## Reshimot Shiurim on Sukkah Daf 48a

###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:1
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:1)

**תוס'** ד"ה רגל וכו' ור"ח מפרש לענין שידחה אבילות כו' ומיהו אי אפשר לומר שידחה לגמרי דהא כו' אמרי' יום א' לפני החג וחג שמיני שלו הרי כאן עשרים ואחד יום עכ"ל. עיין במו"ק דשמע"צ אינו מבטל שלשים. שיטת הראב"ד היא שבאבילות אחת אין לבטל פעמיים גם אבלות ז' וגם אבלות ל', ולפיכך פוסק באבלות שנתבטל בה דין שבעה מחמת ר"ה שאין יוה"כ מבטל בה דין שלשים. ברם שיטת הטור (יו"ד סי' שצ"ט) היא שיוה"כ מבטל ל', ומ"מ מודה הטור דשמע"צ אינו מבטל אבלות דל'. וצ"ע, למה לא יבטל שמע"צ את דין ל' לדעת הטור. ונ"ל דסובר הטור שהמבטל של אבלות הוא השנוי בזמן מחול לקדש, ובשמע"צ שעוברים מקדושת הסוכות לקדושת שמע"צ ליכא מבטל כי אין משנים מחול לקדש אלא מקדושה לקדושה.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:2
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:2)

**ולולא** דברי התוס' שלפנינו היה ניתן לומר ששמע"צ אינו חלות קדושה בפני עצמה לגבי שמחה - דשמחת שמע"צ ושמחת חג הסוכות מהוות מצוה אחת (עיין לקמן בשעורים על המשנה הבאה). והואיל והמבטל את האבלות הוא שמחת הרגל המחודשת, לפיכך אין שמע"צ יכול להוסיף על בטול האבלות של סוכות ואין שמע"צ מבטל ל' אחרי שחג הסוכות בטל ז'. עכ"ז עולה שמע"צ למנין כז' ימים בספירת ל' יום, דהא לגבי כמה דברים הריהו רגל בפני עצמו.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:3
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:3)

**שם.** בא"ד - שלא היו אומרים מזמור שלם אלא חציו היום וחציו למחר ע"כ. וצ"ע בביאור הדבר. ונ"ל שכדי לציין שיש צרוף בין פרי החג דפוחתין והולכין מיום ליום לכן אומרים חצי מזמור היום וחציו למחר.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:4
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:4)

**שם.** בגמ' - לילי יו"ט האחרון. עיין ברש"י כאן דמצות שמחה ביום שמע"צ נלמדת מק"ו משמחת ליל שמע"צ. ברם דעת רש"י בפסחים (עא.) שרק בליל שמע"צ חייבין בשמחה ולא ביום, ולכאורה שיטת רש"י שם צ"ע. ונראה דרש"י סובר שחובת השמחה בשמע"צ היא מדין סוכות, ולגבי שמחה הוי ליל שמע"צ חלק מסוכות. לפיכך כתב בפסחים שיש חיוב שמחה דוקא בלילה, כי בדומה לדיני מקדש שהלילה הולך אחרי היום שלפניו, כן יש שמחה רק בלילה דמצטרף לסוכות משלפניו. ואפי' לשיטתו כאן שיום שמע"צ חייב בשמחה נ"ל דהוא מדין סוכות כמו הלילה, דלגבי שמחה אין שמע"צ רגל בפני עצמו אלא הוי כהמשך חג הסוכות.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:5
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:5)

**הרמב"ם** פוסק ששמונת ימי החג חייבים בשמחה (פ"ו מיו"ט הלי"ז), ועכ"ז אינו ממעט לילי יו"ט ראשון. ופסקו צ"ע, כי הוא בניגוד לסוגיא. ועיין בתשובות מנחת ברוך שמיישב פסק הרמב"ם כי סובר דלא בעינן זביחה בשעת שמחה ויוצאים מצות השמחה עם קרבן ששחטו בערב יו"ט, או שסובר שיוצאים בליל יו"ט ראשון בשאר שמחות - דהא ליל יו"ט מבטל אבלות, הרי דיש בו שמחה. מאידך לפי הסוגיא דידן ליכא שמחה דאכילת קדשים בליל יו"ט ראשון, ולא דן בשאר שמחות¹.

footnotes:
¹ עיין צל"ח בהשמטה לפסחים (עא. ד"ה והנה), ועיין ספר עמק ברכה ומש"כ בשם הגר"ח זצ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:6
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:6)

**שם.** רש"י ד"ה הא לן. לרש"י בן בבל מכניס ביום ז' את הנר בסוכה ולא יפסלנה מפני שצריך לישב בה למחר. אמנם הרמב"ם פוסק (פ"ו מסוכה הלי"ד) שמכניס בה מנורה ביום השמיני, וצ"ע במה פליגי.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:7
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:7)

**נ"ל** כי דין הגמרא הוא משום מיחזי כמוסיף מדרבנן, דכדי שלא ייראה כמוסיף צריך לגלות דעתו שעבר זמן המצוה. משום כך לרמב"ם הזמן להכניס את המנורה לבני בבל הוא בסוף יום ח', דלמחר בט' ליכא מצוה ובט' יש חשש ב"ת. ברם ביום ח' עצמו שחייב לשבת בסוכה מדין ספיקא דיומא אין חשש בל תוסיף כלל ולכן אינו עושה כלום ביום ז'. ולכאורה שיטת רש"י קשה.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:8
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:8)

**ונראה** דגם רש"י ס"ל דמדליק את הנר כדי שלא ייראה כמוסיף, אלא יש לבאר מ"ש ישיבת סוכה בשמע"צ מכל המצוות שמקיימים מדין ספיקא דיומא. והביאור, שבשלמא בשאר חיובי ספיקא דיומא הואיל ויש מצוה מדרבנן לא שייך חשש בל תוסיף¹, אולם בשמיני דיתובי יתבינן וברוכי לא מברכינן אין כאן קיום מצות סוכה לברך עליה כמו שמברכים על כל מצוה שעושים משום ספיקא דיומא, אלא חיוב מיוחד לשבת בסוכה בתורת שמיני עצרת ולפיכך ליכא ברכה - ומאחר דיושב בסוכה בח' בלי מצוה מיחזי כמוסיף. ולכן תיקנו חכמים - אליבא דרש"י - לעשות מעשה בז' המוכיח שאין בישיבת ח' חשש בל תוסיף, ומשו"ה מכניס בה את המנורה בז'.

footnotes:
¹ עיין ברמב"ם ובראב"ד (פ"ב מממרים הל"ט).


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:9
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:9)

**ועיין** ברמב"ם (פ"ו מסוכה הלי"ג) וז"ל: בזה"ז שאנו עושין שני ימים טובים יושבין בסוכה שמונה ימים וביום השמיני שהוא יו"ט ראשון של שמע"צ יושבין בה ואין מברכין לישב בסוכה וכן טומטום ואנדרוגינוס לעולם אין מברכין לישב בסוכה מפני שהן חייבים מספק ואין מברכים מספק עכ"ל. ולכאורה ממה שכולל דין הטומטום ואנדרוגינוס בהל' אחת עם סוכה בשמע"צ משמע דהא דאין מברכים גם בשמע"צ הוא משום דאין מברכים על הספק. וקשה, שהרי בכל ספיקא דיומא דיו"ט שני מברכים, וכמו שכ' (פ"ג מחנוכה הל"ה) וז"ל:


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:10
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:10)

**ולמה** מברכין על יו"ט שני והם לא תקנוהו אלא מפני הספק כדי שלא יזלזלו בו עכ"ל, וא"כ מ"ש ישיבת סוכה בשמע"צ שאין מברכים עליה.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:11
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:11)

**ונראה** דיש ב' הלכות בתקנת ספיקא דיומא: א) דין ספק, והוא מטעם מנהג אבותינו בידינו - דכיון דאבותינו בגלות לא ידעו החשבון אנו מחזיקים באותו ספק ונוהגים יו"ט שני מדין ספק; ב) דין ודאי, כדי שלא יזלזלו ביו"ט שני התקינו חלות קדושת היום ודאית עליו ולכן מברכים בו דהוי יו"ט ודאי לגבי ברכות. אבל בשמע"צ מאחר שיש עליו קדושה אחרת ודאית של שמע"צ לא התקינו בו דין ודאי יו"ט של סוכות, ולכן נשאר עליו דוקא הדין של ספק ועל ספק אין מברכין.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:12
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:12)

**שם.** בגמ' - דמעייל בה מאני מיכלא. מובא בספרים שהגר"א זצוק"ל היה מקפיד להבדיל במוצאי יו"ט האחרון של פסח על שכר שהוא חמץ מפני דין הגמרא שלנו בסוכה. דעתו שבכל מצוה התלויה בזמן יש חיוב להראות שנגמר זמן המצוה. וכן היה מדקדק לאכול חדש בחוה"מ פסח משנגמר האיסור.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:13
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:13)

**נראה** לומר שמטעם זה סובר הרמב"ן (בנדה נא.) דמברכים את ברכת לשמור חוקיו בסוף הזמן של כל מצוות - כמו בסוף זמן ציצית - ולאו דוקא בתפילין, דצריכים להוכיח שזמן המצוה כלה וששומרים את מצוות ה' מטעם חוק ומשנגמר הזמן פקעה המצוה. ונראה כי מטעם זה מברכים על האש בהבדלה של שבת ויוה"כ, להוכיח שזמן האיסור כלה.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:14
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:14)

**ברם** לולא מעשה רבנו מרן הגר"א זצוק"ל היה ניתן לחלק שרק בסוכה יש תקנת המשנה. יש מנין מלאת של ז' ימים בסוכה ולהוסיף יום ח' על ז' הימים אסור מטעם ב"ת. לעומת זאת בחמץ ומצה אין מלאת ומנין של ז' ימים, ולפיכך מי שימנע מחמץ או יאכל מצה אחרי פסח לא יעבור בב"ת. והראייה לכך, כי לר"א (כז.) צריכים סוכה לכל ז' הימים וחייבים לאכול י"ד סעודות, ומוכח דיש מנין בסוכה, ולכן יש ב"ת - דיש ב"ת כשמוסיפים על מנין ומלאת של מצוה. ואפי' לחכמים יש דין ז' ימים שלמים בסוכה לכתחילה (עיין ברמב"ם פ"ו מסוכה הלט"ו), והוי דין מלאת ימים ומנין. היוצא שרק בסוכה יש ב"ת אבל לא בחמץ ומצה דאין בהם דין מנין ומלאת של ימים, ולכן תקנת המשנה איננה בחמץ ומצה¹.

footnotes:
¹ יש גם חלוקים אחרים בין סוכה לחמץ ומצה ואכמ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:15
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:15)

**שם.** משנה - מחזקת שלשה לוגים. רש"י מפרש דלרבנן שזהו הפחות שבנסכים והיא רביעית ההין יין הנסך לכבש. ור"י פליג ע"ז וסובר ששעור נסוך המים לוג. ונראה דלרבנן המחייב של נסוך המים הוא קרבן התמיד ולכן משערין בשעור נסך קרבן. ברם לר"י מצות נסוך המים אינה מדין נסכי הקרבנות אלא מצוה נפרדת ומשערין בשיעור מיוחד שלו - לוג.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:16
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:16)

**שם.** משנה - הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. אע"פ שהצלוחית היתה כלי שרת, לא נתקדשו המים עד שהגיעו לעזרה דאין כלי שרת מקדש מחוץ למקדש שלא במקומו. לפיכך תקעו הריעו ותקעו כשהגיעו לשער המים, כי באותו רגע התקדשו המים ונשלמה מצות השאיבה. ונראה להוסיף כי בשאיבת המים יש שני קיומים: א) השאיבה; ב) הבאת המים למקדש. בשעת הקיום השני תקעו והריעו ותקעו דהוי גמר המצוה דשאיבה.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:17
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:17)

**שם.** משנה - לשער המים. שער זה נתקדש למצות שאיבת המים דזוהי עיקר מצותו של שער הזה. והנה הלכה היא במקדש שהנכנס בשער צפון יוצא בשער דרום, ראה יחזקאל מו, ט - ובבא עם הארץ לפני ד' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב, דיש קיום ביאת מקדש וכן קיום יציאה מהמקדש בשער אחר. דין זה של מצות ביאה למקדש דורש שמי שבא למקדש יראה את כל המקדש ולא רק את מקצת המקדש, והוא קיום מיוחד בביאה למקדש וביציאה מהמקדש.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:18
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:18)

**לגבי** בהכ"נ איתא במס' מגילה (כט) שהנכנס לבהכ"נ להתפלל מותר לעשותו קפנדריא, ולגירסא זה אין שייכות לדיני ביאה ויציאה במקדש. אולם הגר"א גורס "מצוה"¹. ונראה שלדעתו דומה בהכ"נ למקדש שיש דין במקום קדוש לראות את כל המקום כדי להראות חיבה למקומות קדושים². יוצא שהוא דין בחיבת מקומות קדושים אבל אינו דין מיוחד במצוה של ביאה ויציאה מהמקדש. שאיבת המים והבאתו דרך שער המים מצות ביאה והבאה למקדש היא. שונה נסוך המים מנסכי היין, כי בנסכי היין ליכא קיום הבאה למקדש משא"כ בנסוך המים. חלק ממצות שאיבת המים היא להביאם למקדש וקראו את השער על שם מצוה זו.

footnotes:
¹ ראה ברכות (סב.) ברי"ף הגירסא מצוה וכן גרס הרא"ש.
² ראה ר"ן למס' מגילה שם.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:19
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:19)

**שם.** תוס' ד"ה שני וכו' - צלוחית שהיו ממלאין בחול היתה מקודשת. יש להתבונן למה לקחו דוקא כלי שרת לשאיבת המים, והרי אין כלי שרת מקדש חוץ למקדש.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:20
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:20)

**ונראה,** ששאבו בכלי שרת לא לקדש את המים בשעת השאיבה אלא דין במצוה של שאיבה שישאבו את המים בכלי שרת. והביאור לכך - כי יש צרוף בין השאיבה לקדוש המים בכניסתם לשער המים בעזרה. כשהמים מתקדשים בכניסתם לעזרה אז למפרע נהיית השאיבה מצוה, אבל אם לא יתקדשו המים ליכא מצוה בשאיבתם. מצות השאיבה תלויה ועומדת בקדוש המים בכניסתם לעזרה, ומשום כך שאבו דוקא בכלי שרת כדי לצרף את מעשה השאיבה בחול עם קדוש המים בעזרה - עי"ז שהכלי שבו שואבים מקדש בכניסה לעזרה. לפיכך בעת השאיבה בחול שאבו דוקא בכלי שרת. עקב הנ"ל, נ"ל שבשבת ששאבו מע"ש בכלי חול וקדשו למחרת ביום השבת בכלי קדש ליכא קיום מצוה בשאיבת המים, שהרי משתמשים בכלים שונים בזמן השאיבה ובזמן קדוש המים.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:21
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:21)

**שם.** בא"ד - וי"ל דספלים היו קבועים בסיד ולא כלים נינהו דנחשבין כגופו של מזבח וכו'. עלינו לבאר את דבריהם. ונראה בכוונתם דדין מעלין בקדש נאמר בקיום אחד בהעברה מכלי שרת לכלי שרת שחייבים לפנות את החפצא - למשל את לחם הפנים - מכלי כסף לזהב ולא להיפך. אך בקיום ההקרבה על המזבח אין קיום שימה בכלי שרת; מותר להוציא החפץ מכלי שרת של זהב להקריבו על מזבח של כסף וסיד שהרי יש כאן שני קיומים שונים לגמרי.) כלי שרת, ב) הקרבה על המזבח - וכל הדין דמעלין בקודש אינו שייך. עוד י"ל, דע"פ דין - הקרבה על מזבח נחשבת עליה בקדש.


###### Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:22
[Reshimot Shiurim on Sukkah 48a:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Sukkah/r/48a:22)

**וראוי** לעיין האם מותר להעביר אתרוג בחג הסוכות מקופה של כסף לקופה של עץ. האתרוג חפצא של מצוה הוא אבל הקופות אינן כלי שרת. ומסתבר דההלכה נאמרה דוקא בכלי שרת ולא בשאר כלים המשמשים בתורת תשמישי מצוה. ובביאור החילוק נ"ל שרק בכלי שרת דהוויין קדושים נאמר הדין דמעלין בקודש, משא"כ בקופת אתרוג דאינה קדושה. עוד ניתן לחלק דבכלי שרת קבלת הכלי הוי חלות קיום שהחפצא יהא מונח בתוך הכלי וממילא יש דין שאסור להוריד בקדושה ולהעבירו מזהב לכסף. לעומת זאת בקופת האתרוג אין חלות קיום בהנחת האתרוג בקופה וממילא אינו נוגע ומשנה אם מעבירין האתרוג מזהב לכסף. עוד י"ל שכלי שרת של זהב עדיף בקדושתו משל כסף ככתוב בתורה בעשיית המשכן וכליו, אבל בקופת אתרוג אין יתרון לזהב, כי רק היכא דכתיבא כבכלי שרת יש מעלה לזהב על הכסף ולא בכלי חול.