ח מלולב הל"ח) ופרושו בסוגיא על פי פסק זה¹.

footnotes:
¹ ועיין בדין הדר בשעת הדחק ובשעורים (לא:), ויתכן שיש שייכות לרש"י כאן, ודו"ק, ועי' בפי' רבינו מנוח מנרבונה על הרמב"ם.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:10
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:10)

**שם.** דומה לכושי. רש"י מפרש שדומה לכושי פסול וז"ל, שנדמה הוא עכ"ל. דבריו צריכים ביאור. נראה שאין כאן לדעתו פסול הדר סתם אלא פסול נדמה של קדשים. בפסול הנדמה בקרבן יש ראשונים שמפרשים אותו דהוי פסול כלאים, אבל הרמב"ם מביאו בפסולי המומין. אם נכלל פסול הנדמה בקרבן בכלאים הוי דינו הפקעת מין; ברם בחלות פסול מום ליכא הפקעת מין. נ"מ בשתי השיטות: אם נדמה הוי מום - האתרוג הדומה לכושי כשר בשאר ימי החג, לשיטת הרמב"ם המכשרת פסולי הדר ומומין בשאר הימים. אמנם אם נדמה הוי הפקעת מין אתרוג שדומה לכושי פסול לכל ימי החג (עיין ברמב"ם (פ"ג מאיסורי מזבח הל"ה) ובסוגיא במס' בכורות (יב.).


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:11
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:11)

**שם.** אתרוג הבוסר. ויש לעיין בדין שעור אתרוג כאגוז או כביצה - האם יש בזה חלות שעור בגוף האתרוג עצמו, דדוקא בשעור זה חל שם פרי האתרוג מדינא - דשעורין הלל"מ בעצם החפצא דאתרוג, או"ד דאינם אלא סימנים המורים על גמר פרי דאתרוג אבל אינם דין שעורין בגוף החפצא דאתרוג. והנה תוס' (לא:) ד"ה שיעור מחלקים בין המחלוקת של ר"ע ורבנן בבוסר לבין המחלוקת דר"מ ור"י בשעור אתרוג כאגוז או כביצה. וז"ל עוד יתכן דאפילו רבנן דמכשירי התם פסלי הכא בפחות מכאן דאתרוג הבוסר חשיב פירא טפי עכ"ל. משמע שר"ל דאגוז וכביצה מהווים שעור בחלות הפרי, דפחות מכאן אינו פרי ע"פ דין שעורים בחפצא. ועיין עוד בתוס' לעיל (ל.) ד"ה משום וז"ל, משום דמיכתת שיעוריה דאתרוג נמי בעי שיעור כאגוז או כביצה דאע"ג דאמרי' לקמן טעמא משום דלא גמר פירא מ"מ בעינן דמינכר לקיחתה עכ"ל. בעלי התוס' אומרים שם ששעורי האגוז והביצה חלות שעורים הם בלקיחה. לדעתם אגוז וכביצה אינם שעורים בעצם חלות שם הפרי, דלגבי פרי אינם אלא סימנים בעלמא של גמר פרי ולא חלות שם שעור בגוף הפרי, אלא שעור בלקיחה הם אבל לא בחלות שם הפרי בחפצא.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:12
[Reshimot Shiurim on Sukkah 36a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/36a:12)

**לפ"ז** יוצא לכאורה ששני דבורי התוס' חולקים - שהרי לתוס' (לא:) אגוז וכביצה אינם סימנים בעלמא אלא שעורים ממש הם בחלות שם הפרי בחפצא. ולתוס' (ל.) אינם שעורים בחפצא ובחלות הפרי בגוף האתרוג, דלגבי הפרי אינם אלא סתם סימנים בעלמא. שעורים הם בלקיחה אבל לא שעורים בחלות שם הפרי, ויש לעיין בזה.