## Reshimot Shiurim on Yevamot Daf 10a ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:1 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:1) **תוס' ד"ה לעולם. ז"ל ליתני אשת איש שפוטרת צרתה כגון דאמר לה ה"ז גיטך ע"מ שלא תנשאי לפלוני דפליגי בהמגרש (גיטין דף פב.) ר"א ורבנן כו' עכ"ל.** כדי להבין את דברי התוס' דידן נעיין מקודם בסוגית הגמרא בגיטין (דף פב.) שנו במשנה: המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני ר"א מתיר וחכמים אוסרים כו'. ואמרי' בגמ': אבעיא להו האי אלא חוץ הוא או על מנת הוא כו' ש"מ חוץ הוא ש"מ מתני' דלא כי האי תנא דתניא אמר ר' יוסי בר' יהודה לא נחלקו ר"א וחכמים על המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני שאינה מגורשת, על מה נחלקו על המגרש אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם ע"מ שלא תנשאי לפלוני שר"א מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש וחכמים אוסרים, מ"ט דר"א מידי דהוה אכל תנאי דעלמא, ורבנן כל תנאי דעלמא לא שייר לה בגט הכא שייר לה בגט. ומתני' דאוקימנא בחוץ מ"ט דר"א א"ר ינאי משום זקן אחד אמר קרא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחד הרי זו מגורשת, ורבנן האי איש לכל איש ואיש, ור' יוחנן אמר טעמא דר"א מהכא ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה אלמא הוי גיטא, ורבנן איסור כהונה שאני ע"כ. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:2 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:2) א) במשנה מבואר דרבנן ור"א פליגי בחוץ מפלוני ויסוד מחלוקתם הוא דרשת הפסוקים שהביאו ר' ינאי ור' יוחנן. מאידך אליבא דר' יוסי בר' יהודה הסובר דרבנן ור"א פליגי בעל מנת מבואר בגמרא דלרבנן הגט פסול משום ד"שייר לה בגט". ועלינו להבין מהו יסוד הפסול של "שמשייר בגט". ונראה שיש לבאר את הפסול בעל מנת שלא תנשאי לפלוני אליבא דרבנן בשני אופנים: א) יתכן שהפסול חל כפסול בהלכות תנאי הגט וכדין מי שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי זה גיטך ע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם שאינה מגורשת כיון דליכא כריתות וה"ה כאן (עיין בגיטין דף פג: וברמב"ם פ"ח מהל' גירושין הלי"א). ב) אפשר לומר שהפסול חל בעצם הגירושין, דיסוד חלות הגירושין הוא ההיתר לאשה לינשא עם אחרים, והתנאי שלא תנשאי לפלוני מונע את היתר הגירושין בפועל. ואע"פ שתנאי אינו שוה לחוץ, משום דבחוץ מפלוני ההיתר של פלוני מופקע מעצם חלות הגירושין, משא"כ בע"מ שלא תנשאי לפלוני דחלות הגירושין חלה להתירה לפלוני אלא שבפועל אסורה לה להנשא לפלוני מחמת התנאי, מ"מ רבנן סוברים שקיום ההיתר בפועל הוי חלק מעיקר חלות דין של הגירושין, וכדכתיב והלכה והיתה לאיש אחר, ולכן אף אם רק נמנע בפועל על ידי תנאי הגירושין נפסלו. ויעויין ברמב"ם (פ"ד מהל' גירושין הלי"ב) שכתב וז"ל וזה הוא נוסח הגט כו' וכדו פטירת ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיתהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתצבייין ואינש לא ימחה בידיכי כו' עכ"ל, ולשון "אינש לא ימחה בידיכי" משמע שבפועל תוכל המגורשת להנשא ולא ימחה בה אדם. ומאחר שהרמב"ם קבע את זה בנוסח הגט משמע כי קיום היתר הגט בפועל מהוה חלק מעיקר הגירושין, ובע"מ שלא תנשאי לפלוני שההיתר בפועל נמנע יש חסרון בעצם חלות הגירושין ומפני כך אינה מגורשת¹. footnotes: ¹ ויתכן נ"מ בין שני הפירושים במי שהתנה תנאי ע"מ שלא תנשאי לפלוני בשעת כתיבת הגט ומחל לתנאי לפני שנתן לה את הגט. שאם הפסול חל בהלכות תנאים, הרי מחל לתנאי לפני הנתינה וליכא פסול. מאידך אם הפסול חל בעצם חלות הגירושין, הכתיבה היתה שלא לשם גירושין והגט פסול. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:3 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:3) ב) ויעויין שם בתוס' (דף פב. ד"ה המגרש) שכ' וז"ל אבל בע"מ מודו ליה, לכאורה היה נראה דדוקא בע"מ שלא תינשאי מודי דלא הוי שיור משום דהותרה אצלו בזנות, אבל בע"מ שלא תיבעלי ולא תינשאי הוי שיור כמו חוץ עכ"ל, ר"ל שיש צורך לקיום היתר הגירושין בפועל, ובע"מ שלא תינשאי ולא תיבעלי דליכא היתר בפועל כלל אינה מגורשת. ומאידך כשיש קיום ההיתר בפועל, או בזנות או בנשואין, הרי היא מגורשת¹. footnotes: ¹ רבינו זצ"ל נקט בשיעור כפירוש מהרש"א בתוס' ולא כפירוש מהרש"ל, עיין בפירושיהם על התוס' דידן במס' יבמות. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:4 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:4) ג) הגמרא מסיקה בשם ר' יוחנן שאם מפרשים את המחלוקת שבין ר"א ורבנן בחוץ מפלוני ר"א לומד את דינו מדין ריח הגט, דאפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן כהונה דה"ה בחוץ מפלוני שהגט חל חוץ מפלוני. ורבנן סברי דאיסור כהונה שאני. ועיי"ש בתוס' (ד"ה אפילו) שכ' וז"ל וא"ת והא ודאי דאיסור כהונה שאני דהא אם לא נתגרשה אלא מאישה ולא הותרה לשום אדם פשיטא דאפילו לר"א לא הוי גט כלל בעלמא ואם מת מותרת להתייבם ואע"פ שפסולה לכהונה, וי"ל דהכי מייתי דכיון דאפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה א"כ כי אמר חוץ מפלוני הוי גט גמור דאם לא הוי גט סברא הוא דבלא נתגרשה אלא מאישה אפילו ריח הגט לא הוי ולא היה אוסרה הכתוב לכהנים עכ"ל, ודבריהם סתומים וצריכים ביאור. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:5 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:5) ונראה בכוונתם שר"א ורבנן חלוקים בהבנת דין ריח הגט. דאליבא דר"א יש חלות גירושין בריח הגט לענין פסול כהונה, ואילו אליבא דרבנן אין חלות גירושין בריח הגט אלא רק דין של פסול כהונה בלבד. ולכן ר"א לומד מריח הגט שכמו שבריח הגט חלין גירושין לחצאין לענין פסול כהונה ה"ה בחוץ מפלוני גירושין חלין לחצאין להתירה לכ"ע חוץ מפלוני. מאידך הרבנן סוברים שאין גירושין חלין לחצאין, ובריח הגט אין חלות גירושין אלא רק פסול כהונה. ולפיכך אין מקור בדין ריח הגט לחלות גירושין בחוץ מפלוני. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:6 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:6) ויתכן עוד נ"מ ביניהם, האם יש מלקות בכהן שנשא אשה שנתגרשה בריח הגט. אליבא דר"א הסובר שהגירושין חלין לפסול יתכן שילקו כמו בכהן שבא על גרושה גמורה. מאידך אליבא דרבנן הסוברים שאין גירושין חלין בריח הגט כלל, אלא שיש חלות פסול ואיסור בלבד, מסתבר שאין לוקין עליו. שבפשטות עיקר הלאו של גרושה לכהן חל רק בגרושה שנתגרשה בחלות גירושין, ואיסור ריח הגט מאחר שאין בו חלות גירושין אינו אסור מדין עיקר הלאו של גרושה לכהן, אלא דהוי חלות איסור טפל שאין בו מלקות¹. footnotes: ¹ ע"ע בשיעורים לקמן (דף נב א) ד"ה ריח הגט. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:7 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:7) ויתכן להוסיף עוד ביאור במחלוקתם. שהרי בתורה כתוב (דברים כ"ד: א' - ב'): "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר". ויש לחקור מהו עיקר חלות הגט: "ושלחה מביתו" או "והלכה והיתה לאיש אחר". ויתכן שבנידון זה חלוקים ר"א ורבנן, רבנן סברי שעיקר הגט הוא "והלכה והיתה לאיש אחר" דהיינו ההיתר לכל איש ואיש, ולפיכך כשחסר בהיתר הגט אין חלות גירושין. ור"א סובר שעיקר הגט הוא ה"ושלחה מביתו", דהיינו הפקעת אישות הבעל, ולפיכך בריח הגט שנתגרשה מאישה הגירושין חלין ונאסרה לכהן, ואע"פ שאין חלות היתר לשוק. וה"ה בגירשה חוץ מפלוני מתקיים דין "ושלחה מביתו" ומפני כן הגירושין חלין. ברם לפי"ז לכאורה יצא חידוש שבריח הגט אליבא דר"א הגירושין חלין להפקיע את אישות הבעל ולא יטמא לה ולא יורשה ולא יפר נדריה. והנה תוס' כ' דבריח הגט אליבא דר"א הרי היא עדיין אשתו לענין שאם מת בעלה שמתייבמת. ולפי דברינו קשה מאי שנא יבום משאר דינים התלויים באישות הבעל. וי"ל שאע"פ שאישות הבעל פקעה לענין היותה בביתו ולפיכך אינו יורשה ומטמא לה ומפר נדריה מ"מ מכיון דעדיין אשתו היא לענין שאסורה לשוק כאשת איש לפיכך אם מת בעלה חלה מצות יבום, שלא גרעה מארוסה הנופלת ליבום במיתת הארוס כדילפינן לקמן (דף יג:) מ"החוצה", ואע"פ שאין הארוס יורשה ומטמא לה, וה"ה בריח הגט אליבא דר"א. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:8 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:8) עוד יתכן להוסיף דר"א סובר שעיקר חלות הגט הוי הפקעת אישות הבעל מדין "ושלחה מביתו", והדין של "והיתה לאיש אחר" מהוה רק תנאי בחלות הגט. ולפיכך כל שיש איזו שהיא נ"מ "לאיש אחר" הגט מהני והרי היא מגורשת. ובהתאם לכך הגירושין חלין בריח הגט מכיון דעיקר הגט מפקיע את אישות הבעל, ויש נ"מ כל שהוא ל"איש אחר", דהיינו לכהן. וה"ה לר"א בגירשה חוץ מפלוני, מכיון דאישות הבעל פקעה ויש נ"מ לאנשים האלה שהגט התירה להם הרי היא מגורשת. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:9 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:9) **בא"ד. וז"ל וא"ת ליתני אשת איש שפוטרת צרתה כגון דאמר לה ה"ז גיטך ע"מ שלא תנשאי לפלוני כו' עכ"ל.** עיין בחי' הרמב"ן לריש מסכתין (דף ב.) שתירץ וז"ל וי"ל בדינו שצרתה מתייבמת שאין זו צרת ערוה כלל אלא זו גרושה גמורה אצל ראובן כשאר כל האנשים ומשום תנאי בעלמא אסורה עליו שלא יבטל את גיטה ממנו ומכל אדם עכ"ל. ולכאורה זוהי אף כוונת התוס' עצמם בתירוצם לקמן שכתבו וז"ל לא דמי לאחות אשה דהתם בשעת נפילה הוי אחות אשה אבל הכא בשעת נפילה אינה אשת איש עד שתבעל לו ואפילו תחשבנה אשת איש כיון שמטעם אשת איש אסורה ליבעל לו מ"מ לא דמי כיון שאם תבעל ליבם שנאסרה עליו הויא אשת איש ולא היתה אשת אחיו מעולם הלכך לא פטרה צרתה עכ"ל. ביאור דבריהם שבעלת תנאי אינה ערות אשת איש בשעת נפילה אלא דא"א לה להתיבם בהיכי תמצי שלא תיבטל גיטה ותהיה אשת איש למפרע בלי נפילה ליבום כלל. ולכאורה התירוץ הזה פשוט מאד, ויש להבין מה היתה הס"ד של התוס' בקושיתם. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:10 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:10) ונראה דבקושיתם סברו תוס' דמכיון שאם בעלת התנאי תיבעל ליבם יעברו על איסור כרת של אשת איש בדין הוא שתיפטר עכשיו כערוה משום דהפוטר מיבום הוי איסור הכרת שבשעת היבום ולא חלות השם ערוה שבגברא בשעת הנפילה. וי"ל דבקושיתם התוס' אזלו לשיטתם שהקשו לעיל (דף ב. בד"ה ואחות אשה) מנדה שתפטר מיבום מדין ערוה, ואע"פ שחסר לנדה חלות שם ערוה בגברא, שהרי קידושין תופסין בה ואין בניה ממזרים, ומ"מ הקשו שאיסור הכרת שבה יפטרה, וכמו"כ הקשו בבעלת תנאי שאף על פי שאין בה חלות שם ערוה בגברא מ"מ איסור הכרת תפטור אותה ואת צרתה¹. ויעויין לקמן בחידושי הרמב"ן (דף כ:) דהרמב"ן כתב שהפטור של חייבי כריתות מיבום ומחליצה הוא מסברא וז"ל זיל בתר טעמא התם תפסי קידושין ולא פקעי זיקה הכא הא לא תפסי קידושין ופקעי זיקה עכ"ל, כלומר שערוה אינה בת זיקה כיון שאינה בת קידושין, תיקה מהוה חלות אישות שאינה חלה בערוה. ואליבא דהרמב"ן אין קושיה כלל מבעלת תנאי שהרי כל זמן שלא נבעלה ליבם הרי היא גרושה גמורה וראויה לזיקת יבמין. ולשיטתו הרמב"ן דחה את הקושיה בשתי ידיים. ואילו תוס' בה"א סבורים שערוה פטורה משום המציאות של איסור ביאת כרת בשעת היבום ולפיכך הקשו את קושיתם. footnotes: ¹ עיין לקמן (דף יג ב) במחלוקת שבין ב"ש לבין ב"ה דלב"ש אין ערות אחות אשה פוטרת את צרתה משום שאין איסור חל על איסור, ולב"ה פוטרת. וי"ל דלב"ש הפוטר הוא חלות איסור כרת ולב"ה הפוטר הוא שם הערוה שבגברא. ועיי"ש בחידושי הרמב"ן המביא ב' הסברים בשיטת ב"ה, וי"ל שבהסבר הראשון התכוון הרמב"ן לומר דהשם ערוה שחל בגברא פוטר. וע"ע בתוס' לקמן (דף לב א) ד"ה לא פקע המסביר שהפוטר הוא האיסור דאשת אחיו ולא שם הערוה דאחות אשה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:11 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:11) **בא"ד. מ"מ לא דמי לאחות אשה דהתם בשעת נפילה הוי אחות אשתו אבל הכא בשעת נפילה אינה אשת איש עד שתיבעל לו עכ"ל.** נראה שבתירוצם כאן הסיקו התוס' שהפוטר אינו האיסור של כרת שבשעת היבום אלא השם של ערוה שישנו בגברא בשעת הנפילה, ובבעלת תנאי ליכא חלות שם ערוה בגברא בשעת הנפילה ליבום. וכן תירצו נמי לעיל (ב.) ד"ה ואחות אשתו, שנדה לא דמיא לשאר העריות מאחר שאין בה שם ערוה בגברא. ולכאורה זה כמו שהבאנו לעיל מדברי הרמב"ן בריש פירקין שבעלת תנאי לא פוטרת את צרתה מאחר שאין לה שם ערוה בגברא. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:12 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:12) אבל באמת לא מוכרח שבתירוצם התכוונו תוס' בדיוק לתירוץ הרמב"ן, דיתכן לפרש תירוצם באופן אחר. דיתכן דביאור דבריהם הוא דאיסור ביאת כרת פוטר רק כשחל כבר איסור הביאה בגברא של היבמה בשעת הנפילה, וכמו חלות איסור אחות אשה שישנה בשעת הנפילה. משא"כ בבעלת תנאי, שבשעת הנפילה ליכא בה חלות איסור ביאה, אלא שבשעת היבום יחול האיסור ולפיכך לא נפטרת. ולפי"ז אף בתירוצם פטור של הצרה תלוי בחלות איסור ולא בשם ערוה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:13 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:13) **בא"ד. וז"ל ואפילו תחשבנה אשת איש כיון שמטעם אשת איש אסורה ליבעל לו מ"מ לא דמי כיון שאם תיבעל ליבם שנאסרה עליו הויא אשת איש ולא היתה אשת אחיו מעולם הלכך לא פטרה צרתה עכ"ל.** ביאור דבריהם שאפילו אם נאמר דמכיון דהביאה אח"כ אסורה בדין הוא שבעלת תנאי תפטר כערוה, מ"מ אינה דומה בעלת תנאי לאחות אשה משום דבבעלת תנאי הביאה תפקיע את אישות המת ואת הנפילה ליבום למפרע. והפטור של ביאת כרת דערוה חל רק ביבמה שנאסרה גם באיסור אשת אחיו וגם באיסור ערוה ביחד בשעת הביאה¹, ואילו בבעלת תנאי אם תבעל ליבם ותהיה אסורה עליו באיסור ערוה דאשת איש אך לא תהיה אסורה באיסור אשת אחיו מאחר שאישות אחיו המת תפקע למפרע, ולפיכך אין לה דין ערוה להפטר מייבום או לפטור את צרתה. ולפי"ז כוונת התוס' היא שאין לבעלת התנאי דין ערוה כלל ליבום ואם כן חולצת כשאר יבמה ורק לא מתייבמת כדי שלא תעבור על התנאי². footnotes: ¹ עיין לעיל (דף ח א) דתרי מתרי ילפינן, ובפשטות הגמרא דורשת שני איסורין וכדברי רבינו זצ"ל. ² עיין בחי' הרמב"ן והרשב"א ועוד ראשונים בריש פירקין שדנו אם אמרי' כל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה בבעלת תנאי מאחר דלשיטתם אין לה דין ערוה. ורבינו כאן נוקט בשיטת הרשב"א שמשום שאיננה ערוה צריכה חליצה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:14 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:14) אך י"ל אחרת בדברי התוס'. דר"ל שבעלת התנאי עצמה דינה כערוה והיא לא חולצת ולא מתייבמת מכיון דביאת היבום נאסרה באיסור כרת דאשת איש, ואעפ"כ אינה פוטרת את צרתה. והביאור בזה הוא משום דיש תרתי דסתרי בין חלות הדין ערוה בבעלת התנאי לבין חלות הדין דצרת ערוה בצרתה. כי בעלת התנאי נחשבת לערוה מחמת האיסור של אשת איש שיחול בה בשעת היבום, ומאידך אם תיבעל ליבם למפרע לא תהיה אשת המת וצרתה למפרע לא תהיה צרתה. ונמצא שדין ערוה שחל בבעלת התנאי סותר את הדין של צרת ערוה בצרתה. ומשום כך אע"פ שבעלת התנאי עצמה פטורה מחליצה ומיבום כערוה עכ"ז אינה פוטרת את צרתה שחולצת או מתייבמת. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:15 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:15) **בא"ד. ומיהו למאן דנפקא ליה מולקחה כל היכא דאיכא תרי ליקוחין קשה עכ"ל.** ויש להבין מה הנ"מ בין אם דרשינן פטור ערוה מ"לצרור" או מ"ולקחה". ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:16 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:16) ונראה שתוס' סבורים שדרשת "לצרור" מחדשת חלות איסור של צרת ערוה בצרה, דהיינו שהערוה אוסרת את הצרה בשם איסור ערוה חדש והצרה פטורה מפני שם הערוה שחל בה. ואילו דרשת "ולקחה" אינה מחדשת חלות שם ערוה בצרה אלא חלות פטור, כלומר שכמו שהערוה פטורה אף הצרה נמי פטורה¹. ותוס' סוברים שאם צרת ערוה מהווה דין איסור אזי אפשר לחלק בין אשת איש ואחות אשה כמו שתירצו לעיל. אבל אם הוא דין פטור אין סברא לחלק ואף בעלת תנאי תפטור את צרתה. ועלינו לבאר את דבריהם לפי כל הצדדים שהבאנו לעיל. ונחזור עליהם בקיצור. footnotes: ¹ עיין לעיל בשיעורים (דף ח א) ד"ה צרה נמי. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:17 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:17) התירוץ הראשון של תוס' הוא שבעלת תנאי לא דמי לאחות אשה משום דבשעת נפילה אינה אשת איש. ובזה אמרנו שני פירושים, או שדין פטור ערוה מיבום ומחליצה תלוי בשם ערוה בגברא וכדברי הרמב"ן בריש פירקין, או שתלוי בחלות האיסור בשעת הנפילה. ויש לומר שכל זה ניחא אליבא דמ"ד דפטור ערוה נלמד מ"לצרור" שסובר שדין צרת ערוה מהוה דין אוסר, דהיינו שהערוה אוסרת את צרתה בשם איסור ומחדש בה איסור ליבום, שדין זה תלוי הוא בחלות שם ערוה שבגברא דהיבמה בשעת הנפילה, או עכ"פ בחלות איסור ביאת ערוה בשעת הנפילה. מאידך אליבא דמ"ד דפטור הערוה נלמד מ"ולקחה" אין הפטור תלוי בחלות איסור או בשם ערוה שבגברא בשעת הנפילה אלא באי אפשרות של חלות ליקוחין בשעת היבום. ולפי"ז בעלת תנאי שאינה בת ליקוחין פטורה ואף צרתה פטורה עמה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:18 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:18) מאידך התירוץ השני שבתוס' הוא שבעלת תנאי לא דמי לאחות אשה משום שאם תבעל ליבם יוצא שלא היתה אשת אחיו מעולם. ואמרנו שיתכן שני פירושים בזה, או דבעינן שביאתה תהיה אסורה בשני איסורים, איסור אשת אח וגם איסור ערוה, או שאינה יכולה לפטור את צרתה משום דהוי תרתי דסתרי שהרי כשיחול בה איסור אשת איש אזי לא תהיה צרתה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:19 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:19) ויש לומר דכל זה ניחא אליבא דדרשת "לצרור" הקובעת שאיסור ערוה שחל עם איסור אשת אחיו ביחד אוסרה ואת צרתה ליבום. ואילו בבעלת תנאי משום שלא חלין חלות איסורי אשת איש ואשת אחיו ביחד בשעת הנפילה איננה ערוה ליבום. משא"כ אליבא דדרשת "ולקחה" הקובעת חלות פטור מיבום משום שערוה אינה ראויה ללקוחין ולאישות דיבום, הרי אף בעלת תנאי אינה ראויה ללקיחה ולאישות דיבום משום שתהיה ערות אשת איש בשעת היבום, ולכן בעלת תנאי פטורה מיבום כערוה ואף צרתה נמי פטורה. ובדומה לכך דווקא אם צרת ערוה הוי דין איסור יש לומר שבעלת תנאי אינה אוסרת את הצרה בשם צרת ערוה מכיון דיש תרתי דסתרי ביניהן שבשעת איסורה לא תהיה צרה. מאידך דרשת "ולקחה" מהוה חלות פטור בעלמא, דהיינו שכל מקום שהערוה פטורה אף צרתה פטורה כמוה, וא"כ אף בבעלת תנאי הצרה צ"ל פטורה כמו שבעלת התנאי עצמה פטורה, שהרי אפילו בלי שתבעל לו בעלת התנאי פטורה ולפיכך יש לה לפטור נמי את צרתה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:20 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:20) **בא"ד. ליתני אשת איש דמשכחת לה אפילו לרבנן כגון שבא ראובן וקדשה חוץ משמעון ובא שמעון וקדשה סתם ומת שמעון ונפלה לפני לוי אחיו וצרת צרה נמי משכחת לה כגון שקדשה ראובן חוץ משני אחין, וי"ל דלא קרינא לגביה אשת המת דכבר נאסרה עליו לפני קדושי אחים משום אשת אח ולא חשיב ערוה במקום מצוה עכ"ל.** ביאור דבריהם דמכיון דכבר נאסרה ללוי (היבם) משום אשת איש דראובן (הבעל הראשון) וקידושי שמעון (הבעל השני) לא חלו כלפי לוי ולא אסרוהו משו"ה אינה נופלת ללוי ליבום במיתת שמעון משום דבנוגע ללוי אינה אשת שמעון כלל. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:21 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:21) ויעויין בגמרא גיטין (דף פב:) בציור דאשת שני מתים דלכאורה סותרת את דברי התוס' שהרי בגמרא איתא דבקידשה ראובן חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה סתם דקידושי ראובן אהני למיסרא אעלמא וקידושי שמעון אהני למיסרא אראובן וכשמתו שניהם ונפלה לפני לוי הויא לה אשת שני מתים, וקשה שהרי אליבא דסברת התוס' מכיון שנאסרה אלוי כאשת איש דראובן לא נאסרה עליו גם כאשת איש דשמעון, ולכן לא נפלה ללוי מחמת שמעון אלא מחמת ראובן בלבד, וא"כ למה הויא אשת שני מתים. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:22 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:22) ויתכן דציור דאשת שני מתים מיירי כגון שמתו ראובן ושמעון בזה אחר זה ולא בבת אחת ולראשונה מת ראובן ואח"כ מת שמעון. ולכן אחרי מיתת ראובן האישות דשמעון נגמרת ואוסרת אף את לוי, וכששמעון מת אח"כ נופלת ללוי מחמתו כמו שנפלה מראובן, והויא לה אשת שני מתים¹. footnotes: ¹ צ"ע שאם בשעת מיתת ראובן אישות דשמעון נגמרה וחלה אלוי הרי נפטרה אז מזיקת יבמין דלוי כערות אשת איש דשמעון, וכשאח"כ מת שמעון למה נופלת ממנו ומראובן כאשת שני מתים, והרי נפטרה מזיקת ראובן מדין ערות אשת איש דשמעון, וכיון שנאסרה נאסרה, ואינו בדין שתפול פעם שנית מחמת ראובן בשעת מיתת שמעון. ואולי י"ל שאישות דשמעון לא נגמרה אלא משום שאישות דראובן פקעה במיתתו, וא"כ הו"ל הותרה ונאסרה שחזרה והותרה. ואע"פ שאישות דשמעון נגמרה במיתת ראובן ונאסרה בשעת נפילה מעיקרא, זהו רק בנוגע לזמן בלבד דהיינו שנאסרה משעת מיתת ראובן דמעיקרא, ואילו בנוגע לסדרן של החלויות, בראשונה חל ההיתר לאיסור אשת איש דראובן ואח"כ חל האיסור של אשת איש דשמעון, ולכן הויא הותרה ונאסרה וחזרה והותרה ודו"ק. ועיין בגמרא לקמן (דף כז ב) ובחידושי הרשב"א לגיטין (דף פב ב), וצ"ע. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:23 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:23](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:23) **בא"ד. ליתני הכא אשת ב' מתים כו' עכ"ל.**¹ נלע"ד שיתכן לתרץ שערוה פוטרת את צרתה דוקא כששתיהן זקוקות ליבום בחלות זיקה אחת שחלה עם מיתת האח, משום דחלות הזיקה האחת מצרפתן כדי שתפטרנה ביחד מדין ערוה וצרתה. מאידך כשיבמה אחת הויא אשת ב' מתים שזקוקה ליבום בזיקת שני מתים הרי זיקתה שונה מזיקת צרתה הזקוקה רק בזיקת מת אחד, ומשו"ה חסר הצירוף בזיקה של ערוה וצרת ערוה דעלמא, ובהתאם לכך אע"פ שהיבמה עצמה פטורה כערוה מדין אשת ב' מתים מ"מ אינה פוטרת את צרתה מדין צרת ערוה. footnotes: ¹ עיין בשיעורים לקמן (דף יח ב) בענין דין דריב"ב אות ג' שרבינו זצ"ל תירץ את קושית התוס' אליבא דהרמב"ם. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:24 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:24](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:24) אך מהרמב"ם (פ"ו מהל' יבום הלכ"ז) משמע דס"ל שאשת ב' מתים פוטרת אף את צרתה, דהרמב"ם משתעי באשת ב' מתים מדרבנן ופסק דהיא וצרתה חולצות ולא מתייבמות. ומשמע דס"ל דמן התורה אשת ב' מתים פוטרת אף את צרתה מיבום ומחליצה. עיי"ש¹. footnotes: ¹ ע"ע לקמן בשיעורים (דף יב א) ד"ה מתיב. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:25 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:25](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:25) **בא"ד. ובירושלמי כו' ומשני תמן התורה אסרה עליו הכא הוא אסרה עליו ופי' רבינו יצחק כו' אבל אשת איש האיסור תלוי במגרש שאם ירצה יתירנה ליבם קודם שימות אחיו שנשאה ולהכי לא תני להו דלא דמי להו לפי שביד המגרש להתירה עכ"ל.** יש להעיר כמה הערות בדברי הירושלמי: ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:26 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:26](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:26) א) קודם כל צ"ע בכוונת הר"י דלהכי לא תני להו דלא דמי להו לפי שביד המגרש להתירה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:27 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:27](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:27) וי"ל דר"ל שאשת איש מהוה ערוה ליבום ופוטרת צרתה אלא שלא נמנית במשנה מכיון דלא דמיא לשאר העריות מכיון שבידו לגרשה ולהתירה¹. footnotes: ¹ עיין באור זרוע חלק א' סי' תקצ"ו. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:28 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:28](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:28) א"נ י"ל שהר"י מפרש שאין אשת איש מהוה ערוה ליבום כדי לפטור צרתה משום שמדמה אשת איש לנדה. יעויין בשיעורים למעלה (לדף ב. תוס' ד"ה ואחות אשתו) על מה שכתבו תוס' וז"ל דאחות אשה אע"פ שמתה אשתו אחרי כן שוב לא תזקק לייבום כיון שנפטרה שעה אחת משום שנא' דרכיה דרכי נועם כו' אבל נדה דרכי נועם היא דלבעלה נמי צריכה להמתין עד שתטהר עכ"ל. ובשיעורים שם חקרנו בכוונת התוס', ואמרנו שיתכן שהתכוונו לומר שנדה נופלת ליבום לאחר זמן לכשתטהר, ולכן אינה מופקעת מפרשת יבום ואין לה תורת ערוה לגבי יבום. ולפי"ז י"ל שהר"י מפרש את הירושלמי דר"ל דה"ה באשת איש שפטורה מיבום בשעת מיתת בעלה השני שמת, אלא שלאחר זמן לכשתתגרש מבעלה הראשון תיפול ליבום. ונראה דלפי"ז צרתה מתיבמת, מכיון שאין איסור אשת איש חלות ערוה הפוטרת אותה מייבום לעולם, ולכן אין לדמותה לערות אחות אשה שפטורה מדין ערוה לעולם. ובהתאם לכך צרת אשת איש אינה צרת ערוה ועולה ליבום ולחליצה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:29 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:29](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:29) אך בכ"ז צ"ע, דבשלמא באיסור נדה י"ל דהוי חלות איסור לזמן, דנדה עומדת ליטהר¹, ומפני כך נדה נופלת ליבום לאחר זמן. ואילו אשת איש אינה עומדת לגירושין² וא"כ איסור אשת איש חל כחלות איסור לעולם אלא שיש אופן להתיר את האיסור בגט, ובדין הוא שאשת איש תחשב כערוה גמורה שתפטר בפטור גמור לעולם. והא למה הדבר דומה לערות אחות אשה שמותרת לאחר זמן לכשמתה אחותה, ואעפ"כ לא אמרינן שתיפול ליבום לאחר זמן. והטעם משום שחלות הערוה דאחות אשה אינה עומדת להיתר וחלה בשעתה כחלות איסור ערוה לעולם אלא שפקעה אחר כך בשעת מיתת אחותה. וה"ה באשת איש האסורה באיסור ערוה גמור לעולם אלא שהגירושין באין ומתירין אותה אח"כ, ולפיכך בדין הוא שתפטר מיבום לעולם כמו אחות אשה ולא תפול ליבום לאחר זמן כמו נדה. ועוד יש להעיר ע"ז דבשלמא טבילת נדה חלה כמתיר של איסור נדה³, ולכן איסור הנדה חל כאיסור לזמן מכיון שיש לו מתיר. מאידך יתכן שגט אינו חל כמתיר של האיסור דאשת איש אלא כמפקיע של חלות הקנין דאישות וממילא הותר האיסור. ואם כן האיסור של אשת איש חל כאיסור לעולם ואינו כמו נדה שחל כאיסור לזמן וצ"ע. footnotes: ¹ יעויין בתוס' (גיטין דף ב ב) ד"ה עד וז"ל וא"ת מנ"ל דעד אחד נאמן באיסורין וי"ל דילפינן מנדה כו' וא"ת א"כ אפילו איתחזק איסורה וי"ל דאינה בחזקת שתהא רואה כל שעה וכשעברו שבעה טהורה ממילא ולא איתחזק איסורא וגם בידה לטבול עכ"ל. ² עיין במס' זבחים (דף ב ב) "אשה בסתמא לאו לגירושין עומדת". ³ כנראה רבינו זצ"ל נוקט כאן שהטבילה מתרת את איסור הנדה לבעלה ואינה רק מטהרת אותה מטומאתה וממילא מותרת לבעלה. וכן משמע מתוס' ב"ק (יא א ד"ה דאין) שאיסור נדה לבעלה אינה תלויה בטומאתה ואכמ"ל. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:30 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:30](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:30) ב) בירושלמי מבואר שלר"א שקדושי חוץ חלים, אם קידש ראובן חוץ משמעון וקידש שמעון סתם ומת נופלת האשה ללוי אחי שמעון מכח קידושי שמעון ואסורה עליו באיסור אשת איש דראובן, אלא דלא תני לה במתני' דט"ו נשים פוטרות צרותיהן משום דלא דמי לאחות אשה. וקשה ממה שכתבו התוס' לעיל דמכיון דנאסרה על לוי כאשת איש של ראובן לפני שקידשה שמעון, קידושי שמעון לא חלו לאוסרה על לוי, ולפיכך לא נופלת ללוי במיתת שמעון משום דבנוגע ללוי אינה אשת שמעון כלל, והיאך נקטה הירושלמי שנופלת ללוי משמעון, והרי בנוגע ללוי אינה אשת שמעון כלל דלא אסרה שמעון עליו ואינו בדין שתפול ללוי במיתת שמעון. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:31 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:31](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:31) ויתכן דהירושלמי סובר דמכיון דקידשה שמעון סתם על כל העולם, ואף על לוי, האישות דשמעון חלה אף כלפי לוי, ואע"פ שקדמה לה האישות דראובן שאסרה אותה על לוי בראשונה. ובהתאם לכך כששמעון מת נופלת ממנו ליבום ללוי¹. footnotes: ¹ נראה בביאור דברי רבינו זצ"ל דמכיון דקידושי שמעון חלו לאוסרה על ראובן חלו גם על לוי. משום דראובן כשקדשה חוץ משמעון הניח מקום לקידושי שמעון לחול, ומכיון דקידושי שמעון חלו על ראובן הריהם חלים נמי על שאר העולם וגם על לוי, ועיין ברשב"א לגיטין (דף פב ב). ועוד י"ל דתלוי בחקירה האם עיקר חלות אשת איש הוא שנאסרה על כ"ע כהקדש או שעיקר החלות הוי הקנין והאיסור חל ממילא מהקנין. דבציורינו שכבר אסורה על לוי מחמת ראובן יתכן שקידושי שמעון אינן חלין לאוסרה על לוי, שכבר אסורה היא ללוי כאשת איש דראובן. ואילו אם עיקר קידושין חלים מצד הקנין אזי קנין שמעון חל גם כלפי לוי, שהרי קנויה לשמעון גם בנוגע ללוי, והויא אשת שמעון על לוי מצד הקנין. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:32 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:32](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:32) א"נ י"ל שהאישות של שמעון לא חלה על לוי, משום דאישות של ראובן שאסרה על לוי קדמה, והאישות של שמעון חלה רק כלפי ראובן לבדו. ברם אעפ"כ הרי היא עכ"פ אשת שמעון, ונאסרה על לוי באיסור אשת אח דשמעון. ומשום כך במיתת שמעון נופלת ללוי ליבום משום דסובר הירושלמי שאין חלות האישות של המת מפלת ליבום אלא חלות האיסור של אשת אח מפיל. ולפיכך מאחר שנאסרה האשה באיסור אשת אח דשמעון על לוי, נופלת ללוי ליבום משמעון, ואע"פ שהאישות של שמעון לא חלה על לוי. ולפי"ז יוצא דלהירושלמי האיסור של אשת אח מפיל ולא אישות המת. ואילו אליבא דהדיעה הראשונה בתוס' האישות מפילה ולא האיסור דאשת אח. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:33 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:33](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:33) והנה כבר דננו בשיעורים¹ האם יסוד מצות יבום הוא שהעשה דיבום ידחה את האיסור דאשת אח או שהאיסור דאשת אח הותרה מעיקרו ולא הודחה. ואיפוא מסתבר דלפי הירושלמי דס"ל שהאיסור מפיל, ולא האישות, שעצם ועיקר מצות היבום היא לדחות את האיסור דאשת אחיו ע"י העשה דיבום וכדמבואר לעיל. ואילו אליבא דהדיעה הראשונה בתוס' דס"ל שהאישות מפילה ולא האיסור, האיסור דיבום הותרה ולא דחויה, ועיקר המצוה אינה דחיית הלאו. footnotes: ¹ עיין בשיעורים לעיל (דף ב א) ד"ה הקדמה: יבום כו' הותרה כו' ו(דף ג ב) תוס' ד"ה לא תעשה בא"ד וכן וגלח כו'. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:34 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:34](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:34) ואמנם לקמן בשיעורים¹ דננו האם זיקת היבם הויא המשך אישות המת או אישות חדשה דהיבם עצמו. ומסתבר לפי הירושלמי דזיקת היבם אינה המשך אישות המת אלא מהווה אישות של היבם עצמו, שהרי ס"ל שאף באופן שאישות המת לא חלה על היבם מ"מ נופלת לפניו ליבום. ומאידך אליבא דהדיעה הראשונה בתוס' זיקה הויא המשך אישות דהמת, ומשו"ה ס"ל דבמקום דליכא אישות דהמת אינה נופלת ליבום. footnotes: ¹ (דף י"ז ב) ד"ה אין זיקה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:35 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:35](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:35) והנה לעיל דננו אליבא דתוס' מה הוא הציור של אשת שני מתים משום דהתוס' יסדו שאינה נופלת במיתת שמעון ללוי ליבום, וביארנו דמיירי כגון שמת ראובן ואח"כ מת שמעון. ברם אליבא דהירושלמי דס"ל שנופלת ללוי במיתת שמעון משום האיסור של אשת אח דין אשת שני מתים חל בכל אופן שמתו ראובן ושמעון בין כשמתו בבת אחת או בזה אחר זה. ג) באות הקודמת אמרנו שיתכן שהירושלמי סובר שאף אם אין קידושי שמעון חלים כלפי לוי מאחר שכבר אסורה לו מקידושי ראובן, מכל מקום אסורה עליו באיסור אשת אחיו מאחר שעל כל פנים הרי היא אשת שמעון. ברם יש לתמוה על זה מדין אשת ב' מתים, שקידשה ראובן חוץ משמעון ואח"כ קידשה שמעון סתם שחלו קידושי שניהם, וקשה איך חלו קידושי שמעון, דלפי ביאורנו שהאיסור של אשת אח אינו תלוי בחלות האישות, א"כ מכיון שהאישות של ראובן חלה מקודם בדין הוא שתאסר על שמעון באיסור אשת אח דראובן, וא"כ היאך יחולו קידושי שמעון, הא ערות אשת אח דראובן היא. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:36 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:36](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:36) ונראה לתרץ לפי מה שהבאנו למעלה¹ בשם מרן הגר"ח זצ"ל. דהנה הרמב"ם בהל' נדרים (פי"ג הלכ"ב) כתב וז"ל אמר לה קיים ומופר ליך בבת אחת ה"ז קיים עכ"ל, ויל"ע שהרי בגמרא (נדרים דף סט:) איתא שדין זה תלוי בדינא דרבה שאמר שהמקדש שתי אחיות בבת אחת שתיהן אינן מקודשות שכל דבר שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, וביאר שם הר"ן שכמו שבמקדש שתי אחיות שתיהן אינן מקודשות שהרי יש תרתי דסתרי בעצם הקידושין ה"נ בעובדא דידן גם ההקמה וגם ההפרה בטילות ובתר הכי מצי הבעל להפר ולקיים כדבעי. וצ"ע למה פסק הרמב"ם שההקמה חלה ולא ההפרה, וכן הקשה הר"ן שם. footnotes: ¹ בשיעורים (דף ד א) ד"ה רש"י ד"ה אנוסת בנו. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:37 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:37](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:37) וביאר הגר"ח זצ"ל בספרו¹ דשאני הקמה מהפרה, משום דהקמה סותרת הפרה, ולפיכך אחרי הקמה א"א להפר, דזהו גופה של ההקמה למנוע את ההפרה ולהפקיע אותה. ואילו הפרה אינה סותרת ומפקעת הקמה, ומה שאינו יכול לקיים את הנדר אחרי שהפר אותו אין זה אלא משום דכיון שהפר בטל הנדר וחסר נדר לקיימו. והכלל שכל שאינו בזה אחר זה אינו חל אפילו בבת אחת, חל רק כשיש שני דברים המפקיעים זה את זה, דהיינו כשיש תרתי דסתרי בעצם המעשה. אבל היכא דאינם בזה אחר זה משום דבהיכי תמצי א"א להיותן בזה אחר זה ולא משום חלות דין מפקיע, לא חל הכלל שכל שאינו כו'. ומפני כך כשמקיים ומפר בבת אחת סובר הרמב"ם שההקמה חלה כי בעצם מעשה ההקמה יש מפקיע של ההפרה, ואילו בעצם ההפרה אין חלות מפקיע של ההקמה, ומשום כך מעשה ההקמה מפקיע את מעשה ההפרה, ואילו מעשה ההפרה אינו מפקיע את מעשה ההקמה, וההקמה חלה ולא ההפרה, עד כאן מהגר"ח זצ"ל וכמש"כ בספרו על הרמב"ם. footnotes: ¹ בחדושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם (פי"ג מהל' נדרים הלכ"ב). ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:38 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:38](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:38) ברם אמר הגר"מ זצ"ל ששמע הוספה לזה מפי אביו הגר"ח זצ"ל דלפי"ז צריכים לבאר את דינא דרבה דאמר דבמקדש שתי אחיות שתיהן אינן מקודשות משום דכל שאינו בזה אחר זה וכו' שהרי לכאורה במקדש אשה אין בעצם מעשה הקידושין שלה מפקיע לקידושי אחותה, אלא דאחותה נעשית ממילא שאר בשר וערוה של הבעל ומחמת חלות השם ערוה אין קידושין תופסין בה. וא"כ דומה להקמה אחרי הפרה, שההפרה אינה מפקיעה את ההקמה, אלא דממילא א"א להקם נדר אחרי שהנדר כבר מופר ובטל, וה"ה באחות אשתו שמאחר שחל בה שם ערוה ממילא לא שייך בה קידושין. ולפי"ז צ"ע למה במקדש שתי אחיות חל דינא דרבה שכל שאינו בזה אחר זה כו', הרי ליכא חלות מפקיע בעצם מעשה הקידושין ולמה לא יחולו קידושי שתיהן בתורת ספק מקודשת. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:39 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:39](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:39) ואמר מרן הגר"ח זצ"ל שמכאן מוכח שבעצם מעשה קידושי אשה יש מפקיע לקידושי אחותה, כלומר שמה שנאסרה אחות אשתו ואינה בת קידושין אין זה דבר דממילא משום דהויא שאר בשר וערוה דממילא, אלא משום שעצם מעשה הקידושין באחותה אוסרה ומפקיעה. ולפיכך כשמקדש שתי אחיות יש תרתי דסתרי ומפקיע בעצם מעשה הקידושין שלהן כי קידושי כל אחות ואחות מפקיע את קידושי אחותה, ולפיכך חל דינא דרבה ושתיהן אינן מקודשות על פי הכלל דכל שאינו בזה אחר זה כו'. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:40 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:40](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:40) ונראה להביא ראייה ליסוד הגר"ח זצ"ל מהסוגיא לקמן (דף צה. - צה:) בבעל שבא על חמותו או על אחות אשתו דלב"ש אליבא דר' יהודה פוסל את אשתו ולב"ה אינו פוסל, והגמרא מביאה ברייתא שרצתה לאסור את אשתו כב"ש מק"ו מסוטה שזינתה אלא שהברייתא מתיר כב"ה ע"פ גזיה"כ. ולכאורה סברת הק"ו לאסור את אשתו כשבעל מזנה עם חמותו או אחות אשתו תמוה, כי אם נפרש שאיסור חמותו חל ממילא מדין שאר בשר וקורבה בעלמא מדוע תאסור ביאתה את אשתו, והיאך אפשר לדמות ביאת חמותו לביאת אשתו סוטה, דבסוטה ביאתה אוסרתה לבעלה משום שכשזינתה מעלה בבעלה וטימאה את האישות שביניהם, ואילו כשחמותו נבעלה הרי אשתו לא מעלה באישות הבעל ואין בביאת החמות טומאה לבעל כמו בסוטה, וא"כ למה תאסר עליו אשתו ע"י ביאת חמותו. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:41 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:41](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:41) ומכאן מוכח שאיסור חמותו אינו איסור ערות שאר בשר בעלמא, אלא איסור אישות. כלומר כשהבעל בא על חמותו מעל באשתו, וכמו שטומאת סוטה אוסרת את אשתו עליו מפני שמעלה בבעלה, כן אליבא דב"ש כשהבעל בא על חמותו נאסרת אשתו עליו, כי הבעל מעל באשתו וטימא את האישות שלו באשתו. ולפי"ז יוצא שאיסור חמותו שייך לעצם האישות. ומסתבר לומר לפי"ז שחל בעצם מעשה הקידושין, שכמו שקידושין חלין לאסור את האשה לשוק ה"ה שקידושין חלין לאסור את קרובות אשתו על בעלה. ולכן כמו שאשת איש שזינתה כשמעלה בבעלה נאסרה באיסור סוטה, ה"ה כשהבעל בא על חמותו ומעל באשתו וטימא את האישות שביניהם נאסר הוא באשתו. וב"ה חולקים על ב"ש רק משום גזיה"כ. אך יתכן שמסכימים ב"ה לעצם היסוד של ב"ש שהאיסור של חמותו הוי איסור אישות, אלא דגזיה"כ מחדשת שאעפ"כ אין ביאת חמותו אוסרת את האשה על בעלה¹. footnotes: ¹ ועיי"ש בסוגיא בדברי ר' יוסי המבוארים היטב לפי סברת רבינו זצ"ל כאן. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:42 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:42](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:42) ולפי מה שביאר מרן הגר"ח זצ"ל ביסוד הדין של איסורי קרובות יש לבאר דין אשת שני מתים, שהקשינו היאך חלו קידושי שמעון שהרי אע"פ שקידשה ראובן חוץ משמעון מ"מ בדין הוא שתאסר על שמעון באיסור אשת אח דראובן, וכמו שלוי נאסר באיסור אשת אח דשמעון ואע"פ שאישות שמעון לא חלה עליו. ונראה לתרץ ע"פ הנ"ל שהאיסור דאשת אחיו אינו איסור שחל ממילא מחמת חלות האישות והקורבה ביניהם, אלא שחל משום מעשה קידושי אחיו והוי חלק של עיקר מעשה הקידושין. ולכן באופן דידן כשראובן קידשה חוץ משמעון הרי ראובן לא אסרה על שמעון באיסור אשת אחיו שהרי הוציא את שמעון מעיקר מעשה הקידושין. משא"כ כשקידשה שמעון סתם וכלל אף את לוי במעשה הקידושין שלו, הוא אסר את לוי באיסור אשת אחיו. ואע"פ שעצם האישות של שמעון לא חלה על לוי שכבר קדמה חלות האישות דראובן, מ"מ האיסור של אשת אח דשמעון חל על לוי מכיון שמעשה קידושי שמעון אסרה אותה עליו ואינה תלויה בחלות האישות, ומכיון שמעשה הקידושין של שמעון חל לקנותה לשמעון חל נמי לאוסרה על לוי¹. footnotes: ¹ עיין בשיעורים לקמן (דף יט א) שרבינו זצ"ל אמר שיש שני דינים באיסורי ערוה שעל ידי קידושין, איסור מכח מעשה קידושין ואיסור מכח חלות הקידושין, ונמצא שבציור הזה שקידושי שמעון לא חלים כלפי לוי הריהי אסורה רק מכח המעשה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:43 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:43](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:43) ד) עיין בתוס' לקמן (דף טז.) ד"ה בני צרות דקבעו שאשת איש אינה ערוה לפטור יבום וז"ל אבל היבמה שנתקדשה לשוק אפשר לתקן ע"י גירושין שתתייבם הלכך לא פקעה זיקה, ועוד אומר רבי יצחק דלא תהיה אשת המת לאיש זר, משמע דאפילו ע"י הויה דהיינו קידושין לא תהיה לאיש זר עכ"ל. תוס' קבעו שאין אשת איש ערוה בנוגע ליבום. וצ"ע דהא תוס' לפנינו נקטו שאשת איש מהוה ערוה להפטר מיבום. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:44 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:44](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:44) ונראה שיש שני דינים שונים בערוה המופקעת מיבום: א) ערוה בשעת הנפילה; ב) ערוה לאחר הנפילה. בערוה בשעת הנפילה חל דין פטור ונאסרת לעולם (עיין לקמן דף ל.). ואילו בערוה לאחר הנפילה לא חל דין פטור אלא רק חל דין הפקעת הזיקה בשעת האיסור, עיין לקמן (דף כז: ודף מא.), דאמרינן הותרה ונאסרה והותרה חוזרת להתירה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:45 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:45](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:45) ובכך מתורצת הסתירה שבתוס', דס"ל דשאני ערות אשת איש בשעת הנפילה מערות אשת איש לאחר הנפילה. דהרי ערות אשת איש אפשר לתקן ע"י גירושין. ומשו"ה אינה מופקעת מזיקה, ואם נעשית אשת איש לאחר הנפילה עדיין זקוקה היא, דהאפשרות לגרשה משווה בת זיקה. משא"כ באשת איש בשעת הנפילה, שמאחר שיש בה שם ערוה הרי היא נפטרה ונאסרה לעולם ואע"פ שבידו לגרשה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:46 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:46](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:46) והא ראייה שלתוס' יש בערוה שני דינים שונים מהא דשקלו וטרי (לעיל דף ב. בד"ה ואחות אשתו) בנדה האם פטורה היא מיבום או לא. דנראה שמסופקים רק בנדה בשעת הנפילה, אך בנדה לאחר הנפילה פשיטא שאינה נפטרת. והביאור דנדה הויא בת זיקה שהרי בת קידושין היא, ולכן בנדה לאחר הנפילה פשיטא דזיקתה לא פקעה. משא"כ בנדה בשעת הנפילה, דיתכן דהויא ערוה כיון דמחייבי כריתות היא וחל בה הפטור דערוה בשעת הנפילה ונאסרה לעולם¹. footnotes: ¹ ועיין בשיעורים לעיל (דף ב א) תוס' ד"ה ואחות אשתו. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:47 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:47](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:47) ה) יעויין בסוגיא לקמן (דף לב.) בנשא מת ואח"כ נשא חי: והקשה הגמרא וז"ל ור"ש היכא דנשא מת ואח"כ נשא חי כיון דאיסור אחות אשה לא חייל תתייבם יבומי עכ"ל. לכאורה יפלא על קושיית הגמרא וצריכא ביאור, שהרי ר' יוחנן (לקמן דף לב:) קבע שבאאחע"א החוטא הוי רשע לקוברו בין רשעים גמורים. והביאור בזה שהאיסור השני אמנם חל אלא שאין נענשים עליו בב"ד, ומשו"ה החוטא הוי רשע גמור שעבר על שני איסורים. וא"כ אין התחלה לקושית הגמרא, שבאמת איסור אחות אשה חל, והגברא הרי היא ערות אחות אשה, ואע"פ שאין נענשין עליה עונש כרת, ומאחר דהגברא הויא ערוה משו"ה פטורה מיבום. ומוכרח שהגמרא בקושיתה חולקת על ר' יוחנן דסוברת שדין אאחע"א קובע שהאיסור השני אינו חל כלל, ובכן אינה ערות אחות אשה כלל, ומשו"ה הקשה שתתייבם. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:48 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:48](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:48) ברם נראה שיתכן להבין את קושיית הגמרא אף לפי ר' יוחנן. דיעויין לעיל בתוס' (דף ב. ד"ה ואחות אשתו) שדנו ביבמה נדה האם פטורה מיבום כערוה או לא. וביארנו שם בשיעורים דפשיטא דנדה אינה גברא וחפצא דערוה, שהרי קידושין תופסין בה ובניה כשרים אלא שאסורה באיסור ביאה ועונש כרת דעלמא. ויסוד הדיון שבתוס' הוא האם הפטור דערוה תלוי בחלות שם ערוה שחל בגברא או בחיוב כרת בלבד, דאם הפטור תלוי בחלות שם ערוה שבגברא נדה נופלת ליבום. ומאידך אם הפטור תלוי באיסור כרת בלבד נדה נמי פטורה כשאר העריות. והתוס' הסיקו שנדה מחוייבת ביבום מפני דין מיוחד של "דרכיה דרכי נועם" עיי"ש, אבל בלי זה ומעיקר דדינא היתה פטורה. ומוכח דלתוס' עיקר הפטור דעריות מיבום וחליצה חל מחמת חיוב כרת בלבד ולא מחמת השם ערוה שחל בגברא. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:49 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:49](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:49) ולפי"ז י"ל שבאופן דאאחע"א, השם של האיסור השני של אחות אשה שפיר חל בגברא דהיבמה והו"ל חפצא דערוה וכשיטת ר' יוחנן. אך מפני הדין דאאחע"א הרי היא פטורה מכרת. ועיקר הפוטר מיבום וחליצה אינו חלות שם ערוה שבגברא אלא העונש של כרת. ובאופן דאאחע"א דליכא עונש כרת סד"א דתתייבם. ולפי"ז קושית הגמרא אתי שפיר אף אליבא דר' יוחנן, דנהי דהויא גברא דערוה מ"מ חסר עונש כרת ומשו"ה תתייבם. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:50 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:50](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:50) מאידך שיטת הרמב"ם (פ"ו מהל' יבום הל"ח - י) שהדבר הפוטר ערוה מיבום וחליצה הרי הוא השם דערוה דחל בגברא, ומשום ששם ערוה מפקיע תפיסת קידושין וחלות זיקה וכמו שכתב וז"ל ואלו שהן פטורות מן החליצה ומן היבום כו' ומי שהיא ערוה שנא' כו' ולקחה לו לאשה פרט לערוה שאין לו בה ליקוחין כו' ואין לו עליה זיקה כלל שנא' ולקחה לו לאשה ויבמה, מי שראויה לליקוחין וקידושין תופסין בה היא שהיא זקוקה ליבם כו' עכ"ל, ומבואר ברמב"ם דזיקה מהווה חלות אישות, ומשום שערוה אינה בת קידושין ואישות משו"ה אינה בת זיקה, וזהו יסוד הפטור של ערוה מיבום, ואליבא דהרמב"ם פשיטא שנדה נופלת ליבום משום שבת אישות היא. ובכן צ"ע אליביה למה הקשה הגמרא באאחע"א שתתייבם, והרי לר' יוחנן גם באאחע"א חל שם ערות אחות אשה בגברא, שכל דין אאחע"א הוא רק דין פטור עונש, ואילו עצם האיסור השני חל בגברא, ומשו"ה פטורה מיבום ומחליצה משום דהויא גברא דערוה, ואע"פ דליכא עונש כרת דנפטרה מכרת משום דאאחע"א. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:51 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:51](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:51) ונראה דהרמב"ם סובר שגמרא דידן חולק על ר' יוחנן ונוקטת דבאאחע"א דהאיסור השני אינו חל כלל בגברא. שהרי הרמב"ם השמיט את הדין דר' יוחנן, "לקוברו בין רשעים גמורים". ומשום דס"ל לרמב"ם שבאאחע"א חסר כל חלות השם גברא דערוה ובדין הוא דתיפול ליבום ולחליצה, וכדהקשה הגמרא. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:52 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:52](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:52) ויוצא מזה, דאע"פ דמסתבר דלרמב"ם אאחע"א כלל ואף לא לקוברו בין רשעים גמורים, אך כל זה לגבי הגברא, דלגביה ליכא חלות עבירה כלל. מאידך בנוגע לגופו של החפצא היינו אומרים דהאיסור חל ונעשה לחפצא של איסור. אך מביאורנו מוכרח דלפי הרמב"ם שכשאאחע"א גם גופו של החפצא אינו נתפס בשם האיסור. ולפיכך אין השם דאחות אשה חל כלל אפילו על האשה לעשותה חפצא דערוה שלא תופסין בה קידושין, דקידושין שפיר חלין בה, ושייך בה יבום. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:53 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:53](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:53) ו) והגמרא עונה שם: וז"ל איסור אחות אשה מיתלא תלי וקאי, אי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל והילכך לא פקע עכ"ל. מבואר בגמרא שבדין פטור ערוה לא צריכים ששם הערוה יחול בפועל בשעת הנפילה כדי שתיפטר, שהרי כאן ערות אחות האשה עוד לא חלה בשעת הנפילה, דהאיסור דאשת אח קדמו. אלא אפילו אם איסור הערוה מיתלא תלי וקאי נמי פטורה, דהיינו שאם בנפילה יפקע האיסור דאשת אח ואיסור הערוה יחול במקומו הרי היא פטורה מיבום וחליצה מדין ערוה. שאין שם הערוה בשעת הנפילה פוטרתה אלא מה שתהיה ערוה בשעת חלות הזיקה פוטרת אותה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:54 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:54](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:54) ויעויין בשיעורים למעלה שהארכנו לבאר את הדיון שבתוס' האם בעלת תנאי פטורה מיבום ומחליצה. וקבענו שאם הפטור דערוה תלוי בחלות שם ערוה בגברא בשעת נפילה בעלת תנאי מכיון שאיננה ערוה בשעת הנפילה פשיטא דאיננה פטורה. וכך היא שיטת הרמב"ן בבעלת תנאי, דס"ל כרמב"ם שהפטור דערוה חל משום שאינה בת זיקה ואישות, שכל זה לא שייך בבעלת תנאי, דהויא בת זיקה. והתוס' לשיטתם, שדנו נמי בנדה (דף ב. בתוס' ד"ה ואחות אשתו) האם פטורה מיבום כערוה, ואע"פ דהויא בת קידושין וזיקה, משום דס"ל דפטור ערוה תלוי באיסור כרת בשעת יבום ויש איסור כרת כשעת היבום בין בנדה ובין בבעלת תנאי. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:55 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:55](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:55) ולפי"ז צ"ע בתירוץ דרב אשי דאיסור אחות אשה מתלא תלי וקאי, שהרי בשעת הנפילה עדיין ליכא חלות שם ערות אחות אשה, ואעפ"כ אמר רב אשי אליבא דר"ש שפטורה משום שאם תיפול ליבום תהיה ערות אחות אשה בשעת היבום, ומשום שאחרי שהאיסור דאשת אח יפקע, יחול איסור אחות אשה. דבשלמא אליבא דתוס' ניחא תירוץ דרב אשי משום שעיקר הפוטר דערוה הוא האיסור שיש בו כרת בשעת היבום כדבבעלת תנאי, דה"ה כאן באאחע"א שתהיה ביאת איסור כרת בשעת היבום מחמת האיסור דאחות אשה ומשו"ה פטורה. מאידך אליבא דהרמב"ם (פ"ו מהל' יבום הל"ח - י) והרמב"ן (דף ב. ודף כ:) דס"ל שפטור הערוה מיבום חל משום שם ערוה בגברא ושאינה בת אישות דזיקה, צ"ע שהרי באאחע"א אליבא דרב אשי עדיין לא חל השם דערות אחות אשה בגברא בשעת הנפילה, ולמה תפטר מדין ערות אחות אשה, ומ"ש מבעלת תנאי שנופלת ליבום משום שאיננה ערוה בשעת הנפילה ואע"פ שביאתה אסורה באיסור כרת דאשת איש. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:56 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:56](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:56) ונראה לחלק דבבעלת תנאי ליכא חלות שם ערוה בשעת הנפילה ואף בשעת חלות הזיקה, אלא שבשעת היבום כשיעבור על התנאי תאסר עליו בכרת דאשת איש. ולכן נופלת לזיקה ואיננה פטורה מדין ערוה. שאני באאחע"א שאם תיפול בזיקה האיסור דאשת אח פקע בשעת הנפילה וחל שם ערות אחות אשה בשעת חלות הזיקה. ושם ערוה זו דמתלא תלי וקאי ושעומד לחול בשעת הנפילה עם הזיקה פוטרתה כמו ערוה דעלמא, שהרי אינה בת חלות זיקה מחמת שם ערות אחות אשה התלוי עליה, ומשו"ה פטורה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:57 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:57](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:57) ז) ועיי"ש בתוס' ד"ה לא פקע. וז"ל ואע"ג דלא חייל איסור אחות אשה אסורה נמי הצרה לייבומי כיון דלא פקע איסור אשת אח כמו אילונית דאוסרת צרתה אע"ג דאין בה אלא איסור אשת אח לחודה עכ"ל. תוס' תלו את דין צרת ערות אחות אשה באאחע"א אליבא דרב אשי במחלוקת שבין רב אסי ורבא לעיל (דף יב.), דרב אסי סובר צרת איילונית אסורה ולרבא הרי היא מותרת. דלתוס', רב אסי סובר דמאחר דאיילונית אסורה, האיסור דאשת אח שחל בה מאותה הנפילה הופך להיות חלות שם ערוה לאסור את צרתה. ורבא חולק עליו דס"ל דאשת אח מאותה הנפילה אינה שם ערוה כדי לאסור את צרתה, ולפיכך ס"ל דצרת איילונית מותרת. וה"ה הכא סוברים תוס', דמחמת האיסור דאחות אשה דמתלא תלי וקאי לא חל דין ושם צרת ערות אחות אשה, שהרי האיסור דאחות אשה עוד לא חל דמתלא תלי וקאי. ואליבא דרבא לא חל דין צרת ערות אשת אח מאותה הנפילה. ומשו"ה אין כאן דין צרת ערוה. ומאידך אליבא דרב אסי הסובר דיש איסור צרת ערוה מחמת שם ערות אשת אח מאותה הנפילה וכדפסק בצרת איילונית שאסורה, ה"ה הכא באאחע"א הצרה אסורה מפני דהויא צרת ערות אשת אח מאותה הנפילה¹. footnotes: ¹ עיין בשיעורים לעיל (דף ב א) תוס' ד"ה עד. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:58 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:58](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:58) ברם לע"ד נראה דיתכן לומר אחרת, דהיינו שאף רבא המתיר צרת איילונית יכול לאסור צרת אחות אשתו באאחע"א אליבא דרב אשי, ומשום שני נימוקים: ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:59 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:59](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:59) א) י"ל דרבא סובר דשאני איילונית שאינה נופלת ליבום כלל, ומשו"ה אינה אוסרת את צרתה, ואינה דומה לערוה דעלמא שנופלת עם הצרה בנפילה אחת, ומשו"ה הערוה פוטרת אף את צרתה עמה. ובהתאם לכך רבא סובר שאף צרת בתו איילונית מותרת דמחמת איילונית אינה נופלת כלל, ואע"פ דהויא נמי ערות בתו צרתה מותרת משום דאינה צרת ערות בתו כלל, דחסרה נפילה אחת של הצרה עם הערוה, דאיילונית אינה נופלת כלל. משא"כ כאן באאחע"א שהערוה נופלת ונפטרת מדין ערות אחות אשתו, חל נמי פטור צרת ערוה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:60 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:60](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:60) ב) ועוד שאפשר לחקור בדין צרת ערוה שפטורה - מהו הקובע של השם של צרת ערוה. מצד אחד י"ל דצרת ערוה היא צרת מי שנפטרה משום פטור ערוה, ומצד שני י"ל דצרת ערוה היא צרת מי שיש לה חלות שם ערוה בגברא. ונ"מ בצרת ערות אחות אשה דמתלא תלי וקאי לרב אשי, שהרי נפטרה מיבום בפטור ערות אחות אשתו, ומ"מ ליכא חלות שם ערוה בגברא, דהא איסור אחות אשתו מתלא תלי וקאי. ואם נאמר דדין צרת ערוה תלוי בפטור ערוה חל כאן דין צרת ערות אחות אשתו. ומאידך אם דין צרת ערוה תלוי בשם ערוה שחל בגברא ליכא דין צרת ערות אחות אשתו. ובכן י"ל דרבא סובר דדין צרת ערוה תלוי בפטור ערוה, ולפיכך באופן דאאחע"א וכשאיסור אחות אשתו מתלא תלי וקאי, שחל פטור ערות אחות אשתו, חל נמי דין צרת ערות אחות אשתו. אך לית ליה לרבא שחל פטור בצרת אשת אח מאותה הנפילה, ולפיכך מתיר צרת איילונית, דליכא בה חלות פטור ערוה כלל, ומשו"ה לית לה צרת ערוה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:61 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:61](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:61) ולפי ביאור דידן, י"ל דבהא גופא פליגי רבא ורב אסי. דאליבא דרבא דין צרת ערוה תלוי בפטור ערוה, ואילו איילונית נפטרה בפטור איילונית ולא בפטור ערוה. ולפיכך לרבא, צרת איילונית אינה צרת ערוה. משא"כ אליבא דרב אסי דס"ל דצרת ערוה היא צרת גברא שיש בה שם ערוה, לפיכך ס"ל דצרת איילונית אסורה, דהויא עכ"פ צרת ערות אשת אח מאותה הנפילה, דאשת אח מהוה חלות שם ערוה ובגברא, ויש כאן איפוא צרת גברא דערוה, ואע"פ שאין כאן חלות פטור ערוה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:62 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:62](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:62) ולפי ביאורנו י"ל דבין רבא ובין רב אסי מודים שבאאחע"א אליבא דרב אשי חל דין צרת ערוה. אליבא דרבא חל דין צרת ערות אחות אשתו, דהא פטורה מחמת פטור ערות אחות אשתו. ואליבא דרב אסי חל דין צרת ערות אשת אח מאותה הנפילה, שהרי גברא של ערות אשת אח היא, וחלות שם ערוה שבגברא קובע דין צרת ערוה ולא הפטור דערוה. ###### Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:63 [Reshimot Shiurim on Yevamot 10a:63](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/10a:63) ונראה שניתן לתלות את השאילה הזאת - האם חלות דין צרת ערוה תלוי בחלות שם ערוה שבגברא או בפטור ערוה - בחקירה אחרת שחקרנו בשיעורים למעלה¹, האם דין צרת ערוה מהווה דין פטור או דין איסור. כלומר, האם הפטור של הערוה חל נמי לפטור את צרתה או"ד שצרת ערוה אסורה בשם ערוה חדש של צרת ערוה, וממילא פוטרת את עצמה כמו שאר העריות דעלמא הפטורות מיבום. וי"ל דרבא סובר כצד בחקירה דפטור הערוה חל לפטור את צרתה, ובהתאם לכך קבע רבא דדין צרת ערוה תלוי בחלות פטור ערוה ולא בשם ערוה שבגברא. ומאידך רב אסי סובר שדין צרת ערוה חל מדין איסור, דהיינו שצרת ערוה נאסרת בחלות שם ערוה בפני עצמה. והיינו רק כשחל חלות שם ערוה בגברא דאזי הגברא דערוה אוסרת את צרתה להיות ערוה כמוה הנאסרה בחלות שם איסור של צרת ערוה. footnotes: ¹ עיין (דף ב א) תוס' ד"ה עד.