## Reshimot Shiurim on Yevamot Daf 29a

###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:1
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:1)

**משנה. בית שמאי כו'.** הקדמה: בסוגיין דנים האם מאמר לב"ש קונה קנין גמור דאי בעי לאפוקי סגי לה בגט, או"ד שאינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד. ועיין בירושלמי (פ"ב: הל"א) המביא את שיטת ר' אלעזר בן ערך דס"ל שמאמר קונה קנין גמור וז"ל (שם בפ"ב) מ"ט דר' לעזר בן ערך "ולקחה לו לאשה" הרי היא כקידושי אשה, מה קידושי אשה קונין קנין גמור אף המאמר קונה קנין גמור ביבמה, אי זו היא מאמר ביבמה הרי את מקודשת לי בכסף ובשוה כסף ע"כ. ועוד עיין שם (פ"ג: הל"ד) שלר' אלעזר בן ערך אם גירש את בעלת המאמר לא תהיה צריכה חליצה). ולכאורה ס"ל לראב"ע שהיבם שעשה מאמר קיים מצות יבום, והוא נלמד מהפסוק "ולקחה לו לאשה" דעיקר המצוה הוא הקנין בלבד ולא מעשה הביאה. ופליגי עם כל התנאים האחרים דס"ל שהיבם מקיים מצות יבום רק עם ביאה ולא עם כסף. אמנם בתחילת השיעורים למסכתין¹ דננו ביחס שבין מצות יבום לבין קנין יבום. ואם ננקוט שאינם תלויים זה בזה יתכן שראב"ע ס"ל שאע"פ שהיבם שעשה מאמר קנה קנין יבום גמור עכ"ז לא קיים מצות יבום שמקיימה רק עם ביאה. וס"ל לראב"ע שמשום שהיבם שעשה מאמר קנה את היבמה האיסור דיבמה לשוק פקע ויכול היבם לגרשה בגט בלי חליצה. ואע"פ שעוד זקוקה למצות ביאת יבום מ"מ האיסור דיבמה לשוק תלוי בקנין היבום ומכיון שמאמר קנה קנין יבום, האיסור דיבמה לשוק פקע ופטורה מחליצה ואע"פ שעדיין זקוקה למצוה ביאת יבום².

footnotes:
¹ (דף ב א) ד"ה הקדמה: מצות יבום וקנין יבום.
² נראה להוסיף ביאור, שאף למ"ד מאמר קונה קנין גמור כל זמן שלא נתן לה גט עדיין יש מצוה לבוא עליה ביאת יבום. אמנם אחרי שגירשה פשיטא דסובר שאין מצוה לבוא עליה ביאת יבום, שאם נשארה מצות יבום היתה קיימת נמי מצות חליצה, דלא מצינו אשה שיש לה מצות יבום שמותרת לשוק בלי חליצה. והביאור בזה, דלפני הגירושין הריהי יבמתו שקנאה במאמר ועדיין מוטלת לפניו לקיים מצות ביאה, והקנין ד"ולקחה לו" מצטרף עם הביאה לקיום יבום. משא"כ משגירשה שפקע קנין "ולקחה לו לאשה" פקעה נמי מצות יבום. ועוד יש לומר שאחר שגירשה פקע ממנו אישות המת שחלה בינה ובין היבם בשעת נפילה ונגמרה בקנין היבום. ועכשיו אחר שגירשה אין להם שם יבם ויבמה ולא שייך מצות "יבמה יבא עליה וכו' ויבמה".ובעיקר הנדון, אם למ"ד מאמר קונה קנין גמור - דאי בעי לאפוקי סגי לה בגט - מקיים מצות יבום עם מאמר, נראה שנחלקו בזה תוס' לעיל (יח ב ד"ה אומרים) והרמב"ן בסוגיין (כט ב ד"ה זה). שתוס' פי' קושיית הגמ' בסמוך דאי ס"ד מאמר לב"ש קונה קנין גמור זה יעשה מאמר ויקנה וזה יעשה מאמר ויקנה, שיעשה ע"י שליח בבת אחת דליכא ביטול מצות יבמין. והק' עליהם הרמב"ן וז"ל ועוד לפי דעתי לב"ש קיום מצוה דיבום ליתיה אלא בביאה ואף על גב דקני מאמר, הילכך איכא למיחש שמא יתבטל במיתת אחד מהם עכ"ל. ומפורש שהרמב"ן סובר ד"קנין גמור" היינו קנין יבום בלי מצוה ותוס' סוברים דהיינו מצות יבמין. וי"ל דאזלי לשיטתייהו לעיל (כ ב). דתוס' שם (ד"ה אטו) סברי שאחרי שחל קנין יבום בהעראה אין מצוה בגמר ביאה. והרמב"ן שם (ד"ה גזירה) חולק עליהם וסובר שמצוה בגמר ביאה אף לאחר הקנין. ועי' בשיעורים לעיל (כ ב) על דברי התוס' (ד"ה אטו) ובשיעורים בסמוך (דף כט ע"א ד"ה אמר רבי אבין). ודו"ק. וע"ע בשיעורים בגמ' בע"ב (ד"ה בעי רבה) בענין תי' הגמ' דכל העושה מאמר ביבמתו פרחה ממנו זיקת יבמין.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:2
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:2)

ויל"ע בשיטת ר' אלעזר בן ערך (וכן סובר רב נחמן בר יצחק בשיטת ב"ש לקמן כט:) דמאמר קונה קנין גמור האם קנין מאמר חל מדין קידושין או שחל מדין יבום. ונ"מ בנוגע לדעת האשה במאמר, דאי מאמר חל מדין קנין קידושין הרי אין אשה מתקדשת אלא מדעתה (קידושין דף ב:) ואף מאמר יצטרך לדעת האשה, ואילו אם מאמר קונה מדין יבום אין צורך לדעת האשה כביבום דעלמא. ויעויין לעיל (יט:) שפליגי בזה רבי ורבנן וז"ל העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה רבי אומר קנה וחכ"א לא קנה. מ"ט דרבי גמר מביאה דיבמה וכו' ורבנן גמרי מקדושין דעלמא וכו' עכ"ל. ועל פי פשטות נחלקו אם מאמר מדרבנן חלה מדין יבום או מדין קידושין¹. ובכן יש לעיין לראב"ע דיליף מאמר מדאורייתא מדכתיב ולקחה לו לאשה, האם חלה מדין קידושין או מדין יבום, ונ"מ לעושה מאמר שלא מדעת האשה.

footnotes:
¹ עיין בשיעורים שם.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:3
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:3)

אך נראה שבין אם מאמר חל מדין קידושין או אפילו מדין יבום מ"מ צריך דעת האיש. ואע"פ שיבום דעלמא קונה אף בלי דעת היבם שאני מאמר בזה מיבום דעלמא. והוא משום שמעשה המאמר מהוה מעשה קידושין ואפילו אם חלות קנין מאמר מהוה חלות קנין יבום. ולכן מאמר צריך דעת האיש דדין דעת האיש בקידושין חל בעצם מעשה הקידושין, והוא יסוד הדין דכי יקח איש אשה ולא כי תקח (קידושין דף ד:), דדעת האשה בקידושין דין הוא רק בחלות הקידושין ולא במעשה הקידושין. ומשו"ה נראה שמאמר לכ"ע צריך לדעת האיש כדי שיחשב למעשה קידושין. אך אם חלות המאמר הוי חלות יבום לא צריך דעת האשה, משום שדעת האשה בקידושין דין הוא בחלות הקידושין בלבד ולא במעשה הקידושין. ועיין ברש"י לעיל (דף יט:) ד"ה קידושין וז"ל והלכה והיתה לאיש אחר (דברים כ״ד:ב׳) מדעתה משמע עכ"ל, והוא המקור אליבא דרש"י לדין דעת האשה בקידושין. ומשמעות הדרשה ההיא שדין דעתה דין בחלות הקידושין הוא ולא במעשה הקידושין, שלא כדין דעת האיש דמקורו בפסוק "כי יקח" ומשמע דדעתו הוי דין במעשה הקידושין. ולפיכך מאמר המהוה מעשה קידושין צריך דעת האיש, ואע"פ שאם חלות מאמר חלות יבום הוא אינו צריך דעת האשה.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:4
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:4)

וכבר הבאנו בשם הגר"ח זצ"ל¹ שעדי קיום בדבר שבערוה חלים כדי לקיים את דעת בעל הקנין. ולפי"ז נראה שמאמר אליבא דב"ש, הזקוק לדעת האיש ממ"נ, צריך ב' עדים לקיים את דעתו לעשות המאמר. ואילו אם נוקטים שמאמר חל מדין יבום, ולכן לא צריך דעת האשה, אינו צריך עדי קיום בשבילה.

footnotes:
¹ עיין בחידושי הגר"ח על הרמב"ם (פ"ד מהל' יבום הל' ט"ז).


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:5
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:5)

**תוס' ד"ה ב"ש. דהא דמאמר קני מדאורייתא היינו משום דגמרינן מקדושין דעלמא הלכך לא עדיף מקידושין ודיו לבא מן הדין להיות כנדון.** יעויין בחי' הרשב"א שהביא מהירושלמי (ריש פ"ב) שמאמר לב"ש קנה מן התורה דכתיב ולקחה לו לאשה זו מאמר. ולמ"ד מאמר לב"ש אינו קונה קנין גמור אלא לדחות בצרה בלבד, ילפי' התם מדכתיב ויבמה עיירה את הפרשה כולה ליבום, הביאה גומרת בה ואין המאמר גומר בה, עיי"ש. ונראה שמ"ד מאמר לב"ש קונה קנין גמור לכל מילי סבר כראב"ע (שם) שיליף מלאשה שקונה לגמרי כמו אשה, וכן מבואר בירושלמי בסוגיין (פ"ג הל' ד').


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:6
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:6)

**גמ'. מאמר לב"ש אינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד.** בביאור שיטת ר' אלעזר דמאמר לב"ש אינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד פליגי רש"י ותוס' (בד"ה אלא). אליבא דרש"י ר"א התכוון בצרה לאחות היבמה שנפלה לפני היבם מאח אחר כבציור דמשנתנו. ואילו לתוס' ר"א התכוון בצרה לצרת היבמה שנפלה עמה לפני היבם מאותו אח שמת. ועיין בתו"י (אות ב') בשם הר"ר נתנאל דביאר את שיטת ר"א על דרך פרש"י.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:7
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:7)

וכדי לבאר את המחלוקת שבין הראשונים נראה דיתכן לתלותה בחקירה הנ"ל האם מאמר לב"ש חל מדין קידושין או שחל מדין יבום. ובתו"י בשם הר"ר נתנאל כ' וז"ל וא"ת כיון דלא אלים כח בעלת מאמר לפטור בגט היכי אלימא לפטור צרתה מחליצה, י"ל דלא גרע מקידושין דעלמא דה"נ כתיבה ולקחה זו מאמר, ואם קידש אשה ואח"כ מת אחיו נשוי אחותה פשיטא דלא תצא המאורסת, ה"נ הא בעלת מאמר, ומ"מ ההיא גופה לא סגי לה בגט, אע"ג דאלים בעלת מאמר כקידושין דעלמא לענין שלא תהא צרה צריכה חליצה, מ"מ הכא לא סגי לה בגט דביאה גומרת בה דכתיב יבמה יבא עליה, וזיקה דבהדי מאמר לא פקעה בגט לבד אי ליכא חליצה בהדיה עכ"ל. מפורש בר' נתנאל שמאמר אליבא דב"ש ור"א חל מדין קידושין ולא מדין יבום, ומשו"ה בעלת המאמר עצמה שעוד זקוקה למצות יבום אינה יוצאת בגט בלי חליצה. ואילו אחותה הצרה שנפלה ליבום מבית אחר פטורה לגמרי משום שחלות הקידושין בבעלת המאמר אוסרת את אחותה על היבם באיסור ערות אחות אשה. ובפשטות כך היא גם שיטת רש"י כפי שביארה ר' נתנאל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:8
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:8)

מאידך תוס' (בד"ה אלא) כתבו וז"ל דצרה היינו שעמה בבית אחד כו' שאם נתן מאמר לא' מב' יבמות שנפלו מבית א' אע"ג דבעלת מאמר לא סגי לה בגט, צרתה מיהו פטורה לגמרי בלא חליצה דכיון שהתחיל הקנין לעשות בזו אע"פ שלא נגמר קרינן ביה בית א' הוא בונה ואינו בונה ב' בתים, וטעמא דב"ש דסברי דאהני קרא דדרשינן ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרין בה לענין דאי בעי לאפוקי דלא סגי לה בגט עכ"ל. ומפורש בתוס' דאליבא דר"א מאמר לב"ש חל מדין קנין יבום, ומשו"ה צרתה נפטרת לשוק משום שכשהיבם עשה מאמר בנה את בית אחיו ותו אינו בונה ב' בתים, ובהתאם לכך צרתה פטורה בלי חליצה ככל צרה דעלמא הנפטרת לשוק אחרי קנין היבם ביבמתו. אמנם ב"ש אליבא דר"א ס"ל שבמאמר בכסף בלי ביאה יש נ"מ בין קנין היבום לבין מצות היבום. דנהי דבקנין כסף דמאמר חל קנין היבום ע"פ גזיה"כ "ולקחה לו לאשה", מ"מ לא קיים בעל המאמר מצות "יבמה יבא עליה". ולכן דין הצרה חלוק מדין היבמה עצמה. דמשום דבמאמר חל קנין היבום, חל דין בית א' הוא בונה ולא ב' בתים, והצרה נפטרת בלי חליצה, משום שהפוטר של הצרה לשוק הוי קנין היבום. ואילו בעלת המאמר עצמה, מאחר שחסרה לה קיום מצות ביאת יבום ועדיין זקוקה למצות יבום אינה נפטרת לשוק בלי חליצה¹.

footnotes:
¹ יש להעיר קצת מלשון התוס' לעיל בסוגיין (ד"ה ב"ש) וז"ל דהא דמאמר קני מדאורייתא היינו משום דגמרינן מקדושין דעלמא הלכך לא עדיף מקידושין ודיו לבא מן הדין להיות כנדון עכ"ל ומשמע שמאמר קני מדין קידושין וכאן אמרי' שלתוס' מאמר קני מדין יבום ולכן חל דין בית אחד הוא בונה ואינו בונה ב' בתים. ואולי יש לומר שתוס' לעיל ר"ל שמאמר הוי מעשה קידושין וכאן מדובר על חלות המאמר שהוא חלות יבום. ועי' לעיל בשיעורים (יט ב ד"ה העושה מאמר) שרבינו זצ"ל חילק כן בשי' החכמים שם.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:9
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:9)

ובחידושי הרמב"ן (לעיל דף יח: ד"ה אומרים) הביא שתי דיעות האם מאמר חל מדין קידושין או מדין יבום. והרמב"ן הכריע דמאמר חל לב"ש מדין יבום ממה דאיתא בסוגיין דמאמר דהתירא דחי דאיסורא לא דחי, וז"ל ואיכא דמתרץ קידושין דהתירא פוטרין צרתה, דאיסורא אין פוטרין, כדאיתמר התם מאמר דהתירא קני דאיסורא לא קני. ולא נהירא לי כלל, דהתם מאמר במקום יבום קאי, וכל שאינה עולה ליבום אין מאמר קונה בה לגמרי, וכן נראה מדברי רש"י ז"ל שם וכו' עכ"ל. ולכאורה אין הכרע ממהלך רש"י בסוגיין האם סובר כמו הרמב"ן שמאמר לב"ש חל מדין יבום או לא. וכבר הבאנו מתו"י בשם הר"ר נתנאל שפירש סוגיין על דרך פרש"י ומפרש שמאמר לב"ש חל מדין קידושין ולא מדין יבום. והרמב"ן התכוון ללשון רש"י (ד"ה דהיתירא). וז"ל מאמר שנעשה בהיתר דאי הוה בעי לייבומי בשעת מאמר הוי מצי לייבומי עכ"ל, משמע שתלוי ביבום דוקא ולא בהיתר ביאה ואישות בעלמא. וכן מבואר בדבריו בסמוך (ד"ה ה"ג אלא יבמה דחזיא). ועיין בשיעורים בגמ' לקמן (כט ע"ב ד"ה מאמר דאיסורא) שביארנו תי' הגמ' לפי הר"ר נתנאל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:10
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:10)

**גמ'. אמר רבי אבין אף אנן כו'.** ויפלא בראיית ר' אבין דמהי ס"ד שלו וכדתמה עליו הגמרא, שהרי אף למ"ד מאמר דוחה יקשה, זה יעשה מאמר וידחה וכו', וצריכים לחלק אליביה בין מאמר דהתירא לבין מאמר דאיסורא וא"כ ה"ה אליבא דמ"ד מאמר קונה קנין גמור יש נמי נ"מ בין מאמר דהתירא לבין מאמר דאיסורא.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:11
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:11)

ונראה לפרש אליבא דהתוס' הנ"ל דר' אבין סבור שמאמר חל לב"ש מדין יבום אלא דבעיא חליצה מפני שחסר לה קיום מצות יבום. וכבר חקרנו במתני' אם מ"ד שמאמר קונה קנין גמור, דאי בעי לאפוקה סגי לה בגט, סובר שיבם שעשה מאמר גם מקיים מצות יבום משום שגוף המצוה הויא עצם הקנין בלבד ולא הביאה או"ד שסובר שפקע הזיקה בקנין יבום אף בלי קיום המצוה. ולפי הצד הראשון, שלמ"ד מאמר קונה קנין גמור מקיים מצות יבום בכסף ושטר, י"ל דמשו"ה אף מאמר דאיסורא צריך לחול ולקנות קנין גמור שהרי רק הביאה בלבד נאסרת, וכשעושה המאמר בכסף אינו עובר באיסור וקונה את היבמה ומקיים את המצוה דקנין יבום לגמרי, ובדין הוא שיחול מאמר אף באיסורא. משא"כ למ"ד שמאמר דוחה, שאע"פ שמאמר קונה מ"מ עדיין לא קיים מצות ביאת יבום. ויוצא איפוא שמאמר אינו אלא מקצת יבום ולא חלות יבום גמור כמצותה. ומשו"ה במקום איסורא, שהיבמה אינה ראויה למצות ביאת יבום ולקיום מצות יבום גמורה, י"ל שאף מקצת היבום של מאמר אינו חל. ומשום שרק כשהיבמה ראויה ליבום גמור עם ביאה ראויה היא נמי למקצת יבום עם מאמר.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:12
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:12)

ולפי"ז יש לפרש שהגמרא דוחה את סברת ר' אבין וקובעת שאף למ"ד מאמר קונה קנין גמור, מ"מ יבמה שאינה עולה ליבום בביאה, דאסורא היא, אף אינה עולה ליבום בכסף דמאמר, משום ששני אופני היבום - בביאה ובמאמר - תלויים זה בזה, ואם אינה ראויה ליבום בביאה אינה ראויה ליבום במאמר¹.

footnotes:
¹ וכן י"ל שתירוץ הגמ' מחדש שאף למ"ד קונה קנין גמור המצוה הוא בביאה וכצד השני בשיעורים במתני', ולכן אם אינה ראויה למצות יבום בביאה יש חסרון בזיקה ואף מאמר לא קנה.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:13
[Reshimot Shiurim on Yevamot 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/29a:13)

**תוס' ד"ה לא. וז"ל כי הוי נמי מאמר אשת שניהם בועל דהא אפילו לב"ש דמאמר קונה אינו קונה לגמרי אלא קונה ומשייר כו' עכ"ל.** ביארנו למעלה אליבא דתוס' דלר' אלעזר ב"ש סוברים שמאמר קונה קנין יבום גמור ע"פ גזיה"כ "ולקחה לו לאשה" אלא שחסרה לו ליבם קיום מצות "יבמה יבא עליה" ולפיכך היבמה עצמה עוד זקוקה לביאה ולחליצה כדי שיקיים היבם את מצותו. ותוס' שלפנינו קובע עוד שדין אשת ב' מתים חל בנפילה מזיקה זו שחלה למצוה בלבד בלי לקנין, דאע"פ דאינה נופלת מזיקת אישות עכ"פ נופלת מזיקת מצוה, ונפילה זו ג"כ מחילה עליה דין אשת ב' מתים.