## Reshimot Shiurim on Yevamot Daf 33b

###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:1
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:1)

**תוס' ד"ה אמר. וז"ל וי"ל דאע"ג דבאיסור מוסיף לר' יוסי חייל איסור קל על איסור חמור כו' מ"מ באיסור כולל ס"ל לגמרא דלא חייל קל על חמור עכ"ל.** עלינו לבאר את החילוק שבתוס'.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:2
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:2)

ויתכן לבארו עפי"מ שחקרנו למעלה האם כולל ומוסיף חלים מדין מיגו דהאיסור השני חל במקצתו חל בכולו או"ד דחלים משום דהאיסור השני שונה בעצם חלות שמו מהאיסור הראשון, ולפיכך אין בו הכפלת האיסור הראשון. דבזה י"ל דחלוק מוסיף מכולל, דמוסיף חל מדין מיגו ואילו כולל חל משום דהאיסור השני הוי חלות שם איסור אחר וליכא בו הכפלת האיסור הראשון. ומשו"ה איסור מוסיף חל בכל אופן, אפילו איסור קל חל על גבי איסור חמור, שהרי מוסיף חל מדין מיגו, וקולת האיסור השני אינה מונעת חלות דין מיגו. משא"כ איסור כולל שחל מדין חלות שם איסור דליכא בו הכפלת האיסור הראשון, וכאילו החפצא היה היתר ולכן האיסור השני חל בו. דהיינו רק כשהאיסורים שווים בחומרם. משא"כ כשהאיסור השני קל בהשוואה לאיסור הראשון, דאזי א"א לומר שהאיסור הראשון כמאן דליתא דמי, והאיסור השני חל עליו כאילו חל על דבר שהוא מותר, דהא האיסור הראשון חמור מהאיסור השני, וא"א להתעלם ממנו ומחומרו, ושוב יש הכפלת איסור ולכן האיסור השני אינו חל על הראשון, ואע"פ דהאיסור השני כולל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:3
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:3)

ונראה דה"ט דאיסור מוסיף חל מדין מיגו ולא איסור כולל משום דבמוסיף האיסור השני מוסיף חלות איסור באותו חפצא, דבאותו חפצא א"א דיחול האיסור במקצתו ולא בכולו, דאלת"כ הרי יש תרתי דסתרי בחפצא. משא"כ בכולל, שהוספת האיסור לא חלה באותו החפצא אלא בחתיכות אחרות, דאזי שפיר יש לומר דהאיסור השני חל בחתיכות האחרות ולא באותו חפצא שנאסר מחמת האיסור הראשון, דאין בכך תרתי דסתרי. ולכן בכולל דין מיגו לא חל, וחל רק דין תוספת איסור, כלומר דליכא הכפלת איסורים.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:4
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:4)

ויעויין בראשונים אחרים דס"ל דבין באיסור כולל ובין באיסור מוסיף האיסור השני חל ואף בקל על חמור, ואילו בבת אחת האיסור הקל אינו חל. ונראה דס"ל שבמוסיף ובכולל יש הוספת איסור אפילו באיסור קל על גבי חמור. משא"כ בחלות בבת אחת, ששני האיסורים סותרים אהדדי בשעת חלותם, ולפיכך חלות האיסור תלויה בחומר האיסור, והאיסור החמור חל ולא האיסור הקל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:5
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:5)

**בא"ד. ואר"י דמ"מ איסור שבת קיל לפי שהותרה במקדש אבל אי הוה מיתה בהבערה הוה חשיב איסור חמור אע"ג דהותר במקדש עכ"ל.** דברי הר"י מחוסרים ביאור.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:6
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:6)

הנה מצינו דיני קלות וחמורות בכל התורה כולה כמו בארבע חילוקי כפרה (יומא דף פו.) וכגון בשיטת הרמב"ם (פ"א מהל' תשובה הל"ב) בכפרת שעיר המשתלח בלא תשובה ולענין פסולי עדות (פ"י מהל' עדות הל"ב). אך בדינים האלה איסור דהותרה לא נחשב לאיסור קל, אלא דוקא חייבי עשה או לאו שאין בו מלקות וכדומה הרי הם קלות. שאיסור שהותרה מכללו איסור קל הוא רק בדיני איסור חל על איסור ולא בכהת"כ, דלא מצינו כזה בשאר דיני התורה, דפשיטא דמחלל שבת חשוב כעובר עבירה חמורה בכהת"כ ואף דהותרה איסור שבת במקדש. ומעתה נל"פ בכוונת התוס', דהיכא דעפ"י הכללים דבכהת"כ יש להחשיב את האיסור האחד לקל והשני לחמור, אזי בכה"ג אין לנו להתחשב בחילוקי קלין וחמורין דבהל' איסור חל על איסור, אלא רק בכללי קלין וחמורין דכהת"כ. ומשו"ה אילו היתה הבערה בשבת מחייבת מיתה היתה שבת חמורה כדין החמורות בכהת"כ שאינו איסור קל משום דהותרה מכללו במקדש.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:7
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:7)

אלא עלינו לבאר מהו יסוד ההבדל שבין כללי קלין וחמורין בכהת"כ לבין כללי קלין וחמורין בהל' אחע"א.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:8
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:8)

ונראה דההבדל הוא, דבכהת"כ חלות שם קל וחמור נקבע כפי עצם חלות האיסור בעונשו וברשעות הגברא כגון אם האיסור ממחייבי כריתות או ממחייבי מלקות או מאיסורי עשה. ובדינים אלו, דין הותרה אינו משוה את האיסור לאיסור קל, כגון איסור השבת דממחייבי מיתות הוא דאע"פ דהותרה במקדש, אעפ"כ מחוץ למקדש הרי הוא איסור חמור והמחלל את השבת רשע גמור הוא. משא"כ בדיני איסור חל על איסור, משווים את שני איסורים זה לזה כדי לדעת אם הם הכפלת איסורים או לא, שאף חילוק צדדי כדין הותרה מחלק את האיסורים, לקבוע שאיסור אחד הוי איסור קל והשני הוי איסור חמור.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:9
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:9)

**בא"ד. דחלב קל דהותר מכללו אצל חיה עכ"ל.** צ"ע דלפי"מ שביארנו דהיכא דיש קל וחמור בכהת"כ לא מתחשבים בדיני קל וחמור באחע"א, הרי בכהת"כ חלב חמור מנבילה, ומה לי שהותר חלב אצל חיה.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:10
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:10)

וצ"ל דלתוס' יש שני דינים בחמור שחל על הקל בכולל, איסור חמור בכהת"כ או איסור חמור בדיני אחע"א. דבאיזה אופן שיהיה חמור הרי האיסור השני מוסיף חלות איסור על הראשון ואינו הכפלת איסורו. ומאחר דבהל' אחע"א הוי נבלה חמור מחלב הרי הוא חל עליו דמוסיף עליו איסור ואע"פ שבכהת"כ חלב חמור מנבילה. משא"כ הבערה בשבת אליבא דר' יוסי שאינו חל על זרות משום דליכא בו לא חומרת כהת"כ ולא חומרת אחע"א.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:11
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:11)

אלא דיפלא על מה שכ' תוס' דחלב חיה נחשב להותרה, דפשיטא דאין זה חלות דין הותרה אלא שחלב חיה בכלל לא נאסר, כלומר דאינו חפצא דחלב. ולא דמי לעבודה בשבת דהותרה, שהרי יש במעשה העבודה מעשה חילול שבת גמור, אלא דהותרה לצורך העבודה, וחל בו חלות דין הותרה, משא"כ בחלב חיה דאינו חפצא דחלב כלל ולא נאסר מעיקרו כשם חלב, ולא חל בו דין הותרה, וצע"ג¹.

footnotes:
¹ יעויין בשיעורים לתחילת מסכתין (דף ב א ד"ה הקדמה: מצות יבום כו' הותרה או דחויה) דמבואר דיש שני אופני הותרה: א) כשהאיסור אינו חל מעיקרו; ב) כשהאיסור חל אלא שהותר לצורך המתיר. וכנראה שתוס' נקטו הותרה דחלב באופן הראשון, ורבינו זצ"ל נקט הותרה כאופן השני דפשיטא דחלב חיה הותר מעיקרו.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:12
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:12)

**בא"ד. דנבלה נמי הותר במליקה שאני קדשים דכהנים משולחן גבוה קזכו עכ"ל.** צ"ע, למה לא אמרו תוס' דשאני מליקת העוף לכהנים דחל ההיתר מדין היתר שחיטה לזר ואינו חלות דין הותרה דעלמא כמו דין חלב חיה. דכה"ג הוא יסוד חלות דין נחירת בשר שהותרה במדבר, כלומר שלא אמרה התורה שאיסור נבילה אינו נוהג במדבר, אלא אע"פ שאיסור נבילה נוהג, מ"מ נחירה מתרת אותו כמו שחל היתר לנבילה ע"י מעשה שחיטה דעלמא. והראייה לזה מבעיית הגמרא (חולין דף יז.) בנוגע לבשר נחירה שהכניסו ישראל לארץ ישראל האם מותר או לא, דאילו היה הדין דעד שנכנסו לארץ לא היה איסור נבילה נוהג כלל, פשיטא דאסור. ומוכח שנחירה מתרת נבילה במדבר מדין שחיטה, ולהכי אבעיא להו. ולכאורה אף מליקה מתרת קרבן עוף לכהנים מדין שחיטה כמו נחירה שמתרת במדבר ולא חלה ההיתר דמליקה מדין הותרה, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:13
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:13)

**ה**
שיטת הרמב"ם באין איסור חל על איסור.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:14
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:14)

כתוב במשנה מכות (דף כא:): יש חורש תלם א' וחייב עליו משום שמונה לאוין, החורש בשור וחמור והן מוקדשין וכלאים בכרם ובשביעית ויו"ט וכהן ונזיר בבית הטומאה עכ"ל. וכתוב בפיה"מ לרמב"ם וז"ל אין בכל אלה איסור חל על איסור אבל הם איסורים הרבה נכפלו בזמן אחד, ולפיכך אינו מן הנמנע שיצטרפו על אלו הלאוין זולתם הרבה באותו הזמן בעצמו עכ"ל, וצ"ע בכוונתו.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:15
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:15)

ולכאורה ר"ל דאין כאן בעיית איסור חל על איסור מפני שהאיסורים חלו בבת אחת. אך צ"ע בביאור זה, שהרי איסור שביעית חל בראש השנה ואילו האיסורים אחרים חלו אח"כ. ועוד קשה שהרי בסוגיין לעיל (דף לג.) איתא דזר ששימש בשבת הוי איסור בת אחת רק בכגון דאייתי שתי שערות בשבת, דאל"ה הוי ליה איסור חל על איסור שהרי איסור הזרות חל בראשונה ואח"כ חל איסור שבת בשעת תחילת השבת. וכאן במשנה מכות לא מיירי דאייתי ב' שערת ביו"ט, וא"כ שאר האיסורים חלו מלפני יו"ט, ובדין היה שאיסור יו"ט לא יחול משום שאאחע"א.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:16
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:16)

ומשמע שלרמב"ם שיטה מחודשת ושסובר שדין אין איסור חל על איסור חל רק באיסורי חפצא ולא באיסורי גברא. וכדמצינו שדין אאחע"א חל באיסורי עריות שחלים בחפצא של האשה וכדמצינו נמי באיסורי נבילה וחלב שחלים בחפצא שנאסר באכילה. משא"כ באיסורי גברא, דליכא חתיכה הנאסרת, אלא רק שמעשה הגברא נאסר, וכגון באיסורי שבת ויו"ט ואיסור חרישה בשור וחמור יחדיו וכיוצא בהם, דאמרינן שעובר על כל האיסורים שחלים במעשה אחד, ולא מחשבינן בדין אין איסור חל על איסור, משום שבאיסורי גברא לא חל דין אין איסור חל על איסור¹.

footnotes:
¹ עיין בקרן אורה (יבמות דף לג) ד"ה וראיתי לרמב"ם.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:17
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:17)

ונראה שניתן לפרש את שיטתו בשני דרכים:


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:18
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:18)

א) דדין אאחע"א שייך רק באיסורי חפצא ולא באיסורי גברא;


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:19
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:19)

ב) דדין אאחע"א חל אף באיסורי גברא, אלא דע"פ דין האיסורים חלים בבת אחת. דלא שייך לומר שהאיסורים חלו בזה אחר זה אלא היכא דהאיסורים חלו על איזה חפצא, משא"כ באיסורי מעשה גברא, דכל המעשים נעשו באותו זמן בבת אחת, אזי אמרינן דהאיסורים חלו בבת אחת.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:20
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:20)

ויעויין ברמב"ם (פ"ט מהל' ביאת המקדש הלי"ב) שכ' וז"ל זר ששימש בשבת חייב משום שבת ומשום זרות, וכן בעל מום ששימש בטומאה חייב משום טומאה ומשום בעל מום עכ"ל. והראב"ד השיג וז"ל שתיהן שבאו עליו בבת אחת זר ששימש בשבת שהביא שתי שערות בשבת, בעל מום שחתך אצבעו בסכין טמאה עכ"ל. וקשה שהרמב"ם סתם את דבריו ולא ביאר. ועיי"ש בכ"מ שביאר שהרמב"ם לשיטתו (בפ"ד מהל' שגגות הל"א) דאחע"א באיסור כולל, ושבת הוי איסור כולל על איסור זרות וכן איסור טומאה איסור כולל על איסור בעל מום. ברם עכ"ז הרמב"ם עדיין קשה, שאם כדברי הכ"מ שהרמב"ם מחייב רק באופן דכולל, הו"ל לבאר דה"מ דחייב שתים כשהיה בעל מום ואח"כ נטמא אך לא להיפך, והרמב"ם סתם את דבריו.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:21
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:21)

ולכן נלע"ד דהרמב"ם לשיטתו בפיה"מ למס' מכות דבאיסורי גברא חייב על כל האיסורים משום דכולם חלים בבת אחת בשעת מעשה העבירה, ושדין אאחע"א חל רק באיסורי חפצא. ולפיכך מחייב הרמב"ם זר ששימש בשבת ובעל מום ששימש בטומאה מפני דאיסורי גברא הם ולא איסורי חפצא. ומשו"ה לא חל דין אאחע"א, דכל איסורי גברא חלים בבת אחת בשעת העבירה, וחייב איפוא על כל איסור ואיסור.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:22
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:22)

וכן נמי יש לדייק מהרמב"ם (פ"ד מהל' שגגות הל"א) שכתב וז"ל השוחט בהמת קדשים חוץ לעזרה בשבת לע"ז חייב שלש חטאות, משום שוחט קדשים בחוץ ומשום מחלל שבת ומשום עובד ע"ז שהרי שלשת האיסורין באין כאחת עכ"ל. וצ"ע דלכאורה איסור שחיטת קדשים בחוץ חל מלפני שחלו איסורי שבת וע"ז ולמה כתב הרמב"ם דכולם חלו בבת אחת. אלא נראה דלשיטתו אזיל דכולם איסורי גברא הם ולא איסורי חפצא ומשו"ה מחייב על כולם, דכולם חלים בבת אחת בשעת מעשה העבירה.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:23
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:23](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:23)

אלא שכל הביאור הזה ברמב"ם תמוה מאד מסוגיין שקבה שחל דין אאחע"א בזר ששימש בשבת ובבעל מום ששימש בטומאה, ושחייב שתים רק משום איסור כולל, כי שבת הוי איסור כולל וטומאה הוי איסור כולל, או משום דמיירי בשהביא ב' שערות בשבת דאזי חלו שני האיסורים בבת אחת, אך לא באופן אחר, והרי כל זה הוא שלא כשיטת הרמב"ם בפיה"מ למכות וכדמוכח נמי מהלכותיו במשנה תורה, וצע"ג.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:24
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:24](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:24)

**ו**
שיטת הר"א אב ב"ד באאחע"א שהובאה ברשב"א.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:25
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:25](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:25)

יעויין ברשב"א (לג. ד"ה אלא מליקה) וז"ל פירש הר"א אב ב"ד ז"ל דכשהביא שתי שערות נתחייב בזרות ובנבלה, דשתיהן חלו עליו משעה שנעשה גדול, ואע"פ שלא נמלק עוף זה עדיין, מ"מ הא איכא נבילות טובא דמיתסר בהו. אבל בעל מום ששימש בטומאה, ליכא למימר דכי אייתי שתי שערות איחייב ליה משום בעל מום ומשום טומאה, דאכתי מחוסר מעשה דטומאה, ולא חל עליה איסור טומאה עד דאיטמי ליה עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:26
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:26](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:26)

שיטת הר"א דאאחע"א אינו דין התלוי בחלות האיסור שבחפצא אלא בחלות האיסור בנוגע לגברא. ובאיסור נבילה דין אאחע"א תלוי בשעת חלות האיסור על הגברא דהיינו בשעה שהביא ב' שערות. וה"ה שאיסור זרות חל עליו באותה שעה שנתגדל. ונמצא ששני האיסורים דנבילה וזרות חלים בבת אחת באותה שעה שהביא ב' שערות ונתגדל. וחולק הר"א על ראשונים אחרים התולים את חלות דין אאחע"א בשעה שחל האיסור בחפצא של הנבילה עצמה כגון בשעת מליקת העוף ולא מלפני כן. והמחלוקת מחוסרת ביאור.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:27
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:27](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:27)

והנה מפורסמת המחלוקת בין הראשונים האם איסורי תורה הם איסורי גברא או איסורי חפצא. שיטת הר"ן (בנדרים דף יח. ובשבועות דף ח:) דאיסורי תורה איסורי חפצא הם ואילו שיטת הריטב"א (על הרי"ף ריש פ"ב דנדרים) דאיסורי תורה הם איסורי גברא. ונראה דס"ל להר"א דאיסורי תורה איסורי גברא הם ומשו"ה דין אחע"א אינו נקבע בשעה שהאיסור חל בחפצא אלא בשעה שהגברא נאסר. ולכן איסורי נבילה וזרות חלים בשעה שהגברא מביא שתי שערות. וכמו"כ ס"ל בכל שאר איסורי תורה, אך לא באיסור טומאה דכשאינו טמא אינו אסור בכלל שאיסור טומאה חל דוקא בשעה שנטמא. ויתכן ששאר הראשונים החולקים עליו סוברים שאיסורי תורה איסורי חפצא הם, ומשו"ה קובעים הם את שעת דין אחע"א בשעת חלות האיסור בחפצא ולא בשעת חלות האיסור על הגברא.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:28
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:28](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:28)

ברם הר"א הסכים לסוגיין שאיסור שבת חל בכניסת השבת ולא בשעה שהביא שתי שערות. והביאור בזה משום דס"ל שהגברא אינו נאסר באיזה חלות איסור כל זמן שא"א לו לעבור עליו. דשאני נבילה, משום שיש חתיכות נבילה בעולם, ולכן הגברא נאסר בו בשעה שהביא שתי שערות. ואילו בימי חול אי אפשר לעבור על איסור שבת, ומשו"ה לא נאסר באיסור שבת עד כניסת השבת. דשבת דומה לטומאה שכל זמן שלא נטמא א"א לו לעבור על איסור טומאה, ולכן איסור הטומאה לא חל עליו אלא בשעה שנטמא ולא כשהביא ב' שערות, וה"ה לשבת.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:29
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:29](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:29)

ויש לעיין אליבא דהר"א הסובר שתחילת השבת הוי זמן חלות איסור שבת, האם תחילת השבת הראשונה היא שעת חלות האיסור לכל השבתות של כל ימי חייו או דהויא שעת חלות האיסור רק לשבת הראשונה, ואילו משהגיע מוצאי שבת הראשונה, אינו אסור באיסור שבת של השבתות הבאות שהרי לא יכול לחללן. וכן משמע מהגמרא לקמן (לד.) שקבעה ששבת ויוה"כ חלין בבת אחת, ואם נאמר שמשהביא ב' שערות ונכנסה לשבת הראשונה אזי נאסר בכל השבתות של כל ימי חייו יקשה למה שבת ויו"כ חלים בב"א הלא בשבת הראשונה עדיין לא הגיע יוה"כ וכל שבתותיו אזי נאסרו וא"כ איסור שבת חל מלפני יוה"כ. אלא מכאן שכל שבת ושבת נאסרת בשעתה, ולכן שבת ויוה"כ חלים בבת אחת בכניסת אותה שבת יוה"כ.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:30
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:30](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:30)

ומובא ברשב"א שהרמב"ן הקשה על הר"א וז"ל מדתניא חמותו ונעשה אשת איש נידון בחמותו, אמאי נימא מכי אייתי ליה שתי שערות איתחייב ליה באשת איש, ואע"פ שזו לא היתה אשת איש, כשם שאתה אומר מיד נתחייב בנבלה אע"פ שזה העוף לא היה נבלה באותה שעה עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:31
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:31](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:31)

ונראה לתרץ את קושיתו מאשת איש בתרי אנפי:


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:32
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:32](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:32)

א) י"ל דשאני איסור אשת איש מפני דכל אשת איש הרי היא חפצא דאיסור בפני עצמה דלכל אשה יש לה בעל אחר האוסרה. ולא דמי לחתיכות נבילה שונות דכל חתיכות דנבלה שוות הן בחלות שם איסורן, דמה לי חתיכת נבלה זו או זו, דכולן הרי הן חפצא וחלות שם איסור. משא"כ באשת איש דכל אשה ואשה חפצא דאיסור בפני עצמה היא. ומשו"ה שעת חלות דאיסור באשת איש הרי היא שעת חלות האישות דידה ולא כשהביא הגברא שתי שערות.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:33
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:33](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:33)

ב) א"נ י"ל דשאני איסורי עריות מאיסורי מאכלות אסורות. דאיסורי עריות איסורי חפצא הן, ומשו"ה שעת חלות איסורן היא שעת חלות האיסור בחפצא דהאשה ולא בשעה שהגברא הביא ב' שערות. ואילו מאכלות אסורות איסורי גברא הם, ולפיכך הם חלים כשהביא הגברא ב' שערות, ולא בשעה שהחתיכה נאסרה באכילה¹.

footnotes:
¹ ובביאור החילוק דרבינו זצ"ל נראה דערוה מהווה חלות שם בחפצא. והראייה שאין קידושין תופסין בחפצא דערוה, ערוה אינה נופלת ליבום, ובניה ממזרים. משא"כ במאכלות אסורות דאין בהם חלות שם בחפצא אלא רק איסור אכילה דעלמא שחל על הגברא.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:34
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:34](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:34)

אמנם הרשב"א תירץ את קושיית הרמב"ן באופן אחר וז"ל ומסתברא דאי מהא לא תותביה, דהתם כיון דנעשית חמותו קם ליה עלה באיסור חמות, ואלו בה עליה חייב שרפה, השתא משום דנעשית אשת איש לא פקע איסור חמות מינה, דאנן אין איסור חל על איסור קא אמרינן, אבל איסור דוחה איסור לא אמרינן וכדאמרינן בריש פרק גיד הנשה, פשיטא משום דאקדשיה פקע איסור גיד מיניה (בתמיה) עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:35
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:35](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:35)

ונראה שבקושיתו הרמב"ן לא ר"ל שאיסור אשת איש יחול וידחה את איסור חמותו, דאין איסור שני דוחה איסור ראשון. אלא שהקשה דעכ"פ תאסר בשני האיסורים - באיסור אשת איש דחל בראשונה לגברא, ובאיסור חמותו דחל בראשונה בחפצא.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:36
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:36](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:36)

והרשב"א הקשה עוד על הר"א וז"ל לדידי קשיא לי מדאמרינן לקמן מאן האי תנאי דאית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת, ואמרינן ר' מאיר היא דתניא יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד, כיצד טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביו"כ ר' מאיר אומר אם היתה שבת והוציא חייב, דאלמא מדר' מאיר דוקא הוא דשמעינן איסור בת אחת, הא בשארא ליכא משום בת אחת, ולדברי הרב ז"ל איסור חלב ואיסור מוקדשין בהדי הדדי קא אתו, דמכיון שהביא ב' שערות איחייב בחלב ובמוקדשין עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:37
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:37](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:37)

ויתכן דבנוגע לאיסור הקדש לא אמרינן דהאיסור חל על הגברא בשעה שהביא ב' שערות משום דאיסור הקדש איסור חפצא הוא כדין נדר (עיין בנדרים דף ב:), ומשו"ה דנים איסור הקדש משעה שחל בחפצא.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:38
[Reshimot Shiurim on Yevamot 33b:38](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/33b:38)

ע"ע ברשב"א שהקשה מגמרא במס' חולין בדין גיד הנשה דבהמה טמאה, ולקושיא זו לא זכינו לתירוץ, וצ"ע.