## Reshimot Shiurim on Yevamot Daf 52b

###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:1
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:1)

**גמ'. בעי רמי בר חמא.** יעויין בתוס' (ד"ה ליבמתו מהו) שדחו את פרש"י שביאר את הגמרא כפשוטה דמסתפקת בספק דאורייתא לענין כתיבת גט ליבמתו לכשתתגרש בגירושין גמורים לאחר שישאנה. ואמנם אף הרמב"ם ביאר את הגמרא כפרש"י שכ' בפ"ג מהל' גירושין (הל"ו) וז"ל כתבו ליבמתו ואחר שיבמה גירשה הרי זו ספק גירושין הואיל ואינה אשתו גמורה כשכתבו עכ"ל. ושיטת רש"י והרמב"ם קשה בשניים:


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:2
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:2)

א) מאחר שהזקוקה אינה בת גירושין בשעת זיקתה, היאך נחשב היבם בעלים על הגירושין דלעתיד ליצור לה גט לאחר שישאנה¹, והרי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מפני שאינו הבעלים, ובכן היבם נמי מכיון שאינו בעל האשה לגרשה כשהיא זקוקתו היאך יכול ליצור לה גט לאחר שישאנה, והרי אינו בעליה לגרשה, ואין אדם כותב גט לאשתו שלא באה לעולם כל זמן שאינו בעליה.

footnotes:
¹ ועיין בשיעורים לעיל (דף לא ב) ד"ה ענין שטרות אות א' דרק בעלים יכולים ליצור שטר ולא איש בעלמא.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:3
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:3)

ב) היאך יכול ליצור חלות לשמה בגט כשכתבו ליבמתו, והרי אינה עכשיו בת גירושין, והיאך יכול לכתב לה גט לשמה ולשם גירושין בשעה שאינה בת גירושין.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:4
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:4)

ונראה דס"ל לרש"י ולרמב"ם שלצד האבעיא שיכול היבם לכתב גט ליבמתו מדאורייתא כדי לגרשה לאחר שישאנה, שאיננו כותב גט לאשתו שלא באה לעולם משום שעצם אישות הזיקה ראויה לגט והיבם הוי בעלים לגרשה, אלא שיש מעכב צדדי המחייבו לחלצה ושפוסל גט¹. אך אין כאן חסרון אישות ובעלות לענין גירושין אלא רק מניעת מעשה הגירושין בעלמא. ומשו"ה הוי בעלים ויכול לכתוב לה גט. וככה מתורצת הקושיה הראשונה.

footnotes:
¹ ויתכן שפסול הוא משום שאין היבמה נפטרת מזיקתה בלי קיום מצות חליצה או יבום, כי עיקר דין היבמה הוי קיום המצוה והפטור חל ממילא. עיין בהקדמה למסכתין (דף ב א) ד"ה מצות יבום וקנין יבום.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:5
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:5)

ובנוגע לקושיא השניה משמע דס"ל לרש"י ולרמב"ם שיכול היבם לכתב גט לשם גירושין שיעשה לאחר שישאנה, דהיינו ליצור חלות לשמה בגט לאחר זמן. והוא חידוש גדול, וצ"ע בו.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:6
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:6)

**תוס' ד"ה ליבמתו.** הר"י והריב"ם פליגי בביאור האבעיא. הר"י ביאר דמיבעיא ליה אי חשיב ריח הגט לפסלה לכהונה או לא. והריב"ם ביאר דמיבעיא ליה אי כתבו קודם מאמר ועשה מאמר וגירש בו מהו שיפקיע את המאמר.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:7
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:7)

נראה שיש להסתפק לפי הר"י באופן שכתב היבם את הגט לזקוקתו ואחרי שייבמה נתן לה את הגט, האם חל פסול ריח הגט אחרי היבום או לא. ומסתבר דלאחר היבום לא חל פסול ריח הגט אלא רק אחרי מאמר. והביאור משום שכשכתב גט לזיקתו ונתן לה את הגט בשעת הזיקה פסול ריח הגט חל כדאיתא לעיל (דף נב.). וחלות מאמר אינו מפקיע את הזיקה, שהרי לאחר מאמר צריכא חליצה עם גיטה. ולכן פוסלה נמי גט שכתב בשעת הזיקה כשנתנו אחרי המאמר, שהרי הגט חל לזיקה שישנה בה אף אחרי המאמר כמו שחל לזיקה שלפני המאמר¹. ומאידך אחרי יבום הזיקה פקעה לגמרי, ומסתבר איפוא שגט שכ' בשעת הזיקה לא חל לאישות אחרי היבום, דהויא חלות אישות חדשה דלא באה לעולם בשעת כתיבת הגט, ומשו"ה אינו פוסלה מדין ריח הגט. אך מהראשונים² משמע דפירשו דהר"י מיירי אפילו כשנתן את הגט אחרי הייבום ומ"מ פסלה לכהונה, וצ"ע.

footnotes:
¹ משמע דרבינו זצ"ל פי' את הר"י דמיירי בכגון שכתב את הגט לזיקתו, והספק הוי אי המאמר פוגם את הזיקה ומפקיע את הגט. אך לכאורה יש לפרש את הר"י להיפך דמיירי כשכתב את הגט למאמרו, והספק הוי אי נחשב לדבר שלא בא לעולם או לא, וצ"ע.
² תו"י אות ב', תוס' הרא"ש, והרשב"א.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:8
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:8)

ומאידך הריב"ם ביאר דמיירי דכתב הגט למאמרו, וספק הגמרא הוי אי נחשב מאמר לדבר שלא בא לעולם או לא. ונראה דביאור הספק הוא דאי מאמר יוצר חלות אישות חדשה הו"ל מאמר דבר שלא בא לעולם והגט פסול. מאידך אם המאמר חל עילויי הזיקה הגט שכ' לפני כן בשעת הזיקה חלה נמי למאמרו ואינו דשלב"ל. אך לכאורה בזה מסופק ר' חנניה בגמרא דלקמיה, וקשה איפוא למה חילקה הגמרא את הספקות לשנים, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:9
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:9)

**גמ'. בעי רב חנניה.** ניתן לבאר את האבעיא בשני אופנים:


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:10
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:10)

א) דמספקא ליה לר' חנניה האם מאמר חל כחלות אישות בפני עצמה או"ד דחלה כהוספת אישות בזיקה. דאם מאמר מהווה חלות אישות בפני עצמה אפשר ליתן גט למאמר ולא לזיקה או להיפך, ואינו מגרש חצי אשה, משום דאישות דמאמר ואישות דזיקה חלין בפני עצמן דכל אחת מהן ראויה לגט בפני עצמה. ומאידך אם מאמר מהווה תוספת אישות בזיקה, אינו יכול לתת גט למאמר בלי לזיקה או להיפך שהרי חלה חלות אישות אחת הכוללת זיקה ומאמר וא"א לגרש ולתת גט לחצי אישות.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:11
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:11)

ונראה שאם מאמר אינו אישות דחלה בזיקה אזי הרי היא חלות אישות דכהת"כ. ולכאורה נ"מ לדינים אחרים, כגון בזינתה האם נאסרה מדין סוטה, ואם קידושי אדם אחר תופסין בה או לא. וצ"ע למה לא הזכיר ר' חנניה הנ"מ האלו¹.

footnotes:
¹ במשנה (כט א) איתא שמאמר אוסר קרובות על היבם אפילו למ"ד אין זיקה. וצ"ע מהו דין מאמר בדיני אישות אחרים.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:12
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:12)

ב) א"נ י"ל דפשיטא לר' חנניה דמאמר מהווה חלות אישות דכהת"כ ואינה חלות אישות דזיקה. ומשו"ה לא הזכיר ר' חנניה הנ"מ האחרות דלעיל. אלא שמסתפק לו לענין גיטין בלבד. דאע"פ דשתי חלויות שונות דאישות חלין בה דהיינו חלות אישות דזיקה וחלות אישות דמאמר, מ"מ יתכן דמצטרפין לחלות אישות אחת, דא"א שיהיה לאיש א' שתי חלויות שונות דאישות באשה אחת. ומשו"ה חייב לתת גט א' לשתיהן וא"א לחלק ביניהן בגיטין. ומרש"י (ד"ה מאמר) משמע שפירש כפירוש זה האחרון ולא כפירוש הראשון, ודו"ק בדבריו.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:13
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:13)

**גמ'. כתב גט לזיקתו ולא למאמרו כו'.** מלשון הגמרא משמע דבעצם כתיבת הגט לשמה צריך לכוון לשם זיקה או לשם מאמר. וכן איתא ברש"י (בד"ה מאמר עילוי ובד"ה או"ד כו'). ומשמע מרש"י דצריך להיות מפורש בספירת הדברים שבגט שנכתב הוא עבור הזיקה או עבור המאמר או עבור שניהם ביחד.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:14
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:14)

**גמ'. דאמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה.** יעויין בב' לישני דבגמ' לעיל (דף לב.) דלל"ק צרתה הותרה אבל היא אסורה דמיחלפא בבעלת גט, ולל"ב היא נמי הותרה. ונראה בביאור המחלוקת, דלל"ק אע"פ שהגט לא חל לזיקה אלא רק למאמר מ"מ נאסרה מפני שנעשה איתה מעשה גירושין, ומעשה גירושין אוסרה אף בלי חלות גירושין בזיקה. ולל"ב הרי היא מותרת משום דס"ל שרק חלות גירושין בזיקה אוסרתה. והנה בכתב ונתן ריח הגט לזיקה הרי היא נאסרת וכדאיתא לעיל (דף נב.). ולל"ק דס"ל דגט למאמר אוסרה י"ל דאף ריח הגט אוסרה מדהוי מעשה גירושין בלי חלות גירושין. ולל"ב צ"ל דשאני בריח הגט דיש מקצת חלות גירושין בזיקה לענין כהונה, ומשו"ה אוסרה, משא"כ בגט למאמרו ולא לזיקתו דליכא חלות גירושין בזיקה כלל ולכן הותרה.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:15
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:15)

**גמ'. ר' עקיבא אומר מנין לנותן גט ליבמתו כו'.** לפי מסקנת הגמרא הפסוק שהביא ר"ע אינו אלא אסמכתא מדרבנן בעלמא. אמנם הבאנו למעלה בשיעורים¹ שלפי הירושלמי יש תנאים דס"ל דפסול גט ביבמה חל מדאורייתא וכמו הה"א שלפנינו.

footnotes:
¹ לעיל (דף נא א) בד"ה מ"ט דר"ג כו'.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:16
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:16)

ויל"ע, לפי הירושלמי ולפי הה"א דס"ל דגט חל מדין פסול ואיסור מדאורייתא, האם נמי חל מחמתו האיסור ד"לא יבנה"¹. וספק זה תלוי ביסוד האיסור ד"לא יבנה", האם חל בכל מקום שיש איסור יבום ובכן חל נמי אחרי גט או"ד דחל רק אחרי קיום מצות חליצה ויבום ומשו"ה אינו חל אחרי גט, דגט אע"פ שפוסלה ואוסרה מן התורה מ"מ אינו קיום מצוה.

footnotes:
¹ עיין בשיעורים לעיל (דף נ א) ד"ה רש"י ד"ה נתן גט ובעל.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:17
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:17)

ועוד יל"ע לפי הה"א דס"ל דחל בגט הלאו ד"לא יוכל" דהיינו הלאו דמחזיר גרושתו דעלמא, האם נמי חל בה פטור היבום דמחזיר גרושתו (לעיל דף יא:)¹. ומסתבר דלא חל פטור היבום, משום דפטור היבום חל במחזיר גרושתו מחמת שחל בה שם טומאה. ומסתבר ששם טומאה חל במחזיר גרושתו דעלמא משום שנשאת לאחר בדומה לשם טומאה שחל בסוטה שנבעלה לאחר. אך לא חל שם טומאה בנתן גט ליבמתו, דליכא אחר לטמאה. ולפיכך פטור היבום דמחזיר גרושתו לא חל בבעלת הגט.

footnotes:
¹ אם נקטינן דערוה לאחר הנפילה נפטרה לשוק, ואם מחזיר גרושתו לר"ע הויא נמי ערוה גמורה לענין יבום.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:18
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:18)

**תוס' ד"ה כעודר. וז"ל אלא בסתם איירי א"נ באמר לה התקדשי לי לשם יבמות ולא משמע בתורת מאמר יבמין כו' עכ"ל.** דבריהם מחוסרים ביאור.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:19
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:19)

ונראה בכוונת התוס' דמיירי דקידשה בקידושין דעלמא ולא במאמר דיבמה, אלא דכשקידשה קסבר דזקוקתו היא, ובאמת אינה זקוקתו אלא פנויה. ויוצא שדעת המקדש היתה לגמור את מקצת האישות דזיקה עם קידושיו. ואליבא דאביי דעתו לגמור אישות מהוה חלות שם דעת המועלת בקידושי פנויה. ואילו לרב יוסף דעת זו אינה מועלת בפנויה, מכיון דחסרה דעת להחיל את כל חלות האישות מעיקרא, דדעתו היתה רק לגמור את מקצת האישות דזיקה, ומשו"ה קידושיו פסולין.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:20
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:20)

**גמ'. אמר אביי הב"ע כגון דאמר לה התקדשי לי במאמר יבמין.** יעויין ברא"ש (סי' ו') דמפרש דהמחלוקת היא מדרבנן, לרבי גזרו קנין מאמר רק ביבמה, ואילו אליבא דרבנן גזרו מאמר אף בפנויה. ברם מרש"י ומראשונים אחרים משמע דס"ל דרבי והרבנן פליגי בדאורייתא. ולכן עלינו לבאר את יסוד המחלוקת בין רבי והרבנן גם מדאורייתא. ונראה לבאר אותה בשני דרכים:


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:21
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:21)

בדרך אחד, י"ל דפליגי בספקא דרב חנניה לעיל שהסתפק אי מאמר עילוי זיקה קא רמי או דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, כלומר האם מאמר חל כדי לחזק את הזיקה או"ד דמאמר מהווה חלות אישות בפני עצמה. ואם מאמר חל רק לחזק את הזיקה אזי מאמר לא חל בפנויה. ומאידך אם מאמר מהווה חלות אישות בפני עצמה וחל מדין קידושין אזי חל הוא בפנויה.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:22
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:22)

ובדרך אחר, י"ל דפליגי רבי והרבנן לפי שיטתם במאמר בעל כרחה (לעיל דף יט:). דרבי סובר דמאמר קונה בעל כרחה כדין ביאת יבמין, ורבנן סוברים דמאמר אינו קונה אלא מדעתה כדין קידושין. והביאור דלרבי מאמר חל מדין יבום ולרבנן מאמר חל מדין קידושין. וה"נ פליגי בחלות מאמר בפנויה, דלרבי אינו חל משום דאינה בת יבום, ולרבנן חל כמו דחל בה קידושין.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:23
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:23](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:23)

**גמ'. התקדשי לי בזיקת יבמין רבי סבר יש זיקה כו' ורבנן סברי אין זיקה מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי בזיקת יבמין מי לא מהני השתא נמי מהני.** דברי הגמרא לכאורה מרפסין אגרי, ויפלא דמ"ט דרבנן, הרי אמר לה התקדשי לי בזיקת יבמין, והיא אינה יבמתו וזקוקתו אלא חלוצה ופנויה, והיאך יכול לחול קידושין מדין זיקת יבמין, ואפילו אם נקטינן דאין זיקה, הרי במציאות אינה זקוקתו והיאך יכול לקדשה מדין זיקת יבמין.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:24
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:24](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:24)

ונראה שיש שני אופנים היאך לפרש את המילים "מאמר יבמין" ו"זיקת יבמין".


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:25
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:25](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:25)

א) יתכן דלשון ד"מאמר יבמין" ר"ל שמקדשה במעשה מאמר, ו"זיקת יבמין" ר"ל שמקדשה בחלות המאמר. ומשו"ה סובר רבא דלשון "מאמר יבמין" מועיל לקדש פנויה משום דמעשה המאמר הוי מעשה קידושין ומשו"ה בלשון זה מקודשת שהרי קידשה במעשה קידושין דעלמא המועיל בפנויה. משא"כ לשון "זיקת יבמין" דר"ל חלות מאמר. דלמ"ד יש זיקה חלות המאמר חלה בעצם הזיקה דהיינו דהזיקה מתחזקת ע"י המאמר. ומשו"ה הלשון "זיקת יבמין" אינו מועיל בקידושי פנויה דלית בה זיקה. ואילו למ"ד אין זיקה, חלות המאמר אינה חלות בזיקה אלא חלות אישות בפני עצמה הדומה לחלות קידושין דעלמא, ומשו"ה כשמשתמש בלשון "זיקת יבמין" לקדש פנויה הרי היא מקודשת משום דקדשה בחלות קידושין ולא בחלות אישות דזיקה.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:26
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:26](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:26)

ולפי"ז יוצא דאביי פליג עם רבא בהגדרת מעשה המאמר. דלרבא מעשה המאמר מעשה קידושין הוא, ולפיכך סובר דלכ"ע מועיל לשון "מאמר יבמין". ואילו אליבא דאביי, רבי סובר דאפילו מעשה המאמר אינו מעשה קידושין אלא מעשה בפני עצמה, המועיל רק בזקוקה - ויתכן דהוי מעשה יבום וכדמבואר למעלה בשיעורים בביאור שיטת אביי - ומשו"ה אינו מועיל בקידושי פנויה.


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:27
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:27](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:27)

ב) ועוד י"ל ד"מאמר יבמין" ר"ל מעשה המאמר דהוי מעשה קידושין, דלרבא לכ"ע מועיל. ואילו "זיקת יבמין" ר"ל עיקר הבעלות של היבם לעשות המאמר. ולמ"ד יש זיקה בעלות היבם לעשות מאמר הויא תוצאת בעלותו בזקוקתו. שהרי ביארנו¹ דלמ"ד יש זיקה, האישות דזיקה אישות דהיבם עצמו היא ושהוא הבעלים על זקוקתו, דמצד בעלותו יכול הוא לקדשה במאמר. ומשו"ה לשון זה פסול בפנויה. מאידך למ"ד אין זיקה זיקת היבם אינה חלה מצד בעלות היבם אלא משום דהויא המשך אישות המת. וכשעשה מאמר אינו חל משום דהוי בעל הזיקה אלא משום דמאמר הוי חלות קידושין בפני עצמה וכמו קידושין דחל בפנויה. ומשו"ה לשון זה מועיל אף בחלוצה פנויה כמו דמועיל בזקוקה.

footnotes:
¹ בשיעורים (דף יז ב) ד"ה אין זיקה כו' יש זיקה וע"פ שיטת הרמב"ן בחידושיו (דף נא).


###### Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:28
[Reshimot Shiurim on Yevamot 52b:28](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Yevamot/r/52b:28)

ולפי זה יוצא לנו ביאור חדש בשיטת רבי (לעיל יט:) הסובר דהיבם יכול לעשות מאמר בעל כרחה, דהוא משום דהוי בעל הזיקה, ובתורת בעלים יכול לעשות המאמר בעל כרחה, וכל זה משום דרבי סובר יש זיקה¹. ואילו הרבנן ס"ל אין זיקה ושהיבם אינו הבעלים של הזקוקה, ומשו"ה אינו יכול לעשות מאמר אלא מדעתה².

footnotes:
¹ וכדאיתא בגמרא לקמן (דף נג א).
² ע"ע בשיעורים לעיל (דף יט ב) ד"ה העושה מאמר כו'.