## Reshimot Shiurim on Yevamot Daf 23a

###### Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:1
[Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/23a:1)

**גמ'. עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר.**


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:2
[Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/23a:2)

**א**
יעויין במס' קידושין (דף סח:) ברש"י שם (ד"ה לימא כו') בתוס' כאן במס' יבמות (ד"ה קסבר), ובמס' בכורות (דף מז.) ובתוס' שם (ד"ה ולא כו'). ויוצא שקיימת מחלוקת גדולה בין הראשונים בהבנת מ"ד עכו"ם הבא על בת ישראל הולד כשר. אליבא דרש"י כאן הולד כשר ר"ל דהוי ישראל ואינו ממזר, ואילו לרש"י במס' קידושין הולד עכו"ם וכשנתגייר אח"כ הרי הוא ישראל כשר ולא ממזר וז"ל עובד כוכבים הוא ואם נתגייר יהא מותר לבא בקהל עכ"ל. אמנם יעויין בסוגיא לקמן (דף מה.) דשקלי וטרי למ"ד הולד כשר אם מכל מקום הולד פגום לכהונה ק"ו מולד אלמנה לכ"ג שבנה חלל. וצ"ע היאך יפרש רש"י דס"ל שהולד עכו"ם את הגמרא שהולד פגום לכהונה שהרי לכאורה בגיותה אין בה שום פגם כהונה כמו שאין ממזרות בנכרית וממילא אין פגם כשתתגייר¹. ועוד צ"ע על פרש"י דס"ל דהולד עכו"ם מהגמרא במס' בכורות (דף מז.) שכ' שכשעכו"ם בא על לויה הולד פטור ממצות פדיון הבן, וז"ל ולא תימא אליבא דמ"ד אין מזהמין את הולד אלא אפילו למ"ד מזהמין את הולד לוי פסול מקרי עכ"ל. ואליבא דפרש"י במס' קידושין צ"ל דמ"ד אין מזהמין את הולד ס"ל שהולד עכו"ם. וכן משמע בתוס' שם (ד"ה ולא כו') שכתבו וז"ל ומ"ד עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר שדי ליה בתר דעובד כוכבים עכ"ל. אך יפלא שאם ס"ל שהולד עכו"ם, למה אמר רב אדא בר אהבה שהולד פטור מפדיון הבן דוקא משום שאמו לויה הרי הולד הוי עכו"ם שהתגייר, ואפילו כשאמו ישראלית נמי פטור מפדיון כמו כל גר שפטור מפדיון הבן.

footnotes:
¹ ואף שלדעת החכמים במתני' לקמן (סא ב) יש לפסול אותה לכהונה כמו כל גיורת מדין זונה ומדכתיב ביחזקאל "כי אם בתולות מזרע בית ישראל" (עי' בתוס' שם) אבל אין זה נוגע לק"ו מאלמנה ובכן הגמ' (בדף מה) שדנה לאוסרה מדין חדש של פגם כמו חללה משמע שאינה גיורת אלא ישראלית, והרי זה קשה על רש"י.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:3
[Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/23a:3)

ונראה לבאר את פרש"י למס' קדושין בדרך חדשה, דהיינו שאינו רוצה לומר שהולד הוי עכו"ם גמור לכל דיני התורה אלא דהוי עכו"ם לענין ביאה בקהל בלבד, ואילו לשאר דיני התורה הרי הוא כישראל. ולפיכך אם נולד מישראלית הרי הוא חייב במצות פדיון הבן כי ישראל הוא לענין שאר מצוות התורה כולל מצות פדיון הבן ורק כשאמו לויה פטור כי אזי הוי לוי דפטור ממצות פדיון הבן. ולפי זה לשון רש"י מדוייק שכ' וז"ל עובד כוכבים הוא ואם נתגייר יהא מותר לבא בקהל עכ"ל, ר"ל דהוי כעכו"ם לענין ביאה בקהל בלבד, ואילו לשאר מצוות התורה הרי הוא כישראל. ובכך נמי מבואר מ"ד שהולד פגום לכהונה, דמכיון דצריכה להתגייר כדי לבא בקהל הרי היא פגומה לכהונה כדין גיורת דעלמא שאסורה לכהונה. ומ"ד שכשרה לכהונה ס"ל דשאני מגיורת דעלמא שהרי גיורת דעלמא היתה נכרית לכל דיניה לפני שנתגיירה ולפיכך משנתגיירה פגומה ואסורה לכהונה, משא"כ נקבה שנולדה מעכו"ם הבא על בת ישראל שבת ישראל היא לשאר דיני התורה אלא שנכרית היא לענין ביאה בקהל בלבד, ולכן אינה גיורת גמורה אלא גיורת במקצת, ובהתאם לכך אינה פגומה לכהונה, משום דרק גיורת גמורה פגומה לכהונה ולא מקצת גיורת. ויתכן להסביר את המחלוקת אם פגומה בפסול הגיורת לכהונה שהרי מקורו הוא בפסוק "אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל" (בקידושין דף עח.) ובכן פליגי האם מקצת גיורת הויא "מזרע בית ישראל" או לא¹.

footnotes:
¹ ועיין במחלוקת הרמב"ם והראב"ד (פי"ח מהל' איסורי ביאה הל"ג) שלפי הראב"ד גיורת נפסלת מפסוק "מזרע בית ישראל" ואילו לרמב"ם פסולה מדין זונה. וע"ע בתוס' לקמן (סא א ד"ה אין) שכתב שיסוד האיסור הוא זונה ואתי יחזקאל ואסמכיה אקרא.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:4
[Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/23a:4)

והנה במעשה דאגריפס המלך, שאמרו לו אחינו אתה, כתב רש"י (מס' סוטה דף מא. ד"ה אחינו אתה) וז"ל שאמו מישראל עכ"ל, יוצא דס"ל לרש"י שאע"פ שאבי אגריפס היה עבד שהיה מצאצאי המלך הורדוס שהורדוס וזרעו היו עבדים (כדאיתא בב"ב דף ג:) מ"מ אגריפס שאמו מישראל כשר היה משום דעבד הבא על בת ישראל הוולד כשר. וק"ק מ"ש עבד הבא על בת ישראל שכשר לו לבוא בקהל ממש"כ רש"י בעכו"ם הבא על בת ישראל שהוולד עכו"ם ושחייב להתגייר כדי שיבוא בקהל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:5
[Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/23a:5)

ונראה דשאני עבד מעכו"ם כי עבד אין לו חייס ואילו עכו"ם יש לו חייס (יבמות דף כג.), ולכן עבד שבא על בת ישראל שהוולד אינו מתייחס אחרי העבד הוולד לגמרי כשר. ואילו בעכו"ם הבא על בת ישראל שהוולד מתייחס אחרי אביו העכו"ם הוולד כעכו"ם שאסור לו לבא בקהל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:6
[Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/23a:6)

והנה לפי מה שביארנו בשיטת רש"י שאין כוונתו שהוולד עכו"ם גמור לכל דבריו, אלא דהוי עכו"ם לענין ביאה בקהל בלבד, מבואר דינו עוד יותר, שמאחר שיש לו לוולד קדושת ישראל מצד אמו אלא שמתייחס גם אחרי אביו העכו"ם, אסור לו לבא בקהל כמו עכו"ם, כי מקצת גויות שיש לו מצד יחוס אביו הגוי אוסרתו לבא בקהל. ואילו בעבד הבא על בת ישראל שהוולד אינו מתייחס כלל להעבד הוולד מותר לבא בקהל, ודו"ק.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:7
[Reshimot Shiurim on Yevamot 23a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/23a:7)

**ב**
ונראה שיש סמוכין למש"כ לפרש"י בעכו"ם הבא על בת ישראל, מדין גר שלא הקריב קרבן הגר בזמן בית המקדש, שחלה גירותו כגירות לשאר דיני התורה אך לא לענין ביאה בקהל, וכדאיתא במס' כריתות (דף ח:): "ארבעה מחוסרי כפרה כו' הזב והזבה והיולדת והמצורע, ראב"י אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם כו' ות"ק מ"ט לא תני גר, כי קתני מדעם דמשרי למיכל בקדשים, גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל", ובפשטות הגמרא איתא דגר אסור לבא בקהל כל זמן שלא הביא קרבן הגר. וכן פירשו שם רש"י ורבינו גרשום. וע"ע שם בשיטה מקובצת (השמטות אות ג') שכתב שביאת גר שלא הביא קרבן פוסלת אשה לכהונה כביאת עכו"ם. ומוכרח שקרבן הגר משלים את גירות הגר דכ"ז שלא הביא את קרבנו הרי הוא נכרי לענין ביאה בקהל, ולכן בלי קרבן שאסור לו לבא בקהל כעכו"ם אם בעל אשה פסלה לכהונה כמו עכו"ם הבא על בת ישראל הפוסלתה לכהונה. ברם שיטת הרמב"ם שלא כשיטה הנ"ל שכתב בפ"א מהל' מחוסרי כפרה (הל"ב) וז"ל גר שמל וטבל ועדיין לא הביא קרבנו אע"פ שהוא אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו אינו ממחוסרי כפרה, שקרבנו עכבו להיות גר גמור ולהיות ככל כשרי ישראל ומפני זה אינו אוכל בקדשים שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל. וכיון שיביא קרבנו ויעשה ישראל כשר אוכל בקדשים כו' עכ"ל. הרמב"ם סובר שקרבן הגר מעכבו רק מלאכול בקדשים, דבפי"ג מהל' איסורי ביאה לא פסק שהקרבן מעכבו מלבא בקהל, ובפשטות ס"ל לרמב"ם שמותר לו לבא בקהל בלי קרבן. ומ"מ מבואר ברמב"ם שבעצם יסוד הדברים הוא מסכים עם יתר המפרשים דהיינו שבלי קרבן יש חסרון בחלות הגירות ואינו ישראל גמור, אלא דלשאר המפרשים הו"ל עכו"ם אף לענין ביאה בקהל, ואילו לרמב"ם לענין ביאה בקהל הו"ל ישראל אלא דלענין אכילת קדשים הרי הוא כעכו"ם. ולפיכך כתב הרמב"ם שאינו נמנה בתוך שאר מחוסרי כפרה, מכיון דישראלים גמורים הם אלא שמדין טומאה נאסרו בקדשים, ואילו גר בלי קרבן אסור בקדשים משום שאינו ישראל גמור. ונמצא דלכל המפרשים כולל הרמב"ם קרבן הגר משלים גירותו, ובלי הקרבן הגירות שלו אינה גמורה וקדושת ישראל שלו פגומה והו"ל רק מקצת גר. ובדומה לכך ס"ל לרש"י בעכו"ם הבא על בת ישראל דלענין ביאה בקהל הרי הוא כעכו"ם ולשאר דיני התורה הרי הוא כישראל¹.

footnotes:
¹ ע"ע לקמן (דף מו א) ד"ה ענין גירות.