## Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer

###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:1:1)

**תכל**שנה וקלקלותי' תחל שנה וברכות רבות לראש צדיק וביתו ה"ה י"נ הרב הגאון הגדול המפורסם כמה"ו נחום נ"י אב"ד ור"מ דק"ק נ"ש והמדינה יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:1:2)

**יקרתו**הגיעני ע"ד אשה מרשעת ומעללי' רעי' בחילול שבת בפרהסיא ובאיסורי' חמורים כמפורסמים עד שלבסוף רצחה פרי בטנה ונתפסה למלכות ונפסק דינה כרוצח ומחמת בקשות רבות התחסדו עמה שתשב בבית האסורי' אשר אסירי' אסורי' שם י"ב שנה והורמנא ניתן מהמלכו' לגרשה בעל כרחה אם הבעל רוצה והבעל רך בשנים וקשה לעגן זמן רב ודעת הדרתו להתיר לו לגרש בע"כ וכ' ששמע שנשאלתי על זה וגליתי דעתי להתיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:1:3)

**לא**יאמין פרמכ"ת ידידי נ"י כי לא נודע לי מדבר זה עד עכשיו ומ"מ הריני מסכים עם הוראתו מהטעמי' שכ' פר"מ הדרתו ונוסף לזה כי מיעוט הפוסקים המחמירי' היינו בשהה ולא ילדה ומשום בטול פ"ו בשב ואל תעשה י"ל העמיד רגמ"ה דבריו ויש כח ביד חכמים לעקור בשב וא"ת אבל להעמיד איש רך בשנים בלי אשה כלל וקרוב לודאי ממש שיחטא בקום ועשה ואפי' חכמי ישראל אמרו מאן הוה ליומי' ואם כי האריך במעיל צדקה ליתן טעם שאין כופי' לישא אשה בזה"ז היינו ההוא אמר מצינא למיקם בנפשי' בלי חטא אעפ"י שלדעתי הבל פוצה פיו מ"מ אין לנו לכופו אבל הטוען בהיפוך לא מצינא למיקם בנפשי ובשגם לא קיים עדיין פ"ו והרי התירה תורה יפת תואר נגד יצה"ר לא אלים חרגמ"ה מאוריתא דמשה וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:1:4)

**ומצורף**לזה יפה רמז הדר גאונו כיון שהיא מומרת לחלל שבת ולכל התורה ועתה נחבשה ע"י נפשות מאן ספון מאן חשוב להתירה עוד לבעלה אחר יציאתה מבית האסורי' ועוד נ"ל הרי הנודרת ואינה מקיימת מתגרשת בע"כ משום שבניה מתי' בחטא נדרים מכ"ש זו שממתית בניה בן קטן בן ג' או ד' שנים בשאט נפש ונאמר התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה א"כ א"א להבנו' ממנה כי תשחית זרעה והריונה ג"כ ע"כ יפה דן יפה הורה אלא שמהיות טוב כ' שיגרש בעצמו מידו לידה לא ע"י שליח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:1:5)

**לזה**אעתיק לו מ"ש אצלי בגליון ש"ע ח"מ רס"י קע"ב וזה לשוני על הגליון עיי' תשו' מהרי"ט שרמז מ"ל פ"ב מרוצח ולזה נתכוון הגאון מה"ו יצחק זצ"לבתשו' נב"י קמא חא"ע סי' ע"ו ולחנם התמרמר עליו הגאון נב"י ולדינא נ"ל בוודאי אם הקפיד הבעל לגרש דוקא ע"כ הוה אין שליח לד"ע ואם הקפיד דוקא ברצונה ועבר וגירש בע"כ פשיטא דהוה שינוי בשליחות ואינה מגורשת אך אם עשה שליח לגרש כאשר תמצא ידו ומה לו למשלח אם יגרש בהיתר או באיסור ואם יצוה לסופר לכתוב גט לאשתו וכתבו בי"ט יעיין ב"ש סי' קכ"ג סק"ו לא שייך אין שליח לד"ע כי לכתוב גט עשאו שליח ולא לכתוב ביום אסור דוקא וה"נ דכוותי' ובזה מיושבי' כל קושיות הגאון מה"ו יצחק ז"ל הנ"ל זה הוה כמו ימירנו כל הרוצה להמיר ימיר עיי' מ"ש נב"י עצמו שם סס"י פ"ב וזה דלא כקצה"ח סי' זה ע"ש עכ"ל שם על הגליון [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סס"י קס"א] והי' זה שלום וכ"ט דברי הטרוד מאוד א"נ פ"ב יום א' בטו"ב אלול תקצ"ח לפ"ח. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:1)

**שאלה**באיש אחד שמחמת רב דאגותיו והפסידים רבים תכופים שאירע לו בממונו נקרה במקרה מרה שחורה מלאנקילי שהוא גורם עצבות ומחמת זה אינו מתחיל לדבר כלל עם בני אדם אמנם אם מתחילין עמו משיב כהוגן ומתפלל ועולה לתורה כדרך שאר בני אדם ואמנם מתוך עצבון רוחו גרם כעסו שכמה פעמים מרד באבותיו ועי"ז ברחה אשתו ממנו באמרה שאינה יכולה לסבול זה וע"י ריצוי ופיוסים נתפייס בריצוי לפטור אשתו בגט פטורים ובשעת מעשה של אותו ריצוי הי' טוען בעצמו שואל ומשיב דברים הראוים לו והגונים וטובים בענין וקבל קנין לגרש את אשתו ע"ד הפשר הנעשה בפני הרב אב"ד בענין זה. ועתה נפשו בשאלתו אם ראוי לסדר הגט להזוג אם אולי נאמר שהאיש בכלל שוטה יחשב שאין גירושי' כולם ואינו מוציא עולמית:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:2)

**תשובה**הנה לדון בדיני השוטים א"א כ"א בראיית עיני הדיין המבין מה טיבו ומהותו וא"א לברר בכתב מה ענינו וטבעו ומהותו וכמ"ש הרמב"ם פ"ט מה' עדות ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות ואפי' שיבא מכשורי לא בעינא דלימטי לי וחכם שכמותו עיניו בראשו לנוכח יביטו עד היכן מגיע שכלו והבנתו אך מה שנוגע לפלפל בהלכה ולברר שרש הדין ומקורו מש"ס ופוסקים אשמור לדבר כיד ד' הטובה עלי והוא יעזרני ע"ד כבוד שמו הגדול שלא אכשל בדבר הלכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:3)

**גרסי'**פ"ק דחגיגה ג' ע"ב ת"ר איזהו שוטה פירש"י האמור בכל מקום שפטור מכל המצות ומן העונש ואין קנינו קנין ואין ממכרו ממכר עכ"ל היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והנה יש לעיין מה גדר נתנו בשוטה הלא אפי' חרש פטור מהמצות והעונשים ואין קנינו וממכרו כלום והכל משום שאין בו דיעה וידוע הוא כי החרש אין בו אחת מכל אלו המנוים כאן ואפ"ה הואיל ואין דעתו שלימה ממועט הוא מכל האמור ומכ"ש מי שדעתו פחותה מן החרש כמו רוב הפתאים וא"כ מ"ט נתנו חז"ל גדר איזהו שוטה ויותר מזה יש לתמוה למה מנו חכמים בכל מקום חרש ושוטה ואפשר וקרוב לודאי שכך היא הלכה למשה מסיני וקשה כיון דתני חרש ומכ"ש הגרוע ממנו בדעת למה הדר תני שוטה בשלמא קטן לק"מ דקטן מחרש ושוטה לא אתי דאיכא קטנים דחריפי טובא בדעת ואינהו מקטן לא אתי' משום שאינו איש ועיי' מ"ש הר"ש ריש מס' תרומות אבל בחרש ושוטה קשה ועיי' מ"ש תוס' גיטין כ"ב ע"ב ד"ה והא לאו בני דיעה וכו' דשוטה גרע מחרש דלגבי חרש הוי מועיל גדול מלמדו ומזהירו לחלוץ אי לאו דאינו באומר אמרו משא"כ שוטה ע"ש מיהו למסקנא בחליצה תרווייהו פסולים ובכתיבת הגט תרווייהו כשרים בעע"ג כמ"ש תוס' שם הדרן להנ"ל דקשי' לי' מ"ט תני תרווייהו כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:4)

**גם**יש לתמוה מ"ט לא הוזכר בש"ס בשום מקום דין הפתאים שהזכיר הרמב"ם פ"ט מה' עדות וגם הרמב"ם בעצמו לא הזכירו בשום מקום כ"א בה' עדות ואי נמי נודה לדברי תשו' מהרי"ט שהרמב"ם נמי לא אמרו אלא גבי עדות שצריך להעיד על מה שעבר ואולי אז לא הי' שפוי ונתחלף לו דבר בזולתו אבל לענין גיטין וקידושין כיון שאנו רואים עתה דעתו שפוי וצלולה כשר גם להרמב"ם הנה מנ"ל להרמב"ם זה מהש"ס הגם שהסברא אמת מ"מ אין דרכו של הרמב"ם לחדש מלבו ולכתוב סתם אם לא שיכתוב ויראה לי ועוד הא הרמב"ם מסתם סתים לי' לפוסלו אפי' לעדות גטין וקידושין ואם קדש אשה בפני עדים אלו אין קידושיו קידושין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:5)

**תו**יש לעיין מ"ש הרמב"ם פ"ט מעדות דשוטה אעפ"י שהוא שואל ומשיב כענין בשאר דברים ה"ז פסול וכשוטה יחשב מנ"ל הא דלמא כדחזי בי' סימני שוטה הרי חזקתו שוטה לכל מילי כל זמן שלא בדקנוהו ואם אחר שעשה מעשה שטותו קדש אשה או לקח ומכר הכל בטל אבל אי שאלנוהו אז ומצאנוהו יודע ומבין מה שהוא עושה ומסברי' לי' ומסביר מועיל באמת וע"ז הכוונה י"ל תוס' דחגיגה ד"ה דרך שטות וכו' במ"ש ודאי יש להחזיקו בחזקת שוטה לכל דבר די"ל היינו בסתם מוחזק הוא כשוטה אבל מנ"ל דאפי' אם שואל ומשיב כענין יהי' פסול משום שוטה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:6)

**והנלע"ד**בזה דודאי כל מי שאין שכלו צלול שיהי' לו לכל הפחות דעתא צילותא אעפ"י שאינו עושה שום מעשה שטות רק הוא בשב ואל תעשה אבל מ"מ אינו מבין הדברים הסותרים הרי הוא פסול מן התורה לכל מילי והרי זה בכלל חרש שמנו חז"ל בכל מקום שפסלו מטעם הנ"ל ומכ"ש הפתאים הגרועים מן החרש ואמנם אין פסולים אלא משום שחסרי' דיעה ולא שנתוסף להם שום שגעון וטרוף הדעת כלל ומשו"ה כשמרגישים בהם שום דעתא צלותא מועיל וכל מעשיהם כמעשה הפקחים ומשו"ה הוי ס"ל לר"א ביבמות קי"ב דמביאים אשם תלוי על קידושי חרש משום דמספקא לי' בדעתא צילותא ורבנן נמי דפליגי היינו משום דס"ל דאין ספק כלל דשום חרש אין לו דעתא צילותא אבל אה"נ כל פתי שנשאר לו עדיין דעתא צלותא הרי הוא כפקח ואפי' חרש שיכול לדבר מתוך הכתב ס"ל לרב כהנא בגיטין ע"א ע"א דהוי כפקח גמור משום דס"ל דלזה הוי דעתא צלותא והיינו נמי שחט בו שנים או רוב שנים ומגויד וצלוב דמרמז וכותבי' ונותני' גט לאשתו אע"ג שאין לך חלוש בדעה יותר ממנו מ"מ כיון דלא עשה שום מעשה טירוף אמרי' כחושתא בעלמא היא ועדיין נשאר לו רושם דעה קלה ועיין שם עי"ן ע"ב ובתוס' ד"ה התם דעתא צילותא הוא והיינו נמי דין נשתתק שבודקי' אותו ע"ש והן הנה דברי רי"ו בשם רמ"ה שמביא ב"י בא"ע סי' מ"ד ובחלקת מחוקק וב"ש שם סעי' ב' דאם דעתו צלולה אפי' קלה וחלושה מ"מ קידושיו קידושי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:7)

**ואמנם**השוטה שדברו בו בכל מקום היינו שעושה מעשים בפועל המורים על טירוף דעתו ובלבול מחשבתו ולזה לא יועיל אפי' אם משיב ושואל כהוגן כיון דידעי' בודאי שדעתו מעורבבת ומשוגשת כעין שתי' הש"ס בגיטין ע' ע"ב הנ"ל לחלק בין קורדייקוס למגויד וצלוב והיינו דתני רבנן הכא איזהו שוטה ומעתה תרווייהו אצטריכא חרש ושוטה והא מהא לא אתי' והיינו נמי דלא הזכירו דין הפתאים דבכלל חרש הוא וגם הרמב"ם לא הזכירו בשום מקום אך בה' עדות דפסול החרש הוא מטעם אחר משום שאינו ראוי להגיד ואינו בדרישה וחקירה כמבואר שם בדבריו ע"כ הוצרך להזכיר הפתאים בפירוש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:8)

**והנה**הרמב"ם יהיב טעמא לפסול שוטה לעדות משום שאינו בן מצות ותמה הכ"מ וגם הלח"מ תיפוק לי' שאין בו דעה ולפע"ד לק"מ כיון דמיירי דשואל כענין ומשיב כהלכה ונהי כיון שעשה מעשה שטות בפועל לא מהמנינן לי' עכ"פ למיחש מיהת בעי שמא האמת כדבריו ויש לחוש לקידושי' או לגיטין או אם יבוא להעיד להחזיק ממון כגון להכחיש עדים אחרים המעידים להוציא אמאי לא ניחוש כלל לדבריו ע"כ אמר שהוא מגזירת הכתוב אפי' יהי' כל דבריו אמת אינו ראוי להעיד כיון שאינו במצות כמו האשה שהעידה וטעמו עפ"י ש"ס דב"ק פ"ח ע"א וע"ש רש"י ד"ה פסולה לעדות וכו' וד"ה אין בכל המצות וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:9)

**איברא**מדברי הירושלמי פ"ק דתרומות ומביאים תוס' פ"ק דחגיגה משמע דפליג אהא דהרי מייתי כל ד' סימני שוטה בבריתא אחד ועלה אמר רב הונא עד שיהי' כולן וא"כ ס"ל לר"ה דבעי' שיראו בו ד' דברים וק' ק' הש"ס אי דעביד דרך שטות אפי' בחדא נמי וא"ל כתי' הש"ס דה"ל כי יגח שור חמור וגמל דעכ"פ סגי בשלשה סי' ולמה לי ד' דהא ליכא למ"ד דלא סגי חזקה בשלשה פעמים וע"כ צ"ל דס"ל להירושלמי דלא כהנ"ל אלא אפי' עביד מעשה שגעון בפועל מ"מ מהני לי דעתא צילותא וברור לי' להירושלמי דאדם שנטרפה דעתו לגמרי באופן שיהי' כל מעשיו מקולקלים אותו אין לו דעת לשמור כסותו מלקרוע ולשמור עצמו מלילך וללון במקום סכנה או לשמור מה שנותני' בידו ולכן מי שאנו רואים שמקפיד ומשמר נפשו מאחת מהנה ע"ד משל שמשמר בגדיו ומקפיד עליהם שלא יקרעו אעפ"י שעשה כל אינך מעשים בפועל מ"מ עדיין נשאר בו שום דעה וכיון שנשארה בו שום דעה מועיל עכ"פ לאם יהי' מבין ושואל ומשיב כהוגן שיהי' מעשיו כמעשה הפקח בענין זה ולא משום חזקה בעי ד' אלו שיתחזק לשוטה אלא שלא יראו בו סימני פקחות כנ"ל אמנם הירושלמי נמי לא אמרו אלא לר"ה אבל לר' יוחנן דסגי באחד מהם ס"ל נמי כנ"ל וש"ס דילן לא ס"ל כן אפי' לר"ה אלא כיון דעביד ג' מהם אפי' אי באידך בסי' הרביעי מתנהג כפקח מ"מ דינו כשוטה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:10)

**עדיין**פש גבן לפרושי דברי רבינו שמחה משפירא שהביא הרב"י בסי' קי"ט וז"ל דלא מחזקי' בשוטה לגרש עד שיראו בה סימני שטות המפורשים פ"ק דחגיגה ובירושלמי דמס' תרומות משמע עד שיראו בה כולם ופליג קצת אגמ' דידן ועיקור סי' זה המאבד מה שנותני' לו דומי' שטותא יתירתא חזו בי' דהוי משחרר עבדו ובעוד שלא ראינו סי' זה אפי' בדיקה לא צריך והרי הוא בחזקת פקח עכ"ל ומצאתי להגאון מ' יוסף שטיין הרט זצ"ל בתשובתו שבס' אור הישר נתקשה בזה הא ש"ס ערוך דגם באחד משארי סימנים מחזיקים אותו לשוטה ואיך אמר דוקא במאבד מה שנותני' לו ע"ש שלא העלה תי' הגון לקו' זו ולפע"ד צ"ע עוד דמה קאמר דבירושלמי משמע דבעי כולם הלא הירושלמי קאי לרב הונא ולדידי' גם לש"ס דילן בעי כולם אך אנן קי"ל כר' יוחנן ולר"י סגי בשום א' מהסימנים בין להירושלמי בין לבבלי וא"כ דבריו צ"ע ולפע"ד דבריו יתפרשו כפשטום עפ"י מה שמסיים בירושלמי שהביאו תוס' אמר ר' אבין מסתברא כר' יוחנן בלבד ממאבד מה שנותני' לו רצונו לומר דמסתברא מילת' דר' יוחנן דבחד סגי לא בכל חד וחד מהם דגם בהנך שלשה מודה ר' יוחנן לר"ה דבעי' שלשתן ומה שאמר ר' יוחנן בחד מנהון רצונו בהך חד שמאבד כסותו ס"ל לר' יוחנן דסגי דזהו שטותא יתירתא כמו משחרר עבדו שבב"ב ואל תתמה שאמר ר' יוחנן חד מנהון וכוונתו רק על מאבד שכן יתפרש גם דברי ר' יוחנן ביבמות פ' ע"ב גבי סריס ע"ש בתוס' ד"ה כי פליגי וכו' והנה נהי דהירושלמי פליג בזה אש"ס דילן מ"מ י"ל היינו בענין שוטה אבל אשה שנשתטית דמן התורה מתגרשת אם יכולים לשמור גיטה דאז משלחה ואינה חוזרת כמבואר ביבמות קי"ג ע"ב ומדאמר דבר תורה שוטה מתגרשת ע"כ מיירי ביש בה סי' שוטה שבכל מקום ואפ"ה מתגרשת עד שבדקנו בה אם משלחה וחוזרת ועל זה י"ל כל זמן שלא ראינו בה סי' שטותא יתירתא דמאבדת מה שנותני' אפי' בדיקה אינה צריכא אם משלחה וחוזרת מה תאמר עכ"פ מדרבנן אינה מתגרשת משום דאינה יכולה לשמור עצמה ממנהג הפקר ומשום גרירה לזה י"ל כיון דמן התורה מתגרשת ורק מדרבנן אפשר דנוכל לסמוך אהירושלמי דעד שיראה בה סימני שטות ביחד או מאבדת מה שנותני' לה מתגרשת שפיר והנה הרואה בדברי רבנו שמחה הנ"ל יראה דקאי אשוטת וכן מייתי לי' הרב"י בסי' קי"ט אהך דינא דמיירי לעיל מיני' מהך ירושלמי דגרירה ע"ש וא"כ דברי רבינו שמחה מדוקדקי' מאוד עיי' וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:11)

**והנה**הא דכ' רמב"ם דאפי' שואל ומשיב כהוגן מיחשב שוטה היינו כל זמן דלא הדר בי' משטותי' אבל אי הדר בי' כגון שמקפיד ביותר על מלבושיו שלא יקרעו וכדומה בכל הני סימנים הדר לפקחותו וכ"כ בשמלה חדשה סי' א' סקמ"ו אלא דהי' לו לפרש דוקא דחזינן מלתא יתירתא סי' פקחות ולא סגי במה שאינו מקרע כסותו או אינו יוצא יחידי דומי' דשור המועד דאינו חוזר לתמותו במה שרואה שורים ואינו נוגח אלא בעי' שיהי' תינוקות ממשמשים בו עיי' ב"ק כ"ד ע"א וה"נ דכוותי' ולא עוד אלא אפי' יש לו וסת עתים חלים בסי' פקחות ועתים שוטה בענינים הנ"ל נמצא בשעה שהוא חלים אינו בחזקת שוטה הנ"ל אפי' יהי' דעתו קלה ודלה מ"מ אינו כשוטה אלא כפתאים שהזכרתי לעיל שאם מבין עניני הגט ה"ל דעתא צילותא ומועיל באותו שעה ובזה יבואו כהוגן דברי הרשב"א דמביא הרב"י סי' קכ"א ומסתברא אפי' חלים בעלמא שאינו שפוי לגמרי הרי הוא כפקח בסתמא שהוא מדבר בעניניו ואינו קורע בגדיו וכו' ואעפ"י שהוא תשש עדיין וסימני חליו ניכרם בגופו שלא נתרפא לגמרי וכו' אפ"ה בשעת חלימתו הרי הוא כפקח לשעתו עכ"ל והיינו כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:12)

**והנה**אי סגי בפעם א' או בעי' שיתחזק ג"פ משמע מרוב האחרונים דבעי' ג"פ והשמלה חדשה מחמיר ואין ראיותיו מכרעות כלל ומכ"ש מה דמייתי מסי' סריס דלא דמי כי עוכלא לדנא וראיתי בס' טורי אבן להגאון בעל שאגת ארי' ז"ל ראי' ברורה דבעי ג"פ דהקשה מאי קמיבעי' להו ממקרע לחוד הדר בי' חדא דא"כ איך אמר ר"ה עד דעביד כולהו וסכינא חריפא מחתך הבריתא דלן ויוצא בעי תרווייהו בהדדי ומקרע סגי לחוד ותו דכיון דאיכא למתלי באימר אנדגריפא ורוח רעה א"כ בעי' ע"כ תלתא דומי' דשור חמור וגמל דאפי' לרבי דס"ל בתרי זמני הוי חזקה מ"מ במה שנוגע לממון מודה רבי דבעי' תלתא כמ"ש תוס' יבמות ס"ה ע"א ד"ה נישאת וכו' ותי' הגאון ז"ל דבעי' תלתא זמני והשתא שפיר איכא למימר דהוה הדר בי' ממקרע דכשם אי מאבד מה שנותני' לו ג"פ הוי שוטה ה"נ במקרע ג"פ אמנם באינך לן ויוצא יחידי אפי' עביד חד מניהו ג"פ לא מהני עד שיעשה שלשתן לן ויוצא ומקרע כל א' בפ"ע דה"ל כשור חמור וגמל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:13)

**ובדבריו**ז"ל ניחא לי נמי מה שצל"ע לפמ"ש הרב"י בדעת הרמב"ם דלשום דבר מהדברים נקרא שוטה דיצא לו כן מדנקט בהך בריתא ג' סימנים ובאידך סי' אחד שמע מינה לדוגמא נקטי' וקשה א"כ מאי קמיבעי' לי' ממקרע הדר בי' איך אפשר כיון דשמיעה לי' הבריתא א"כ תקשי לי' ק' הב"י מ"ט נקט בחד בריתא ג' ובאידך נקט רק א' וצ"ל לדוגמא בעלמא וה"ה לכל דבר מן הדברים ודוחק לומר דה"ה לכל דבר שיהי' דומה ללן ויוצא יצטרך ב' סימנים וכל דבר הדומה לקורע כסותו יהי' סגי בפ"א ועל זה הדוגמא סמכה הבריתא זה דבר שא"א לשמוע ואחר שנתקשתי בזה הרבה מצאתי שכבר קדמני הגאון זכרון יוסף בתשובה שבס' אור הישר הנ"ל ואמנם לפי דעת טורי אבן הנ"ל א"ש ולק"מ ק' הרב"י כלל וק"ל ומכל זה ראי' ברורה להא דבעי ג"פ דוקא להחזיקו בשוטה ומ"ש שמ"ח מב"ב דשדי קשייתא ושחרר עבדו התם קטן הי' ועדיין לא הגיע לפלגות ראובן ומ"ש שמ"ח שהפוסקי' מביאים ראי' מהאי דשחרר עבדו ולא דחו כנ"ל ז"א שהפוסקים אינם מביאים ראי' אלא מלשון הש"ס דשטותא יתירתא מקרי המשחרר עבדיו והמאבד אבל לא מעיקר הדין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:14)

**והנה**הגאון זכרון יוסף הנ"ל רצה לישב ק' הב"י לאינך פוסקי' ר' אביגדור דס"ל דוקא בהך דמפרשי בחגיגה נעשה שוטה ולא בשום דבר מהדברים וכ' דס"ל דמשו"ה חלקו הבריתא משום דבהנך ג' בעי לאחזוקי ג"פ משא"כ במאבד סגי בפ"א ובזה הוי ניחא טפי הך דמשחרר עבדו דב"ב וחזר הוא ודחה זה דא"כ מאי קאמר דהוה הדר בי' מבריתא דמאבד הא מאבד ע"כ גרע מאינך גם לר' יוחנן א"כ גם ר"ה לא יחזור בו ולפע"ד משום הא לא ארי' דהא ע"כ צריכי' לומר גבי מאבד נמי שייך אימר והיינו כמ"ש תוס' קוביוקוס הוא דאלת"ה מנ"ל דהוה הדר בי' אע"כ פשיטא להש"ס דשייך אימר וא"כ הכי קאמר הש"ס אי הוה שמיע לי' הך בריתא דמאבד דסגי באחד ולא בעי ג' מינים שמע מינה לא חיישי' לאימר כך וכך הי' א"כ ה"ה לאינך דלענין דלא נתלי באימור אין חילוק בין שטותא יתירתא לשטותא פורתא כיון דאיכא למתלי אע"כ לא תלי' וכיון דלא תלינן ממילא יש לחלק באינך זוטרי בעי' ג"פ ובהך סגי בפ"א אבל הא קשי' מאי קמיבעי' לי' ממקרע הדר בי' א"כ לפי דבריהם צריך אתה לומר במקרעי דדמי למאבד סגי בפעם אחד ובאינך בעי שלשתן ותיהדר ק' הטורי אבן הנ"ל וקושייתי הנ"ל ע"כ נראה עיקר כהרמב"ם דלכל דבר מהדברים נקרא שוטה אך מ"מ אין לסמוך על זה רק להחמיר אבל לא להקל וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:15)

**ונראה**הא דאמרי' דלא אמרי' אימר אנדגריפס וכדומה היינו מסתמא לא אמרינן הכי ותלינן בשגעון שטות כיון דעביד דרך שטות אבל אי ידעי' בי' דהוא מוכה בחולי האנדגריפי וכדומה בודאי לא נפיק מחזקת פקחת בשארי דברים אם דעתו מיושבת בהם ושואל ומשיב כהוגן ובהא מיירי תשו' הרא"ש שבטור א"ע סי' קנ"ד סעיף ז' שהי' הבעל משתטה בכל יום ויראה שיהרגה בכעסו ובגוף התשובה שהי' נושך ובועט ומכה ופסק שיפייסנו לגרש ופסק כן בש"ע ומעלתו נתקשה בזה איך יגרש להרמב"ם וכבר קדמו הרח"ש בק' זו בסי' ל"ג וכ' דהתם ודאי לאו בשוטה גמור אלא באיש כעסן ורגזן ויש לו קצת טירוף ומשתטה אך אינו שוטה גמור וכו' ע"ש ועדיין לא הועיל כלום דהמעיין בפנים בתשו' הרא"ש יראה שהיתה יראה שאם תמתין ישתטה לגמרי ולא יכול לפוטרה עוד משמע שגם עתה הי' לו התחלת טירוף אבל הענין כמ"ש שהי' כעסו ניכר מחמת עצבון רוח וכדומה אלו בעלי מרה שחורה וכשמוסיף והולך סופם להשתטות לגמרי בכל דבריהם אך עתה כל זמן שאינו שוטה בכל דבריו נהי בשעת כעסו ובאותו הענין שמשתטה בו נידון כשוטה מ"מ במה ששואלי' אותו ומשיב כהוגן ה"ל כפקח כיון דידענו שהוא אנדגריפי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:16)

**וזה**לשון רש"י נדה מ"ה ע"ב אפי' אמרו אין אנו יודעים לשם מי נדרנו וכו' גדולים הם ובכלל שוטה נמי לא מחזקינין להו דסופו לבוא לכלל דעת ואין שוטה אלא המקרע כסותו וכו' ודבריו תמוהים כבר נתעורר עליהם הגאון בעל שאגת ארי' בתשו' שבס' אור הישר והנלע"ד עפ"י מ"ש לעיל בגדר פתי שהוא בשב ואל תעשה וחסרון דעת וגדר שוטה הוא שעשה מעשים כאלו המנוים בחגיגה וכ' בשמלה חדשה כלל דהפתיות נולד כן ממעי אמו ואינו משתפה לעולם וההיפוך בשוטה שיש לו רפואה ואינו מבטן אמו והשתא י"ל רש"י בא לשלול את התינוק הזה משני מיני שוטים הנ"ל דסד"א הואיל והגיע לכלל שנים ועדיין אינו יודע לשם מי נדר יהי' כאחד השוטים לכן כ' רש"י שאינו מן השוטים הפתאים כיון שסופו להתרפאות ומתידע לו לשם מי נודרים וכללא הוא כל פתי אין רפואה למכתו וגם אין למנותו מאינך שוטים שיש רפואה למכתם משום דאינהו עבדי עובדא ע"ד שטות כההיא דחגיגה משא"כ הך תינוק שאינו אלא מחוסר זמן כנ"ל נכון בדעת רש"י ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:17)

**העולה**מן המקובץ בדיני השוטים הפתאים כל שיש להם דעתא צליתא כותב גט לאשתו ובכל הדברים דינו כפקח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:18)

**השוטים**העושים מעשה ממעשי תעתועים אפי' שום דבר מהדברים שעושה כן ג"פ אפי' שואל כענין ומשיב כהלכה אין בדבריו כלום אבל אם לא עשה כן ג"פ אזי במה שניהג השגעון נידון כשוטה אבל במה ששואל כענין ומשיב כהלכה הרי הוא כפקח לכל דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:19)

**במה**דברים אמורים בשאר דברים אבל בהנך שמנו חז"ל ומכ"ש שטותא יתירא דמאבד מה שנותני' לו אפי' בפ"א שעשה כן יש לחוש ולהחמיר כדעת הגאונים האחרונים החולקים על הרב"י וס"ל דלא בעי ג"פ אך לא להקל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:20)

**ואם**חזר בו משטיותיו ואפי' רק עתים חלים שאנו רואים נוהג באותן הדברים כפקח ומקפיד ביותר שלא יבואו לידו אעפ"י שדעתו קלושה וחלושה מאד מ"מ אם מבין ענין הגט ושואל ומשיב כענין ה"ז כותב ונותן גט לאשתו ויש לדקדק בזה הרבה כמ"ש הרמב"ם בעדות הנכפים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:21)

**וכל**אלו החומרות בשאין אנו יודעים בודאי שהוא מכתי אנדגריפי וכדומה אבל אם אנו יודעים בברור אזי אפי' באותן המפורשי' בחגיגה אם שואל כענין כותב גט לאשתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:22)

**ובאשה**שנשתטית אפשר שיש להקל יותר עפ"י מ"ש לעיל בדעת רבנו שמחה משפירא ולמעשה עדיין צ"ע בהא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:2:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:2:23)

**ומאי**דקמן בהאי גברא כפי הנראה לא עשה שום מעשה בפועל רק מה שמרד באבותיו ומתוך כתבו דמעלתו ניכר שכבר עתה חזר בו מאותן המעשים ואם מדקדק לנהוג כבוד באבותיו הו"ל כחלים לכל דבריו אעפ"י שעדיין דעתו קלושה וכיון שיודע ומבין ענין הגט ומכ"ש אי מעשה המרידה לא הי' ג"פ מעיקרא ולא הוחזק בם ועוד יש להקל שהוא ניכר בו שהוא רק מחמת עצבון רוח וכעס וכעובדא דתשו' הרא"ש כלל מ"ג שבטור סי' קנ"ד אמנם בהסר יסודות אלו יוסר הבנין ועיני מעלתו רואות ולא זר יחוש חוץ ממנו ע"כ הקדמתי אפי' שיבא מכשורי לא בעינא בענין זה כי אין לו אלא מה שעיניו רואות ואסיים בברכה. פ"ב יום ה' יו"ד לירח תליתאי תקס"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה הרב המופלא מלא עתיק כש"ת מה" איצק ליב נ"י אב"ד דק"ק טשוס יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:2)

**ע"ד**אשה א' מנעורי' הי' דעתא קלושתא צילותא ומשום כך לא נישאת לאיש עד שהיתה בת ל"ד שנים ואבי' היותו ת"ח ונגיד עם אתי' חד מאינשי דעלמא ויהיב עיני' בה ונשאה להתחתן עם גדולים ואמה חורגתה התחייבה עצמה לבדקה בדיקת טהרה לבעלה בכל זמן ועידן ואמנם האשה השטיא הנ"ל הטעתה את האם חורגת הכשילה הבעלה בכמה בעילות אסורות עד שראו שא"א לדור עם נחש בכפיפה אחד והסכימו האב והבעל לעשות פירוד בין הדביקי' והאשה גם היא נתרצת בריצוי גמור להתגרש מבעלה בטוענת שאינו נוהג כבוד כדרך איש עם אשתו ויש להסתפק אם יכול לפטרה בגט פטורי' או לא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:3)

**והנה**זה אין ספק שלא הגיעה לשיעור אינה יכולה לשמור גיטה דא"כ לא הי' מעלתו מזדקק לסדר לה קידושין דאינה יכולה לשמור קידושה ואפי' קידושי דרבנן לא תקינו לשוטה כמבואר ר"פ חרש ואע"כ יכולה לשמור קידושי' וקידושי' קידושי דאורי' בלי ספק וממילא מתגרשת מן התורה אך הספק אם הגיעה בשטותה לשיעור אינה יכולה לשמור עצמה מההפקר דמדרבנן אינה מתגרשת לכתחילה מיהת לכ"ע ולכמה פוסקי' אפי' בדיעבד לא מהני וכ' מעלתו להמציא קולא אי הגם שהאב אינה משמרה מהפקר וביש לה אב דקיל טפי היינו לענין שמירת גיטה אבל לשמור עצמה לא מ"מ דילמא דוקא היכי שנשאה כשהיא פיקחי' אבל נשאה כשהיתה שוטית דלא הוי קידושי' גמורי' לא חייבה חכמים לדור עמה בכפיפה א' ולשמרה ומי ששמרה ל"ד שנים ישמור מכאן ואילך אלו דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:4)

**הגם**שדברים אלו אינם צריכין לפנים כי בחפזו כ' מ"ש מ"מ כדי לעמוד על אמיתתן של דברי' צריך אני להאריך קצת ותורה היא וללמוד אנו צריכין הנה מכותלי כתבו ניכר דס"ל הא דס"ל לר"ת דביש לה אב הוי משלחה ואינה חוזרת דהאב משמרה מלחזור ופי' הרא"ש ורשב"א ר"פ חרש דמשיאה לבעל אחר וסבור מעלתו דגם בשוטה גדולה מהני יש לה אב לסלק איסור דאוריי' רק משום חשש גרירא דרבנן וזה ליתא דגדולה אין חילוק בין יש לה אב או לא ולא מיירי ר"ת אלא בקטנה דבפקחית האב שמרה שמשלחה ואינו חוזרת ולזנות לא חיישי' כיון דלית לה תאות תשמיש עדיין היא תשמור עצמה משא"כ שוטה אפי' קטנה כיון דסופה להיות גדולה ותהי' להוטה אחר זנות תקנו שלא תתגרש משום גרירא אבל שוטה גדולה אפי' שיש לה אב מן התורה אינו מגורשת כיון שאין לאבי' רשות עלי' אינו יכול לשמרה שתהי' משלחה ואינה חוזרת וזה מבואר מאוד וכן כ' ה"ה פ"י מגירושין וכ"כ ס' התרומה סי' קל"ב וכן בתשו' ראב"י דמייתי מהרש"ל סי' ס"ה וגדולה מזה כ' בס' התרומה דיש לפרש דברי ר' ינאי ר"פ חרש דמפיק מונתן בידה יצאה זו שאין לה יד דלא קאי כלל אשוטה אלא אקטנה פיקחת אבל שוטה גדולה יש לה יד להתגרש עכ"פ ויבואר לקמן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:5)

**תחלה**נבאר פלוגתת הפוסקי' בפי' וגי' הירושלמי שבתוס' יבמות קי"ג ע"ב ד"ה יצתה והגי' המשנה הי' בירושלמי איכא בנייהו עבר וגירש למ"ד משום גרירא אסור ובגי' הישנה שבס' התרומה לא הי' כ' בירושלמי ולמ"ד משום שאינה יכולה לשמור גיטה מותר זאת הבבא נכתב שם ע"ש יש לה אבל מ"ד משום גרירא אסור ולמ"ד משו' שאינה יכולה לשמור גיטה מותר ועתים חלים עתים שוטים למ"ד משום גרירא אסור ולמ"ד שאינה יכולה לשמור הרי יש לה עתים שיכולה לשמור וס"ל לרש"י וסיעתו דמ"ד גרירה היינו משלחה וחוזרת ומ"ד אינה יכולה לשמור היינו אין לה יד פי' שמאבדת מה שנותנים לה משו"ה אין לה יד וממועטת מונתן בידה דוודאי מה דאמרי' אין לה יד אינה כפשוטו שאין לו כח ודין יד דמנ"ל לש"ס הא כפשוטא דשוטה גדולה אין לה דין יד דנמעטא מקרא אלא הפי' אין לה יד לשמור מה שנותני' לתוכה שמאבדת מה שנותני' לה קרי לי' בירושלמי אינה יכולה לשמור גיטה ונמצא ר' ינאי בירושלמי שאמר מפני גרירא היינו כר' ישמעאל בש"ס דילן ור' זעירא דירושלמי היינו דברי ר' ינאי בש"ס דילן ובהא פליגי תלמודיים אהדדי דלירושלמי לר' ינאי טעמא משום אינה חוזרת ולש"ס דילן טעמא משום יד ועוד ירושלמי לא מייתי כלל שום שוטה דרבנן ושום תקנתא דאינה יכולה לשמור עצמה ולזאת השיטה והגי' הא דאמר עבר וגירש אסור אינינו מענין איכא בניהו דודאי לכ"ע עבר וגירש אסור דהרי לכ"ע דאורי' נינהו ובדיעבד הגט אינו גט אלא הנפקותא ואיכא ביניהו מתחיל מיש לה אב ועתים חלמה דלמ"ד מפני גרירא דהיינו משלחה וחוזרת אפי' אב לא מהני וכן עתים חלומה לא מהני דהרי לבסוף תחזיר ולא יועיל שמירת אב לכשתגדיל וכן לא יועיל מה שהיא עתה חלמה הרי לבסוף תשתטה ותחזור משא"כ למ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה היינו שאין לה יד לא הקפיד קרא אלא על שעת קבלת הגט ביד הראוי לקבל וביש לה אב היינו שוטה קטנה ארוסה או עתים חלים הרי יש לה יד נמצא לפ"ז מוכח מזה דלמ"ד מפני שמשלחה וחוזרת לא יועיל ידו של אב וה"ה לקטנה פיקחי' שאינה יכולה לשמור גיטה לא תתגרש ע"י האב זו שיטת רש"י וגירסתו ומה שהקשו תוס' על רש"י ויש מפרשים מגירסא דעבר וגירשה מותר לק"מ דגירסא קדומה היא ועבר וגירש אסור וכמבואר בספר התרומה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:6)

**אמנם**על שיטה זו ק' דירושלמי מתחיל בתלת איכא ביניהו ואינו אלא תרי דהרי עבר וגירש לכ"ע אסור ותו ק' שהוא נגד הסברא דנימא שצריכה להיות לעולם אינה חוזרת דכיון שבשעת קבלה היא חלומה וראוי' שלא תחזור מה לי אם אח"כ תחזור וה"ה דקשה כן איש לה אב שמשמרה שלא תחזור מה לי אם אח"כ תגדיל ותצא מרשותו וקו' זו יותר חזקה דהרי לפי מה שפירשו הרא"ש והרשב"א שהאב ישיאה לבעל וממילא לא תחזור לבעלה השני וצ"ל אין זה שמירה מזנות דלמא לא יזדקק מי שישיאנה ותזנה אבל עכ"פ משלחה ואינה חוזרת מיקרי כיון דאיכא שום מציאות שלא תחזיר ע"י שתנשא לבעל אם יזקק לה מי שישא אותה אם כן גם שוטי' קטנה ישיאה לבעל דהרי השתא קיימי' דיכולה להתגרש לולי משום שמשלחה וחוזרת והרי אם ישיאנה לבעל לא תחזיר לעולם דכשם שהאב בקטנותה יכול לשמרה שלא תחזור ה"ה הבעל אפי' בגדלותה והרי היא כפקחי' ממש וזה נ"ל ק' גדולה על שיטה זו ותו קשי' לי דאפי' נגיה עוד בירושלמי למימר תרי איכא ביניהו ולא תלת נמי קשה אפי' תרי ליכא דהיינו אב היינו עתים חלומה דהכל חד ויש לדחוק מ"מ חשיב לי' בתרתי מפני שיש חילוק ביניהם כמ"ש לעיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:7)

**ואמנם**ר"ת הגיה בירושלמי עבר וגרש מותר דלמ"ד גרירא מותר ולאידך אסור ועפ"י אותה גי' פיר"ת גרירא היינו משום תקנת חכמים שלא תזנה ולית לי' לר' ינאי בירושלמי שום אי' דאוריי' ואפילו שוטה דאורי' מתגרשת מן התורה ורק מתקנתא דרבנן ור' זעירא ס"ל דאורי' הוא מפני שאינה יכולה לשמור גיטה דהיינו משלחה ואינו חוזרת וכ' בס' התרומה כי דלא תיקשי דר' ינאי אדר' ינאי דבבלי אמר איהו גופא מינתן בידה צריך לומר דירושלמי פליג אש"ס דילן דירושלמי מפרש ד"ר ינאי דונתן בידה אקטנה פקחי' אמר מילתא ולא אשוטית דלית לי' שום אי' דאוריי' בשוטה גדולה דיש לה דין יד כיון דגדולה היא אך אין לה דעת וגט אינו צריך דעת שהרי מתגרשת בע"כ ורק מתקנתא דרבנן ואמנם ש"ס דילן ס"ל דר' ינאי אשוטה גדולה דאורי' קאי ור' ינאי דגרירה קאי אשטי' דרבנן דיכולה לשמור גיטה ולא עצמה ובהא פליגי תלמודיים בפי' דברי ר' ינאי אבל עכ"פ גרסי' בירושלמי עבר וגירש מותר לר' ינאי דליכא שום אי' דאורי' ולר' זעירא אסור דמדאורי' ממעט מפני שאינה יכולה לשמור גיטה משלחה ואינה חוזרת ועוד איכא בינייהו יש לה אב ועתים חלים בתרי אילו גרירא חמיר מטעמא דאינה יכולה לשמור דהאב משמרה ועתי' חלים נמי אינה חוזרת לפי שעה משא"כ לטעמא דגרירא מוכח מזה דביש לה אב לקטנה ארוסה מתגרשת מן התורה רק משום גרירא דרבנן היינו שוטה קטנה דלכשתגדל תגרור אחר זנות מה שא"כ קטנה פיקחי' בקטנותה אין לה תאוה ובגדלותה הרי תעמוד על דעתה ומשו"ה התיר ר"ת לקטנה פיקחי' להתגרש ע"י אבא אעפ"י שלא הגיעה לצרור וזרקו אגוז ונטלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:8)

**והנה**גם על שיטה זו קשי' חדא שמהפך הגירסא הישנה עבר וגירש אסור והוא גורס מותר ותו קשי' אמאי לא חשיב נמי איכא בניהו יכולה לשמור גיטה ולא עצמה דלמ"ד משום גרירא אסור ולמ"ד משום אינה יכולה לשמור מותר וע"ש תוס' דהיינו בכלל יש לה אב דיכולה לשמור גיטה ע"י אב ולא עצמה תימה לי הא גם עצמה תשמור ע"י האב בקטנותה מה תאמר לכשתגדיל לא תהי' משומרת א"כ היינו עתים חלים עתים שוטה ואפ"ה חשיב אב ועתים חלים בתרתי א"כ מכ"ש דה"ל למחשיב נמי יכולה לשמור גיטה ולא עצמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:9)

**אמנם**שיטת רבינו שמחה וראב"י המובאת בתשו' מהרש"ל סי' ס"ה שלא לשנות גי' ישנה ולהפך מאסור למותר אלא הגי' בירושלמי עבר וגירש אסור ומ"מ מפרשי' גרירא כר"ת שנגררת אחר זנות והכי פירושו דלכ"ע איכא תרי מיני שוטי' חד דאוריית' שאינה יכולה לשמור גיטה וחד דרבנן שאינה יכולה לשמור עצמה ולדינא לא פליגי ירושלמי וש"ס ור' ינאי דש"ס דילן אשוטה דאורי' קאי ומפיק לי' מונתן בידה ובירושלמי קאי ר' ינאי אשוטה דרבנן ומשום גזירת גרירא ולכ"ע נמי משנתינו נשתטית לא יוציא אפי' עבר וגירש קאמר דאינו גט מדרבנן והשתא פליגי ר' ינאי דירושלמי ס"ל משנתינו מיירי משוטה דרבנן ותנן לא יוציא ואפי' עבר אינו מגורשת ולר' זעירא לא מיירי מתני' אלא משוטה דאורי' אבל שוטה דרבנן לא מיירי מתני' וא"כ אפי' נימא דאיתי' לתקנתא כיון דלא מיתני' במתני' בכלל אינך אם עבר וגירש גירש וקאמר ג' איכא בינייהו יש במי שיכולה לשמור גיטה ולא עצמה א' עבר וגירש שגירשה בידה ממש וא' בשוטות ממש והיא קטנה ארוסה וגירשה ע"י אביה וג' שגירשה בידה כשהיא חלומה אך תחזור לשטותה בשלש אלה איכא משום גרירא וליכא משום משלחה ואינה חוזרת דלר' ינאי מתני' מיירי משוטה דרבנן א"כ שלש אלה עבר וגירש מדרבנן אינו גט ולאידך מ"ד לא איירי מתני' מהך תקנתא וזאת היא שיטת ר' שמשון בר אברהם דמייתי הרב"י ריש סי' קי"ט וכן הבין הב"ש אלא שלא פי' כל צרכו ומ"מ ריש דברי ר' שמשון מגומגמים וצריכי' הגה' ואינינו יודע לכווין ההגה' צודקת ונדחק בזה בנב"י קמא סי' פ"ג ולא העלה ארוכה לכל דבריו ומה שכתבתי הוא אמת בעה"י ומ"מ קשה קצת גם לשיטה זו דהו"ל למימר ולפרש אע"ג דעבר וגירש אסור מ"מ אי נשאת כבר לאיש אחר לא תצא כיון שאינו אלא מדרבנן ועיי' מ"ש נימוקי יוסף מ"ש בלשון עולמית וז"ל דקתני האי לישנא משום שאין לגירשין תקנה עולמית שאפי' נשאי' בגט זה ויש לה כמה בני' תצא וכו' ע"ש ולפ"ז מאן דפליג בירושלמי וס"ל דמתני' לא איירי משוטית דרבנן אלא משוטי' דאורי' ואם נשאית תצא אע"ג דלא תני עולמי' א"כ הא דבשוטה קתני עולמי' ס"ל כשמעתי' דגטין ע"א ע"ב ע"ש ושיטה זו היא השיטה המחוורת ועלי' סמך רמ"א סי' קי"ט ודברי נ"י שם נפלאו ממני במ"ש תרתי קטנה יכולה להתגרש וה"ה שוטה וזה ליתא וכבר הרגיש בזה בחי' אנשי השם על הגליון ומ"ש עוד ומיהו לסברת ר' ישמעאל יש הפרש בין קטנה לשוטה הוא תמוה מאוד מה לי שוטה קטנה מה לי' פקחי' קטנה ואולי י"ל דבעבר וגירש איירי ברישא דקטנה שוטה נמי מתגרשת ע"י אביה בעבר וגירש ושוב כ' לר"י קטנה שוטה משום משלחה וחוזרת אע"ג דמן התורה מצי למינסבה לבעל בקטנותה ע"י קבלת האב מ"מ לא יזדקק לה בעל דאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת משא"כ קטנה ולא משמע חילוק זה בפוסקי' וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:10)

**והנה**ר"פ חרש אמרי' דלא תיקנו חכמים נישואי' לשוטה משום דלא מקיימי' תקנת חכמים דאין אדם דר עם נחש בכפיפה א' פי' וסופם להתפרד ע"כ לא תקנו נישואי' ואם ימצא מי שנשא אותה בעילתה זנות בעלמא וכ' שם תוס' אבל אם כבר נשאית לו תקנו שלא יוציאה כדלקמן קי"ג ע"א ולכאורה דבריהם מיוסדים אי אמרינן דלא תקנו נשואין ולכאורה הו"ל לתקן שאם ימצא אדם בעולם וישא אותה יהי' נשואין ושוב אח"כ ע"כ ישתה בעציצי ואינו יכול לגרשה כלל מפני התקנה ואין לומר עד השתא מאן נטרה י"ל כיון שנזדקק לה וגם אלבשה יצרא ואלפה גופא נוכראה ע"כ מחויב בשמירתו דומה קצת למ"ש הכישה במקל חייב משום אנקטא נגרא ברייתא וה"נ הו"ל לתקנו נישואי' ולא הי' בעילתו זנות ואי משום דלא מקיומא תקנת חכמים שלא יכול לסבול ע"כ ישא ויסבול ולא מצי לגרשה וע"כ צ"ל דלא רצו חכמים לתקן זה לכופו לדור עם נחש משום שמירה דידה ועל זה כ' תוס' מ"מ אם נשאית כבר בפקחיותה ונשתטית דנסתפחו שדהו לא חשו חכמים לצרת הבעל וע"כ ידור עמה בכפיפה וישמרנה משום תקנתא דידה וזהו כונת תוס':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:11)

**אבל**תמוה לי טובא אהי קאי אי אשוטה דאורי' דבהא איירי ש"ס דלא תקינו רבנן נישואין דאי בשוטה דרבנן דיכולה לשמור גיטה וקידושי' מהלשון תקנוהו רבנן נישואין הרי נישואין דאורי' הם וכל המקדשה הרי הוא אשתו מן התורה וע"כ ש"ס קאי אשטי' דאורי' דמן התורה אין קידושין כלום וה"א דרבנן תקינו לה קמ"ל אהא קאי תוס' דכשנשאי' פקחי' ושוב נשתטי' תקינו רבנן שלא יוציאנה אתמהה הא מדאוריי' אינה מתגרשת כדר' ינאי ור' ישמעאל לקמן מונתן בידה או מושלחה ואי קאי תוס' אשטי' דרבנן דמתקדשת ומתגרשת מן התורה רק מתקנת חכמים שלא ינהגו בה מנהג הפקר אין זה ענין לכאן והיכן ראו תוס' דשייך גבה אין אדם יכול לדור עם נחש בכפיפה אחת הש"ס מיירי משטי' ממש אבל מיכולה לשמור גיטה לא מיירי ולא הי' תוס' צריכי' למ"ש ועכנ"ל דתוס' קאי הכא לשיטת ר"ת ומיירי בשוטה קטנה שקידשה אביה קידושי' דאוריי' לר"ת ומתגרשת ג"כ ע"י אבי' מן התורה רק רבנן תקינו שלא להוציאה משום שלא ינהגו בה מנהג הפקר א"נ בעתים חלומה ונתקדשה לו כשהי' פקחית גמורה או בחלימותה לא תתגרש בחלימותה משום שלא ינהגו בה מנהג הפקר בשטיותה כצ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:12)

**מ"מ**מדינא נ"ל דהנושא שטי' דרבנן שקידושי' תורה ולא רק מתקנתא אינו יכול לגרש' שלא ינהגו בה מנהג הפקר דאע"ג דמעיקרא נמי הוית בהפקירא מ"מ איהו אלבשה יצרא ועכשיו תהי' להוטה אחר בולמוס של זנות ותחטיא רבים וע"כ ישא ויסבול משא"כ בשטי' דאוריי' אי עבר ונשאה כיון שאין לה נשואין אפי' מדרבנן א"כ כל בעילותיו זנות יכול לשלחה מעל פניו והנה בנוסחאת הירושלמי שלפנינו במקום דקאמר יש לה אב איכא ביניהו כתיב ויש לה אב אח ובן והנה בן ט"ס הוא בלי ספק דכיון דמיירי בקטנה איך יש לה בן אמנם אח נ"ל דהיינו יתומה קטנה שהאח יכול להשיאה ואפשר צ"ל אח או אם במקו' בן דכשנתקדשה ע"י האח מתגרשת על ידו כמו ע"י האב מה תאמר משלחה וחוזרת הא האח יכול להשיאה לאחר וא"כ צ"ל אע"ג דעכשיו שטי' ונישואי יתומה ע"י אם ואח תקנתא דרבנן היא לשוטה לא עבדי תקנתא מ"מ היינו לתקן נישואי שוטה אבל קטנה יתומה לא תקנה לשוטה היא אלא תקנו סתם נישואי ליתומה קטנה ושוב לא חלקו בין פקחי' לשוטה ושפיר קאמר דלהך מ"ד משום משלחה וחוזרת מתגרשת ע"י אחי' שהוא ישיאנה לאחר ומ"מ למ"ד משום גרירא אסור ונפקא מיני' לדינא מי שנשא שוטה דאורי' יתומה קטנה ע"י אחי' ואמה הוה קידושי דרבנן ואינו יכול לגרשה משו' גרירא משא"כ שטי' דאורי' גדולה דלא תקינו לה נישואי' יכול לשלחה מעל פניו ולא צריכא לא גט ולא מיאון ואין אנו חוששין לשמירתה דבלא"ה הכל בעילת זנות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:13)

**ואחר**שזכינו ובררנו כל זה תלי"ת נחזי מאי דקמן הנה שיעור שוטה דאוריי' ודרבנן אם כי העתקתי לו תשו' שכתבתי [עיין לעיל סי' ב'] אבל לענינינו לא נדבר מזה כלום כיון שמעלתו סידר לה קידושין בוודאי ראה וידע שראוי להתקדש מן התורה ויכול לשמור קידושין והרי היא א"א דאורי' והנה אם אפשר בשום אופן שיכול לדור עמה מה טוב ומה נעים וישא ויסבול ואי משום שהכשילתו אפשר שצא נדון אותה כעוברת על דת דפתיותה גרם ומכאן ואילך איך יתנהג אם ירצה העתקתי לו ג"כ תשו' א' בסוף הקונטרס מכם יראה אע"ג דיש לחלק בין עוברת על דת לשטי' דאפשר אפי' בדיקו' נשים פקחות לא יועיל כמו שחיטת חרש שוטה וקטן דלכתחילה אפי' אחרי' רואי' אותם לא מהני משום שחשודים ועלולים לקלקל מ"מ אין לנו אלא משנתינו נדה י"ג ע"ב וטוש"ע סימן קנ"ו סעי' ח' והוא הדרך היותר טוב וכשר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:3:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:3:14)

**אמנם**אם א"א איניני מוצא שום היתר לגרשו ממש ולהסר ממנה שם אישות אך להתיר לו חרם דר"ג והאב הרוצה בזה ישלש סך כתובתה ותוספתא באופן שתיזנן ותתפרנס לעולם מאותן הפירות וייחד לה מקום ודירה שלא תהי' הפקר ואז ישלש גט ביד שליח להולכה שאם אולי תשתפה ימסור לה הגט והעתקתי לו הקונטרס השייך גם לזה [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' י"א] אך הכא עדיף טפי דעכ"פ איכא ממ"נ אי יש לה דין שטי' ממש ודלא כמו שחשב מעלתו שסידר לה קידושין א"כ גם בשעת קידושי' הי' שטי' דאוריי' ואין לה אפי' קידושי דרבנן ויוצאת אפי' בלא גט ואי היא רק שטי' דרבנן ומן התורה ראוי להתגרש ואפי' מדרבנן אין פקפוק על הגירושין עצמן אלא משום חשש גרירה אפילו נימא כראב"י ור"ש בר אברהם וכהסכמת' שאפי' עבר וגירשה קנסו אותו שאינו מגורשת אבל עכ"פ הגט בעצמו כשר וראוי להתגרש מקרי נמצא אין כאן שום פקפוק ממה שמפקפק במשנה למלך פ"ו מגירושין ויותר לו ע"י מאה רבנן כנהוג וגם אני אבוא על החתום אי"ה והדרך ראשון יותר טוב אם אפשר בלי מכשול וה' יצילנו ממכשול ושגיאה ויראנו מתורתו נפלאות. פ"ב נגהי ליום ה' כ"ב שבט תקפ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:1)

**שלום**וכ"ט לשארי ידידי הרב המופלג החרוץ המפואר גברא רבא דחזי' לכהנא רבא כבוד מהו' שמעון שאטין כ"ץ נ"י אב"ד ד"קק פאטאק יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:2)

**יקרתו**הגיעני נפשו היפה בשאלתו נידן איש א' אשר מחרת יום חופתו יצא מדעתו ונשתגע ר"ל ואשתו הילדה מתעגנת וכעת הוא חוץ לעירו בא' הכפרים אצל קרוביו ואומרים כי כעת הוא עתים חלים איזה ימים ושוב חוזר לשטותו ושוב אח"כ חוזר לחלימותו ובעת חלימותו הוא מרוצה לפטור אשתו בגט פטורי' ויכולי' ליסע עמו למקום ב"ד לסדר גט אך האשה יראה להראות עצמה בפניו כי בראותו אותה איכא למיחוש שיחזור מרצונו ולא יתן גט ולעשות שליח קבלה שתעשה האשה במקומה ויסע עם הבעל למקום ב"ד הא רבנו פרץ סגר הדלת הלז כמבואר בטוש"ע סי' קמ"א ברמ"א סעי' כ"ט ולעשות ש"ק בפני ב' עדים והעדים ילכו עם הש"ק עד מקום הגט יהי' הוצאת מרובה ע"כ חתר פר"מ להמציא היתר לגרש ע"י שהוא יזכה לה הגט ונדבר מזה לקמן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:3)

**אומר**אני אם אפשר בשום אופן בעולם שתשלח ב' עדי' עם הש"ק ורק משום הפ"מ נבוא להמציא המצאות להתיר א"א לעלמא לא שמעתי מעולם אם הקילו בכמה ענינים משום עיגון אבל לא משום הפסד ממון וכי האי גוני אמרי' רב ואי' דאוריי' ואת אמרת התורה חסה על ממונו של ישראל תפסיד ותפסיד ואנחנו לא נכניס ראשינו באיסור א"א אמנם צריך לידע כי א"א למנות ש"ק אלא בשעת חלימותו כי בשעה שאינו ראוי לגרש לא מצי למיעבד ש"ק ויעיי' לשון ב"ש שם סק"מ ואם אי אפשר בשום אופן שתבוא האשה בהסתר להכפר שהוא שם ותמנה ש"ק בשעת חלימתו אין תקנה לעשות ש"ק ומן השמים תרוחם העלובה הלז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:4)

**מ"ש**מכ"ת דלהרמב"ם גט שנכתב בשעת שטיותו אינו אלא פסול דרבנן שלא יאמרו שוטה מגרש חידש מעלתו דאם הכתיבה הי' בחלימתו שוב אנתינה ליכא קפידא דלא יאמרו הוא עושה שליח להולכה בשטיותו אלא היא עשתה שליח להבאה לפום רהיטא כ' מעלתו כן דהרי כ' הר"ן למאן דס"ל דהאשה עושה שליח הבאה מבלי שיהי' שליח הבעל הוא מטעם דיד השליח כיד האשה ונעשה כאלו היא עומדת לפני הבעל ומקבל ממנו ובתנאי שלא יחול עד זמן שיגיע לידה והנה מבואר בירושלמי ומביא רשב"א דלר' יוחנן אה נתן לה גט ואמר לאיחול עד למחר ונעשה קורדיקוס פסול עכ"פ וגרוע משליח דידי' דשליח דידי' שמינה אותו בשעת חלימותו אע"ג שנשתטה אח"כ אמרי' השליח בחלימותו עומד וידו כידו בשעת חלימותו אבל שליח דידה אם אין הבעל עושהו שליח ובשעת חלות הגט הבעל שוטה לא עדיף השליח מהאשה עצמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:5)

**ולזכות**לה הגט דזכות הוא לה מאן ספין מאן חשיב למשקל בשקל שכלו כך הנה בב"ק ק"י בנפלה לפני יבם מוכה שחין אמרי' טב למיתב טן דו פי' במרדכי פ' החולץ סי' כ"ח דאהיבם שהוא מוכה שחין קאי וכן מוכח מתוס' ב"ק שם שכ' דבמת מן האירוסי' מיירי וא"כ לא יתבה טן דו אלא אהיבם קאי דניחא לה למיתב עם מוכת שחין ומי שקל בפלס דהאי גרוע ממוכה שחין ומה שנוהגי' במומר לזכות לה גט לא סמכי' אהך זכי' אלא עושהו ג"כ שליח להולכה ורק חיישי' שהמומר יבטל השליחות ע"כ אמרי' לו דע שכבר נתגרשה ע"י הזכי' ולא תועיל בביטול וליתר שאת תמנהו להולכה ג"כ ולעולם עיקור סמיכתינו אשליחו' הולכה וחלילה למיעבד עובדא בכך ואם א"א במ"ש לעיל תרוחם מהשמים ואין פנאי להאריך ואחתום בברכה שארו א"נ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:6)

**כל**זה כתבתי בקיצור נמרץ מפני הכנסת כלה ואמנם נשאר פה עד היום יום א' ע"כ אמרתי לפרש שיחתי יותר ואומר אין ספק שבעולם כי שוטה שגרש בשטיותו בטל מדאורייתא ולאפוקי מה שכ' בס' אור הישר בתשובה א' מהגאון נב"י דמן התורה כשר ומסתייע מתוס' גטין כ"ג ע"ב ד"ה והא וכו' שכ' בחליצה לא מתכשר משום דלא מינכרא מילתא דעביד לשמה משמע רק מספיקא פסול דלמא לא עביד לשמה ומייתי ירושלמי דתרומו' דקטן שקידש בפני אחרים היינו שמלמדי' אותו קידושיו קידושי' וזה הירושלמי הוא דמייתי לי' תוס' בחולין נ"ג ע"א יע"ש וכבר מחו לי' מאה עוכלא בעוכלא בס' בית מאיר סי' קכ"א ויפה כ' הגאון בס' תורת גיטין דהאי קידושיו קידושין לא קאי אקידושי אשה אלא אקידוש מי חטאת והדין עמו כי כן מייתי ר"ש פ"ה דפרה משנה ד' ומאי דמייתי מחליצה אין ראי' דחליצה מוטעת כשרה דהיינו כשמתכוון לפוטרה אעפ"י שאותה כוונה הי' ע"י פיתוי ופיתוי קטנה ושוטה כאונס יחשב ואעפ"י שמתרצה ומכוון לחלוץ ולגרש מ"מ כמפותה היא על כן נקרא פתי ובחליצה אין הפסד בזה כיון שמכוון לפוטרה משא"כ גט מעושה ומוטעה ואע"ג דרמב"ם פסק קטנה שנתפתתה תחת בעלה אסורה ומשמע דלא ס"ל פיתוי קטנה אונס הוא כבר הסברתי במקום אחר דלא יחלוק על ש"ס ערוך הנה בש"ס חדשים דפוס וויען נדפס על הגליון ביבמות ל"ג הגה' בשם הגאון מו"ה וואלף באסקוויץ זצ"ל וז"ל עיי' ה"ה פ"ג מה' אי' ביאה הל' ב' שכ' דאפשר דזה לא נאמר אלא דרך דחוי ולקמן ס"א ע"ב מבואר להדי' דרבא אמר לאמתו של תורה ע"ש עכ"ל ולפע"ד מדהתם בלא"ה לק"מ לרמב"ם לאו כל פיתוי קטנה אונס דיש קטני' לפלגות ראובן גדולי חקרי לב ונהי לענין מצות ועונשי' הלכה למשה מסיני דבעי' שנים ושערו' ככל שיעורי' שהם הלכה למשה מסיני כמ"ש רא"ש בתשו' ורמב"ם בהל' מלכים מ"מ לענין מעילה בבעלה ה"ל מועל באישה עיי' כיוצא בזה בב"ש סי' קע"ח נמצא מספק אסורה על בעלה דלמא באותה שעה שנתפתתה נתחזקה ועמדה על דעתה כחקרי לב ואפ"ה נתפתתה ורצונה הוה כרצון כל הנשים אך התם ביבמו' ס"ת ע"ב לאסור לישא קטנה שמא תתפתה למאי ניחוש הרי ממ"נ אם בשעת פיתוי תעמוד על דעתה כחקרי לב לא תשמע להתפתו' ככל הגדולות ואם מחמת קטנו' תתפתה הרי אונס הוא ודברי רמב"ם נכונים בזה אמנם כל זה בקטן אבל שוטה אין ספק שכל פיתוי אונס והוה כמגרש מוטעה ומעושה ואין בו ממש בלי ספק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:7)

**אך**כל זה במגרש בשטיותו אבל כשעשה שליח בפקחותו והשליח נותנו בזמן שהמשלח שוטה שפיר י"ל מן התורה הוה שלוחו כמותו מיום שנתמנה והרי הוא פקח ולא דמי למת המשלח הבטיל שליחתו כמ"ש תוס' גיטין י"ג ע"א התם כיון שמת פקע לי אישות דילי' וה"ל מגרש מאיש שאינו אישה וכתיב אשה גרושה מאישה ולא מאיש שאינו אישה משא"כ שוטה שעדיין הוא אישה ויכולה לגרש ע"י שליח שנתמנה בפקחותו וקצ"הח לא עמד בזה עיי"ש קפ"ח והדומה בעיני שלפי שעה נעלם ממנו קטנות דר' אשי בגיטין כ"ט ע"ב אבל מ"ש אני עני הוא נכון בעז"ה ובספר גט פשוט כתב הכרח לדעת הרמב"ם דאי ס"ד בשטיותו פקע שליחותו א"כ כשחזר לחלימו צריך למנותו שליח מעתה והכרח גדול הוא לפע"ד אלא שהמגיה במ"ל תפס עליו מגיטין כ"ג ע"א שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה עיי"ש ובמ"כ לא דק התם השליח נשתטה ולא יהי' אלא קוף בעלמא ואלו אדם מוסר גיטו לשליח והשליח מניחו על הקוף ומייתי להתם ושם לוקחו מן הקוף ונותנו לאישה וה"נ כשנשתטה הוא וחזר ונשתפה ה"ל כקוף בנתיים אבל כשנשתטה המשלח אי ס"ד דאז פסק כח השליח א"כ איך ובמה יחזור אח"כ בלי שנמלך בהמגרש אח"כ והוא ראי' ברורה לרמב"ם לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:8)

**אלא**לפ"ז עדיף ע"י שליח ממי שמסר בעצמו גט לאשתו בפקחתו ואומר שיחול למחר ונשתטה דגרע כיון דהשליח נתמנה בשעה שהיה פיקח וגם בשטיותו של בעל כחו כמאז משא"כ כשאין כאן שליח והמגרש שוטה בעת חילות הגט אפשר אפי' ר"ל מודה ובירושלמי תולה זה בזה וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:9)

**והנה**כתב לי הרב הגאון מ"מ דק"ק בראדי מו"ה שלמה קלוגר נ"י שלדעתו ושכן מצא כתוב על הספר מהגאון דק"ק ווארשויא דהא דכתב הרשב"א בעיתים חלימתו אין לדקדק עליו כ"כ ויגרש כמ"ש הב"י היינו לדעתו דס"ל אין שוטה אלא אם יש לו סי' האמורים בש"ס חגיגה ובירושלמי ומכיון שחזר בו מאלו שוב מחזקינן בעיתים חלים אבל לדעת הרמב"ם דנעשה שוטה בכל דבר שנשתבש א"כ פשיטא שאין מחזקינן בחלמו עד אחר בדיקה מרובה ונהי דבמוחזק בחזקת בר דיעה ובריא מקילין ולא מחזקינן בשוטה עד שיהי' שוטה גמור ועדיף חזקת גופו מחזקת א"א שלה מ"מ אחר שכבר הוחזק בשוטה אין להחזיקו בבריא עד שיהי' ברי' אולם וחזקת א"א עדיף אלו דבריו וראוי' למי שאמרם וצריך בדיקה ועיון רב ועידו' לומדי תורה מביני מדע אלא שלפענ"ד יפה דיבר הגאון נב"י בשו"ת אור הישר הנ"ל שלדעתו הרמב"ם נמי לא אמר אלא בהלכות עדות וגם בחשן משפט מביאו בהלכות עדות אבל לענין שאר מילי מודה הרמב"ם ולא יחלוק על ש"ס בבלי וירושלמי וטעמא דעדות כמ"ש רמב"ם שם שאינו בני מצוה ופי' הגאון ז"ל כיון דעכ"פ במידי דנשתטה בי' אפי' איננו בדין שוטה מ"מ אותן מצות שנעשי' בשטיותו אינו חייב בהן ולא הו"ל אחיו במצות ומימעט כבב"ק פ"ח ע"א ולפע"ד טעם זה אינו נכון אבל י"ל דעכ"פ אם הוזם א"א לעשות לו כאשר זמם כיון שאינו כפיקח ה"ל עדות שא"א להזימו ונהי דבטלו חז"ל חקירה משום נעילת דלת הכא עדים שוטי' לא שכיחי ולא תיקנו רבנן וכיון שא"א להזימן ואינם ראוי' לבילה כלל אין עדותם עדות אבל בשאר מילי מודה הרמב"ם מ"מ ישגיח פרו"מ בעיין יפה דלא תיפק מיני' חורבא ח"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:10)

**ועמ"ש**מעלתו לזכות לה גט כבר כתבתי כי אין לנו כח למשקול בפלס עד היכן מגיע טב למיתב טן דו ובר"ן ר"פ התקבל בבעל שאמר א"א שתהי' שליח קבלה שלה אלא תהי' שלוחי לקבלה כתב בשם הירושלמי ואפי' צווחת להתגרש מ"מ חיישינן שמא חזרה בו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:4:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:4:11)

**והנה**התם היא עושתו שליח קבלה ועדיין עתה עומדת בדיבורה מ"מ חיישינן שמא אז כשמינה אותו הבעל ש"ק חזרה בו ועתה חוזרת ומתרצת וצריך להסביר בשלמא אם עשתה שליח קבלה אע"ג בכל רגע ורגע היא בספק חזרה מ"מ לא אתי' מחשבה ומבטל מה שעשתה אותו שליח לקבלה בדיבורה אבל מכיון שעקרה הבעל שליחות דידה חיישינן שמא באותה רגע חזרה וטב לה למיתב טן דו ואין הבעל יכול לעשותו ש"ק כנ"ל א"כ איך נכניס עצמינו בזה היו לא תהי' ומשמים ירחמו ואנחנו נקיים הכ"ד שארו. פ"ב יום ו' עש"ק כ"ב אדר קצט"ל. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:1)

**שלום**לידידי כנפשי הרב המאה"ג החרוץ בעל פיפיות העומד לתל תלפיות זית רענן יפה פרי תואר כש"ת מו"ה יוסף מינץ נ"י אשר לפנים נשיא אלקים בק"ק טאב וכעת ראש המדברים בק"ק פאפא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:2)

**יקרתו**הגיעני טרם נסיעתי מק"ק פ"ב למרחץ פק"ק ותמול פניתי לעיין בדברי פי חכם שכמותו נידון א' שמערער על הגט שנתן לאשתו בפני ב"ד חכמי ישראל ועתה טוען שהי' באונס ועוד אומר שיביא עדים שיעידו שידעו שהי' גט מעושה שלא כדין וכששאלוהו ב"ד אם מגרש ברצון כנהוג לא השיב להם שהוא מתרצה ויש מהמפקפקים שרוצה לעגן האשה עד שיביא הבעל עדיו ופרמכ"ת האריך שאין להמתין ולא להאמין כלל ושלא להאמין לערעוריו וכן דעתי נוטה לדינא ולא כמסייעא בעלמא אך אברר הדברים בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:3)

**הנה**יש בכאן ב' חששות חדא מטעם ערעורו של בעל שטוען בבריא שיודע בעצמו שהי' מעושה שלא כדין וזאת שנית שאומר שיש עדים בעולם שיודעי' כן וא"כ יש להמתין עד שיבואו עדי' ויעידו כדאמרי' בב"ב קל"ד ע"א כיון דאיכא עדים במד"ה אמרי' חוש לה והכי קיי"ל בקידושי' י"ב ע"ב דאביי ורבא ס"ל דכיון דאיכא עדים בודאית תיאסר והתם ליכא עדים בודאי אלא נפיק קלא דאיכא עדי' כמבואר שם וחיישי' לי' וה"נ דכוותי' לכאורה.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:4)

**אך**כד מעינת שפיר תרווייהו ליתניהו אי משום ערעורו של בעל אי לאו דמייתי עדי' אין בערעורו כלום דאין לחוש לערעור אלא בערעור דמזויף שטוען על עיקור הגט ולבאר דבר זה בעזה"י אאריך קצת כדי להתלמד במקום אחר הנה הרמב"ם השריש כל עדות בכתב אינינו אלא מדרבנן דמפיהם ולא מפי כתבם והקשה רמב"ן בשרשים לס' המצות סוף שורש ב' מש"ס פ"ק דגיטין ג' ע"א דקאמר מן התורה עדים החתומים על השטר כמי שנחקרו עדותן בב"ד ורבנן הוא דאצריך וכו' ולרמב"ם ממ"נ מן התורה הרי פסול לגמרי ורבנן אכשרוהו מפי כתבם ובמקוים וכיון שאינינו מקוים יופסל לגמרי וראו עיני כל הנאמר ע"ז מבעל מגלת אסתר ומייתי לי' ש"ך ח"מ סי' כ"ח וס' מרגניתא טבא ותומי' סימן כ"ח ובספרו בני אהובה ופני יהושע ובקונטרס אחרון וראיתי כל דבריהם ולקטתים ועשיתים תי' א' בהוספת נופך בעזה"י.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:5)

**והוא**כי בתורה כתיב עפ"י ב' עדים יקום דבר והוא כולל שני ענינים א' שלא להאמין עדות עפ"י ע"א המספר לנו דברים שכבר הי' אותו יהי' דוקא עפ"י שנים ויהי' דוקא על פיהם ולא עפ"י כתבם והוא מצוה שכליית כי אינו דומה שומע מפה לאזן ונחקר בב"ד ומכרחו' ברמיזו' ובקריצות שלא יעידו לשקר משא"כ בכתבם ואמנם עוד נכלל בזה ענין אחר כי יש דברים שאינם מתקיימו' אלא שיהי' נעשה בפני עדים כגון מסירת הגט ליד האשה דהעדים גורמים הכריתות וכן שטרי קנין ומתנה שלא באו להעיד על שום דבר אלא גז"ה הוא שהדבר והקנין איננו נגמר אלא במייתי עדים ואמר קרא שצריך שיהי' שנים לקיים הדבר שאפי' שניהם הבע"ד מודי' אינו כלום אלא צריך שיראו ב' עדי' הגירושי' או הקידושי' או מסירת שטר מתנה ולא להעיד במקום אחר ולענין זה י"ל מפיהם מכ"ש מפי כתבם דמעשה רבה דכתיבה עדיף מראי' בעלמא ומהני מן התורה חתימת העדי' על הגט שתתגרש בו בקבלתו לפנינו או שיקנה במסירת שטר זה שחתומי' בו העדי' כורת וקונה השתא בראיה בעלמא שהיו רואי' הי' מועיל ק"ו בחתימת ידיהם דעדיף לענין זה וכ"כ ס' זו חו"י לענין שבועה והזכרת שם בכתב דחמיר מבע"פ מק"ו דהוה מעשה רבה טפי ע"ש ואמנם אם יצטרך השטר אח"כ לראי' בזה יש חילוק בשטר חוב העומד רק לראי' ולא לקנין מה"ת לא ניתן לכתב כלל א"כ אע"ג דחזקה לא חציף לזיופא ומסתמא בא מיד הלוה ליד המלוה מ"מ מה"ת ה"ל מעיד מפיהם ולא מפי כתבם משא"כ בגט שעדי' הללו ניתן לכתוב וחזקה לא חציף איניש לזיופא ועי"ז ידעי' שבא מיד הבעל ליד האשה או מיד המקנה להקונה מועיל נמי לראי' מה"ת ובזה נסתלקו כל הקושיות ונכללו בדברי אלו רוב דברי כל הגאונים הנ"ל שהזכרתי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:6)

**והנה**נהי בממונא מחמרי' אפי' שלא בפני בע"ד ובלא ערעור כלל לא נחתינן לנכסי' מחשש מזויף מ"מ לענין איסור לא חוששי' וכ"כ הר"ן פ"ק דגיטין שאין האשה ממונו של בעל וכ"כ רמב"ם ספ"ז מגירושי' שאין האיסורי' כדיני ממונות דבכל האיסורי' סמכי' ארובא והנה ע"ד משל אנו אוכלי' בשר מבהמה שהיא מרוב כשרו' דעלמא ואם אולי יבוא אח"כ ע"א הנאמן באיסורי' ויעיד שהיתה טריפה שניקב קרום של מוח ואוסרי' בשר הנשאר והאוכלי' לא חטאו כי כך ציוה הקב"ה לאכול מרובא דעלמא והעד אינו מעיד נגד החזקה כי לא הוחזקה לנו מעולם אלא שהי' מרוב הבהמות ושאם יבוא ע"א ויאמר שהיא טריפה הרי הוא טריפה אלא הקב"ה ציוה שאין אנו צריכי' לחוש לזה נמצא העד הזה לא העיד נגד החזקה ה"נ אשה שגטה בידה ורוב אינם מזויפי' הרי היא מותרת לעלמא ולא חיישי' למיעוט ואם אולי יבורר אח"כ שהי' מזויף אין זה נגד החזקה כי לא נתחזק שאינו מזויף אלא מעיקרא ע"ד כך הותרה שהוא מרוב שאינו מזויף ואפשר נמי שיהי' מהמיעוט אלא שאין צריכי' לחוש לכך ומשו"ה אם אח"כ יביא הבעל בעצמו ויטעון מזויף לא מיבעי' היכי שהאשה מכחשתו והוא מעיד נגדה לא גרשתיך מעולם א"כ כי היכי דחזקה לא חציף לזיופא ה"נ חזקה לא יעיז הבעל להכחיש האשה בפני' שיודעת בשיקרא וחיישי' לי' אלא אפי' האשה עצמה אינה יודעת כגון הבא ממד"ה והעדים אינם ידועי' והבעל טוען מזויף שאין טענתו נגד החזקה שהרי היא לא יודעת בשקרו מ"מ חיישי' לי' דלעומת זה גם חזקה אין אדם מעיז לזייף אינו חזק כיון שאין העדים ידועים מי הם ואולי לא נמצא שם שמות אלו בעולם כלל ודבר זה למדתי מלשון הרמב"ם רפ"ז מגירושין ומצאתי און לי בס' בני אהובה שם ואמנם הגאון פ"י במס' כתוב' כ"ח ע"א מסופק בזה ועיי' ה"ה רפ"ז מגירושי' הנ"ל והרב ב"ש סי' קמ"א סק"ע לא עמד בזה והנלע"ד אמת ונכון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:7)

**ולדעת**רבינו אביגדור כהן הקיום דאוריי' אי מערער הבע"ד והקשו עליו מדמהימן שליח בפ"נכ ובפ"נח דאי אתי בעל ומערער לא משגחי' בי' הנה משליח ח"ל לק"מ כיון שהאמינוהו חכמים קודם הערעור ובצירוף מידק דייק ה"ל כתרי ממש נהי אי אתי תרי ומכחשו לי' פסול הגט אבל נגד הבעל נאמן בצירוף חזקה מידק דייק עש"ך י"ד סי' קכ"ז סס"ק י"ד ועיי' בריטב"א שבנימוק"י ר"פ האשה רבה אך אי קשי' משליח בא"י דלא הזקיקו' לומר ומ"מ אי אמר מהני וכי אי אתי בעל ומערער לא משגחי' בי' זה צ"ע קצת. ומ"מ י"ל היא הנותנת כיון דהשליח אומר כן שלא בזמן עדות ולא צריך אז לעדותו כי היתה מותרת בא"י בלי חשש ומה שאומר הוא גלוי מילתא בעלמא שלא בתורת עדות מהימן טפי מעדי' כי כ"כ הרי"ף פ' החולץ גבי אשתמודעינהו דאחוה דפלני' הוא ע"ש וכ"כ רשב"א בחי' כיון דבא"י לא צריך מעלי' חד דרגא ומהימן טפי ע"ש נתכוון להנ"ל וכעין זה כ' הגאון מליסא בס' תורת גיטין נמצא ממ"נ בח"ל דנריכי' לעדותו לאיסר והיתר מ"מ כיון דהמנוהו רבנן טרם הערעור ה"ל כתרי ובא"י דלא המנוהו כתרי לעומת זה אין צריך לעדותו וה"ל כדאשתמודעינהו ולק"מ - והנה הארכתי בזה מפני שהוא שורש וסוד לענינים אלו ורבים משתבשי' בדברים הללו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:8)

**נחזור**לדידן שהבעל מהימן לערער על תחלת עיקר כתיבת הגט לומר מזויף ואינו נגד מה שהוחזקה פנוי' זה ימי' כי מתחלה לא החזקנו אותה אלא על דעת שעל הרוב לא יערער מזויף אבל ידענו שאם יארע א' מאלף שיטעון מזויף הרי הוא בחזקת א"א כמקדם ומדמהימן מזויף נאמן נמי בשארי טענות שאינינו גרועו' כ"כ במגו דמזויף כגון לפקדון או ע"ת אע"ג כשהי' מקוי' לא הי' מהימן מ"מ כשאינו מקוים והוא מודה שכתבו נאמן במגו דמזויף ויש אומרי' דלרבה נמי דנאמן לערער שלא לשמה קודם שלמדו נמי משום מגו דמזויף וי"א לרבה שלא לשמה קודם שלמדו הוה כמו זיוף שלא הוחזקו פנוי' אלא על הרוב דבקיאי' ואם יערער שהוא מהמיעוט אינו נגד החזקה אבל עכ"פ שארי ערעורי' אינו נאמן בלא מיגו ויש טענה גרוע שאפי' במגו לא מהימן היינו ממני נפל דנפילה דחד טענה גרוע ביותר ואפי' מגו לא מהני כ"כ ב"ש סי' קמ"ב סקי"ג עי"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:9)

**והנה**באומר שביטל הגט והשליחו' זה הוא בודאי נגד חזקת פנוי' כמ"ש בתשו' הר"ן סי' מ"ה והטעם כי בטוען במקרה שאירע אחר שמסר הגט ליד השליח ואז אנן סהדי שהי' רצונו לגרש ולקיים הגט והשליחות ועל חזקה זו כאשר הי' כן יהי' דעתו ולא תשתנה מסרנו הגט להאשה והותרה בלי פקפוק והרי היא פנוי' לא כל כמיני' להוציאה מחזקת פנוי' שהוחזקה עתה ולהוציא עצמו מחזקתו שמסר הגט להשליח ולומר שנשתנה דעתו וע"כ לא כ' תוס' ר"פ השולח דאלו אזלי' בתר מחשבתו היינו חוששי' לבטול אלא משו' שראינו רגלי' לדבר שחוזר מדעתו הראשונה דהרי רהיט ואזיל וכ"כ להדיא חי' רשב"א וכ"כ הר"ן בתשו' שם אבל היכא דליכא רגלי' לדבר ויצאה מב"ד בחזקת היתר בלי פקפוק לאו כל כמיני' לערער ולא חיישי' לי' כהסכמת הר"ן הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:10)

**ויש**בענין זה דבר חידוש כי הר"ן ר"פ התקבל כ' אם היא עשתה שליח לקבלה והבעל אומר אינו רוצה שתהי' שלוחה לקבלה כ"א תהי' שליח שלי לקבלה אינה מגורשת אעפ"י שהיא רוצית בגירושי' מ"מ אמרי' בירושלמי אפי' צווחת להתגרש דלמא בזו רגע חזרה בה דטב למיתב טן דו ע"ש והוא דבר מתמי' שהרי אי לא הבעל אומר א"א שתהי' שלוחה והי' נותן לידו הגט היתה מגורשת בקבלתו ולא אמרי' שמא חזרה בו וכיון שאמר הבעל א"א אלא תהי' שלוחי לקבלה ניחוש שמא חזרה בו וצריך לומר כך קמו בה רבנן באיתתא כיון דבכל דהוא ניחא לה הרי דעתה משתני' כל שעה ומ"מ כיון שמינתה שליח בפירוש לא אתי' מחשבה ומבטל דיבור מינוי השליח וליחוש שמא חזרה בדיבור ובטלה השליחות לזה לא חיישי' דאוקמא אחזקה קמייתא שנעשה שליח בדבר אך אם הבעל בדיבורו מבטל מינוי שליחותה שוב א"א למנות שליח קבלה אחר שמא נשתנה דעתה עתה והוא דבר חידוש [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' ד' ד"ה שנית:]


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:11)

**נחזי**מאי דקמן דערעורו של בעל הבל יפצה פיהו השתא פקדון ותנאי לא מהימן בגט מקוים ק"ו בן בנו של ק"ו לערער על גט ועדים ומסדרי גט לומר שהם רשעים ונזדקקו לגט מעושה שלא כדין ושלא שאלוהו אם עושה ברצונו או שאלוהו ואמר לאו הישמע כזה בוודאי לפי חזקת כשרותו של עדי' והמסדרי' יצאה האשה מחזקת א"א לחזקת פנוי' גמור בלי שום פקפוק וחשש מיעוט ואין שומעי' להמערער כלל ועדיף מהך דתשו' הר"ן דמוקי גברא אחזקתו שלא חזר בו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:12)

**ונבוא**אל השני שאומר שיש לו להבי' עדי' שיעידו כדבריו בודאי אי הי' העדי' לפנינו ומכחישי' את המסדרי' ועדי הגט וכל העומדי' שם ה"ל תרי ותרי וצריכי' לדון מה יאמרו ואיך יכולי' להכחישם אבל אין זה ענין לדברי תוס' ר"פ האשה רבה ד"ה אתא גברא וקאי וכו' ודברי מהרי"ק דמייתי ש"ך ח"מ סי' מ"ו אינם ענין לכאן דכוונת תוס' ועפ"י פי' מהרי"ק היינו שלא כדרך עדות כגון שזה בא לעיר וכל בני העיר קטני' וגדולים אפי' גוי ועבד ושפחה מכירי' זהו פלוני שלא בתורת עדות ולא בב"ד ושוב יבואו ב' עדים או קודם לכן העידו שזה מת בהא לא אמרי' תרי כמאה אלא נראה כמכחישי' הידוע וכמעידי' על יום שהוא לילה וכי נאמר תרי כמאה אבל דבר שנזקקי' לעדות המעידי' לפנינו אז אפילו אלף אלפי' מוכחשי' מתרי ואינו ענין לכאן וא"כ אם יבואו ב' עדי' כשרים אז נחכים עליהם מה יאמרו ואם יכולו להכחיש אלו העדים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:13)

**אבל**לחוש עכשיו שמא יבואו עדים ויכחישו את אלו הנה המעיין בסוגי' גטין פ"ט ע"א דאע"ג דחוששים לקלא דמקמי נשואין להוציא מחזקת פנוי' להחזיקה בספק מקודשת או לפסלה לכהונה מקלא דגירושי' הני מילי להחזיקה מכאן ואילך לנשואה או גרושה אבל להחזיקה למפרע ולומר שטעות הי' מה שהיתה אתמול בחזקת פנוי' טעות כי כבר נתקדשה אתמול לא אמרי' וכן מבואר בלשון שם נשואה אין חוששי' לה פירש"י שכבר נשואה זה ימים אפי' יהי' רגלי' לדבר אין חוששי' ואפי' להחזיקה מכאן ואילך היינו בשיש רגלי' לדבר כגון מטה מוצעת ונרות דולקו' או פלוני שמע מפלוני ומפלוני שיש עדים במדינת הים ולרמב"ם דוקא שמזכיר מי הם העדים ועדיין חיים כדי שיהי' מרתת שמא יבואו ויכחישוהו וזה הקול צריך להתחזק בב"ד ואז חוששי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:14)

**וההוא**דקידושי' כ' הר"ן דאיתחזק קלא שהיו עדי' במדה"י ומ"מ לא חייש לה ר"ח דאוקמא אחזקת פנוי' ואביי ורבא ס"ל הכא איתרע חזקתה שכבר קיבלה קידושי' והספק בשיעורא ובב"ב נמי איתחזק' בא"א ומאיסור לאיסור יבמה לשוק דלא איתחזק שאין לו אחי' אלא דלא אתחזק באחי' אבל היכי דליכא כי האי מודי' דלא חיישי' לקלא להמתין על עדו' נגד חזקה דלמפרע וכל זה היכי דליכא עדי' לפנינו רק חזק' והכא עדי' לפנינו המעידי' ההיפוך איך ס"ד שנמתין אולי יבואו עדים להכחיש אלו נאמר בודאי לא יבואו דהרי מהאי טעמא לא חיישי' בשבוי' לקלא אע"ג דאיכא קלא שיש עדי טומאה במד"ה ואיכא חשש איסור סקילה שבנה שימש בשבת ע"ג מזבח כמ"ש ר"ת מ"מ לא חיישי' לקלא דאתחזק משום דאמרי' אין לחוש שיבואו עדי טומאה כי סתם שבוי' מנולה נפשה ולא נטמאת א"כ מכ"ש הכא דנימא בודאי לא יבואו עדי' ויוציאו עדי' אלו מחזקת כשרותן וכ"ז אנו צריכי' אי איכא קול שהוחזק בב"ד ואיכא רגלי' לדבר אבל הכא ליכא חד מיניהו ע"כ אין לחוש לזה כלל וכלל ואין להמתין ולעגן אפילו רגע וכתב בש"ע א"ע סימן מ"ו בהגהה סוף סק"ד בשם הרשב"א ובכ"מ שאין צריכי' להחמיר אין להחמיר בקול כלל כדי שלא יתן יד לרשעים שיוציאו קולות על בנות ישראל לעגנן או להוציא מהן ממון ע"ש וכ' שם ב"ש סק"י דהיכי שאין הקול מוחזק אפילו אמרו שיש עדים במקום קרוב אין מונעי' אותה להנשא ע"ש ע"כ נלע"ד דאין לחוש כלל ואיתתא דא שרי' לעלמא בלי פקפוק בעזה"י הכ"ד א"נ [עיין לקמן סי' ז':] פה ק"ק יערגן סמוך לק"ק פ"ב יום ג' יו"ד תמוז שנת תקצ"ח לפ"ק


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:5:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:5:15)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:6:1)

**אלף**שלומים מגביהי מרומים לי"נ הרב המאה"ג החרוץ המופלא כבוד מה"ו געץ נ"י אב"ד דק"ק גערמענד יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:6:2)

**נועם**מכתבו הגיעני היום והי' לי למשיב נפשי כאשר אכתוב בדף הדבוק אי"ה ועתה ראיתי על פלפלת כל שהוא במה שהשיג על דברת הגאון בנב"י מהדורא קמא חלק א"ע סי' ב' שכ' לשיטת הרא"ש פ"ק דב"מ יו"ד ע"א דהתופס לבע"ח במקום שחב לאחרי' הוא מטעם דלאו כל כמיני' לשוי' שליח לחוב לאחריני א"כ ממילא לא לשוי' שליח לגרש אשה בע"כ לחובתה ועל זה כ' מעלתו שתי תשו' בדבר א' מגמ' וא' מסברא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:6:3)

**מגמרא**ממתני' פ"ק דגטין תן גט זה לאשתי יכול לחזור בו דחוב הוא לאשה וע"כ מיירי באינה רוצית ומתגרשת בע"כ ואפ"ה עושה שליח אלו דברי מעלתו ובמח"כ נעלם ממנו כלל גדול בדין זה מ"ש הרמב"ן והביאו ה"ה פ"ד מזכיה ומתנה דזכין לאדם שלא בפניו היינו אם ירצה אח"כ אבל אם אינו מרוצה אין כאן זכי' וממילא נשמע דאין חבין אלא בפניו אפי' אם רוצה המתחייב אח"כ ואמר לדידי זכותא הוא מ"מ כיון שהענין בעצמו הוא חוב לא מהני השליחות מעיקרא כיון שהענין חוב והשתא הוא דמתרצה ע"ש דבריו בביאור ואין חולק על זה והשתא ממילא נימא דמתני' דאמר תן גט זה מיירי שיתן לה גט ע"י רצוי ופיוס ונתרצית ונתפייסה לקבל ומ"מ כיון שחוב הוא לה יכול לחזור בו שלא זכה השליח עבורה בשעת מינוי השליחות אמנם נהי דלא נדחה דברי נב"י הנ"ל מגמרא דמעלתו מ"מ כבר אידחא לי' ממה שהעיד הגאון ז"ל בעצמו במהדורא תנינא בחלק א"ע סי' ק"י שהקשו לו כמה גדולי' מש"ס דגטין יו"ד ע"א שליחות בע"כ בגטין איתא ובקידושין ליתא ונכנס שם בדוחקי' גדולי' לעשות סניגורי' לדבריו ואין להאריך בהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:6:4)

**ומסברא**כ' מעלתו כשם שיכול לעשות שליח לתפוס מהלוה שלו בעל כרחו כיון שמשועבד לו ה"נ יכול לעשות שליח לגרש אשתו בע"כ שמשועבדת לו סברא זו הזכיר הגאון הנ"ל במהדורא תנינא סימן הנ"ל ויפה דחה שאין הדמיון עולה יפה בשלמא לוה מצוה עליו לפרוע חובו וכשמשתמיט שלא לפרוע איסורא עביד משו"ה דין הוא שגם השליח יכול לכופו משא"כ האשה אין עליה מצוה להתגרש בע"כ ואם תשמיט עצמה שלא תתגרש לא עבדי איסורא א"כ אין זה נעשה שליח לחובתה אלו דבריו ז"ל ואני אומר אעפ"י שאמת הוא שאין הדמיון מלוה לאשה עולה יפה מ"מ מסברא פשוטה אינו נראה שנתכוין הרא"ש אלא לחוב לאחריני שאין לו עמהם עסק ואין לו להמשלח כח לכתוב הרשאה עליהם כמ"ש הרא"ש להדי' בפ"ק דב"מ דבר זה אבל לחוב אותו שיש לו עסק עמו יכול הוא להרשות ולהעמידו כמו עצמו והבעל אינו משתעבד לכל חיובי שיש להאשה עליו אלא עד זמן שירצה הוא לגרשה או הוא או ע"י שלוחו כמו שנתנה לו התורה רשות ומיד שדעתו לגרשה בין ע"י עצמו בין ע"י שלוחו בטל ממנו כל חיובו וממילא אין לה חוב וגם היא אדעתא דהכי נתקדשה לו ופרשת גירושין מיירו ממגרש בעל כרחה שהקדיחה תבשילו או מצא אחרת נאה הימנה והרי חוב הוא לה שהרי מותרת היתה לו אלא שמגרשה משום תבשילו שהקדיחה ואפ"ה כתי' ושלחה שעושה שליח ואטו סכינא חריפא מפסקא קרא דדיני גירושי' בע"כ מיירו בעצמו ודיני שליחות מיירו ברצונה אתמהה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:6:5)

**וקצת**ראי' מגטין ע"ה ע"א ולכאורה מאי מוכיח דלמא לעולם נתינה בע"כ שמי' נתינה אלא שלפעמי' הי' צריך להוציא מאתים על מנה וליסע בעצמו לשם לתת המעות בע"כ ולא מצי לשוי' שליח לנתינה בע"כ משו"ה תיקן הלל לישכה ומשום הפקר ב"ד ועוד יד ב"ד וה"ל כאפטרופס לדעת הפוסקי' דנעשה שליח לחוב וא"כ מאי מוכיח רבא ועיי' כעין ק' זו בט"ז יו"ד סי' רל"ב סקי"ט ויש לדחות קצת דהתם נמי מצוה על הלוקח לקבל מעות פדיון ביתו וכן משמע קצת בחי' רשב"א בגטין שם וה"ל כמו לוה מ"מ בלי שום ראי' נ"ל סברתי אמתיות ואסיים בברכה או"נ הבעה"ח. פ"ב נגהי ליום עש"ק י"ט אדר תקע"ד לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:6:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:6:6)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:1)

**יראה**בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה הרב המופלג כבוד מהו' מרדכי נ"י אב"ד דק"ק פעלאנקא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:2)

**גי"ה**הגיעני פה בקרית חוצות ואינני במזג השוה ל"ע ומ"מ יען הכפיל בקשתו להשיב מהרה ע"כ אשיב ואומר הנה כבר הגיעני מכתב מהרב החרוץ מה"ו יוסף מינץ נ"י האריך בפלפולו ע"ד מי שמערער על גט שניתן ע"י מסדרי' בקיאי' ועכשיו טוען שיבי' עדים שגירש ע"ת [ע"ל סי' ה'] והסכמתי שאין לחוש כלל לעגן האשה אפי' רגע א' להמתין על ביאת העדים אמנם אם אפשר שיביא עדים אשר אני מאמין מ"מ הכל בחק האפשרי אז נחכים עליהם אבל עתה אין לחוש כלל וזאת התשובה יכול להעתיק לו מאת הרב החרוץ הנ"ל ואם לא ידעתי להיכן הדברים מגיעים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:3)

**שוב**הגיעני מכתב מתלמידי הרב המופלג בתורה ויראת שמי' כמה"ו ליפמאן אב"ד דק"ק סאבאטקא והוא אמר לי שזוג א' מהשוכנים תחת דגלו נסעו לפעלאנקא וסידר להם מעלתו גט והאמת שהענין עצת נפתולי' נמהרים לסדר גט ולא לשאלו הרב שבעירם מה הי' להם שנסעו מזה מ"מ להיותו צדיק אינו מהרהר ומערער אך שאלני כי האשה רוצית להנשא לאחר והבעל רוצה להחזירה אם מותרת כלל כיון שאמר בהדי' משום שם רע אני מוציאך והרב ההוא ירד לעומק הלכה ההיא כדרכו וגם הי' לעיניו דברי נב"י סס"י י"א ומ"מ כתבתי שלא יחוש [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' כ"ה] וגם אותה תשובה יכול מעלתו להעתיק מהרב מהו' ליפמאן וב' התשובות הנ"ל השבתי פה בקרית חוצות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:4)

**ועתה**הנה הגיעני מכתב מעלתו ולעוטה בו אגרת בת מחלת ממערער א' המערער ב' דברים מחודשים א' שלא הי' מעלתו יודע שזו אשתו של זה אלא ע"י עדות שני אחי האשה ונ"ל כוונתו אמ"ש הרב ב"ש סי' קמ"ב ס"ק י"ט דשליח פקח צריך ב' עדים שאינם קרובים המעידי' על הכרת האשה והקשה ט"ז מ"ש מהכרת העדים את האשה וסיים דלא מלאי לבו לחלוק על התה"ד ע"כ לא תנשא לכתחילה ע"ש ומדהשוה הט"ז הכרת העדים להכרת השליח ש"מ גם בשניהם לא תנשא לכתחילה אם הי' ההכרה ע"י קרובי' זהו דעת המערערים לפע"ד ומ"מ יש לחלק בשלומא הכרת השליח את האשה הוא חשש דאורי' שמא יטעה ויגיע גט לאשה אחרת אבל בעל המגרש לפנינו חזקה אין אדם מגרש אשה שאינו שלו כמבואר ריש נדרים רק מחשש קנוני' בעלמא די אם לכתחלה לא תנשא וסברא זו כ' ט"ז סי' ק"כ ס"ק י"ב יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:5)

**מיהו**כשאני לעצמי נלע"ד המעיין בפנים בס' התרומה יראה ויבין כוונתו שדברי תה"ד נבנו עליו וכבר מבואר אצלינו בחידושינו ובתשובה והוא עפ"י מ"ש הרי"ף פ' החולץ וז"ל ואפי' קרוב ואפי' אשה מהימני דלאו אמילתא דאיסורא קמסהדי ולא אממונא אלא מילתא בעלמא הוא דמגלי לן דהדין הוא גברא פלן והא ניהו איתתא פלני' וכיון דמודעי לי' הכי הרי איתחזק גבי דהאי סהדי מפומא דהאי קרוב או מפומא דהאי איתתא דהאי ניהו פלוני והיא ניהו פלניתא הילכך שרי לי' לסהדי למסמך אפומי' ולמסהד עלוי' דהאי גברא או עילוי' דהך איתתא בין לענין איסור בין לענין ממון ע"ש ולהבין דברי הרי"ף הללו הנה אמת נכון חלילה לקבל עדות קרובי' ופסולי' בב"ד להתיר יבמה לשוק או להוציא ולהכניס ממון אך שלא במקום ב"ד ועדי' שמעו אפילו מפי פסולי' שזה היא פלוני ופלניתא ואז אינם עוסקי' אלא בפטומא מילי בעלמא לא לאיסור ולא לממון רק גילוי מילתא שזה הוא פלוני ופלונית ונתחזק זה בלב העדים שוב למחר כשישבו כסאות למשפט יבואו שני עדים כשרים ויעידו שהם יודעי' שזה פלוני ופלוני' ואין אנו אחראי' לשאול מנא ידעתם ולא הוה כעד מפי עד ומפי פסולים כיון שההגדה הראשונה לא הי' בתורת עדות ולא לדבר הצריך עדות ועיי' היטב בלשון הרי"ף ויבין וכן אנו נוהגים בחליצה דיום לפני החליצה צריכי' ב' עדים כשרים לחקור אפי' אצל נשים ופסולי' מי הם היבם והיבום ולמחר יעידו סתם שהם יודעים ומכירים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:6)

**וזה**הדין בעצמו ס"ל לס' התרומה בשליח המביא גט אם בא מיד לפני ב"ד ולגרש האשה חלילה להאמין פסולים וצריך ב' עדים כשרים ולפע"ד אם הי' קרובי' אפילו נשאת תצא אך אם השליח בבואו לעיר האשה חקר אפי' אצל פסולי' שלא בשעת מעשה והודיעוהו שזו היא אשתו של פלוני אז אפי' לכתחילה מותר וכנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:7)

**וכן**בבעל המגרש אשתו בפנינו לא יכון לקבל עדות פסולי' בשעת סידור הגט אם לא נודע לעדי' מקדם אך בהא אפשר בדיעבד כשר כיון שאינו אלא משום חשש קנוני' כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:8)

**עוד**כ' המערער שהבעל ואביו טועני' שיביאו עדי' שנשתנה שם המגרש בחליו ויקרא אברהם וא"כ הי' לו לכתוב אברהם שרגא המכונה פייבש ומעלתו כ' ע"ז ג' תשוב' א' כל אנשי סאבאטקא יודעי' שלא נקרא לתורה אלא שרגא ב' כיון דבמקום כתיבה ונתינה לא ידעו אלא שם שרגא חי לית לן בה ג' כיון דפלוגתת רמב"ם ורא"ש רק בחלופי גרסאו' במשנה וכן הי' נקיי הדעת וכו' א"כ אפשר לכתחילה כשר הנה מה שכ' דבסאבאטקא יודעי' שלא נקרא אלא שרגא אמת נכון שהרב דבסאבאטקא יכול לסמוך על זה ולא מעלתו דהנה תוס' ר"פ האשה רבה ד"ה אתא גברא וכו' יע"ש פי' מהרי"ק ומייתי לי' ביתר ביאור בש"ך ח"מ סי' מ"ו דודאי אם בתורת עדות יעידו אלפי אלפים ובאו ב' ומכחישי' ה"ל תרי ותרי אבל אם שלא בתורת עדות הכירו כל עולם שזה קטנים ונשים כשרים ופסולים שלא בתורת עדות ואתו תרי ואמרו מתו וקברנוהו וזה איננו אותו פלוני בזה לא מהימני סהדי וא"כ הרב בסאבאטקא דיודע מכל יושבי עירו שלא בתורת עדות שקורי' אותו שרגא תו לא מהמני סהדי אבל מעלתו צריך לגבות עדות על ככה ה"ל תרי ותרי ומ"ש במקום כתיבה ונתינה לא ידעו אלא שם זה הגאון בתשו' פני יהושע קורא תגר על זה דדוקא אם נשארים הזוג בעיר הלז אבל אם חוזרי' למקומם אחר הגט לא מהני והגאון בטיב גיטין מפקפק קצת ומ"מ לא מלאו לבו להקל ומ"ש כיון דלא פליגי רק בגירסא תמוהי' דבריו כל היודע ספר יודע ההיפוך כל פלוגתא שאינו מסברא אלא בנוסחת הספרים אין להקל מ"מ הכא יש להקל בדיעבד אם יסכימו עוד רבנים חוץ אם אנשי סאבאטקא כולם יודעי' שנקרא שרגא וע"ד הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:7:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:7:9)

**הנה**העמדתיו על האמת אבל על השלום אם יפגעו בו רודפים לא אצא לסייעו ויען כי הרב מה"ו מרדכי זילברר הוא התעורר לשאול ממני ע"כ מחויב מעלתו לשלוח לו מכתב הלז או העתקה ממנו הכ"ד א"נ. מרחץ יערגן סמוך לק"ק פ"ב כאור בקר ליום ג' כ"ד תמוז תקצ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג הגאון החרוץ המופלג צדיק ונשגב כש"ת מו"ה יחזקאל נ"י אב"ד דק"ק קארלסבורג ומדינות זיבען בערגן יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:2)

**ג'**מכתבים בענין אחד הגיעני א' מפר"מ וא' מהרב הדיין מו"ה משה דאמאן נ"י וא' מהרב המופלג כבוד מו"ה צבי אבדק"ק ט"וו יע"א נידון גט הניתן לאשה בלומא בת יעקב כי אישה ברח ובבריחתו הגיעוהו בספר המדינה והשתדלו ממנו גט פטורים לאשתו הנ"ל כי לא ישוב עוד וראה ארץ מולדתו והגט ההוא נשלח ע"י שליח והגיע ליד הרב מה"ו משה דאמאן הנ"ל וראה בו כמה ריעותות אך המסדרי' מיד הבעל ליד השליח כתבו התנצלות שלא הי' להם סופר כראוי והי' הזמן בהול ע"כ הניחו הדברי' כמו שהי' ושלחו הגט וההרשאה כמות שהיא והרב מה"ו משה הנ"ל תיקן בגט מה שהי' אפשר לו לתקן כי גם לא הי' סופר מובהק שיתקן ולא יקלקל ומה שלא הי' אפשר לתקן הניח כמות שהוא ומוסרו ליד האשה כדמו"י וקרעו קרע ב"ד כנהוג כי האמין להתנצלות המסדר הראשון שלא נעשה מחמת שאינו בקי בטיב גטין רק מחמת שהי' השעה בהיל וסופר אינו בקי אבל המסדר הי' בקי שהרי הוא מוסמך מהרב הזקן זצ"ל וגם כבר סידר כמה גטין שוב שלח הרב מו"ה משה הגט וההרשאה לידו דפר"מ ופר"מ הוסיף לפקפק עוד פקפוקים על הגט הנ"ל ומצא עוד ריעותות וחוכך בהתירא דההוא עלובתא ומ"מ מפני חשש עיגון עולמות ענותנותו הרבני ושלחו לפני את הגט ופלפולא דאורייתא משני הצדדי' והגיעוני דבריהם בהיותי בקרית חוצות במרחץ פישאן ואין שם לא ספר ולא זמן לעיין וגם לא הייתי במזגי השוה ל"ע עד שבוע העברה יום ז' אב באתי לביתי ואחר התענית עיינתי בדבריהם והנני כמשיב כיד ה' הטובה ויה"ר שלא אכשל בדבר הלכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:3)

**תחלה**אני אומר שהרב מו"ה משה לא יפה עשה ששלח גט שכבר ניתן ומשמשו בו ידים זמן זמנים טובא וכבר נקרע קרע ב"ד לא הי' לו לשלחו בעינא ליד אחר רק הי' לו לפרש ספיקותיו לפני הרב המדינה אבל לא לשלוח הגט הרי קמן שכמה פקפוקי' שמצא הרב נ"י והרב מה"ו משה והרב מה"ו צבי דק"ק ט"וו כותבי' שיש עדים שראו הגט קודם שניתן והי' נכתב כראוי ולא הי' בו אותן חלוקות אותי' רק נעשה ע"י משמוש ידים בנייר ודיו שפלים כאלו והן עתה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ועיני ראו שעכ"פ במ"ש הרב נ"י דמ"ם של מכונה יש הפסק שריטה לבנה בין הוי"ו המחוברת לכף בצורת מ"ם וכל המעיין היטב יראה ששלטו בו ידים עסקניות וציפורן שמיר יעיי' היטב ויראה ע"כ על הרב מוהר"מ דאמאן תלונותי בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:4)

**והנה**במ"ש שאותיות יוצאות חוץ לשיטה אם הי' כן הי' נראה בעיני פקפוק לא זעיר דמ"ש רמ"א סי' קכ"ה ובח"מ שם ס"ק י"ט דבמקום עיגון יש להקל משום דגם בס"ת אינו פסול וכן הסכים פר"ח צל"ע מה ענין ס"ת לכאן התם משום נוי ספר וזה אינו פוסל והכא משום יכול לזייף ולהוסיף עוד אותיות בשארי שטין הגורמי' שינוי ענין לגמרי וכדפסק בחשן משפט סי' מ"ב סעי' ד' וכ' בית שמואל סי' קכ"ה ס"ק ל"ג שבזה"ז שאין כותבין ע"ד שיכול להזדייף ואין סומכי' על עדי מסירה לפנינו צריך לזהר בכל דבר שאפשר לזייף וא"כ הי' צל"ע אך עיני בשר לי ולא ראיתי שום חצי אות עובר שרטט הימני או השמאלי כלל וכלל אלא שנכתב לפעמי' קצת מעובי האות על השרטוט וכולי האי ואולי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:5)

**וכן**מ"ש שאין אורכו של כתב יתר על רחביו רק עם הגליון הגט שהרמ"א התיר כן נקיט הרב חומרי מתנייתא והאריך בפלפולא לחלוק ולהחמיר דבעי' דוקא רחבו פחות מאורך הכתב בלא גליון שלמטה לא אאריך עתה בפלפול זה בדברי' שאינם לו יהיבנא לי' עכ"פ גם חתימת עדים בכלל ספר כריתות אפי' לר"א דע"מ כרתי מ"מ כיון שנחתמו העדים הוה בכלל ספר ואי משום שהוא רק חצי שורה הרי בס"ת כותבי' כן ומסיימי' התורה בחצי שורה והנה אורך הכתב עם העדים בגט זה הוא הרבה יותר מהרוחב אפי' בלי גליון לא עליון ולא תחתון אם ימדוד מראש מגדול פורח צואר בלמ"ד של בשלישי בשורה ראשונה עד סוף אות חתימת העד השני עין ראתה ותעידה ע"כ פלפלת כל שהוא למאי חזי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:6)

**וכיוצא**בזה במ"ש שהעדים הרחיקו יותר משיעור שיטה א' וב' אוירים מדדתי מסוף נו"ן ארוכה דנ"ן עד ראש עובי ד' כד"ת הוא יותר הרבה ממה שיש מסוף ד' כדת עד ראש בי"ת אברהם והרי אני שולח הגט לחזרה לידו הרמה יראה אם אינו כן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:7)

**מ"ש**שאינינו מעורה האות בשורה עליונה היינו הלמדי"ן של שורה שני' עולים למעלה בגליון שבין שורה שלמעלה הימנו אבל הנוני"ן שבשורה העליונה אינם יורדי' למטה והנה הרמ"א כ' סי' קכ"ה סעיף י"ח נוהגי' לערות שימשך וכו' או למד וכו' משמע בחד מיניהו סגי אלא שט"ז כתב שנ"ל להגיה וראש למ"ד דשניהם בעי' והאמת לפי מה דהוה ס"ד דהטעם משום ב' וג' ספרים בעי' שניהם דאל"ה אכתי יכול לחתוך האויר שלמעלה מלמ"ד או למטה מהנו"ן אך כבר מחו לי' מאה עוכלי בעוכלי ולית מאן דחש לי' רק האמת כמ"ש ב"ש ס"ק ל"ג דבזה"ז שאין כותבי' על דבר שיכול להזדייף חיישי' שיכול לזייף ולהוסיף שורה א' והשתא יפה כ' רמ"א דסגי בעירוי א' כיון דשוב לא נשאר שיעור שיטה לפי האותיות הכתובות בגט אם יזייף ניכר זיופו שהרי בעדים שהרחיקו דמפורש בש"ס פרק ג"פ אפ"ה בעי שיעור שיטה וב' אוירים להיכתב אותו השטר כדאיתא בח"מ סי' מ"ב שיש לדיין לעיין בשום שינוי אות שיהי' ניכר שנזדייף וא"כ כיון שהאריכו הלמדי"ן עכ"פ ולא נשאר מקום לזייף ולהוסיף שיטה בין השיטי' בטל פקפוק ההוא במקום עיגון לכה"פ [עיין לקמן סי' י']:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:8)

**ועתה**נדבר מעוקצי היודי"ן דהיינו רגלי הימין מצאתי כולם נכונים אבל עוקצי השמאלי' רובם אין להם עוקץ כלל בשמאל לא למעלה ולא למטה תחלה נאמר מקור הדין ההוא כי הוא נפתח בגדול בעל תה"ד סי' ר"ל ורל"ו ותוכן השאלה בגט שלא נתחברו יודי האלפי' והנונין וכדומה אי פוסל או לאו והב"י בשם תשו' מהר"ם שפסל תפילין כאלו מק"ו דקוצי של יו"ד דמעכב משום דהוה כתיבה שבורה ואינו כתיבה תמה מכ"ש כשלא נתחברו האותיות הנ"ל ולכאורה מדלא פסלם אלא משום כתיבה תמה א"כ דיו תפילי' דבעי' כתיבה תמה דכתיב וכתבתם אבל בגט דבכתיבה כל דהו סגי ולא בעי תמה כשר אלא שבאור זרוע פסול להדי' גט שלא הי' קוצי של יו"ד וא"כ ע"כ צ"ל דלא הוה כתיבה כלל וא"כ י"ל דמהר"ם תרי טעמי קאמר נפסול התפילי' א' משום כתיבה שבורה ואינו כתיבה כלל ותו דבתפילי' כתיבה תמה בעי' וא"כ בגט נמי פסול כל שאין האותיות גולם א' שוב כ' דהא"ז לטעמי' אזיל דבהל' תפילי' פסק כרש"י דקוצי היינו רגל ימין אבל בקוצי של שמאל יש לומר אין קפידא ומסתמא מהא איירי א"ז בהל' גטין שחסר רגל הימין ופשיטא דלא הוה אות כלל אלא דיוטא בעלמא אבל למאי דקי"ל כר"ת דקוצי היינו השמאלי י"ל היינו בתפילי' משום כתיבה תמה אבל אות מיהא הוה ולענין גט כשר וכן נוהגי' בכל איסטרייך ושארי קהלות שלא לעשות קוצי' שמאלי' ביוד"י בגטין בשמאל ומ"מ באותיות שאינם גולם א' אינו רוצה להקל בהדי' משום חומרא דא"א ומשו"ה פסקו בפוסקי' שאין להתיר אלא במקום עיגון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:9)

**והמג"א**סי' ל"ב ס"ק כ"ט ע"ש ואבאר כוונתו בעזה"י דהנה תמונת אל"ף היא יו"ד למעלה ויו"ד למטה וי"ו באמצע ואם גוף היו"ד נוגעת בגג באל"ף כזה # פסול לכ"ע אך אם רק העוקץ נוגע בגג כזה # זה תלי' אי עוקץ של יו"ד בעלמא מעכב ונפסדה צורת יו"ד בלי עוקץ הרי גוף היו"ד נוגעת באל"ף ופסול אך יען כי הקוץ אינו מגוף האות אלא בתפילי' פוסל משום כתיבה תמה אבל בגט כשר כמו שהעיד תה"ד שכן נוהגי' לכתחילה באיסטרייך ש"מ שאינינו מגוף האות א"כ כשנוגע באל"ף אינינו פוסל אפי' בתפילי' ודברי אלוקי' חיים המה ומזה כ' ב"ש בא"ע סי' קכ"ה ס"ק כ"ח מ"ש ודבריו מדוקדקי' ומבוארי' היטב ומסוף דבריו מבואר דבאין קוץ בשמאל כשר לתה"ד אלא שבסדר הגט של מהר"מ ר' יוזפס מחמיר והוא שם אות פ"א יע"ש ואין זה מהר"ם שבתה"ד הנ"ל שזהו קדמון מהר"מ מר"ב ומ"מ לענינינו במקום עיגון אין להחמיר לא בקוצי' של יודי' וגם באותיות נפרדות שתינוק מכירם כמ"ש רמ"א אעפ"י שבא"ח סי' ל"ב פוסק כהריב"ש סי' ק"כ ומטעם שכ' מג"א שם ס"ק כ' נ"ל דהיינו נמי מטעם דבתפילי' דבעי כתיבה תמה וזה לא הוי כתיבה תמה ומה יועיל לזה קריאת התינוק אבל כתיבה מיהת הוה ובגט כשר וכצ"ל במהרי"ק שרש ס"ט ומייתי לי' ב"י בא"ח סי' ל"ו בסופו דאותיות שאינם היודי"ן דבוקי' אע"ג דפ' מהר"מ דמועיל תינוק דלא חכים לענין שאם נתקנה לא יהי' שלא כסדרן מ"מ אין להכשירם בלי תיקון ע"ש והטעם כנ"ל דכתיבה מיהת הוה אלא דלא הוה תמה וא"כ כיון שגוף עצם כתיבה הוה כסדרן אע"ג דתמה לא הוה מ"מ כשמתקנם אח"כ ועושה אותם תמה שוב ה"ל עצם הכתיבה כסדרן וא"כ בגט דלא בעי תמה שפיר ה"ל כתיבה ע"י תינוק דלא חכים להכשיר אפי' בלי תיקון כלל במקום עיגון ודחק כנלע"ד לישב דברי רמ"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:10)

**מ"ש**תיבה מאות נראה כשתי תיבות עיינתי ואין ההרחק כ"כ כשיעור יו"ד וב' היקף גויל היינו יו"ד מאותו כתב שבגט זה וליכי דיתהוויין מבולבלין ומעורבין קצת הנה ליכ"י ד"י אע"פ שאינם מרוחקין כראוי להי"ו לכתחילה בין תיבה לתיבה מ"מ לפי קרוב אותיות ליכ"י להדדי ניכר ההפרש בין ליכי לד"י אך אותיות התוויין המה קצת מופלגים מהדדי באופן שנראה די תהוייין תיבה א' ובזה אין קפידא דלכתחילה כותבין דיתהוייין ודיתצבייין באופן זה כידוע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:11)

**מ"ש**פרמכ"ת דהרב מו"ה משה הי' לו לעשות כמ"ש בנב"י תנינא ליתן לה תחלה ולחזור וליטלו הימנה ואח"כ לתקן האותיות ושוב הקשה גם על הנב"י מכיון שהשליח נתן לה כך כבר עשה שליחותו ומה יועיל נתינתו שני' תמהתי על חכמתו כי רב התם נתירא הרב לתקן האותיות מפני רוע הנייר ויעץ הגאון נב"י ניתנו לה כך בלי תיקון כיון דבמקום עיגון כשר כך אך אח"כ מהיות טוב יחזור ויטלנו ויתקן ויתן לה שנית דהשתא ממנ"פ אי כשר בלי תיקון הרי מגורשת בנתינה הראשונה ואי ניחש שמא לא הי' כשר בלי תיקון והרב יכול לתקן כי מתחלה הרשה הבעל לכך וכל זמן שלא נתקן ה"ל חספא בעלמא א"כ עדיין לא עשה השליח שליחותו עד שיתנהו פעם ב' אחר התיקון וזהו ש"ס ערוך גטין ס"ג ע"ב גבי נפתאה תפאתה יע"ש ויפה יעץ הגאון זצ"ל וכ"ז בנידון נב"י שהי' מתירא לתקן שלא יתקלקל ע"כ נתן בלא תיקון ואם אח"כ יתקלקל נסמוך במקום עיגון על נתינה ראשונה בלי תיקון אבל הכא שהרב מו"ה משה הי' יודע מה שיכול לתקן יהי' בלי קלקול ואינך קלקולי' לא הי' יכול לתקן בשום אופן א"כ הפוכי מטראתי ל"ל בקיצור איניני מבין דברי חכמתו דפר"מ בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:12)

**אך**מ"ש פר"מ בשם הרב מו"ה משה דאמאן נ"י שיצא קו דק מכ"ף דמכונה עד סמוך לוי"ו ולא נגע בוי"ו וחשש דלמא אתי' זבוב ומשכה לקו דק עד הוי"ו ויראה כ"ו כמ"ם ע"כ גרר להאי קו דק אם הי' קו דק ממש ולא נשתנה צורת הכף ע"ז יפה עשה אבל אם הי' כזה #מו א"כ אפי' בלי נגיעה בוי"ו מ"מ נתקלקלה צורת הכף לגמרי והמגרר ה"ל חק תוכות ואז אני איניני מצרף להיתר אשה זו כלל אך נאמן עלינו הדיין הרב מו"ה משה נ"י כאשר יאמר כן הוא זה אין להרהר ולפקפק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:13)

**ומ"ש**פר"מ במ"ש הרב"י בשם הקונדרסים שעם הגליון יש לו להיות ארכו יתר על רחבו כמו ס"ת דלמטה טפח עכ"ל והוקשה לפר"מ הא עכ"פ ס"ת אורך הכתב בלי גליון הוא יותר מרחבו לק"מ כי אין אנו למדין מס"ת ממש דא"כ יהי' אורך אמה וארכו כהקיפו אך ילפי' מלשון ספר שלא יהי' כאגרת שארכו כרחבו אבל ספר ארכו יותר מרחבו ויש לספק אם גליון בכלל ספר או לא וקאמר הרי ס"ת יש לו גליון מלמטה טפח והוא בכלל ספר א"כ כל שהוא עם הגליון ארכו יתר על רחבו יצא מכלל אגרת ונכנס לכלל ספר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:14)

**והנה**דעת התוס' ורוב הראשונים דלא בעי' דומיא דספר כי ספר לספירת דברים הוא דאתא ורשב"א בחי' פ"בדגיטין כ' בשם הירושלמי משו"ה פסול במחובר מה ספר בתלוש אף גט בתלוש והנה דברי הירושלמי נאמרי' אמתני' פלוגתא דריה"ג ורבנן קאמר ריה"ג דומי' דספר מה ספר בעלי חיים לא אף גט בע"ח לא ורבנן מה ספר תלוש אף גט תלוש וכ' פני משה דירושלמי פליג אש"ס דילן דס"ל לרבנן ספר ספירת הדברים מדלא כתיב בספר ולא ילפי' מיני' שום דומי' דספר ע"ש וא"כ ק' אהרשב"א איך שביק ש"ס דילן ונקיט כהירושלמי והנלע"ד דס"ל להרשב"א דלא פליגי ירושלמי דמדלא כתיב בספ"ר ש"מ יכול לכתוב בעלה של זית ובכל דבר אך מדלא כתיב וכ' ספירת דברים וכ' ספר ש"מ נהי שאינו צריך לכתוב בספר אלא אפי' על עלה של זית מ"מ אותו עלה יהי' לו דמיון ספר בתלוש ואי להכי לחוד הו"מ למיכתב וכ' לה או אגרת ומדכ' ספר ש"מ ספירת דברים ולעולם לכ"ע לה בעי ספר ממש אלא מאי דאתמר אתמר ועיקור קרא לספירת דברים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:15)

**אך**ב"ש סי' קכ"ה ס"ק י"ד כ' דרש"י במנחו' ל"ב בעי שירטוט מדאורי' וכ' עוד סק"כ דארכן יתר על רחבן יש קפידא בדבר כמו שרטוט כוונתו דלרש"י דאוריי' בעי דומי' דספר ממש לכל מילי והנה דברי רש"י אלו מרפסן איגרא וכבר תמה עליו בתוס' שם ומי יכחיש משנה שלימה דכותבי' על עלה של זית ושלא בדיו בסם ובסיקרא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:16)

**והנלע"ד**ליישב דברי רש"י על נכון דהוה ס"ל איך יעלה על דעת הס"ד דשם דגז"ש שאינו מופנה משום צד יעקור קרא ממשמעותו דכתיב וכתבתם על מזוזות ונילף לכתוב על ספר אע"כ הוה ס"ל דוכתב לה גבי גט מיותר לגז"ש דתרי פעמים כתיב וכתב לה כמ"ש תוס' גטין צ"א ע"ב ד"ה בכתיבה מתגרשת וכו' והוה ס"ל להס"ד דחד מופנה לגז"ש ולא דרשי' מיני' וכתב לה מ"מ אלא דוקא בספר ובדיו וילפי' מזוזה מיני' הכי ס"ל לברייתא דמנחות ודלא כמתני' דעלה של זית הכי הוה ס"ד אך לבסוף פריך הש"ס אע"ג דמופנה מ"מ א"א לגז"ש לעקור משמעותי' דקרא על מזוזות ואסקינן אדרבא וכתבתם כתיבה תמה ממשמעותי' משמע דלא לכתוב אאבנים אלא כתיבה תמה והדר על מזוזות ולא איצטריך גז"ש אלא לגילוי מילתא ולזה לא צריך ההפנאה וסגי למילף מפ' סוטה ומפ' מלך כמ"ש תוס' וא"כ שוב אייתר וכ' לה דגט אע"כ וכתב לה מ"מ אפי' אעלה של זית ושלא בדיו וספר לספירת דברים ואין כאן מחלוקת לדינא בין רש"י לתוס' ודין הניין לנו להשוות המחלוקת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:17)

**אודת**צדיק ביו"ד ימין הפוכה כיון שכן דעת המקובלי' כמ"ש במשנת חסידי' מס' תפילין פ"א אות יוד ובס' מצת שמורים דף ל"א ע"א וא"כ כיון שגם תינוק קורא אותה צדיק איך נפסל הגט בשביל זה והוא פשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:18)

**תו**כ' פר"מ מההרשאה שנכתבה לא תואר ולא הדר והנה אם נכשיר הגט לא נקפיד על ההרשאה רק מטעם שכ' הר"ן הביאו הריב"ש בתשובה שזה מורה שהמסדרי' הי' מאן דהוא ויש לחוש לכמה פסולים בגט וכאן שיש מכירי' שכבר נטל כתב סמיכות מהרב הזקן זצ"ל ומוחזק בהוראת או"ה וכבר סידר כמה גטין לא נחוש לשארי פסולים ונקבל התנצלותו דמחמת מהירות וסופר שאינו הגון נעשה כל אלה אך מ"מ קלות דעת חזינא הכא כיון שידע שהזמן בהול והסופר אינו רגיל הי' לו לעמוד על הסופר בכתיבתו ולצוות על העירוי שיהי' מעורה כהוגן ולחבר ולדבק האותיות וגם להשגיח על כותב ההרשאה אין זה אלא קלות וחסרון יראה אך אינינו חסרון חכמה ע"כ אם יסכימו עמי הריני אוסר הוראתו של זה מיום שיודיעוהו מכתבי זה עד עמדו לפני רב מופלג א' על כור הבחינה אם לא שכח ושם יקבל עליו דברי חבירות שלא להגיס לבו בהוראה וזה הנסיון יהי' אחר יב"ח מיום כתיבת הגט כדי שאם אולי לא יעמוד בנסיון ונמצא שאינו יודע נתלה בשכחה בתוך יב"ח והגט כשר במקום עיגון כיון שכבר נסמוך פ"א כשוחט שנטל קבלה אבל אם עכשיו לא ידע קשה לסמוך על סדור הגט ומה לנו להכניס עצמינו לזה ע"כ יהי' כמ"ש לעיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:8:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:8:19)

**ונחזור**להנ"ל אם אין כאן חשש חק תוכות כתיבת המכונ"ה הריני מצטרף להתיר בלומא בת יעקוב לעלמא לכל גבר דיתצביין ולמטינא שיבא מכשורא ואחתום בברכת א"נ הדש"ת הבעה"ח. פ"ב יום ג' ט"ז מנחם תקצ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:1)

**שלמא**רבא לגברא רבא דחזי' לכהנא רבא ה"ה רב מר כהן צדק המאוה"ג החרוץ המופלג גל אגוזים ערוגת הבושם כקש"ת מו"ה הירש נ"י כ"ץ אב"ד דק"ק פאטאק יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:2)

**נעימות**ימינו הגיעני אודת שכ"מ שגירש אשתו מפני זקוקת יבם רחוק מאוד ומפני הנחיצה שכחו העדים לומר זה לזה ראה שאני חותם לשם המגרש וכו' וע"א אמר שמ"מ חשב לשמה וע"א אומר שחתם סתם ונפשו היפה צלל במי הפוסקים האדירים והראה פנים לכאן ולכאן בשאלתו לחוות דעתי הקלושה ויען כי שרש דבר זה פתוח עלי לשון ד"מ סי' קל"א ובאמת דבריו צריכי' ביאור ולא ראיתי מי שנתעורר עליו ע"כ אעתיק פה דבריו ונבארם בעזה"י וממילא רוחא שמעתא לנידון שלפנינו בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:3)

**וז"ל**ד"מ בתה"ד סי' רכ"ח ובתשובה מהרי"ו סי' כ"ז מעשה בא' שחתם סתם ואחר שחתם מקצת שמו נזכר שלא אמר לשמו ולשמה ואמר אני חותם לשמו וכו' והכשירו החתימות חדא שהעד אומר שחתם לשמו ואעפ"י שלא אמר בפירוש והעד נאמן ע"ז ותו דהא לא גמר חתימתו שלא לשמו ומאחר שגמרו לשמו הגט כשר ותו אפי' כ' כל שמו שלא לשמו ולשמה מ"מ כיון שכ' אח"כ בן פלוני עד ובהכי סגי עכ"ל ומהרד"ך האריך בתשובה בית א' סי' ג' במי שכ' מקצת אות שלא לשמו וגמרו לשמו ודעתו לפסול וע"ש עכ"ל ד"מ. והנה הנך דינים לאו בפירוש אתאמר בהני תשובות אלא בכללא אתאמרו כי עיינתי בתה"ד ומהרי"ו ומהרד"ק ולא מצאתי אלא מה שאכתוב כאן והוא בתשו' תה"ד דהי' השאלה בעד שבחתימתו נדחה ידו באמצע כתיבת האות ומחק וגרר החצי שנכתב שלא כהלכתו ונשאר חצי האות כעין [ והוסיף עליו ועשאו בי"ת או מ"ם שהתה"ד רוצה להכשיר כיון דע"מ כרתי ולא שייך הכא למגזר חתימה אטו כתיבה משום דלא שכיחא ותו כ' דאפי' יהי' חתימת שמו בפיסול מ"מ מתכשר בבן יעקוב עד שנכתב בכשרות ואותה השאלה עצמה שאל בעל תה"ד ממהר"ח סי' כ"ז והשיב להכשיר מטעם כיון שכ' וגמר האות בהכשר הכל הולך אחר גמר וחתימת האות כיון שגמרו בכתיבה ולא בחקיקה שהרי גרר הכל ופנים חדשות באו לכאן ומתכשר גם חציו הראשון שנפסל מתחלה ע"י חקיקת חציו השני ועכשיו חוזר ומתכשר אבל אי לאו הכי לא הי' מכשיר מטעם ע"מ כרתי דטפי שייך מזויף מתוכו בחק תוכות מבשלא לשמה דחק תוכות ניכר ואיכא למיגזר טפי אטו כתיבה מבשלא לשמה ובתוך הדברי' כתב לולי דמסתפנא הייתי אומר דלפי הנוסחאות הרמב"ם פ"ג הל' ח' ע"ש דהכשיר אם חתמו העדים שלא לשמה (כמ"ש התה"ד שם נוסחאתו) היינו דוקא כגון שחתמו סתמא ולא פירשו לשמה דאע"ג דסתם אשה לאו לגירושין קיימא כדאיתא בתוס' ובאשרי פ' כל הגט הנ"מ לגבי כתיבה אמרי' סתם אשה לאו לגירושין קיימא אבל אם כבר צוה הבעל לכתוב הגט וכ' סופר הגט לשמה תו אמרי' אחתימה דסתמא לשמה קיימא ולישנא דהרמב"ם משמע כוותי' וז"ל סופר שכ' הגט לשמו ולשמה כהלכתו וחתמו העדים שלא לשמה הואיל ומסרו בעדים כשר שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם עכ"ל רמב"ם ומה צורך לזה שהסופר שכ' הגט לשמו אכתי לא ידעי' שצריך לכתוב לשמה אלא לאשמועי' כיון דכ' הסופר הגט לשמה לגבי חתימה סתמא לשמה קיימא אע"ג דנקט טעמא שאין העדים חותמין אלא מפני תיקון העולם משמע הא לא"ה הוה פסול שמא אי לאו האי טעמא הוה פסול מדרבנן עכ"ל מהרי"ו שם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:4)

**ואמנם**מהרד"ך בית א' סי' ג' חולק ועיי' היטב בס' גט פשוט סי' קכ"ה ס"ק ל"ח ל"ט ופלוגתתנו הוא דכיון שנחקק קצת חצי האות נפסל כל האות שוב אחר כך לא מתכשרא חציו הראשון ע"י תיקון חציו האחרון ומייתי ראי' דהא וכ' לה לשמה בחדא מחתינהו וכ' ולא וחקק ולה לשמה וכשם שלענין לשמה אם כ' חציו הראשון שלא לשמה ונמלך וכ' חציו השני לשמה לא מהני להכשיר חציו הראשון שנכתב בטעות ה"נ בחקיקה כן והא דפשיטא לי' בשלא לשמה מייתי ראי' מש"ס גיטין פ"ב דתני' כשהוא כותב כאלו כותבו לשמה מאי לאו כשהוא כותב תורף לשמה כאלו כותב תופס לשמה ואמאי לא אמר כשכותב חצי האות לשמה כאלו כותבו כולו לשמה אע"כ דלא מהני אלו דברי מהרד"ך ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:5)

**והנה**בסי' קכ"ה סעי' ד' בהגה"ה פסק בפשיטות כתה"ד ומהרי"ו ולא עשה למו זכר מפלוגתת מהרד"ך ואמנם בסי' קל"א מייתי לענין חתם חציו סתם וחציו לשמה מייתי פלוגתא וס"ל דתלי' בהנ"ל ותמי' נשגבה בעיני דלפע"ד בשלא לשמה אין כאן מחלוקת כללדודאי כ"ע מודי' להרד"ך אי כ' חציו שלא לשמה ממש או אי נימא דסתמא שלא לשמה קיימא ושוב בחציו השני נמלך וכתבו לשמה דלא מהני לשמה דחציו השני להכשיר הפסול דחציו הראשון ולא דמי לחקיקת חציו השני שעי"ז נפסל גם חציו הראשון וס"ל למהרי"ו כששוב מתקן חציו השני בכתיבה חוזר חציו הראשון להכשירו הראשון ולא מדמינן וכתב ולא וחקק ללה לשמה והחילוק קל להבין ומהרי"ו לא מנכתב חציו שלא לשמה אלא מסברא מילתא אחרית' דנהי דגט סתמא שלא לשמה קיימא מ"מ בחתימת העדים שכבר נכתב הגט לשמה שוב סתמא נמי לשמה קיימא ואפשר דהרד"ך מודה לזה ולא נמצא חולק על ס' זו כלל אלא יען כי המהרי"ו מייתי ראי' מנוסחא הרמב"ם שלפנינו דמכשיר בחתימת עדים והאריך לכתוב שהסופר כבר כ' לשמה וכו' ש"מ משום שכבר נכתב לשמה תו לא חיישי' לחתימת העדים ומיהו אי לאו דע"מ עיקור הי' לנו לפסול מדרבנן מיהת וכו' כמבואר לעיל א"כ מבואר מזה דלנוסחא שלפנינו והיא מקויימת מהטור סי' קל"א דפוסל בחתימת עדים ש"מ בהיפוך דאפי' שכבר כ' הסופר לשמה מ"מ פסול בחתימת עדים וע"כ בחתימה סתם איירי דאי בחתמו בהדי' שלא לשמה הדרא קו' לדוכתי' מה לו להאריך שכ' הסופר לשמה אע"כ לאשמועי' אעפ"י שכבר כ' הסופר לשמה לא אמרי' שוב סתמא לשמה קיימא ודלא כמהרי"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:6)

**ומהנראה**להרמב"ם טפי יש להחמיר בפסול שלא לשמה שאינו ניכר מפסול הניכר כגון שהרחיקו עדים מהגט ומטעם שכ' הרב"י סס"י משום קל"א דטעם דמזויף מתוכו דלמא אתי למסמך עליהו וזהו לא שייך בפסול הניכר והמהרי"ו ס"ל בהיפוך יותר יש להחמיר בפסול הניכר דהיינו חק תוכות מפסול שלא לשמה דס"ל הטעם מזויף מתוכו משום גזירה אטו חתימה וכמסקנת תוס' גיטין ד' ע"א סוף ד"ה מודה וכו' משו"ה טפי איכ' למגזר בפסול הניכר מפסול שאינו ניכר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:7)

**והנה**כ' הטור צריך שיוציא בשפתיו שכותבו לשמה ולא סגי בהרהור ומחשבה וכ' ב"י כמו בס"ת וכ"כ הרב ב"ש והמעיין בלשון הרא"ש ריש הל' ס"ת בדברי בעה"ת דמייתי שם ובהרב"י ביו"ד סי' רע"ד ובמרדכי שם יראה ויבין דכל מילתא דבעי לשמה תלי' אי סתמא לשמה קאי סגי במחשבה ואפי' בסתמא כשחיטת קדשים ריש זבחים וכל שאין סתמו לשמה בעי דיבור ולא סגי במחשבה ומשו"ה לפסול קדשים ע"י פיגול כיון דסתמו' לאו להכי קיימא ומשו"ה בעי דיבור ומשו"ה בעיבוד עורות לס"ת דסתמייהו לאו לס"ת קיימו וכן כתיבת גט דסתם אשה לאו להתגרש בגט זה קיימי בעי דיבור ובכתיבת ס"ת פליגי וס"ל לרש"י סתמי' לקרות בו נכתב ולא בעי דיבור ואינך ס"ל סתמי' לאו לשמה ובעי דיבור וממש כ"ע מודים בכלל כל שסתמא לשמה סגי במחשבה אפי' בסתם כשחיטת קדשים וכל שאין סתמו לשמה בעי דיבור ואפי' בדיעבד מעכב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:8)

**ובקידושין**ר"פ האיש מקדש בעי למילף גיטין וקדושין משחיטת פסח ותרומה וקאמר מה להצד השוה שבהן שכן ישנו במחשבה ופי' רש"י בפי' ב' שהמקדש במחשבה קדוש כדכתיב כל נדיב לב עולות ודבר זה צ"ע מה ענינו לכאן וכי מתחלת הקדש גמרי' אנן משחיטת קדשי' גמרי' ואדרבא הרי קמן דתחלת הקדש אעפ"י שישנו במחשבה מכל נדיב לב אפ"ה א"א להקדיש ע"י שליח שיאמר הקדש נכסי עבורי וכמ"ש ב"י בא"ח סי' תל"ד ובתשו' מהרי"ט ח"ב סי' רכ"ז ואלו שחיטת קדשים דלא שייך מחשבה אפ"ה ישנו ע"י שליח ומאי פרכא היא זו ולא דמי למחשבה דתרומה שהפרשה היא במחשבה נותן עיניו בצד זה וכו' ועליו אנחנו דנין שתהי' ע"י שליח אבל שחיטת קדשים לא שייך זה ואין לו שחר. ואמנם פי' ראשון שפי' רש"י מחשבת פיגול הוא א"ש דקאי אהשחיטה אלא דמ"מ צ"ע דאדרבה המחשבה הוא לפסול ולא להכשיר וא"כ הפרכא הוא הפוך הכונה וע"כ נלע"ד בכלל כוונת רש"י הכשר שחיטה שצריך לשחוט לשמה ולשם בעלים ואי שחיט שלא לשם כך נקרא פגול כפירש"י בב"ק ג' ועי' פני יהושע שם וברש"י סוף פסחים וא"כ כל הכשר שחיטה תלוי במחשבה לשם ה' ולשם בעלים ואל"ה פסול בפסח דאיירי בי' ואפי' בשארי קדשים דלא מיפסלי שלא לשמה מ"מ לא יי"ח נדרן דלא עלו לשם חובה כנ"ל פי' הפירכא וצריך להבין אכתי מאי פריכי תאמר בגיטין וקידושין דליתא במחשבה והא התם נמי איתא בלשמה בשעת כתיבה אע"כ בגיטין וקדושין דסתם אשה לאו להתגרש בגט זה ומכ"ש בקדושין דלאו להתקדש לבעל זה קיימא בעי דיבור כמו פגול דסתם קדשים לאו להתפגל קיימא משא"כ מחשבת קדשים להכשיר סגי במחשבה ממש כמו בתרומה ומזה מוכח דאפי' בדיעבד פסול כשלא הוציא בפיו בכתיבה שכ' לשמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:9)

**ונוראות**נפלאתי על הגאון מליסא בספר תורת גיטן סי' קל"א דכ' דלחומרא בעלמא הוא מדאמרי' ריש גיטין סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ורבנן הוא דאצריך ונדחקו רש"י ותוס' מה יהי' ערעורו של בעל ולמה לא אמרו שיערער שהסופר לא הוציא בשפתיו אע"כ כשר בדיעבד ודברי אלו בלי עיון נכתבו דאיך יתלו חסרון בספרי דדייני דמיגמר גמירי וידעו דפסול אם לא יוציא בשפתיו ע"כ הוצרכו תוס' ורש"י להמציא שגיאה בבעל ולא בסופר והוא פשוט ונער יכתבהו ולענ"ד בלי ספק שאפי' בדיעבד פסול ואפשר בטל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:10)

**ואמנם**נ"ל דיש לעיין קצת במ"ש רש"י ותוס' פסחים ס"ג ע"א ד"ה ר"מ סבר וכו' מכאן מדקדק ר"י וכו' דאי במחשבה תלי' מילתא בשלא הספיק לומר למולים אמאי פסול לר"מ הלא גמר בלבו נמי לומר למולים עכ"ל וקשה ולטעמיך הא ע"כ לא בעי הרצאה בפיו אלא מחשבת פסול ולערלים וכה"ג דסתמו לאו להכי קיימי אבל מחשבת מולי' דסתמא להכי קיימי במחשבה סגי לכ"ע כדקיי"ל ריש זבחים וא"כ אכתי תיקשי אמאי פסול לר"מ וי"ל דשאני הכא דכבר התחיל לומר לערלים שוב סתמא לערלים קיימא ותו לא מהני מחשבה אלא דבעי למולים ומייתי תוס' כי היכי דכשאמר כבר לערלים שוב סתמא לערלים קיימא ובעי דיבור להכשיר ה"ה וכ"ש כל סתם קרבן דסתמא לשמו קיימא שיהי' צריך דבור לפגל ולפסול ויהי' מזה קצת ראי' לסברת מהרי"ו בנוסחאתו ברמב"ם דכיון שכבר נכתב הגט לשמו שוב החתימה סתמא לגירושין קיימא דאין לומר דשאני הכא דבחד גברא ובחדא עבודה היא וכדאיתא בזבחים שם דכל העושה ע"ד ראשונה הוא עושה וזה לא שייך בתרי גברא ובשני עבודות כגון הכא מכתיבת סופר לחתימת עדים י"ל התם מיירי ש"ס טרם דידעי' דסתמי' לשמה קיימא ואנו דנין על מחשבתו אי סופה נגררת בתר תחלה או לא אבל אי סתמא לשמה קיימא ובמחשב גט או פגול דלא קיימא סתמא לשמה וממילא לא מועיל מחשבה אפי' נימא ע"ד ראשונה לערלים עושה היינו מאחר שאמר לערלי' בהדי' נעשה זה הקרבן סתמא לערלים ושוב בעי דיבור להתירו למולים ואין חילוק גברא זה או אחר או עבודה זו או עבודה אחרת דלא על הגברא אנו דנין אי סוף דעתו כתחלתה או לא אלא על הקרבן אי סתמא לכך עומד ויועיל מחשבה בהא או לא וה"נ בגט כיון דכבר נכתב לשמה שוב גט זה לשמה קיים וסגי במחשבת חתימה וה"ה בסתמא ויעיין שם בזבחים תוס' ד"ה קיימא וכו' ובצאן קדשים ומ"מ כיון שבנוסחאות הרמב"ם שלפנינו מוכח קצת להיפוך כנ"ל אין לעשות מעשה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:9:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:9:11)

**איברא**נ"ל דכל הטורח הזה היינו כשלא אמר הבעל להסופר והעדים כתבו גט לאשתי לשמו ולשמה ולשם גירושין אבל אם בתחלת צוואתו פקד כן עליהם והם השיבו וקבלו עליהם כן אעשה ולא חזרו שליחותם ועשו מעשיהם בסתם אפי' בכתיבה יש להכשיר מכ"ש בחתימה ומ"ש והזהירו הראשונים שמיד בלי הפסק יכתבו ויחתמו היינו להזהירות בעלמא אבל מעיקור הדין כשר בסתמא בלי אמירה ושליח עושה שליחותו שציווהו בעה"ב והוא קבל עליו כן אעשה א"כ סתמא להכי קיימא ולא הוה שינוי בשליחותו במאי שחתם סתמא והבעה"ב צווהו שיחתום לשמו שהרי לא הי' בכח כוונת הבעה"ב דוקא שיאמר בפי' לשמו אלא שיחתום באופן שיהי' דינו לשמו וכיון שאחר דברי בעה"ב וקבלת השליח את דבריו הוה סתמיה לשמו א"כ הרי עשה שליחותו ולא שינה כלל וכשר ומנא תימרא שכן כ' במרדכי בהל' קטנות בתוך סי' תתקמ"ד וז"ל אחר דמייתי מגט וקדשים וכתיבת ס"ת כ' וכן בציצית בודאי צריך שיאמר כן בתחלת הטוי' או שיאמר לאשה טוה לי ציצית לטלית ותו לא צריך אע"ג דסתמא לא לשמה קיימא פי' סתם טוי' צמר ע"ש וכ"פ בש"ע א"ח רס"י י"א ע"ש ובזה נתישב לי כל הכרכורים שכרכר שם מהלשון כל הגט שנכתב שלא לשם אשה משמע הא סתמא כשר ודקדוק זה הוא בש"ס ריש זבחים ודקדק עוד במרדכי מדאמרי' בגטין אזכרות שבו לא כתבתי לשמן משמע אפי' בסתמא פסול עד שיאמר לשמו ובאמת דקדוק זה אית' להדי' במס' פסחים ס"ד ע"א טעמא דשלא לשמו הא סתמא פטור משמע דדקדוק מעלי' הוא וקשה אש"ס ריש זבחים לכאורה ומצאתי שעמד בזה בצאן קדשים ולהנ"ל י"ל דודאי דקדוק מעלי' הוא ובגט דקאמר כל הגט שנכתב שלא לשמו פסול כדי לכלול אפי' אי אמר בעל לכתוב לו גט לשמה וקיבל הסופר אז לא מיפסל אלא כשנכתב בהדי' שלא לשמו שעוקר שליחותו ובריש זבחים ה"נ דקאמר ש"ס הכי דלמא ולעולם קדשים סתמא לא לשמה והא דתנן שנזבחו שלא לשמו היינו לכלול שאם ציוו הבעלים להדי' שיזבח לשמו אז בעי עקירה ומייתי ראי' מגטין דסתמא לאו לשם גירושין קיימא ואפ"ה קתני שלא לשום אשה וע"כ לכלול גם בציווי הבעל ואימא ה"נ בזבחים אבל לעולם דיוק מעלי' כדדייקין מיני' בפסחים ס"ד ע"א הנ"ל וגבי אזכרות דאתמר לא כתבתי אזכרות לשמן היינו משום דאפי' מיירי שבעה"ב שכרו לכתוב ס"ת לשמו וממילא כשבא לכתוב ס"ת לא בעי למיחשב שנית מ"מ מהאזכרות לא דבר בעה"ב כלום ע"כ סתמא פסול אבל הכא בגט שציוה לכל בפ"ע לכתוב ולחתום לשמה והוא קיבל עליו כן אעשה הי' ראוי' להכשיר בדיעבד כתיבה סתם ומ"מ לא אחליט הדבר. אבל עכ"פ בנידון שלפנינו שאירע כן בחתימה ובגט שכ"מ וזקוקה ליבם רחוק יש לסמוך על כל האמור חדא כיון שציוה הבעל וקבלו עליהם א"כ אפי' בכתיבה הי' כשר ועוד בלי ציווי הבעל כיון שכבר נכתב לשמה י"ל שוב סתם לשמה קיימא וכמהרי"ו בנוסחאות הרמב"ם ועשינו שזה סמוכים וכל עצמו אינו אלא מדרבנן דהרי יש כאן עדי מסירה. ומצורף לזה חשש עיגון ע"כ אם יסכים עמי עוד אחד מופלג להמעיין בדברי אלו וישרו בעיניו לימטינא שיבוא מכשורי הנלע"ד כתבתי: פ"ב נגהי ליום עש"ק כ"א אדר פק"ח לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:10:1)

**מ"ש**פר"מ ידידי הגאון נ"י נידון גט ע"י שליח שעיכבו הרב דסעמלין מפני שלא הי' מעורה והי' מקום עיגון וכבר כ' בנב"י תנינא חא"ע סי' קי"ג שאין להאריך בזה כלל שפשוט שהוא כשר במקום עיגון נא יע"ש שכ' קודם לזה יען שהמסדרי' ההם הי' מפורסמים להרב שנשלח הגט לידו שבקיאין בטיב גטין אבל זולת זה אם לא יכתוב הרב המסדר מהבעל להשליח כתב התנצלות להרב שבמקום הנתינה מ"ט אינינו מעורה דמשו' עיגון הי' יש לו להרב שבמקום הנתינה לחוש שלא הי' ב"ד בקיאי' ואיכא למיחש לכמה חששות ודבר זה כ' ריב"ש בשם רבו הר"ן שאפי' משום גמגום לשון שבהרשאה לא ימסור הגט כי יש לחוש לב"ד שאין בקיאי' ורמזו רמ"א בסי' קמ"א סס"ע למ"ד בהגה' יע"ש וזה הי' טעמו של הרב דסעמלין ויפה עשה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:10:2)

**ואמנם**שלא במקום עיגון נ"ל אע"ג דדברי ט"ז בזה סי' קכ"ו סקל"ג אינם ראוי' לו במ"כ אבל דברי ב"ש שם סקל"ג דברי אלקי' חיים הנה וראיתי פר"מ כמפקפק קצת ע"כ אבאר בעזה"י דהנה כ' על דבר שיכול לזייף ובא לפנינו וידעי' בבירור שלא נזדייף כגון שיש עדי' לפנינו או ראי' אחרת וכדומה זה תלי' לר"מ דע"ח כרתי מ"מ פסול כיון שבשעת חתימה הי' אפשר להזדייף ולא יהי' ניכר נמצא אין זה כריתות אך לר"א דע"מ כרתי וע"מ העומדי' שם הם יעידו ויכירו שזו היא הגט א"כ אם אח"כ בא הגט לפנינו ולא נזדייף הרי היא כבר מגורשת משעת מסירה לידה ואפי' אחר תקנת ר"ג הזקן שיהי' עדי' חותמי' על הגט משו' דלמא מייתי ע"מ מ"מ כל זמן שהם חיים אין כאן חשש זיוף והרי הוא כורת בשעת מסירה ואם אח"כ תבוא להנשא וכבר מתו ע"מ ותבוא להנשא ע"י ע"ח אם ניכר לפנינו שלא נזדייף הרי הוא כשר שהרי כבר פעל פעולתו בשעת מסירה משא"כ לר"מ ועיי' בגיטין כ"ב ע"א תוס' ד"ה מאן חכמים וכו' והנה ס"ל להמחמירי' כל שאין הגט מעורה יש חשש זיוף בין שורה לשורה נהי בזמנינו שהשורות ספורות ונוסחאות גטין כתוב לפנינו ומסודרי' מקדמוני' וא"א להוסיף בו שורה א' ביני חיטי ומיד יהי' ניכר זיופו מ"מ בימים קדמוני' שהי' כותבי' הגט כפי רצונם ע"כ הי' צריך לערות השורות לר"מ ונהי לר"א דקיי"ל כוותי' לא צריך לערות מ"מ הרבה חשו לדר"מ וע"כ משני ש"ס לא נצרכה דמעורה וק' איך בעי ר"פ סתם בין שטה לשטה מהו ולא פי' דבריו אע"כ נהי שאין צריך להיות מעורה מ"מ רגילי' היו לערות השיטי' מפני חשש זיוף וא"כ ממילא מאן דחש לדר"מ צריך לערות מדינא ואנן שלא במקום עיגון חיישי' לדר"מ א"כ גם בהא ננהוג כוותי' אע"ג דאין זיוף שייך כל כך השתא כיון דנוסחאות הגט מסודר לפנינו מ"מ אין לשנות מהקדמוני' זו היא כוונת הב"ש ולא הבנתי פקפוקי' של פר"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:10:3)

**ואמנם**מ"ש פר"מ וז"ל ועוד כ' הרב בזה"ל אמר הבעל שאכתוב למעכ"ת נ"י בדבר ההתחייבו' והתביעו' שתבעה האשה לפניו והנם בכתובים אתנו שתמחול הכל קודם שתקבל גיטה מיד השליח והבטחתי לו נאמנה לכתוב למעכ"ת בדבר הזה עכ"ל הרב המסדר הראשון והנה הרב דסעמלין דסידר הגט מהשליח להאשה לא ידע מכל הנ"ל וכ' פר"מ ע"כ הנני כותב להשליח לחזור ולקחת את הגט ע"י סי' מובהק שיש לו בו עכ"ל פר"מ וכפי הנראה דעת פר"מ לחזור וליתנו להאשה אחר קיום התנאי אע"ג שכבר נקרע קרע ב"ד ויעיי' אריכות של פר"ח סי' קכ"ה סכ"א ולכאורה בלאה"נ השליח מעל בשליחותו ומסר לה הגט בלי שתמחול והי' יכולה להנשא קודם שתמחול א"כ י"ל בטל שליחותו לגמרי ויש לעיין בזה בריב"ש סי' שי"ו שרמז עליו רמ"א סי' קמ"א סכ"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:10:4)

**אך**נ"ל שהבעל לא התנה כלל עם השליח דא"כ הי' צריך לכתוב כן בשטר הרשאה וכעובדא דהריב"ש סי' הנ"ל אלא עם הרב המסדר התנה שיכתוב כן לפר"מ וכבר קיים תנאו וכ' כן לפר"מ ואע"ג שהבעל סמך בעצמו שבודאי פר"מ יעשה כן מ"מ לא עבר על תנאו ולא נתבטל השליחות לפע"ד מ"מ לא אחליט כי לא נשאלתי ע"ז ואחתום בברכה א"נ


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:10:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:10:5)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:1)

**שלום**לדייני ישראל ה"ה הרב המאה"ג המופלג כבוד מה"ו ליב שוואב נ"י אב"ד דק"ק פעסט ובית דינו הרבנים מופלגים מו"ה שמעון נ"י ומה"ו עזריאל נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:2)

**ההכרח**לא יגונה לצאת בכותבת הגסה לכבוד ר"מ נ"י הנה הגיע לכאן שליח הגט לאשה בילא חי' ולא מצא אותה בקהלתינו אז ורצה למנות שליח אחר בחריקאו ואמרתי כי קשה עלי מאוד לכתחלה למנות שליח שני כי כ"כ בד"מ סי' קמ"א אות כ"ה וז"ל ונראה כ"ז לא מיירי אלא בשאמר לו סתם הולך אבל כשנותן לו רשות למנות שליח אחר כמ"ש בהרשאה פשיטא דמותר למנות אחר שלא אונס כלל וכמ"ש הרי"ף דאין צורך להרשאה אלא בשביל זה ודלא כמ"ש בסדר גטין סי' ע"ו דאין לעשות שליח כ"א חלה או נאנס עכ"ל וכיון דבעל סדר הגט החמיר קשה עלי לעשות נגד דעתו ומ"מ לבסוף נתרציתי להושיב ב"ד ולמנות שליח שני אך בקראי ההרשאה נשמטו אלו התיבות [וכ"ך אמ"ר לפנינ"ו הבע"ל פב"פ הול"ך ג"ט ז"ה לאשתי פב"פ ות"ן אות"ו ליד"ה] כל אלו התיבות נשמטו נמצא אין לנו עדי' המעידי' שאמר הבעל כלל להיות לו רשות למנות שליח ע"כ אמרתי בשום אופן לא ימנה שליח אחר ע"כ המתין כאן עד בוא תשובתו ושכר המתנות שילמו לו במיטב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:3)

**שוב**ראיתי בההרשאה כתוב פ"א פע"ס בלי טי"ת במקום פעסט ואף ע"ג דהוה טעות דמוכח מ"מ מילתא דתמי' על גברי רבא שלא השגיחו על כיוצא באלו ומה הפסד לכתוב הרשאה אחרת כראוי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:4)

**ובהדי**שותא אספרה כמו בשנת תקנ"ח בנסעי מק"ק דרעזניץ לישב על כסא רבנות דק"ק מאטערסדארף קבלתי פני הגאון מה"ו משולם דיסמנעץ זצ"ל פה ק"ק ובאותו פרק הביא לפניו ספרא דדיינא הרשאה לשליח גט שנשלח מכאן למקום אחר ודקדק הגאון על קוצו של יו"ד ואמרתי לו הלא כל הני דקדוקים בהרשאה הוא מטעם שכ' הריב"ש בשם רבו הר"ן שיש לחוש כיון שלא דקדקו המסדרי' בהרשאה שמא גם בגט לא דקדקו בכמה דברים ורמזו רמ"א סי' ק"מ סוף סק"ל וזה לא שייך גבי רבנן דרב גוברי' ומי יהרהר והשיב לי זה הי' בדורו' הראשונים שהי' השלוחי' בחזקת צדיקי' ומהימן בפ"נ ובפ"נ וההרשאה הוא רק ליתר שאת ואין לדקדק כל כך אבל בזמנינו אלו בעו"ה אין חזקת שלוחי' כשרי' ועיקור הקיום הוא ההרשאה ואם פסולה היא אין לנו קיום על הגט אלו דבריו זצ"ל ומזקנים אתבונן אם כך בשנת תקנ"ח מה נאמר בשנת תקצ"ט אשר בעו"ה ירד הדת אלפי' מעלות אחורנית שיש לדקדק יותר ויותר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:5)

**שוב**תמהתי על חכמים שכמותם היות שבהרשאה נכתב פעסט דמתקריא פעשט ולא הוזכר שם לאטי"ן פעסטה וכמ"ש בס' טיב גטין יע"ש א"כ מה הי' למעלתם לחתום בקיום באנפנא חתמו וכו' בק"ק פעסטה ויאמרו עיר אחרת היא ושם חתמו בפני הב"ד ולעיל כתי' שחתמו עצמם בפעסט וכל עצמי איניני מכיר מה לכם לחתום עצמכם אפי' בשטרי הדיוטות או בהכשרים בשם לטין אשר לא שערו אבותינו ורבני' קדמוני' שלפני פר"מ ולדעתי גם הקדמוני' הי' בקיאי' ללועזי' בלע"ז אך בכוונה שבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי פ"ק דשבת דפוס וויען דף וי"ו ע"א ועל לשונם יע"ש ואין להאריך בזה בעו"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:6)

**ובפתחי**הגט קראתי שם הלעז בעטי והעומדי' אומרי' שנקראת שמה בעטיל ורוב הנוצרי' נקראי' כן והבנתי כוונת מעל' שהלמ"ד הוא רק שם קטנות ותוספא בעלמא אך הרבה כרכורי' כרכרו האחרונים בזה יע"ש בשמות נשים דבית שמואל באות בי"ת ויעיי' היטב טיב גטין ובלא"ה אני מסופק בשם גיות שאינם נותנים מהעריסה רק להדמות להם אם שייך בזה לחלק בין עיקור שם לשם קטנו' ולכל הפחות הי' למעלתם לכתוב לנו אגרת בזה להודיענו כי כך הסכימו ומאיזה טעם וכמ"ש בסדר גטין שראוי לעשות ומ"מ לא הקפדנו כל כך דכאן במקום הנתינה לא נודעת אלא בשם יהדות בילא חיה ובפרט בית אבי' של זו המה צדיקי' ואינם משנים שמותם ע"כ אין קפידא כל כך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:7)

**אך**דא עקתא כי הסופר לא השגיח וכ' וכדו בוי"ו קצרה ראש עבה וירך קצר אינו נמשך וכדו לסופו של כף כדו ואע"ג דאינו דומה ליודי' של כתיבת אותו הגט אך גם לוי"ו אינו דומה ומחמת עובי הראש וקוצר הרגל נראה כיו"ד גדולה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:8)

**ולדעת**הרמב"ם אם לא האריך הווי"ן פסול ולהרא"ש והרוב הפוסקים כשר במקום עיגון אך אם נדמה כיו"ד אז אם איכא תרתי לטבותא א' שהבעל אינו מערער ושנית שהבעל לא ציוה לסופר לכתוב כך א"כ כשר ופליגי הרא"ש והריב"ש דלהרא"ש יתקן הב"ד דאנן סהדי רצון הבעל שהב"ד יתקנו והריב"ש ס"ל טוב ליתנו כך מלתקן ע"י סופר שלא ציוה הבעל ובס' גט פשוט סי' קכ"ו העלה לקיים דברי שניהם ולתנו פעמיים א' כמו שהוא ושנית אחר תיקון ע"י סופר וכן עשינו מעשה בגט זה אך הי' לו לבעל גט פשוט לעורר נהי דלהרא"ש נימא שמעיקרא כוונת הבעל שתיקוני' כאלו יש רשות לב"ד לתקנו ונאמר גם כן שהבעל שעשאו לזה שליח הי' כוונתו שאם יצטרך הגט תיקון יהי' שלוחו גם אחר תיקונו מ"מ מה נעשה בהשליח עצמו דמכיון שהוציא הגט בפ"א מתחת ידו ומסרו להאשה כבר עבר שליחתו ועשה שליחותו ואיך יחזור ויתנו לה אחר התיקון ע"כ הוצרכנו לגלות להשליח כי כך הוא שיש לנו קצת פקפוק על הגט ולכשיוציא מת"י למוסרו להאשה יהי' כוונתו שאם אין גט זה עדיין מתוקן כראוי אינו מבטל שליחותו עדיין וחוזר ונותנו לה. וע"ד העדי' שחתמו על הגט קודם תיקון ולא אח"כ כ' גט פשוט שצ"ל דהרא"ש סמך על עדי מסירה כרתי והסופר קודם שיתקן יאמר לשמו ולשמה לשם גירושין. ולולי דמסתפינא פן יחשדוני שומעי' הייתי מחזיר הגט וההרשאה וידעתי כי אני מדבר על לב מבין ואזן שומעת אלקים יברך אתכם ואותנו בשלום וברכה וכל טוב כנפש א"נ. פ"ב יום ד' י"א למב"י קצט"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:11:9)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:1)

**שלום**וכ"ט למחו' הרב המאה"ג החרוץ בעל פיפיות השנון המופלג ומפורסם כש"ת מה' זלמן אולמן אב"ד ור"מ דק"ק מאקאווא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:2)

**יקרתו**הגיעני בזמנו וכבר הודעתיו טעם איחור תשובתי והנה עתה פניתי לעיי' בדבריו החדודי' ומשוננים ולא מצאתי דאת' לידי אלא מכתבו הארוך ואעתיק השאלה כאשר היא כתובה שם כי כמדומה לי באגרת השני נכתב קצת באופן אחר וז"ל שאלת חכם חצי תשובה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:3)

**ע"ד**הגט שסידר הרב דק"ק ס' מיקלאש בכפר שאנאט מתא דיתבה על נהר מארעש אשר מעולם לא הי' שם סידר גט ובאו המערערים מתרי טעמי חדא דיש בסביבה שני עיירות אשר שוים בשמם שאנאט א' מעבר הנהר מזה וא' מעבר הנהר השני רק בפי העולם נקרא האחד וואלכס שאנאט כי נתיסד הכפר מאומה הזאת [ר"ל וואלחין] ועודם שרוין בתוכו והשני אשר שם הי' סידור הגט נקרא דייטש שאנאט וממילא כיון דלא נכתב בגט רק שאנאט לא הוי סימן מקום עמידה ובגט בעי מוכח מתוכו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:4)

**ערעור**השני כאשר כ' הרב נ"י בעצמו לא הי' כתוב בגט רק שאנאט בלי טית בתחלתו ובפי רוב העולם נקרא טשאנאט בטית בתחילתו ובפי קצת מיעוטא העולם נקרא צשאנאט בצדיק בתחילתו ובכתב הגוים נכתב בפירוש באות צע"ה בתחלתו והן אמת רבים כותבים באות טע"ה בתחלתו אבל בפנקס השררה וקומידאט נכתב באות צע"ה כאשר נודע לי בפי מגידי אמת ומביני לשון וממילא הוה שינוי מקום עמידה דמבואר בסי' קכ"ח דגט פסול ולא תנשא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:5)

**יען**ראיתי מחו' הרב החרוץ השואל נחית לעומק ע"כ מצאתי מקום לקבל ארוך קצת ואולי מתוך דברינו ימצא לפעמים תשובה וסתירה על דבריו מ"מ מה שיורוני משמים אותו אשמור לדבר וה' עמנו שלא נכשל בדבר הלכה ולא נצא ממרכז האמת ח"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:6)

**גרסי'**בגטין ע"ט ע"ב כ' לשום מלכות שאינה הוגנת כו' הי' במזרח וכ' במערב וכו' שינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה וכו' והנה תרי בבי דרישא ר"מ היא ופליגא רבנן דלא לשוי ולד ממזר ובבא דשינה שמו מודו רבנן לר"מ ומשו"ה אע"ג דכולי' מתני' ודאי ר"מ היא ולא נאמר בש"ס תברא מי ששנה זו לא שנה זו אלא כולי' ר"מ היא מ"מ חלקו רבי לשתי בבות משום דפליגא רבנן ברישא ולא בסיפא אבל לא עלה על דעת מעולם למיפסק רישא מסיפא בסכינא חריפא כמ"ש מחו' הרב נ"י וכן מבואר בגט פשוט סי' קכ"ח סק"י ד"ה גם אני הדיוט וכו' אמ"ש תוס' בגיטין י"ט הא בעי' שמו ושמה וכו' ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:7)

**ומבואר**מהתוס' ורא"ש וביתר ביאור בלשון תשו' רשב"א סי' אלף רי"ג דיש חילוק בין רישא לסיפא דברישא הי' במזרח וכ' שקר גמור במערב ואי כ' בשינוי שאין שם עיר כלל עיי' גט פשוט ובית מאיר אבל אי כתב שם עיר שבמזרח רק שקורין לה פורתא באותו השם ורובא אין קורין ככה מ"מ לאו שקר מוחלט הוא ולא שנינו במתני' דפסול והדין נותן שיתכשר דהא עיקור דהי' עדים במזרח וכ' במערב אינו אלא מיחזי שקר כמ"ש תוס' שם וכיון דלא שיקר והחליף בשם עיר אחרת שבמערב ליכא קפידא ולא יבוא להזים העדים משא"כ שינה שם עיר דירה ויאמרו אחר הוא פסול אפי' בשינוי בעלמא ולא החליף דומי' דשינה שמו כמ"ש תוס' פ' ע"א ד"ה שינוי וכו' וכן מבואר להדי' בתשו' רשב"א הנ"ל וכ' כדפריך ש"ס אילימא בעל היינו שינה שמו ושמה אינו ממש שינה שמו אלא עכ"פ לא נפיק מכלל שינה שמו דהא אפי' החליף ממש ולפ"ז ה"ה הו"מ למיפרך מאי החליף אפי' שינה בעלמא פסול ומובן מזה דאי הי' צריך למיכתב עמידת הבעל לא הי' רק משום מיחזי כשקרא כמו בעמידת העדים אלא הי' פסול כמו מקום דירה משום לעז שיאמרו עמנו הי' הבעל באותו היום וממילא אין זה המגרש אלא אחר הוא אמנם עתה שאין צריך לכתוב עמידת הבעל וכתבו ושינה בו תלי' בפלוגתא לדעת התרומה וראב"ד ורשב"א ועיי' ד"מ סי' קכ"ח אות א' דלאות' הפוסקים אפי' מה שלא צריך לכתוב ונכתב בשינוי איכא קפידא במקום לידה א"כ הה"נ במקום עמידה דבעל ופסולו לדדהו חמיר מעמידת העדים כנ"ל אך להסוברים בשינה במקום לידה לא איכפת לן כיון שאין צריך אין העדים חותמים ומשגיחים על זה א"כ בשינה מקום עמידת הבעל כשר לגמרי ואפשר לצדד אפי' המחמירים במקום הלידה מודים במקום עמידה דלא מפורסם כ"כ כמו מקום לידתו וכמו שמחלק הרא"ש וסיעתו בין מקום הדירה והלידה הה"נ יחלקו אינהו בין מקום הלידה והעמידה ועכ"פ בש"ע מכשיר בשעת הדחק אפי' במקום הלידה מכ"ש במקום עמידת הבעל אבל פשוט דלהפוסלים שינה מקום עמידת הבעל חמיר משינה מקום עמידת העדים וגם בכאן מחו' הרב נ"י אזיל בתר איפכא במ"כ לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:8)

**אמנם**עיקור טעם שתקנו כלל עמידת העדים בגיטין יפה עמד עליו פ"י דף פ' וכ' דלכאורה איכא קלקולא דעי"ז יבוא להזים עמנו הייתם פי' וחז"ל בטלו חקירות ודרישות עיי' ב"י סי' י"א בשם תשובת רשב"א וד"מ אות ויו ונימוקי רפאד"מ ועי' רמב"ם ספי"ז ממלוה ולוה דכ' מדלא בעי' שם עיר בשטרי ממון כדמוכח שלהי כתובות ש"מ לא בעי' יכול להזים ממילא מוכח דכשר בלא זמן ע"ש וה"ה בגט מדבעי' מפני מה תקנו זמן בגיטין ש"מ לא בעי' יכול להזים א"כ לא בעי נמי שם מקום ומפני מה תקנו שם מקום הכתיבה ומלבד מ"ש פני יהושע דאיכא רעותא שעי"ז יבואו להזים העדים רוצה לומר בלעז בעלמא דהרי לא יוזמו בכך שיאמרו אחרנוהו מ"מ מה הי' לנו לכנס בתגר הזה עוד נ"ל פשוט הא דבעי' שם הבעל שיש לו במקום הכתיבה היינו משום שנכתב בגט מקום הכתיבה משום טעם שוב אי שינה שמו שבאותו מקום הוה לעז אבל אי לא הי' כותבים כלל שם עיר הכתיבה בגט לא הוה איכפת לן רק בשם מקום הנתינה תדע לך שהרי מדינא לא הי' העדים צריכים להכיר שם האשה כלל רק משום חששא דבש"ס ב"ב קס"ז ע"ב אבל משום עיקור הכריתות די אם יכוונו לשם האשה ששמה כך וכך והיא אשתו של זה ורק במקום הנתינה ששם הכריתה צריך שיתן הגט מי ששמו כך למי ששמה כך אבל במקום הכתיבה וחתימה שם אין כריתה ולא שום אפי' למ"ד ע"ח כרתי אין הכונה שבשעת החתימה עושים שום כריתות אלא כשהגיע הגט לידה מחותם בעדים הוי כאלו אלו העדים החתומים קורי' ומעידים כך לפני' עיי' ר"ן במסקנתו במשנה ג' גיטין פסולין וע"ש ומ"ש הרי"ף ביבמות פ"ד אחין גבי זמן בקידושין דכל זמן שלא יצא השטר מיד עדים ליד שכנגדו היינו להמלוה או להאשה לא נחקרו עדותן בב"ד ולאו עדות הוא וע"ש מ"ש מלחמות ה' שגם הרז"ה צריך לזה וא"כ כל מה שאנו אומרים ע"ח כרתי ובעי' מוכח מתוכו הכל קאי ארגע מסירת הגט ליד האשה ועוד יבואר זה לקמן אי"ה ואם יראה גדולי אחרונים יטו מזה יטו מדרך האמת וא"כ סגי בשם מקום הנתינה רק שהעדים ידעו במקום הכתיבה לשם מי כותבים ומכירים שמה שבמקום הנתינה מחששא דב"ב קס"ז ע"ב אבל שיהי' קפידא בשמם שבמקום הכתיבה עד שיש סוברים שהוא עיקור עתה מהיכי תיתא ואין זה אלא אחר שמזכירי' בגט שום מקום כתיבה א"כ ממילא צריך שלא ישונה שם מקום הכתיבה ומעתה ק' לא ליכתב לא ה"א ולא וי"ו לא ליכתב מקום הכתיבה ולא שם שבאותו המקום ומזה יבין מי שאומר דמשו"ה בעי' מקום כדי שיכתב שמם שיש להם באותו מקום הוא עושה מערכה על הדרש והחקירה עצומה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:9)

**ומ"ש**פני יהושע בסיום דבריו אטו שטרות דבעי שם מקום משמע בשטרות פסול אי ליכא שם מקום ועיי' ר"ן סוף כתו' גבי מגבהו מעות בבל ורמב"ם פי"ז ממלוה ולוה הנ"ל וחי' רמב"ן ב"ב קס"ז ודברי רבינו ישעי' שבטוח"מ סי' מ"ט ופרישת הב"י עליו ודברי פ"י צ"ע ומ"ש עוד משום גט שע"י שליח שצ"ל בפ"נ מבואר הדוחק גם מ"ש בית מאיר שימצא קיום לחתימת העדים אינו נראה דא"כ הי' יותר ראוי שיכתבו מקום דירתם ששם ניכר יותר מבמקום עמידתם לפי שעה לפעמים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:10)

**ולא**ידעתי מדוע נאיד מדברי א"ח שהי' בפיו בתחלה כי אין ספק לפע"ד שהאמת כן הוא כאשר אבאר דברי הגאון הנ"ל ביתר ביאור כי אחר שהוצרך לתקן זמן בגיטין שוב חשו לשלום מלכות ותקנו למנות לשנות מלכיות וממילא הוצרכו לתקן שם מקום העדים כי אלו הוזכר שם עיר לאיזה מנין ולאיזה מלכות נמנה ולפעמים כותבים לשם איסטנדרא שבעיר המשתנות מעיר לעיר ולפעמים יש בעיר א' ב' שליטי' כגון מהגמוניא להגמוניא במס' גיטין ד' ע"ב ואז צריך לסמן מזרח העיר ומערב העיר עצמה ומזה נ"ל מ"ש ביבמות קט"ו ע"ב בצד קלוני' מתא דפליגי רש"י פי' שם עיר ורמב"ן במלחמות ובפי' לפי שטתו דפי' הסוגי' משום כאן מוצא וכאן הי' הוצרך לפרש דבנהרד' גופי' הי' מקום א' שהי' חירות מהמלך ונקרא קלוני' והי' כותבים בצד קלני' מתא ולאיזה צורך כתבו זה אע"כ כנ"ל ויש בזה דבר חידוש דעיקור כתיבת שם עיר עמידה משום שלום מלכות נגעו בי' ואפ"ה בשינה וכ' למלכות שאינה הוגנת לר"ת תינשא בו לכתחלה ובשינה והחליף עמידת העדים ממזרח למערב וכדומה לא תינשא אלא הולד כשר והיינו טעמא משום דשיקור וכיזוב כיון שצריך לכתוב מטעם הנ"ל שוב לא ישקר בו ושם עמידת הבעל שאינו צריך כלל ואם החליף או שינה חמיר מעמידת העדים להפוסקים הנ"ל והדברים פשוטים וברורים בעזה"י ואם אין בהם חידוש דבר לפע"ד די לי שזכיתי להעתיק דברי הראשונים כמ"ש רמב"ן בפתיחת דיני דגרמי שלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:11)

**ואמנם**בשינה שם עירו ועירה פליגי להראב"ד אם לא הזכיר כלל פסול ולהעיטור כשר וכן דעת הרא"ש וז"ל בתשובה כלל מ"ה סי' כ"א דע כי אין חשש בכתיבת שם הנהר ואפי' לא נכתב העיר כלל וכו' דלא פסלינן אלא שינה שם עירו ועירה אבל לא נכתב שם עירו ועירה כשר ודאי בגט שנפל ונמצא דחיישי' שמא מאחר נפל אותו כשר ע"י שם העיר דלא חיישי' לשתי עיירות ששמותיהן שווין כיון דלא הוחזקו ולא שכיחי שיירותא עכ"ל לענינינו והלשון מגומגם דאי לא הוחזקו ולא שכיחי לכ"ע לא חיישי' אפי' בלי שם עיר והר"מ בהגה' ש"ע סס"י קל"ב פסק עפי"ז אפי' בשכיחי שיירתא מחזירי' ע"י שם עיר דלא חיישי' לב' עיירות וצע"ג מחשש שני שוירי שבש"ס והאריך בהגהה ט"ז וב"ש שם והנה הסברא שכ' אחרוני' שבכנה"ג דבכ' שם דירתו לא בעי שם אבותיו וכן משמע ביבמות קט"ו אנדרלאי נהרדעי בלי שם אביו אמנם כן מצינו שם ג"כ ענן בר חייא מנהרדעא הרי אע"פ שהזכיר שם אביו מ"מ הזכיר שם עירו גם כן וז"ל ראב"ד בס' תמים דעים דפוס חדש דף מ"ג ע"ב הא דאמרי' כ' חניכתו כשר בחניכת אבות קאמר לפי שצריך לייחס שמו ושם אביו בגט כדי לברר הדבר ואם לא כ' שם אביו אלא שם אבי המשפחה כגון מאיר אבן זבדו ויוסף אבן פשגיר ה"ל כאלו כתבו שם אביו וכשר וכו' עכ"ל והנה ראב"ד ראש הסוברים דבעי' שם עיר דירה בגט ופסול בלא"ה ואפ"ה מצריך שם אביו ג"כ מ"מ מסברא יש לקבל דברי הגאונים הנ"ל ומחו' הרב נ"י רצה ליישב דברי הרא"ש הנ"ל דעובדא דשוירי בש"ס מיירי בלא שם אביו ורא"ש בתשובה מיירי בשם אביו וגם שם עירו כולי האי לא חיישי' וצ"ל לפ"ז הא דמייתי רבא מכל מעשה ב"ד ה"ז יחזיר היינו משום דסתמא קתני כל מעב"ד אפי' לא הוי אלא א' או עירו או אביו כצ"ל ור"ז נמי דרמי משנה ובריתא לא בעי לשנויי דמיירי דאיכא תרווייהו שם אביו ושם עירו אבל אר' ירמי' דמשני כגון שאמרו עדים מעולם לא חתמנו וכו' וקמ"ל דלא חיישי' דלמא איתרמי כו' ה"ל לשנוי ברווחא דאיכא שם אביו ושם עירו ולא אמרי' איתרמי שמא כשמא ועיר כעיר וכן לרב אשי ולמה נכנסו בדוחקי' ולומר דלהזכיר שם אביו וגם שם עירו הוא מציאת יותר רחוק מאמרו עדים מעולם לא חתמנו או סי' מובהק בצד אות פלוני זה מבואר הדוחק הרי הראיתך עון בר חייא נהרדעי ודברי תמים דעים הנ"ל דעכ"פ מבואר דאינו מציאת רחוק וא"כ מדלא משני ר' ירמי' הכי ש"מ בהפוך אפי' בשם אביו ושם עירו נמי חיישי' דאתרמי ורק באמרו עדים מעולם לא חתמנו וכו' ודברי תשו' הרא"ש קשה להולמם לכאורה ומה שהי' נלע"ד בזה ועלה במשכל הראשון כאשר אומר ועתה מצאתי שעל מדוכה זו ישב הגאון בית מאיר סס"י קל"ב בלי ביאור דבריו ואני אבאר כאשר הערוני רעיוני בזה דלכאורה לחוש לב' עיירות אשר א' ידועה לנו והשנית לא נודע מעולם אם יש עוד וע"כ הוא רחוקה ובפרט כשבדקנו כל המדינה ולא מצאנו עיר ששמה כשמה וניקום וניחוש בסוף העולם יש עוד עיר ששמה כשמה והלא קיי"ל הולכים אחר הקרוב מן התורה וכתיב ומדדו אל העיר הקרובה ומה"ת לחוש לעיר רחוקה היכי דא"א לבדוק כל העולם ולפסול גט ע"כ נלע"ד כדאמר אביי בדף בסוגי' דזימן שחורים ופירש"י שם כיון דשכיחי יוני שובך כולם התם ה"ל כולם קרובים ה"נ כגון ב"ד דר"ה וכדומה אתרי דשכיחי כ"ע התם ורגלי כל העולם מצויין ובאותו הזמן הי' עיני כל ישראל לב"ד שבנהרדעי וסורא וכדומה כידוע וא"נ במקום שווקים כמקום דמזבני כיתנא שם הכל קרוב וחיישי' לשני שוירי אבל באמצע עיר נהרדעי שלא במקום ב"ד ודמזבני כיתנא אפי' שיירות מצויות שם וחיישי' לשמא כשמא אבל לשני שוירי לא חיישי' ולא שבקי' קרוב ודאי משום ספק רחוק ועפירש"י ביבמות קי"ד ע"ב יבדוק כל העולם מיבעי' לי' לא פירש"י דלמא איכא עוד נהרדעא וכפי' רמב"ן במלחמות אלא דלמא פריש א' מנהרדעי למקום אחר ע"ש והיינו כנ"ל דלא חיישי' לתרי נהרדעי אלא באשתכח בב"ד ורבא מייתי ראי' מכל מעשה ב"ד דאשתכח נמי בב"ד ואפ"ה יחזיר ור"ז רמי מתני' אבריתא דמצא שובר בשוק ואפ"ה לא יחזיר בשוק דלא במקום ב"ד וא"ש והיינו דכ' הרא"ש דאי נמצא גם בשם העיר מהדרי' כיון דלא הוחזקו ולא שכיחי שיירא פי' בודאי שכיחי שיירתא אבל לא שכיחי באותו אופן דניחוש לשני שוירי היינו במקום ב"ד או דמזבני כיתנא והדין דין אמת לפע"ד וכ"כ בית מאיר לדינא [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' מ"ה וסי' ע"א]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:12)

**אמנם**דעת החולקים והראב"ד בראשם כמ"ש ה"ה בשמו דבעי' דוקא שם עיר דירה בגט ולא מצאתי שרש דברי הראב"ד בתמים דעים אך רמב"ן מייתי בב"ב קס"ז ע"ב דאמרי' ב' יב"ש בעיר א' אין מגרשי' נשותיהן אלא זה בפני זה מזה הוכיח הראב"ד דבעי' שיכתוב שם העיר בגט דאל"ה דלמא יבוא א' מעיר אחרת שיכירו העדים ששמו יב"ש ויגרש אשתו של זה והכא לא הוחזקו אע"כ צריך לכתוב שם עיר דירה בגט ומשמע שם מפלפולו של רמב"ן דס"ל הכי ובתשו' רשב"א סי' אלף רנ"ג הוסיף בשם הראב"ד מדפסיק בתר הכי דלמא אזיל לאתרא וכו' וממטי לי' לאיתתא דהאיך מזה הוכיח הראב"ד דמאן דאזיל ממתא ויתיב במתא אחריתי כתבי' בי' מתא דהוה דייר בה מעיקרא ואתא משם דאל"ה אלא הוי כתבי' בי' האי אתרא בתרייתא איך ממטי לאיתתא דהאיך ע"ש וצל"ע ביבמות גבי ענן בר חייא מחגרא פי' במלחמות ה' דהוה דייר בחגרא ועתה מקרוב אתי ויתיב בנהרדעי ולפי הנ"ל איך יתחלף זה בענן בר חייא סתם דלא אתי מחגרא הלא צריך להזכיר שם חגרא שוב בגיטין דהאי והאמת הרז"ה פי' ענן בר חייא חיגר ברגליו ואידך הוי שלם ונ"ל דהוי קשי' לי' מ"ט דאביי דלא חייש למילי מסר דחשש פשוט הוא ע"כ פי' כנ"ל וכיון דהוה בעיר א' בנהרדעי תרי ענן בר חיי' ומסתמא רגילים כל השנה לכתוב כתבים ושטרות והם היו מסומנים א' חיגר וא' שלם מסתמא הי' רגילים לסמנם כדאי' במתני' ב"ב קע"ב ע"א ואי ס"ד דעדים הוה קיימא בנהרדעא ששם הוחזקו ונמסר להם מילי שם אע"ג דלא כתבו אלא בסורא מ"מ הי' כותבים כבנהרדעא ענן חגרא ומדכתבו סתמא ש"מ אינהו לא הוי במקום שהוחזקו ב' ענן אלא חד מינייהו אתא להכא וכאן לא הוחזקו תרי וכתבו עדים סתם ענן בר חיי' וכי דא"א הכא בההוא יומא ש"מ דלאו ענן חיגר הי' אלא אחר השלם זה הוא סברת אביי ורבא חייש לאיקרי וכתבו בלי סימן וכעין דאמרי' בב"מ סוגי' דשטר הקנאה וא"ש להרז"ה אבל לשיטת רמב"ן דענן הי' מעיר חגרא ונתיישב מקרוב בנהרדעא ק' ונ"ל במ"ש שנתישב מקרוב בנהרדעא רצה ליישב זה כיון שנתיישב בקרוב עדיין לא הוחזקו בכתיבת שטרות בנהרדעי כולי האי ולא חשו לי' העדים מ"מ קשי' לראב"ד הא מדינא צריך לכתוב שם עיר חגרא ודוחק לומר דה"נ חיישי' לאיקרי וכתוב גט פסול מדינא שוב מצאתי שהרגיש קצת בגי"ת בזה אלא דלא נחית למ"ש בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:13)

**והנה**פ"א מה' גירושי' כ' הכ"מ ראי' לרמב"ם דגט מאוחר פסול ודלא כראב"ד מענן חגרא דמאי צריך לומר מילי מסר לימא ענן הי' בסורא לפני ימים וכ' גיטא ואחרוהו וכתבוהו על ההוא יומא אע"כ אחרוהו פסול ודברים אלו כ' רמב"ן בחי' גיטין בסוגי' דזמן בגיטין וצ"ע על הראב"ד ולהנ"ל י"ל ראב"ד מפרש כפי' רמב"ן שבא לנהרדעי מחגרא ונתישב שם בקרוב והי' יודעים שלא הי' בכדי שילך ויבוא פי' עד"מ שבא לנהרדעי בר"ח ניסן ונתישב שם באופן שנקרא ענן נהרדעא ונימא אז הלך משם לסורא וכ' גט ואחרוהו על יום ג' ניסן וחזר זה לנהרדעי והשתא ביום ג' ניסן שישב זה בנהרדעי נמצא גט זה בסוריא וזה לא אפשר בשום אופן שילך ויחזור בג' ימים אבל מילי מסר אפשר הוא שבאו העדים לכאן משם ולק"מ אהראב"ד אך קשי' כיון שהראב"ד ע"כ מפרש ענן בא מחגרא לנהרדעא תקשי לדידי' הא הי' צריך לכתוב שם חגרא ואהרמב"ן ק' איך מייתי ראי' דגט מאוחר פסול הא י"ל כנ"ל שלא הי' בכדי שילך ויבוא באותן הימים וצל"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:14)

**מ"מ**לדינא נהיגי עלמא כהרא"ש שלא לכתוב לא שם דירה ולא שם לידה ולא מקום עמידת הבעל היכי שאינו בפנינו ולא נודע מקום עמידתו אלא לפ"ז מוכח דס"ל אפי' מה שאינו צריך כגון מקום דירתו אפ"ה אם שינה פסול א"כ יש להחמיר בשינה מקום עמידת הבעל ועיי' מ"ש בזה בגט פשוט רס"י קכ"ח ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:15)

**ואי**יש לפנינו שני עיירות דומות אי איכא למיחש משום מוכח מתוכו נבאר ענין זה בעזה"י ר"פ כל הגט אמר רבא שני יב"ש וכו' ומסיק אלא בע"מ ור"א היא והוקשה להם הא כל כוונת הש"ס דהא דתנן במתני' דגדולה מצי מגרש היינו שמגורשת לפנינו מדינא אך אם תצטרך להביא ראי' במקום אחר שהיא מגורשת אין הגט ראי' אלא צריכה עדים ומזה לא מיירי מתני' ומה צ"ל ר"א היא מה ענין זה לר"מ ור"א ופי' רמב"ן אה"נ אלא משום דמתני' בלא"ה ע"כ כר"א דבעי כתיבה לשמה ע"כ קאמר הא מתני' בלא"ה ר"א היא ויש לה עידי מסירה א"כ תביא אותם לראי' ואה"נ לר"מ אם יש לה עדים חתם לראי' אלא לרוחא דמילתא אומר ור"א היא כיון שהאמת כן הוא ואינם לשיטת תוס' גיטין ד' ע"א דגם לר"מ בעי' ע"מ דאין דבר שבערוה פחות משנים א"כ ליתא להא מלתא דבין למר ובין למר שכיחי עדים דידעי וא"כ מ"ט נקט ר"א ע"כ מחק ר"ת גי' זו ור"א היא אלא גרס סתם בע"מ ותו לא ואך הר"י שבתוס' מקיים הגי' ופי' עפ"י שיטתו דלר"מ פסול מדינא לגרש הגדולה משום דלא מוכח מתוכו ונדחק עי"ז בכמה סוגי' ומבואר שם ברמב"ן ורשב"א ור"ן דפליגי אהתוס' בהא ומשמע דלא בעי מוכח מתוכו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:16)

**והנה**בב"י סי' קכ"ו מייתי הגה' מיי' דלר"א לא בעי זמן כ' בגט שע"י ע"מ ושכ"כ רשב"ם ב"ב קע"ב ע"ב גט שכ' בו היום וכו' הא מני ר"א היא ושרמב"ן דחה דבריו ושכן משמע מרמב"ם ולח"מ פ"א מגירושי' תמה מה יענה רמב"ם מסוגי' דב"ב הנ"ל ע"ש ותמה עליו וכי לא ידע מר מה יענה הדבר מפורש במקומו דהרשב"ם פי' הסוגי' דפשוט דכשם דהיום ההוא יומא דנפיק בבי דינא משמע ה"נ ממך ההוא גברא דנפיק מתותי ידי' משמע ודחי דלמא ממך אין לו משמעות כלל והיום נמי אין בו שום הוראת זמן ור"א היא דלא בעי זמן כתוב בגט זהו שיטת רשב"ם והוקשה ע"ז ק' תוס' א"כ מה צריך לומר אבל הכא חייש לנפילה הא אין בו משמעות כלל אע"כ גם למסקנא יש בהיום הוראת זמן ואפילו לר"א בעי זמן וגם ממך יש בו משמעות אלא הכי קאמר היום אין משמעותו ההוא יומא דנפיק אלא יומא קמא שנכתב בו והיינו זמנו ואי משום דאין מוכח מתוכו ובשלמא אי יומא דנפיק בב"ד הוה מוכח מתוכו דתפיסתה בב"ד היינו הוכחתו אבל אי יומא קמא הא לא ידעי' אימת הוא ולא הוה מוכח מתוכו הא מני ר"א היא דלא בעי מתוכו אבל לעולם זמן כתוב בתוכו בעי גם לר"א וא"כ ה"נ ממך יש בו משמעות שיעבוד ואינינו הבל אלא שאין כונתו אההוא דנפיק מתותי' ידי' אלא אגברא קמיתא שהלוה לו וא"כ ניחוש לנפילה והוא אינינו אותו גברא אלא מוצאו בשלמא אי הי' משמעותי' ההוא דנפיק מתותי' ידי' לא שייך חשש לנפילה דהרי התחייב עצמו לכל מי שמוציאו אפי' אתי לידי' דרך מציאה אבל השתא דאמרי' ממך גברא קמא שהלוה לו מאן לימא לן דאיהו ההוא גברא ליחוש לנפילה ומסיק לנפילה לא חיישינן ומ"מ הוי קשי' לרמב"ן מאי צורך לחשש נפילה תיפוק לי' אפי' הוה האי גברא קמיתא הא לא הוה מוכח מתוכו ולר"ה קיימי' שמעתתא דס"ל אין הלכה כר"א בשטרו' ואפשר אפי' לכ"ע היכי דליכא ע"מ וסמכי' בשטרות אעידי חתימה בעי' מוכח מתוכו וא"כ אכתי למה לי חשש נפילה וע"ז סיים רמב"ן דאי לאו חשש נפילה הוה שפיר מוכח מתוכו דתפיסתו שבידו מוכיח דהוא הוא דמה שביד אדם הוא שלו אבל השתא דחיישי' לנפילה ממילא אינינו מוכח מתוכו ומשמע ואפי' מייתי עדים שהוא המלוה הראשון לא יועיל כיון שאינו מוכח מתוכו ורבא לא חייש לנפילה וממילא הוה מוכח מתוכו וטעמא דרבא פי' רמב"ן משום חזקה כאן נמצא כאן היה ובנימוק"י דיבמות נדחק בזה דבסוגי' דמומין פליג רב אשי ע"כ הוסיף רב אשי לא פליג אלא בממון אבל באיסור כמו ביצחק ר"ג ובגיטא דאנדרולאי גם רב אשי מודה והדין עמו דרב אשי לא יחלוק על מתניתן דמייתי רשב"א בחי' יבמות כל הטומאות כשעת מציאותן וכמקום מציאותן ולאביי צ"ל דמוקי לי' בקדשים דוקא כמ"ש תוס' בסוגי' דמומין ואין כאן מקומו מ"מ הנימק"י הוצרך לדוחק הזה להגאונים דס"ל רבא ורב אשי פליגי והלכה כרב אשי התם בסוגי' דמומין אבל להרי"ף והרוב הפוסקים התם דפליגי על הגאונים וכ' דהלכה כשמואל כל שנולד הספק ברשותו וכו' דקיי"ל כאן נמצא וכאן הי' אפי' בממון וכ' ר"ן דגם רב אשי לא פליג אלא רצה לאוקמי משנתינו אפי' בברי יע"ש א"כ לא צריך לדנימוק"י הנ"ל מ"מ מבואר דלכ"ע באיסורי עכ"פ מודה רב אשי דאמרי' כאן נמצא כאן הי' ולהילכתא דרוב הפוסקים אפי' בממונא ודלא כמו שחשב מחו' הרב נ"י דרב אשי לשיטתו לית לי' כאן נמצא אפי' בגט וליתא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:17)

**ונחזור**לעיקור דברינו מבואר מרמב"ן ושיטת רמב"ם דבעי' בגט לר"מ מוכח מתוכו וכן בשטר וכמ"ש ה"ה פכ"ד ממלוה ולוה ה' ח' אלא שרמב"ם מקיל דע"י עידי השטר עצמם מוציאים זע"ז משום דיכולים לשלש וה"ל כמוכח מתוכו ועיי' היטב בתשו' רשב"א סי' אלף ס"ד וא"כ צע"ג הא בגיטין פליג רמב"ן אהתוס' בשם ר"י ולא בעי מוכח מתוכו ואיך בב"ב ס"ל דבעי' מוכח מתוכו וצלע"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:18)

**והנלע"ד**דהגאון מהרש"ק בס' תפארת שמואל על הטוח"מ סי' מ"ט הקשה כיון דכ' ביב"ש אין מוציאין זע"ז אפי' ע"י עדים משו' דבעי' מוכח מתוכו א"כ איך מוציאין על אחרים הא לא מוכח מתוכו מי הוא המלוה ואי תימא תפיסתו מוכחת עליו והיינו מוכח מתוכו אם כן גדולה נמי מצי מגרש אפי' לר"מ דתפיסתה מוכחת דהיא היא ונ"ל דקושיתו נמי ארישא דשמי כשמך נימא דתפיסת האשה מוכחת שהיא היא ומבעלה בא לידי' וכאן נמצא וכאן הי' בין זוג זה שהגט עשוי לכך וכן שטר עשוי מלוה למלוה וממלוה ללוה ע"י פרעון ולא שייך כאן נמצא אלא שלא בא מיד אחר אליהם אבל מבעל לאשתו וממלוה ללוה לא שייך חזקה כאן נמצא דהוא עשוי להתהפך מזה לזה כדברים העשוין להשאיל ולהשכיר וכגודרות וכמ"ש רמב"ן במלחמות ביבמות דאע"ג דמסקי' כרבא כאן נמצא מ"מ בשומשמי' חיישי' שמא פינו כיון שעשוין לפנות מחביות למקום אחר ע"ש וה"נ נמצא גם ביד אשה שייך כאן נמצא ומיד בעלה בא לה ולא מיד אחר וא"כ ק' קושי' תפארת שמואל אי נאמר תפיסתו מוכחת עליו וכאן נמצא והוה כמוכח מתוכו ועיי' כן בפנים בלשון תשו' הרא"ש דמייתי ש"ך סס"י נו"ן וא"כ גדולה מצי מגרש וכן הראשון מצי מגרש בי' והיא ק' גדולה ועצומה ותי' לעולם תפיסתו מוכחת ושאני גט עכ"ל ולא ביאור השינוי בין גט לשטר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:19)

**והנלע"ד**לחלק בגט אין עיקרו תפיסתא בידה ואינו עשוי לראי' אלא כורת מגז"ה משבא אפי' לאויר חצרה ונשרף היא מגורשת וההוכחה מתוכו הוא שיהי' כאלו העדי' החתומים מעידים על ספירת דברי כריתות שנכתב כאן ובעי' אז דבר הכורת ואין כריתות זה ענין לפלוגתת ר"ש ורבנן גיטין ט' ע"א דכרות גיטא הוא והמערב זה חייב משום כלאים הכא כ"ע מודים בין בגט בין בשטרי מתנות וקנין ושיעבוד בעי' ספירת דברים הכורת או הקונה ומשעבד ועל זה יעידו העדי' וס"ל להתוס' וסיעת' דבעי' זה מוכח מתוכו וא"כ בשטר דאעפ"י דעושה קנין ושיעבוד מ"מ עיקרו למען יעמדו ימים רבים ומעיקרא להכי נעשה ולחד שיטה פסול אפי' לאלתר אם אינו ראוי לעמוד ימים רבים ע"כ שפיר תפיסתו מוכחת עליו והיינו הוכחת מתוכו שהוא הוא משו"ה הם מוציאים על אחרי' משא"כ בגט מה יועיל תפיסתו עיקרו אינו אלא על רגע כמימרי' שיגיע לאויר שלה ומה שנשאר אח"כ בידה לראי' אינו מענין הגט שבתורה וא"כ בעי' מוכח הכריתות מתוך ספירת דבריו באותה הרגע ומה יועיל הוראת תפיסתה בידה אח"כ שהיא היא עכ"פ במה נתגרשה ברגע הגירושין זה נ"ל סברת תפארת שמואל לחלק בין גט לשטר להתוס' דבעי מוכח מתוכו כנלע"ד נכון מסברא בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:20)

**יהי'**זה סברא אמתיות או לא ע"כ מוכח דהתוס' יחלקו בין מוכח מתוכו דגט לשטרות ונ"ל לפ"ז בודאי רמב"ן וסיעתו והרמב"ם מכללם כולהי ס"ל בגט בעי' מוכח מתוכו לר"מ כדמוכח לדדהו סוגי' דבב"ב אך לא ס"ל לחלק בין גט לשטר וכשם דבשטר תפיסתו מוכחת ה"ה בגט וכדאמרי' גבי היום אי ההוא יומא דנפיק בב"ד משמע הוה מתוך הוצאתו בב"ד מוכח מתוכו הזמן ה"נ תפיסת הגדולה מוכח עלי' ומגורשת ומשו"ה פליג בר"פ כל הגט אהתוס' אבל לעולם בעי מוכח מתוכו ולפ"ז ג' מחלוקות יש להר"י שבתוס' בעי בגט מוכח מתוכו ממש ולא יועיל הוראת תפיסתה וכאן נמצא ולרמב"ם ורמב"ן ורשב"א ור"ן וסיעתם נהי דבעי' מוכח מתוכו מ"מ תפיסתה מוכיח מתוכו ולרשב"ם וסיעתו לא בעי' מוכח מתוכו כלל וכמ"ש רשב"ם במתני' דב"ב קע"ב דע"י עדים גובה אע"ג דאינו מוכח מתוכו וברשב"א סי' אלף ס"ד הנ"ל ע"ש היטיב וכל זה לר"מ אבל לר"א פשיטא דלא בעי' מוכח מתוכו בשעת מסירת הגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:21)

**אחר**שזכינו לברר ההלכה בעזה"י נחזי מאי דקמן והשתא אי לא הי' שינוי בשם העיר ורק דאיכא תרי עיירות טשאנט על הנהר הזה הי' נראה להכשיר אע"ג דבררנו דלרוב הפוסקי' בעי' לר"מ מוכח מתוכו היכי שאין תפיסתו מוכחת והכא אין התפיסה מוכחת שהוא מטשאנט זה מ"מ כיון שכל עצמו של כתיבת עמידת העדים הוא משום שלום מלכות ונהי היכא דאיכא למיחש לעיר בסוף העולם ניחא דלמא איכא התם מלכות אחר שאינו מונה למנינינו ומקפדת ומשו"ה כותבי' גם עתה נהרות ובארות לסי' אע"ג דאין אנו כותבים אלא עיר עמידת העדים וגם מוני' ליצירה ומ"מ מחמירים בכל הנ"ל מ"מ היכי שכ' נהרות ובארות וליכא למיחש לדעלמא רק לזו שבצידה והיא מאותו המלכות וגם י"ל כיון שעכ"פ בשעת מסירת הגט לידה הי' עומדי' באותו מקום שנכתב ומקומו מורה עליו שהוא המקום שעמדו שם העדים וקורבא דמוכח הוא ועמ"ש ת"ח במתני' דבב"ב קע"ב ע"א מכל הלין נ"ל דמשום מקום העדים יש להכשיר ואי משום דנזכר שם מקום עמידת הבעל הא בלא"ה מילתא דלא צריכא ולא בעי מוכח מתוכו וכל זה צריכי' לר"מ דלר"א לא איכפת לן בהא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:22)

**ומכ"ש**לפמ"ש פר"מ בשם הרב המסדר דכ"ע קורי' לאידך אלט טשאנאט ר"ל הישנה אם אמת כן הוא וכותבים כן בכל הכתבים וכאן נכתב סתם יש סיוע שיש בו ממש להקל ויעיי' בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ט"ו מסיי' לעיי' בס' ש"ג פרק ג"פ והוא שם בסוגי' קע"ב ע"ב אות א' העלה בזמנינו שרגילין לכתוב על כל כהן פלוני הכהן אם יש כאן שיב"ש וכ' על א' סתם הוי סי' שזה שאינו כהן הוא ויעיי' בסדר גיטין אות כ"ה וה"נ דכוותי' אבל אם רגילי' לקרות גם האחרת טשאנאט סתם אעפ"י שהי' הישנה אין כאן סמיכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:12:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:12:23)

**אמנם**באשר שינה וכ' שאנאט בלי טית א"כ לא מיבעי' אי איכא בסוף העולם עיר ששמה כן היינו הי' במזרח וכ' במערב אלא אפילו ליכא שום עיר בעולם מ"מ ה"ל כלא הזכיר מקום עמידת העדים וכ"כ בגט פשוט סק"ב אך אי עכ"פ קורי' קצת כך וכן נראה דאי לא"ה איך עלה על דעת הרב והסופר והעדים לכתוב כך וכדומה כ' לי מחו' הרב נ"י באגרתו השני' שנודע לו שיהודי' רגילי' בכך להשמיט הטי"ת בתחלתו ולומר במהירות שאנאט וכן שמעתי מקצת אנשים א"כ אפי' יהי' רק פורתא ומיעוטא וליכא כאן כעין חניכה מ"מ כיון דליכא אלא משום עמידת העדים והי' במזרח וכ' במערב תנן שינה לא תנן כמ"ש לעיל וכ"ש שנכתב וניתן במקום א' וכאן קורי' לו פורתא שאנאט וליכא משו' מיחזי כשקרא שהרי קצת קורי' כן ומשום שלום מלכות ליכא כיון דלא נודע עיר אחרת על הנהר הזה בשם הזה ורק משום עמידת הבעל דמשו' לעז לא מהני שם הטפל ולזה כבר כתבנו דעכ"פ בשעת הדחק כשר כמבואר סי' קכ"ח סעיף ב' ע"כ הכא יש להכשיר לפע"ד אך הואיל והודיעני ידיד נפש כל חי הגאון האמתי מוהר"ז מרגליות שגם לפניו נשאלה שאלה זו ע"כ לא אומר בו לא איסור ולא היתר עד נשמע מה בפיו של הגאון נ"י ואחתום בברכה דברי מחו' אכדש"ת. פ"ב מש"ק כ"ח מרחשון תקפ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:13:1)

**החיים**והשלום כל ימי עולם לי"נ מחו' הגאון הגדול המפורסם בכל אפסים גן הדסים גל של אגוזים נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה"ו משה מינץ נ"י אב"ד דק"ק א"י יע"א ה' עליו יחי' אורך ימים ישביעהו ובישועתו יראהו אמן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:13:2)

**אני**פה בקרית חוצות כדרכי ותמול נקראתי לקהלתי פ"ב לסדר קידושין ובו בפרק מצאתי את שאהבה נפשי מכ"ק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:13:3)

**מה**שעוררני מחו' הדרת גאונו להסיר המכשול אודת סידור גיטין בפעסט בלי הזכיר מים חמין אהה אהו' י"נ לפי מכתב קדשו דהדרת גאונו לא מצאתי שום תקלה ומכשול כי לפי דברת מחו' הגאון נ"י אין בפעסט גופי' שום מים חמין רק מעבר לנהר דונאי בק"ק אובן על שפת הנהר שם עוברים נשי פעסט וטובלי' לטהרתן וגם שארי אנשים רוחצים שם להתענג לרפואה הנה בעירי רוחב נהר דונאי הוא קצר הרבה והרבה מרוחב הנהר בפעסט כפי ששמעתי מבקיאי' והנה רוחב הנהר בעירי הוא הרבה והרבה יותר ממאה אמה ויהי' רוחב הנהר בפעסט עוד יותר נמצא מים חמין שמעבר לנהר חוץ לשבעים אמה ושירים ואין מזכירי' מה שחוץ לע' אמה ושירים ומכ"ש שאין רוב סיפוקי העיר ממנו וכל זה אנו צריכי' אי הי' אלו מים חמין נובעים בשדה בתוך עיבורה של עיר דאמרי' עיבורה של עיר בטלה לגבי עיר ונקרא על שמה כדילפי' במס' נדרים מויהי בהיות יהושע ביריחו והתם לא נבנה עיר אחרת שם בתוך עיבורה של יריחו אבל אי נבנה שם עיר אחרת ויש לה שם אחר אפי' סמוכה עיר ממש לא שייך לומר מתא פלוני' דיתבא על מי חמין שהמה בעיר אחרת לגמרי כגון הכא שהחמין באובן והגט נכתב בפעסט וס' כעין זו בתשובת מהרמא"ש ח"ב לענין פרעשבורג ופה אין אתי ספרים להרשים סי' התשובה והדרת גאונו ימצאנה בבקיאתו וראי' ברורה לדברי בס' שמות כ' בודין דמתקרי' אופן דיתבא על נהר דונאי ועל מי מעינות חמין והעתיקו ג"כ בס' גט פשוט סקנ"א ובאותו ס' שמות בעצמו בסופו מייתי ג"כ שם פעסט משתנה קצת כמו שהזכרתיו בתשובתי לפעסט אז בראשונה ולא הזכיר מים חמין כמו שהזכיר באובן ש"מ כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:13:4)

**והנה**בתשו' מיי' השייך לאישות סי' כ"ב תשו' ר' שמשון ורמז עלי' ב"י סי' קכ"ח שם מייתי ראי' דנהר שבתוך התחום אעפ"י שהיא חוץ לעיבורה אינו פוסל אי נכתב ומייתי ראי' מפ' י"ט של ר"ה ומפ"ק דמגילה דתוך התחום מיקרי קרובה יע"ש ומשמע מזה אעפ"י שיש שם עיר בנוי כמו בההיא דר"ה ומגילה דיש שם עיירות בנויי' והם שמות בפני עצמם אפ"ה אינו פוסל אם מזכירם ויש לומר ה"ה בתוך עיבורה של עיר מעכב אע"ג שיש לה שם בפ"ע ודלא כמ"ש לעיל אבל זה ליתא דהתם העיר קרובה לירושלי' מיקרי קרובה לה בתוך התחום וה"ה מעין שבשדה הקרובה לעיר מיקרי העיר יושב' על אותו המעין אבל אם המעין בתוך עיר אחרת ובטלה לגבה עירה לא מיתקרי' העיר יתבא על נהר פלוני שהיא מובלעת בתוך עיר אחרת והחילוק מובן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:13:5)

**ורמב"ן**בנימוקי חומש פ' עקב כ' גבי בארות בני יעקן שמקום הנקרא חשמונה הי' בארות בשדה שחפרוה להם אנשי בני יעקן והיה נקראים בארות בני יעקן ואנשי בני יעקן השקו שם בהמותיהם יע"ש י"ל חשמונה אינה עיר אלא מקום במדבר נקרא חשמונה סמוך לבני יעקן וא"נ הי' עיר הלא הבארות לא הי' בתוך העיר שאז הי' טפלים לחשמונה אך הבארות הי' בשדות שבין חשמונה לבני יעקן ועוד אפילו בתוך עיר חשמונה כיון שמתחלה חפרוהו בני יעקן ונקראו הבארות על שמם אפי' בתוך העיר אבל שיקרא עיר פעסט יתבא על מים חמין שבעיר אובן הוא נגד הדעת וידעתי שעברתי על צוואת מהרמ"פ שבתשו' רמ"א שברוב דברים לא יחדל לגדול וחרוץ כמותו למצוא מקום להתלות בהם אבל חלילה לא נחשד בעיני לעקש הישר משום אהבת הניצוח חס לי' למיעבד הכי ואיך אוכל יטעם ואזן מילין תבחן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:13:6)

**בשגם**שכבר נדפס בספר טיב גיטין של הגאון הגדול מהר"ז ה' יאריך ימיו ושנותיו ושם נאמר דמייתי מההיא פעסט דאיירי בי' ויהיב טעמא דלא להזכיר מים חמין אפי' יש מי שיפקפק על אותו הטעם מ"מ כבר נתפרסם שכותבי' שם גט ואין מזכירין מים חמין שוב ליכא שום ערעור ולעז לומר שאין זה אותו פעסט שיש מים חמין באובין הסמוכה לה אדרבא אם יזכירו מכאן ואילך מים חמין יהי' לעז שאין זה אותו פעסט שהרי כתוב על ספר שאין מזכירין שם מים חמין ואותן הספרי' עברו וטשו ים ע"כ לא ידעתי שום תקלה ומכשול ואם אמור יאמר מר הגאון מחו' נ"י שלא לכתוב שם שום גט כלל מכאן ואילך לא ידעתי על מה ולמה ואנו מוציאי' לעז על אותן שכבר ניתנו שם כמה וכמה גיטין. ע"כ אקוה שהדרת גאונו יאחוז צדיק דרכו ואל יעמוס עלי' שום משא מכשול ועון ח"ו וכסאו וביתו נקי ואנחנו נקיים מה' ומישראל הוא ה' אלקינו ירבה כבוד הדרת תורתו ויאריך ימיו ושנותיו כנפשו הטהורה ונפש א"נ מחות'. פה ק"ק יערגן יום ה' כ' מנחם אב תקפ"ה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:13:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:13:7)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:14:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:14:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה הרב המאה"ג המופלג זית רענן יפה פרי תואר קרא שמו מפואר כמ"ה משה אלי' נ"י אבדק"ק קרעסטור יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:14:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:14:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:14:2)

**יקרתו**הגיעני נידון גט המובא לשם וכתב בו נאד מיהאל בשני שיטין ופי' נאד הוא גדול ר"ל מיהאל גדול לפע"ד נ"ל דאין להקפיד בזה כי אינינו אלא תואר לעיקור שם העיר כמו נינוה היא העיר הגדולה וכמו דא היא בבל רבתי וקונסטאנטינאפיל ר"ל קונסטאנטינא רבתי כי נאפיל פי' גדולה באותו הלשון וכן מתרגם בפסוק יושבת ארץ עוץ קונסטאנטינא רבתי ובגט אין כותבי' רק קונסטאנטינא ולא נאפיל כיון שאינינו מעיקור עצם השם אלא תואר והכא במיהאל שכותבי' כן בגט להפריש בינו לבין מיהאל אחר הצעיר ממנו אבל אינינו מעיקור וראי' עוד שדרך לכתוב באגריות נאד נ או N בלשונם ורושם נוטריקון עליו לרמז נא"ד ואלו הי' מצורף עם עיקור השם לא הי' מחלקי' השם באמצע לכתוב נוטריקון ע"כ אין לחוש לזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:14:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:14:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:14:3)

**אך**מה שמצא עוד שנכתב על מימי בארת במקום מי בארת והנה שפיר חזו עינו [וכבר כ"כ בטיב גטין בשמות עירות ס'] בדברי רבנו בחיי פ' וארא אבל שם כי כ' רבנו סעדי' גאון כל מימי הם ראוי' לשתי' ומי אינם ראוי' לשתי' הנה מה שהשריש במימי שהם ראוי' לא תיקשי מדכתי' במלכי' ב' י"ח לשתות מימי רגליהם וי"ל במצור ששותים בצמא אחשבי' ולדדהו ראוי' לשתי' ויהכן תואר מימי אבל כללא דכייל במי דלאו ראוי' לשתי' אינו אמת דכתי' לא נשתה מי באר וכתי' על מי מנוחות ינהלני ובמעין שעתיד לצאת מבית ה' במהרה בימינו כתי' מי אפסי' מי שחו והם מתוקי' וממתקי' את הים עיי' פרק יוה"כ ע"ז ע"ב וירושלמי דשקלי' פ"ו הל' ג' וע"כ צ"ל מימי לעולם ראוי' לשתי' אבל מי איכא הכא ואיכא הכי וא"כ י"ל משו"ה נהיגו לכתוב בגט מי מעיינות או מי בארות ולא מימי מפני שלפעמי' יש בהם מעיינות או בארות שאינם ראוי' לשתי' אלא לשרי' וכביסה ואי הוה כותבי' על מימי הי' משמע דהאי מתא יתבא רק על מימי הראוי' וא"כ אינינה אותה העיר שהרי יש בהם גם שאינם ראוי' ע"כ הנהיגו לכתוב מֵי דמשמע הכי והכי וא"כ זה המסדר ששינה ידו על התחתונה ונהי שמטעם זה אין לפסול הגט שאפילו חיסר נהר א' אין הפסד כל כך מ"מ יש לבדוק אחר המסדרי' ההמה כיון שאפי' מה שמסודר לפניהם בסדר הגט לא השגיחו דשם כ' מי ומה הי' להם לשנות ולהוסיף גרעון ולכתוב מימי ע"כ יש לבדוק אחריהם ואם אינו חשש עיגון טוב לשאול פיהם מ"ט עשו ככה ולא הרגישו ונשמע מה בפיהם ומ"מ אין לדחות נתינת הגט בשביל זה ואחתום בברכה א"נ. פ"ב יום ה' יו"ד תמוז תקצ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:15:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:15:1)

**תחל**שנה וברכותי' לי"נ הרב המאה"ג מעוז ומגדל צדיק ונשגב המפורסם כערוגת הבושם כבוד מהו' יעקב סג"ל נ"י אב"ד דק"ק סעמניץ יע"א ובצירף ב"ד הצדק יזכרם אלקינו לטובה ביום הזכרון הבע"ל ויחתמו לחיים טובים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:15:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:15:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:15:2)

**יקרתו**הגיעני אך אני טרוד מאוד ובפרט אני יגע מאוד כאשר יאמר המוכ"ד אך להשיב ריקם א"א והיות ההיתר פשוט בעיני מעלתו ולא בעי מיני אלא דרינא בהדייהו אבוא כמוסף על דבריהם היות כי כתבים הבאים באמתחת אם נודעים ונכרים ח"י כותב ההרשאה והח"כ וגם חתימת בעלי העצה שעל המליצה ועל הפיוס א"כ תו ליכא למיחש לשני יב"ש וב' שוירי דה"ל כאתרמי שמא כשמא ועדי' כעדי' גיטין כ"ז ע"ב דהיינו שישאלו היהודים אם זהו כתב ידם ואם לא נתנו מכתב כזה ליד אחר וא"כ בכי האי גוני אפי' בגט לא חיישי' לעדים כעדים כ"ש בעגונה וכיון דבריר לן דהני כתבי' המה מאותו האיש הידוע בסעמניץ והמה נמצאו ביד איש א' שאמר על עצמו ששמו יהונתן סעמניץ כשמו של זה כיון דשמי' כשמי' לא מיפקד גבי' הכתבי' שיכול לגבות חובו של גיסו כמבואר ביבמות קט"ז ועיי' ק"ע סי' קע"ט וסי' תכ"ז וליכא למיחש רק לאבידה וזה מצאו ואין לך נפילה דיחיד גדול מזה ולומר שזה שינה שמו ברמאות אחר שמצא אלו הכתבים מלבד מ"ש הגאון בנב"י סי' מ"א דלא חייש לזה הכא איכא נמי קמיע תלוי בצוארו ואם הי' נכרים בט"ע שהיתה תלוי בצוארו של זה שמעירכם א"כ אפי' אבדו אין אדם אחר מתלבש בקמיע שלא נכתב על שמו של עצמו דחייש לסכנתא ותמהתי על מעלתם שלא הזכירו מקמיע אלא שמו יהונתן ומסתמא נכתב גם שם אמו וזה הי' יותר ראי' ברורה וגם גשדופלט וסומא בא' מעיני' אעפ"י שכתבתי בתשו' אחרת דמ"ש בתשו' הרב"י והובא בק"ע סי' רי"א דגומו' בפניו הוה סי' מובהק היינו במדינות ישמעאל דלא שכיחי בלאטערן משא"כ במדינתינו אפי' סי' אמצעי לא הוה מ"מ דניחש הכא שיהי' עוד יהונתן מסעמניץ ושהי' לו ממש גומו' בפניו ועיור א' מעיני' והי' לו ג"כ קמיע כמו שהי' לזה ואותו מצא תכריך כתבים שנאבד מזה הוא רחוק ולפי שיטתו של נב"י שאין לחוש לשינה שמו לרמאות נוכל לצרף ולומר עוד כיון דבשעת מיתה אמר כן אין אדם משקר באותה שעה אפי' בהקדש נכסיו סמך ר"ה על זה. ויען דהתירא דהאי אתתא פשוט בעיני מעלתם ולא בעי אלא לאימלוכי בי ע"כ מהרתי להשיב בלי עיון בשום ספר ובלי אריכות כלל ומ"מ מהיות טוב אמר נהי שהבן יאמר קדיש מ"מ לא ימהרו להשיא האשה עד אשר יאבד זכרו שזה כלל גדול בענינים כמ"ש רמב"ם בהלכות נחלו' פ"ז ה' ג' ולענין ממון עכ"פ ובמרדכי שלהי יבמות יש רצו להתיר עכ"פ במים שאין להם סוף וחלקו עליו ובמבי"ט ח"ב סי' קל"ב ס"ל דבאבד זכרו יש להתיר ביבשה טפי יותר מבמשאל"ס ושעכ"פ יצאה מאיסור תורה ובאמת לא נ"ל דבריו ומ"מ הגאון שב יעקב סס"י י"ב צירפו לקולו' אחרו' ובתשו' אחרת שהי' לי ההיתר פשוט וצויתי עכ"פ להמתין עד שאובד זכרו ושערתי להמתין ב' שנים דהרי משום מיניקת שהוא חשש קל החמירו להמתין ב' שנים ולא חשו להך עיגון גם אנחנו לא ניחוש ושוב אח"כ מצאתי בס' עזרת נשים גאון ספרדיא שהתיר ג"כ עגונה והצריך להמתין שנה א' וכ' זכר לדבר נשכחתי כמת מלב והוא יב"ח ע"כ שהדבר פשוט להתיר בעיני מעלתם יאמר הבן קדיש ומ"מ האשה לא תנשא עד אחר יב"ח ואחתום בברכות השנים היפה: פ"ב מש"ק א' דסליחות תקע"ח לפ"ק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:15:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:15:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:15:3)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:16:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:16:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה הרב הדיין המופלג ומופלא בתורה כש"ת מה' שמואל נ"י דיין דק"ק אונגוואהר יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:16:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:16:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:16:2)

**נשאל**שאל מעכ"ת מעמדי לחוות דעתי נידון אשה שהוחזקה שם שהיא בת לוי וכשנישאי' לבעלה הראשון וכן לשני נכתב בכתיבה בת פלוני הלוי וכשילדה בן בכורה לא נפדה כי הוא בן לוי וכשנתגרשה מבעלה השני נכתב בגט בת פלוני הלוי ואחר נתינת הגט ופטירתה מבעלה ונקרע קרע ב"ד ונטמן אצל הרב כנהוג ניתן בידה כ' ראי' מב"ד שנפטרה מבעלה כדת מו"י בשם בת פלוני הלוי והבעל הלך לו משוט בארץ ולא נודע מקומו אי' וכשבאתה האשה אצל אחי' הדר בריחוק מקום ולא ראו זא"ז כמו עשרים שנה וראה האח כ' הראי' שבידה אמר לה שאינם בני לוי ובטעות החזיקו עצמה כן כי אביהם לא הי' לוי והרי הוא מוחזק בעיר דירתו מעודו בשם ישראל אינינו לא כהן ולא לוי ועתה יש חשש עיגון גדול אם נפסל הגט כי אי אפשר להשיג גט אחר מהבעל זה תורף השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:16:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:16:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:16:3)

**הנה**כבר הלכו נמושו' בשינה שם האבות דעת העיטור אות וי"ו להקל אפי' לכתחילה ודעת תשו' רש"י דמייתי ב"י סי' קכ"ט דאם נישאת לא תצא ובתשו' ב"י מחלק בין נישאת לנתארסה ע"ש ואמנם הרא"ש בתשובה החמיר ופוסל אפי' בדיעבד ואפי' החזיק עצמו שלושי' קודם להשינה שם אביו לא מהני דשמו יכול לשנו' אבל לא שם אביו וכן כ' בכתבי מהרא"י ואת הכל מייתי לי' בב"י הנ"ל וקבע בש"ע סעי' יו"ד ב' דעות והגאון גט פשוט סי' קמ"ט קיבץ כל הדעות כדרכו והראה שם פנים דיש להקל טפי בשם הכינוי' מעיקור השם וסוף דבר מסיק ואם נישאת לא תצא ונ"ל דשם כהן או לוי קיל טפי מכינוי של שמו עצמה עיי' בגטין פ' ע"א תוס' ד"ה ושם עירו וכו' אמנם בלשון הרא"ש שם משמע קצת דשינוי כהן או לוי אינו אלא שלא לשווי' עדי' פסולי' די"ל אהא לא חתמו אבל שינה בגט הוה כמו שינה המקום הדירה כיון שהאדם נתפרסם בו וה"נ בשם כהן ולוי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:16:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:16:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:16:4)

**אך**כ' מהראנ"ח בתשו' ומייתי לי' גט פשוט סוף ס"ק הנ"ל וגם בס"ק מ"ג דע"כ לא פליגי הנ"ל אלא בשינה שם אבי המגרש מפני שאדם מתפרסם ע"י חתימת אגרת ושטרו' ועליי' לתורה אבל שם אבי המתגרשת שאין אשה מתפרסמת בשם אבי' כ"ע מודה דדומה לשם הלידה שכ' הרא"ש כיון שאין אדם מתפרסם בשם הלידה אין השינוי פוסל בו וכן הסכי' גט פשוט שם ואם כן בשם אבי' העצם מכ"ש בחניכת כהן ולוי שהרי אפי' בכינוי רצה מהרי"ט להתיר בשעת הדחק וכל זה צריכנא בעלמא במי שהוחזק בשם יוסף בן שמעון ועתה שינה בכ' יוסף בן שמואל יפה כ' מהרא"י בשם אביו אין אדם יכול לשנו' אבל הכא נהפוך הוא שבמקום הנתינה נתפרסם שמה ע"י ב' כתיבו' וע"י מניעת פדיון פטר רחמה בת פלוני הלוי ואלו הי' נודע לנו קודם נתינת הגט הטעו' הזה לא היינו מגרשי' לא בשם בת הלוי שהוא בטעו' ולא בסתם בת פלוני מפני שהוחזקה ונתפרסמה בלוי' ואיכא לעז והיינו מצריכי' שתעקור בפרסום שם בת לוי שלשי' יום ושיפדה הבן בפומבי ולעשות פרהסי' לדבר ועכשיו שלא נודע לנו מקודם נלע"ד כ"ע מודים דכי האי גווני אינו אלא כמו שם הלידה ע"כ נלע"ד שאם הוא מקום רחוק ועיגון גדול יש להתיר אפי' לכתחלה שכ"כ בכ' מהרא"י בסי' קצ"ו כל מקום שיש טורח לתקן הוה כדיעבד וכ"כ בגט פשוט סי' קכ"ט סקמ"ג תשו' שארית יהוד' ע"כ אם יסכים עמי ת"ח א' למטינא שיבוא מכשורי הכ"ד א"נ. פ"ב כאור בוקר ליום ב' טו"ב שבט תקצ"ה לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:17:1)

**שלום**וישע רב להעוסק בחוקי אלקים מחורב וחכו ממתקים וכלו ערב ה"ה י"נ הרב המאה"ג הותיק המופלג מה"ו יוסף נ"י אב"ד ור"מ דק"ק גוו"ד והגליל יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:17:2)

**נועם**יקרתו הגיעני שבוע העבר' ומרוב המון טרדות לא הי' באפשרי להשיב עד היום ואשר נזקק להלכה ולמעשה באיש א' העומד לגרש אשתו ושמו צבי המכונה הירש ושם אביו אשר בעודנה בחיים חיותו נקרא בעירו ומקומו אשר הוא גר שם בשם דוב המכונה בער אך הבן מהיותו נד ומטלטל מבית אביו חתם עצמו וגם מקרא לתורה בשם בן יששכר המכונה בער וכן נכתב בכתובה וכן נקרא לתורה בעירו שנשא אשה ושרוצה לגרשה עתה האריך מעלתו שנסתפק איך לכתוב בגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:17:3)

**הנה**בתשו' הרא"ש כלל י"ד קרא תגר על גט בן מומר יוסף בן שמעון וכ' על שם אביו יוסף בן שמואל ותמה עליהם איך הכשירוהו וכן כ' בפסקי מהרא"י בכמה תשובת ענין זה ויעי' יש"ש גטין פ"ד סי' כ"א ומזה פסק בש"ע סי' קכ"ט סעי' יו"ד אלא שב"י מייתי תשו' רש"י שאם נשאת לא תצא וכבר כ' מהאחרונים דלאו רש"י חתם עלה כמ"ש מהריב"ל ח"ג סי' כ"ז והטעם מבואר ברא"ש ותה"ד הנ"ל דאין אדם יכול לשנות שם אביו כי בשלו אדם רשאי ואם אמרו כן בשם אבי אביו דבני בנים הרי הם כבנים וכדכתיב לבן בן נחור ובשגם בשהמיר האב דכולי עלמא יודעין דהדרך כן הוא שאין הבן רוצה לייחס אחר הרשע וזה בעצמו הי' טעמו של לבן כמ"ש רמב"ן בתורה שהי' בתואל איש פחות מעלה ולא רצה לבן להתייחס אחריו א"כ מצינו מנהג זה בתורה אפ"ה פסלו הגט ק"ו בן בנו של ק"ו בעלמא בלי טעם שאין כח ביד הבן לשנות שמו של אביו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:17:4)

**וראי'**ברורה לע"ד מדאמרי' שלהי ב"ב בשני יב"ש ישליש ויזכיר שם אביו וגם שם אבי אביו וקשה למה לן כולי האי לכתוב רק שם אבי אביו אע"כ דזה מיקרי שינה שמו מיהו בשמו של עצמו יכול לשנות שלשים יום כמ"ש לקמן אי"ה משא"כ בשם אביו ומעלתו כ' דמוכח מלשון הש"ס דגם אחרים יכולים לשנות שמו דאמרי' ההי' דרובא קרו לה מרים ופורתא שרה משמע אחרים קרו לה ככה האמת אגיד שגם בתשו' מבי"ט ח"ב סי' נ"ב דבר מזה ממאי דאמרי' יוסף קורין לה יוחנן אבל אין נראה לי ראי' כלל דהתם אחרים קרי לי' והוא עני להו א"כ נשתנה שמו ע"י עצמו אבל בשם אביו אם יהי' אביו כאן וקורין לו יששכר לא יעלה כי דוב שמו וא"כ מי יוכל לשנות שמו חוץ ממנו ומ"ש גם מעלתו לחלק בין נדון דידן להא דשמעון ושמואל ולומר כיון דליששכר ולדוב לשניהם רגילים לכנות בער אין קפידא בשינוייהם לא נ"ל כלל דעיקור קביעות השם הוא אותו שעולין בו לתורה ואידך כינוי בעלמא הוא א"כ דוב ויששכר שני שמות הם לגמרי ואין להם שום שתוף כמו שמואל ושמעון ממש אדרבא אינהו דומה עכ"פ בתחלתו בשני אותיו' שם משמעון ושמואל כמ"ש ביש"ש סברא זו משא"כ יששכר ודוב אין להם שום שתוף ומה לי שמכנים לזה כזה וגם הכינוים אינם שווים וכי דוב אין הכינוי בער כי הוא רק פי' ולע"ז של דוב כמ"ש ב"י בחיים ביב"א וכו' שפרושו לעבען שאינינו כינוי אלא פי' השם משא"כ יששכר בער הוא כינוי וענין אחר ממש ע"כ נ"ל פשוט אלו הי' נכתב גט כזה הי' פסול בלי ספק אמנם איך לנהוג במי שכבר הרגיל והחליף שה אבותיו כמו בנדון דידן לא גילו לנו הפוסקים בזה דנהי דאין לכתוב בן יששכר מ"מ גם בן דוב לא יתכן ולכאורה כיון שזה הבן ניכר בין העולם בשם בן יששכר אם יכתבו בן דוב יאמרו שאינינו זה המגרש ונ"ל דאפי' אם בשעת הדחק ומי שאין שם אבותיו ידועים ובכי האי גוני אפשר לסמוך אהעיטור שלא לכתוב שם כלל כמבואר זה בפוסקים מ"מ נ"ל דלא שפיר דמי למיעבד הכי כיון שזה ניכר וידוע לכל ועולה לתורה וחותם עצמו יום יום בשם אביו יששכר אם נכתוב בגט רק שמו בלי שם אב יאמרו שאינינו זה כי למה לא הזכירו שם אביו כמנהג בגיטין אע"כ אחר הוא שאין שם אביו ידוע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:17:5)

**ולכתוב**נמי בן דוב דמתקרי' יששכר המכונה בער אינו נכון שיאמרו אין זה אותו דוב שהרי אותו אינו מתקרי' יששכר כלל אפי' פורתא ולכתוב נמי צבי בן דוב דמתקרי' צבי בן יששכר אינו נכון בודאי אי קאי דמתקרי' אשם צבי הי' נכון דזה צבי עיקור שמו בן דוב ומתקרי פורתא צבי בן יששכר אבל לפי מה דקיי"ל דמתקרי' והמכונה קאי על שם האחרון א"כ יאמרו דהכל קאי על דוב עצמו שהוא נקרא צבי בן יששכר ויהי' זה היששכר אבי אביו של צבי הראשון וגם לכתוב שני גיטין לא מהני הכי דלא מהני אלא בשם אלי' וכדומה דממ"נ א' מהם כשר אבל הכא כל א' מהם יש לו תברא בפ"ע כי אותו שנכתב על שם יששכר הוא שקר בעצמותו ואותו שבשם דוב אינו מוכח מתוכו במקום הכתיבה והנתינה שזה הוא ועיי' תשו' מהר"מ זיסקינד ומה שכתב עליו והשיג בית מאיר סי' קכ"ט סעי' י"ב ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:17:6)

**ועצה**הנכונה בענין זה טרם יתן הגט ישנה שם אביו משקר לאמת ויעלה לתורה ויחתום עצמו בשטרות וכתבים בשם בן דוב באופן שיעשה פומבי לדבר בעירו מקום הכתיבה והנתינה ואחר כך כשהוחזק כן שלשים יום יגרש בשם צבי המכונה הרש בן דוב המכונה בער לבד והוא הנכון בלי פקפוק ואע"ג שכ' הרא"ש בתשו' כלל ט"ו דין ד' על גר שרצה ליתן לעצמו שם מה שירצה ולכתוב כן כתובה והוכיח הרא"ש דזה א"א דא"כ שני יוסף בן שמעון ישנה האחד שמו ויכתוב מה שירצה יצחק בן שמעון אע"כ זה א"א היינו בשלא הוחזק אלא עתה ע"י כתיבת הכתובה רוצה להחזיק עצמו בזה השם אבל אם מחזיק עצמו פשיטא שיכול לשנות כמ"ש כל הגאונים ובשני יוסף בן שמעון בש"ס אין ה"נ אם האחד רוצה להחזיק עצמו שלשים יום בשם אחד תו ליכא שני יוסף בן שמעון בעיר הזאת אך מיירי שרוצה לכתוב היום שטר וזה א"א לשנות שמו בשעת מעשה אע"ג הראי' דמייתי לזה משלהי ב"ב כל שהוחזק שמו בעיר שלשים יום אין חוששין לו כבר השבתי עליו במקום אחר דהתם אמרי' דאין לחוש לרמאות דכולי האי לא הוי מוזהר ברמאות דאי לאו שהי' שמו כן באמת לא הי' נזהר שלשים יום ואין הכרח מזה שיכול אדם לשנות שמו למה שירצה וגם אין ראי' משינוי השם שע"י חולה שנתרפא ע"י השינוי דדינא הכי לשנות שמו לקרוע גזר דינו וכקטן שנולד דמי וזה שמו אשר יקראו לו בשם השני ומ"ש המבי"ט ח"ב סי' נ"ב לחשוב חשבונות רבים דבשלשים יום קורין לו צדי"ק פעמים בשם החדש ועי"ז נתחזק ולמד זה כעין מ"ש הג"ה מיי' בשם הירושלמי בהזכרת הטל ע"ש ולא נ"ל נכון וגם ערבך ערבא צריך כמ"ש במקום אחר מ"מ הכא שהאמת כן הוא דשם אביו דוב והוא שהחזיק בשקר בשם יששכר והנחה מונחת שאין אדם יכול לשנות שם אביו ורק להוציא מלב בני עיר הכתיבה והנתינה ולהחזיקה בשם האמתיי בוודאי די למיעבד פומבי ופרסום לכל באי שער עירו לקרותו בתורה ולחתום עצמו שלשים יום בשם בן דוב המכונה בער ואח"כ יגרש אשתו בזה השם וכן נלע"ד נכון בעזה"י בלי פקפוק ואין להאריך וה' שנותיו יאריך כנפשו היפה ונפש א"נ: פ"ב יום ה' ט"ו שבט תקע"ה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:17:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:17:7)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:18:1)

**תיתי**שלמא רבא משמיא וחיי אריכא לריכא בר ריכא ה"ה תלמידי הותיק הרב המאה"ג המופלג החרוץ מהו' מאיר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק באיי יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:18:2)

**שמחתי**כשמחת בקציר בהגיעני יקרת מכתבו הלום ראיתי כי רוטפש בשרו מנוער ולא יאונה אליו רעה וצער ה' יחייהו ויקיימהו ובישועתו יראהו בית לבנון יער והוא עומד בין ההדסים זקנים יושבי שער ישמח לבי גם אני תגל כבודי בכבודו יהא רעוא דתירום רישי' אכולא כרכא אמן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:18:3)

**ע"ד**שם משה יהודה המכונה משה ליב לפי דעת נודע ביהודא כרך ב' סי' קי"ט דלא כב"ש שכ' לכתוב המכונה ליב דהמכונה קאי אבתרא ועל זה דחה הגאון מדכתיב בד"מ סי' קכ"ט אות כ"א דלאיש קורין מכונה בסגול ולאשה בקמץ ש"מ דקאי אהגוף ולא אהשם דשם הוא לשון זכר ולעולם הי' לנקוד בסגול:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:18:4)

**ועל**זה כ' מעלתו דאפי' קאי אהגוף מ"מ משה יהודה אינינו שם א' שהגוף הזה נקרא בשניהם בשם א' אלא נקרא משה וגם נקרא יהודה ומשום כן מותר לחלקם בב' שיטות כי יש לגוף הזה ב' שמות וא"כ יהודה המכונה קאי אהגוף שבשמו יהודה הוא מכונה ליב ומייתי ראי' מתוספתא דמייתי ר"ן פ"ב דקידושין אמתני' התקדש לי בכוס זה של יין ע"מ שאני יוסף ונמצא יוסף ושמעון ה"ז מקודשת ע"מ שאינו אלא יוסף ונמצא יוסף ושמעון אינה מקודשת וכן הוא בש"ע סי' ל"ה סעיף ל"ג: וע"כ מיירי בנקרא שניהם במקום א' ואפ"ה מקודשת ברישא דאי ס"ד דמיירי בשני מקומות אבל נקרא יוסף ושמעון בפ"א אינה מקודשת א"כ לפליג וליתנא בדידי' בין נקרא כן בפ"א לנקרא פעמים כן ופעם כן אע"כ מיירי אפי' נקרא כן פ"א בשני השמות יוסף שמעון ואפ"ה מקודשת ואמאי הא ע"מ שאני יוסף קאמר והוא נקרא יוסף שמעון אע"כ כל א' שם בפ"ע הוא אלו דבריו ואני אומר מהתוספתא אין ראי' כלל דבלי ספק מיירי בקרי לי' טובא יוסף ופורתא שמעון ולא בפ"א יוסף שמעון ועל זה מורה וי"ו ושמעון שהוא וי"ו העיטוף וגם וי"ו מחלקת ור"ל פעם כן ופעם כן אלו הי' קורין לו ב' השמות בפ"א הי' לו לומר יוסף שמעון אע"כ מיירי דוקא טובא יוסף ופורתא שמעון אבל אי קורין לו טובא שמעון ופורתא יוסף וא"כ הרי הוא שמעון יוסף אינה מקודשת ועיין גט פשוט ס"ק ס"ג והה"נ כשנקרא בשני שמות יחד מקודשת והא דלא מפליג מיני' ובי' בין נקרא בשני השמות יחד או שנקרא שמעון טובא ויוסף פורתא משום דהברייתא לא באה אלא להורות בדיני תנאי בין אומר אלא ובין לא אומר אלא וכן איתא שם לענין בשם ובורסקי ובן עיר ובן כרך ולא אתי' לאורוי בדיני שמות ועוד נ"ל דלפנים לא הי' נוהגין לקרות בשני שמות בבת א' כי חדשים מקרוב באו ואפי' יעקב אבינו ע"ה לא מצינו שנקרא יעקב ישראל בפ"א ולא מצינו בכל השמות שבתנ"ך וש"ס ופוסקים שיקרא א' בב"א ב' שמות ביחד ושלהי יבמות כך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן ארי' ונראה דהאי ארי' אינינו שם עצם כלל כ"א תואר משפחה על שם גבורתם ונקרא כן האב וגם הבן ע"ש זולת אבא שאול אבא יודן אבא גורין דאבא הוא שם בפ"ע ואינך הוה שם בפ"ע והי' נקראים מ"מ נ"ל מדלא מצאתי כן אלא עם צירוף אבא יראה שהוא שם א' כמו פדה צור גמליאל אבא יודן רב של יהודים וכדומה וכן משמע ביש"ש שכ' מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו מאיר והאם רצתה לקרותו בשם אביה יאיר ומזה נולד שם חדש שניאור ר"ל שני מיני אור מאיר ויאיר וקשה ה"ל לקרותו מאיר יאיר אע"כ לא נהגו כן בזמנו עדיין וכן בספר נחלת שבעה העיד ע"ד הפלא שהוא ראה אנשים שהי' נקראים בב' שמות יחד ש"מ דלפנים לא הוו שכיחי ועיין רמ"א סי' קכ"ט סעי' י"ד ובס' גט פשוט ס"ק ס"ג כ' דשם טוב הוא מצורף משם בן נח וטוב גואל של רות ע"ש ומ"ש מעלתו דא"נ קאי הכינוי על השם מ"מ שייך לחלק בין זכר לנקבה דשם נקבה בעצמה הוא לשון נקבה. וכן נלע"ד דהכינוי קאי אהשם כמ"ש בשרשים של רד"ק בשרש כנה שהוא ענין כסות והעלם השם ובשם ישראל יכנה פי' יכסה שמו ויאמר כי ישראל הוא ואל אדם לא אכנה לא אכסה שמך אם רשע אתה ולא אשא פניך ע"ש ש"מ דקאי אהשם וע"כ צ"ל מ"ש רמ"א לקרות לזכר מכונה בסגול ולנקבה בקמץ ע"כ היינו משום שהשם גופי' הוא לשון נקבה כגון לזכר שר ולנקבה שרה לזכר סוכה ולנקבה יסכה חן חנה וכדומה. וראיתי להזכיר דבר חדוש שראיתי בערוך ערך כן שכ' אמתני' דמגלה המכנה בעריות שאומר ערות אביו וערות אמו שלא לנוכח דבקרא כתיב אביך והוא מכנה אביו וזה אסור דמשנה הקרא מאשר כתבו מרע"ה בתורה יע"ש בפנים שזה כוונתו אעפ"י שאינו לשונו ממש יראה שכוונתו לפרשו כמו בשבועת העדות אל יככה דאמרי' כנה יע"ש דף ל"ו אבל הוא תימא דבש"ס מגלה ס"פ הקורא עומד מבואר תני רב יוסף קלון אביו וקלון אמו וצע"ג ואולי י"ל דבקורא ומכונה הקרא מנוכח לנסתר מבואר שדעתו לפרש קלון אביו ואמו וזה נראה גנאי לחברו שקרא נגדו ומזהירו שלא יגלה קלונו של אביו כאלו יש לו לאביו שמץ פסול וגנאי ומשו"ה מכנה. דאלו מפרשו כפשוטו שמזהיר שלא יבוא על אמו אין זה גנאי לחבירו כמו שנאמר נגדו לא תנאף ולא תגנוב אע"כ שמפרש קלון אביו כנ"ל זולת זה לא ידעתי לפרש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:18:5)

**נחזור**להנ"ל דמ"מ נ"ל לכתחלה לכתוב כרצון הגאון נב"י ומאן דעביד הכי בודאי לא משתבש וכן שמעתי שנטה דעת הגאון מה"ו משולם זצ"ל אלא למעשה לא רצה לחלק על הב"ש כיון שאז לא נתפשט ס' נב"י כרך ב' וכן שמעתי גאון א' עשה מעשה טרם שנתפשט ספר הנ"ל וכן נ"ל ומ"ש הגאון נב"י עוד בשם מאיר יהודה המכונה מייאיר ליב יראה דבשם מאיר לחוד יודה שאין צריך לכתוב כינוי מייאיר דודאי לא גרע מיצחק חקין וכמ"ש ביש"ש דלא דמי לשרה שארקה דאשה שאינה עולה לתורה כל שנשתנה העברת השם צריך לכתוב אעפ"י שהוא קיצר השם משא"כ באיש שעולה לתורה בשם יצחק וכ"כ באבר ועברלין ע"ש וה"ה ומכ"ש בשם מאיר מייאיר אך הכא שנקרא מאיר יהודה המכונה וכו' אי יכתוב גם פעם השנית מאיר אינו נכון שהרי באמת מכונה מייאיר ליב ע"כ צריך לכתוב מייאיר ליב ולפ"ז הה"נ בכל כיוצא בזה צריך לכתוב יצחק יהודה המכונה חקין ליב איצק ליב וכדומה וגם זה נלע"ד נכון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:18:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:18:6)

**מ"ש**בשם ראכלי יפה כ' ומרוב טרדות כתבתי בנחיצה רבה ותנוח דעות הרמה בזה מסתמא כבר הגיע לידו מכתבי השני' וד"ל: פ"ב נגהי ליום עש"ק ט' טבת תקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:1)

**שלום**וכ"ט לתלמידי הרב המאה"ג המופלג ומפורסים תל תלפיות זית רענן יפה פרי תואר משובח ומפואר כש"ת מו"ה איצק נ"י אב"ד ור"מ דק"ק קראלא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:2)

**נעימות**ימין צדקו הגיעני אודות שנשאל לפני פר"מ על ת"ח א' שסידר גט עם ב"ד ואחר זמן נמצא שנכתב דיהוי ליכי מנאי חסר יו"ד וכתב מנא במקום מנאי ויש טורח גדול להשתדל גט אחר ואיכא חששא שהמגרש לא יתרצה כ"א בריצוי כסף ולאשה אין כל והעולה על כלם זילותא דב"ד וכבוד ת"ח המסדר שלא יהי' לבוז ח"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:3)

**יאמר**נא להרב המסדר בדבר גדול כזה ראוי להיות מתון מתון ואח"זל ד' מאה זוזי שוי' וכוונתם לפע"ד כי מתון לשון המתנה ולא להיות נפחז ונמהר ומאתן פי' מאתים וההפרש במבטא בין מתון למאתן היא רק המשכת הברת האל"ף והנשחז ונמהר ואינו מדקדק להמשיך הברת האלף אינו ניכר בין מתון למאתן נמצא ההפרש בין מתון מתון ב' פעמים למאתן מאתן ב' פעמים יש הבדל ב' מאות ולעולם יהי' רגיל להיות סופר האותיות ומונה כדרך שאנו מינין כאן בפ"ב מתא הרבנים יש לפניהם גט או סדר הגט ואני קורא לפניהם הגט הנכתב וע"ד משל ברביעי אומר ברביעי מלא יו"ד ושוב אומר פעם שנית ברביעי בי"ת רי"ש בי"ת יו"ד עי"ן יו"ד וכן מרישא לסיפא כל תיבה וכל אות ואות והשומעי' משגיחים אם לא ימצאו שום השחתה ובאופן זה רחוק שימצא טעות כנ"ל ובכל התיקונים הללו צריך סיעתא דשמיא להנצל משגיאה וה' יצילנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:4)

**והנה**חזרתי על כל צדדי קולא ולא מזיגנא רישא אבי סדיא עד דמהפכינא בזכותי' דת"ח ולא מצאתי דבר שראוי לסמוך עלי' להחליט לקולא אך לא אחליט להחמיר כי אולי ימצא מי שלבו רחב ויתיר האשה אין אני חולק עלי' וגם לא יהי' לי חלק עמו ומ"מ אפתח פתח כחודו של מחט אולי יבוא אחר ויפתחנו כפתחו של אולם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:5)

**הרב"י**סי' קכ"ו מייתי טופסי קדמוני' יש כ' בהן מינאי ביו"ד אחר המ"ם ויש בלא יו"ד וכ' שם בד"מ אות ל"א שאם כ' מינאי ביו"ד אין לפוסלו וכן הוא בש"ע סי' קכ"ו סעיף מ"ד ומהריב"ל ח"ג סי' ס"ט כ' אע"ג דמינאי ביו"ד יש לטעות מינאי כאלו אומר שזה יהי' גט פטורי' מאיש ששמו ינאי מ"מ מדלא הזכירו אביי כמו ודין בלא יו"ד דלא לשתמע דין ולא אמר נמי הך ש"מ ליכא קפידא ויען כי בכל הני חששות דאביי כמו יו"ד ודין ה' דמהך וי"ו דתרוכין וכדומה יש ג' שטות לרמב"ם פסול לגמרי ולעיטור וסיעתו דוקא כשבעל בעצמו כותב ומערער אח"כ שלכך נתכוון אבל כשצוה לסופר לכותבו כדינו וטעה ליכא למיחש בדיעבד עכ"פ והרא"ש הקיל יותר בתשובה דאם נתגרשה בגט זה תנשא דחייש משום זילותא ומכ"ש אם קשה להשיג גט אחר והשתא נהי בגוף פלוגתתם אין להכניס ראש להקל מ"מ בהך מינאי שלא הזכירו אביי נהי שאנו כותבי' בלא יו"ד דלא לשתמע ינאי מ"מ אם כבר נתגרשה ואיכא קצת דחק יש לסמוך אהנ"ל דתלינן בט"ס והלא אין כאן ערעור ע"ש ולכאורה אין זה ענין לכאן בשלמא התם מנאי פירושו ממני כדאיתא ר"פ כיצד מעברין (עירובין נ"ג ע"ב) תפלא הות לי וגנבוך מין אך יש לפרש ג"כ מינאי א"כ ה"ל לאביי לאשמועינן דלא לכתוב מלא אע"כ לא חשש אביי להא וטעמא נ"ל משום דליכא למיחש שמי ששמו ינאי גירש את זו שאין אדם מגרש אשת חברו עיין נדרים וי"ו ע"א [וגם אביי לא פליג על סברא זו אע"ג דאליבא דרבא אתמר התם ע"ש] וכיון שגם מינאי משמע ממני הוי שפיר מוכח מתוכו וידים מוכיחות שאותו הנזכר בתחלת הגט הוא המגרש את האשה ממנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:6)

**אבל**הכא מה הי' לו לאביי לומר שיכתוב מנאי ביו"ד בסוף וכי הי' צריך לומר שיכתוב פטורין בפ"א בתחלה והלא מנא בלא יו"ד אין לו משמעות ממני כלל אלא מנא דכשר למיקני' בי' כאלו כונתו וזה יהי' ליך חפץ גירושין ולא הי' צריך אביי לאומרו ופסול מק"ו דיו"ד וזי"ן ולא הי' צריך להזכירו כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:7)

**אלא**יש קצת מקום לפמ"ש בסדר גט של מהר"י מינץ סי' קי"ד מנאי מ"ם חירק נון פתח וחירק תחת האלף וכן ראוי לקרותו עכ"ל וכן נוהגין במדינתינו אך בס' גט פשוט כ' על זה ולא ראיתי קורין תיבת מנאי רק חירק תחת המ"ם ונו"ן פתוחה לבד ע"ש מנאי והנה בס' ששה זרעוני ערוגה להגאון מה' זלמן עמריך זצ"ל קורא תגר מאוד על הקורין ומדגישין יו"ד שאחר הפתח וקמץ כגון חי שמדגישין היו"ד וכ' ראיות גדולות דלא כן הוא אלא היו"ד אינה נקראת ונרגשת כלל והיא נח נסתר וא' מראיותיו מהגאון מנחם עזרי' שכ' בס' עשרה מאמרות דשם אדני ית"ש ר"ת ארי' דוב נמר ולא חשש ליו"ד שבסוף כיון שהוא נח ואינו נקרא ולא נרגש במבטא וכ"כ שם בס' קול יהודה בפי' לעשרה מאמרות נמצא לפי דבריו אין הפרש בקריאה בין מנאי ביו"ד בסוף או בלא יו"ד ופשיטא דלכל הפחות איכא ס"ד להקל וא"כ ה"ל לאביי להזכירו דלכתוב ביו"ד דלא לשתמע מנא וחפץ אע"כ ליכא קפידא כמו במינאי ביו"ד אחר מ"ם זהו מה שיש להמציא קולא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:8)

**אך**דברי הגאון הנ"ל גופי' מפוקפקים והוא עצמו הקשה לנפשי' א"כ מה בין שרי לשרה דדוחק לומר לא תקרא שמה שרי בכתיבה קאמר או בכוונת הקורא מכוון שמה בה"י ולא ביו"ד זה דוחק ואני אומר קצת יש הכרח לדוחק הזה דהרי ע"כ אותה הנבואה שבסוף פרשת לך לך שרה שמה ונתתי ממנה לך בן לא אמר אברהם לשרה דאל"ה לא הוי צחקה על דברי המלאך וכ"כ רמב"ן ר"פ וירא שם והשתא כיון שלא א"ל שנשתנה שמה איך לא הי' כפלא בעיני' דברי המלאך איה שרה אשתך והלא שרי שמה ולא שרה אע"כ אין להבחין בדיבור בין שרי לשרה רק בכתיבה ובכוונת מכוון מ"מ מי יסמוך על סברות אלו לעשות מעשה להתיר א"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:19:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:19:9)

**ועוד**תינח לבעל גט פשוט הנ"ל אבל למנהגינו שקורין כמהר"י מינץ מנאי בחירק תחת האלף ליכא למימר כנ"ל דלא מצינו מנאי בלא יו"ד ולכאורה נראה דהאי איתתא גלילאי דפ' כיצד מעברין הנ"ל בודאי לא אמרה דגנבוך מין בלי כינוי ממי גנבוה אלא הנו"ן אמרה קמוצה או פתוחה לספרדים ואמרה גנבך מינָ ולהיות לשונם קלילא ולא דייקא בלישנא לא הדגישה שיהי' המובן מינאי באלף יו"ד נחה לבסוף אלא הי' נשמע בחפזה לדבר כאלו אין כאן אל"ף יו"ד כלל רק מינָ ומפירש"י שם מבואר דווקא מלשון גנבוך מייתי ש"ס ולא מלשון מין ש"מ דנכון לדבר כן אלא די"ל המדגש מין ביו"ד לא משתמע מנא דכשר למקני' א"כ אין הפסד כ"כ בקוראו מינָ אבל מנא בלא יו"ד קמא ולא יו"ד בתרא לא ע"כ ידי מסולקת מפסק זה ואני איניני אוסר ולא מתיר ומי שדעתו רחבה מדעתינו רשות נתנה לדון ולהורות בזה והרני חותם באהבה רבה א"נ. פ"ב נגהי ליום ד' ער"ח כסליו תקי"ף לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:20:1)

**שלום**וכ"ט לידידי תלמידי הרב המופלג הותיק כש"ת מו"ה אליעזר סג"ל נ"י הורווויץ יושב בשבת תחכמוני לעדת ה' במקהלות ווין הבירה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:20:2)

**נפשו**היפה בשאלתו ע"ד אשר לפנים בישראל שם עריסתו שמואל הירץ וכן חתם עצמו באגרותי' ושטרותי' לעולם אך בעלייתו לתורה וכן בפי כל העולם לא נקרא רק בשם שמואל לחוד ועתה בא לגרש אשתו הישראלית עפ"י פקודת השררה איך יכתוב בגט והנה הט"ז כ' בשם לאזר וחתם עצמו אלעזר בטעות וז"ל לא אזלינן בתר טעותו בחתימה אלא בתר הבירור דקריאות ס"ת ובין הבריות היא עיקור וחתימה אינו בכלל קריאה למכתב בשביל זה דמתקרי' עכ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:20:3)

**והגאון**מוהר"ז מרגליות ז"ל בטיב גיטין אות א' מסתפק בכוונתו דאפשר דלא צריך למכתב בשביל זה דמתקרי' או אפשר דלא יתכן לכתוב דמתקרי' שהרי לא נקרא אלא חותם עצמו וזה אינינו קריאה ואם כותב דמתקרי' כותב שקר ואינינו אותו המגרש ושם באות א' ס"ק ל"ה כ' בדרך אפשר דלא אמרו ט"ז אלא בחותם בטעות אבל עכ"פ נקרא בשם עריסה כך צריך לכתוב דמתקרי' ושוב בסמ"ק משמע מלשונו שהחליט כן ומשמע שם הסכמתו ג' דינים יש אי בטעות חתם כך אין לכתוב דמתקרי' דלא מקרי כך וקפידא איכא בדבר ואז שם עריסתו הי' כך צריך לכתוב דמתקרי' כיון שחותם כן עכ"פ שכ"ע אינם קורי' ולא עולה לס"ת בשם זה ואי גם מעריסה לא נקרא א"כ חתם עצמו כן בכוונה ולא בטעות יש ליתן ב' גיטין זה העולה מכוונת המ"ק שם אך בסוף הספר בכללי' בסעיף כ' דף ל"ג ע"א כ' בסוף הס"ק בין ב' חצאי עגולים וז"ל וכותבי' ע"ש החתימה דמתקרי' בכה"ג שיש שקורי' אותו ג"כ כמו שכותב ואם אין קוראי' אותו כלל בשם זה שהוא חותם רק ששם העריסה הי' כן עמ"ש שם סמ"ק הנ"ל אם כותבי' בשביל שנקרא בעריסה וחותם דמתקרי' כיון שבקריאה נשתקע עכ"ל והנה תברא לגזיזי' והדר בי' ממ"ש דהרי גם בלא נקרא כלל נמי כ' שם שכותב דמתקרי' וצ"ע. ונראה דהי' רפיא ביד הגאון ז"ל וצ"ע לשונו שכ' בשמות עיירות סוף ס"ק וי"ו ועיי"ש כאלו ברור לו דאזלינן בתר חתימתו אפי' נשתקע שמו לגמרי ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:20:4)

**ואמנם**בעיקור דברי הט"ז צל"ע מאי דפשטא לי' על כתיבתו וחתימתו בשטרות לא שייך לשון קריאה ואמאי לא כל הקורא האגרת והשטרות והמכתבים שבינו לבין חברו קורא אני פלוני בן פלוני ולמה לא שייך על זה דמתקרי' הלא כל תורה שבכתב נקרא בלשונינו מקרא ויש אם למקרא שקוראים מה שנכתב לפנינו ולפעמים יש קרינן ולא כתבינן או בהיפוך והמקרא נגד המסורות כגון שבועים שבעים ריש סנהדרין זהו רק מקרא ולא נכתב אבל עכ"פ כל התורה נקרא מקראות על שם כך והכי נמי כל הקורא כתבי' קורא שמו כנ"ל ואמאי לא יוצדק לשון דמתקרי' על חתימתו ע"כ נראה לפע"ד דהט"ז לא קאמר אלא שאין צורך למכתב דמתקרי' וקאי אעיקור הדין דנובע מש"ס דגיטין ל"ד ע"ב ההוא דהוה קרו לי' מרים ופורתא שרה וכו' ומשמע התם שלא הצריכו תקנה אלא דהוה קרו לה ולא שייך קרו לה אלא שקוראי' לו ובא אבל לא שקוראי' לו מתוך הכתב אשר נכתב ונחתם ולא מצינו שהצריכו חז"ל לחוש לאותו השם דלא מצינו אלא דקרו לה זהו נראה בדעת הט"ז אבל אם כתבו אינו מפסיד ויתפרש דמתקרי' מתוך הכתב ומקרא מלא דבר הכתוב ויהי כקרוא המלך את הספר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:20:5)

**והיות**כי גם הגאון מהר"ז ז"ל נסתפק בכוונת הט"ז לא שבקינן ספיקתו מפני וודאי שלנו ונהי דאלו לא נקרא בשם העריסה כלל לא אחליט מ"מ בנקרא עכ"פ בשם עריסתו כך שמשמע מדברי הגאון הנ"ל לכתוב דמתקרי' ולא ליתן ב' גיטין לא אחוש למאי דלא משמע בכללים שלו ובפרט בגט מומר שקשה להשתדל ב' גיטין ע"כ יכתוב שמואל דמתקרי' שמואל הירץ. וצריך לכתוב גם וכל שום וחניכא בגט מומר ושם אבי האשה אין ספק לכתוב יהושע הכהן המכונה העשיל וזה פשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:20:6)

**ושם**העיר יעיין בטיב גיטין בשמות העיירות ס"ק ל"א ולעיל מיני' ססק"ד וזכות אבותי' יעמדו לו להנחהו במעגלי צדק כנפשו ונפש א"נ לנצח: פ"ב נגהי ליום עש"ק כ"ג מרחשון תק"ף לפ"ק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:20:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:20:7)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:21:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:21:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:21:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה הרב הגאון המופלג זית רענן יפה פרי תואר קרא שמו מפואר ומהולל כבוד ק"ש תפארתו מה"ו שאול לאנדא נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:21:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:21:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:21:2)

**יקרת**קדשו הגיעני בזמנו ולא הי' ראוי להשיב מתרי טעמא א' אחריות דאחריני ובאתרא דרב אב"ד קבוע במקומו לא קבילנא עלי שנית הענין עצמו שמות גיטין אני מונע מלהכניס עצמי בדברים שאין להם שורש בש"ס וגדולי אחרונים אשר מימיהם אנו שותים מלאו גוילים מזה ובאמת מעיקור דין תורה אדם החותם עצמו בשטרותיו וח"כ וכל עניניו בשם ידוע ואם ילוה או יקנה וימכו' בשטר בזה השם יתעביד לי' דינא ואם יכתוב כמו שרגילי' לכתוב בגט דמתקרי כך או מכונה כך לא יתקבלו השטרות ההם וא"כ למה יפסל הגט אם נכתב בזה"ל אין לך מוכח מתוכו יותר מזה ואדרבא בלשון שכותבי' בגט אינו ניכר לרוב בני אדם אך יען כ' בספרי' לפי זמניהם כללים ששם שעולה בתורה היא עיקור ואידך מכונה או דמתקרי או שם שנשתנה ע"י חולי וכדומה עי"ז כבר נתקבל כן בכל התפוצה ויודע שעניני גיטין משונה משארי שטרות ואם ישונה יוצאי' עליו לעז וע"ז בנוי כל עניני שמות אנשים ועיירות ונהרים וק' בעיני להכניס עצמי ולכלות זמן בחיפוש דברים אלו אמנם לגדולת הדר"ג המבקש אכתוב דעתי כאשר הייתי עושה אם הי' מעשה כזה בא לפני אבל לא אכניס עצמי במחלוקות ולעשות סנגורי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:21:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:21:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:21:3)

**הנה**שם זימל לא נזכר שם הקודש שלו ובקהלותינו קורי' לתורה משולם ובס"ש כ' שמעון מכונה זימלן וכ' בס' טיב גיטין שבתשו' מהר"י סי' קמ"ז כ' על זומלן שנטל ממנו עטרת החבר ויקרא בתורה שמואל בלי חבר משמע שקראו שם קודש של זומלן שמואל אמת כן הוא בסוף התשובה ובתחלת התשובה שם כ' שיקרא זימלין דמתקריא בנימין ולא ידעתי מה אידון בי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:21:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:21:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:21:4)

**והנה**אין ספק אצלי שאין אב קורא שם בנו בשעת מלתו בשם חול לבד בלי שם קדש אך לפעמים יאמר צבי הרש וכוונתו המכונה הרש ולתורה יקרא צבי לבד וכן כולם והנה אם הי' מבורר שהאב קרא שם בנו נפתלי זימל והי' כוונתו כנ"ל אין הפסד במ"ש המכונה זימל אע"ג דאינו יוצא משם נפתלי וכן דעת רוב האחרונים וכן נהגו ועיי' תשו' בית אפרים שהביא הדר"ג אך אם לא יודע להבן שם הקודש שנתן לו בשעת מילה אלא הי' הוא מעצמו כשנתגדל ציוה לקרותו לתורה נפתלי א"כ אין ענין לשם זימל עם שם נפתלי שהרי קדם לו י"ג שנה אך כיון שהסכימו המחברים בשם שעולה בתורה הוא עיקור ושם של חול כמו פורתא ע"כ יכתוב נפתלי דמתקרי זימל ומספק יתנו עוד גט אחר אבל לכתוב שניהם אין דעתי נוטה כלל ולדעתי יכול לברר ספק זה אם יחקרו אחר מי נקרא זימל וממי יצא שם זה ואיך נקרא לתורה אותו שנקרא שמו עליו זהו דעתי העניי' בענין זה ולהד"ג משפט הבחירה ואחתום בברכה: פ"ב יום ד' בטוב שבט תקצ"ד לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:22:1)

שנית להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:22:2)

**גי"ה**הגיעני והנה דלה דלה ואשכח מרגניתא שם זמה בד"ה א' קפיטל ויו ומזה נ"ל לפר"מ כ"ת דזימל הוא שם קטנות משם זמה וע"כ אין לכתוב המכונה זימל כ"א דמתקרי' אומר אני לו יהי' כדבריו אין נפקותא לשעבר כי עד היום הזה לא נתגלה זה לכל רושמי שמות גיטין ומר מציאה מצא ואם האמת אתו מצוה לפרסמו בדפוס בספר א' למען ידעו מכאן ואילך כל הקורא בנו זימל שהוא צומח מזמה אבל עד עכשיו לא ידעו מזה והי' כינוי לשם אחר או לשמעון ושמואל ונפתלי ולכל מה שירצה וכבר כתבתי כי כל הענינים הללו אינם תורה אלא הסכמה בעלמא וע"י ההסכמה נעשה מוכח מתוכו ונשמר מלעז ג"כ ואם ישונה דבר לא יהי' מוכח מתוכו שזהו המגרש וגם ללועזי' בלעז שאין זה המגרש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:22:3)

**וכל**זה אנו צריכי' אם נניח שהדין עמו שזימל הוא קטנות משם זמה אבל רחוק מאוד בעיני שיקרא אדם מישראל שם בנו זמה שהוא עצת חטאין ואפי' כידור שאין במשמעותו דבר רע רק לשון הקרא כי דור תהפוכות דסמוך כידור לתהפוכות [וה"נ הומ"ל כי דור ישרים יבורך ומ"מ כיון שנזכר בקרא לרעה] דייק ר"מ שמו כמבואר פיה"כ ונותני' שם זה לממזר כמבואר בש"ע הל' מילה מכ"ש שם זמה שהשם עצמו מגונה דהכי מסיק רבא במס' ע"ז י"ז ע"ב דרבנן הוה ס"ל דזמה לשון עצה ותרגום אונקלס מוסיף תיבת חטאין כך הוה ס"ד ומסיק רבא דליתא אלא זמה גופי' ר"ל עצת חטאי' וכתיב ותוסרנה כל הנשים ולא העשינה כמזמתיכם לא יעלה על דעת ישראל לקרוא שמו בשם זה ובית לוי שקרא בנו זמה אולי לא ידעו עדיין מה שאמר דהע"ה ברה"ק אשר שם שמות בארץ ולא נזהרו שהרי קראו בנו קרח והוא שם אלופי אדום ולא נזהרו בושם רשעים ירקב וחזי מה עלתה בי' בקרח עוד נמצא בד"ה הנ"ל בבני לוי שם שאול לא ידעתי אם הוא זה נקרא קודם שאול בחיר ה' או אחריו יהי' איך שיהי' לא נזהרו לקרוא בשם שאול מרחובות הנהר ממלכי אדום אשר מלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל ושאול בן הכנענית עיי' מס' סנהדרין פ"ב ע"ב ועיי' מ"ש טיב גיטין בשם שאול שרגילין לקרותו שואל ואין ספק שהוא מטעם הנ"ל וחנה קראה בנה שמואל כי מה' שאלתיו ולא קראתו שאול מלשון שאלתיו והפסיק' התיבה במ"ם אין ספק אצלי כי היתה נזהרת בזה מטעם הנ"ל וקיש אבי שאול לא נזהר וחזי מה עלתה בי' וכי האי גווני בש"ס ס"פ בא לו גבי דואג בן יוסף עכ"פ אין ללמוד מדורות הראשונים וחלילה שיקרא אדם שמו זמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:22:4)

**איברא**בנידן שלפנינו כבר כתבתי לפרמכ"ת נ"י כפי שנכתב לי מחבורת ת"ח משם וגם עתה מהגאב"ד בעצמו שהגט ניתן עפ"י הרב הגאב"ד נ"י ושהוא בדק ומצא שם כמה בני אדם שנקראים לתורה נפתלי וכינוי יש להם זימל וא' מהם מקרובי המגרש וממשפחתו אשר כפי הנראה שאביו של זה קרא לו כן מעתה אין לפקפק והפקפוק הוא נפתלי נפתל ומעקש וגדולה מזה בעובדא דמהרי"ל המועתק בטיב גיטין סוף שמות אנשים ס"ק כ"ד בשם זלמן שמרי' שסמך על שמצא במצבת קברי משפחתו חקוק שם זה וכה הי' דברי בתשובתי הראשונה לבדוק בבני משפחתו ועובדא הוה פה בא' שגירש ושם אביו אלי' וצריכי' ב' גיטין א' אלי' בויו והשני בלא ויו והראשון בויו עיקר כיון שרוב אלי' דקרא בויו כמבואר כל זה במקומו אמנם חקרתי על משפחת המגרש ממי יצא להם שם זה ועל שם מי נקרא ונתברר שהי' ממשפחת הגאון אלי' רבה ז"ל וראיתי בספרו אלי' זוטא שיר חרוזי' שחיבר המחבר ז"ל ראשית חרוזי' אלי' בלא ויו ומשו"ה הסכמתי ליתן גט הראשון בלא ויו והוא העיקור וגם השני בויו וכשהוצעתי הדברים לפני מו"ח הגאון דק"ק פוזנא קלסי' [ע"ל סי' כ"ו] והכא בנידן שלפנינו אין נדנוד חשש והמערער יחוש לעצמו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:22:5)

**אמנם**לדין במקום אחר כיוצא בזה אלו לא נמצא בשום מקום שם כזה ואלו לא מצא מהרי"ל שם במשפחתו וידעי' בוודאי שלא נשתנה ע"י חולי כי לא חלה מעולם ואך רק הוא בעצמו לא ידע לקרות עצמו לתורה וקרא שמו שמרי' אין ספק אצלי שהי' צריך לכתוב שמרי' דמתקרי זלמן דכיון שניתן לו שם זלמן בעריסה ושוב נתחדש שם שמרי' לא שייך לומר שם הראשון יהי' טפל להשני וע"כ לא קאמר מהר"י מינץ אשר רמז עליו ב"ש סי' קכ"ט סק"ל ובנב"י סי' קי"ט הוא לא מיירי אלא בנשתנה מחמת חולי דדעת המברכים לעקור שמו לגמרי ולקבוע לו שם אחר ואז נעשה זלמן מכונה לשם שמרי' השני ובכל זאת רצה הגאון נב"י לכתוב דמתקרי' לולי שהר"י מינץ לא כ"כ והגאון מהרז"מ בטיב גיטין דף מ"ח סק"ה מחזיק בדעת נב"י דלא כמהר"י מינץ אבל בלא נשתנה מחמת חולי אלא מחמת שלא ידע לו שם קודש וחידש שם לעצמו פשוט שאין לעשות הראשון טפל להשני והב"ש סק"ל דדחה דברי הב"ח מפני שאין משמע כן בתשובה מהר"י מינץ ורמ"א היינו במחמת חולי אבל לא שלא מחמת חולי ודוחק לאוקמי בגוני דילן שנשכח שמו הקודש וברר לעצמו שם שאין לו שום שייכות והלא הי' יכול למצוא שם השייך לזלמן המבורר לכל עולם ומה לו אצל שמרי' אע"כ ע"י חולי ועקורי קא עקר שמו הראשון אבל אל"ה הריני עומד במקומי שיש לכתוב נפתלי דמתקרי זימל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:22:6)

**והגאב"ד**דלכון הראה לי מקום בס' בית מאיר סי' קכ"ט סוף סי"ב שכ' בנימין המכונה וואלף אע"ג דשם וואלף הי' לו מקדמת דנא ושם בנימין נתחדש לו עכשיו הנה אם כוונת הבית מאיר הי' כך אינני מודה לו ואינני חוזר בי בלי טעם וראי' אך יש ליישב דהתם נמי ברצון קא עקר שניהם ומחדש לו שם חדש ופנים חדשות ורוצה לעקור הכל כדי שלא יהי' נראה שינוי וחידש בעיני העולם לכתוב דמתקרי' וואלף ע"כ טוב לעקור גם שם הראשון כדי לכנות לבנימין שם וואלף אך מ"ש לי עוד הגאב"ד נ"י דכיון שמתחלה ניתן לו זימל לכינוי כי בוודאי ניתן לו שם קודש בשעת המילה א"כ לעולם שם זימל מכונה היא לא לשם נפתלי המחודש אלא לגברא שכבר הוכיחו הגאון נב"י וטיב גיטין בבית אפרים דמכונה קאי אגברא נמצא שם זימל הוא כינוי דהאי גברא ישתנה שמו הקודם דכמה אנפי' מ"מ כינוי דהאי גברא היא זימל ולכאורה דבר שכלי אמר וראוי' לו מ"מ לדינא אינני מודה דאע"ג דהאמת הוא דהכינוי קאי אגברא שנתכנה בזה השם להיותו טפל לשם עצם שלו מ"מ אי ליכא שם העצם נכנס זה תחתיו לשם העצם הגע עצמך אי נשתקע מזימל זה שמו הקודש לגמרי ולא ידענא מה הי' לו והי' מגרש אשתו היאמר אדם שנכתב ביום פלוני גירש המכונה זימל את אשתו זה לא יעלה על לב אלא היינו כותבי' גירש זימל את אשתו מפני שאיניני כינוי אלא עם צירוף שמו הראשון שעי"ז השם העצם ההוא נתכנה בשם הטפל השני אבל כשנשתקע הראשון נכנס שני תחתיו ונעשה ראשון ומעתה כשמחדש לו שם אחר נפתלי אזי כותבי' נפתלי דמתקרי זימל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:22:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:22:7)

**ברם**נאמן עלי הדיין הרב הגאב"ד ומי יהרהר ח"ו ובפרט בדבר המבואר וגלוי במקומו שיש נקראים שם כך ונמצא כן במשפחת המגרש לא יהי' חלקי עם העומדים על דעתם להרהר ולערער ח"ו ולהיות כי פרמכ"ת מפורסם לת"ח צדיק וחסיד ולא חשיד ח"ו שיאהב הניצוח בתורת ה' והשלום טוב מן הכל והשם גבולו שלום חלב חטים ואורך ימים ישביעהו ובישועתו יראהו כנפשו היקרה ונפש אוהב לעבדי ה' החותם באהבה: פ"ב מש"ק י"ב אדר"ש תקצ"ד לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:23:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:23:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:23:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג שלשלת היחוס המופלג כש"ת מ"ה אלעזר סג"ל נ"י רב במקהלות ה' בוויען הבירה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:23:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:23:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:23:2)

**ע"ד**מי שנקרא מעריסה יוסף ושוב נקרא בפי קוראיו יאזעף נ"ל דצריך לכתוב יוסף המכונה יאזעף אעפ"י שהסכימו האחרונים בסדר שמות שבב"ש שאין צריך לכתוב יוסף המכונה יאסף היינו טעמא משום דכן הדרך האשכנזים שקורין החולם כעין קמץ קטן ויאסף בקמץ קטן נראה הברתם כמו יוסף בחולם וכ"כ בטיב גיטין ע"ש אבל יאזעף שם אחר הוא לגמרי והם מתכוונים לשנות שמם העברי בשם ארמאי' ממש כידוע ויאזעף נקרא בקמץ גדול בהמשכת היוָד והתזת הז"ין ונמשך בסגול זעף יאזעף כידוע ע"כ צריך לכתוב יוסף המכונה יאזעף אך כיון שנשלח ע"י שליח צריך לכתוב אגרת להרב המסדר ההוא להודיע מאיזה טעם כ"כ שלא יבוא לערע' עליו. פ"ב יום עש"ק יוד כסליו תקצ"א לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:23:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:23:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:23:3)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:1)

**שלומים**רבים כטל ורביבים לי"נ הרב השנון החרוץ המפורסם המאה"ג מה' קאפיל נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ווערבוי יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:2)

**יקרתו**הגיעני וע"ד אשר המכונה אנשיל שנתן גט לאשתו בשם הנ"ל שהוחזק בו וכן נכתב בתנאים וכתובה וח"י בכמה מכתבים שהי' לפני מעלתו והוא גם הוא אמר שכן שמו אין אדם בעירו מכירו בשם אחר וניתן הגט כדת מו"י וכמו שלשים יום אחר הנתינה יצא בב"ד דמעלתו ח"כ א' חתום בח"י הנ"ל בשם אנטשיל בטית נוספת והח"כ נכתב ימים רבים קודם נתינת הגט ופר"מ חקר על זה מ"ט חתם עצמו אנטשיל בטית והשיב המגרש שלא בכוונה חותם עצמו פעם כך ופעם כך ועל זה ארי נעשה שואל אם אין לחוש למפרע בגט הניתן רק בשם אנשיל בלי טית וצלל במים אדירים בשריותא דאתתא ודפח"ח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:3)

**לכאורה**יפה כ' מעלתו שא"צ גט שנית ואפשר אפי' לכתחלה מגרשין בשם אנשיל ואפי' חותם עצמו כל ימיו אנטשיל בטי"ת כי בדקתי בהרבה סדורים ולא מצאתי א' שכותב אנטשיל בטית אדרבא מצאתי בס' שמות שכ' שמצא בהעתקת החר"י קאלדירין אשר המכונה אנטשיל כך הי' כתוב שם הבעל בשטר הבא ממקום האשה עכ"ל וכ' עליו המחבר ולענ"ד ט"ס הוא וצ"ל אנשיל בלא טית עכ"ל הרי קמן דאע"ג שמצא ההעתק כן שבשו המחבר ועשאוהו ט"ס ש"מ שאין שום שייכות לכתוב טית עוד כ' שם תשובה כתיבת יד מהמר"י ז"ל שמסתפק למצוא טעם שיהי' אנשיל כינוי לאשר ואמנם אני ראיתי בספר א' כעת נשכח ממני מקומו שאנשיל לשון שמנונית וחלב בלשון אשכנז אינשליכט והוא כינוי לאשר שמנה לחמו וא"כ אין מקום כלל לכתוב אנטשיל כינוי לאשר ועדיף ממ"ש ט"ז במי שחתם עצמו אליעזר ביו"ד ושמו לאזר שאין משגיחין בחתימתו היכן שאנו יודעין עיקור השם בבירור בלי שום ספק מה לנו ולטעותו כן הי' נראה לכאורה פשוט בעיני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:4)

**אך**פר"מ הטיל לי ספק קצת בענין שסיים וכ' שהחותם נגרר אחר לשון הנכרים באותו כפר שהוא דר ביניהם שמדברים בכבידות אנטשיל ועי"ז בא לידי כך וכ' פר"מ שהפשוט שהולכין אחר היהדות ולא משגיחים בשם גיות כלל ולכאורה דברי פר"מ תמוהים שהרי כ' להדיא רמ"א סי' קכ"ט סי"ד אם נקרא בפי ישראל בשם ובפי גוים בשם אחר כותבים שם ישראל ודמתקרי על שם גוי יע"ש והא דכ' ר"ת במומר שאין משגיחין על שם גוי היינו משום דמורה על המרת הדת ואין להזכיר זה עם כדת מו"י אבל הכינוי שמכני' בלשון להיהודי צריך להזכיר איברא מוצא דין זה ברשב"א שבר"ן פ' השולח שכ' ז"ל וכ' רשב"א אנו שיש לנו ג' שמות א' בשם ישראל וא' שהלועזות קורין צריך לכתוב שם הישראל והשם האחר ויאמר אנא פלוני דמתקרי פלוני משם אין ראי' להרמ"א דמצי איירי בשם לעז שגם הישראל קורי' לו כן הנה ע"ד משל יוחנן לועזין אותו הרומיים יאהן יאהנוס ינאי ובבית השני הי' הישראלים קורין ליוחנן ינאי בלשון הרומיים ואותו השם צריכי' לכתוב בגט אמנם שם יאהאן יאהנוס הוא שם מובהק של גוים ולא החזיקו בו ישראל מעולם אף על פי שהגוים קורים כן ליוחנן אין כותבין אותו בגט ודברי רמ"א צ"ע לע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:5)

**וא"כ**בנידן שלפנינו אי לא שהי' חותם עצמו אעפ"י שהשלאוואקין קורין לו כן לא אכפת לן אלא בשם אנשיל שהוא שם כותים שקורין לו הישראלים אבל עכשיו שהוא החזיק עצמו בזה השם ואינינו שבוש וטעות כמו שחשבו בעל ס' שמות הנ"ל אלא הוא שם בלשונות הגוים והישראל הזה החזיק בו אפשר שצריך הי' להזכירו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:6)

**ומ"מ**נלע"ד דאין כאן בית מיחוש מכמה טעמים וחדא דשם אנטשיל כיון שאינו אלא ע"י כבידות לשונם של השלאוואקין מוסיפי' הטי"ת א"כ אינינו אלא כקיצור שם כמ"ש מהרש"ל ביש"ש גבי שלמה שלומקא או שלומיצא ועמ"ש גבי שרה שרקא כל אלו אעפ"י שהם אריכות השם נידונים כמו יצחק חקין שהוא קיצר השם כיון שבא ע"י אריכות מבטא של עמקי שפה ונלעג לשון וה"נ דכוותי' ואין צריך להזכירו ועוד תינח אי לא הי' חותם אלא אנטשיל אבל כיון שחותם פעם אנשיל פעם אנטשיל הולכי' אחר חתימה המסכים עם תיקוני גיטין וסדרי' רמ"ש לבוש סי' קכ"ט והביא מעלתו וכן מבואר בתה"ד ותו כיון שעכ"פ במקום הכתיבה והנתינה מקום שציוה לסופר לכתוב ומקום כריתות הגט שם אינו נקרא אלא בשם אנשיל בלא טית אין לחוש במה שנקרא בכפר שלו ששם ליכא מקום כתיבה ולא מקום נתינה כמו שביאר הר"ן באורך פ' השולח והסכימו כן האחרונים שעכ"פ בדיעבד אין לחוש מכ"ש הכא דחזי לאצטרופי כל הני מילי ואפי' לכתחלה נמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:7)

**אך**מה שהוסיף מעלתו פלפלת כ"ש דאפי' אי הי' שם אנטשיל עיקור ואנשיל טפל והי' מהפך למכתב אנשיל דמתקרי אנטשיל נמי כשר משום דבלא"ה צריך למכתב דמתקרי על שניהם כיון שהם עצמם כינויים לשם קודש אָשר אלו דבריו: לא הבנתי הא הכי צריך למכתב אָשר המכונה אנשיל דמתקרי אנטשיל דשם לעז היוצא משם הקדש כותבים מכונה ועל ב' שמות לועזין כותבין דמתקרי' כמ"ש בית שמואל ס"ק כ"ה ועיי' עוד שם ס"ק כ"ח א"כ בטלו דבריו גם כל מ"ש בלשון התוספתא ובדקדוקו בש"ס גיטין ל"ד ע"ב באריכות לשון יוסף קורין לו יוחנן יוחנן וקורין לו יוסף אף שיפה נתעורר ולדקדק בזה אבל תירוצו בזה אינו אלא דרך פלפול וחדוד אבל לא להלכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:8)

**והנה**בט"ז כ' שמימיו תמה אהא דאמרינן אם לא מתחזק בתרי שמא במקום הכתיבה אפי' נודע אח"כ מ"מ כיון דבשעת כתיבה לא אתחזק תו לא אכפת לן והוא תימה דעכ"פ במקום הנתינה מזכיר בגט שם אחר והעלה כיון שאין החשש אלא משום לעז בעלמא א"כ היכא דלא נודע בשעת כתיבה שיש לו שם אחר במקום הנתינה לא חל עליו תקנת ר"ג ע"ש שנדחק והיא גופי' קשי' לי מה"ת לא יהי' אלא לעז ואיך יהי' זה כרות גיטא במקום הנתינה ששם יהי' הגט כורת והשליח יהי' כאלו הבעל עומד לפנינו ומוסר לידה והוא אינו ניכר בשם זה כלל והדבר תמוה לכאורה לא ידעתי איך נתפייס ט"ז בזה וצ"ע. ויעיי' במרדכי פ' השולח סי' שס"ח פי' פי' אחר בשם התרומה והראב"י ורמז עליו ב"ש סק"ו דאתתזק בתרי שמא רוצה לומר שאותו שם שקורי' במקום הכתיבה אין קורין במקום הנתינה אז איכא קפידא אבל לא אתחזק פי' שקורי' ב' השמות בשני המקומות כאחד אזי סגי בשם א' בלי הזכרת שם השני כיון שניכר בשם זה גם במקום זה ולדבריהם אי אתחזק פי' שכל שם ושם משמש במקום א' זולת מקום האחר וגירש בשם א' פסול ואפי' לא נודע כן בשעת כתיבה ולשיטתם לא קשי' קו' הנ"ל אבל לשיטת רש"י ור"ן ורא"ש קשה כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:9)

**תו**יל"ד מ"ט בברייתא דתני' כוותי' דקדק יצא למקום אחר הלא לא בא אלא לאשמעינן דלא אתחזק וזה הו"מ לאשמעי' אפי' בלא יצא למקום שלישי וכמו שאמר רב אשי והנלע"ד בכל זה עפ"י מ"ש הרא"ש דהא שהי' משני' שמו ושמה היינו אותם שברחו מאימת המלכות מחמת ממון למדינת הים והי' משני' שמם כמתנכר שלא יודע מקומם למלך או לאיש אשר נושה בו ונראה שהם הי' משני' שמם בשם הקרוב לשם הראשון כגון יהודה שמו ארי' או בנימין קרא שמו זאב ומזה המין יוסף ויוחנן כי ידוע כל שמות יוחנן וחנינא וחנן שמשמשין לשון חן כולם יוצאין מפורת יוסף שהוא בעל חן וכבר הדבר ידוע ביניהם חק ולא יעבור שמו יוסף הבורח קורין לו יוחנן ושמו יוחנן קורין לו יוסף וכן כל כיוצא בזה א"כ בראשונה כשהי' משנים שמו וכתב רק שם הכתיבה מ"מ במקום הנתינה הי' הגט כורת שכבר ידוע ומובן כי יוסף הבורח נקרא יוחנן ומ"מ משום לעז התקין ר"ג הזקן להזכיר שניהם. וכיון דליכא אלא לעז ותיקונו של ר"ג בעלמא ומעיקור הדין כשר משו"ה כשלא נודע במקום הכתיבה שהוא בורח ושיש לו שם אחר לא חל עליו תקנת ר"ג וכשר ולא ניחוש ללעז ושביק על דין וכמ"ש ט"ז הנ"ל וכל זה שמחמת בריחה שינה שמו ואז כבר הי' ידוע ביניהם שזה השם ישונה באופן כך כמשמע לשון שמו יוסף קורין לו יוחנן וכו' אבל אם שינוי השם הוא עפ"י סבה אחרת ולא נודע למקום הנתינה ששינוי זה שייך לשמו שבכאן אז בוודאי מן התורה אינו גט אם לא נכתב שם הנתינה ונהי הא דצריך להזכיר גם שם מקום הכתיבה הוא מתקנת ר"ג אבל הזכרת מקום הנתינה הוא דאוריי' ואינו מועיל מה שלא נודע שהי' לו שני שמות ובזה מודה רש"י למרדכי בשם ראבי"ה ותרומה וסמ"ג הנ"ל. וע"כ בברייתא דתני' כוותי' דלא מיירי בבורח אלא שיש לו ב' נשים בב' מקומות ואז מן התורה צריך לכתוב שם מקום הנתינה ושם הכתיבה מתקנת ר"ג משום לעז וה"ה לכל שום שם שיש לו שם בגליל ומגרש אשתו בגליל בשם יהודה שיהי' כשר דכיון שאינו יודע שם הנתינה פסול ע"כ סיים יצא לו למקום ופי' שם יש לו שם כמו בגליל ומגרש אשתו שבגליל בשם שבגליל אעפ"י שאינו מזכיר שם שביהודה כשר ופריך האמרת שם דגליל עמו פי' שם הכתיבה צריך לטפל עמו וה"ה אם אינינו מקום כתיבה אלא כל שום שם שיש לו צריך לטפל משום לעז וה"נ אמאי אין צריך להזכיר שמו שביהודה אע"כ משום שבמקום אחר שהוא מקום הכתיבה לא נודע אלא שם הנתינה ולא שם יהודה וכיון דליכא אלא משום לעז כשר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:24:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:24:10)

**ולפ"ז**בזמנינו אלו דלא שייך הך מלתא כלל שיהי' ידוע לנו שהבורחים משנים שמם על אופן הנ"ל בטל זה הדין לגמרי אבל נידון שלפנינו שהי' שם במקום הכתיבה והנתינה שוים רק במקום אחר בכפר שלו קורין אנטשיל וליכא אלא לעז כיון שלא נודע מזה קודם הכתיבה היינו גוני דברייתא ואפשר גם המרדכי וסייעתו מודים בזה ולדינא אעפ"י שאינם מפורשים כפירש"י מ"מ הדין נכון וחזי לאצטרופי להנ"ל ג"כ והגט כשר בלי פקפוק לפע"ד. הנלע"ד כתבתי וחתמתי בכל חותמי ברכות. פ"ב יום ד' ז' תמוז תקע"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:25:1)

**רב**שלום וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המפורסים חרוץ בעל פיפיות תל תלפיות כש"ת מהו' יחזקאל סג"ל נ"י אב"ד ור"מ דק"ק אונסדארף יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:25:2)

**חשתי**ולא התמהמתי להשיב על דבר נחוץ בנתינת גט להרשל בן ישעיהו הנה אמת נכון הדבר כי הרשל אינינו אלא שם קטנו' ואינו צריך לכתוב הירש המכונה הירשל כמו ביוסף יאסיל דאפי' להט"ז דפליג ביוסף יוזל בזי"ן מ"מ ביאסל בסמ"ך מודה אע"ג דנשמטה פ' דיוסף מכ"ש הכא דליכא אלא הוספת הלמ"ד הירשל המורה על שם קטנות וסגי בצבי המכונה הירש ומ"מ כבר בא מעשה לידינו והסכימו דעת הרבנים בד"ץ עם דעתי שלא לכתוב הירש כלל אלא צבי המכונה הרשל ובלא יו"ד והטעם משום דבכל הסדרים מצאתי הירש ביו"ד ולכאורה נראה היינו במדינת פולין שקורין כן בחירק החי"ת ובלשון מדינתינו קוראין לדוחן שכ' מג"א סי' ר"ח סק"ט אנחנו קורין לו הירש בחירק ולאדם קורין הַרש בפתח וא"כ אם אינו חותם עצמו ביו"ד הי' ראוי' לכתוב הרש בלא יוד אבל מה אעשה שמצאתי בס' תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב אות ט' לשון הגאון מהר"מ פישלס זצ"ל הירש אף אם חותם עצמו הרש בלא יוד וכן נעשה מעשה עכ"צ והנה טעמא לא ידענא ומ"מ מי יבוא אחרי המלך הזה וכבר הורה זקן וכל שם שחקוק וחרות על הלוחות ספרי ראשונים שוב אין בהם לעז ולא הרהור והוה שפיר מוכח מתוכו שזה הוא המגרש כיון שנתפרסם ע"י הספר הנדפס שכך כותבי' שם זה בגט ע"כ ה"נ אין לנו לשנות ולכתוב אלא הירש ביוד אבל זה שהי' שמו הרשל ולא חתם עצמו ביוד ושם זה לא נכתב בספר הסכמתי לכתוב צבי המכונה הרשל אבל אם הי' חותם עצמו הירשל ביוד הייתי כותב צבי המכונה הירש ותל"מ וישמע חכם ויוסיף לקח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:25:3)

**וע"ד**שם אביו ישעי' ועולה לתורה ישעיהו בויו וגם הוא אומר שבודאי נקרא כן בויו וכבר כ' ב"ש גבי שם ישעי' דנאמן על כך אלא שמעלתו מספקא לי' כיון שחותם עצמו ישעי' ורשימה על היוד והב"ש כ' בשם ס' שמות דאין דרך לעשות רשימה בשביל ב' אותיות עיי' גבי שם אלי' לע"ד היכי שהוא מעיד שכך שמו אין הרשימה סתירה לעדותו כי דברי ס' שמות הנ"ל בלא"ה צ"ע דאטו משום עצלות הכתיבה עושה רשימה זו דנימא על ב' אותיות אין עושה רשימה הלא נוהגי' לעשות רשימה משום שאין לכתוב י"ה מצורפי' ע"כ כותבי' אלי' חזקי' ירמי' וכדומה חסרה ה' וא"כ מכ"ש בדאיכא נמי וי"ו בסוף דעושי' רשימה וא"כ עכ"פ כשהוא לפנינו ומעיד על כונתו נאמן ואין הרשימה סותרת עדותו כלל וכותבי' ישעיהו בויו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:25:4)

**אמנם**אי לא נודע קריאתו אז צריך ב' גטין צריכי' לכתוב וליתן תחלה שם ישעיהו בלא ויו כדעת יש"ש בפ' השולח דמייתי לי' ב"ש בשמות אנשים דאע"ג דהנביא ישעי' נכתב לעולם בויו ושם אחד מצינו בדברי הימים בלא ויו מ"מ בסתמא לא נקרא על שם הנביא הואיל ונהרג ממנשה והבית שמואל כ' עליו דרמ"א לא חשש לזה כדחזינן בשם גדלי' דאיכא גדלי' בן אבי צפני' מ"מ ס"ל לרמ"א לכתוב מלא דגדליהו בן אחיקם מפורסם יותר ולא חשש רמ"א שגדלי' בן אחיקם נהרג וכשבא לפנינו שם גדלי' ונכתבו שני גיטין הוקדמנו שם גדליה לשם גדליהו וכדעת הט"ז ואע"ג שהב"ש נחלק עליו יפה דחה המגיה בט"ז את כל דברי ב"ש וכן הסכים הגאון בית מאיר סי' קכ"ט והנה לכאורה מ"ש דחסר ויו לא גרע מחניכתו משא"כ מלא ויו עיי' פירש"י בדברי הימים ב' קפיטול י"ג מה שפירש בשם רבנו אליעזר ואביו ז"ל דכל שעיקור שמם בלא ויו מצינו לפעמים תוספת ויו לשבח נמצא גם הוספת ויו הוא חניכה של שבח והוא עדיף מגרעון שהוא בודאי גנאי ומ"מ נ"ל צדקו דברי הגאונים הנ"ל דעכ"פ בזמנינו שאין שפתינו אתנו לדבר בלה"ק אין מכווני' לגרוע או להוסיף לא לגנאי ולא לשבח רק מכח מהירות הלשון רגילי' להפיל הויו והוה חניכה אבל אין רגילי' להוסיף כלל לכן שם גדלי' וישעי' בלא ויו יותר עיקור וכן מצאתי בסוף ס' מכתב אלי' דעביד עובדא לכתחלה לכתוב ישעי' חסר וי"ו ובנחלת שבעה מייתי נמי בריתא סוף פ' שירה ר' ישעיה תלמידו של ר"ח בן דוסא ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:25:5)

**ונ"ל**דגם רמ"א מודה דאין קורין שם על מי שלא הי' סופו טוב ומודה רמ"א דיש לכתוב עקיבה בה"א בסוף ולא באלף אע"ג דכל ר"ע בש"ס באלף בסוף מ"מ מפני שסרקו בשרו במסרקות של ברזל וזה נרמז באלף שיצאה נשמתו באחד ע"כ כותבי' ה"א בסוף שמרמז על שמחה הנרמז בס"ת אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה כמו שגילה בחלום לרבנו יצחק אור זרוע וכמ"ש מהרש"ל ולזה נתכוון נחלת שבעה בשם עקיבה ע"ש ומה דפליג רמ"א בגדלי' וה"ה בישעי' נ"ל דמצאתי בס' שמות בשם ישעי' וז"ל אמר שמחה מצינו בס' ד"ה א' סי' כ"ה השמיני ישעיהו בניו ואחיו עכ"ל. והנה המעיי' שם יראה בתחלת הקפיטול נזכר גדליהו וצרי וישעיהו ועוד שם גדליהו השני הוא ואחיו השמיני ישעיהו הוא ואחיו. מצינו ב' אלו גדולי עולם מתיחסי' על הדוכן מלאי' ויו והי' קודם לישעי' בן אמוץ וגדלי' בן אחיקם וס"ל לרמ"א שוב אין כאן מיחוש אף שנהרגו אלו כיון שכבר הי' מי שנקרא בשם זה ועמדו ברומו של עולם וכעין שכ' תוס' בשבת י"ב ע"ב לענין שבנא וכי היכי דס"ל להתוס' לענין איסורא דשם רשעים ירקב ה"נ ס"ל לרמ"א לענין סכנתא דריע מזלא הנ"ל ומ"מ נראה דעת מהרש"ל וסיעתו דחמירא סכנתא מאיסורא בשגם דלענין איסורא נמי עיי' תוס' ר"פ שני דייני גזרות וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:25:6)

**ולענין**נתינת שני גיטין לא אאריך פה אך זה לשוני על גליון ש"ע שלי סי' קכ"ט סעי' י"ט עיי' ספר גט פשוט מס"ק ק"ד ואילך ומסקנתו סס"ק ק"ט טוב שלא יודיעו להבעל כלל שיותנו ב' גטין ועכ"פ לא יתחילו בתיקוני הגט השני וכתיבתו עד אחר גמר נתינת הראשון ע"ש הגם שנראה לע"ד שאין קפידא מ"מ מהיות טוב אל תקרי רע עכ"ל על גליון הנ"ל [ועיין לקמן סי כ"ו]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:25:7)

**וע"ד**שאלתו אם א"א לברר שם אביו אם לא נוכל לכתוב שם אמו פלוני הנולד מפלונית. הנה מדאמרו חז"ל ב"ב קע"ג ע"א גבי ב' יב"ש ישלשו ויכתבו כהן או דורות ולא אמרו יכתבו שם אמו כמו אבא שאול בן אימא מרים ור"ש בן פזי ש"מ לא שפיר דמי למיעבד הכי והרא"ש בתשו' כלל ט"ו סוף סי' ד' מייתי ראי' מדלא שינו שמם ש"מ אין לשני יב"ש תקנה בזה וה"נ אימא מדלא כתבו שם אמותם ש"מ אין תקנה בזה וראיתי בס' תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב הנ"ל אות ויו פ"א הי' פה ביב"ש גם שמו' דורו' הי' משולשי' גם ארוך וגוץ לא הי' בהו סי' וסמכו חכמי פראג על מהר"י מינץ בסדר גט סי' מ"ה ומהרי"ו לכתוב חנוך משפחה יע"ש ולא השכילו לכתוב בשם אמם ויותר תימה למה נדחקו קדמונינו כבש"ע סי' קכ"ט סעי' כ' וקצת אית בי' סכנה יותר הי' ראוי' לכתוב שם אם כמו רב מרי בר רחל בנו של איסר גיורא ועכצ"ל אין אדם ניכר לרבים בשם אמו כמו בשם אביו שקורי' לתורה וחותם בו והני רבנן גדולים אבא שאול בן אימא מרים ורב מרי בר רחל ור' שמעון בן פזי אינהו הוי פקיעי בהאי שמא ולא כל הרוצה ליטול שם אמו יטול ואפשר מ"מ נוכל ליקח לסימן בשני יב"ש חניכת האם המפורסם כגון ר' שמואל אידל"ש ז"ל או כגון חות יאיר שהי' נקרא כן בלשון ב"א ועל שם זקנתו חוה שגידלה אותו שוב מצאתי כן בס' גט פשוט סי' קכ"ט סקנ"א מיהו בשתוקי ואסופי התיר לכתחלה לכתוב שם אמו דלא כדגול מרבבה שדבריו מאיסור גיורא אינם מוכרחי' ונעלם ממנו יואב בן צרוי' ושארי שמות שזכרתי לעיל וכל כיוצא בזה ויעיי' ש"ע י"ד סי' רמ"ב סעי' יוד ע"כ אקצר בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:25:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:25:8)

**ע"ד**שם רפאל ליב בודאי נכון הדבר לכתוב כמ"ש בנב"י ס' שני סי' קי"ט לכתוב דמתקרי' רפאל יהודה ומ"מ כשבא לפנינו שם יאסל ליב כתבתי יוסף יהודה המכונה יאסל ליב אע"ג דאין צריכי' לכתוב יאסל שהוא שם קטנות כנ"ל מ"מ כיון שרצינו לכפול שם יוסף טוב יותר לכתוב בהשם הכפול שהוא כינוי שם קטנותו ונוכל לכתוב המכונה ולא דמתקרי' ואחד הי' שמו אייזק ונשתנה מחמת חולי משה כתבנו משה דמתקרי יצחק המכונה אייזק ולא כתבנו המכונה משה אייזק כי מעולם לא נקרא בשם משה כ"א בעלות לתורה כנהוג וכן כל כיוצא בזה ופר"מ חכם עדיף ויודע ומבין לדידי וענותנותו הרבני ע"כ הארכתי קצת לכבודו והי' זה חיים ושלום לו ולתורתו ולכל המסתופפים כנפשו הטהורה ונפש א"נ. פ"ב נגהי ליום ג' כ"א אדר תק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:26:1)

העתק מ"ש בגליון להגאון מו"ח מה"ו עקיבא איגר נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:26:2)

**היום**אני טרוד מאוד בסדור גט לחיים בן אלי' וכל העולם קוראי' לו אלי' בלי וי"ו רק החזנים קורי' לו לתורה אליהו וחקרתי מאיזה משפחה נולד לו זה השם ואמר לי שנקרא כן על שם זקנו הגאון בעל אלי' רבה ואלי' זוטא והנה ראיתי בספרו אלי' זוטא שהוא עצמו הביאו לדפוס שם כ' כמה פעמים אלי' בלי ויו ובשגם נדפס שיר מאביו הגאון מה' וואלף שפירא ז"ל וראשי חרוזות אלי' בלי ויו ע"כ החלטתי דהכא שם אלי' בלי ויו העיקור ונהי שמ"מ אני מסדר ב' גיטין מ"מ נ"ל להקדים סדור אלי' בלי ויו כי הוא העיקור בזה האיש אח"ז הראוני שבנוב"י כרך א' בחא"ע סי' צ' ג"כ החליט כן ומכ"ש הכא דאיכא טעמא הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:26:3)

**ואגב**ארחא מצאתי שכ' שם שלא להודיע להבעל והסופר כלל משום חשש ברירה ור"ל בשליחות הבעל את הסופר והעדים יהי' חשש ברירה ולע"ד א"כ בכל הגטין שאנו נוהגי' שיאמר שיכתוב אפי' כמה גיטין עד שיהי' א' מהם כשר על דעת הרב יהי' חשש ברירה אע"ג דברירה דספק שם אלי' חמיר טפי משום שאין סופו להתברר מ"מ מי הכניסנו לתגר הזה לומר נוסחא זו כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:26:4)

**אבל**האמת יורה דרכו שאין שייך כאן דין ברירה וכי אינו יכול למנות שליח לעשות לו כמה דברים לכתוב לו גט פסולי' וכשרים והכל בשליחותו אלא שממנה אותו שליח לזמן דהיינו מעתה עד אותה שעה שיגמור הגט הכשר לדעת הרב ואין כאן ברירה אלא לברר מתי שפסק מלהיות שלוחו של בעל אבל בכל הנכתבי' אפי' הם מאה בכולם עושה בשליחותו של בעל ומה ענין ברירה לכאן ולא חששו הראשונים לברירה אלא שלא ליתן ב' הגיטין בפ"א שאז יחול הקנין רק מספק על א' מהם וגם זה צ"ע קצת וכולי האי ואולי אבל עכ"פ פשיטא לי שאין לשנות מסדר הגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:26:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:26:5)

**גם**הטעם שכ' הרב"ש בשם תוס' סוטה י"ח דה"ל ב' ספרים צ"ל כוונתו שמא שני הגטין כשרים בשם זה ובשם זה וה"ל ב' ספרים דזולת זה ליכא למיחש לב' ספרים דלא גרע משני גטין שנתערבו והטעם המחוור הוא טעמו של מהרי"ו דחיישי' שיהי' דעת המגרש אגט הפסול כמו מלוה ופרוטה ואקוה שיורני דעתו הרמה בכל זה. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:27:1)

**שלום**רב לי"נ הרבני המופלא החרוץ ושנון כבוד מה' יחזקאל נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:27:2)

**מכתבו**הנעים הגיעני עש"ק סמוך להכנסת כלה ממש ולהיות מעלתו נוחץ הענין מאוד מאוד כמבואר במכתבו ע"כ נזדרזתי לדבר מצוה להשיב מיד השתא הכא גם כי אני טרידנא טובא באיזה שאלות אחרות ממרחוק מ"מ לו משפט הבכורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:27:3)

**והנה**תוכן שאלתו באשה נקראת סלאווע בשמה המפורסם וכן חותמת עצמה באגרת ובעלה בבריחתו מבית האסורים הניח לה גט פטורים בק"ק ברוסלויא וכ' שמה כנ"ל. ואמנם עלה בזכרון מעלתו איך בילדותה טרם נישאית לאיש נשתנה שמה מחמת חולי אך לא נודע מה שמה אשר נקרא לה כי נשתקע ולא נאמר כלל ושאל מעלתו את אם הילדה והיא תשיב אמרי' האמת כן הוא שנשתנה אבל נשכח ממנה ומכל אדם ועתה יש להסתפק בגט ההוא שלא נכתב בו אלא שם סלאווע לבד. והוא מקום עיגון כי הבעל הרחיק נדוד מאימת מלכות ולא ישוב וראה ארץ מולדתו ולא נודע מקומו איה וכל יקר ראתה עינו בספרן של צדיקים להקל בענין זה ובקש ממני לחוות דעתי הקלושה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:27:4)

**והנה**עיקור דבר זה במ"ש הרב"י בא"ע סס"י קכ"ט במ"ש הקונטריסי' באשה שנשתנה שמה מחמת חולי מחנה לרבקה ונעקר אח"כ שם השני לגמרי ונתקיים הראשון שאין לכתוב אלא הראשון ושוב כ' הם בעצמם בשם ר' פרץ בא' שהי' חולי ונשתנה שמו וגרש והצריך ליתן ב' גיטין. וכ' הרב"י שזה סותר למ"ש ר' פרץ בהגהה סמ"ק דשם השינוי הוא עיקור וכותבי' דמתקרי' על שם הראשון ולעולם הכל בגט א' וא"כ יש סתירה ותי' לחלק ולומר דר' פרץ שבקונטריסי' מיירי בשנעקר שם השני לגמרי שאז א"א לכותבו בגט א' עם שם הראשון ולכתוב דמתקרי דהרי נשתקע ולא נאמר ושלא לכותבו כלל נמי א"א שהרי חזינן שבעלמא הוא העיקור ע"כ הצריך ב' גיטין. אלא דלפ"ז יהי' סתירה מהקונטריסי' שהם פסקו דבנשתקע אין צריך כלל לא לכותבו באותו הגט ולא לכותבו ב' גיטין ואח"כ הביאו הם בעצמם עובדא דר' פרץ שהצריך ב' גיטין. ע"כ נראה יותר מ"ש ב"י אח"ז תי' אחר דלעולם כל שנשתקע שם השני אין לזוכרו ולפוקדו כלל והיינו כשהברי' מחליו ולא חשש לשם השני אבל עובדא דר' פרץ מיירי באותו החולי' שנשתנה שמו והוא מצפה לישועת ע"י אותו השינוי אלא שהשם עדיין לא נתפרסם שהוא בן יומו ע"כ יש לכתוב ב' גיטין כי אולי לכשיבריא יתחזק אותו השם ולזה הסכים הרב"ש שם בסעיף י"ח וכן פוסק מהרש"ל וכן נוטה דעת הט"ז שם סעי' קטן ל"א ויעיי' עוד מ"ש ט"ז שם סק"ה בתשובה באריכות ובס' מכתב מאלי' שער ד' סי' י"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:27:5)

**ומכ"ש**הכא שהיא חותמות עצמה באיגרת בשם סלאווע לחוד ובודאי כן נכתב בכתובה. ואולם הרב"י בש"ע נראה שחזר בו מתי' ב' הנ"ל ולא הביא בש"ע כ"א דבריו הראשונים וכ' בסי' קכ"ט סעי' י"ח דברי הקונטריסי' בסתם ודברי ר' פרץ בשם יש מי שמצריך ב' גיטין והרמ"א לא הכריע ונראה שלא מלאו לבו לפסוק הלכה כתי' השני שלו מבלי שום זכר למו בש"ע שלו וא"כ מי יבוא אחרי המלכים הרב"י והרמ"א להקל באשת איש אך מ"מ נראה לי דהיינו לכתחלה דמשו"ה מסתם סתום לי' לקולות הקונטריסי' בסתם ודברי ר' פרץ בשם יש מי שמצריך והכא בחשש עיגון כי האי אין לך דיעבד יותר מזה וכ"כ הגה' משנה למלך פ"ג מגירושי' גבי נפתלי צבי הרש יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:27:6)

**ועוד**אני אומר דהיש מי שמצריך לא אמרו אלא באיש שרוב פעמים לא נשתקע שם השני כיון שדרכו לעלות לתורה ולחתום בשטרות ולא ימצא שיקוע שם השינוי אלא כשנשתנה בקטנותה טרם ידע הנער מואס ברע ובוחר בטוב וכיון שרוב הפעמים השם השני הוא עיקור ולפיכך אפי' אי המצא תמצא שנשתקע שם השני מ"מ צריך ב' גיטין ומטעם שהסביר הרב"י בתי' הראשון כיון שהוא חשוב כ"כ שאפי' אם רק פורתא קוראים בשם השני עושי' אותו עיקור א"כ ה"נ יתן ב' גיטין עכ"פ וכל זה בשם איש אבל בשם אשה שאינה עולה לתורה ואין דרכה לחתום בשטרות ואגרת ורוב הפעמים מיעקר ממנה שמה השני א"כ די לנושאם אירע שלא נעקר ממנה שיהי' הוא העיקור אבל היכי שנשתקע ממנה מכל העולם גם ר"פ מודה שאין צריך ב' גיטין ובזה מיושב סתירת הקונטריסי' שהם מיירי מרבקה חנה שהן שמות נשים ובזה ר' פרץ מודה ור' פרץ מיירי להדי' בשם איש ובזה גם הקונטריסי' מודה ואין כאן מחלוקות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:27:7)

**ואביא**ראי' לזה מש"ס דב"ב קס"ב ע"ב דמסיק צריך להזכיר שם האיש והאשה בגט משום דלמא כ' גיטא וממטי לי' לאתתא דהאיך ופריך מביב"ש ומשני שאין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה והדר פריך דלמא אזיל למתא אחריתא ומחזיק שמא יב"ש ומשני כל שהוחזקו שמו שלשים יום בעיר אין חוששי' לו ופי' רשב"ם כ"כ לא הי' מחליף שמו פן יודע הדבר והעלו שם בתוס' ד"ה וליחוש וכו' דעיקור תקנתא היא כך ע"י שאין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה א"כ כל שהוחזקו ביב"ש בעיר יחקרו הב"ד אחר עידי המסירה אם הי' אידך שם או לא ע"ש. והנה ליש מי שמצריך יש להקשות אכתי ניחוש לביב"ש בעיר א' אשר א' מהם נשתנה שמו מחמת חולי ונשתקע ממנו לגמרי ואין קורא בשמו והוא ילך לעיר אחרת וישהא שם שלשים יום ויחזיק עצמו בשם האמתי שלו יב"ש ואין כאן שום רמאות שהרי גם בעירו נקרא כן ואח"כ יכתוב גט וימטי בעירו לאיתתא דהאיך יב"ש ואין לומר שהב"ד יחקור אם הי' שניהם במעמד הגירושין כיון שהוחזקו ביב"ש בעיר א' ז"א דלהיש מי שמצריך ליתן ב' גיטין בנשתקע א"כ ה"ל לענין גט כלא הוחזקו וכאלו נכתוב משולשים ובעירם א"א שיבוא שום מכשול כיון שזה צריך לגרש אשתו בשני גיטין וא"כ לא יחושו שיהי' זה בפני זה וקשה וליחוש וכו' כנ"ל מיהו לזה י"ל כיון דלא שכיחי שנשתקע שם השני כיון שעולה בו לתורה וחותם עצמו בשטרות ודרך רחוק הוא מאד ע"כ לא חשו לחכמים למידי דלא שכיחי אמנם תינח בשם האיש דלא שכיח אך אכתי קשה הא שם יב"ש דהש"ס היינו שגם נשותיהם שוים וכמבואר בש"ע סי' ק"כ סעי' יו"ד וא"כ משכחת כנ"ל בשם אשתו של א' מהם ובשם אשה שכיח שפיר וק' על היש מי שמצריך אע"כ צריכי' לומר א' משני דברים או שתי' שני של הרב"י אמת שר"פ לא אמרו אלא במגרש באותו חולי ממש שעדיין לא הוחזק באותו השם ומ"מ מצפה שעתיד להתחזק אבל בנשתקע ממנו לגמרי אחר שהברי' מודה שא"צ ב' גיטין. או דנימא ר"פ לא אמרו אלא בשם האיש אבל בשם האשה מודה להקונטריסי' וא"כ הרווחנו בנדון דידן יצאנו ידי כל הדיעות אפי' לכתחלה לגרשה בגט זה ומכ"ש דאיכא עיגון משום ב' פנים א' שהבעל לא נודע איה נודד ללחם וזאת שנית שאם נחקור אחריו ונמצאוהו לא נוכל לצאת י"ח רבנו פרץ בזה כיון שנשכח השם גם ממנה ומאמה ומכל אדם א"כ לא יכול לכתוב ב' גטין ולכתוב כל שום וחניכא לא יתכן לר' פרץ כדמשמע בדברי הרב"י וא"כ כיון שלא נוכל ליי"ח ר' פרץ בשום אופן אין לך דיעבד גדול מזה ע"כ גם ידי תיכון עמו לסדר הגט להאשה סלאווע הנ"ל ולא נצרכא אלא להעדפה דהרי לא גרע מחניכה כמ"ש כל הפוסקים. פ"ב מש"ק כ"ד טבת תק"ע לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:27:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:27:8)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:1)

**שלום**וכ"ט לי"ע וידיד נפש כל חי הרב גאון עולם וכו' כקש"ת מהו' אפרים זלמן מרגליות נ"י ה' עליהם יחי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:2)

**מכ"ק**הגיעני ע"ד גט הנשלח ממדינת וואלחיי' לאשה שנקראת ריב"א (ריב"ה) ונכתב בגט ריוו"א והנה יש בכאן ב' טעיות בוודאי שכתבו ווי"ן במקום בי"ת ועוד שכתבו והכניסו יו"ד בין ווי"ן לאל"ף שעי"ז נשתנה הקריאה והמבטא שיו"ד אחרונה נרגשת בקמץ ריוויא אלו הם טעיות בוודאי ועוד אל"ף שבסוף אפשר שהי' ראוי' לכתוב הי"א בסוף וברבות טעיות כאלו בוודאי איכא משום שינה שמה דיאמרו זאת אחרת ואינה האשה המתגרשת דב' טעיות ליכא למתלי בט"ס כמ"ש הרא"ם בתשובה ח"א סי' ס"ו וז"ל גם אינו בקל שיטעה הסופר ב' טעיות בתיבה א' שישמיט וי"ו בסוף התיבה ויכניס באמצע התיבה עכ"ל וק"ו הכא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:3)

**איברא**שם זה ריב' לא נהג גבן במדינתינו ולא שמעתי מעולם אך מאשר ראיתי כתוב על ספר איש רבנא הדרת גאונו בית אפרים חא"ע סי' צ"ב והעיד בשם ספרא דוקנא דק"ק בראד יע"א דשם זה שכיחא התם טובא ויוצא משם רבקה ושמצא כ' בכתיבת יד הגאון מהר"מ חריף זצ"ל ריבא באלף ונ"ל לט"ס כי הוא יוצא משם רבקה וצ"ל בהי"א לבסוף וגם בסדר מהר"מ מצא ריבלא וגם זה נ"ל ט"ס והנה בס' שמות כ' ריבצא וגם שם ט"ס להנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:4)

**ואולי**נכון שלא להטעות הספרים ונאמר כי היכי דמצינו בישעי' שנמנעו מלכתוב בוי"ו ע"ש הנביא משום דריע מזלי' שנהרג מנכדו מנשה כמ"ש ביש"ש וכן כ' אחרונים בר"ע אעפ"י שכל ר"ע בש"ס באלף לבסוף מ"מ כיון ששמו באלף נרמז באותי' וגואלך אביר יעקוב דקאי אהרוגי מלכות לכך כמה אנשים כותבים שמם בהי"א המרומז באור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ועיי' נחלת שבעה וכן יהונתן נמנעים משום שנהרג וכן גדלי' בוי"ו ובמק"א הארכתי [ע"ל סי' כ"ה] שגם רמ"א יודה לזה דלא כמשמע ב"ש בשם ישעי'. אלא דס"ל לרמ"א דמצינו בד"ה א' תחלת קפיטל כ"ה גדליהו השני הוא ואחיו. השמיני ישעיהו הוא ואחיו ונתיחסו על הדוכן קודם לישעי' וגדלי' שנהרגו שוב ליכא סכנתא אי יקרא בשם ישעי' מלא כעין שכ' תוס' שבת י"ב ע"ב לענין איסורא דשם רשעים ירקב גבי שבנא וא"כ ה"נ י"ל שמנעו לכתוב ריבה בהי"א יען כי הוא לשון מריבה וריבלה בהי"א הי' שם העיר סוף מלכים אשר דיבר נ"נ משפט את צדקי מלך יהודה ולא מסמנא מילתא וגדולה מזה במהר"י מינץ שנמנעו לכתוב דוד בלא יו"ד משום שגמטרי' שלו דואג אך ריבצא שבס' שמות נ"ל כל השם ט"ס וצ"ל ריכצא בכ"ף וכ"כ בב"ש שם זה בכף ולעיל מזה כ' בס' שמות רייצכא ריצכא וכ' בשם דמשק אלעזר בתשו' מהר"מ מינץ סי' ל"ז והתם עיינתי וכתי' רייכצא וריכצא והוא יוצא משם רייכל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:5)

**מ"מ**ריוויא בוודאי אין שרשו נשתרבב על שם יפת תואר דמתרגמין שפירא בריוא דא"כ הי' לקרותה בציר"י רייוויא כמ"ש הגאון מו"ה משה חריף זצ"ל הנ"ל והלא נקראת ריבא בחירק אמנם יש לדון אולי נשתרבב שמה משם רות שאחז"ל בברכות וספ"ק דב"ב שיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ותושבחות וא"ש רוי' אלא דאז בוודאי יש לכתוב בהי"א לבסוף כיון דנשתרבב משם הקודש רות ואין לנו טעם לשנות בכוון מהי"א לאלף באופן דממ"נ תיוהא קאחזינא אי שמה יוצא מרבקה י"ל בבי"ת ולא בשני ווי"ן אע"ג דרגילין לכתוב ווי"ן במקום בית רפוי' כמו פייבש ווייבוש וכמ"ש ב"ש בכללים שלו יפה כ' הדרת גאונו דהיינו בשם לע"ז אבל אין לשנות בשם הנחצב מלשון הקודש וכן מצאתי להדי' ממשמעות תשו' ראנ"ח חא"ע סי' פ"ז אך ממ"ש בס' שמות בשם זאפיר"יי סאפירה בשם מהרי"ט דנחצב מלה"ק אבן ספיר ואפ"ה כ' דהרומיים כותבי' לפי מבטא לשונם בסמ"ך סאפירה והספרדי' לפי הרגל לשונם בזי"ן ויש נמי בשי"ן ומכשיר הכל אע"ג דנחצב מלה"ק וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:6)

**ועדיין**אני אומר הרי"ט נמי לא אמרה אלא בשהספרדיי' הוגי' כך זאפיר' במקום סאפי' אע"ג שהוא לה"ק מ"מ מצינו שגם הפסוק משנה השם עפ"י לשון המדבר דלהכי כתיב בעמוס אטיף לבית ישחק שכך הי' לשונו של עמוס כדאיתא במדרש ושינה הכתוב עפ"י מבטא שפתיו מיצחק לישחק אבל שינוי מרבקה לרוקה שאין שום שינוי במבטא בין בי"ת רפוי' לוי"ו אלא שכותבי' כן לברר קריאתם פשיטא דאין לשנות לה"ק וגם מהרי"ט יודה לראנ"ח בזה ואפושי פלוגתא לא מפשינן נמצא אם נשתרבב מרבקה אין מקום לווי"ן ואמנם אם שרשו רות וריו"ה אין מקום לאל"ף בסוף וממ"נ לא מצאו ידיהם ורגליהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:7)

**שבתי**וראיתי אולי יש לנו מקום ליישב היו"ד ואל"ף אולי שם קטנות הוא ורגיל בין האשכנזים מגליל ריינוס התחתון לקרוא שם געגוע ונערות בי"א לבסוף משהי"א יעקבי"א וכיון שהוא על שם קטנות ממילא לק"מ נמי מהאל"ף לבסוף כי כן דעת מהרי"ט בשם חנילא דמייתי ס' שמות בשם סאפיר' ובשם חנילא דאע"ג דעיקור שם הוא לה"ק מ"מ תוספת אותיות הגיעגוע הוא ספרדי' והם קורי' באלף בסוף יש לכתוב חנילא באלף וא"כ ה"נ דכוותי' אם נניח שעיקור השם על רות דלא תקשי מהווי"ן גם תוספת י"א יש לתרצו ואמנם בב"ש כ' בפשיטות חנילה הי"א בסוף דלא כמהרי"ט הנ"ל ונ"ל דס"ל דזה דווקא לספרדיי' שיש הרגש במבטא שלהם בין הי' לבסוף ובין אלף לבסוף אע"פי שהאותיות נחים אבל באשכנזי שאין יודעי' להפריש וכך להם חנילה וכמו חנילא ע"כ טוב יותר לכתוב בהי"א מבאלף כיון שעיקור השם יוצא מלה"ק מ"מ נ"ל דעכ"פ אין לפסול גט בשביל זה: והנה בתשו' רא"מ ח"א קט"ו ע"ב מבואר גבי טַנם תאנים העלה במקום מבטא הישמעאלים שרגילים להוסיף יו"ד וקורי' אברהם אברהים ה"נ כשר תאנים במקום טנם אע"ג דבמקום הנתינה אינו כן אך ממ"ש בתשו' מהריב"ן לב ח"א סי' כ"ט גבי גויא גיויה מבואר היינו כשרוב אנשים במקום הנתינה יודעי' שכך מנהג מדברים במקום הכתיבה אך כשאין אנשי מקום הנתינה יודעי' כן אפי' אם נישאי' תצא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:8)

**היות**כן אם רוב אנשים במקום הנתינה יודעי' שיש בוואלחיי' אנשים שקורי' ריו"א ע"ש רות ומדברים בשפת אשכנז להוסיף י"א לגיעגוע וקטנות יצאנו בשלום מהני פיקפוקי' וכמדומה שזה מהנמנע וע"כ אפי' אם נישאי' תצא ועוד אפי' נמלטנו מכל הנ"ל עדיין אין מקום לשם ריו"ה להכתב בב' ווי"ן וכוס רויה כתיב בוי"ו א' וזה נקרא כמו ריוויא בפתח תחת הוי"ו הראשונה כמו רבב ב' בית"ן רפויין סמוכין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:9)

**וראיתי**במביט ח"א סי' ק"ך דברי' תמוהים בכתובה כתוב קיראנ"ה ובגט כיראנה והכשיר מכמה טעמים חדא דבש"ס תופאת' נופאת' הי' אחרת נקראת בשם האחר ואיכא למטעי משא"כ הכא ליכא שם אחר כיראנ"ה והנה כבר מחו לי' מאה וכו' בגט פשוט סוף ס"ק כ"ח ותו מי הגיד לו דליכא במדינת הים אחרת ששמה כיראנה והוא עצמו כ' כן בח"ב סי' רט"ו בטברי' שבגליל התחתון אע"ג דטברי' אינה בגליל התחתון ולא נמצא טברי' אחרת אולי יש בסוף העולם גליל ויש שם עיר הנקרא טברי' יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:10)

**תו**כ' להכשיר בשלמא נופאתא תופאתא יש משמעות אחר מה שא"כ כיראנה גם דברים אלו צ"ע דאם יאמר נופאת לשון יפה נוף ותופאת לשון תוף וכינור ה"נ קיראנה לשון שררה קיר"י קיר"י סך קירי פלסתר וכיראנה לשון מכירה וקנין כמוקין קניתי שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה בש"ס ומכ"ש מ"ש גיראנ"ה שהוא לשון גירא וחצים שדי' בי' גירא או לשון זנות כמו גיירתא בת גיירתא בפ' הנזקין ובפ"ק דע"ז גרגירא ונ"ל הוא בעצמו לא סמיך אלא על מ"ש בסוף דכותבי' שם וכל שום אוחרן דאית לי' א"כ הוה האי שם עכ"פ כחניכתו וכולי האי ואולי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:28:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:28:11)

**אמנם**בנידון שלפנינו נ"ל פשוט שהגט פסול בלי ספק ואפי' אם נישאת תצא כמבואר בראנ"ח הנ"ל. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:29:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:29:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:29:1)

**שוכ"ט**לה"ה הרב המאה"ג מה' משה דוד נ"י אבדק"ק טאלשווא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:29:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:29:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:29:2)

**גי"ה**הגיעני ע"ד עיר הסמוכה לקהילתו ושם מסדרי' גיטין מקדמת דנא וכותבי' ליסקא מתא דיתבא על נהר באדראק ועל מי בארות ועכשיו נודע לו ע"י ספרי ערכאות שלהם שם כותבי' אָ ליסקא רוצה לומר אלאסי ליסקא ומעתה רצה למעלתו לשנות בגטין מכאן ואילך ולכתוב אלאסי ליסקא וכ' דממילא לא יצטרך לכתוב מי בארות דסגי בסי' אלאסי ליסקא וסי' הנהר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:29:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:29:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:29:3)

**אהו'**ידידי החדש אסור מן התורה בכל מקום אל יחדש דבר ויניח כמו שיסדו הראשונים וכמו דפקיע שם העיר בכל הגטין עד עכשיו והמשנה ידו על התחתונה וגדולה מזה כ' הרב"י על ב' עיירות שנקראי' עתה חלאב וטריפול ובשנים קדמוניות הי' נקראי' סינים וצובה דלא נקרא נשתקע שמם כיון שבגטין לא נשתקע שמם וכ' עליו בס' גט פשוט סי' סקכ"ו ד"ה הרי למדנו חילוק וכו' דכל שלא נתגרשו היהודים לא ישנו מלכתוב כאשר הורגלו בגטין עד עכשיו ועוד מייתי שם בשם תשו' תומת ישרים אה ישנו ה"ל מוציא לעז על הראשונים והגט פסול והוא פליג דאין כאן פסול אבל עכ"פ הוצאת לעז איכא אך אם בין כך נתגרשו יהודי' ונתבטל נתינת גטין וחוזרים ומתישבים שם אז שם האחרון עיקור כי שם הראשון נשתקע ובהא מיירי כי האי דבבל בורסיף ס"פ במה מדליקין וא"כ כ"ש בנידון שלפנינו שגם כל העולם קוראי' סתם ליסקא רק בספרי ארכי שלהם מוסיפי' אָ בראש התיבה לרמז אלאסי שאין לשנות כלל אדרבא אם ישנו יאמרו עיר אחרת היא ולא זו שלא הורגלו בשם זה שוב מצאתי מ"ש ג"כ כזה בטיב גיטין סקי"ג בשמות עיירות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:29:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:29:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:29:4)

**אודת**שם אשה עטיא מסופק מעלתו אם הוא כינוי לשם אסתר איך לכתוב בגט הנה כ' ב"ש בשם אבגל פלוגתא דהרי"ט מסתפק אם הוא כינוי לאביגיל וציוה לכתוב דמתקריא אבגל והט"ז פליג דאין לנו להמציא שהוא כינוי לשם אחר אלא כותבי' השם כמו שהוא והנה הדעת נוטה כט"ז בשמות הנשים שאין עולות לתורה ואין ניכרות בשם אחר כ"א כמות שהן נקראות בשם הלכך כל שלא נכתב על ספר ששם זה הוא כינוי יוצא משם אחר או שנודע כן במשפחתה אין לנו להמציא כן ונ"ל דמהרי"ט נמי לא אמרו אלא באבגל שהוא קרוב מאוד לאביגיל וכקיצור שם ממנו אבל עטיא לאסתר אין לו שייכות כל כך ויותר הי' נראה שהוא יוצא משם עטרה שהוא קרוב לו יותר באותיות אבל לע"ד לא נחוש לא לזה ולא לזה בשמות הנשים שאין עולות לתורה ואין מקום להאריך בזה. פ"ב יום ד' בטוב טבת תקצ"א לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:30:1)

**שוכ"ט**לי"נ הרב הה"ג וכו' כקש"ת מה' צ"ה נ"י אבדק"ק באנהארד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:30:2)

**מכ"ק**הגיעני וענותנותו הרבני בעצה ישאל איך לנהוג בכתיבת גט בקהלתו שמימות עולם ושנים קדמוני' אין כותבי' אלא דיתבא על מי מעינות דלית שם נהר בשם מפורסם אלא נהרות קטנות שאין להם שם מפורסם וכללם בכלל מי מעינות אלא שבאמת אין מעין אלא בארות ואע"ג שכ' ב"ש סי' קכ"ח סקט"ז שבארות בכלל מעיינות המה מ"מ לבו דהדר"ג נקפו על שהעלה נב"י תנינא ס"סי קט"ו דהיינו באתרא דאיכא נהר ורק מוסיפי' לכתוב מעינות לסימנא אז כוללי' הבארות במעינו' אבל היכי דליכא נהר וכותב מעינות במקום בארות איכא חשש פיסול לדעת מהרי"ק שרש ה"ו שבב"י שם אלו תוכן דברי מר ניהו רבה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:30:3)

**אני**איני כדאי ששלח לי והשתא דאתאינא לגו לאו אורח ארעא למיקם מלכא איבראי ואען ואומר כאשר יורוני מן השמים ואעתיק לשון הרב"י סי' קכ"ח ואם יש מעין רחוק מן העיר יותר מב' מילין ואין קרוב יותר מזה והעיר מלאה בארות כ' מהרי"ק שרש ק"ו דדבר פשוט הוא שיש לכתוב בארות ולא מעיינות (כן הגי' ב"י) ואם כתבו הגט פסול לדברי פוסקים גדולים עכ"ל מהרי"ק ומ"מ בטעם הפיסול סתם דבריו ולא פירש אם הוא מפני שהמעין רחוק אבל אם הי' קרוב הי' מכשיר או אם הטעם מפני שרוב סיפוק העיר הי' מהבארות וא"כ אפי' אם הי' המעיין בתוך העיר הי' פוסלו או אם הטעם מפני שכ' מעיינות לשון רבים ואינו אלא א' עכ"ל הרב"י שם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:30:4)

**ושמע**מינה תלת ש"מ דשם בארות נכלל במעיינות מדכ' דאפשר טעם הפיסול מדכ' מעיינות ואין שם אלא א' משמע אי הי' ב' הי' כשר והרי העלה נב"י שם דהבנת ב"י במהרי"ק שכ' מעינו' ולא מזכיר בארות ובזה פסול ולהנ"ל הטעם משום שאין שם אלא א' אבל אי הוה טפי הוה כשר אע"פי שלא הזכיר בארות הרבה שבעיר אע"כ בארות נכללים במעיינות ולכאורה מיירי אפי' אין נהר בעיר רק בארו' ומעיינו' מ"מ באר נכלל במעין דהרי הרב"י התחיל מילתא באפי נפשי' ואם יש מעיין וכו' ולא קאי אעיר שיש בה נהר האמת במהרי"ק שכ' לשון זה י"ל דקאי אלעיל אנידון שלפניו בעיר שהי' בה נהר מרצאנ"ו ע"ש אבל הרב"י מילתא באפי' נפשי' נקיט ושוב מייתי ממהרי"ק משמע שס"ל דגם כוונת מהרי"ק אעלמא קאי ולא אמרצאנו דוקא ותדע דאלת"ה מה הי' לו להגיה בלשון מהרי"ק שיש לכתוב במקום שאין לכתוב בארות יניח לנו במקומנו אין לכתוב וה"פ כיון דיש נהר שוב אין צריך לכתוב לא בארות ולא מעיינות שהרי כ' ב"י לקמן בשם תשו' הר"ן דכל עצמן של סימני נהרות הוא רק לרוחא דמילתא דהרי אי חיישי' בלא הוחזקו ב' עירות אין סי' מועיל כדאשכחן בשוירי דעל רכיס נהרא ואנן לא חיישי' בלא הוחזקו רק לרוחא דמילתא כותבי' שם נהר שאם אולי המצא תמצא עוד עיר ששמה כשמה יהי' הנהר סי' אלא שבד"מ אות י"ז כ' שמשו"ה נהגי' לכתוב ב' נהרות דכולי האי לא אתרמי ורק במקום עיגון ודיעבד כותבי' גם במקום נהר א' ונב"י קמא ס"סי פ"ו כ' היכי דאיכא עוד סי' כגון שכותבי' על שם העיר דמתקרי' בלשון לע"ז כך סגי בנהר א' והגאון בית מאיר סס"י קכ"ח כ' שבקהלות גדולות ובק"ק ליסא כותבי' לכתחלה על מי מעיינות לחוד משום דבקהל' גדולה כזו יש טורח והפסד רב ליסע למקום אחר ליתן גט והוה כדיעבד ועוד דאירע כמה פעמים חשש עיגון ונותני' אפי' לכתחלה וכיון דדש דש בו כותבי' כל הגטין בסי' א' כי אין הדבר חמור כ"כ ע"ש ומ"מ הרב"י לא הזכיר מכל אלו החומרות כלום וא"כ פשיטא דסגי בשם נהר לחוד וא"כ מה צריך להגי' וה"פ דמהרי"ק האי אתרא דמזכירי' נהר מרצאנ"א אין לכתוב לא בארות ולא מעיינות כי סגי בנהר א' ואי כתבם זכור לטוב אבל להזכיר מעיינות בלי בארות פסול מטעמים שכ' ב"י ואין צריך להגי' ואי הי' דחוק קצת בלשון אין לכתוב לומר אין צריך אלא משמע אין לכתוב אסור לכתוב הגם שאין זה דוחק בעיני מ"מ טוב הי' לו להגי' להוסיף תיבה א' אין צריך לכתוב ונאמר השמטת הסופר הי' מאשר הגיה יש במקום אין אע"כ הרב"י הבין במהרי"ק דלא קאי דוקא אמרצנא הנ"ל ואפ"ה הכשיר אי כוללי בארות במי מעיינות אפי' במקום שאין נהר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:30:5)

**וש"מ**אי ליכא מעיינות רק בארות וכ' מעיינות איכא חשש פיסול דהרי בארות הי' שם ומ"ט כ' לפסול אי כ' מעיינות אע"כ דפסול וטעמא רבא איכא אע"ג דגם הבאר הוא מעיין נובע אחר החפירה מ"מ הוא עצור ככלי ודבר זה מתבאר בחולין ס"ז ע"א לשיטת תוס' וכן פסק רמב"ם וטש"ע דאע"ג דצד החשוב הוא הנביעה מהקרקע מ"מ מה שהוא אינו עצור ככלי ונמשך להלן נמי הוה צד ומשו"ה כל דדמי לימים ונחלים אפי' רק בצד שאינו עצור ככלי אע"פי שאינו נובע מ"מ הבעלי חיים שגדלי' בתוכו דין שרץ המים יש להם ולא אימעט אלא מה שעצור ככלי כעין בור ונהי התם לדינא התולעי' הגדלי' בבארות אסורי' אע"פ שעצורים ככלים מ"מ הם דומי' לימים ונחלים בצד חשוב שהם נובעי' מ"מ עכ"פ בלשון ב"א וקריאת שם יש הפרש בין באר שעצור ככלי ובין מעיין פתוח והרב"י כתב שאם כותב בור במקום באר אין הפסד וראי' מפ' עושי' פסי' כ"ג ע"א ולא הבנתי ראי' זו כמדומה לי שהיא לסתור ולכאורה יש להבי' ראי' קצת מלשון תורה מדאצטריך נמכתב אך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור ולא כ' סתם מעין ובור מים מקוה למה לי אע"כ הוה סד"א באר מים חיים דוקא וש"מ באר אקרי בור ומזה יש ג"כ קצת ראי' דאי איכא מעין גם באר בכלל דהרי בתורה כולל במעין גם באר מים חיים אבל הדין צ"ע אם באר ובור שחלוקי' זה מזה בצד החשוב שזה נובע וזה אינו נובע מ"מ אי החליף וכ' בור במקום באר כשר להג"ה מיי' משום דעצור ככלי כמותו א"כ מ"ט נפסל א"כ מעין במקום באר ששוים בצד החשוב ששניהם נובעי' ורק חלוקי' בצד שאינו חשוב שזה עצור ככלי וזה אינו עצור וצ"ל נהי לענין דינא הוי נביעה חשוב טפי מעצירה ככלים מ"מ לענין קריאת שם מפורסם טפי ונראה לעין עצירה ככלים ממה שידוע שזה נובע וזה אינו נובע ע"כ הוה זה צד חשוב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:30:6)

**וש"מ**עוד אי הי' שם כמה מעיינות וכ' מעין נמי כשר דהרי כ' ב"י בטעם הפיסול משום שכ' לשון רבים אבל אי הוה כ' מעין והי' קרוב לעיר וסיפוקם ממנו בשוה עם הבארות הי' כשר אע"ג דגם הבארות מעינות הם והוא כ' רק מעין ש"מ אין קפידא בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:30:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:30:7)

**והשתא**לנידון שלפנינו כיון שכ' הדר"ג שכללו הנהרות הקטנו' בכלל מי מעיינות משמע שאותן הנהרות מעיינות נובעים הם ולא רק קיבוץ גשמים וכיון שיש בעיר מעינות בלתי הבארות אין כאן חשש כלל ואפי' לרוחא דמילתא אין צריך לכתוב בארות ומעינות לסי' כד"מ דמייתי ב"ש והבאתיו לעיל דהכא כיון שבעירו כותבי' עלי' דמתקרי' באניהאד סגי בסי' א' וכמ"ש לעיל בשם נב"י קמא ס"סי פ"ו ובלא"ה אין להרעיש משום האי חומרא דד"מ כמ"ש לעיל אך אם יבורר דהני נהרות קטנות אינם נובעים אלא אסיפת שלגים וגשמים הם ואין כאן אלא בארות לחוד אם כותב מעינות הוה שינוי ואיכא חשש פיסול להנ"ל ואין לחוש ללעז הראשונים ויכתוב מכאן ואילך מי בארות כך דעתי העני' נוטה אם ישר הדברי' בעיניו הבדולחים. משה"ק סופר מפפד"מ.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:31:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:31:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:31:1)

**שובע**שמחות לי"נ הרב המאה"ג מהו' אלי' נ"י אבדק"ק רייץ יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:31:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:31:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:31:2)

**ע"ד**גטין שנכתבו בעירו משנים קדמוניות וכ' רייץ דמתקרי' רייעטץ ומעלתו פקפק איזה פקפוקים א' דשם רייעטץ לא צריכא דהוה כרעדיש והרעדיש לא אאריך בזה כי לא דמי אלא לפוזנא ופוזונא קאזמיר קזמירז וכדומה ובודאי צריך למכתב רייעטץ ב' לשון רייץ נשתנה עתה וכותבי' היהודים רייטץ עם טי"ת והנה מסתמא בימי הקדמונים שכ' הגטין תחלה הי' קוראי' רייץ ואעפ"י ששבוש לשון הוא מבני עמנו ומ"מ אחר הסכמות לשון ישראל אזלינן יהי' שבוש או לא ומעתה כיון שמאז נכתב בגטין וכתובות שם רייץ אעפ"י שעתה נשתנה לרייטץ אין משנין ממה שהורגלו עד עתה וגדולה מזה כ' בתשו' ב"י סי' ס"ה ומייתי ראי' מסיני' וציבה כך כותבין בגיטין ואותן השמות כבר נשתקעו לגמרי וקורי' להם חלאב וטריפול והא דכותבי' טברי' ולא רקת שהוא שם הכתוב משום שנתגרשו יהודים ממקומם וכשחזרו ונתישבו כבר נעקר השם הראשון ונקרא טברי' וכן בבל ובורסיף אבל כל שלא נתגרשו יהודים אע"ג שנעקר שם הראשון ונשתקע כל שלא פסקו מלכתוב שם הראשון בגטין וכתובות אין משני' שום דבר אלו דבריו וכן נוהגי' בכל תפוצה. מ"ש מ"ט אין מאריכי' בכף כפופה ופא כפופה י"ל משום דשיעור ב' וכ' הוא שיהי' הגג כמו אורך הדופן בין בדופן פשוטה דבית ובין כפיפות דופן הכ' ובזה המה נפרדים מנו"ן כפופה ואם יעשה גג הבית קצר יהי' נו"ן וכן גג הכ' כמובן ומשו"ה לא נוכל למשוך הכ"ף כפופה שאז יהי' הגג קצר בערך הדופן ויהי' מתחזי כנו"ן ויעיי' ב"י בא"ח בתמונת אותיו' שתמונות פ"א כפופה יהי' באופן שהלבן שבתוך הפ"א יהי' תמונות בי"ת ומעתה אם ימשך הפ"א יהי' הלבן תמונות נו"ן ותל"מ ויומא קאגרים לקצר באמרים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:31:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:31:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:31:3)

**והנני**לעורר מעניני דיומא מ"ש ב"י בא"ע סי' קכ"ח ד"ה במתא פלוני' דמדינה פירושי עיר גדולה ומטרופלי' או מחוז ושהראב"ע מייתי ראי' מקכ"ז מדינות ומשושן אשר בעילם המדינה ורד"ק ס"ל שכולל שם עיר ושם מחוז יע"ש והנה ראי' ברורה מרפ"ק דמגילה מדינה ומדינה לחלק בין מוקפת חומה מימות יב"נ למוקף חומה מימות אחשורש הרי קמן דמדינה פירושו עיר מטרופלין ושוב מסיק לדרשא כרך וכל הסמוך לה וכל הנראה עמו נידון ככרך נראה שמפרש מדינה קמא דקרא כרך ומדינה בתרא מחוז וגבול והיינו כפר שסביבותי' ומוכח כמ"ש רד"ק דשם מדינה כולל שניהם הכלל והפרט. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:32:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ הרב הגאון המפורסם כערוגת הבשם גן הדסים גל של אגוזים כש"ת מה"ו ישראל סג"ל נ"י אבדק"ק פעסט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:32:2)

**חשתי**ולא התמהמהתי להשיב לכבוד תורתו הרמה היות לפי מכתבו הדבר נחוץ למעשה ולעשות רצון ירא ה' חפצתי ע"כ יצאתי היום הגם כי הי' צריך מיתון וישוב הדעת והנה נפשו היפה בשאלתו אודות ב' יב"ש שאין שמות נשותיהן שוות והחמיר הב"ש סי' קל"ו שאפי' מגרשי' זה בפני זה מ"מ צריכי' סימן וכן הסכימו האחרונים הבאים אחריו ובנידון שלפניו אין שם אבי אביהם נודע ואין להם שום סימן להפריד ביניהם אלא שם כינוי משפחה אם נכון הדבר לכתוב זה הסי' בגט או לא ופר"מ האריך ועיניו לנוכח הביטו ספרן של צדיקים גאונים האחרונים מ"מ לא אמנע לכתוב ברור הדברים מה שנלע"ד בעזה"י ואין בהמ"ד בלא חידוש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:32:3)

**הנה**בס' שמות של בית שמואל כ' בשם אברוש שהגאון מהר"ם ר' יוזפש כ' שאין לעשות ממנו אפי' סי' וכ' עליו הב"ש שאין משמע כן מכל הפוסקים ואמנם בסדר הגט של מהר"מ הנ"ל סעי' כ"ה העתיק הב"ש לשונו סתם אבל אם יש למגרש כינוי שא"צ לכתוב בגט בלא"ה אין לכתוב אותו גם עתה וצריך היכר אחר ולא הגיה עליו ב"ש כלום והנה הדבר תמוה בעצמו מהיכי תיתי אין לעשותו סי' וכן מבואר להדי' ברמ"א סי' קל"ו סעי' וי"ו וז"ל מ"מ כתבו סי' במגרש או מצד כינוי שלו משמע להדי' שבלא"ה לא הי' כותבו ועכשיו כותבו לסי' ודברי אלו לקוחי' מכתבי מהרא"י סי' ו' ושם מיירי בקיצור שם יעקליין שאין כותבי' אלא בשצריכי' לסי' ואפ"ה מהני להיכר ועוד דברי מהר"מ גופי' תמוהי' מיני' ובי' שחזר וכ' שכותבי' להיכר ארוך וגוץ ומ"ש זה מיעקליין ואברוש וכן תמה בס' תורת גטין בסדר הגט סי' כ"ה וגם הגאון טיב גיטין באות אברוש האריך וכולם העלו דלא כהנ"ל אלא דיכול לכתוב לסי' הכינוי כנ"ל וכן האמת לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:32:4)

**איברא**נ"ל דמה דמיסתם סתים לי' הרב ב"ש לא על כינוי וקיצור השם נתכוון אך על כינוי משפחה והוא מטעם שכ' בד"מ סי' קכ"ט אות י"ח שמצא בס' גיטין שהמהרז"ק רצה לפסול גט שכ' בו המכונה גנ"ש כי על כינוי משפחה לא שייך מכונה ולא מיתקרי שאין זה האיש מכונה ולא מיקרי בו אלא חינוך משפחה הוא ומייתי תו דברי תה"ד סי' רל"ה ורצה לומר שם שכ' תה"ד שאין צורך לכתוב לא כינוי גופו ארוך וגוץ ובוי"ך וכדומה ולא כינוי משפחתו גנ"ש וקא"ץ והיינו מטעם שלעולם אין קורי' אותו בשם האחרון לבד גנש או בויך אלא קורי' אותו יוסף בויך או גנש ויוסף עיקור ע"כ אין צריך לכתוב אלא הראשון כיון שלעולם לא נקרא בהחניכא לבד שוב כ' באשר העכו"ם שבאשכנז רגילי' לקרות היהודי' בשם משפחה לבד בלי שם העצם הרוצה לחוש גם לזה יכלול בכל שום וחניכא אלו דבריו ז"ל מבואר מזה דלא רצה התה"ד לכתוב המכונה או מיתקרי' על שם משפחה כיון שהוא חינוך ולא כינוי ע"כ יעץ לכללו בכל שום וחניכ' ולא ישר בעיני הד"מ לכתוב זה מטעם שכ' ט"ז סימן קכ"ט ס"ק כ"ט ע"ש ע"כ הסכים שלא להזכיר שם משפחה כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:32:5)

**וראיתי**בלשון סדר מהר"י מינץ סי' מ"ה לשון תמוה שכ' בתחלה שאין צריך לכתוב חנוך משפחה ושוב כ' ונ"ל אם הי' צריך לכתוב שם חנוך המשפחה כגון בשני יב"ש ולא רצה לכתוב דור שלישי אז הי' צריך לכתוב חנוך המשפחה כגון שלייכ"ר או קא"ץ עכ"ל בשם מהו' ז"ך ומהרי"ו ולשון זה צע"ג שכ' אם צריך לכתוב וכו' אז צריך לכתוב ואין לזה טעם ומובן כלל ובסוף תשו' משאת בנימין בחי' ש"ע א"ע אות ד' משמע שהי' לו גי' אחרת ע"ש ואמנם לפמ"ש לפנינו נ"ל לפרש הכי שאם השעה צריכה שצריך להזכיר שם משפחה להיכרא לא יכתוב לא מכונה ולא דמתקרי אלא צריך לכתוב חנוך משפחה פי' לשון זה או כיוצא בו צריך לכתוב יוסף ממשפחת המכוננת שלייכר או קאץ וזה פי' מ"ש צריך לכתוב חנו"ך משפחה פי' שיכתב לשון חניכא ולא לשון מכונה ונמצאו דבריו מכוונים עם דברי מהרז"ק שבד"מ הנ"ל ויען ראה רמ"א שאין לנו לשון מבורר מקדמונים איך לכתוב בכינוי משפחה כ' שטוב יותר מנהגינו שלא לכותבו כלל ולא לחוש לאו"ה שקוראי' בשם משפחה בלבד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:32:6)

**והא"ש**דודאי משו"ה מיסתם סתים לי' הב"ש לדברי בעל סדר מהר"מ משום דפרוש דבריו בכינוי משפחה שאין לעשותו ממנו היכר אבל שארי כינויים כבר סמך עצמו על מ"ש שם להלן דסמכי' אסימן ארוך וגוץ וכמ"ש בתורת גיטין שאין סברא לחלק ביניהם אבל שם כינוי משפחה לא יעשה ממנו סי' מפני טעם הנ"ל וגם מהר"י מינץ לא כ' אלא בלשון חנוך משפחה ולא לשון מכונה ואותו לשון לא נתברר לנו ולפ"ז מ"ש בס' תשו' מאהבה ח"א סי' נ"ב אות וי"ו לסמוך על הגאונים שבמהר"י מינץ יפה כ' אי היינו יודעי' הנוסחא איך לכתוב אבל אין אתנו יודע עד מה ואין לנו לבדות נוסחא מלבנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:32:7)

**אמנם**לכאורה יש לעיין לפי מה שהסכימו גדולי זמנינו ובראשם הגאון נב"י שני סי' קי"ט דאין לחוש בכפילות השמות וכותבי' מאיר יהודה דמתקרי מאיר ליב ודלא כב"ש וכ"כ והאריך הגאון בטיב גטין בקונטרס לקוטי שמות סק"ז ושכן הסכי' בתורת גטין ואין חילוק בין שם הראשון שם א' או ב' שמות וכן ביאר בתשובותיו וכן אנו נוהגי' כבר מכמה שנים וא"כ אי הי' עיקור שמו יוסף ופורתא יוסף ליב היינו כותבי' יוסף דמתקרי יוסף ליב וא"כ ה"נ אמאי לא מצא ד"מ תקנה לכתוב שם משפחה הלא יכול לכתוב יוסף דמתקרי יוסף קא"ץ בן שמעון ויצאנו מידי כל החששות וי"ל דהרי הד"מ לא מיירי מהכיר' דשני יב"ש אלא לחוש לדברי תה"ד הנ"ל וא"כ ממ"נ הלא היהודי' אין קוראי' אותנו בשם משפחה קא"ץ לבד בלי צירוף שם יוסף א"כ סגי ביוסף לחודי' ורק לחוש להרא"ש דחייש גם לאו"ה והם קוראי' בשם משפחה לבד קא"ץ ולזה לא יועיל אם יכתוב דמתקרי יוסף קאץ דלגבי ישראל נקרא פורתא יוסף קא"ץ ולישראל סגי ביוסף לחוד והגוים אינם קוראי' יוסף קאץ אלא קאץ לחוד והי' צריך לכתוב יוסף המכונה קאץ וזה א"א ע"כ ראה הד"מ שלא לכתוב כינוי משפחה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:32:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:32:8)

**אמנם**כשאנו צריכים לסי' בשני יב"ש יכול לכתוב כנ"ל יוסף דמתקרי יוסף קאץ בן שמעון והא דלא כ' הב"ש כן בסדר גטין דמהר"מ ר' יוזפש דיכול לעשות סי' כנ"ל לטעמי' אזל דחושש שלא לכפול השמות ולכתוב פעמיים שמואל יהודה דמתקרי שמואל ליב והה"נ הכא אין לכתוב יוסף דמתקרי יוסף אבל לפמ"ש שאנו נוהגים לכפול השמות יש תיקון לכתוב יוסף דמתקרי יוסף קאץ בן שמעון ע"כ לכל הפחות בשני יב"ש שאין שמות נשותיהם שוות ומגרשי' זה בפני זה ורוצה לצרף גם סי' נ"ל שיעשה כנ"ל וכשר הדבר לפע"ד ואם יש פנאי ויכול לשאול בגדולי' ממני אל יסמוך עלי אך יען כ' שבהשעה דחוקה נ"ל יש לסמוך אהנ"ל והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי א"נ פ"ב כאור בקר ליום ה' ב' טבת תקפ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:33:1)

**שלום**רב לי"נ תלמידי צמידי וחביבי הרב המופלג ומופלא כבוד מה"ו וואלף נ"י אב"ד דק"ק פאלאטא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:33:2)

**נעימות**בימינו היגיעוני אודת שם פלאטא יפה כתב והסכים לכתוב באלף בסוף ויעיי' בנב"י מהדורא קמא מ"ש בעיר פילץ בחלק א"ע סי' פ"ח בד"ה וגם אחרי רואי וכו' יע"ש גם שיש לפקפק על ראיתו מב"ב מי שהחזיק שמו בעיר שלשים שאינו ענין להתם דהתם משום חשש רמאות ואינו ענין להחזקת שם חדש ומ"מ מצאתי בש"ג בפ' עשרה יוחסי' מייתי ג"כ ראי' משם לחזקה דשלשים יום ע"כ גם כאן אין הפסד אם יפרסם בבה"כ ברבים כי שם פלאטע בעי"ן לבסוף הוא טעות ונלעג לשון ושהב"ד הסכימו לכתוב באלף לבסוף וגם יפרסם כן בפנקס הקהל לדורות ואחר שלשים יום מזה הפרסום יכולי' לכתוב גט בשם פאלאטא באל"ף לבסוף וזה כתבתי לרווחא דמילתא מהיות טוב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:33:3)

**ואודת**הנהר שהי' חוץ לשבעי' אמה ושירי' מהעיר אלא שסמוך לעיר מתחילין כרמי' מוקפות מחיצות ובתוכם בתים העשוים לדירה והבתים רחוקים מהעיר ורחוקים זה מזה יותר משבעים אמה ושירי' רק הכרמים סמוכים הנה לענין תחומי שבת פשוט הוא דלא מיחשבי' עיבורא של עיר ומתחילין חשבון אלפי' סמוך לעיר וע"כ לא פליגי רש"י ותוס' אלא במערה ועיי' עירובי' נ"ה ע"ב ד"ה לא צריכה וכו' אבל כרם גדול מוקף גדר ובתוכו בית דירה רחוק מהעיר פשיטא שאין הכרם מתחשב וכיון שלענין שבת לא מיקרי בתוך עיבורא אלא בתוך התחום מיקרי א"כ ממילא הנודר מהעיר מותר שם דחוץ לעיר מתקרי כמבואר בנדרים נ"ו ע"ב וכיון שבלשון ב"א לענין נדר מיקרי חוץ לעיר ה"ה לענין גט דהרי משם ילפי' לענין גט כמובא בב"י סי' קכ"ח בשם הגה' מרדכי ע"כ אין נ"ל להזכיר שם אותה הנהר כלל בגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:33:4)

**וע"ד**נהרות קטנות שבעירו שאין להם שם אם יוכללו בכלל מי מעינות כ' מעלתו דבר בשם תשו' פ"מ ח"ב סי' י"ח ושלחתי אחר אותו הספר ולא מצאתי בו מאומה אך בתשו' מהרי"ל סי' קי"א כ' וז"ל ואם נהר קטן הוא וכ' באותו עיר על מי מעיינות או מי בארות (ובב"י העתיק מי נהרות) הוי האי נהר בכלל כמו פה בעירנו נהר אומבאך יש כמה וכמה תשמיש עלי' כביסה וצביעה ורחים ואפ"ה כלולה במי מעיינות וכן נהר דונאי שישנו פה עכ"ל והנה כיון שמושכת רחיים אין ספק שהיא נהר נובע ואם היא נהר אומבאך המפורסם באיגראפי' בליפלאנד היא נהר קטן מושך ונהר דונא סמוך לה נופל לים אָסט זֶע שניהם מושכי' ונכללים בכלל מי מעינות ולפי נוסח ב"י הנ"ל מי נהרות ש"מ דאין קפידא ואין חילוק בין אם כוללים בלשון מעין או נהר ואע"ג דאמרי' נהרות המושכי' ומעינות הנובעי' משמע תרי מילי נינהו התם בנהרות שאינם נובעי' ממעין כ"א ממי גשמי' וכמ"ש מג"א סי' שצ"ז ס"ק י"ב וא"כ אם יכתוב דיתבא על מי מעינות הני בכלל ויש עיון קצת בלשון הגה' מרדכי סוף גטין סי' תס"ז פלוגתת הר"י מפריש מ"מ נ"ל מ"ש נכון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:33:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:33:5)

**ברם**דא צריכה עיונא כיון שאין כאן שום נהר ולא יכתוב רק פלאטא דיתבא על מי מעינות ותל"מ אי סגי בהכי לכתחלה יעיי' עדותו של נב"י מהדורא קמא סס"י פ"ו ואעתיק לו לשון הגאון בית מאיר סס"י ז"ל ואני מעיד שראיתי מסדרי' גיטין בכל יום בק"ק ליסא ואין שם שום נהר כי אם מי מעינות ובלי ספק משום דכל שעת הדחק כדיעבד דמי ואם בקהלה תמיד יצטרכו ללכת אל עיר אחרת לסדר גיטין זה עיגון והוי כדיעבד גמור ובזה יצאנו אף חומר משמעות הד"מ עכ"ל והנה אם גם בעירו יהי' כמו חשש עיגון לא ידעתי ולו משפט הבחירה בזה ולדעתי אם יחקרו היטב אצל השרי' הקדמונים יודע להם שם נהרותיהם ואגמיהם או בנקל יכול להמציא עוד שום סימן המפריש ומבדיל בין עירו לשאר עיירות והחכם עיניו בראשו ושלום ושמחת י"ט כנפשו היפה ונפש א"נ הטרוד מאוד וכותב בחפזון. פ"ב יום ה' ג' ניסן תקע"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:34:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:34:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:34:1)

**שלום**לה"ה הרב המופלא כש"ת מו"ה יעקוב נ"י רב דק"ק ס' מיק' יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:34:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:34:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:34:2)

**אהו'**ידידי לא ידעתיו אכנהו אבל מוחזקני בו שהוא ירא ה' ויטה אוזן ויכניס דברי אלו אל לבו הנה אלי כתיב ממחו' הרב החרוץ הגאון אב"ד דק"ק מאקאווע יע"א כי מעלתו סידר גט בעירו מקום אשר לא סודר גט עדיין והאמנם הגאון נב"י בתשו' סי' פ' גדר בעד מסדרי גט ואוסר עליהם שלא ירום עוד יד הרבנים לסדר גט בעיר חדשה אשר לא נתפרסם שמה בסדור גטין מקדמת דנא מ"מ איני מוסכם עמו לקבל איסור זה עלינו ועלבנינו וכתבתי מזה במק"א [עיין לקמן סי' ל"ו] אבל עכ"פ מזקנים אתבונן אפי' גדולי עולם וגאוני ארץ לא סדרו גט בעיר חדשה עד שנתיעצנו במכתיר בהסכמת איזה גאוני זמן לא משום ספק לבד אלא שעי"ז עצמו יתפרסם ויוקבע השם המוסכם ההוא ושוב מוכח מתוך הגט כי זאת העיר אשר דנו עליה ומי לנו גדול מהגאון מוהר"ם א"ש ז"ל בהיותו רובץ בק"ק פרוסטיץ והתחיל לסדר שם גטין בראשונה שאל להגאון מו"ה גבריאל ז"ל ולהגאון בעל שב יעקוב עד שנזרקה מפי חבורת שלשתן קביעת שם העיר וראה והביט כמה דיות נשפכו כמה קולמסית נשתברו וכמה כרכורי' כרכר גאון זמנינו מו"ה זלמן מרגליות בספרו טיב גטין ונמנה על כמה וכמה עיירות ונהרות ופלפל כמה פלפולים על כל עיר ועיר וא"כ איך איש הירא ה' ורך לבו בהוראה לא מגיס דעתו יעלה על לבו לסדר גט בעיר שלא נסדר שם מעולם מבלי שנמלך עם איזה חבריו או אפי' רבותיו ע"כ אמרתי אולי אמת הוא יש אתו דבר במכתב מרבני זמן אשר נמלך בהם והסכימו כולם לדעת א' לסדר שם גט אך היות כי מחו' הנ"ל כ' לי שהגיד לו הסופר וגם א' מדייני הגט נוסחו הגט אשר לא אאמין בשום אופן שיצא הדבר מפי חכמי ישראל אם לא שגו ברואה וזה נוסחו בגראס סענט מיקלאש בבענאט מתא דיתבא על מי מעינות והנה הדבר ידוע ומפורסם לכל כי העיר הזאת ועוד כמה עיירות במדינתנו נקראי' על שם ניקלויא הקדש של או"ה וקורי' נואד סאנט ניקלויא פי' גדול קדש ניקלויא ועתה אם אולי דקדקו היטב בלשון בני ישראל ששבשו הלשון וקוראי' סענט בעי"ן במקום סאנט באל"ף וכותבי' מיקלאש במקום ניקלויא מ"מ ה"ל לכתוב גראס סענט מיקלאש דמתקרי' נואד סאנט ניקלויא כמו פרוסטיץ פראסטיוא בתשו' מהור"ם א"ש הנ"ל ואויבן דמתקרי' בודין ופה קהלותינו פרעשפורג דמתקרי' באזשן עוד כיון דאיכא כמה עיירות במדינתנו בשם זה ודאי צריך הכירא טפי שיהי' מוכח מתוכו ועל זה כ' בבענאט לא נשמע ולא נראה נוסחא כזו מעולם כי לא מצינו סימנא בש"ס כ"א שוירי דעל רכיס נהרא ועוד מה הוא בנאט מדינה או גליל ה"ל למכתב בגליל באנאט אשר במדינת הגר דמתקרי' הונגרי' או אונגרין גם לשון גליל אינו מבורר אצלי וקדמונינו לא נתברר אצלם שיעור עיר ושיעור כרך ע"כ כותבי' מתא דמפקי מעיר ומפקי מכרך כדאי' ריש כתובו' וכבר פליגי רש"י ותוס' ס"פ במה מדליקי' אי היא שם עיר או מדינה ולפירש"י כל עיר שהיא ראש מדינה נקראת מדינה וזה דעתו במקדש ובמדינה דקרתא ירושלי' נקראת מדינה על שם שהיא ראש מדינה ועתי"ט שקלים פ"א משנה ג' ועפי"ז כותבי' במגענצא מדינתא ורבי' חולקי' בזה הרי אין לנו לחדש ולבדות דבר מלבינו לכתוב בבאנאט מבלי להזכיר מה הוא באנאט ועוד שכ' בענאט מבלי חקירה בעיקור שם כי כפי הנמצא בספריהם אפשר שצריך לכתוב באלף ועדיין צריך חקירה וגם לא הזכיר נהר בעיר שמסתפקת מנהר וכיון שמבואר בש"ע ובכל הפוסקי' שמזכירי' שם הנהר בגט א"כ כשלא הוזכר שם הנהר יאמרו שאין זו העיר הזאת דא"כ הי' מזכירי' בו נהר כמנהג דת משה וישראל ולמאן דבעי מוכח מתוכו ובגט זה מוכח מתוכו בהיפוך שאין זו העיר הרי גט בטל ובתשו' הריב"ש כ' לו הר"ן רבו על גט א' שהי' נכתב כדינו אך לשון ההרשאה הי' מגומגם וכ' מלשונם של ב"ד ניכר שאינם ת"ח ויש לחוש לכמה פסולים שאינם ניכרים בגט כי הלכות אלו הררים תלוי' בשערה ואותן המסדרי' גטים עפ"י סדר הגטין הנדפס לפניהם כמו שמסדרי' סדר ההגדה בליל פסח מרבי' ממזרים בישראל כי הסדר הזה הוא טוב ויפה ותיקון גדול למי שלמד ש"ס פוסקי' ראשונים ואחרוני' ושמש רבותיו ושוב טוב לו הסדר הזה להזכירו אבל לסדר עפ"י אותו הסדר הם קשים לעולם יותר מדור המבול:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:34:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:34:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:34:3)

**ואיניני**חושד ח"ו את מעלתו שיזדקק עצמו לגטין אם אינינו בקי כנ"ל ויהי' חלילה גס לבו בהוראה כשוטה רשע וגס רוח הס שלא להזכיר בודאי למד ושמש ויודע ומבין אך בכל זאת השתא הכא שגה בכל אלה וכבר אירעו שגיאות לגדולי' וטובי' ממנו וממני ושגיאות מי יבין וטוב לאדם שיכסוף בעה"ז ולא יעייל בכיסופא קמי מלכא קדישא ויהי' עליו חטא אשת איש וממזרי' בישראל הלא אפשר לתקן הדבר בגט אחר ובמקום אחר ובזכות זה ירום ה' קרנו וכבודו ויהי' רק למעלה ולא למטה ועכ"פ בתוך אותן הימים האשה הזו כבולה בכבלי אישות ואני מצפה על תשובתו בברור הדברי' כראוי לגברא דחיל חטאין יזכה לדמורח ודאין הכ"ד לכבוד ה' ותורתו. פ"ב נגהי ליום ב' ג' שבט תקצ"א לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:34:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:34:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:34:4)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:35:1)

שנית להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:35:2)

**גי"ה**הגיעני ונקרתי ומצאתי כי אמת נכון הוא כי שם מיקלאש משתנה בלשונות במקום שמדברים שפת אשכנז קורי' ניקיל ובמקומות שבהגר שלשון לאטיין עיקור קורי' במי"ם וכן הוא בעירו וא"כ אין כאן שינוי ומשום נויד שהוא גדול בלשונם ומעלתו כ' גראס בל"א שמדברים היהודים פשיטא דמשום כך ליכא קפידא. ומה שנאמר לי שיש שם נהר ולא הזכירה דאע"ג דבדיעבד כשר מ"מ המסדרים שעשו כן לכתחילה יורה עליהם שאינם בקיאי' בטיב גיטין ויש לחוש לחששות הרבה כמ"ש בש"ע והוא מתשו' הריב"ש סי' רע"א הנה מעלתו מכחיש שאין שם בעיר נהר יוצק יסודו כ"א יחרב ויבש נאמן עלי מעלתו גם בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:35:3)

**היות**כן אי לא אתחזק תרי גראס ס' מיקלאש הגט כשר בלי סי' נהר או שום דבר אך מ"ש לסי' בבאנאט על זה כתבתי שלא מצינו בש"ס סי' אלא שוירי דעל רכיס נהרא אבל לעחות לנו סי' בבאנאט הוא נוסחא מחודשת והי' לו לכתוב בגליל באנאט במדינות הגר או אונגרי וכדומה וע"ז כ' מעלתו ב' תשובת בדבר חדא בבאנאט הוה כמו במדבר במצרים ועוד אני כתבתי דלא מצאנו סי' אלא רכיס נהרא והרי מצינו ביבמות קי"ד ע"ב בצד קילוני' מתא אלו דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:35:4)

**הנה**מ"ש כמו במדבר ובמצרים והוא ממצרים ועד הנה ושם נאמר או בארץ מצרים והוא חוץ לכרך או במצרים סתם הוא בתוך הכרך כן הוא במכילתא ורמזו ברש"י פ' החודש הזה לכם וברמב"ן שם והכא בבאנאט לא ידענו אם הוא בכרך באנאט או ארץ באנאט ע"כ כתבתי דהי' צריך לכתוב בגליל באנאט אשר במדינות הגר ואז הי' כמו בארץ מצרים והנה גשן בארץ רעמסס הוא גליל גשן שבמדינות רעמסס ויסעו מרעמסס היינו מעיר רעמסס ומ"ש ממדבר הוא דבר שאין לו שחר ואין לטפל להשיב ע"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:35:5)

**ומ"ש**בצד קלוני' מתא נראה דמעלתו מפרש שנכתב הגט בשום עיר ובצד קלוני' מתא נכתב לסימן במקום סי' נהר ע"כ כ' שמצינו בש"ס בלי סי' הנהר היינו קלוני' מתא וה"נ כ' מעלתו סי' בבאנאט ועתה ישמיע לאזניו מה שהוא מוציא מפיו ולפי דבריו בקלוני' הוא סי' לעיר שנכתב שהיא יושבת בצד קולוני' ואפ"ה כתב מתא ולא באנאט סתמא כ"א מתא או גליל ומחוז וכדומה אמנם לא נ"ל כן מפירש"י בצד קולוני' מתא שם העיר משמע שנכתב בצד אותה העיר חוץ לעיר כמו שאנו קורין פני העיר פארשטאט וכן משמע מתשו' ר"ש שבתשו' מיי' לאישות סי' כ"ב בסוף התשו' כ' אם כותבי' דיתבא בצד הנהר ולא על הנהר נמי כשר דכן מצינו בצד קולוני' פי' והי' לו לכתוב אצל קולוני' וכ' בצד ה"נ במקום על הנהר מצי למיכתב בצד הנהר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:35:6)

**והנה**ר"ש מייתי ראי' באותה תשו' דאפי' יש נהר בעיר אין צריך להזכירה שהרי שם הי' כמה נהרות ולא הזכירם וס"ל הא דאמרי' על רכיס נהרא משום שהי' מוחזקת ב' שוירי אבל היכי דלא אתחזק תרי קולוני' לא וצ"ל החולקים דס"ל אפי' לא אתחזק ב' שמות שוים יש להזכיר שם הנהר ס"ל בקלוני' לא הי' שום נהר והדברים תמוהים איך פשיטא לי' לר"ש שהי' שם כמה נהרות ומי הגיד לו זה הלא מתא קלוני' אינה מתפרשם בש"ס כל כך ע"פ הנלע"ד דהר"ש מפ' כרמב"ן במלחמות ה' דהגט הי' נכתב בעיר נהרדעא והי' בעיר צד א' שהי' חפשי ממס המלך שנקרא בלשון המשנה מוצא ובלשון גמ' קלוני' כדאיתא במס' סוכה ומוצא הי' נקראות ומפ' בגמ' מאי מוצא קלוני' ופ"ק דע"ז ליער טברי' קלוני' פי' חפשי ממס המלך ונכתב זה הגט בעיר נהרדעא באותה צד שהוא קלוני' וידוע דבנהרדעא הי' כמה נהרות ולא הזכירום אע"כ א"צ להזכיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:35:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:35:7)

**והנה**מאי דפשיטא לי' בנהרדעא הי' כמה נהרות היינו בגליל נהרדעא כמ"ש רמב"ן היכי דסגי קבא דנהרדעא ובנהרדעא גופא הוה נהר מלכא כמבואר בקידושין ע' ע"ב אבל בגליל ההוא הוה כמה נהרות בדיתא ושבסתנא ודגלת מ"מ נחזור לענינינו שאין לפסול הגט שכבר ניתן ומ"מ יהי' זהיר בשמו מכאן ואילך ויעיי' היטב בענין והלא אדם גדול שמש מעלתו הגאון מוהר"ו באסקוויטץ סג"ל ז"ל כפי מה שמעיד מעלתו בעצמו ושמעתי על הגאון ז"ל שלא רצה לסדר גט בפעסט באמרו הואיל והרבנים הראשונים לא סדרו גט שם אולי הי' להם שום ספק ואנחנו לא נדע ובאמת אני מצאתי בס' שמות גטין שסדרו גט בפעסט בימים קדמונים מ"מ תא חזי מה בין תקפי קדמאי לעניי הדור הזה והנה מעכ"ת יתענג על רוב שלום עוד ינוב בשיבה טובה דשן ורענן יהי' כנפשו הטהורה ונפש א"נ הבעה"ח. פ"ב יום ב' כ"ד שבט תקצ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:36:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:36:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:36:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק מלא עתיק הרב המופלג חרוץ ושנון כש"ת מו"ה וואלף נ"ו אב"ד דק"ק גיסונג יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:36:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:36:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:36:2)

**מ"ש**עוד שמעולם לא נסדר גט בעיר מושבך ואתה לא ידעת טעם בזה והצעת לפני איזה עקום שיש לתלות הספק הנה בס' נב"י קמא חא"ע סי' כ"ז כ"ח גדר בעד רבני זמנינו שלא לכתוב גט בעיר שלא הוחזקו לסדר שם גט אמנם לע"ד אין לחוש לזה אלא בעיר שישבו בה כבר כמה רבנים מכמה שנים ולא נשמע שסדרו שם גט ומכ"ש כשגרשו שם את נשותיהם ויצאו חוץ לעיר א"כ מסתמא הי' להם ספק ואחנו לא נדע מה לנו בדורות האחרונים לחדש חדשי' והלואי ונזדקר בקמייתא אבל עיר שנתישבה עתה מיהודים אין לנו להמציא לנו ספיקות ולומר אנחנו לא נדע לעמוד על העיקר הלא לא אלמן ישראל והיות כ' בקהלתך שכבר הי' בה כמה רבנים ושנים הם עדיין בחיים חיותם ה' יאריך ימיהם ה"ה הרב מהו' יוסף ומה"ו טובי' כ"ץ ואולי אם נשאל פיהם ידעו מ"ט נמנעו מלסדר גט איך תעשה מעשה חדש ובפרט לעובר אורח שאינינו מבני עירך ואחריות דאחריני לא בעי אינש לקבולי עליהו ומ"מ יפה כתבת שאין לחוש מה שבני הגר קורי' העיר בלשון הגרוי' אם אינם ממקצת תושבי העיר צריך לכתוב דמתקריא על שם הגר כמו בפרוסטיץ פראסטיווען שכ' מהר"ם א"ש וכאן פ"ב פאזשן ופרא מאוגרדי וכדומה הנה גיסונג נכתב ונקרא בלשון יהודים בסמך א' ויוד אחר הג' ווי"ו אחר הסמך ובלשון דייטש נכתבה גיססינג ב' סמכין וב' יודין וגם בקריאת היו"ד הראשונה יש להסתפק כי נכתבה בלשונם באות הנקרא א ע ויש קצת שיטי בין קרואה זו לקריאת חירק וגם בשם הנהר יש לחקור אצל האמבט כי לדעתי ימצא לה שם כפי ששמעתי שמשנים קדמונים היתה נהר יוצק ונסתמה ע"י מלחמה א"כ מסתמא ימצא לה שם וצ"ע בכל זה ודי בזו הכ"ד הטרוד מאוד וכותב בחפזי א"נ. פ"ב נגהי ליום עש"ק ה' אד"ש תקפ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:37:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:37:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:37:1)

**שלום**וכ"ט ושמחת י"ט להרב המאה"ג המופלג מהו' אלעזר סג"ל נ"י רות"מ בוויען:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:37:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:37:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:37:2)

**ני"ה**ועיינתי קצת נידן האשה מ' פאטשא או פעפי עיינתי בתשו' פני יהושע סס"י יו"ד מרחיק מאוד דבריו שתסע האשה למקום הכתיבה אשר שם לא נודע משם הנתינה וכ' כיון שדעתה לחזור למקום הנתינה איכא למיחש ללעז יפה כ' עליו בטיב גיטין בחלק ליקוטי שמות סי' ב' סק"ב שהוא נגד הסברא כיון שקבלה הגט בהכשר לאו בדעתה תלי' מילתא שדעתה לחזור למקום דירתה אלא שלא מלאו לבו לחלוק מסברא נגד הגאון ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:37:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:37:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:37:3)

**ומה**שנ"ל במ"כ הגאון כי רב, אטעיתי' לשון הר"ן דמייתי מיני' ראי' שם שכ' וז"ל וגדולה מזה כ' הר"ן פ' השולח ופי' ג"כ שהיו האיש והאשה דרים במקום א' ואח"כ כ' שבהמשך ימים רבים ישתכח הדבר וכו' ע"ש ופשוט שלא הי' הר"ן צריך לכתוב שהי' שניהם דרים במקום א' אלא מפני הטעם שאכתוב אי"ה והוא כי הר"ן וכל הראשונים כתבו כי האי בראשונה הי' משנים שמו ושמה אין הכוונה הי' משנים במרד ובמעל מיוסף ליוחנן כי פשיטא שזה פסול מדאורי' לכ"ע דאפילו לרבנו יואל דכשיש עדי מסירה אינו צריך להזכיר שם בגט אבל אם כ' שם אחר בגט פשיטא שבטל הוא אלא מיירי שאם נקרא בא"י יוסף ונסע למד"ה ושם נקרא יוחנן ושלח גט לאשתו לא"י והי' ראוי' לכתוב יוסף כבמקום הנתינה ששם עידי מסירה והוא שינה וכ' שמו של מקום כתיבה וזה הי' כשר מן התורה ובפרט שעידי מסירה והב"ד שהשליח אומר לפניהם בפ"נ ובפ"נ ידעו שזה האיש הנקרא כאן יוסף נקרא שם במדה"י יוחנן והי' הגט כשר מן התורה אעפ"י שכ' שם מקום הכתיבה כיון שב"ד והעדים יודעי' שזה הוא אך חיישי' באורך הימים כשישתכח הדבר שהי' מבורר לב"ד ועדי' שם מקום הכתיבה יבוא הבעל ויערער ע"כ תיקן שיכתוב וכל שום וחניכה ועתה ניכר בעצמות הגט שבעלי הנתינה ידעו שיש כאן שינוי בשמות ומסתמא חקרו הדבר וכדין עשו ובטל בערעור אלו דברי הר"ן אלא שעדיין לא הועיל כלום תינח שינה הבעל שמו ע"י שישב במדה"י אך האשה שנשארה כאן איך תנן שינה שמה ואם במזיד שינה שמה והסב לשם אחר הרי פסול מן התורה ע"כ כ' הר"ן דמיירי שהוא והיא שניהם נסעו למדה"י ושם נשתנו שם שניהם והיא חזרה לא"י ושלח לה גט כבמקום הכתיבה וה"ה איפכא היא נשארה במקום והוא חזר לא"י ושלח לה למדה"י בשמם שבא"י מקום הכתיבה הכל חד ולעולם הכל תלי בשעת נתינה שיהי' הגט הזה מוכשר מכל לעז ואם אחר שעה תקרע הגט והב"ד יכתבו לה שנתגרשה כדמו"י הכל כשר וכמ"ש בטיב גיטין ולא ידעתי מה הי' לו להגאון מגי"ש בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:37:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:37:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:37:4)

**ומ"מ**לעשות מעשה בהחלט נגד דעתו חלילה לי אעפ"י שהוא מקום עיגון אבל בנידון שלפנינו שהרי גם במקום דירתם יודעי' קצת שהי' שמה מעריסה פאטשא ושגם לפעמים עשה חזן בבהכ"נ מי שברך בשם זה אעפ"י שנ"ל דהוה כנעתק לגמרי מ"מ קצת הוה כפורתא דלדעת רמ"א בדיעבד כשר ועכ"פ לעז לא שייך כל כך אחר זמן ובכי האי גוני כי תיסע למקום הכתיבה ותתגרש באותו שם שפיר דמי ומ"מ דוקא היא בעצמה תיסע במקום הכתיבה שהרי אם תרצה תשאר שם לעולם אע"ג דאין דעתה כן מ"מ כיון שבשעת מסירה הי' כשר לא אזלי' בתר דעתה אבל שתשאר היא במקומה מקום שנקראת פעפי ותשלח שליח קבלה לקבל מיד שליח בעלה אעפ"י שהבעל נתן רשות לשלוחו ליתן לשליח קבלה מ"מ כיון שבשעת מסירה לשליח שלה היא במקום שנקראת פעפי אין דעתי נוטה לחלוק על הגאון מגי"ש בזה ע"כ היא עצמה תיסע לשם ותקבל גיטה מיד שליח בעלה ואחתום בברכה א"נ. פ"ב נגהי ליום ד' י"ב ניסן תקצ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:38:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה הרב הדיין המצויין המופלג ומפואר מו"ה ישראל נ"י עפשטיין דק"ק פאפא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:38:2)

**גי"ה**הגיעני נידון אשה ששמה מעריסה לביאה ומחמת שדרכם דרך עקש לשנות שם העריסה לשם גוים ע"כ נקראת בפי כל וגם חותמת עצמה לעני ועומדת עתה להתגרש איך לכתוב בגט וכתובה ושאר כתבים נאבדו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:38:3)

**הנה**בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' פ"ח כ' שאין לחוש לתלות שם נקבה בזכר לומר ששמה לויה אלא מסתמא שמה לביאו ככתוב ביחזקאל ריש סי' י"ט ואמנם הגאון הלז לא ראה דברי הרד"ק שם ע"כ נסבך איך לכתוב כי בקרא כתי' לביא והיוד בקמץ אך הרד"ק שם כ' עיקור כמו שאנו רגילין לכתוב לביאה ה' אותיות הבי"ת בחירק והאלף בקמץ וה"ה נחה סי' נקבה ובקרא דגשת היוד משלמת החסרון ע"ש שקיצר וזה כוונתו וכ"כ בטיב גיטין מסברא דנפשי' וגם הוא לא ראה הרד"ק מדלא הביאו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:38:4)

**ע"כ**יש לכתוב לביאה המכונה לעני ופשוט יותר מביעא בכותחא דצריך להזכיר השם שהרגילה עצמה בפי כל ואפשר אם רק נזכר שם לעני כשר דלא גרע מחניכתה אבל שם לביאה לבד פסול ונהי דאין לדמות לישראל שבח"ל ששמותיהם כשמות גוים דהתם מעיקרא מהעריסה כך שמם כגון שקורין פיגלה על שם ציפורה הינדל ע"ש השגל יושבת שגל כלבתא וכדומה אותן שמותיהן מעריסתן כך אבל זו ששמה מעריסה שם ישראל ובשאט נפש אינה רוצית להקרא בשם ישראל כדי להתדמות לנכרית ואינו דומה להנ"ל מ"מ גם לדר"ת אינו דומה שכ' דחלילה להזכיר שם גיות בכדת משה וישראל היינו אותו השם שנתנכר בו והמיר דתו בו אבל זו אע"פי שעותה במה שתשנה שמה מ"מ לא הוציאה השם הזה מדת משה וישראל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:38:5)

**ודינו**של ר"ת גופ' צריך סברא להסביר מאין לו דפשיטות דחלילה להזכיר שם גיות בכדמו"י ומה בכך וכי גט קדושה יש בו וכיון ששמו כך ועי"ז השם יהי' מוכח מתוכו מי הוא המגרש מה לי שם מומר או שם יהדות ובחי' למס' גיטין ל"ז ע"ב כתבתי קצת הסברא דרוב מומרי' אינם מגרשי' לרצונם ממש אלא בעל כרחם שאומרים רוצה אני והסביר הרמב"ם ספ"ב מהלכ' גירושי' דאנו תולין מחמת יסורי' והכרח נכפף יצרו וחוזר למקורו שרוצה בדת יהודית ועל סמך זה אנו מסדרי' גט מעושה כדין וא"כ גם גבי מומר צ"ל הכי דעכ"פ ברגע הגירושי' הוא חוזר לתמותו לפי שעה עכ"פ וא"כ באותה שעה הוא אינו חפץ באותו השם שנתנכר בו ואם כותבי' אותו השם בגט אנו סותרי' עצמנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:38:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:38:6)

**יהי'**איך שיהי' דברי ר"ת קשים להסביר והבו דלא לוסיף עלה וא"כ כותבי' שפיר השם שהרגילה לעצמה ומ"מ שם יהדו' דעריסה לא נעקר אפי' בנקבה דאינה עולה לתורה מ"מ אם יארע שמברכי' אותה בבית הכנסת במי שברך או מתפללי' בעדה בחוליתה או בימי עיבור וכדומה רוצית היא להזכיר שם יהודי' א"כ אינו נעקר לגמרי וכותבי' שם עברי עיקור לביאה המכונה לעני ותל"מ ואחתום בברכה. פ"ב מש"ק י"ב שבט תקצ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:39:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:39:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:39:1)

**שלום**רב לי"נ הרב הגאון המפורסם צדיק מופלג וחרוץ ושנון כבוד מה"ו דוד נ"י דייטש אב"ד דק"ק ע"ח יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:39:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:39:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:39:2)

**יקרתו**הגיעני והנה שלוח פה לחזרה התשובה מהרב הגאון מה' שמואל סג"ל נ"י לפר"מ נ"י וראיתי דברי הרב הנ"ל נ"י והנה מ"ש דאי עבר וכ' דמתקריא במקום דה"ל למכתב דמתקרי הכשיר בדיעבד משום שנ' בפסקי מהרי"א ובסדר מהרי"ו שבתרגום אסתר לא דקדק פעם כתי' דמתקרי בלא אלף ולפעמים באלף האמת שכ"כ במהרי"ו סי' ק"ץ ושם מיירי בנקבה דה"ל למכתב דמתקריא באלף ושינה וכ' דמתקרי בלא אלף וכ' שבתרגום אסתר לא דקדק בזה וכן הוא בתרגום שני גבי שם אסתר והדסה ע"ש איברא התם בשם אסתר נקבה ומינה דאין לדקדק בנקבה למכתב בלא א' אבל להוסיף א' דמתקריא בזכר לא מצינו בתרגום שם וכן במהרי"ו לא דיבר מזה מאומה וא"כ הכא דמיירי בשם נהר שהוא לשון זכר וכ' דמתקריא באלף לא שמענו אמנם כל זה לפי דברי הג' הנ"ל שמחזיק דברי אביו הגאון זצ"ל בנב"י מהדורא תנינא דשפיך חמימי' על רב שכ' דמתקריא על שם הנהר וכ' דאפי' מקרא לא ידע דנהר הוא לשון זכר והנה כל הגיטין שמצאתי כאן מגאוני עולם כ' עתא דיתבא על נהר דונאו דמתקריא דונאי ואין ספק שטעמם הואיל ושם הפרטי דונא הוא לשון נקבה כמו שמפורסם וכן העיד בתשוב' מהרמ"פ סי' י"א על נהר דונאי שהיא לשון נקבה וכיון שכן יוצדק יותר דמתקריא כמבואר בפירש"י פ' נח עלה זית טרף בפיה טרף לשון זכר ובפיה לשון נקבה כ' רש"י דשם המין יונה הוא לשון נקבה בכל מקום והיונה ששלח נח הי' זכר ע"כ יצדק בקרא לשון זכר ונקבה על שם הכולל ועל שם הפרטי הזה ורמב"ן טען שלא מצינו כיוצא בזה בפסוק א' התהפכות מזכר לנקבה ועל זה מייתי הר"א מזרחי כיוצא בזה והיתה צעקה גדולה במצרים אשר כמוהו לא נהייתה הנה כמוהו זכר נהיתה נקבה וסבר הרא"ם ז"ל דכמוהו קאי על הקול שהוא כולל והוא זכר והפרט ממנו הוא צעקה לשון נקבה אעפ"י שתיבת קול לא הוזכר בקרא כלל מ"מ יוצדק זכר ונקבה ולפע"ד הרמב"ן מפרש כהרא"ע דכמוהו קאי אמיתה דבכורים דדבר כמוהו לא נהיתה קאי אצעקה כיון שהוזכר בקרא שייך לשון זכר ונקבה משא"כ ביונה שלא הוזכר בקרא שם המין הכולל כ"א שם הפרטי ששלח נח עוד מייתי רא"ם מכבוא השמש תשיבנו לו כי היא כסותה לבדה כתי' תשיבנו לשון זכר כי היא כסותו לבדה לשון נקבה וסובר הרא"ם שם דלשון זכר קאי אבגד שהוא שם כולל לחלוק וטלית ועל זה קאי לשון תשיבנו אעפ"י שלא הוזכר בקרא ורמב"ן נ"ל דס"ל נמי בהא כהרא"ע דקאי אחבול תחבול וחבילה הוא לשון זכר וכיון שהוזכרו שניהם בקרא א"ש הרי קמן דע"כ לא פליגי אלא כשלא הוזכרו שניהם אבל כשהוזכרו שניהם יוצדק בקרא א' שינוי מזכר לנקבה ומכ"ש היכי דליכא שינוי אלא לשון א' והוזכר שם הכולל שהוא ושם הפרטי דונאי שהוא לשון נקבה שיוצדק עליו לשון נקבה אשם הפרטי הסמוך ותמה אני מה יענה רמב"ן אמקרא מלא רוח גדולה וחזק במלכים א' י"ט ועוד מבואר שם בהר"א מזרחי דכל שמות כוללים כאלו כשיונחו על גוף פרטי זכר או נקבה נגררים אחר גוף פרטי יע"ש באריכות וגם בגופי בני אדם כן הוא כי אדם שם הכולל הוא לשון זכר וכן גוף כשנאמר מי הוא האדם או הגוף הזה (דער פערסאהן) נשיב האדם הזה הוא רבקה הנקראת שרה ולא נאמר הנקרא בלשון זכר הואיל ומוסב על אדם וגוף כא' מוסב על רבקה הסמוך והגות הוא בלשון ומכ"ש הכא בנהר נהי דלא מצינו שם נהר בלשון נקבה כשבא בלשון יחיד אבל בלשון רבים הוא על הרוב נקבה כמו נשאו נהרות על נהרותם ועל יאוריהם ומעט ימצא בלשון זכר כמו הבנהרים חרה ה' והייתי סובר משום דכולל כל הנהרות שבעולם ורובם שם פרטי שלהם לשון נקבה והדרנא בי חדא דמעט מצינו בשם נהר שהיא שם פרטי שלו לשון נקבה ועוד דנהר יוצא מעדן ומשם יפרד לארבעה ראשים שכלם זכרים ומ"מ אחז"ל ג' נהרות במס' בכורות נ"ה סוף ע"א יע"ש א"כ אין טעם לדבר מ"מ במקומי אני עומד שלא לשנות מאשר נהגו כאן מקדמת דנא ואם דעתו להודיע הדברים כהווייתן להרב הג' מה' שמואל הנ"ל ואם בידו להשיב תשובה נוצחת הדרנא בי ואיניני עומד על דעתי ח"ו. במה שהוזכר באגרת ההוא פלפול בענין חזקה דודאי יעלה עמוד השחר יעיי' בתוס' יבמות ס"ח ע"א סוף ד"ה רישא וכו' ואין להאריך יותר דברי א"נ דש"ת הבעה"ח. פ"ב יום א' י"א כסליו שנת תקע"ז לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:39:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:39:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:39:3)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:1)

**שלום**לידידי התורני הרבני המופלג מה' וואלף דייטש נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:2)

**יקרתו**הגיעני וטרם אענה אודיעהו כי לא יצאתי לקראת נשק ח"ו להרוס דברי אב ובנו רק להיות הגאון זצ"ל כ' על הרב שכ' דמתקרי' באלף דאפי' מקרא לא ידע ובנו הגאון מילא אחריו וכל הגאונים שלפני שהי' פה כ' ככה כמה גיטין באלף ואם יבוא לידי ואשנה ואכתוב כדעת הגאון נב"י אהי' כמוציא לעז על הגאונים והגיטין הראשונים ע"כ עיינתי ליישב דעתם ולהצדיק הצדיקים דמעיקרא ובכל זאת חליתי פני הגאון אב"ד שלכם להודיע הדברים להגאון מהר"ש סג"ל אולי לא ישרו דברי בעיניו ואהי' מנוצח בענין אזי על כרחי לחזור מדעתי מבלי לחוס על כבוד הראשונים כי האמת אהוב מן הכל ובפרט מה שנוגע הלכה למעשה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:3)

**היות**כן בכל מ"ש מעלתו בדרך אפשר ואולי להצדיק דעת הגאון מהרש"ס נ"י לא אטפל בזה כלל כיון שיצא הענין מכלל מניעה ונכנס לכלל האפשרות די לי בזה ויצדקו ב' הצדדים ודעבד כמר עבד ולא ידונו עכ"פ הגאונים זצ"ל כמנוח שאפי' מקרא לא ידע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:4)

**איברא**במ"ש מעלתו דנוכל לומר דלא דונאו נקרא דונאיי כ"א הנהר נקרא בב' שמות לפום רהיטא דברי' נכוחים יותר מכל הנאמר בזה וקצת מוכרחים בלשון כי השם אינינו אלא מחשביי ורק על הגוף יאמר שנקרא בשם אחר וקצת ראי' כמ"ש מעלתו ממ"ש הפוסקים בשמות הבעל ומ"מ נ"ל דשאני הכא דשם דונאי אינינו שם אחר להנהר כי הוא ממש שם הראשון אלא האשכנזים קורי' לו דונאו וההגרים משנים לשונם ואומרי' דונאי וכן אותו מעשה שהי' לפני הגאון נב"י זצ"ל בנהר ראביץ הי' ממש כזה ובזה יאמר שתיבת דונאי יקרא להגרים דונאיי ע"ד משל שרה דמתקרי' מרי' קאי אהגוף כדעת מעלתו כי לא יתכן לומר שם שרה נקרא מרים כי מה ענין זה לזה משא"כ שרה דמתקרי' יסכה קאי אהשם דשרה לשון דשרות וזה נקרא גם יסכה מלשון נסיך ואין להגוף ב' שמות אלא השם אחד ונקרא על ב' אופנים אצל בעלי הלשון וזכר קצת לדבר כי לנביא היום יקרא לפנים רואה לא יתכן על הגוף הנוכחי כי הנביא היום לא הי' בעולמים אשר לפנינו וגופו של זה לא נקרא רואה מעולם אך על השם קאי הואיל והכוונה א' דשם נביא מורה על שהוא ניב שפתים שלוח לרבים ופירש"י פרידיקא בלע"ז ולפנים הי' נקרא רואה על שם חזיונותיו והואיל והענין א' קאמר על השם יקרא לפנים ולפע"ד בא זה ההשתנות עפ"י מ"ש אברבנאל במעייני הישועה דמשחז"ל דניאל לאו נביא דכל שאינו משולח לרבים הגם שהוא חוזה לא יתואר נביא ע"ש וע"כ נ"ל מימות שמואל הנביא ואילך שהי' חזון נפרץ לרבים ובני הנביאים רבו כמו רבו וכולם בעלי רה"ק אבל לא נביאים משולחים ע"כ להפריד ביניהם ובין המשולח לרבים קראוהו בפרטי נביא משא"כ קודם שמואל ובזמנו אין חזון נפרץ רק לפרקים מי ששלחוהו ה' כגון ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים הי' די בקוראי שמו רואה שהוא שם יותר עצם כמובן מ"מ יש קצת זכר לדבר הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:5)

**ועוד**כדמות ראי' ממתני' דמס' מגלה כ"ה ע"א המכנה בעריות ומפרש ר' יוסף קלון אביו קלון אמו הנה עריות לא נאמר אלא על הענין לא על גוף כלל והוא מכנהו בענין אחר קלון אביו ואמו וזה איזה שנים ראיתי בערוך ערך כ"ן דבר מתמיה שהוא מפרש המכנה בעריות שאומר במקום אביך ואמך אביו ואמו כמו גבי יככה ה' דסוף שבועות העדות והוא לכאורה נגד הש"ס דס"פ הקורא עומד הנ"ל ועלה בלבי ליישב קצת דהי' קשה לבעל הערוך לפי פשוטו מה בכך אם יתרגם המתרגם ע"ד דרוש שלא יגלה קלון אבותיו והרבה דרושים יותר רחוקים נאמרים בתרגומים ובמדרשים אך בתנאי שיניחו הפסוק על פשוטו ואמתו ולא יאמרו שהדרוש הוא הפשוט ויעוי' ברמב"ם ה' ממרים גבי בשר עוף בחלב ויש לי בזה אריכות ואין כאן מקומו והנה המניח ערות אביך לא תגלה כפשוטו וקורא הפסוק אפי' נגד יהושע בן נון ונוכחו אינו צריך לכנות לומר ערות אביו לא יגלה כי אין גנאי ליב"נ אם יזהרון בא' מהאזהרות שבתורה אך המכנה וקורא אביו במקום אביך ע"כ נ"ל פשטי' דקרא קלון אביו וזה גנאי להנוכח כאלו יש פגם וקלון בבית אבותיו של זה וע"כ הוא מכנה בלשון הקרא נמצא מורה באצבע שלדעתו פשטות הקרא הוא קלון אביו ואמו ומשו"ה משתקין אותו. כנ"ל ליישב קצת דברי העריך ומי שדעתו רחבה מדעתינו וימצא תי' יותר מגון ישמיענו ונקבל ממנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:6)

**האמת**לא הבנתי המתרגם הזה שתרגם ערוה בקלון לא שמר הענין ולא המילות כלל כי על והחזיקה במבושיו שייך לתרגם לשון קלון אבל ערוה אינינו לשון חרפה וקלון כלל ורק העמים ללשונותם קורים לכלים אלו כלי הבושה שאם געפעס ובנפשם דברו באומרם חוש המשוש חרפה היא להם ולא לנו ה' לא לנו ע"כ ראוי לשתק המתרגם בלי שנצטרך לדברי הערוך. ומיהו בכל הדברים לא נתישב הא דמזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא דבת בוקתי' היא ובח"ת אמרתי דלא לחנם הזהרו חז"ל על שני אלו משום שהנהיגו המתרגמין לתרגם אלו בכיוצא בזה משום דמשרע"ה קירב את ראובן ביחי ראובן וריחק שמעון שלא ברכו כלל וכ' רמב"ן משום מעשה דזמרא ויתחמץ לבב אנוש לאו של ראובן מפורש בתורה ערות אביך לא תגלה ובועל ארמית אינו מפורש וא"כ איפוך אנא ע"כ תרגמו ערות אביך קלון ותרגמו מזרעך לא תתן להעביר בארמיותא וחז"ל אסרו זה והשתיקוהו והאמת ראובן לא חטא וחטאו של זמרי הי' מהל"מ והארכתי ושם בארה. שוב מצאתי מ"ש תי"ט על ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא ע"ש בשם ערוך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:7)

**ולתשלום**הענין אעתיק מ"ש בתשובה לתלמידי הרב המופלג מהו' מאיר לע"ע אב"ד דק"ק יארמוט שכ' על מ"ש בנב"י מהדורא תנינא סי' קי"ט דהכינוי קאי אהגוף ולא אהשם דאל"כ הי' לעולם לשון זכר כי שֵם הוא זכר כתבתי על זה להרב הנ"ל וז"ל ומ"ש מעלתו דא"נ הכינוי קאי על השם מ"מ השם של נקבה בעצמה הוא לשון נקבה אלו דבריו וכן באמת דהכינוי האי אהשם כמ"ש רד"ק בשרשים בשרש כנה שהוא ענין ענין כיסוי והעלם השם ובשם ישראל יכנה שמו ויאמר ישראל שמו וכו' ומ"ש רמ"א דלזכר כותבי' מכונה בקמץ ולנקבה בסגל הָ"א כמ"ש מעלתו דשָם נקבה גופי' נקבה היא כי מן שר יאמר שרה ומן חן חנה וכו' והארכתי עוד שם [עיין לעיל סי' י"ח]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:8)

**ומה**שאני תמה על חכמתו של מעלתו שהביא לו עדים נאמנים היש"ש פ' השולח סס"י ל"ב בבריסק דליטא כותבין נהר בוה דמתקרי' בוג ולא כ' דמתקריא באלף ואני אומר משם ראי' הלא נכתב שם כמה פעמים פראג דמתקרי מיזגרדי בודין דמתקרי אובן לבוב דמתקרי לעמבערג והכל בטעות כי פשוט דמתא לשון נקבה וכ"כ בעצמו שם בקאזמיר דמתקריא קאזמירז ע"כ אין ללמוד מזה לא להימין ולא להשמאיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:9)

**מ"ש**מעלתו שהמדקדקים כ' דכל הימים ונהרות כללותיהן ופרטותיהן הולכין אחר הזכר כמו ים סוף וירדן ארנון ודומיהן עכ"ל מעלתו נא להראות מקום המדקדקים איה איפה כ' כן כי זה הי' ראי' גדולה למעלתו גם כי אין הבנה לראי' מים סוף וירדן כי אנחנו עוסקים מנהרות ששם הפרטי הוא לשון נקבה גם מעלתו הוא א' מחכמי המדקדקים כנראה וניכר מכותלי כתבו ולא נזהר וכ' כללותיהן ופרטותיהן הולכין בלשון נקבה אמנם אני מצאתי בישעי' סוף קפיטל ט"ו כי אשית על דימון נוספות פירש"י דם שמו ודם חללים אוסיף עליו למלאותו וידוע כי דם הוא לשון זכר וע"כ נוספת לשון נקבה הוא על עיקור שם דימון כי נראה אותו נהר הי' שם פרטי שלו נקבה ושם על השם נוספות לפירוש רד"ק ולתרגום יונתן אין ראי' אבל מפירש"י הוה שפיר ראי' וסייעתא לדידן. ואם יאמר נא מעלתו כאשר כ' בשם הראב"ע כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו א"כ פשיטא שאין קפידא לכתוב דמתקריא.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:10)

**והנה**הארכתי קצת לכבודו וה' שנותיו יאריך וירום קרנו וקרן אור תורתו כנפשו היפה ונפש א"נ לעבדי ה'. פ"ב יום ה' י"ד טבת תקע"ז לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:40:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:40:11)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב המופלג המאה"ג הותיק כבוד מה"ו יוסף נ"י אב"ד דק"ק טאטיס יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:2)

**נעימותו**הגיעני עש"ק שבוע העברה ושם נאמר אודת בליעל א' החזיק בשם יצחק בן ישראל ונשא אשה ולו ה' בנים ממנה ודר בסביבות קהילתו ונתחזק בזה השם ועתה זה לפני איזה חדשים חמק עבר ובא לכאן קהלתינו ופיתה משרתת א' ונשאה לאשה על אשתו הראשונה בכפר סמוך לכאן ונכתב בכתובה שמו יצחק בן משה והרחיק נדוד עם אשתו השני' והשיגוהו רודפיו והביאו הזוג לפני מעלתו ואשתו הראשונה ג"כ שמה ועמדו למשפט לפני כ"ת והודה ולא בוש שהוא נולד מפנוי' שהרתה לזנונים והיתה מיניקת פה קהלתינו ונתגדל הוא בבית הקצין ר' ישראל ולכן הרגיל עצמו לקרוא את שמו ולייחס עצמו בשם יצחק בן ישראל אשר גדלו ומעתה נפשו היפה בשאלתו אם להאמין לו ואיך לכתוב בגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:3)

**הנה**אחר החקירה ודרישה ע"י כמה עדים המכירים הבליעל הזה נתברר בלי ספק כי הוא בן אשה א' שמה מלכה אשר בימים ושנים קדמוני' היתה גומרת בת דבלים וזה בנה נתגדל פה אצל אמו שהיתה מיניקת בכמה בתים זא"ז ושמו נודע להם יצחק פיצעק והאֵם עדיין בחיים חיותה מתגוררת בסביבות גלילית האלה ושאלתי את בני ר' ישראל ז"ל אם נתגדל זה בביתם והמה לא ידעו ולא שמעו דבר אך בת א' זאת אומרת ששמעה מאביה ז"ל פעם א' הי' לו נער משרת זמן מה ושמו הי' יצחק ולבסוף גנב וגרשו מביתו אולי זה הוא אלה הדברים הנאמרים השייכי' לנידון שלפנינו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:4)

**הנה**בש"ע סימן קכ"ט סעיף ט' כ' אם לא הזכיר שם אבי המגרש והמגרשת כשר לפיכך בגר שתוקי ואסופי כותבי' שמותיהם בלבד מיהו בסעיף כ' כתב לכתוב בגר בן אאע"ה והרבה דיות נשתפכו אי הכרח לכתוב שם אבי' בגט עיי' בב"י ובתשו' ב"י סי' ל"ה ובכתבי מהרא"י סי' קל"ח והרא"ש בתשובה כלל מ"ה סי' מ"ז כ' שאינינו אלא מהיות טוב להזכיר שם אבי המגרש והמקדש כדי לברר אם יש ב' יב"ש בעיר רוצה לומר דע"י שם א' בלבד א"א לברר מי המגרש דכמה יוסף איכא בשוק משא"כ כשמזכיר שם האבות מוכח מתוכו טפי אבל אי אינו רוצה להזכיר שם אבי' והשם פלאי דליכא תו בהעיר בשם הזה סגי בשמו לבד אפי' לכתחלה כן משמע מהרא"ש למעיי' שם אמנם רבו החולקים ויעיי' בס' גט פשוט ס"ק מ"ג ועיקור טעם החולקים שלא מצינו בש"ס שום גט או שטר כ"א פלוני בן פלוני ומשו"ה כ' בש"ע אם לא הזכיר שם האב כשר היינו בדיעבד אבל לכתחלה צריך להזכירו ואני תמה כיון שאין שום ראי' להצריך שם האב אלא משום שלא מצינו שום שטר או גט בש"ס כ"א פלוני בן פלוני ואני מצאתי ביבמו' ט"ו ע"ב אנא אנדרלנאי נהרדעא וכו' הרי דלא הזכיר שם אביו אע"ג די"ל דלמא שתוקי הוה היינו אי הי' לנו שום ראי' דצריך להזכיר שמות האבות היינו מתרצים דהאי שתוק הוה אבל כיון דהגאונים לא ידעו קפידא אלא דלא מצינו בשום מקום בש"ס שמו לבד והרי מצינו כנ"ל שוב ראיתי בגליון ש"ס חדשים מהגה הגאון מהו' ישעי' פיק מברלין ז"ל דיש גורסים דוד בר נהילאי ואין ספר שזה הי' גירסת הגאונים החולקים ונ"ל בודאי בזה"ז שכבר הוחזקו כ"ע לכתוב שמות האבות זולתי שתוקי ואסופי יש לפסול בלא הזכיר שם האב כי יאמרו שתוקי הוא ואינינו אותו הידוע בשם אבותיו ומ"מ ראיתי דעת הגאון בית מאיר ז"ל סי' קכ"ט סוף סעי' י"ב במקום עיגון וא"א באופן אחר התיר לכתחלה לגרש בשם לחוד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:5)

**והנה**ראינו בעלי ש"ע לא אבו לכתחלה לעשות מעשה אפי' בגר וכ' שנוהגי' לכתוב בן אברהם אבינו ע"ה ורק בשתוקי ואסופי שא"א לכתוב בן אברהם כמ"ש בגט פשוט סקמ"ח דמה ענין אב המון גוים לשתוקי ומ"מ העלה שם והאריך יותר בס"ק נ"א לכתוב שם אמו בן פלונית יע"ש ואמנם כן מצינו במסכ' שבת ס"ו ע"ב כל מנינא בשמא דאמא פירש"י פלוני בן פלונית ובפ' ע"פ קי"ב ע"א אנא פלני' בר פלניתא ובכל התחנות ובקשות רגילי' בכך א"כ שפיר ניכר בשם אמו וראיתי בגליון ש"ע כ' דגול מרבבה שאפשר שאינו נכון בשלמא רב מרי בר רחל הי' הורתו שלא בקדושה ולא הי' לו אב כלל משא"כ שתוקי שיש לו אב אלא שאינו יודע מנו אינו נכון לכתוב שם אמו ע"ש ואנא לא ידענא מה חטא יש אם מסמן עצמו בשם אמו אעפ"י שיש לו אב רק אנו צריכי' לחפש ולמצוא היכן נקרא אדם בן אמו וכיון שמצינו רב מרי בר רחל א"כ מה חסר אם השתוקי ייחס עצמו אחר אמו ועוד הלא מצינו יואב בן צרוי' בת ישי אבי דוד ר"ש בן פזי בת ר' חייא אבא שאול בן אמא מרים אבשלום בן מעכה אדוני' בן חגית שפטי' בן אביטול ע"כ לפע"ד מהיות טוב לכתוב בשתוקי פלוני בן פלונית כדי שיהי' מסומן דאל"ה כמה יצחק איכא בשוקא אע"ג די"ל עכשיו שנוהגי' להזכיר שם אבות בגטין ואם לא נזכר נודע שהוא שתוקי וכיון דליכא בעיר הזה שום שתוקי אחר ששמו כך ה"ל שפיר מוכח מתוכו וליכא נמי לעז מ"מ מהיות טוב לשמוע לדברי הגאון גט פשוט לכתוב שם אמו וארוך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:6)

**אע"ג**דבמי שאינו שתוקי לא יכתוב שם אמו כדמוכח שלהי ב"ב גבי שני יב"ש דקאמר ישלשו ואם הי' משולשים יכתבו סי' ואם הי' מסומנים יכתבו כהן ולא קאמר בקיצור יכתבו שם אמו התם במי ששם אביו ידוע אינו ראוי' להניח שם אביו ולכתוב על שם אמו לבד בלי שם אביו והני רבנן דלעיל דהי' פקיעי בשם אמם מסתמא טעם הי' לדבר ואה"נ גבי שני יב"ש אחר שכ' כל א' שם אביו אם רצו לכתוב גם שם אמם לסימן היינו בכלל מסומנים וה"ה שתוקי שא"א להזכיר שם אביו יהי' סי' שלו שם אמו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:7)

**איברא**בנידון שלפנינו שכבר הוחזק שם במקום הכתיבה והנתינה בשם יצחק בר ישראל יש לפקפק לכאורה כשיכתוב יצחק בן מלכה יאמרו אין זה המגרש ולכאורה יש לזה תקנה לפרסם שם בבה"כ ע"י הכרזה ג' פעמים שזה שהחזיק עצמו בן ישראל הוא שקר והוא בן מלכה ובזה נעקר שם הראשון ונקבע השני אע"ג דכ' הרא"ש בתשובה כלל ט"ו סי' י"ד על גר שנתגדל ביניכם ורוצה לישא אשה אם יכול לקרות לעצמו איזה שם שירצה כגון פלוני בן פלוני והאריך וסיים וז"ל ועוד הא דתנן פג"פ ביב"ש אם הי' משולשים יכתובו סי' וכו' ומה אנו צריכי' לכל דקדוק זה א' מהם ישנה שמו ויכתוב בשטרי יצחק בן ראובן אלא ודאי א"א לשנות ולכתוב שם שלא הוחזק בו וכו' ע"ש התם לבדות לו שם פלוני בשקר אבל הכא נהפוך הוא שהחזיק עצמו בתחלה בשם של שקר ועכשיו רוצה לברר האמת וקושטא קאי ויש לזה כדמות ראי' מתשו' הרא"ש כלל טו"ב דין י"ב והובא בש"ע סי' קכ"ט באדם א' שהמיר אביו והי' שמו יוסף בן שמעון ואחר שהמיר אביו הניח שם אביו וקרא שמו יוסף בן שמואל (שהי' אבי אביו כמבואר בפסקי מהרי"ל סי' קל"ח) לימים גרש את אשתו באותו שם החדש והכשירו הגט וכ' הרא"ש תמה אני על המכשירי' אף אם יכול אדם לשנות את שמו ולקרות לו שם אחר וכו' אבל שם אביו איך הי' יכול לשנות וכו' משמע אבל בשם הראשון לגרש יוסף בן שמעון אע"ג שכבר זה זמן רב הוחזק בשם בן שמואל מ"מ ע"י פומבי' ופרסום לכל הפחות יועיל להודיע שחוזר אל האמת שאביו שמעון וה"נ דכוותי' שמודיע האמת שאינינו בן ישראל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:8)

**ולולי**שחקרתי שלא נתגדל לעולם בבית ר' ישראל הי' מקום לומר מה שחותם עצמו בן ישראל אינינו שקר בהחלט עפ"י מ"ש בש"ע ח"מ בהגה' סוף סי' מ"ב יע"ש אבל הואיל הכל שקר וכיזוב א"כ יכול לשנות ולהודיע האמת לרבים ואין כאן בית מיחוש ומה שהחליט הרא"ש דשם אביו א"א לשנות צריך לחלק קצת ממ"ש שלהי סוטה אלעזר בן דינאה ותחינה בן פרישה הי' נקרא עפ"י פירוש מה"ר זנוויל כ"ץ שבתי"ט יע"ש הרי שינוי שם אביו ויש לחלק וק"ל. ורב מרי בר רחל דאתי לידן אימא דצל"ע מ"ט לא נוכל לכתוב בגט מרי בר איסר דאע"ג דכקטן שנולד לענין ירושה ויחוס משפחה מ"מ התורה אמרה וכי יגור אתכם גר ועשה פסח לה' המול לו כל זכר ומזה ילפי' מילת זכריו מעכבי' האב מלעשות פסח ואי ס"ד גר שנתגייר אין בנו נקרא על שמו כלל א"כ כי יגור גר זכרים מנא לי' שיעכבוהו לעשות ומכ"ש לר"א דאין מילת עבדיו מעכבתו רק זכריו ער"פ הערל וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:41:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:41:9)

**מ"ש**מכ"ת נ"י שלא ידע בשם אבי האשה אם הי' כהן או לוי או ישראל אין כאן בית מיחוש דמ"ש רמ"א סי' קכ"ט סעי' ז' אם יש ספק אם הוא כהן יש ליתן ב' גטין רוצה לומר שיש מקום לפנינו לספק בו וכן יראה להדי' בתשו' מהר"י מינץ שממנו מקור דין זה בסידור סי' ל"ד וכ"כ להדי' ט"ז ס"ק י"א אבל כל שאין מקום לספק בו אמרי' כל דפריש מרובא פריש וכותבי' סתם הנלע"ד כתבתי בחפזי וחתמתי שמי. פ"ב נגהי ליום עש"ק כ"ה טבת תקפ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:42:1)

**רב**שלום וכ"ט לידידי הרבני המופלג מהו' שלמה סג"ל נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:42:2)

**יקרתו**הגיעני ונפשו היפה בשאלתו היות בתו הצנועה תי' נישאית לבעל נעורי' ויד ה' נגעה בו והוא עתים חלים עתים שוטה והוא בריחוק מקום ממנה והתרצה לפוטרה בגט פטורים בעת חלימותו ויען כי קשה טלטולא דילה ליסע למקום שהוא שם ע"כ טוב הי' לה למנות שליח קבלה והשליח יסע למקום הבעל וימתין עד עת חלימותו לקבל ממנו הגט ותתגרש בקבלתו אז לולי שרבנו פרץ ז"ל שבטור א"ע סי' קמ"א ומייתי לי' רמ"א שם בהגה' סעיף כ"ט כ' שאין נוהגין כן בזמנינו מטעם שקשה להכיר חתימת ג' דייני קיום שבהרשאה וע"ז כ' פר"מ נ"י שדעתו למנות שליח הקבלה לפני ב' עדים והעדים עצמם ילכו עם השליח ויבואו שלשתן אל מקום הבעל וימתינו שם עד עת חלימותו ויקבל השליח הגט ממנו ובזה לית כאן שום בית מיחוש מכל החששות רבנו פרץ ז"ל אלו דברי פר"מ ודפח"ח [וזה דעת הצרפתים שבתשו' ב"ח סס"י ק"א:]


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:42:3)

**הנה**חזרתי על כל צדדים וצידי צדדים להפוך בזכות בת ת"ח והנה דברי רבנו פרץ תמוהים כבר תמה עליהם הרב"י מ"ט החמיר והאריך עלינו הדרך בקיום אשרתא דהרשאה זו טפי מאשרתא דעלמא ובאמת גם קרוב לדברי ר"פ כ' בשלטי גבורים ר"פ מי שאחזו דפוס זולצבאך קע"ח ע"א ומסיים שם וכמו שביאר מוז"ה בפרק גט פשוט והוא שם דף רל"ו ע"ב בשלטי גבורים אות ב' בסופו וע"ש. והנלע"ד בפי' הדבר דבעדים קיי"ל מפיהם ולא מפי כתבם ועדים ששלחו כ"י עדותם לב"ד לרוב הפוסקים החולקים על ר"ת אין דנים על פיהם ואפי' אי קיי"ל עדות בשטר הוא דאורייתא וראי' מגט כמ"ש הרז"ה ס"פ ד' אחין מ"מ היינו כשנכתב ברצון המתחייב ובלשון שטר כמ"ש תוס' שם ובפ"ב דכתובות אך לכתוב עדות שמינו זה לשליח קבלה אין זה ענין שטר אלא עדות עפ"י כתב וסברא זו בעינה כתבו רבינו אביגדר כהן בהגהות מרדכי סוף קידושין סי' תק"ע גבי שטר ראי' על קידושין דלא ניתן לכתב שטר כזה לא הוי עדות אלא כשולח עדותו בכתב לב"ד. אמנם ג' דיינים המקבלים עדותן מפיהם ופסקו עפי"ז שזה הוא שליח קבלה גמור וכתבו פסקים וכן כל הנפק שהוא כמו פסק דין אשרנוהו וקיימנוהו אם אנו מכירים חתימת הדיינים אע"ג דהוי מפי כתבם של דיינים אין בכך כלום דבדיינים לא כתיב על פי דנימעוט כתבם אלא אשר ירשיעון אלקים ואפי' עפ"י כתבם אם כ' פלוני אתה זכאי או אתה חייב דיניהם דין ונפקא מיני' לשודא א"נ בטעה בשיקול הדעת וכדומה ומ"מ בזקן ממרא אני מסופק אם סנהדרי גדולה כתבו הוראתם בכתב והלך זה והמרה אם חייב דהתם כתיב עפ"י הדברים אשר יגידו לך מן המקום מ"מ זה ברור דפסק ב"ד מועיל עפ"י כתבם מן התורה וה"ה קיום דהוי פסק ב"ד ועיי' פ"י בק"א לכתובת סי' ס"ה ומיהו בעי שיקיימו כ"י ג' הדיינים אבל אם לא יקיימו אלא כ' יד ב' מהדיינים ואפשר שהשלישי מזויף וה"ל רק עדות ולא ב"ד וה"ל מפי כתבם ומיהו בשערי ממונות אפי' כי האי גוונא כשר וכמ"ש ר"ן פ"ב דכתובות גבי עד ודיין מצטרף אבל לא בשטר הרשאה על מינוי השליח שאין לו דין שטר כלל וצריכי' שיכיר חתימת ידיהם ג' הדיינים עצמם הראשונים בקבלת עדות מינוי השליח ולא יועיל מה שב"ד אחר מקיימים כ"י זה הב"ד דקיום של אותו הב"ד השני אינינו כפס"ד אלא כמעידים על אלו והו"ל עדותם מפי כתבם ועד מפי עד משו"ה אינו מועיל זהו מה שנראה לי כוונת רבינו פרץ להסיר מעליו תלונות הרב"י וממילא מובן דכל זה אם אין העדים עצמם הולכים עם השליח אבל אם העדים עצמן הולכים עם השליח טפי עדיף דאפי' קיום הדיינים מפי כתבם אין צריך ועוד כיון שהעדים עצמם שאמרה בפניהם התקבל לי גיטי הם יהי' ג"כ עדים שקבל הגט מיד הבעל ה"ל טפי דבר שלם ולא חצי דבר כמ"ש תוס' פ' התקבל (גיטין ס"ג ע"ב) ועיי' תוס' ב"ק ע' ע"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:42:4)

**ואיברא**שיש לדקדק קצת ולומר נהי בעיקור הדין עדיפא ב' עדים ההולכים עם השליח לקבלה מ"מ השתא דגזר רבנו פרץ שלא לגרש ע"י שליח קבלה א"כ לא פלוג בתקנתי' בין שליח שבא לבדו לבא עם חבורת אנשים וכמ"ש רש"י פ"ב דגיטין י"ו ריש ע"ב יע"ש בביאור ומה שכ' תוס' שם ב' ע"ב ד"ה דאתי' מבואר בחידושינו מ"מ הכא איכא למימר כנ"ל ושבתי וראיתי דוודאי אה"נ אי הי' רבנו פרץ גוזר גזירה מוחלטת שלא לגרש בשליח קבלה הייתי אומר לא פלוג רבנן אך כבר כתב ט"ז סי' קמ"א דלא גזר ולא החרים רק עצה טובה בעלמא קאמר לא הוי כחרגמ"ה ומשו"ה התיר הט"ז גבי עתים חלים וכו' לגרש ע"י שליח קבלה אלא שהצריך שתבוא האשה למקום ב"ד למנות שם שליח קבלה ולחזור למקומה והה"נ אם ילכו ב' עדים עם השליח עדיפא טפי כנ"ל לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:42:5)

**אמנם**כל זה אמת נכון במקום עיגון וצורך במקום אחר אבל בנידון שלפנינו לא אפשר בהך תקנתא ולא לחנם הצריך הט"ז שתהי' האשה שם במקום הבעל ודקדק הב"ש סי' קמ"א סק"ו והתיר שהאשה תעשה שליח קבלה במקום שהוא בשעת חלימותו וכו' עכ"ל משום דבעי' דמינוי השליחות יהי' בעת שהבעל חלים ויכול ליתן גט אבל בשעה שאין הבעל ראוי לנתינת גט והיא ממנה שליח אז אינו נעשה שליח והוא מתוס' נזיר י"ב ע"א כי משוי אינש שליח במילתא דקיימא קמי' וכו'. ויעיי' פ"ו מאישות הל' וי"ו ובמשנה למלך שם ד"ה ומ"ש רבנו וכו' ובמ"ל פ"ו מגירושין ד"ה ודע דמעשה הי' וכו' ובפני יהושע ר"פ מי שאחזו (גיטין ע' ע"ב) ארשב"ל כותבי' ונותני' גט לאלתר יעיי' בכל המקומות ויראה ברור דלזה כיון הב"ש שיהי' מינוי השליחות בשעה שהי' שפוי (עיין בסי' שאחר זה) וא"כ אם תשאר האשה במקומה ותמנה שליח לפני עדים מי יגיד לנו שהבעל במקום שהוא שם שהי' שפוי אז והנה הרמב"ם כ' פכ"ט ממכירה הלכה ה' מי שהוא עת שוטה ועת שפוי וכו' וצריכי' העדים לחקור הדבר היטב שמא בסוף שטותו או בתחילת שטותו עשה מה שעשה ויעיי' סמ"ע סי' רל"ה סקנ"ב שפי' שרצונו לומר שבסוף שפיותו כבר נתבלבלה דעתו ונראה לעין רואי כאלו הוא שפוי ובאמת אינו כן וכן בסוף שטותו נראה כאלו כבר נתישבה דעתו והאמת אינו ע"כ צריכי' להתישב הרבה בדבר יע"ש. ונ"ל ראי' להרמב"ם בזה מעובדא דבר שטי' בכתוב' כ' ע"א דמסקינן כשהוא שוטה זבן וכשהוא שוטה זבין והקשה הר"ן אמאי נימא כן הא חזקה על השטר שנעשה בגדול ובר דעת ומסתמא כשהוא חלים זבין ונ"ל דכן קשה נמי אגופי' דעובדא מאי צריך דתרי דאמרו כשהוא חלים זבין תיפוק לי' דהשטר גופי' ה"ל כתרי דמה לי יאמרו עדים מן השוק קטנים הי' אמרינן השטר מעיד שהי' גדולים וה"ל עדי השטר עם עדי השוק תרי ותרי וה"נ שיעידו שהוא שוטה נימא עידי השטר מעידי' שהוא חלים מה לי קטן או שוטה אדרבה הכא עדיף טפי דהרי נולד קטן כמ"ש תוס' ד"ה אלא אר"נ והכא עכ"פ לא נולד שוטה ונהי דחזקת חלים לית לי' כמ"ש תוס' ד"ה ואוקי ארעא וכו' משום דעשוי להשתנות מ"מ גם חזקת שוטה לית ליה וא"כ למה לי תרי ותרי וצריכי' לדחוק דכל הני זביני לא הי' בשטר אלא בכסף או חזקה אמנם להרמב"ם ניחא דודאי חזקה שנעשה השטר בעת שפיותו ולא ידעו להבינו עדי השטר שהי' זה בסוף שפיותו או סוף שטותו והוא דבר העשוי לטעות בו וגם הני תרי ותרי שכל כת מעידה שדקדקו יפה לא נפסלה להצטרף לעדות אחרת כי עשוי לטעות בדמיון כמ"ש הר"ן בסוגי' דתרי ותרי גבי קרוב לו וקרוב לה וה"נ דכוותי'. ומ"מ דינו של הרמב"ם אמת וא"כ כל שאינו שפוי מכבר זמן מה יום ויומים וכן אחר נתינת הגט ישאר בשפיותו זמן מה באופן שיצאנו מספק סוף שפיותו וסוף שטותו לא יצאנו מספק וה"ה במינוי השליחות שצריך שיהי' באמצע שפיותו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:42:6)

**ונ"ל**מש"ה דקדק הט"ז וב"ש בעובדא דלהו שהי' חלימותו מעט דאלו הי' זמן רב הי' האשה עושה שליח בעדים ושולחת השליח עם העדים כהמצאות מעלתו ושם יבואו עדים אחרים ויעידו שבאותו היום שמעידין אלו שנתמנה השליח באותו זמן הי' זה שפוי לפניו ולאחריו אבל להיות שחלימותו הי' מועט לא הי' אפשר לכוון הזמן ע"כ הוכרחה האשה לבוא בעצמה ולכוון השעה. שבתי וראיתי דזה ליתא דא"כ ה"ל עדי מינוי השליח חצי דבר דלא מהני עדותם בלא עדות המעידים על שפיותו של בעל ותליא בפלוגתת רי"ף ורשב"ם ותוס' בפ' חזקת (בבא בתרא נ"ו ע"ב) ד"ה אלא וכו' ויעיי' בפ"י בק"א לכתובה סי' ס"ג ויעיי' בסמ"ע סי' ו' סקל"ט דמראה מקום למ"ש בפרישה תי' אחרים דהיינו שיטת תוס' ורי"ף שנראה כמסופק בדבר להלכה וא"כ בנידון שלפנינו אם יש לו וסת קבוע חדש או שבוע לחלימתו באופן שתדע היא והעדים במקומה שחדש זה הוא חלים תוכל לעשות שליח בעדים באמצע אותו הזמן שיהי' שפוי לפני מינוי השליחות ולאחריו וילכו העדים עם השליח למקום הבעל ויקבלו גט ממנו ג"כ באמצע זמן שפיותו אז אבל אם אין לו וסת קבוע באופן שצריכי' ב' כיתי עדים דה"ל חצי דבר לשיטת תוס' צל"ע אם נוכל לסמוך על זה באיסור אשת איש במקום שהתוס' דב"ב והרי"ף חולקים על רשב"ם דב"ב ועל ר"י שבתוס' ב"ק ע' ע"ב יע"ש ואין בידי הכהה להכריע באיסור חמור כזה וחכם שכמותו עיניו בראשו והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי בכל חותמי ברכות. פ"ב נגהי ליום ד' כ"ב טבת תקע"ח לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:42:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:42:7)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:1)

שנית להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:2)

**טרם**אענה אני שוגג בהבנת כונת הב"ח בתשובה סי' ק"א כי מפני שנמשכתי אחר פשטות כונות לשון הב"ש סי' קמ"א סק"מ שלא העתיק דברי השואל בב"ח כהוגן וקיצר בו ואני לא ראיתי בב"ח לשון השאלה כלל רק דבריו בתשובה ולפי שסבור הייתי שדבריו בנוים על עובדא שהי' כעין הכתוב בב"ש לפי הבנתי הי' לי ממנו תנא דמסייע מדברי הב"ח מדהבי' בעצמו בסוף דבריו דברי רבותינו הצרפתים שילכו העדי' עם השליח והוא בעובדא דילי' לא ציוה כן אלא שתלך האשה למקום הבעל וחשבתי למשפט הוא מטעמי' דידי דרבותי' הצרפתים לא מיירי מעיתים שוטה לכן סגי בהליכות העדים עם השליח והב"ח מיירי מעתים שוטה לכן הצריך שהאשה בעצמה תלך לשם ואז לא עיינתי בלשון השואל ובהעתק שהשארתי פה לפני רמזתי הנ"ל ולכבודו לא כתבתי דברי הב"ח מפני דרך מוסר הואיל ומעלתו כיון מדעתו לדעת רבותינו הצרפתים יהי' איך שיהי' השתא הכא ראיתי בלשון השואל שבב"ח שעוררני עליו פר"מ וראיתי שלא כונתי האמת בכונת ב"ש אדרבא מדבריהם מוכח לכאורה דלא חשו לכל האמור עם הספר באגרות ראשונות שלי אך מפני זה לא ארפה ידי יד כהה לבדוק עד מקום שהיא מגעת ואשנה פרק זה אי"ה וה' עמנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:3)

**ואען**ואומר הנה בס' מרכבת המשנה בהלכות גירושין מייתי מחלוקת חכמי ליסא וגאון מקאריטשין בענין בעל שנשתטית אשתו וכ' לה גט בעת שטיותה ומוסרו לשליח ליתן לה לכשתחלים ותתרפא שחכמי ליסא חשו לי' מטעם המבואר בנזיר י"ב דבמידי דלא אפשר למיעבד האידנא לא מצי לשוי' שליח והגאון הנ"ל העלה נהי דשליח לא הוי עתה מ"מ גילוי דעת הוי דניחא לי' לגרש אשתו וה"ל זכי' ואז אחר שנשתפה יעשה אז שלוחו מטעם זכי' לאדם שלא בפניו ויען כי דברי הגאון ז"ל אמתים בלי ספק לקיים דברי חכמים הראשונים אשר מעולם הנהיגו להתיר ע"י מאה רבנים לישא אשה על אשתו שטיא ולא רפרף אדם מעולם וע"כ כנ"ל מטעם זכי' מועיל אלא שצריכי' ליישב דברי ש"ס ותוס' דנזיר י"ב ע"א וזה לי עשר שנים ערכתי בזה תשובה ארוכה [הוא חלק אה"ע ח"א סי' י"א] ומה שנוגע לענין הזה הוא מה שהעליתי דוקא באומר קדש לי אשה ואינו פורט איזה אשה יקדש לו וכן בנותן רשות להפריש חלה מכל עיסותיו על כמה זמנים וכן הממנה אפטרופוס להפר כל נדרי אשתו ולא על נדר פרטי לא שייך לומר משום זכי' דמי יודע איזה אשה יקדש לו אשר אולי לא יהי' בו זכות ויהי ניחא לי' טפי באחותה שנאסרת עליו ע"י הקידושין וכן שמא יזדמן הפרשת חלה במקום שהיא יכולה להמתין עד שיבואו הבעלים ויפרישו בעצמן ויזכו במצותו ואין כאן זכי' לולי השליחות וכן בנדרים אולי תידור מה דניחא לי' בקיומו ואין כאן זכי' בהפרה ולא אתאינן עלה אלא מטעם שליחות וכיון דנעשה שליח בעידנא דלא הוי מיקם קמי לא נעשה שליח אבל אה"נ אי הי' ממנה שליח קדש לי אשה פלונית לכשתתגרש אם קדשה אחר הגירושי' הרי היא מקודשת מטעם זכי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:4)

**אך**כל זה באיש הממנה שליח לגרש אשתו שוטית מכיון שגילה דעתו שזכות לו לגרשה ומה אחר שכבר נשא אחרת א"כ הגירושי' באו להציל מחרגמ"ה הוי שפיר זכות אך הא לן באשה שעושה שליח לקבלה בשעה שהבעל שוטה ואינו ראוי לגרש דהכא לא שייך לומר מטעם זכי' דהרי איתא בירושלמי ומייתי לי' נימוקי יוסף סוף פ' האשה שלום ור"ן בגיטין ר"פ התקבל ובטור סי' ק"מ דאפי' צווחת להתגרש ובא א' וזכה בשבילה גט מלעלה אפ"ה אינה מגורשת דחוב הוא לה ואפי' אמרה אח"כ שעדיין מרוצית בכך חיישי' שמא בשעה שקבל הגט נתחרטה מרצונה הראשון ועתה שוב מתרצית ומסידורו של נימוק"י מבואר דאפי' במוכה שחין שהיא חוזרת להתגרש ואנן סהדי שזכי' הוא לה דהרי לא מיתדר לה עמו מ"מ לא מהני כל גילוי דעת הנ"ל וכן מבואר להדי' בתשו' הר"ן סי' מ"ג ד"ה ואשר עוד כ' רבנו וכו' יע"ש ויעיין תוס' גיטין י"א ע"ב ד"ה בגטי נשים ויעיין עוד תוס' שם ל"ב ע"ב ד"ה להולך לאו כזכי וכו' שכתבו בגט ליכא נ"מ דאפי' זכי' לא מהני ואי הוי משכחת אופן לזכות גט לאשה לא הי' צריכי' לדחוק בזה ומבואר דס"ל לתוס' כר"ן ר"פ המקבל דאפי' במקום קטטה לא איפשטא איבעי' ומטעם שכ' ב"י סי' ק"מ ויעיין תוס' ב"ק ס"פ הגוזל קמא ד"ה אדעתי' דהכא וכו' ומרדכי יבמות סי' למ"ד ויעיי' תה"ד סי' רל"ז אלא שבסופו נעשה קצת כמסתפק בדברי רא"ש דפ"ק דקידושי' ואינו ראי' מקידושי' לגירושי אשה דחוב הוא לה ובאמת לא קיי"ל הכי אפי' במומר מכ"ש בשארי נידונים באופן שלכאורה א"א שבגילוי דעתה דניחא לה תתגרש אם לא מטעם מינוי שליחות לקבלה וכיון דבמידי דלא קיימא קמי' לא מצי למיעבד שליח א"כ בשעה שהבעל שוטה לא מהני מינוי השליחות וזכי' ליכא וצ"ע ויעיי' ה"ה פ"ד מהל' זכי' הלכה ב' בשם רמב"ן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:5)

**והיום**בפתחי ספרים מצאתי במה שנתקשה פני יהושע ר"פ התקבל ד"ה קבל אקבלה וכו' שמסוגי' מוכח בפי' אפי' עשתה היא שליח להולכה דקיי"ל דנעשה ידו כידה לענין הולכה עכ"פ וכ' הר"ן משום דהוי כאלו התנית שיהי' ידו כידה על תנאי זה דוקא שיביאנו לידה והקשה פ"י א"כ אין לנו גילוי דעת שרוצית בגירושי' יותר מזה הגילוי דעת והשתא אם אמר הבעל זכה לה ותהי שליח לקבלה אמאי לא יועיל והכא לא שייך סברת הירושלמי שמא חזרה בה אח"כ כיון דעשתה מעשה רב למנות שליח לא חיישי' לאמלוכי דא"כ בכל שליח ניחוש להכי ולא העלה מזור כ"א שמצא פלוגתא בזה בתוספתא ומ"מ ת"ק שם ס"ל כמשמעות ש"ס דילן דאפי' מינוי שליחות לא יועיל ומצאתי היום הגאון בית מאיר סי' ק"מ כ' שטעות נזדמנה לו בתוספתא רפ"ד דגיטן כאשר יראה הרואה ולא פליגי בהכי כלל וקושייתו לק"מ דכיון שעשאה לשליח להולכה ואמרי' דה"ל כאלו התנו עמו שלא תרצה להתגרש עד שיבוא לידה הרי קמי שאין זכות לה במהירות הגירושי' ומשו"ה לא מהני משא"כ בעשאה שליח לקבלה לא חיישי' שמא חזרה בו שע"כ החליטה הגירושי' בדעתה שהרי אינה בטוחה כל שעה שמא סבר קיבל הגט וכבר נתגרשה בקבלתו יע"ש ואם דבריו מוכרחים יש לנו מזור למבוקשנו דהרי בנידון שלפנינו היא ממנה אותו שליח לקבלה ואם יתברר שבשעת מינוי השליח הי' הבעל שפוי הרי תתגרש מיד בהגעת גט לידה הרי החליטה הגירושי' לגמרי ושוב לא חיישינן לחזרה מדעתו וא"כ אפי' לא הי' שפוי בשעת מינוי השליחות לכשישתפה אח"כ יקבל השליח הגט מטעם זכי' וצריך קצת יישוב לפ"ז דברי תוס' גטין ל"ב ע"ב הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:6)

**איברא**אני לא זכיתי להבין דברי הגאונים ובמה נתקשו מעיקרא בשלמא העושה שליח בין להולכה בין לקבלה ונעשה ידו כיד המשלח הרי השליח בחזקתו שידו כיד המשלח ולא חיישי' שמא הדר בו המשלח דכל דבר מוקמי' אחזקתי' בדבר שאינו עשוי להשתנות ואין אדם עשוי לבטל דבריו ומעשיו אע"ג דעשתנותיו ומחשבותיו של אדם עשוים להשתנות בכל שעה מ"מ מעשה לא עביד לשוי נפשי' הדרנא משא"כ אי לא אתאינן עלה מטעם שליחות רק מטעם זכי' לאדם והיא כבר גילתה דעתה דניחא להו מ"מ כיון דכלל מונח טב למיתב טן דו וכו' א"כ אינינו מוחלט שיהי' זכי' מוחלטת וחיישי' שתחשוב מחשבה בעלמא לומר דניחא לי בהאי בעל ואם תהי מחשבתה זאת באותה רגע שהשליח מקבל הגט ה"ל אין חבין לאדם אלא בפניו והכא לא שייך מוקמא איתתא אחזקתה שחשבה לזכות דמחשבה עשוי בכל רגע להשתנות גם כי חז"ל העידו אפי' במוכה שחין טב למיתב וכו' א"כ מעיקרא לק"מ ק' הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:7)

**שוב**מצאתי בב"ח סי' ק"מ שהקשו מ"ט לא ניחש בשליח קבלה שמא בטלה השליח בנתיים ותי' דצריך לבטלו בפני עדים משו"ה לא חיישי' ע"ש ולכאורה דבריו צ"ע דמשמע מתוס' גטין ל"ב ע"ב ד"ה ר"נ בסוף הדבור דמדאורייתא אפי' ביטול בינו לבין עצמו מועיל רק מדרבנן תקנו בבעל המבטל ומשום חשש ממזרות אבל באשה המבטלת לא מצינו תקנה זו ודלעקרא רבנן קידושי' אם בטלה בינה לבין עצמה וא"כ דברי הב"ח תמוהים אמנם פני יהושע שם העלה דמן התורה אין ביטול בפחו' משנים דאין דבר שבערוה פחות משנים וצדקו דברי הב"ח ואין כאן מקום להעמיק עיון בפרט זה מ"מ גם דברי הב"ח נוטי' לחלק בין ביטול השליחו' לביטול הזכי' וא"כ הדרן להנ"ל דבשעה שהבעל שוטה לא מהני מינוי השליחות דאין לסמוך על זכי' לאדם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:8)

**ואי**לדידי הוי צייתי באשת מומר וכדומה שנתלבטו כל הגאונים איך יזכה גט לאשתו כאשר האריך בתה"ד סי' רל"ז הנ"ל ויעיי' ט"ז סי' ק"מ הייתי ממציא לה א' שיתקשר עמה עתה בקשר שידוכין שישאנה לאחר שתתגרש ויכתבו תנאי' בחרם ות"כ וחצי נדן קנס כנהוג ואח"כ תעשה שליח קבלה והמומר יזכה לה הגט דהשתא ליכא למימר דלמא לא ניחא לה משום טב למיתב טן דו וכו' דהרי כבר מוכן אחר במקומו בהיתר ולא שבקה התירא ועבדה איסורא ונמלטנו נמי ממ"ש תוס' גטין ל"ב ע"ב ד"ה להולך וכו' דמשמע דאין שום מציאת שהבעל יזכה גט לאשתו היינו משום דבימי חכמי התלמוד לא הי' נוהגי' בכתיבת תנאי' כאלו רק הי' מארסים והמארס אשה לאחר שתתגרש ה"ל דברים שלא ב"ל ואינה מקודשת אבל לכתיבת תנאי' שבזמנינו כופי' אותו לקיים שבועתו אפי' בדבר שלא ב"ל וצ"ע סמ"ע סי' ר"ט סק"כ וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:9)

**בכל**זאת לא מזגינא רישא אבי' סדי' עד דמהפיכנא בזכותי' ונבוא אל מקור הדין של הירושלמי שהחליט אפי' צווחת להתגרש וגם אח"כ עומדת בדברי' חיישי' שמא הדרא בה ביני וביני ולא עוד אפילו עשתה שליח להבאה מ"מ חיישינן כדמוכח בש"ס דילן כנ"ל וצ"ע אמאי לא נימא הוכיח סופה על תחלתו מי לא תנן בגטין ס"ו ע"א הברי' שאמר וכו' ואמרינן טעמא דרשב"ג משו' הוכיח סופו על תחלתו וא"כ ה"נ נימא הכי דהא התם נמי במגרש אשתו אמרינן בעלמא לא מקדים איניש פורענותא לנפשי' יחשב פורענות והרי קמן דמשו"ה אמרינן כתבו בלא תנו ה"ל כמשחק אפילו ספיקא לא הוי דסתם אשה לאו לגירושי' קיימא אפ"ה אם הוכיח סופו על תחלתו ה"ל גט ואע"ג דבחולין ל"ט ע"ב מסיק שאני התם שכבר אמר כתבו והאי לאו דחי' בעלמא אלא קושטא דמלתא כך הוא דלהלכה פסק רמב"ם דספיקא הוה פ"ד מזכי' הל' ג' וע"כ הכא שאני משום שכבר אמר כתבו מעיקרא ועב"ש סי' קמ"א סקכ"ז מ"מ ה"נ הרי כבר עשתה שליח מעיקרא וכמדומה לי דבעל שאין לו שום קטטה עם אשתו במתני' דברי' שאמר כתבו וכו' קשים הגירושי' טפי ממאי דטב למיתב באשת מוכה שחין ואפ"ה אמרינן התם הוכיח סופו וכו' ושרינן א"א לעלמא ואמאי לא נימא הכא הכי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:10)

**ואעתיק**בכאן דבור א' מחידושי וז"ל ורשב"ג סבר הוכיח סופו על תחלתו בטי"ד סי' ב' פסק דספיקא הוי כרבנן דקסרי ובטח"מ סי' רמ"ה פסק דלא כרשב"ג והרגיש יש"ש ספ"ב דחולין ולפע"ד הא צ"ע במעשה דקסרי לא אמרו איסור משום כבודו דרבנן דלמא ע"כ לא אמרו רבנן אלא בממון דקי"ל דברים שבלב אין דברים משו"ה א"נ אמרינן שהוכיח סופו שגם בתחלתו כך הי' דעתו מ"מ כיון שנניח דשתיקה הוי הודאה אפי' חשב בלבו בהיפוך דברים שבלב אינו דברים ורשב"ג דס"ל הוכיח וכו' צ"ל כיון דשתיקה גופי' דהוי כהודאה איננו אלא שב ואל תעשה א"כ מחשבה מוציא מידי מחשבה מ"מ רבנן דרשב"ג מה"ט פליגי וס"ל דברים שבלב אינו דברים ועיי' ב"מ ל"ז ריש ע"ב וכל זה בממון משא"כ במעשה דקסרי דהוה מחשבות ע"ז דמחשבה בעלמא בלא דבור מהני א"כ כיון שהוכיח סוף מחשבתו שגם בתחילה חישב כך אפי' רבנן מודו ואפושי פלוגתא לא מפשינן עמ"ש תוס' חולין ל"ט ע"א ד"ה אלא וכו' ס"פ המפקיד ד"ה החושב וכו' ועיי' זבחים כ"ט ע"ב משמע מפלגי' בלא דבור דאל"ה הוי עקימת שפתיו מעשה ודברי פ"י בסוגי' כהנים שפגלו במקדש צ"ע בענין זה ועיי' דברי המגיה במשנה למלך רפי"ג מפסולי מוקדשין ועיי' בהרא"ש בהלכות ס"ת גבי מקדש השם במחשבה משמע דדבור בעי מ"מ להנ"ל נ"ל דאה"נ הא דלא אמרו היתר משום כבודן דרבנן היינו רבנן דכריתות אלא רבנן דפליגי עלייהו דרשב"ג בגטין דאפי' בכתבו פליגי ולא ס"ל הוכיחו סופו מכ"ש בשחיטה ואמנם בר"ן כ' דרשב"ג לפרושי ת"ק אתי ולא פליגי ונ"ל דהטור ס"ל דפליגי רבנן בעלמא בשום מקום כדמשמע קצת בסוגי' דחולין וא"כ אנן קיי"ל כרשב"ג במשנתינו דגטין היכי דאמר כתבו מעיקרא ופסקינן נמי כרבנן דרשב"ג בכריתות בשתק ולבסוף צווח דבברייתא קיי"ל כרבנן נגד רשב"ג והיינו בממון דדברים שבלב אינו דברים ומ"מ במחשב בשחיטה הוי ספיקא ולק"מ אפסקי הטור עכ"ל בחידושיי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:11)

**בהא**סליקי שמעתא אליבי' דהלכתא דהיכי דאיכא גילוי דעת בתחילה כמו דאמר כתבו וגם בסוף אמרי' הוכיח סופו על תחלתו א"כ מ"ט דהכא לא נימא הכי ונ"ל דהתם נמי לא אמרי' הוכיח אלא אם מיד עלה לגג ונפל דאין זמן רב בין התחלה והסוף אבל אם זמן רב ביניהם לא אמרי' הוכיח כדאית' בר"ן ורא"ש שם וברמב"ם וראב"ד פ"ג מגירושין וכאשר האריך ב"י סי' קמ"א ובש"ע שם סעי' ט"ז משא"כ הכא המזכה גט לאשתו ע"י שליח סתמא דמילתא אין שלשתן בעיר א' כמבואר בתוס' גטין ס"ד ע"א ד"ה בעל וכו' ואיכא בין ההתחלה שהיא ממנה שליח להובאה ובין מה שהשליח מביא לה הגט שזכה עבורה והיא שמח בו איכא זמן רב ביניהם שפיר חיישי' לשינוי דעת ולא אמרי' הוכיח וכו' כן צ"ל ליישב חקירה הנ"ל והנה מ"מ נ"ל דלאו לאלתר ממש קאמר דאדרבא אי אמר כתבו גט וסמוך מיד עלה לגג ונפל ומת אע"ג שעדיין נשארה בו נשמה אין כותבי' ונותני' דהוכיח סופו שלא נתכוון מתחלה לפטור אשתו מייבום דהרי הוא סבר שימית עצמו בנפילתו ואיך יכתוב גט לאחר מיתה אע"כ על אתר דבירושלמי היינו שהמתין כדי שיעור שיכלו לכתוב וליתן גט ואח"כ עלה לגג שאז נאמר ששיער בנפשו שכבר כתבו ונתנו ואז אם עדיין לא כתבו ונתנו אם אחר ההפלה נשארה נשמתו בו יכולין לכתוב וליתן ומדסתמו כל הפוסקים וכתבו סתם מיד ולאלתר ולא פירשו השיעור ש"מ שהשיעור כמו כתיבת גט בזמנינו לפי המסודר עכשיו בזמנינו והוא שיעור איזה שעות ובתוך זה הזמן אמרינן הוכיח סופו על תחלתו והרוחנו בזה לנידון שלפנינו שאשה שעשתה שליח הובאה וגם זיכה לה הבעל גט וגם אח"כ נתרצית אם לא הי' בין הכל כשיעור כתיבת הגט ונתינתו אמרי' הוכיח סופו על תחלתו ומגורשת ומשכחת לה אפי' בשלשתן בעיר א' ואפ"ה מגרש ע"י שליח כגון מהגמוני' להגמוניא ובזה מיושב ק' תוס' בגיטין ד' ע"ב ד"ה ואמר ר' יצחק וכו' דבלא ר"י ה"א בח"ל מיירי ובאותה עיר לא בעי למימר בפ"נ דמה הועילו בתקנתן כקו' תוס' ס"ד ע"א משא"כ בהגמוני' שמקפידי' וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:12)

**והנה**הטור סי' קמ"א מייתי דעת העיטור דהמזכה גט לאשתו והיא רוצה מגורשת והטור פליג מהירושלמי הנ"ל ודעת הב"ח דהעיטור נמי לא קאמר אלא כשהי' עדים מצויין אצלה בשעת נתינת הגט ליד השליח ומעידין שהיא מרוצה כל אותו זמן דלא שייך חששא דהירושלמי והטור מחמיר אפי' בהא משו' דהרי הבעל לא ידע שהיא מרוצה באותה שעה ע"ש ונ"ל כוונת הב"ח דבריש פ' התקבל אמרי הבעל שאמר התקבל או הולך לאשתי נעשה עכ"פ שליח להולכה מטעמא דאדם יודע שאין בעל עושה שליח לקבלה וגמר ונתן לשם הולכה ע"ש והנה הכא דהבעל לא ידע שהיא מרוצית באותו שעה א"כ גמר ונתן לשם הולכה כנ"ל כוונת הב"ח ומ"מ הפרישה חולק וס"ל דהטור לא יחליק ומקיל בזה עיי"ש ובב"ש סק"ו והנה בנידון שלפנינו שהיא עושה באמת שליח קבלה וגם הבעל יודע כן אלא שאנו חוששי' שמא בשעת עשיית השליח לא הי' הבעל שפוי ואתאינן עלה מטעם זכי' עכ"פ אם אז בשעת נתינת הגט ליד השליח הי' ב' עדים אצל האשה ושמעו ממנה שנתרצית אז באותה שעה כ"ע מודי' דמועיל דלא שייך לומר שהבעל לא ידע מרצונה וגמר ונתן לשם הולכה אדרבא הבעל סובר שהוא שליח קבלה גמור אטו דינא גמיר שאנו חוששין לחששא הנ"ל הוא סבר שהוא שליח קבלה ומזכה לו בזכי' גמורה ומהני לכ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:13)

**והשתא**מצינו תקנה לאחותינו נהי שאין אנו יודעין ברחוק מקום כזה באיזה שעה יסודר הגט וגם א"א שידורו ב' עדים עמה ולא יזיזו ידם מתוך ידה לשמוע מפיה תמיד שלא חזרה מהרצון מ"מ מיום הסיעה השליח קבלה ממקום האשה יהי' ב' עדים מוכנים שני פעמים בכל יום א' שחרית וא' ערבית ושאלו את פיה אם עומדת ברצונה ושאם יקבל השליח היום גט מבעלה שהיא רוצית בזכי' זו ואע"פ שא"א לכוון אותה הרגע ממש שיארע סידור הגט מ"מ הא כבר הוכחנו לעיל דאמרי' הוכיח סופו על תחלתו על זמן איזה שעות וא"כ כיון שהיא עשתה שליח קבלה הו"ל טפי מהאומר כתבו ובכל איזה זמן שיזדמנו הגירושי' במקום שהבעל שם יהי' זכיות השליח בהגט ממוצע בין זמן גילוי דעתה לפני עדים שרצונה בגירושי' באופן שלא יהי' ביניהם יותר מאיזה שעות שהוא שיעור לאלתר כמו שהוכחנו לעיל וא"כ תהי' מגורשת.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:14)

**ובוודאי**הדמיון לבריא שאמר כתבו ועלה לגג הנ"ל אינו עולה יפה בשלמא התם אמרי' הוכיח סוף נפילתו על תחילת אמירתו כתבו שכבר הי' דעתו להפיל עצמו וכתבו ותנו קאמר ואף אם נאמר שאין לנו הוכחה על אמצעות הזמן שאולי בין כך נמלך שלא להשליך עצמו לאיבוד וחזר ונמלך והשליך עצמו מ"מ אין בהמלכה זו ביטול שליחות שאמר מתחילה כתבו וכוונתו תנו נמצא הוכיח סופו על תחילתו אבל לא על אמצעו משא"כ הכא על תחלתה אין צריך הוכחה שהרי עשתה שליח קבלה להדי' ועל שלא נמלכה ונתחרטה שעה א' בנתים צריכי' הוכחה וזה אינינו מוכח מהנ"ל מ"מ נ"ל להוכיח כן ממקבל מתנה דשתק ולבסוף צווח בכריתות וברמב"ם פ"ד מזכי' וטח"מ סי' רמ"ה דמשמע מטעם שאין גילוי דעת בתחלתו שלא אמר כתבו הוא דפליגי רבנן אבל אי הי' שום גילוי דעת כמו באומר כתבו הוה מודו לרשב"ג וכמ"ש ב"ש להדי' סי' קמ"א סקכ"ו והא הכא אי באמצע בשעה ששתק נמלך שעה א' ורצה במתנה זכה המזכה בעבורו ממילא ואיך יאכלו עבדי' בתרומה אע"כ כיון דאיכא תחילה וסוף לא ניחוש לאימלוכי באמצע בזמן מועט וה"נ דכוותי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:15)

**אך**מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה שיטת הרי"ף ז"ל פ"ק דגיטין י"א ע"ב דתן שחרור זה לעבדי הוי כזכי שאין האדון יכול לחזור בו אבל העבד אינו משוחרר עד שיגיע גט לידו ודעת מהרי"ק שורש קמ"א דס"ל להרי"ף כן אפי' בגיטי נשים במקום יבמה וקטטה מדמייתי הנך איבעי' סמוך לזה ולאו דוקא בתן אלא ה"ה בזכי ואע"ג דהרמב"ם פ"ו דעבדי' לא פסק כן אלא בתנו מ"מ להרי"ף ה"ה בזכי וכ' עליו שאין להקל נגדו באיסור א"א ובאמת כן משמע מהקושי' שהקשה הר"ן על הרי"ף שגם הוא פי' כן דעת הרי"ף שאינו מחלק בין שחרור לגט אשה ובין תן לזכי וא"כ הכא בנידון שלפנינו אפי' לכשיגיע גט לידה אינה מגורשת דדלמא שוטה הוא באותה שעה ותנן לא יתננו לאחר מיתה שמזה הוציא הרי"ף דינו יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:16)

**מ"מ**נלפע"ד להתישב בדבר ולהקל דלכאורה צלע"ג איך אפשר להעלות על הדעת דבאומר זכה שטר שחרור זכה לחצאין דהרי אפי' בנותן שטר שחרור ליד העבד עצמו אינו משתחרר אלא מטעם דגיטו וידו באים כאחד כמבואר פ"ק דקידושי' דאל"ה יד עבד כיד רבו ורשב"א דס"ל התם כ"ג ע"א דבשטר ע"י אחרים דוקא כבר כ' מורי בהפלא"ה שם דצריכי' למימר דשטרו וזכיותיו באים כא' משום דאל"ה כיון דאיהו לא מצי לקבל איך יזכה מטעם שליחות עבורו ע"ש בספר המקנה ד"ה גמרא והא קמ"ל וכו' ויותר נראה דלרשב"א גז"ה לה לה מאשה אך להרי"ף צ"ע כיון דאין העבד משתחרר עד דאתי לידי' וא"כ זה הזוכה בעבורו ויהי' ידו כיד עבד במה יזכה שלא יכול הרב לחזור בו הלא יד עבד כיד רבו וידו כיד העבד מיהו להרמב"ם דס"ל דוקא באומר תן שחרור זה דינו הכי ולא בזכי י"ל עפי"מ שכ' בלח"מ ומבואר יותר בפני יהושע הטעם כיון דאמר לשון תן אע"ג דדינו כזכי מ"מ הוי כאלו התנו שיתננו לידו ואז יזכה בו למפרע מיום קבלתו ומ"מ לא יתננו לאחר מיתה ואז משתחרר למפרע וגיטו וידו למפרע באים כאחד ולא יכול האדון לחזור בו דלרוב הפוסקים בכל תנאי אין יכול לחזור אלא מרצון שניהם וא"ש אך למהרי"ק דגם בזכי דינא הכי דלא שייך טעם הנ"ל קשה לכאור' וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:17)

**והנה**הר"ן הקשה אהרי"ף ממתני' דתרומו' עבד שאמרו לו שחררך רבך ע"ש ולא ניחא לר"ן למימר כיון שיודע שא"א לחזור ה"ל כמיאש וכהפקר ואינו אוכל בתרומה עיי' כריתות כ"ז וגטין מ"ב י"ל ס"ל כיון שכתב שטר לא כיון להקנותו אלא בשטר ואינו מופקר מיהו לדידן בלא"ה א"א לומר דמטעם מפקיר עבדו יש לו יד דהיא גופי' קשי' נימא דיכול לחזור כיון שאין לעבד יד ולא יהי' מופקר ואין לומר מכיון שנתן דעתו לשחררו ה"ל מופקר וממילא לא הוה קנין כספו ואין ידו כיד רבו ויכול לזה לזכות השחרור עבורו א"כ אמאי דחיק הש"ס גטו וידו באי' כאחד ועיי' ר"פ הזורק בגטין לימא דמיד פקע שיעבוד אע"כ לא אמרי' הכי וא"כ קושיתי צ"ע לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:18)

**וי"ל**עפ"י מ"ש פ"י שבתחלה רצה לומר בטעם הרי"ף משום דהשחרור מתלי תלי וקאי דאע"ג דזכו' הוא לו מ"מ אם יאמר לא בעינא לקבלו אינו נעשה שליח קבלה ע"כ של עבד ע"כ אינו משתחרר עד דאתי לידי' ושוב חזר בו דא"כ אמאי לא יתננו לאחר מיתה ע"ש ולענ"ד ליישב סברא זו עפ"י מה דאמרי' ר"פ התקבל בעל שאמר התקבל הוה שליח להולכה דאדם יודע שאין בעל עושה שליח לקבלה וגמר ונתן לשם הולכה וה"נ דכוותי' נהי דזכות הוא מ"מ אדם יודע דמתלי תלי וא"א להחליט השחרור בקבלתו של זה וגמר ונתן לשם תנו כלומר זכי הוא כמו תן דהוי כאלו התנה אם יגיע לידו יהי' משוחרר למפרע מהשתא ומ"מ מיד אינו יכול לחזור בו ואל תתמה שיהי' זכי כאלו אמר תן שהרי בעל שאמר התקבל אמרי' דה"ל כהולך וה"נ דכוותי' וזה יצדק נמי במזכה גט לאשהו במקום יבום או קטטה דאדם יודע דמיתלי תלי וקאי וגמר ונתן לכשיגיע לידה תהי' מגורשת למפרע ומ"מ אינו יכול לחזור בו מיד וא"ש שיטת מהרי"ק בדעת הרי"ף:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:19)

**וכיון**שזכינו לדין נאמר היינו דוקא במזכה לאשתו והיא לא עשתה שליח קבלה אבל הכא שהיא עשתה שליח קבלה א"כ נהפוך הוא שהבעל סבר שמגורשת מיד בקבלתו וגומר ונותן לשם זכי' גמורה ואפי' הרי"ף מודה וכיון דבלא"ה כל הפוסקים מחולקים על הרי"ף והרמב"ם נמי דסבר בתן כוותי' פליג עלה בזכה א"כ שפיר נוכל לסמוך על סברה זו שכתבתי במקום עיגון כזה באופן שהאשה תעשה שליח קבלה בעדים לפני ב"ד שבעירה והעדים ילכו עם השליח למקום הבעל ויקבלו הגט וישגיחו עליו שיהי' שפוי כבר זמן מה שלא יהי' בסוף שטיותו ותחלת שפיותו וכן יהי' שפוי זמן מה אחר גט כמ"ש בתשובה ראשונה והאשה תזמין לה עוד ב' עדים שבפניהם תאמר בכל יום פעמי' א' בבוקר וא' בערב שיהי' בדעתה ורצונה להתגרש מבעלה ולאחר שיבורר ויודע לב"ד באיזה זמן שקבל השליח קבלה הגט מיד הבעל יחקרו הב"ד את העדים אם באותו יום עמדה האשה בדעתה וברצונה ואז יתירה האשה לעלמא והנה עדיין יש לפקפק א' דה"ל חצי דבר דעדי מסירה לא ידעו שהיתה ברצונה ועדי' המעידי' שהיתה ברצונה לא ידעו מהמסירה ותו יש לפקפק דכיון דעדי המסירה לא ידעו שהיתה ברצונה א"כ ה"ל כמגרש בלא עדים עיי' ב"ש סי' ל' סק"ט אברא חזינא דהרב"י סי' ק"מ מסתפק בהא דאי בשעת נתינת הגט הי' עדים אצלה שהיתה ברצונה והפרישה חלט להכשיר והב"ח נמי כ' דעת העיטור להכשיר והטור לא פליג אלא משום דהבעל לא ידע אבל מעדים לא הזכיר דבר ש"מ ס"ל דמיקרי דבר שלם כיון דכל כת ראו מה שהי' יכולין לראות באותו פעם וכמו שהזכרתי בתשובה שלפני זה מזה ולענין עדי גירושי' נמי נ"ל דלא דמי כלל לספק קרוב לו או קרוב לה שלא יתברר עוד לעולם יפה כ' הב"ש דה"ל כמקדש בלא עדים הגע עצמך אם זרק ספק קרוב לו או לה והעדים עמדו שם והביאו קנה ומדדו ונתברר להם שהי' קרוב לה וכי נימא הואיל ולא ידעו ברגע ראשונה הוה מקדש בלא עדים זה לא יעלה על הדעת וה"נ דכותי' והעדים שראו מסירת הגט לכשיודע להם שהיא היתה ברצונה באותה שעה ההי' מגורשת וכנ"ל להלכה אבל למעשה לא יסמכו עלי כי פנ"מ נ"י ואחוזת מרעיו מופלגי תורה יעיינו הדק היטב ואם ישרו הדברים אשר ערכתי לפניהם יעשו כרצונם ואנכי מיראי הוראה ובביתי אין לחם ושמלה וכשאני לעצמי מה אני ואחתום בברכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:43:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:43:20)

**אחרי**כותבי זאת עיינתי עוד וי"ל דאעפ"י דמוכח מהש"ס דבעשתה שליח להלכה וגם הבעל מזכה לה גט מ"מ חיישי' שמא בנתיים חזרה בה רגע א' מ"מ בעשתה שליח לקבלה וכעין נידון שלפנינו לא חיישי' כלל דהא בודאי אחר שנתן הבעל הגט ליד השליח הרי היא אסורה לבעלה בלי קידושי' מחדש ככל פנוי' וכשניחוש נמי שמא לא הי' הזכי' כראוי' אסורה גם לעלמא וא"כ למה תתחרט על הזכי' כי טב למיתב טן דו הלא בין כך אסורה עליו עד שיחזור ויקדשנה א"כ למה תאסר עצמה לבעלה במחשבת הבל הלא אם תרצה להתקדש לו לעולם הרשות בידה א"כ אם נודיע לה מטרם שאחר שעשתה שליח לקבלה והגט יגיע ליד השליח שוב אסורה לו בלא קידושי' תו ליכא למיחש למידי וראי' המוציא אשתו משום שם רע שאין אומדנא גדולה מזו שמחשב בדעתו שאם השם רע שקר לא הי' מגרשה ולדעת רש"י הבנים ממזרים מטעם האומדנא הזה ואפ"ה ע"י שאנו מודיעים לו שאפי' הי' השם רע שקר מ"מ אסורה לו ועי"ז עמדו חז"ל על סוף דעתו דגמיר ומגרש מבלי שיתחרט כלל מכ"ש וק"ו בנידון שלפנינו באופן שבסברא זו שנ"ל לעניות דעתי אמת אני מסכי' בשריותא ומ"מ מהיות טוב אל תקרי רע ויעשה גם מ"ש לעיל ואז דרינא בהדי' דלימטינא שיבא מכשורי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:1)

**שלום**רב לי"נ הרב החרוץ המופלג דיין מצוין כבוד מהו' נפתלי ני':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:2)

**נועם**מכתבו הגיעני ויען ראיתי מתוך תשובתי זאת נמצא עוד זכות להעלובה תי' ע"כ מהרתי להשיב ואעבור פרשתא דא ואתניי' הנה רבינו פרץ הנהיג שלא לעשות שליח קבלה בלי דחק משום דקשה לקיים החתימו' בב"ד שבין מקום האשה להאיש והב"ח בתשובה התיר למי שעתים חלים ועיתים שוטה הואיל ואינו יכול לגרש ע"י שליח הולכה כי חיישינן שמא בשעת מסירת השליח להאשה יהי' הבעל שוטה במקומו אשר הוא שם ע"כ התיר הב"ח שתעשה היא שליח קבלה והמציא אופן שלא נצטרך לקיים חתימות כגון שהעדים ילכו עם השליח או שהיא תמנה השליח בפני הב"ד שיהי' הבעל שם בשעת נתינה ועל זה פקפקתי אני איך תעשה שליח קבלה שמא הי' שוטה באותה שעה ולפי תוס' בנזיר י"ב ע"א א"א שתמנה שליח אלא במה שראוי עתה לעשות ופסקו כן כל הראשונים בהלכות חלה התרומות והרא"ש והמרדכי והטור ובתשובה אחרת דחיתי פירושו של מהרי"ט וכדמוכח מכל הראשונים הנ"ל ובמילין דכדי וסברת הפרס לא נעקור הלכוה קבועות ונתיר א"א לעלמא וא"כ כי היכי דבשליח הולכה חיישי' שמא יהי' שוטה בשעת נתינה ה"נ בשעת מינוי שליח קבלה ניחוש לכך ואי משום גילוי דעתה דניחא לה ה"ל זכותה וזכי' לאדם שלא בפניו זה לא שייך הכא דקיי"ל חוב הוא לה ואפי' צווחת להתגרש כמבואר הכל בראיות ברורות בתשובתי בעזה"י אלא מ"מ לבסוף הסכמתי להתיר מטעם דהכא לא חיישי' שחזרה בה מדעתה הראשונה ועדיין אני מזכה במקומי ומסכים אני להתיר כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:3)

**והנה**מעלתו כ' לפמ"ש נב"י מהדורא קמא סי' צ"א שתוכל לעשות ש"ק כל מי שיצוה הרב שם במקום המומר ה"נ הכא תכתוב היא למקום הבעל שבשעת חלימתו יעשה הם שמה שליח והוא יהי' שליח קבלה שמה דבריו תמוהים ובחפזו כתב כן כי מי יקיים חתימתה שם הלא מפני זה ברח רבנו פרץ מעשות שליח קבלה ועובדא דנב"י אפשר ששלחה ב' עדים לשם שאמרו כן בשמה או דחתימת ידי הגאון וב"ד הי' נודעי' לב"ד שבמקום המומר ולא הי' צריכי' לשום קיום משא"כ בנידון דידן שעל זה אנחנו דנין הואיל וקשה לקיים החתימות מב"ד לב"ד כמבואר בדברי רבנו פרץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:4)

**ותו**דהגאון נב"י ז"ל מיירי מאשת מומר דזכות הוא לה ולחומרא בעלמא דכך המנהג שהמומר מזכה להגט ע"י שליח אפי' לא מינתה שליח כלל והגאון המציא להחמיר היכי דאפשר תעשה היא השליח כמבואר בסוף תשובתו ובכל זאת אנו מסופקים אם הוא זכות גמור ע"כ אח"כ חוזר המומר ונותן הגט שנית ועושה אותו שליח להולכה ובשליח הולכה לחוד נמי לא סגי שמא יבטל מומר השליחות ע"כ אנו עושי' ע"י זכי' וסמכינן אהפוסקים דזכות הוא לה במומר ולפי אותה הסברא כ' הגאון חומרא דילי' משא"כ הא לן דאמרי' בהדי' אפי' אשתו של מוכה שחין וצוחת להתגרש מ"מ חיישי' שחזרה מדעתה כי חוב הוא לה א"כ איך נסמוך כשתכתוב למקום הבעל שיעשו שליח קבלה עבורה ניחוש אדהכי והכי חזרה בה ע"כ איני רואה מקום לדברים הללו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:5)

**עוד**כ' מעלתו לשפוך סוללה אהב"ח ודעימי' החוששי' בעתים חלים שלא יעשה שליח הולכה דחיישי' שמא בשעת נתינת להאשה נשתטה הבעל דלהפוסקים דמן התורה לא בעי' שיהי' שפוי בעת נתינה רק מדרבנן (כוונת מעלתו דעת הרמב"ם להב"ש סי' קכ"א סס"ק ג') אמאי ניחוש להכי מ"ש מנדה למ"ד וסתות דרבנן דהבאי' מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה ולא חיישי' שנטמאו בנתיים אנו דבריו ותמוהים המה חדא התם נמי משום אימר טבלה והוי ס"ס כמבואר בש"ס פ' כל היד ובש"ע י"ד סי' קפ"ד סעי' י"א וזה לא שייך הכא ותו התם חזקה דוסתות דרבנן ומן התורה אוקמי אחזקת טהרה ואע"ג דגוף איסור נדה דאוריי' מ"מ מן התורה אין כאן ס' כלל דאוקמי בחזקת טהרה ומדרבנן הוא דאיכא משום וסת משא"כ חלים ושוטה דווסתות דילי' הוא דאורייתא כשור המועד שהוא חזקה דאורי' וא"כ אפי' האיסור הוא דרבנן מ"מ ה"ל קרוב לודאי דרבנן כיון שמן התורה מוחזק שחוזר לשטיותו. והחילוק שבין וסת נדה לוסת שור המועד הוא מבואר דוסתו' של נשים עשוי להשתנות כל זמן שמזקינין וע"י שינוי עתים ואויר ואפי' ע"י מאכלים ומשקים ע"כ אין וסתן מוחזק מן התורה אפי' בכמה פעמים משא"כ שור המועד וכל דדמי לי' ויעיי' מג"א סי' קי"ד סקי"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:6)

**מ"ש**עוד וז"ל אנכי הדל לא אוכל לשער הך חזקה אטו מי שיחלה ג"פ וכו' מעולם לא יכול לעשות שליח ונימא שמא עתה החזיר עליו חליו וכו' עכ"ל הנה המשל הזה לא הבנתי דהרי חולה יכול לעשות שליח אם הוא שפוי בדעתו אבל בגוף הדין ידע מעלתו כי כל עתים חלים עתים שוטה היינו שוסתו כך בלי שום סבה מתרפא בלי סבה וחוזר ומשתטה בלי סבה אבל אם על ידי סבה משתטה אפי' סבה ידוע לא ניחוש כמו וסת דקפיצו' דנימא אימר לא קפצה ולא ראתה ואם השוטה הזה שאנו דנין עליו הוא בלי שום סבה אין מקום למשל ונמשל שלו אך אם אדם נשתגע ונתרפא ע"י עסק רפואו' ואח"כ ע"י סבה אחרת נשתגע וחזר ונתרפא ע"י רופא וכן אפי' כמה פעמיה פשוט כשהוא חלים הרי הוא כחלים לכל דבריו ולא חיישי' לשום דבר ואפי' שליח הולכה יכול לעשות ומכ"ש שהיא תוכל לעשו' שליח קבלה ולשלחו בשני עדים למקום הבעל ולא ניחוש לשום דבר ואם ההוא גברא דעסקי בי' כך הוא לחנם התלבטנו בו כי הדין פשוט וברור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:7)

**ומ"ש**מעלתו דלשמא ישתטה חיישי' שמא נשתטה לא חיישי' דבר זה צריך לפנים דהנה בש"ס פ' כל הגט אמרינן שמא מת לא חיישינן אפי מדרבנן לא ניחוש וכן בתוס' קידושי' מ"ה ע"ב פלוגתת ר"מ מיוני עם ר"ת מבואר דשמא כבר נתקדשה לא אמרינן אפי' חששא דרבנן ליכא ואמנם הגאון נב"י יצא לדון בדבר חדש דאפי' למ"ד וסתות דרבנן סמוך לוסתה דאורי' דשמא תראה חיישי' שמא ראתה לא חיישי' והיינו מדאורי' אבל מדרבנן מיהו חיישי' ואסור לבוא עליה בלא בדיקה אא"כ איכא ס"ס אימר טבלה כנ"ל. נמצא גם לדבריו איכא עכ"פ וסתות דרבנן אע"ג דיש לדחות כיון דאיכא לברורי ע"י בדיקה צריך בירור מ"מ עדיין תקשי למ"ד וסתות דאוריי' מאי איכא למימר דאם לא בדקה ברגע הוסת שוב אפי' בדיקה לא מהני ואמאי לא נימא שמא ראתה לא חיישי' והר"ן בתשובה סי' ע"ג ומייתי לי' ב"י בי"ד סי' ר"א ויע"ש בש"ך ס"ק קל"ה ומשמע אפי' מדאורי' חיישי' שמא כבר נתחסר. ואמנם החילוק מבואר בין מקוה להא דכבר קדשה אביו דמקוה מיירי דאיכא חזקה דאורי' שדרכה להתחסר וחיישי' מן התורה שמא כבר נתחסרה משא"כ בקידושי קטנה אין כאן שום חזקה שיקדשה האב רק חששא בעלמא ע"כ שמא קדשה לא אמריני' כלל ובוסתות אי חזקת וסת חזקה דאורי היא הרי דומה למקוה ואי מדרבנן א"כ מן התורה דמי' לקידושי' ומדרבנן דמי' למקוה וכל זה ברור ואמנם בכל זאת אני אומר שדמיונים הנ"ל אינם בדומה ממש לשמא מת דהתם עוקר חזקת חי לגמרי שאם מת לא יחי' עוד לעולם נמצא עוקר חזקת חי לגמרי וזה לא אמריני' ואפשר דהא דקדשה אבי' דומה לו דאם קדשה אבי' עוקר חזקת פנוי' לגמרי דאלמנות וגירושי' לא שכיחא משא"כ וסת שכך דרכה לראות ולחזור לטהרתה ויעיי' תוס' ומהרש"א גיטין ב' ע"ב ד"ה ע"א וכו'. ולפ"ז בשמא נשתטית דאיכא תרווייהו דחזקתו דאורי' כשור המועד שדרכו להשתטות ועוד אינו עוקרי' חזקת חלימתו לגמרי כי אדרבא כך דרכו שוטה וחלים הא למה זה דומה למי שהניח אדם ישן נאמר לעולם הרי הוא בחזקת ישן וכבר הקיץ לא אמרי' בתמי' או בהיפך הלא כך דרכן של בני אדם ישן וניעור ישן וניעור וה"נ דכוותי' ותל"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:8)

**מ"ש**מעלתו עוד אי ס"ד שלא יכול לעשות אלא מטעם זכי' לאדם א"כ איך יכול להתנות תנאי בדבר שא"א ע"י שליח בחפזו כ' הא זכי אינו אלא מטעם שליחות ויעיי' תוס' כתובת י"א ע"א ואין להאריך עוד יותר והי' זה שלום כנפשו היפה ונפש א"נ: פ"ב נגהי ליום ג' י"ח א"ר תקע"ח לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:44:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:44:9)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:1)

**שלום**רבים כטל ורביבים לי"נ התלמיד הותיק חדת מלא עתיק חריף ובקי ריכא ובר ריכא חתנא דבי נשיאה כש"ת מו"ה מאיר נ"י לנצח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:2)

**נחזי**מה דקמן ואציע הדברים מבוארים באר היטב כפי מסת הפנאי ובמעט עיון גרסי' גטין כ"ב ע"ב הכל כשרים לכתוב הגט אפי' חש"ו ופריך הש"ס והא לאו בני דעה נינהי ומוקי לי' ר"ה בגדול עע"ג והקשו תוס' תיפוק לי' דלאו בני שליחות ננהו ומזה העלו דכתיבה לא בעי שליח דוכתב דקרא לאו אבעל קאי אלא וכתב הכותב היינו הסופר וזה דעת רוב הפוסקים אמנם בשם ר"י בעל התוס' העלו תי' אחר דלעולם וכתב אבעל קאי ולמאן דבעי כתיבה לשמה ה"נ דבעי' שליחות הבעל לכתוב הגט והש"ס דמקשה לאו בני דעה נינהי לר"מ קאי דלא בעי כתיבה לשמה מן התורה וה"ה דלא בעי שליחות ומ"מ הוה ס"ד דמדרבנן בעי לשמה וכ"כ הרא"ש והר"ן פלוגתא זו ויעיי' במרדכי יבמות פ' ר"ג סי' מ"ה ויעיי' לשון רש"י גטין כ' ע"א ד"ה יהב זוזי לספרא וכו' וק"ל ויעיי' עוד בדקדוק לשונו יו"ד ע"ב ד"ה כריתה וכו' ויעיי' תוס' עירובין י"ג ע"א סוף ד"ה אבל וכו'. ויע"ש ט"ו ע"ב ד"ה ורבנן וכו' וכן הוא בגטין ע"א ע"ב ד"ה בכתיבה וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:3)

**והקשה**הרב"ש רס"י קכ"ג למ"ד דבעי' שליחות בכתיבה משום דוכתב דתורה אכתיבה ממש קאי ואבעל או שלוחו א"כ הך בריתא דגטין ע"ב ע"א דתני' בה הרי הגט בטל עד שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו אמאן תרמי' דלר"מ חתימה בעי' ולא כתיבה ולר"א כתיבה בעי' ולא חתימה ותי' דאתי' כר' יהודה דבעי' תרוויי' כדאי' בגטין ד' ע"א ע"ש. ועל זה הקשה התלמיד החביב נ"י הא מבואר בר"ש דריש מס' תרומות דלר' יהודה חרש אית לי' דעתא צילותא ולדידי' אפי' פקח שקדש ונתחרש יכול לגרש א"כ איך אמרי' התם בש"ס בדיוקא דבריתא קולו לאפוקי מדרב כהנא ר"ל שאומר חרש מגרש בכתב קמ"ל שישמעו קולו דוקא ולא חרש והשתא איך תיתי הבריתא כר' יהודה ולבסוף נעשה כשואל אי אפשר לומר דהבריתא אתי' כתרי תנאי ר"ל בהא דבעי' כתיבה וחתימה לשמה אתי' כר' יהודה ובהא דפסול חרש לא אתי' כר' יהודה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:4)

**הנה**זה פשוט יש רבות בש"ס דהיכי דא"א בע"א צריכי' לדחוק ולאוקמא בריתא כתרי תנאי אע"ג דהש"ס דחיק טובא כמה פעמים ולא בעי למימר הכי כדמייתי מעלתו מב"ק ק"א מ"מ היכי דא"א דחקי' ומוקמי' הכי והכי צריכי' ע"כ למימר בסוגי' דקציצה בשבועות מ"ו ע"א ד"ה לא קצצתי לך וכו' שהקשו תוס' ק' עצומה דהבריתא אתי' כר' יהודה בקציצה ומחייב בכופר בכל והניחו בק' ובב"מ קי"ב ע"ב ד"ה שתים וכו' לא חש תוס' להקשות הך ק' ועכצ"ל דאתי' כתרי תנאי בקציצה כר' יהודה ובנשבע ונוטל כת"ק. וטובי איכא בש"ס ס"ל כוותי' בחדא ופליג עלי' בחדא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:5)

**אמנם**לא צריכנא הכא לכל זה אטו בבריתא תני' דעתי' לאפוקי חרש דלית לי' דיעה דנימא שזהו דלא כר' יהודה דאי' לי' חרש יכול לגרש קול"ו תני' ואמרי' לאפוקי מדרב כהנא ורצונו קולו מעשה בגופו בעי' או קולו כאורחא דמילתא או הרכנה בגופו לאפוקי מדרב כהנא דמכשיר גם בכתב דלא הוה מעשה בגופו ק"ל בריתא דמעשה בגופו בעי' ואימעט כתב אפי' של אדם בריא ואיכשר הרכנה בכל אדם והרכנה דחרש תלי' אי אית לי' דעתא צליתא הרכנה דידי' הוא כהרכנת אלם ולדידן פסול ממ"נ דהרכנתו פסול משום דלית לי' דעה וכתבו פסול משום דלא הוה מעשה בגופו כל זה מבואר בהרא"ש בגטין פ' האומר סס"י י"ט שהביא מעלתו אלא שסיים שם א"נ נשתתק דא"א בע"א אקילו בי' משום תקנת עגונות עכ"ל. ור"ל דקולו דוקא ולא הרכנה ולא כתיבה כלל והיינו דוקא מדרבנן באדם בריא משום דאפשר בדבור ובחרש נמי משום דלית בי' חשש עגונות כל כך דפקח ונתחרש לא שכיח משא"כ אלם דאשתקל מילולי' שכיח בשכיב מרע דאשתקל מילולי' הקלו עכ"פ בהרכנה דהוה מעשה בגופו אבל לא אימעט חרש דוקא בבריתא ומשום דלית לי' דעת כי היכי דתקשי מזה ארבי יהודה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:6)

**אמנם**ברמב"ם פ"ג מגירושי' מבואר להדי' דפוסל כתיבת והרכנת חרש משום חלישות דעת מיהא הרמב"ם הוא בלא"ה מהסוברי' דלא בעי' שליחות בכתיבת הגט ולא צריכי' למימר דאתי' בריתא כר' יהודה כלל אלא הא דבעי' שישמעו קולו בכתיבה וחתימה משום דאל"ה סתמא לאו לשמה קיימא כמ"ש תו' הנ"ל וא"ש בריתא כולה כר"א דבעי כתיבה לשמה מן התורה וחתימה לשמה משום מזוייף מתוכו כמבואר בגטין ד' ע"א והוא פשוט ולא הבנתי רצון מעלתו בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:7)

**כל**זה כתבתי לפי דברי הרב ב"ש אבל לא ירדתי לסוף דעת הגאון ז"ל מה קא קשי' לי' הלא א"ש כולי' כר"א וצריך שיאמר לסופר כתוב משום שליחות כפשוטו ולעדים חתומו משום דאל"ה ה"ל מפיהם ולא מפי כתבם דזה הוא שיטת הר"י ז"ל בתוס' כתובות כ' ע"ב ופסקו רמ"א בש"ע ח"מ סי' ל"ט סעי' ג' ובפ' חזקת (בבא בתרא מ' ע"א) אמר רבא מחאה בפני ב' ואין צריך לומר כתובו הקשו בתוס' הא אי לא אמר כתובו ה"ל מפי כתבם כיון שלא נעשה מרצון המתחייב ע"ש א"כ מה קשי' לי' להרב ב"ש דבגט בעי' שיצוה לעדים לחתום דאל"ה ה"ל מפי כתבם וז"ל הרז"ה פ' ד' אחים ול"נ הפירוק הנכון כך מפי כתבם הוא שפסולה עדותם אבל מפי כתבו לא וכל שטרי הלואה ומו"מ הלוה והמוכר הוא שמצוה את העדים ואמר כתבו וחתמו וכן בגטי נשים ואין זה מפי כתבם אלא מפי כתבו ואם אי אתה אומר כן עברת מ"ש בקבלה וכתוב בספר וחתום והעד עדי' ומקרא מלא כתוב בתורה וכתב לה ספר כריתות אלמא כל כה"ג כתבו שלו הוא ולא כתבם של עדים אבל היכי דכתבו מנפשיהו בשטר שצריך לומר להו כתובו ולא אמר להם כתובו הא ודאי מפי כתבם הוא עכ"ל וכ' שם מלחמות ה' שגם הרי"ף סובר כן וכן ביאר שם בס' הזכות וא"כ השתא נמי לר' אלעזר אפי' אי לא בעי מן התורה חתימה כלל רק מפני תיקון העולם מ"מ אי חתמו בלא ציווי הבעל דה"ל מפי כתבם הגט פסול משום דאתי למסמך עליהו כמו שיש ללמוד כן בביאור ממ"ש תוס' בגטין ד' ע"א ד"ה מודה ר"א במזויף מתוכו יע"ש ולק"מ ק' הב"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:8)

**ובתשובה**א' כתבתי (עיין ח"ס חאה"ע ח"ר סי' ק"ג) דצ"ע לכאורה דהא אשה מתגרשת בע"כ ואין צריכי' לא כתיבה ולא חתימה בידיעתה ואמאי הא היא עיקור המתחייבת ע"י הגט דחוב הוא לה שתצא מבעלה ואפ"ה הגט כשר בעדי חתימה וניחא לי דנהי דבשעת הגירושין לא הי' דעתה מסכמת מ"מ בשעת קידושין מעיקרא על דעת כן נתקדשה שיהי' ברשות הבעל לשלחה בע"כ בכל עת שירצה ושהרשות ביד העדים שיזמין לו הבעל לחתום שיחתמו וכשר בזה ונ"ל בזה דברי הירושלמי שהביאו תוס' שלהי גטין שהקשה לב"ש שלא יגרש אא"כ מצא בה דבר ערוה ל"ל לא יכול בעלה אשר שלחה לשוב לקחתה תיפוק לי' דה"ל סוטה ונתקשו בו הראשונים ז"ל מאי קושיין דלמא בעבר וגרש דמודה ב"ש דגטו גט ערשב"א שם ולפי הנ"ל י"ל דירושלמי קאי למ"ד עדי חתימה דוקא כרתי ולא מתכשר אלא בעדי חתימה וקשה הא ה"ל מפי כתבם כיון שנעשה שלא ברצון האשה דלב"ש לא מתרצית בשעת נישואין שיגרשנה בלא מציאת ערות דבר ונמצא כל שמגרשה בלא ערות דבר פסולי' עדי החתימה משום מפי כתבם וממילא פסול הגט וא"ש דברי הירושלמי [מיהו אכתי הו"מ לאוקמי קרא בשעדי חתימה לפנינו ומעידי' על חתימתם וזוכרי' אותה אלא דקרא לא מיירי בהכי דהרי ה"נ הו"מ לאוקמי קרא בששניהם רוצים בשעת גירושי' ועמ"ש בפר"ח ריש הלכות גטין]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:9)

**והעליתי**אז דלפ"ז עכשיו שהחרים רגמ"ה מבלי להתגרש בע"כ וא"כ בשעת קידושין לא מתרצית לגרשה בע"כ אם עבר על החרם וזרק לה גט בע"כ בעח"מ הרי הגט פסול לשיטה זו משום דהוה מפי כתבם ועיי' תשו' נב"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:10)

**נחזור**להא דידן דהרמב"ם הוא מהסוברים דלא בעי' שליחות בכתיבה מדיהיב טעמא בתש"ו משום דלאו בני דיעה ננהו ומ"מ פוסל עבד משום דלאו בן כריתות הוא והקשה ב"ש סי' קי"ג סק"ה א"כ אמאי לא אמר הש"ס כ"ג ע"א דגוי פסול משום דלאו בני כריתות נינהו ומ"ט תלה משום דעבד אדעתי' דנפשי' ולפע"ד י"ל דס"ל לרמב"ם דלרב הונא דאיירי התם הוה גוי שפיר בן כריתות אי לאו משום דעבד אדעתי' דנפשי' והוא דהא ר"ה ס"ל בעלמא אדם מקנה דבר שלא בא לעולם עיי' יבמות צ"ג ע"א ושם ע"ב מבואר דלהך מ"ד אית לי' דגוי שאמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר ה"ז מקודשת וא"כ ממילא נמי יכול ליתן לה גט ולומר לכשאתגייר ותתקדש לי תהי' מגורשת ממני כמ"ש תוס' יבמות נ"ב ע"ב ד"ה ולאשה וכו' א"כ ה"ל שפיר בני כריתות אי לאו משום דלא שייך בי' לשמה משום דעביד אדעתי' דנפשי' ולק"מ ק' הנ"ל אהרמב"ם מיהא התוס' דלא תי' כך ס"ל כיון דעכ"פ אין הגירושין חלי' עתה לא מקרי בר כריתות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:11)

**והוקשה**למעלת התלמיד הותיק שי' אהא דכ' מהרי"ו בתשובה סוף סי' ז"כ דהרמב"ם דמכשר בחתימה שלא לשמה לא מיירי אלא בחותמים בסתם דכיון שכבר נכתב לשמה א"כ החתימה סתמה לשמה קיימא וקשה למעלתו א"כ הך בריתא הנ"ל דבעי' שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתמו במאי מוקי' לי' דמשום שליחות ליכא למימר הא הרמב"ם לא בעי שליחות בכתיבה ואי משום לשמה דסתמא לאו לשמה קיימא תינח בסופר דכתיבה סתמא לאו לשמה קיימא אבל עדים מ"ט צריכי' שישמעו שיאמר חתמו הא חתימה סתמא נמי לשמה קיימא והנה הייתי יכול לתרץ ק' זו בפשיטות דמהרי"ו נמי לא אמר אלא למאי דקיי"ל כר"א דעדי מסירה כרתי וגט שנכתב לשמה אי בעי לא מחתים לי' כלל ומגרשה כך בעדי מסירה וכיון שכבר נגמר הגט לשמה הרי היא עומדת להתגרש בגט זה ואי חתמו עליו עדים סתמא לשמה קאי אמנם הבריתא הנ"ל אתי' כר' יהודה דמן התורה בעי' כתיבה וחתימה וכל שנכתב ולא נחתם עדיין חסר מעיקור הגט ואינה עומדת להתגרש בו וה"ל כאלו כ' גדול שורה א' לשמה וכי נאמר שאח"כ יכול לכתוב קטן משום שכבר נכתבה שורה א' לשמה ה"ל אינך סתמא לשמה זה לא נימא והה"נ החתימה דהוה מעיקור הכתיבה לר"י ולא נימא סתמא לשמה קיימא והוה א"ש וכהוגן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:12)

**אלא**דלא נוכל לתרץ כן מפני קושייתו אי בריתא כר' יהודה אתי' ולהרמב"ם קולו אתי למעט חרש משום דלאו בר דעה הוא קשה הא לר' יהודה חרש אית לי' דעתא צליתא. ולומר נמי כמ"ש לעיל דבריתא כר"א דבעי כתיבה לשמ' והא דבעי' שישמעו קולו גם בחתימה היינו משום דהוה מפי כתבם ג"כ לא נ"ל דלעיל כתבתי כן בשיטת ר"י בעל התוס' בכתובת כ' ע"ב הנ"ל והרמב"ם לא ס"ל כן לכאורה שהרי כ' פ"ג מעדות הלכה ד' אבל מד"ס שחותכי' ד"מ עפ"י עדות שבשטר אעפ"י שאין העדים קיימי'. ועיי' בש"ע ח"מ סי' כ"ח ומה שהרבה הש"ך להקשות מפי הראשונים ז"ל והעיקור בזה מ"ש הלח"מ שם דרמב"ם קאי בשיטת ר"ת דכל הראוי להגדה אין הכתיבה פוסלת בעדותו ומשו"ה מתכשרי כל הגטין והשטרות אך הרמב"ם קאי כשאין העדים קיימים כבר ואינם ראוי' לכתיבה בהא הוא דמתכשרי רק מדרבנן ע"ש א"כ לית לי' הא דר"י בעל התוס' הנ"ל והדר' ק' לדוכתה ויעיי' בתומים סי' כ"ח שכ' עוד בדעת הרמב"ם דעידי גט הגורמים הכריתות ואינם לראי' לא שייך בהא מפיהם ולא מפי כתבם דהא לאו משום הגדה אתאינן עלה אלא משום גז"ה שכך הוא ענין הכריתות שיהי' שנים חתומים בו ע"ש וא"כ מכל הלין קמה נצבה קושייתו כראי מוצק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:13)

**ועדיין**יש לדחוק ולומר לשיטת הרי"ף ורמב"ם שהאריך הר"ן פ' המגרש דס"ל דלר"א עדי חתימה נמי כרתי וכתב דקרא אחתימה נמי קאי א"ש דנהי דמשום חתימה לשמה לא הוה צריך לצוות לעדים לחתום דסתמא לשמה קאי להרי"ו מ"מ מטעם שליחות בעי' שישמעו קולו דאע"ג דוכתב דכתיבה לא קאי אהבעל אלא אהסופר מ"מ חתימה דקרא אהבעל קאי שהוא יחתום הגט בכתב ידו או ישלח שלוחיו שהן עדיו כמו בממון דאו הודאת בע"ד או העדאת עדים ועיי' רשב"א בחי' פ' המגרש וקרוב למשמעות הזה בתוס' כ"ב ע"ב הנ"ל במ"ש דכריתות ושליחות חדא מילתא היא ופסלינן בעדים משום כריתות ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:14)

**כל**זה נדחקתי לפי שיטת הלח"מ הנ"ל בכוונת הרמב"ם אמנם כבר כתבתי והארכתי במ"א (עיין ח"ס חאה"ע ח"ר סי' ק"ג) דלא נ"ל דבריהם בכוונת הרמב"ם הנ"ל. אבל הנלע"ד דלא מפקי שיטת הרמב"ם מהרי"ף רבי' דס"ל בפ' ד' אחים כשיטת הר"י בעל התוס' הנ"ל דכל שנכתב ברצון המתחייב ה"ל כמעיד בעל פה בפני ב"ד אלא שהרי"ף התנה דכל זמן שלא יצא מת"י עדים לא הוה כמי שהעידו בב"ד ע"ש היטב במלחמות ה' ובס' הזכות. וה"נ ס"ל לרמב"ם כעין זה דודאי מן התורה כל שחתמו השטר והגט והי' ראוי לצאת מת"י עדים ה"ל כמי שנחקרה עדותן אז בב"ד ואפי' מתו אח"כ אין בכך כלום דבשעת חתימתן נגמרה הגדתן אך אחר שתקנו קיום והנפק דנפישי חציפי לזיופא א"כ ממילא לא מקרי כמי שנחקרה עדותן עד אחר ההנפק ואם אז כבר מתו ה"ל מפי כתבם ונהי מן התורה כשר מדרבנן הי' ראוי' למפסל אלא שהם אמרו שיגבו בו אעפ"י שאינם קיימי' ולעולם ס"ל כשיטת הר"י הנ"ל וממילא מתישבה קו' מעלתו הנ"ל גם להרמב"ם כמו שישבתי' לשארי פוסקים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:15)

**ואיידי**דאיירי ראיתי לעורר בכאן ק' לפי השיטה השלישית שנמצא בתוס' כתובת כ' ע"ב הנ"ל דמפקא מדר"י ומדר"ת דס"ל דלא בעי רצון המתחייב רק שיהי' נכתב בלשון שטר ולא בלשון זכרון דברים בעלמא ולית לי' נמי הא דר"ת דכל הראוי להגדה אין הגדה מעכבת בו אלא ס"ל דשפיר הגדה מעכבת אם אינו נכתב בלשון שטר וכן משמע להדי' מסדור לשון תוס' יבמות ל"א ע"ב ד"ה דחזו וכו' ע"ש וכ"כ בתומים סי' ל"ט סעיף ג' ע"ש. וצע"ג מה יענה בהא דגטין ע"א ע"א דפוטר אלם מקרבן שבועה ואמאי לכתוב עדותו בלשון שטר אפי' שלא ברצון המתחייב וצ"ע לכאורה. וי"ל אה"נ הו"מ למכתב עדותו כך אלא הא כל שיכול לחזור ולהודות לא מחייב בקרבן שבועה והא דהאומר א"י לך עדות חייב בקרבן שבועה משום שאינו יכול לחזור ולהודות דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד והיינו דוקא כשהגיד הגדה הראוי לעדות אבל אם הגיד בכתב שלא בלשון שטר כיון שאותה ההגדה לא הוה הגדה הראוי לעדות שפיר יכול לחזור ולהגיד והנה האלם כשהגיד בתחלה בכתב איני יודע לך עדות לא שייך בזה לשון שטר ויכול לחזור ממנה ולהגיד בכתב בלשון שטר זכותו של זה ומש"ה לא מחייב קרבן שבועה. ובזה מיושב בר"פ שבועת העדות דלא הזכירה מתני' פטור אלם או בש"ס דקאמר אינו ראוי להעיד למעוטי מלך או משחק בקובי' מ"ט לא קאמר למעוטי אלם והא"ש דודאי אלם ישנו בקרבן עדות אם הי' הגדה הראשונה בהיפוך מהאמת לחייב הזכאי ולזכות החייב וכתב כן בלשון שטר שאז אינו חוזר ומגיד ומחייב קרבן שבועה דה"ל להגיד האמת בכתב בלשון שטר והש"ס דגטין דממעט אלם מלא יגיד ממעט לי' שאינו מגיד כלל אלא אינו יודע מזה יכול לחזור בו כנ"ל משום דלא באינו יודע לשון שטר וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:45:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:45:16)

**מיהו**בסמ"ע כ' דהא דאינו חוזר ומגיד נפקא לן מאם לא יגיד הגדה א' ולא ב' הגדות ע"ש ובר"ן דשבועות ל"א ע"א מבואר דבאינו יודע לא שייך חוזר ומגיד ע"ש וצריך לומר הוא מפרש אם לא יגיד במגיד הפוך האמת ודלא כנ"ל והארכתי בזה במקום אחר [עיין ח"ס חאה"ע ח"ר סי' מ"ט]. פ"ב יום ד' כ"ד טבת תקפ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:1)

שנית להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:2)

**השתא**הכא קבלתי נועם מכתבו מכ"ח אדר תניין העבר ושם נאמר בבקשה להשיבו מהר לכשיגיעו על י"ט ולהיותי רוצה ברצון ירא ה' לא אחרתי כלל ועם הטרדות הרבות הגדולות ההמה אשר כעת סבבוני אהבה רבה דוחקת הבשר להשיבו ורק לעשות סניגורי' על דברי בקיצור נמרץ. הנה עיקור פלפול בנוי על מה דקתני בבריתא הגט בטל דמשמע מן התורה האמת שסימן זה הניח הרמב"ם בספרו לשנות בדרך קצרה ועשה סימני' לתורה כל מקום שנאמר בטל הוא מן התורה ופסול הוא מדרבנן אבל במשנה ובריתא ליתא להני כללא והנה ר"י פוסל עד שיהי' כתיבתו וחתימתו בתלוש כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול והרי אלו מן התורה פסולי' וה"ה בהיפוך בטל בדרבנן וכ"כ הכ"מ פ"ב מגירושין סוף הלכה ה' אהך בריתא גופה שאנו בה שס"ל להרמב"ם שאפשר לפרש בטל לאו דוקא אלא מדרבנן בעלמא ומכ"ש אם נאמר פסולי דבריתא מדאורי' נינהי חוץ מפסול חתימה ותנא בטל משום אינך שאין בזה גמגום והפסד כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:3)

**ומ"ש**התלמיד הותיק נ"י אמ"ש הרב"ש רס"י קכ"ג וז"ל והתוס' ס"ל דא"צ שליחות וכתב קאי אסופר ומה שצריך לצוות בעצמו להסופר משום כשלא שמע מהבעל הוה כאלו כותב בסתם ושלא לשמה לפירושם קשה למה תני' בבריתא הגט בטל הא לא הוה אלא חשש בעלמא ומדרבנן עכ"ל הרב"ש והוקשה לו מנ"ל דלהתוס' אינו פסול אפי' מן התורה ושכן משמע מלשון מרדכי יבמות ס"פ ר"ג אלו תוכן דבריו ואני תמה איך יפסל זה מן התורה ואפי' מדרבנן וזה לשון המרדכי ס"פ ר"ג ואע"ג דמשמע בגטין בכתיבת הגט לא בעי' שליחות מדמכשרי' לכתיבת הגט חש"ו אע"ג דלאו בני שליחות נינהי מ"מ דעת הבעל בעי' משום וכתב לה לשמה עכ"ל והכוונה בזה שאם יכתוב אדם גט לשם אשה פלונית טרם שידע שהבעל רוצה לגרש אשתו אעפ"י שאמר בפיו הריני כותב לשם גירושי אשה פלונית מ"מ הוה שלא לשמה כיון דסתם אשה לאו לגירושי' עומדת ולא שייך לומר לשם גירושי אשה פלונית אבל אחר שנודע לו שהבעל רוצה בגירושי אשתו וגם הבעל יודע שזה הסופר כותב לה גט אעפ"י שלא מינוהו שליח לכתוב מ"מ הוה כשר מן התורה כיון דמינוי שליחות לא בעי' ולשמה אמר הסופר בשעת כתיבה ולגירושי' בגט זה עומדת שהרי הבעל רוצה לגרשה ויודע שהסופר כותב לה גט ורוצה בכך תו לא בעי מינוי שליחות ומ"מ כ' המרדכי של ענין זה הוה קצת כעין שליחות שלא יכול לכתוב בשעה שאינו יכול לגרשה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:4)

**וראי'**ברורה לדברי מש"ס קידושין ט' ע"ב דקיי"ל כר"פ התם דשטר ארוסין בעי' מדעתה דילפי' מגט דבעי' דעת המקנה היינו דעת הבעל ה"נ בעי' דעת האשה והנה באירוסי' אין שום ה"א שבעי' שליחות האשה שתצוה לסופר לכתוב לה שטר אירוסי' וגדולה מזה נסתפק הרב"ש בסי' ל"ו סק"ג דאם נתרצית האשה להתקדש ורק לא ידע הסופר אם בכסף או בשטר והלך וכתב לה שטר אם מקרי גם זה מדעתה א"כ מכ"ש דלא בעי' מינוי דידה שתמנה אותו לשליח לכתוב ואפ"ה מקרי לשמה וה"נ בגירושי' לא בעי אלא דעת הבעל לא מינוי שליחותו וה"ל לשמה מן התורה וא"א שיפסול אלא מדרבנן ושפיר הקשה הרב"ש הא בבריתא קתני בטל והנה אם הפי' כפשוטו דלא שייך בבריתא בטל על פסול דרבנן נעלמו ממנו דברי הכ"מ הנ"ל אבל הנ"ל שס"ל שאפי' פסול גמור דרבנן ליכא כיון שהסופר אומר להדי' הריני כותב לשם אשה פלונית ואין כאן רק חששא כיון שלא מינוהו שליח בפירוש מחזי כשלא מדעת ואיך יוצדק על זה אפי' פסול מכ"ש בטל כנלע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:5)

**ומה**שתפס על מה שחדשתי דאשה אינה מתגרשת בע"כ בעידי חתימה אלא משום דגם מתחלה נתקדשה ע"ד כך שהבעל יגרשנה בעל כרחה לרצונו משום דאל"כ ה"ל שטר שנכתב שלא ברצון המתחייב לפסול משום מפיהם ולא מפי כתבם והקשה על זה שחרור עבד לר"מ מאי איכא למימר דס"ל חוב הוא שיצא לחירות י"ל דעבד כל זמן שלא הגיע השחרור לידו הרי כמקנה קנינו מטלטליו ובהמותיו ואלו רוצה למוכרו לאחר בשטר ואפי' תהי' המכירה ההיא בע"כ של העבד וכי ס"ד שצריך שיוכתב השטר מכירה ברצון העבד דהרי הוא כמוכר בהמה שלו וה"נ מוכר הבהמה לבן חורין כי בשעת מסירת הגט הוא כבהמה ובקבלה נעשה בן חורין וקונה עצמו ולא שייך בזה מתחייב והסברא דקה ונכונה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:6)

**ומ"ש**מדברי התשובה המובאת בב"י סס"י קל"ד דדיבור אחרון מבטל הראשון גבי מודעא וסובר לומר הה"נ גבי אשה בשעת גירושין תחזור ממה שנתרצית בשעת קידושין ועי"ז חשב שנתבטלו הקידושין למפרע חלילה לו לחשוב עלי כן שיהי' כל הגירושי' מן התורה כביטול קידושין אבל לא דמי כלל לדבור אחרון המבטל הראשון דפשיטא דכל אדם שלא השתעבד עצמו לדבר יכול לחזור מדבורו כמה פעמים אבל אשה שבשעת קידושין נשתעבדה לבעלה ע"ד כך שהיא מוריק כחה לו שבכל עת שירצה לגרשה יהי' יכולת בידו מבלי רצונה כי כן גזר הקב"ה שככה יהי' א"כ שוב לא תוכל לחזור בו ומטעם זה מועיל פסק ב"ד אע"ג דאם אין בעלי הדין עומדי' לפני הדייני' אין להם אלא דין עדים א"כ מה מועיל מכתבם ה"ל עדות מפי כתבם דהרי המתחיייב בדין אינו מרוצה שיכתבו פס"ד אע"כ משום שמתחלה באו לשניהם לדין ונשתעבדו זה לזה או אפי' בתחלת העסק שביניהם נשתעבדו על שם כך ותו לא יכלו לחזור בו [ועיין בח"ס חאה"ע ח"ר סי' ק"ג]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:7)

**ובלאה"נ**אין אנו צריכי' לשום דוחק דהא מכח סתירת הקרא באנו לידי מידה זו ר"ל דכתב מפיהם ולא מפי כתבם א"כ גט כריתות היכי משכחת לי' ועל זה אנו מתרצי' כשנעשה מרצון המתחייב לא מקרי מפי כתבם וע"כ כוונת ברצון המתחייב בתחלת המעשה אעפ"י שיחזור אח"כ לאפוקי אם לא נתרצה מעולם דאל"ה עדיין לא הועלנו כלום דהרי גט שלא ברצון המתחייב הוא אע"כ לא צריכנא אלא שיתרצה פ"א ולא יכול לחזור בו אח"כ אם נשתעבד לכך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:8)

**ומ"ש**מאונס שגרש תמהתי הלא לא אמרתי אלא במגרש בעידי חתימה לחוד ר"ל ואין העדים לפני הב"ד להכיר חתימתם ולהעיד על גוף המעשה דודאי אי הי' כל גט על זה האופן שחותמי' בו עדים ואותם העדים עצמם עומדי' לפנינו ומעידי' החתמנו הבעל על זה הגט ואנו זוכרים עדיין המעשה אז לא מקרי מפי כתבם דזה פשוט דזה מקרי מפיהם דכשר אפי' בממון ואפי' בזכרון דברי' בעלמא אלא דקרא לא מיירי בהכי אלא בחתימת עדי' לחוד מבלי שיעידו בפנינו ומשו"ה כ' הרז"ה דה"ל מפי כתבם ומשו"ה כתבתי בסוף ד"ה ובתשובה א' הארכתי וכו' כתבתי וז"ל מיהו אכתי הו"מ לאוקמי קרא בשעידי חתימה לפנינו ומעידי' על החתימה וזוכרי' אותה אלא דקרא לא מיירי בהכי דהרי ה"נ הו"מ לאוקמי קרא בששניהם רוצים בגירושי' ועמ"ש פר"ח ריש הלכות גטין עכ"ל שם ורצוני דמסתמא כל הפרשה מיירי בלשונה דוכתב משמע שאין כאן אלא עידי חתימה ומיירי שהוא מגרשה ע"י ערות דבר בע"כ ומשו"ה פריך הירושלמי וא"כ אונס דקרא מיירי בהנ"ל שגרשה ע"י עדים שבפנינו ומכ"ש אי נאמר דמן התורה חתימה תעיד כמאה עדים תו לא צריך לשום דוחק ויעיי' במ"ש חי' רשב"א סוף פ"ק דמגילה שם הארכתי בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:9)

**ושמעתי**ממורי הגאון החסיד כבוד מה"ו נתן אדלער זצ"ל בזה דבר נאה ומתקבל בש"ס ר"פ המגרש (גיטין פ"ג ע"ב) השיב ר"ש ב"ר אלעזר תשובה לדברי ר"א וכי היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר וקשה הלא אין זה תשובה לעיקור דברי ר"א אלא למה שמודה ר"א במגרש אשתו וא"כ אי השיב לבטל ההודאה כ"ש שהוספת ומה שייך השיב לדברי ר"א ותי' ז"ל לפי דברי הירושלמי הנ"ל דפריך איך משכחת לא יכול ולא בעי לאוקמא בששניהם רוצים ע"כ צריכי' לומר דמסתמא כל הפרשה בחדא גוני מיירי והנה ר"א שמותי נמי מפרש בערות דבר דוקא ואיהו הא דריש והיתה לאיש שלא התירה אלא לאחר ומיירי כל הפרשה במי שמצא ערות דבר וגרשה והתנה שתהי' אסירה לכל העולם ורק התירה לאחר ונישאי' לאותו האחר ומת או גרשה מחמת ערוה לא יכול בעלה הראשון לשוב לקחתה וק' הא קיי"ל במחזיר גרושתו אינו חייב עד שיקדש ובעיל מדכתי' לקחתה כמבואר פרק עשרה יוחסין וקשה איך משכחת קידושי' הא בעי' דאהני מידי בקידושי' כמבואר שם פ"ג ע"ב אמר אביי אם איתא לדר' אבא ע"ש והכא הא לא אהני בקידושי' דלכ"ע עדיין אסורה מהויי' ראשונה שלו שהרי לא התירה אלא לזה האחר והאחר הלז מת וא"כ לא אהני מידי קידושי' ואיך משכחת לי' לא יכול אע"כ צ"ל ע"י קידושי השני מותרת לכל העולם שנאסרה עליהם והיינו ממש מודה ר"א וכו' וע"ז השיב ר"ש בר"א וכי היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר וממילא נסתרו כל דברי ר"א ושייך שפיר השיב ודפח"ח ואשים קנצי למילין ואסיים בשמחת החג הכ"ד. מ"ד נגהי ליום ב' ט' ניסן תקסה"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:46:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:46:10)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:47:1)

**החיים**והשלום יחדו יהיו תמים על ראש ידידי הרב הגאון המאה"ג החרוץ המופלא ומפורסם כש"ת מה"ו שלום נ"י אולמן אב"ד ור"מ דק"ק פ"ק יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:47:2)

**במותב**תלתא כחדא הוינא כד אתא מכתבו הנעים והאיר על עבר פנינו וראינו כי היטיב חרה לו למכ"ת על הרב המסדר הגט בק"ק פלוני' שהשמיט לכתחלה אות יו"ד מן דהוית וגם שלא היתה שורה א' מעורה בתוך אותו הגט והנה גם בעינינו יפלא מאוד מה ראה על ככה והאמת כי הי' מהראוי שלא לעיין בהאי מלתא כלל ולהחזיר הגט ליד הרב המסדר ויתקן אשר עיוות אך גדול כבוד התורה ולא קטלי קני באגמא הוא הרב הנ"ל וירא ה' מרבים וזכות אבותיו מסייעו וגם כי כ' מכ"ת שאפשר שיש קצת עיגון בזה וחזינא לדעתי' דפר"מ נוטה להכשיר ע"כ לא נטיתי מדרכיו ועיינתי בצירוף הרבנים המופלגים דייני הק"ק יע"א הח"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:47:3)

**הנה**בשורה שאינה מעורה ידוע שרוב הפוסקים מכשירים ונוהגים להכשיר עכ"פ בדיעבד כמ"ש מעלתו ג"כ אמנם באידך מ"ש דהוית חסר יו"ד וכ' בלבוש שיהי' לפ"ז משמעותו אשה אחרת דעלמא משא"כ דהוית ביו"ד שמשמעו לנוכח ומייתי ראי' מקרא כדכתי' ברות אשר היית עם נערותיו דמתרגם דהוית עם ע"ש ופר"מ הוכיח במישור דפסול בדיעבד דאלת"ה מה הועלנו בהוספת היו"ד הא איכא למטעי ולמקרי דהוית בחיר"ק ויהי' משמעו שהייתי וטוב הי' יותר לכתוב בלא יו"ד ולמקרי בצירי דהות כמו שאנו קוראים ודן בלא יו"ד אע"ג דגרע דהות בלא יו"ד הנה דבריו הם דברי שכל מאירים העינים אבל י"ל לזה תי' אחר עפ"י מ"ש בנחלת שבעה סי' י"ג סעי' א' בכתובה דארכסא דנוסחא שלה מתחלת מה דהות קדמנא העלה שם דהות בלא יו"ד הוא לשון הוה והוית ביו"ד הוא לשון עבר ומייתי ראי' מקרא ותהי אשה לבן אדוניך דמתרגם והוה אתתא יע"ש האמנם המעיין שם יראה שממנו נעלמה כוונת הלבוש בהלכות גטין כי הוא סבור לחלק בין הוה לעבר וכוונת הלבוש לחלק בין נוכח לנסתר מ"מ האמת הוא דתיבת דהות חסר הוא משמש לנוכח כמבואר מהראי' מותהי אשה לבן אדוניך וכיון שכן הוא האמת אזדא לי' ראי' של מכ"ת איכא למימר כי היכי דמכשרינן וכתי' לכתחלה ביו"ד אע"ג דאיכא למקרי בחירק הה"נ דכשר כשנכתב חסר אע"ג דאיכא למקרי בפתח והא דלא תקנו לכתחלה לכתוב כן לא משום שיהי' משמע אשה אחרת דעלמא אלא משום לשון הוה אעפ"י שלא יהי' בזה שום הפסד בכוונה אם יאמר בלשון הוה את אשתי עתה שלקחתיך מאז מעתה תהי' פטורת ממני שזה יהי' משמעות לשון הוה מ"מ יותר הי' נראה לתקן הלשון בלשון עבר דהוית ביוד אבל לעולם בלא יוד נמי כשר בדיעבד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:47:4)

**ועוד**נראה לומר דהשתא שזכינו שהוא לשון הוה א"כ ממילא אין כאן שום משמעות יותר לנקבה נסתרת מלנקבה נמצאת שכן כ' הרלב"ח בתשובה סי' קכ"ט שכל לשון המשמש הוה אין בו הוראת נמצא או נסתר אלא ידון בו לפי הלשון הסמוך לו מלפניו או מלאחריו ומייתי ראי' מפסוק ביתרו אשר הוא עושה לעם אשר אתה עושה לעם כיון שתיבת עושה הוא לשון הוה ע"כ אין בו שום הוראה לנוכח או לנסתר כ"א עפ"י תיבות הסמוכות אתה עושה הוא עושה וא"כ ה"נ תיבת דהות חסר שהוא לשון הוה נדונו עפ"י הכתוב לפניו יתיכי ליכי אנת אנתתי דהות וכו' ועוד ראי' מלשון העומדת היום שהוא לשון נסתר רק שהוא הוה יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:47:5)

**ועוד**נ"ל אפי' יהי' נמי לשון נקבה נסתרת אין הפסד בלשון ולטעות שמדבר עם אחרת כיון שלפניו ולאחריו מדבר לנוכח יתיכי ליכי א"כ אפי' נפרש הכוונה בלשון נסתר מ"מ הכל הולך אל זאת האשה שמדבר עמה כי כן הוא הגות הוא בלשון להתחיל לנוכח ולסיים בנסתר ע"ד משל אתה הוא האיש אשר הי' עמי בדרך פלוני וכן תקנו כל נוסח הברכות ברוך אתה אשר קדשנו אעפ"י שהלכו בו נמושות בנגלה ונסתר מה ראו על ככה היינו משום שהלשון הי' יותר צח לומר אשר קדשתנו במצותיך ומשו"ה נדחקו לתרץ הלשון והטעם אבל עכ"פ פשוט הוא שכן יכין ג"כ לדבר וא"כ אין הפסד במשמעות אם יאמר לנוכח אשה את האשה שהיית אשתי מקדם וראי' ג"כ לדין זה מתשו' רלב"ח הנ"ל דעובדא הוה שכ' הסופר בגט הניתן לשליח שיתן בכל מקום שתמצא וה"ל לכתוב שתמצאי ביו"ד בסוף לנוכח והשתא שנכתב בלא יו"ד משמע לנקבה נסתרת ופסלו הנ"ל משום דמשמע שתלה התנאי שהיא תתגרש במקום שימצא אשה אחרת יע"ש משמע להדי' שאלו לא הי' אפשר לפרש ולתלות בתנאי שתתגרש זו במקום שתמצא האחרת לא הי' פוסלו שאין הפסד אם יהי' שם תיבה א' שהוראתו לשון נסתר כיון שכל הגט בלשון נוכח וכנ"ל ובלאה"נ מסיים הרלב"ח שם להכשיר במקום דוחק ועיגון וכן כ' פר"ח והכא נמי נראה קצת להקל מטעם הנ"ל וכהסכמת פר"מ יהי' איך שיהי' מצוה שבאת לידו בלי ספק יעשה את שלו ולהוכיח הרב המסדר על פניו וכן לא יעשה ויותר אין אתנו להאריך נזרקה מפי חבורה באנו על החתום. פ"ב יום ג' ב' מרחשון תקסח"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:47:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:47:6)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:48:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:48:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:48:1)

שנית להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:48:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:48:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:48:2)

**מכתבו**הנעים הגיעני אמש ולהיות כי היום טרודת מאד הי' נראה לי קצת בריש מראין להחזיר הזמורה לאפיו של הרב המסדר ולהטריחו להשתדל עכ"פ גט אחר ואם אולי לא יכולו להמציא גט אחר אז נקח מועד ונחכם מה לעשות בזה אמנם הדרנא מכמה חששות דאיכא למיחש עי"ז אשר קצר המצע מהשתרע ע"כ אחר העיון נלע"ד דלפי משמעות הרשאה דמשמע שהגט שנכתב ביום ג' נמסר ליד השליח ביום שלאחריו הנה אם כדברי הרשאה כן הוא אין כאן שום בית מיחוש וע"כ לא פליגי רש"י והר"ן אלא בגט שזמנו מוקדם או נכתב ביום ונחתם בלילה דלרש"י ודעמי' יש לו תקנה ע"י שליח והר"ן פליג אבל גט שנכתב ונחתם בכשרות וניתן לשליח ולא הגיע להאשה עד אחר כמה ימים מה לנו נתעכב ביד השליח או ביד הבעל ולית דין ולית דיינא דאין כאן בית מיחוש כלל ולא נשאר עתה רק מה שהשליח מכחיש שטר הרשאה ואמר שהגט ניתן לידו ביום הכתיבה שהוא יום ג' והרשאה מעידות עלינו שנמסר בידו ביום שלאחריו נמצא מכחישים זא"ז ויש לחוש ממשמעות שני אלו כאלו הי' ב' גיטין א' נמסר ביום ג' ואח"כ מסר אחר ביום ד' ונמצא ממילא שזה שנמסר ביום ג' נתבטל השליחות וכיון שהשליח מעיד על עצמו שזה שבידו הוא אותו שנמסר ביום ג' הרי לפי ההרשאה הזה הוי זה הגט שנתבטל זה הוא דאיכא למיחש הכא וכעין אותו מעשה שהביא הב"י בסי' קמ"א ע"ש תשובת מהר"מ מזרחי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:48:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:48:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:48:3)

**אבל**כד מעיין שפיר נראה דיש לתקן ע"י שנכתב שם למקום המגרש ויתקן זה על א' משני דרכים האחד שעידי הגט יעידו שביום ג' לא חתמו על שום גט כ"א על אחד ועידי המסירה יעידו שאותו הוא שנמסר לפניהם באותו היום לזה השליח נמצא א"כ דעידי ההרשאה הם מכחישים את עידי המסירה הנ"ל והוי לי' תרי ותרי ודל עדים מהכא ונאמר השליח בגטו בידו בלי ההרשאה כי מה לי בהכחשתם אם נמסר ביום זה או ביום זה כיון שאין בזה קפידא ויהי' השליח בנאמנותו לומר בפ"נ ובפ"נ וזאת שנית שגם הב"ד ועידי ההרשאה בעצמם יבואו ויגידו המעשה כאשר הוא כי בלי ספק נראה שהם יתרצו דבריהם שהי' כדברי השליח שנמסר ביום ג' וההרשאה נכתב ביום שלאחריו וכותבי ההרשאה לא נתנו לבם לשנות נוסח ההרשאה הנדפסת ולעולם תלינן בכה"ג וגדולה מזה ועיי' בצמח צדק סי' ק"י שהכשיר הרשאה שנכתב שם שעידי הגט הם פלוני ופלוני דלא כמ"ש בגט וע"ש איך טרח לישב ולתלות בטעות כה"ג ועוד נמצא יותר מזה בתשו' ראנ"ח הובא בפר"ח ע"ש ויראה דאפשר בדוחק לתרץ לשון ההרשאה שתהי' סובל תי' העדים הנ"ל ולפרש הכי בי' אנחנו חתומים מטה ביום פלוני רצונו לומר שהיינו חותמין למטה ביום פלוני לפנינו העדים מסר זה הגט ולא הוזכר כלל זמן מסירת הגט רק זמן חתימתם למטה כי אין נפקותא להזכיר זמן המסירה. והתועלת בזה התירוץ הדוחק בפי' לשון ההרשאה הוא זה כדי שאם יעידו עידי ההרשאה על עצמם שהאמת כדברי השליח לא יהי' כחוזרים ומגידים כיון שעכ"פ אפשר לפרש בשום אופן שבעולם לשון הרשאה שיהי' סובל כהגדה שני' של העדים מפרשים כן ובפרט היכא דאיכא הכחשה בלא"ה שיש לדון כאינם מכחישים כידוע כל הנ"ל נזרקה מפי חבורה בקיבוץ חכמים ע"כ אם דעתו הרמה מסכמת בזה אחר עיון הדק היטיב לסדר הגט הנ"ל אחר שיכתוב לק"ק המגרש וישיג משם תשובה כמבוקשינו ה"ל אזי מטינא שיבוא מכשורא ומהיות טוב שהרב המסדר יעשה כל מעשיו בענין זה בהעלם ובסתר כדי שלא יודע המגרש מפני כמה חששות ואין להאריך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:48:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:48:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:48:4)

**הגיעני**שנית היום מכתב קדשו וחזיתי' לדעתי' דעת תורתו נוטה לסדר הגט מבלי שאלת פי הרב המסדר ובעלי ההרשאה כלל מפני חשש עיגון ומר נ"י בפנים ואנא מבחוץ ופשיטא דבמקום חשש עיגון יש להקל ולסמוך אהגאון צ"צ כמ"ש פר"מ אעפ"י שאין הנידון דומה ממש דהכא איכא למיחש לשני גיטין וכמ"ש במכתבי הקודם שאחד נבטל והשני נאבד מ"מ איכא נמי לצדד להקל לאידך גיסא כיון דהשליח מתרץ דברי העדים לומר שטעו והוא דבר דעבידא למטעי בקל ואפשר שהשליח נאמן זה במגו דאי בעי הוי אמר שנמסר לידו ביום ד' כמ"ש בהרשאה ומה הי' לו לומר שנמסר לו ביום ג' והם טעו כי מה הפרש יש בין נמסר לו ביום זה או ביום זה ומה לו לשקר אע"כ האמת כן הוא שטעו ומצורף לזה שגוף הדבר היינו זמן מסירת הגט כיון דלדינא אין בו קפידא אפשר דה"ל כמלתא דלא רמי' עלי' ולאו אדעתי' כמבואר פ' שבועת העדות מצורף לזה הלא כל מה שאנו חוששין הוא שמא הי' ב' גיטין א' נמסר לשליח ביום ג' ונתבטל אח"כ והשני ביום ד' וזה אי אמרינן שהרי בעלי ההרשאה לא באו אלא להעיד על הגט פלוני כדי שנדע שזה הגט שהוא בידו של שליח הוא הגט בעצמו שמעידי' עליו בהרשאה ואי איתא שנמסר לידו עוד גט כזה ממש שנכתב ממש באותו הזמן ואותן העדים א"כ לא הועילו בעלי ההרשאה כלל בסימניהם שהרי עדיין לא נרשם על איזה מהגיטין הממרשים את השליח הזה דאע"ג דזה נמסר ביום ג' וזה ביום ד' מ"מ זה הסימן אינו ניכר בגופו של גט וא"כ ההרשאה הוא ללא הועיל וא"ל שמא בעלי ההרשאה לא ידעו שיש להשליח עוד גט אחר זה מהנמנע שהרי אנו רואים הגט הזה שיש ביד השליח נכתב כדרך שכותבי' גיטין וחותמין עליו ולא שכיח עתה בזמנינו שיכתבו סופרים ויחתמו עדים להתלמד ואין דרך לכתוב אלא בפני מעמד הרב שבעיר נמצא שע"כ זה הגט שביד השליח ידוע הוא לרב וב"ד והם הם החתומים על ההרשאה בהנפק שלה א"כ הרי ידעו בעלי ההרשאה מזה ואיך לא נתנו סי' להבחין בין גט פסול לכשר ואפי' שיש לדחוק בכל זה מ"מ יותר טוב לסבול דוחק קטן ולומר שטעו וכמאמר השליח וכנ"ל מלכנס בדחוקי' רחוקים לפסול הגט ועוד נ"ל הואיל ומכתב הרב וב"ד השלוח ע"י השליח ליד פר"מ נכתב ביום ד' שם נאמר דנכתב דהוית חסר א"כ אי ס"ד שזה הגט שביד השליח הוא הניתן ביום ג' ובו נכתב ג"כ דהוית חסר יו"ד ומסתמא כבר הרגיש בו הרב א"כ איך חזר הסופר וכ' גם השני חסר יו"ד וזה מקרה רחוק שהרי ביום ד' כ' הרב דנכתב דהוית חסר ומסתמא לא הועידו על גט הראשון שנפסל אלא על הכשר ואיך אירע זה שני פעמים זא"ז וזה לא שכיח ולע"ד ה"ל כסי' מובהק וראוי לסמוך עליו ע"כ אם דעתו מסכמת למטינא שיבא מכשורא אך בכל זה נ"ל שאחר הנתינה ראוי' עכ"פ לכתוב להרב ולהוציא אמתלא מפיהם מ"ט ככה עשו וראוי לסמוך על כל האמור ולסדר כאשר דעתו הרמה נוטה ג"כ וכמה"ח. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:1)

**אחר**ד"ש כנהוג אבוא בדבריו אשר בקש ממני לברר דברי אשר נודע לו שרציתי לפסול גט שטעה הסופר וכ' דהוית אנתתי מקדמת דנא במקום שהי' לו לכתוב מן קדמת דנא כי חששתי שמא מקדמת דנא משמע שתהי' אשתו יותר ממה שהיתה מקדמת דנא עד שמצאתי בלבוש שכ' משו"ה כשר אי לא כ' כלל תיבת אלו מן קדמת דנא משום דהוית פירושו לשעבר ומייתי לי' מתרגום רות על פסוק אשר היית עם נערותיו ומשום כן אמרתי דהשתא נמי ליכא למטעי והכשרתיו אלא שאירע אח"כ פסול אחר באותו הגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:2)

**ועל**זה ערער מעלתו דא"כ אם כ' מן קדמת דנא נמי יפסול שהרי מ"ם בראש תיבה משמשת כמו מן ואם יהי' מקדמת פירושו יותר מקדמת כן יהי' מן קדמת הפי' כן ומייתי לי' ראי' מדברי עצמי שמצא באחד מאגרותיי שכתבתי ועת"ה אה"י' יות"ר זרי"ז להשיב"ו יות"ר מ"ן קדמ"ת דנ"א ועוד אי ס"ד דיש לפרש כנ"ל לא יועיל לזה שום רמז ממה שכתב לפניו דהוית שהרי אנו חוששי' מלכתוב מוני"ן בוי"ו שלא יהי' משמעתו לשון אונאה כמו או"ה מונין את ישראל אעפ"י שאין המשמעו' שלפניו ולאחריו משמע כן וכן אם כ' לבריאת עלמה בה"י פסלינן דמשמע עלמה נערה אעפ"י שאין המשמעות סובל כן אע"כ אם אפשר לטעות לא יועיל לזה שום משמעות אבל הכא ליכא למטעי כלל אם לא כתי' להדי' יות"ר מקדמת דנא אלו דברי פקפוקיו (ועיין תוס' כתוב' סוף פרק נערה שנתפתתה) והנה בלשון חז"ל עיי' בכורות ז' ע"ב רש"י ד"ה מטמא הוה משמע מגופי' דטמא ומן הטמא משמע מינו של טמא הן דדמו לחלב עכ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:3)

**ואשאלהו**ויודיעני מה פירוש הקרא והטיבך והרבך מאבותיך אם הפירוש ההטבה והריבוי יבואו לך מאבותיך או הפי' ההטבה והרבוי יהי' לך יותר מאשר הי' לאבותיך ישאל נא לתינוקות של ב"ר ויגדך אמנם מה הוא הרבוי מאבותינו הרמב"ן מפרש הפרשה כולה בגאולה העתידה וכן כ' כמה פעמים בפי' התורה וגם על פסוקי' אלו וא"כ הריבוי על קיני וקניזי וקדמוני ועיי' רשב"ם ב"ב נ"ו ע"א אמנם דבריו צ"ע מש"ס עירוכי' ל"ב ע"ב מפרש להך קרא בהדי' בגאולת עזרא וכן בסדר עולם דמייתי לי' הש"ס ס"פ יוצא דופן ויעיי' בתו' יבמות פ"ב ע"ב ובילקוט פ' נצבי' מפרש מהו הרבוי מאבותינו שהם לא נתחייבו במעשרות עד שכבשו וחלקו ואלו בבית שני נתחייבו מיד וצריך לומר דהרמב"ן בפי' התורה קאי בשיטת הרמב"ם ספ"א דתרומות דמעשרות בימי עזרא לא הי' מן התורה דמאליהן קבלו עליהם וא"כ ע"כ לא יתפרש והרבך מאבותיך אלא בקבוץ המקווה ב"ב אמן מ"מ א"א לפרשו אלא ברבוי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:4)

**וכן**טוב שם משמן טוב וכי יפרשהו טובו של שם מגיע לו משמן טוב לא אאמין שיחשוב זה בר דעת אבל פירושו יותר טוב מן השמן כמ"ש חז"ל שהשם מביע למרחוק משא"כ שמן הטמון בצלוחית של פלייטון ועוד ראיות נזכרים לקמן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:5)

**ועוד**מקראות למאות יורו כן ועל כרחו יודה לזה אלא שיטעון כיון שהוראת המ"ם בתחלת התיבה הוא כמו מן א"כ גם מן יש לפרש כן ועתה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך הרי הוא בעצמו השריש שאם יש לפרש שום משמעות גרוע בגט לא יועיל לזה שום ענין שלפניו ולאחריו והבי' על זה ראי' וא"כ מכיון שהוכחנו שנמצא כזה מ"ם מורה על יתר בלא תיבת יותר א"כ מן נמי כן הוא ולפ"ז בכל הגיטין יש לפרש מן קדמת דנא יותר ממה שהיתה לפנים והוראת משמעות תיבת דהוית אינו מועיל לתקן זה כמו שהשריש מעלתו נמצא דיכול למפסיל כולהי גיטין דעלמא כרב חסדא דגטין כ' ע"א אלא ע"כ אין ממש בדבריו כאשר יתבאר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:6)

**וגם**עדיו עידי שקרים הם מה שהבי' ממה שנזהרי' מלכתוב מונין בוי"ו היינו טעמא משום דהיינו מפרשי' שאותו המנין לבריאת עולם הוא רק מנין של אונאה באותה העיר כשרוצים להונות ולהטעות זא"ז כותבי' אותו המנין אבל עיקור מנינם הוא למנין אחר למלכות או לשום דבר אחר ויעיי' בלבוש סי' קכ"ו ששם מקור דבר זה ובאמת צריך חקירה מרבותינו שבארץ צרפת דשם מקפידת המלכות ההוקם על חדשים מקרוב שלא לכתוב שום מנין אחר בשום כתב כ"א למנין חירות שלהם כידוע ורק באגרות של רשות מזכירים קצתם בריאת עולם אבל זולת זה דמו בראש איש הכותב שום שטר וכה"ג איך נוהגי' עכשיו בגט כי לכאורה צריכי' למנות דוקא מנין ההוא הואיל שהמלכו' מקפיד על מנין בריאת עולם ודבר זה צריך חיפוש בראשוני' ובלשון תוס' בגטין פ' ע"ב ד"ה זו ושם מנין של ב"ע ממש מנין של אונאה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:7)

**וגם**העד השני לבריאת עלמה הוא שקר כי מי הוה סני לפרש לבריאת עלמה א' ידועה שכיון עליה הבעל כמ"ש בנחלת שבעה והרי האומו' מונין ללידת בן העלמה לדעתם וא"כ איכא למטעי מיהת ואם יאמר איך שייך בריאה שהוא יש מאין ומיום ברוא אלקי' העולם לא נתחדש יש מאין י"ל הו"מ למימר לבריאת לשון בריא מחליה וכמ"ש נחלת שבעה סי' י"ב סעי' ח' דיש לפרשו ג"כ לשון בריא אולם יע"ש אלא דאם כתי' עולם מובן הוא דלבריאת לשון בורא עולם ואם נכתב עלמה נפרש בריאות גופה מחליה וכל זה פשוט לכל מבין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:8)

**ועתה**אבוא לפרש במה נסתפקתי כי בכל הנוסחאות שראיתי מצאתי מן קדמת כגון בטור ובלבוש ובסדור פאדווא חוץ מהעיטור שהשמיט כלל תיבות אלו ובנחלת שבעה כ' בשם רמ"מ ולא יכתוב מקדמת אלא מן קדמת שהוא לשון המבורר טפי עכ"ל ולא ידעתי מה ברור נמצא במן טפי מבמקדמת ועלה ברעיוני הואיל ואינני זוכר בכל המקרא שנאמר תיבת מן ויהי' הוראתו יותר אבל מ"ם ברא"ש נכתב כמה פעמים ככה בפסוק וחפשתי בספרן של ראשונים וראיתי בקונקאר דאנסיוס בשרש מן לא מייתי לי' כלל וכ' הואיל ואינינו אלא כינוי בעלמא לא מייתי לי' והנה אלו הי' פ"א נכתב והי' הוראתו יותר בודאי הוה מייתי לי'. שוב ראיתי בשרשי' של רד"ק סי' רע"ט שם מייתי כל הוראת מן והוראת מ"ם שבראש התיבה וכשהגיע להוראת יותר כ' וז"ל ויבוא בענין יותר שמן ששון מחבריך יותר מחבריך תבורך מנשים יותר משאר נשים [ולקמן בסוף הקונטרס נדבר מזה הפסוק] טוב שם משמן טובו הדומי' להם עתה נרע לך מהם חסר למ"ד השמוש ענינו יותר מלהם כלומר יותר נרע לך ממה שבלבנו להרע להם עכ"ל ולא לשתמיט שהי' מביא שום פעם מן המורה על יותר שהרי בהוראת מן מיירי התם נמי ובאמת ק' לי קצת דכתי' דברי עוונות גברו מני והוא כמו מן עצמי והרי פירושו יותר מן עצמי ולא כתי' שם מ"ם נוספת רק מני לחוד ואולי הדגש שבנו"ן והסגול שתחת המ"ם משלים חסרון מ"ם הנוספת ותמהתי על המסרה שלא נמסר עליו דבר שהרי שארי מני בחירק ובלא דגוש הנו"ן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:9)

**יהי'**איך שיהי' עכ"פ החלטתי אפשר שלא ימצא כלל בתנ"ך שום מן המורה יותר אם לא שמפורש בקרא תיבת יותר או שעכ"פ מעט מזעיר ומשו"ה כותבי' מן קדמת שהוא מבורר שעל הרוב פירושו כמו מן היום ההוא והלאה לדורותיכם משא"כ מקדמת שאפשר לפרשו ג"כ יותר ומכ"ש עכשיו שכבר נוהגת לכתוב בכל הגטין מן המשנה וכותב מקדמת בודאי יש לערער ולומר דמשו"ה שינה משום שהוא נתכוון לכוונה אחרת ליותר מקדמת דנא מה שאין במשמעות מן על הרוב לכל הפחו' וכל זה כתבתי כי מתירא אני אולי ימצא פ"א כן אבל לפי דעתי לא יראה ולא ימצא כן ראה זה מצאתי עתה מן היכלי שן פירש"י יותר מהיכלי שן אבל הרא"ע והרד"ק וגם התרגום אינם מפרשים כן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:10)

**ומה**שתפשני מאגרות רשות שלי שכתבתי ואהי' יותר זריז להשיבו יותר מן קדמת דנא עכ"ל הרי הייתי נזהר ביותר וכתבתי ב"פ יותר כי אלו לא כתבתי יות"ר השני הי' אפשר לפרשו שאהי' יותר זריז להשיבו מן הדברי' שבינינו מן קדמת דנא וכוונתי לא כן הי' אלא הדברי' הבאי' להבא אהי' נזהר להשיבו יותר מזה שהייתי נזהר לשעבר ע"כ חזרתי וסמכתי תיבת יותר למן קדמת אלא שבאמת הייתי יכול לקצר ולמעט אלא שהם אגרת רשות הנכתבי' במהירות ונחיצה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:11)

**ויש**לי מקום עיון בלשון הקרא סוף פ' עקב כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהי' מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהי' גבולכם שלכאורה אין לו שחר כי המדבר והלבנון הוא גבול דרומית לא"י שבין צפון ים סוף לדרום א"י ונהר פרת הוא גבול צפון א"י והים האחרון הוא הים הגדול שהוא הים האמצעי שהוא גבול מערבי של א"י וקרו לי' ים האחרון מפני שיש שם בא"י עוד שני ימים קרוב למצר הדרומי א' ים כנרת וא' ים סדום ושניהם הם ימים מתים רצוני שאינם מחוברי' אל שום ים אחר אלא מסובבים מקרקע עולם והים הגדול הזה הוא הים האחרון שבא"י והוא בקצהו המעריב ועתה איך יתכן לומר שיהי' גבולם מדרום ומצפון עד המעריב וע"כ צריך לומר דה"פ דחד מהנהו מ"ן יהי' פירושו כמו עד וכאלו אמר מן המדבר והלבנון ועד הנהר נהר פרת ויהי' זה המצר מדרום לצפון וחזר ואמר ועד הים הגדול ורצונו ממקום שאנו עומדי' עתה שהם הי' עומדי' במצר המזרחי בערבות מואב ממקום הזה עד הים האחרון יהי' גבולכם ממזרח למערב וא"כ למדנו שיש מן שפירושו עד ולא מצאתי כן לשום א' מהמפרשים שכ' כן ויש לדחוק וליישב שוב מצאתי כן לרשב"ם בנימוקי חומש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:12)

**ויש**קצת עיון לפ"ז לר' יהודה דגטין ח' ע"א דס"ל דכל הנסין שבים עד סוף העולם הכל בכלל והוא מתחלת א"י עד סוף רמון ספרד מצר גיבראלטא"ר למי שיודע קצת במפת הארץ כי הים הזה הוא הנקרא מערא די מיטעטראנע ורחבו נגד כל א"י וארכה עד גיבראלטאר ששם נופל לים ענגאלטירה שהוא אוקינוס והנסין שבו הם הרבה מאוד ואיך יוצדק על זה עד הים האחרון ועד בכלל בשלמא אי היינו מפרשי' מהמדבר עד סוף רוחב הים האחרון וכן מפרש בעל נצח ישראל בפירושו לכוזרי חלק ב' סי' י"ד את פסוק ושתי גבולך מים סוף עד ים פלשתי' שרצונו לומר מסוף ים סוף עד סוף רוחב ים פלשתים והוא הגבול שמדרום לצפון וה"נ היינו מפרשי' כך הוה א"ש אבל זה א"א מפני מן הנהר נהר פרת ואם ישכיל ויעיין בדברי יבין אם יש לו שום ידיעה עכ"פ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:13)

**עוד**זה מצאתי מנשים באהל תברך שפירשו כמו נשים באהל ולא יותר מהם כמבואר בנזיר כ"ג ע"ב וכן הגיה באורח מישור בלשון התוס' שם סוף ד"ה ומאין וכו' בסוף הדבור צ"ל ומנשים דכתי' היינו בנשים עכ"ל ונ"ל דברישי' אמר תבורך יעל יותר מסתם נשים שבעולם והדר מפרש שיעור הברכה מנשים באהל ר"ל מתוך ברכתן של נשים שבאהל דהיינו האמהות מתוך אותן הברכות תברך גם יעל ור"ל מנשים דסיפי' כמו כנשים שתהי' יעל בשוה להן אלא הואיל דכתי' ברישא מנשי' להורו' על יותר מסתם נשי' קאמר נמי בסיפא מנשים ורצונו מתוך ברכות הנשים ההנה תבורך גם היא בשוה להן וכן דרך המקראות להשוות הלשון בשני משמעות כמו רוכבי' על שלשי' עיירים ושלשי' עיירים להם וענין כוונת הפסוק שיעל פרצה גדר הערוה להפקיר עצמה לסיסרא לשם שמים תהי' מבורך מעין ברכת הנשים שבאהל שהי' צניעות ביותר אפילו לבעליהן שמסרו לו שפחה וע"כ תיאר אותן באהל שמורה על הצניעות אלא שאותו הצניעות יתירה הי' שלא לשמה כפירש"י ופרצת הערוה של יעל הי' לשמה ע"כ השוה אותם הכתוב וק"ל ועיי' במסרה ס"פ שמות על פסוק מאז באתי לדבר בשמך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:49:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:49:14)

**ומדי**חפשי ברד"ק בשרשי' הנ"ל מצאתי שכ' והאלמנה אשר תהי' אלמנה מכהן יקחו פי' יש מכהני' יקחו והם ההדיוטות שמותרי' באלמנות וי"מ לפי מ"ש בתחלת הפרשה שבני צדוק שמרו משמרת מקדשי בתעות בני ישראל א"כ כיון שתעו ב"י מאחרי ה' אם יקחו הכהנים מבנותיהם לא יקחו כ"א בתולות אבל לא בעולות כי שמא נבעלו לפסול להם ואסורות משום זונה כ"א אלמנה מהכהני' שהם בחזקת כשרות יקחו עכ"ד והנה הפי' הוא נאה ומתקבל ונוטה קצת לדברי ר' יהודה קידושי' ע"ח ע"ב אלא שצריך חפוש בדברי ראשונים דספ"ק דכתובות בסוגי' דאלמנת עיסה ורד"ק בפי' הפסוק לא הבי' דברי י"מ אלו ומפרש הפרשה אמקדש דלעתיד שיבנה ב"ב ובזה אתן קנצי למלין הפעם הכותב פה ק"ק מ"ד מש"ק כ"א מנחם תקס"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ ורב חביבי הרב המאה"ג החרוץ המופלג ומפורסם כמו"ה בער נ"י אב"ד ור"מ דק"ק אייבענשיטץ יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:2)

**יקרתו**הגיעני בזמנו ובתוך אותן הימים נחליתי בעו"ה והייתי כמה שבועות בסכנה עצומה וברוך הרופא חנם אשר הביאני הלום בחסדו והיום נפניתי לעיי' בדברי שאלת חכם כמותו ואת אשר ישים ה' מענה בפי אענה חלקי וה' יצילני משגיאה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:3)

**ע"ד**מי שנשא אשה שלא עפ"י חק המלכות ונימוס המדינה וכשנודע הדבר ברח לו וברחוקו שלח גט פטורים ע"י שליח שלא לעגן אשתו ושוב אח"כ התיעץ עם אוהביו כי טוב לשלוח אחריו שליח שלא ימהר ליתן לה הגט כי אולי עוד יחוס וירחם משמים וימציא לו מקום לדור עם אשתו האהובה וכן עשה לפני אותן אהובים שלח שליח אחר השליח הראשון אך בפגעו בשליח הראשון לא האמין לדבריו באומרו אין לך כתב ולא ראי' מבעל על ככה ולא האמין לו ומסר הגט להאשה ואח"כ מת הבעל בלי זרע והניח אח קטן שאם האשה זקוקה לו תתעגן כמה שנים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:4)

**ונפשו**היפה בשאלתו אם לחוש לביטול השליחות או לא והאריך קצת בדברים ראוין למי שאמרן והנני לברר הלכה ואשאל עזר מהי"ת יורני ויתמוך לבי שלא אכשל בדבר הלכה ח"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:5)

**בירושלמי**ר"פ השולח עשה שליח להוליך את הגט צריך לתת בפני שנים ואין השליח עולה משום שנים הלך השליח לבטל הגט צריך לבטלו בפני שנים והשליח עולה משום שנים ומבואר מכאן דבביטול ע"י שליח צריך שנים וכ' הרב"י סי' קמ"א דברמב"ם לא משמע כן וכן סתם בש"ע דלא בעי שנים ועי' בית שמואל ס"ק צ"ב והנה בב"ש ס"ק צ' כתב בביטולו של בעל עצמו בפני השליח לא בעי ב' אלא שהתוס' ר"פ השולח מסופקי' בזה והיינו דף ל"ג ע"א ד"ה רבי סבר וכו' ע"ש וי"ל דספיקו של תוס' תלי' בשני תי' תוס' ר"פ השולח ד"ה ולא אמרי' וכו' בתי' קמא כתבו דסד"א כיון שאינו מביא עדים וכוונת תירוצם כיון דמיירי שהבעל מניח הגט ביד השליח ואינו נוטלו מידו רק אומר לו הביטול ואינו אומר כן בפני עדים הלא אם ירצה השליח ליתנו לאשה ולהכחיש הביטול קיי"ל השליח נאמן ומי פתי יסיר הנה שיניח חובתו ביד השליח ואין לו עדים בדבר אי לאו דאה"נ אין כוונתו אלא לצערו הכי הוה ס"ד קמ"ל אפ"ה דברים שבלב אינם דברים וההוכחות הללו אינם הוכחות גמורות ואין לנו אלא דבורו גט שנתתי לך בטל הוא כך הוא כוונת תי' תוס' וא"כ מוכח מזה שהבעל יכול לבטל שלא בפני שנים אך תוס' תי' עוד בדוחק דהוה סד"א דניחוש לחומרא בעלמא ולאותו תי' י"ל דביטול בעי ב' דהוה דבר שבערוה ובזה נסתפק תוס' ל"ג ע"א ד"ה רבי הנ"ל ומ"מ הרמב"ם וסתימת ש"ע דעכ"פ בביטול הבעל עצמו בפני שליח לא בעי ב' כתי' קמא דתוס' דנראה עיקור וכן משמע מהירושלמי דלא בעי ב' אלא בביטל שליח שני לשליח ראשון אבל בבעל עצמו לא בעי ב' ולא הוה כדבר שבערוה והא דבשליח בעי בפני ב' יבואר לקמן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:6)

**ומ"מ**כיון דבהדי' איתא כן בירושלמי צ"ע על הרמב"ם דשבוק ירושלמי מקום שאין ש"ס דילן לענין שליח ב' חולק דבעי ב' והנה נחזי אנן מתניתא מסייעא לרמב"ם וסברא מסייעא לירושלמי מתניתא לרמב"ם דתנן והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ורישא הגיע בשליח ע"כ מיירי אפי' שלא בפני עדים כמו שהוכחנו לעיל לתי' קמא של תוס' שהוא העיקור ובחד בבא תנן והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר גט שנתתי לך בטל הוא וא"כ סכינא חריפא מפסקא האי בפני עדים והאי שלא בפני עדים אתמהה אע"כ לא בעי עדים כלל מיהו הירושלמי מצי סבר כר' ששת דמתני' מיירי נמי מביטול הגט עצמו א"כ לק"מ ק' תוס' האיך הי' לנו לומר שאינו בטל והא עומד וצווח די"ל דנ"מ אם אח"כ הבעל רוצה לגרש בגט זה וטוען שמתחלה לא עביד אלא לצעורי קמ"ל דלא מהימן משום דבתר דיבורי' אזלינן וכ"כ בחי' רשב"א נמצא י"ל דהכל מיירי בפני עדים דאע"ג דהביטול הבעל לא בעי עדים מ"מ אין הכרח דמיירי מתני' בלא עדים וי"ל דשלח אחריו שליח נמי מיירי בעדים אך למאי דקיי"ל כר"נ דמתני' לא מיירי אלא בביטולי השליחות ולא בביטול הגט וא"כ ק' קו' תוס' איך ס"ד כשהוא עומד וצווח שיתן לה הגט על כרחו של בעל וצ"ל כתי' תוס' דמיירי בלא עדים וה"ה שליח נמי בלא עדים וכהרמב"ם ומיושב פסק הרמב"ם בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:7)

**אמנם**סברא מסייעא להירושלמי דהרי אמרי' בעלמא כל מילתא דמתאמרה באפי עשרה בעי עשרה למשלפי' והנה הכא השליח הראשון נתמנה בפני שנים דוקא ש"מ המינוי בפני שנים מאלים כחו ושליחותיו א"כ מסתיין כשהשליח השני מבטלו בפני ב' והרי בלאה"נ אמרי' דהוה סד"א לא אלימא שליחותי' דבתרא משליחותי' דקמא ופירש"י דאמר לי' לא עדיפת מיני והו"מ למימר סד"א דקמא עדיף דאע"ג דמינוי שליחות מקרי דיבור ואתי דיבור ומבטל דיבור מ"מ דיבור דקמא הי' ע"י קצת מעשה מסירת הגט לידו כהס"ד דש"ס קדושין נ"ט ע"א דפריך אדר"ל דלא אתי דיבור ומבטל נתינת מעות ליד אשה ופריך ממשנתינו והא נתינת גט לידו הוא כמו נתינת מעות ליד אשה דמי ע"ש ואע"ג דאמת אינו כן כדמשני התם מ"מ ס"ד הוה כן וא"כ הכי הו"ל למימר סד"א לא אלים שליח שני שלא נתמנה אלא בדיבור לבטל לשליחות הראשון שנמסר גט לידו קמ"ל דאלים ואלים אבל לאלומי דיבורו דשליח שני בלי עדים לבטל דבור ומעשה שנעשה בעדים אין הסברא נותנת וזה דעת הירושלמי ואפי' בבעל עצמו המבטל צ"ע קצת כיון שמינה השליח בפני שנים צריך שנים למשלפי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:8)

**ולהבין**זה נ"ל עפ"י מ"ש תוס' בקידושין נ"ט ע"ב דהוה ס"ד שאין המשלח יכול לחזור בו דלא אתי דיבור ומבטל דיבור כ' תוס' וז"ל נראה לפרש וחזרה בה בלא אמירתה לשליח דאי אמרה לשליח אין רצוני שתקדשני פשיטא דאינה מקודשת דאטו משום דאמרה לו תיהוי לי שליח לקדשני לא מצי חוזרת עכ"ל נ"ל הא דפשיטא להתוס' כך היינו משום דשלוחו אינו אלא כמותו ידו כידו ופיו כפיו ואלו הי' הבעלים בעצמם הולכים לגרש או לקדש הרי בכל שעה יכול לחזור בו וא"כ השליח הזה לו יהי' שהוא כמו הבעלים עצמם ידו כידו וגם מחשבתו כמחשבתו ואילו הי' הגט ביד הבעל ושוב נמלך שלא לתנו הלא לא יתננו ולא תתגרש וה"נ מכיון שנודע לשליח מחשבתו של בעל שלא לגרש הרי מחשבתו כמחשבתו של בעליו וצריך גם הוא להפוך מחשבתו כמחשבת בעליו. וא"כ קשי' מה ענין זה ללא אתי דיבור ומבטל דיבור הלא אינו מבטל דיבור כלל ומניחו בכחו הראשון שיהי' פיו כפיו וידו כידו ממש וצ"ע לכאורה ע"כ כ' תוס' תינח אם יודע לשליח מחשבת בעליו הרי גם מחשבתו מתהפכת אבל שלא בפני השליח ולא נודע לשליח המלכת בעליו הרי בכחו ותקפו אם לא ע"י ביטול דיבור הראשון שמינהו שליח עכשיו הוא עוקר דיבור הזה שלא בפניו וס"ל לר"ל לא אתי דיבור ומבטל דיבור כנלע"ד פי' התוס':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:9)

**והשתא**לק"מ ק' הנ"ל לא מבעי' כשהבעל עצמו מבטל בפני השליח דלא בעי ב' עדים למשלפי' משום דאינו אלא הודעות בעלמא שנמלך אלא אפי' כששולח שליח שני אם מביא עמו כתב או שום ראי' וסימן שיודע שליח הראשון שנמלכו הבעלים מליתן גט ונהי דלא אלים השני לבטל שליחות הראשון כיון שאינו מבטלו בפני שני עדים מ"מ מטעם המלכת הבעלים אתאינן עלה נמצא אי מייתי עמו שליח כתב או מהימן לשליח הראשון שחזרו בו הבעלים אין צריך לשום דבר ואי לא מייתי עמו כתב וראי' בשעת מעשה אין השליח צריך להאמין לו ומ"מ אי בטלו בפני ב' עדים בטל מטעם אלים דיבור השני לבטל דיבור הראשון רק שצריך לברר אח"כ שהאמת כדבריו ששלחו הבעל אבל אי לא ביטל בפני עדים ולא אתאינן עלה מטעם ביטול אלא הודעות שנודע לו שחזר הבעל וגם הוא חזר בו צריך שיהי' ההודעה בשעת מעשה ואי לא מהימן לי' הרי לא חזר השליח הראשון מדעתו גם שליחותו לא נתבטל אי יהב גיטה לאשה אע"ג דאח"כ מתברר שהאמת עם השליח השני מ"מ הגט גט נלפע"ד שזהו כוונת המרדכי והג"א ר"פ השולח יע"ש והיש"ש צוח מ"ט לא נחוש לערעורו של בעל אבל המעיין בפנים יראה דכוונתו כנ"ל ואאשמעתין קאי דמיירי השני בטל שלא בפני עדים ואז אי לית לי' בשעת עדים וראי' ששלחו הבעל נמצא לא נתהפכה דעתו של שליח הראשון ומינוי שליחותו לא נתבטל ושליח עשה שליחותו ומסרה כי אמר איני מאמינך והכל קנוני' בעלמא אז אפי' יבוא הבעל בעצמו ויאמר אני צוויתי להשני מ"מ כדין מסרו משום שאז לא הי' מהימן לי' ושליחותו לא נתבטל וכדין מסרו לאשה ואין כאן ערעור ופקפוק כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:10)

**ויעיי'**בתשו' ר"ן סס"י מ"ג דמייתי לי' ב"י דדחיק לברר דביטול ע"י כתב מועיל ונדחק לחלק בין כותב כתבו גט לאשתו דאמרי' קולו לאפוקי מדרב כהנא ע"ש שהאריך ולכאורה דבריו תמוהים מהענין זה לכותב כתבו גט ותנו לאשה דאפי' מהני התם היינו כיון שעכ"פ נודע לן מחשבתו על מעשיו בגופו הוי כתיבה לשמה אבל בא לבטל דבורו הראשון א"כ מסתיין כשחוזר ומדבר בטל הוא אתי דיבור ומבטל דיבור אבל כתב אפשר דלא הוה אלא כהרהור ומחשבה כדקיי"ל לענין ברכת התורה כמ"ש מג"א סי' צ"ו והרבה מגאונים לענין נשבע בכתב אעפ"י שאין דעתו כן כמ"ש בתשו' אחרת מ"מ מאן לימא דאתי כתב ומבטל דיבור ודברי ר"ן תמוהים לכאורה אע"כ כנ"ל דלא בעי ביטול אלא כל שנודע לשליח המלכת הבעל הרי בלי ביטול שליחותו גם הוא יחזור בו שהרי הוא כבעל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:11)

**והאי**דרהיט ואזיל ורהיט ואזיל אה"נ אי הוה מבורר בברור שכוונתו לבטל הוה בטל מתרי טעמא מכיון שנכרת מחשבתו מתוך מעשיו ע"כ צריך השליח להפוך מחשבתו ועוד אי הוה גילוי דעת מעלי' ה"ל כדיבור גמור ואתי דבור ומבטל דיבור אך אנן אמרי' האי דרהיט משום דאמר אשור הב עי' תוס' ד"ה מהו דתימא וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:12)

**והנה**מעלתו כ' לפקפק על השליח השני דמילי לא ממסרן לשליח ונמשך בזה אחרי דברי מהרי"ט סי' קכ"ז ודברי מהרי"ט מאוד תמוהים דלא מצינו מילי לא ממסרן לשליח אלא שלא יכול לעשות שליח שני כמ"ש רש"י גיטין כ"ט ע"א ד"ה רבא אמר וכו' ובר"ן פ' האומר בסוגי' דאמר אמרו ובטור סי' קמ"א בהשגתו על הרמ"ה ע"ש ואמנם דינו של מהר"יט אמת שאין אדם יכול לעשות שליח להקדיש נכסיו מטעם אחר ביארתי בתשו' אחרת והוא שאין אומרי' נעשה שלוחו כמותו בדבר שצריך מעשה בגופו כגון לעשות שליח שיניח הוא תפילין על זרועו ויהי' כמונחים על זרועו של עצמו וכן אפי' בתפילות וברכות לולי ששומע כעונה לא יהי' פיו כפיו דאל"ה יי"ח אפי' לא ישמע כמו שמל בנו ומפריש תרומה שלא בפניו ודבר זה מבואר יפה בכפות תמרים בסוכה מ"א ע"ב. ומשוה"נ אמירה לגוי בשבת לא הוה אלא שבות אפי' למ"ד יש שליחות לגוי להחמיר לא נימא דהוה שלוחו כמותו וכאלו ישראל עושה מלאכה דז"א דלמען ינוחו כתיב והרי אבריו נחים וכבר דבר מזה הגאון בית מאיר בא"ע סי' ה' וע"כ הקדש ונדר דתלי' בפיו דוקא או מחשבתו והיא המוסרת לשמים דאמירתו לגבוה בעי' א"כ אין פיו של אחר יכול לעשות זה כ"א בתרומה דעיקור בדבר אחר במעשה ההפרשה בכרי של תבוא' או אפי' נותן עיניו מ"מ אינו בגופו אלא בהכרי של תבואה כמו מילת בניו וכדומה ואין מקום להרחיב הדיבור [עיין ח"ס חיו"ד סי' שכ"א] מ"מ הכא לא שייך מילי לא ממסרא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:13)

**אבל**מ"ש אני עני לעיל הוא אמת עכ"פ כיון שביטל שלא בפני עדים א"כ להירושלמי והרא"ש והרשב"א דמייתי לי' אין כאן ביטול כלל ולרמב"ם וש"ע ע"כ צ"ל כמ"ש לעיל דמיירי שהשליח א' מאמין להשני ע"י כתב וראי' אבל אם אינו מאמין לו אפי' האמת כדברי השליח השני מ"מ אינו בטל ושזה כוונת המרדכי והג"א וא"כ לכאורה בנידון שלפנינו אין כאן בית מיחוש מטעם ביטול השליח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:14)

**רק**מטעם שאמר בפני אוהביו שהוא שולח שליח זה לעכב נתינת הגט לאשה אי יש בדברים הללו משמעות ביטול נמצא שכבר בטלו שלא בפני השליח בפני ב' וקיי"ל אם בטלו מבוטל נ"ל מסבר' ומגמ' דכל שלא אמר בפירוש הריני מבטל הגט בפניכם אלא ששילח שליח ולבטלו אין כאן ביטול עד שיפגע שליח בשליח מסבר' כיון דאיסורא איכא לבטל שלא בפני השליח ומכין אותו מכת מרדות ואין חילוק כל מבטל שלא בפני אשה אפי' שולח שליח ומודיע לה שביטלו כבר מ"מ מכין אותו דלא הי' לו לסמוך על ההודעה א"כ אין לנו לתלות באיסורא ולא שביק אינש התירא ואכיל איסורא כדקיי"ל ס"פ הכותב גבי פרוזבל הי' לי' ואבד ובכמה דוכתי סמכי' על ס' זו אע"ג דהכא י"ל לאו כולי עלמא דינא גמירי ולא ידע דאיכא איסורא בביטול שלא בפני שליח אדרבא רוב המון אין דעתם נוטה שיועיל ביטול שלא בפניו כלל זהו מסברא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:15)

**ואב"א**גמרא דתנן משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו ואמרי' דקמ"ל אע"ג דרהיט בתרי' לבטולי וכו' והקשו תוס' לרבא כיון דגילוי דעת בגיטין מילתא היא מאי איכא למימר וכ' תוס' שאינו גילוי דעת ממש ע"ש והיש"ש כ' וז"ל וגם דוחק לומר שלא נודע לב"ד למה הוא רץ ועל מה הוא רץ וכו' וגם דוחק לומר שלא גילה לבריות מקודם או בדרך למה הוא רץ ועל מה הוא רץ וכו' ע"ש א"כ מבואר אעפ"י שנודע לב"ד שגילה לבריות שהוא רץ לבטלו אין אנו תולין שזה הוא בעצמו הביטול אלא לרבא מחשב זה גילוי דעת ולרבא מילתא היא אבל למאי דקיי"ל לאו מילתא הוא א"כ הא מודעה למה שולח שליח איננו ביטול ובזה גופי' נדחו דברי יש"ש די"ל נהי לרבא גילוי דעת מילתא אבל הכא אדרבא איכא גילוי דעת להיפוך שאינו רוצה בקיום דבריו עד שיבוא בפני השליח או האשה שלא יכהו מכות מרדות ומשו"ה מיאנו תוס' בסבר' ירושלמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:16)

**ועוד**נ"ל להוכיח כן מרישא ששלח אחריו שליח ואמרי' מ"ד מאי אולמי' דשני מראשון וק' הא הבעל מינה השליח השני ג"כ בפני ב' עדים וא"כ כבר ביטל הבעל בעצמו הגט בפני העדים ששלח השליח בפניהם מיהו לפמ"ש לעיל דלש"ס דילן אינו מטעם ביטול אלא מטעם הודעה שהבעל חוזר בו ומייתי עמו מכתב מהבעל ומשו"ה לא בעי עדים בשעת ביטול א"כ לפ"ז י"ל דהשליח השני אינו עושה אלא מעשה קוף בעלמא ונתמנה מתחלה שלא בעדים כי אינינו שליח אך מהירושלמי דס"ל דצריך לבטל בפני ב' עדים ש"מ מטעם ביטול גמור אתי עלה ופיו כפי משלחו וע"כ נתמנה בפני ב' עדים ולהירושלמי נמי צ"ל מ"ד נימא לי' מאי אולמי' דשני מראשון וא"כ ק' כנ"ל הא כבר בטלו הבעל בפני ב' עדים אע"כ דלא אמרי' הכי מטעם וסבר' הנ"ל ועוד גם לש"ס דילן נהי דמסיק קמ"ל פי' שאינו שליח ביטול אלא כמודיע בעלמא כמ"ש לעיל מ"מ לפי המהו דתימא הוה ס"ל מטעם ביטול אתי עלה ואז צריך להתמנות בפני עדים ואפ"ה הוה סד"א מאי אולמי' ש"מ דדברי הבעל לשליח איננו ביטול ואין לנו אלא בטולו של שליח השני וכבר כתבנו דלהירושלמי כל שלא אמרו בפני עדים אין בבטולו כלום ולהרמב"ם צריך עכ"פ שיאומן לשליח הראשון ואם לא האמין לו שלא הי' בידו מכתב או ראי' אין בבטולו כלום:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:17)

**וחזי**לאיצטרופי ספיקו של תוס' דהבעל בעצמו צריך לבטלו בפני שנים מטעם אין דבר שבערוה פחות משנים אלא לזה אפשר דוקא בעל בעי שנים אבל שליח שפגע בשליח י"ל אינהו גופי' הוה שנים עי' היטב בב"י וב"ש ס"ק צ"ב ולעיל ס"ק י"א ויש סברא לומר דלענין זה דאין דבר שבערוה פחות משנים לא הוה השליח השני כבעליו דמיד שאמר דיבורו בטל לי' שליחותי' ואינינו כבעל ובטולו ועדותו באי' כאחד ושליח הראשון אע"ג דהגט בידו י"ל כמ"ש הב"ש מ"מ כיון דלבטלו אתא בטיל לי' שליחותי' נמצא ב' עדים הם ועי' בפני משה מ"מ בנידון שלפנינו שלא בטלו שליחותו של ראשון לגמרי אלא שאמר שימתין עוד עד שימלך הבעל ובין כך לא בטל שליחותו ואי למחר ולאחר זמן חוזר הבעל ומצוהו ליתן לה אינו צריך להחזיר וליטלו ממנו ולהחזירו למנותו בעדים כי שליחות הראשון לא בטלו א"כ עדיין הוא כבעל עצמו ולא מצטרף בשום אופן וכן הוא בהדי' גטין כ"ט ע"ב גבי שליח שניתן לגירושי' ע"ש. ועי' לשון רש"י גיטין ל"ב ע"ב ד"ה דבור ודבור וכו' ומיהו המעות לא בטלו שאם חזר וקדשה בהן מדעתה מקודשת עכ"ל לשון זה צ"ע מאי קמ"ל בזה אבל נלע"ד כיון דהני זוזי לא למלוה דמי ולא לפקדון דמי ואי לא חזרה אפי' נתאכלו המעות מקודשת וקמ"ל הכא אפי' חזרה בנתיים מ"מ נתינת המעות לשם קדושין לא נתבטל ואם נתפייס' להתקדש אין צריך לטלו המעות ולהחזיר וליתנו לה אלא נתינה ראשונה חזרה וניעורה ועי' ב"ש ריש סי' למ"ד ומשנה למלך פ"ג מאישות סוף הל' א':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:18)

**זהו**נלע"ד בכוונת רש"י דגטין מ"מ מלשון ש"ס קדושין נ"ט ע"ב והלכתא כוותי' דר' יוחנן אפי' בקמייתא אע"ג דאיכא למימר שאני נתינת מעות ליד אשה דכמעשה דמי קמ"ל אתי דיבור ומבטל דיבור משמע מלשון דכח נתינת המעות נתבטל וצריך ליטלו ולחזור ולתנו ונ"ל דזה תלי' בפלוגתת הסוגי' דהתם ס"ל דיכול לבטל הגט שנכתב לשמה אלא שאין במשמעות ביטול הגט אבל כשירצה לבטלו יכול לבטלו א"כ מכ"ש ביטול נתינת המעות שצריך לחזור וליטלו ממנה ולהחזירה לה ורש"י דגיטין קאי לפי הסוגי' דגיטין וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:19)

**מ"מ**הכא נ"ל פשוט שאם חוזר הבעל ומשוי' אותו שליח כיון שלא ביטל שליחותו מעולם רק על זמן אינו צריך לחזור וליטלו ממנו נמצא הוה כמקום בעל ופסול לעדות לכ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:50:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:50:20)

**בהא**סלקינן אחר שיעיי' פר"מ בדברים הללו וישרו בעיניו ויסכים עמנו עוד שלישי ת"ח ירא שמים הלומד ע"ד האמת למטינא שיבי מכשורי ומצטריפנא בהדי' להתיר אשה זו מכבלי עיגון בלא חליצה אמנם בלא תנאי הנ"ל לא יסמוך על דידי באיסור חמור יבמה לשוק כי בלאה"נ אני חלוש ורפה ידים בעו"ה ואין דעתי צלולה כל כך ה' ירפאני ויחזקני לתורתו ולעבודתו ובחסדו ירום קרנו וכסאו וכבודו הכ"ד א"נ דש"ת: פ"ב יום ה' ט' כסליו תקצ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:51:1)

**שלום**רב לי"נ תלמידי הרב הותיק המופלג המאה"ג מה"ו פנחס ליב נ"י אב"ד דק"ק שליינינג יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:51:2)

**יקרתך**הגיעני ותחלת דין על דברי תורה אודת שליח גט עם הארץ שחששת לדעת הרמב"ם שהפסול לעדות מן התורה פסול להבאת גט אפי' מקוים ומביאו בש"ע סי' קמ"א סל"ג בשם יש פוסלין והני ע"ה דזמנינו רובם ככולם נכשלים באיסור רבית דאוריי' ושוב כתבת כי נ"ל דעת תוס' כרמב"ם דפירש"י פ"ק דקידושין י"ב ע"ב רב מנגיד אמאן דמבטל גיטא דטעמא שמא יתננו לאשה אחר שכבר ביטלו והתוס' הקשו אטו ברשיעי עסקינן וכתבת שדעת רש"י כראב"ד דמותר למנות רשע לשליח והתוס' ס"ל כרמב"ם אלו דבריך ותמהתי מחכמתך אם כוונתך דרב מיירי במי ששלח גט ע"י רשע ואח"כ בטלו בפני השליח ואז מנגיד רב אבל מי ששלח ע"י סתם ישראל באמת לא הי' מנגיד גם אתה ידעת דזה ליתא ואינו במשמעות כלל דודאי רב מנגיד אכל מאן דמבטל גיטא ואפילו בסתם ישראל והדבר ידוע דאפי' להרמב"ם דגט ע"י שליח רשע פסול היינו בשנודע רשעתו אבל ע"י סתם ישראל לא חיישי' שמא כבר חלל שבת חלילה והיינו קו' תוס' אטו ברשיעי עסקינן וכי נחזיק סתם ישראל לרשיעי ה' יצילנו מדעת זאת דאפי' לרש"י דחושש שמא יתן לה הגט היינו למיחש להבא שמא יעשה כן אבל להחזיקו שכבר עבר חלילה לנו וא"כ שהוא סתם ישראל ולא מוחזק לנו ברשע מה"ת למיחש להבא שיעשה כזו ושפיר הקשו תוס' ואפי' בשני כתי עדים המכחישי' זא"ז דצווח ר"ח כי כרוכי' בהדי סהדי שקרי למה לי ולית מאן דמשגח בי' דקיי"ל כר"ה דאוקמא כל כת אחזקתה ועיי' ש"ך ח"מ רס"י ל"א וכ"ש דליכא למיחש לסתם ישראל ע"כ מה שרצית לתלות תוס' בהרמב"ם ליתא וגם תמיהתך על רשב"א אין לה התחלה והרמב"ם דעת יחיד הוא בענין זה ומ"מ היכי דאפשר איכא למיחש לכתחלה ומשו"ה מייתי לי' הב"י ועיי' בכללי הוראה שבש"ך י"ד סס"י רמ"ב אות ה' ומ"ש חלקת מחוקק סי' א' ס"ק י"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:51:3)

**ונחזי**במה דקמן בשליח עם הארץ שחששת לו מפני דרובא דעלמא בזמנינו נכשלים באיסור ריבית לא ניחא למריהו למימר הכי הפרזת על המדה לפסול מי שלא ראית ולא שמעת שלקח ריבית אמרת רוב העולם נכשלים בריבית ואפי' הי' מי שטענו שלקח ממנו רבית הי' נאמן לומר בהיתר לקחתי דלא שביק היתירא ואכיל איסורא ועש"ך י"ד סי' ק"ס ס"ק ל"ג ואפי' לפמ"ש רא"ש בתשובה דבמדינה שאין נזהרי' בשביעית בזה"ז ק' עליו להאמין פרוזבול הי' לי ואבד דהטעם משום דלא שביק היתירא ואכיל איסורא עיי' ס"פ הכותב ובש"ע ח"מ סי' ס"ז סעי' ל"ג וכ' כיון דנחשב להיתר בעיניהם לא שייך שביק היתירא א"כ לפי דבריך שרובם נעשה להם כהיתר איסור ריבית לא שייך שביק היתירא א"כ מכש"כ שאינו נפסל ולא נעשה רשע ע"י לקיחת רבית דהוה דבר שרבים נכשלים בו ובלא התראה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:51:4)

**ועוד**מאן לימא לן דנכשלים בריבית דאוריי' ומעולם לא שמעתי תיבת ריבית יוצא מפיהם אלא רווחים והיינו עיסקא ליתן לו חלקו בריוח אם לא ירויח לא יתן לו אלא שאינו מקבל עליו הפסד ואינו נותן לו שכר עמלו ומזונו ומ"מ איסור דאוריי' ליכא והנה עובדא ידענא בהיות הגאון מהו' משולם זצ"ל יושב על כסא הוראה פק"ק נסעתי דרך פה וקבלתי פניו ובאה לפניו הרשאה ודקדק מאוד בדקדוקים חלושים מאוד ותמהתי על הדקדוקי' הללו והשיב לי היות עתה רוב המגולחי זקן נחשדי' שהעבירו תער (לפי דעתו הי' כן חלילה) ע"כ אין השליח נאמן באומרו בפ"נ וצריך קיום גמור וצריך לדקדק בהרשאה והנה מדברי הגאון למדתי דעכ"פ לא חשש לדעת הרמב"ם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:51:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:51:5)

**והנה**בעיקור טעמו של הרמב"ם ז"ל נלאו המפרשים למצוא לו דבר ברור ומ"ש משנה למלך כבר עמד עליו השואל בפנים מאירות סי' ע' ודחאו הרב בסי' ע"א ע"ש והנכון מ"ש בס' גט פשוט סי' קכ"ג סק"ז בד"ה עוד יראה לי וכו' דחיישי' שמא פגע הבעל בהשליח וביטל השליחות וזה השליח שהוא רשע יתנו לאשה משו"ה פסול אפי' מקוים ומיהו כיון שהוא רק חששא רחוקה לא פסלוהו אלא מדרבנן ואפי' הלך בשיירות אנשים שלא זזו ידם מתוך ידו ויעידו שלא הגיע הבעל מ"מ לא פלוג רבנן כדפירש"י בגיטין ט"ז ע"ב גבי שנים שהביאו לא פלוג רבנן בין בא לבדו לבא עם חבורת אנשים אלו דבריו ז"ל ודפח"ח. ולפ"ז נ"ל אפשר בזה"ז שנוהגין לכתוב בהרשאה שהבעל קבל חרם ושבועת התורה שלא לבטל הגט תו לא חיישי' אפי' להרמב"ם דאחזוקי הבעל ברשיעי לעבור על שבועה וחרם לא מחזיקינן אע"ג דבלא"ה נמי מחייב אנגידא דרב מ"מ שבועה וחרם חמירא להו זה נלפע"ד. פ"ב יום ה' בטו"ב כסלו תקע"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:1)

העתק השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:2)

**ילמדנו**רבינו מה משפט שליח אחד שהביא הגט לאשה שפירש בעלה ממנה זה שנתים ימים ובהיות השליח בדרך יצא קול שהאשה הרה לזנונים מן השליח ובבוא השליח עם הגט חקרוהו ב"ד על ככה ויען כי הרשעה ממנה ואם יתן לו אבי האשה שני מאות זהו' יקח אותה לאשה ויענו המסדרי' ההמה עליו כי בהיות כן אסורה עליו עולמי' וכשמוע הנבל את דבריהם חזר בו ואמר שהכל שוא וכיזב שהאשה אינינה מעוברת כלל ורק למען הוציא ממון מן אבי האשה אמר כן ובדקו האשה ע"י מילדת אחת (קומידאטס העבאמע) והעידה בדבריה שאינה מעוברת כלל וכמשלש חדשים אחרי כן נגלה חרפתם והוכר עוברה ומענה בפי האשה כי אחרי שהגיע הגט לידה זנתה עם השליח וכן הגיד הנבל ההוא ג"כ ובא לקחת אותה לאשה ושאל השואל אם מותרת לו, ע"כ העתק השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:3)

**תשובה**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:4)

**ע"ד**שליח הגט שהבי' הרשאה בידו כנהוג ואמר בפ"נ ועתה רוצה לישא את האשה המגורשת יפה כ' לפי מה דקיי"ל רס"י קמ"ב כהריב"ש סי' שי"ח דצריך לומר בפ"נ אע"ג דאית לי' הרשאה א"כ הדר ה"ל ככל שליח המבי' גט ממה"י דמבואר במתני' פ"ב דיבמות דלא ישאנה ובש"ע סי' י"ב וטעם הריב"ש משום דכי אתי בעל ומערער בעי' קיום מעלי' ולא סגי בהרשאה אלא קיום ככל השטרו' וכיון שכן השתא נמי דעדיין לא מערער הבעל כיון שאלו מערער בעי' עדי קיום ואינם מצוים לקיימו עבדי רבנן כאלו כבר ערער ולא מתכשר אלא באמירת בפ"נ. והנה המהרש"ל ביבמות פ"ב סי' כ' (ומעלתו רמז עליו) מייתי בשם הרא"ש דאם עדי' החתומי' על הגט הי' בשעת גירושין באותה העיר ושליח אמר בפ"נ ונתגרשה על פיו אע"ג שאח"כ נתקיים בחותמין נמי מ"מ לא ישיאנה השליא משום דכל שלא הי' עדי' בשעת גירושין לקיים הגט אזי חכמי' דיינו לי' כאלו הבעל מערער ואין עדים מצויין לקיים ואין לסדר הגט אלא ע"י עדות השליח ושוב לא ישאנה והיש"ש תמה על סברתו והיינו כשהי' עדים באותה העיר בשעת נתינת הגט ונהי שלא באו לב"ד מ"מ הרי עדים מצויין לקיימו ולא הי' צריך לומר בפ"נ ומ"ט לא ישאנה אבל מודה מהרש"ל באידך דינו של הרא"ש כשלא הי' עדים באותה העיר אע"ג שאחר זמן אירע שנתקויים ע"י עידי' מ"מ לא ישיאנה השליח כיון שאז לא הי' מצויין לקיימו ונכנס בתיקון חכמי' לומר בפ"נ המעיי' בלשון יש"ש יראה דאהא לחוד פליג אם הי' באותה העיר והי' מצויין לקיימו בשעת נתינה ולא חל עליו תקנת חכמי' כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:5)

**ועוד**נלמוד ממהרש"ל ע"כ לא פליג אלא הואיל ונתקיים בחותמיו אבל אי לא נתקיים בחותמיו אע"ג דעדים מצויין לקיימו מ"מ כיון שאנו סומכי' על עדותו של שליח ואין אנו מטריחי' לקיימו ע"י עדיו ממילא לא ישא האשה ולפ"ז יש לקיים דברי הב"ש סי' י"ב ס"ק ד' שכ' בזמניהם בארץ ישראל שהי' עדים מצוין לקיימו מותר לישא האשה אע"ג דאי אמר בפ"נ הועילה אמירתו כדאמרי' דאי עבדת אהנית מ"מ מותר לישא ומעלתו כ' שנעלמה ממנו דברי חי' רשב"א פ"ב דיבמו' שכ' להדי' אפי' בא"י כיון דאי עבד אהני לא ישא וכן כ' בס' בית מאיר ולפע"ד לקיים דברי שניהם דודאי אי בעינן למיסמך על השליח ולא נטריח לקיימו בעדי' המצויין א"כ אהני אמירתו אז לא ישא האשה אבל אי רוצה לישא האשה ולבטל אמירתו ויהי' כאלו לא אמר נמי רשאי ואם יבוא הבעל ויערער הרי עדים מצוי' משא"כ בח"ל אפי' יתקיים ע"י עדים כיון שבשעת נתינה לא הי' עדי' מצוין וחכמים עשאוהו קודם ערעור כאחר הערעור לא הי' רשאי ליתן הגט בלי עדותו ממילא לא ישיאנה וה"ה עם הרשאה ומטעם הריב"ש הנ"ל באופן שפשוט שהשליח שאמר בפ"נ בח"ל אעפ"י שיש בידו הרשאה לא ישיאנה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:6)

**ושוב**נוסף לזה בעובדא שלפנינו שיצא קול שזינתה עם השליח והשליח הודה ואמר שאם יתן אבי' לו מאתים זהו' ישאנה אחר הגירושי' ושוב כשאמרו הב"ד לו שאסורה לו חזר בו ואמר שלא בא עלי' רק שאמר כן להוציא ממון סך נדן מאבי' ואחר שקיבלה גט ממנו כמשלש חדשי' הוכר עוברה ומודי' שניהם שממנו מעוברת אחר גירושי' ורוצה לישא אותה פשוט שאינו נאמן דהרי מתחלה הודה שבא עלי' ונאסרה לבועל אין האמתלא אחרונה מספקת להתירה לו כמו שרמז מעלתו על דברי צמח צדק סי' ק"ד דכ' שם במי שנתן אמתלא מחמת בושה כפר בתחלה וגם שירא שיכפנו לישא באפס דמי' ועתה שהפריזה לו דמים הודה שממנו נתעברה וחשש הגאון הנ"ל שמא מחמת אהבת ממון דחשדי לי' אומר אמתלא של שקר ומייתי לי' מלשון רמב"ם שאמתלא שאין בה ממש לא הוה אמתלא וה"נ אין בה ממש ולא מהימן אלו דברי הגאון צ"צ הנ"ל ובס' הגאון זכרון יוסף חא"ע סי' ד' הקשה א"כ בכתו' כ"ב נמי נימא דאמתלא אין בה ממש דיצרא תקפה עתה וחוזרת ואומרת פנוי' אני ונתנה אמתלא של שקר שהאנשים הי' הגונים וכן בטהורה אני יצרא אלבשה ולמדה לומר לא הי' בי כח ובמ"כ אלף לא דבר נכונה ודברי הגאון צ"צ דברי א"ח המה דהרי זה העיד על עצמו שאומר שקר מטעם אהבת ממון וא"כ הוא אומר שמשום כן שיקר בנפשו שלא בא עלי' משום שמא לא יתנו לו נדן א"כ אנחנו נחשוד אוחו דלמא משום אהבת ממון אומר עתה שקר שבא עלי' והי מיניהו מפקת ואפי' אם אומר מחמת בושה כיזב בראשונה והנה עדיין לא נסתלק' אותה הבושה וע"כ יאמר אהבת ממון או יסורי תפיסה שקלו יותר מן הבושה א"כ אם נאמר שכיזב בתחילה מפני בושה הקלה ק"ו דאיכא למיחש שיכזב באחרונה מפני יסורי' או אהבת ממון החמורי' אצלו יותר ע"כ האי אמתלא אין בו ממש משא"כ אמתלא שקפצו עליו אנשי' שאינם הגוני' ועכשיו נסתלק אותו החשש וכן אמרה טמאה אני מחמת אפיסת הכח ועכשיו נתוסיף לה כח מאי ראי' יש לנו שיצרא אלבשה וא"נ אלבשה יצרא היכן ראינו שנחשדה לשקר משום הלבשת יצר דלמא האמת אהוב לה יותר ע"כ היה אמתלא שיש בו ממש ודברי צ"צ נכונים וברורים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:7)

**וא"כ**ק"ו לנדון שלפנינו דהשתא התם הסברא נוטה יותר להאמין דבריו האחרונים דלא בנקל אדם חציף לפרש חטאיו ולהודות עליהם ברבים (עיין יבמות כ"ה ע"ב תוס' ד"ה ואין וכו') ודבריו הראשוני' קרובי' מחמת בושה כיחש דאשרי נשוי פשע אפ"ה לא הועיל אמתלא כיון שגילה על עצמו שעכ"פ מחמת ממון עביד לשקורי א"כ כ"ש בנידון שלפנינו דנהפוך דהשתא דמשקר מאהבת ממון לומר שבא על א"א כ"ש שמחמת ממון יכפור ויאמר לא פעלתי און וראיתי בשאילת יעב"ץ ח"ב סס"י קי"ב דכ' דהיכי דאמר לפני ב"ד שוב לא מהני שום אמתלא דה"ל חוזר וטוען ודבריו תמוהי' מה כח ב"ד יפה טפי מאיניש דעלמא גבי איסורי' דוקא גבי ממון דברי' שבין אדם לחברו אבל לענין שוי' נפשי' חתיכה דאיסורא מה לי ב"ד או אחר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:8)

**וגם**הרי נטען מהאשה הזאת ולא גרע מלעז בעלמא דלא ישאנה כמ"ש ב"ש סי' י"א סק"ז וכ"ש הכא שכבר החזיק הלעז והוכיח סופו על תחלתו שהרי עכ"פ שניהם מודי' שבא עלי' אחר הגט לכל הפחות והרי היא קשורה בו ככלב והשתא ע"י נישואי' של היתר מחזיקי' הלעז של איסור למפרע דמטעם כך הנטען על השפחה לא ישאנה כ"ש דע"י זנות בנדותה ובתוך ימי הבחנה מנתינת הגט שיוחזק הלעז של איסור למפרע ואסור לכנוס לכתחלה מיהת וזה פשוט דעכ"פ אסורה להשליח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:9)

**אך**אי שרי' לעלמא בהאי גיטא דבא לידה ע"י זה השליח שיצא עליו קול שזינה עמה כ' פר"מ דלכל השיטות בסנהדרי' כ"ו ע"ב עכ"פ החשוד על העריות ברנון וקול בעלמא פסול לעדות אשה לאפוקי דהוה חשוד לאותו דבר דלא דנו ולא מעידו ויפה כ' אלא שיש להוסיף עוד דהרב"י בח"מ סי' ל"ד התנה בזה תנאי אי קיי"ל כר"מ דהחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו והנה אי קיי"ל כר"מ או לא תלי' באשלי רברבי ויעי' מ"ש ש"ך י"ד סי' קי"ט סקי"ח ומסיק דלעדות כ"ע מודים בפסול החשוד משום דנוגע בדבר מ"מ מלשון הרב"י לא משמע כן וצ"ל דס"ל דנהי דאיהו חשיד איהי מי חשידא שתשמע לו וה"ל כמעיד בשל אחרי' וסברא כזו בט"ז א"ע סי' ז' סק"ד גבי שבוי' ע"ש ובשגם דהרב"י קאי לשיטת הסוברים דש"ס מיירי בבא על ערוה ממש והוא הוסיף מדעתו דאפילו חשוד ברנון בעלמא נמי פסול לעדות אשה וא"כ מסתיין דפסול לר"מ דחשוד פסול להעיד בשל אחרים והא נמי בשל אחרים דמי ולמאי דקי"ל כרשב"ג דמעיד בשל אחרים אפשר עכ"פ בחשוד ורנון בעלמא יעיד אפי' לאפוקי כנלע"ד דעת הרב"י מ"מ היינו בחשוד על עריות דעלמא אבל הכא דחשוד על איתתא דא והוא והיא נכנסי' בסירא בזה לית דין ולית דיין דפסול לאפוקי משום חשש נגיעה וזה מוכח שלהי נדרים למעיין שם ופשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:10)

**וכ'**מעלתו דמדפסיל לאפוקי והיינו להעיד שמת בעלה כפירש"י כ"ש דפסול להביא גיטה להעיד בפ"נ ובפ"נ כמ"ש ה"ה ק"ו זה פ"ו מגירושי' הלכה ז' ומ"ש לח"מ נימא ה' נשים יוכיחו שכשרים להבי' גט ופסולי' לעדות מיתה יפה כ' מעלתו אלא שלא ביאר יפה לתרץ לשון המשנה ספ"ב דגטין שכתב מוכיח וגם לשון ש"ס דיליף אשה עצמה המביאה גיטה בק"ו מחמש נשים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:11)

**ולפע"ד**יתבאר על נכון בעזה"י דפסול דה' נשים אינו לא מחמת קורבה ולא מחמת עבירה רק מחמת נגיעה שהשנאה מקלקלת השורה ורוצה בקלקולה של זה וא"כ במיתה דאם יבוא הבעל ברגליו הצא מזה ומזה וכל הדרכי' האלו בה הועילו מעשי' הרעים וה"ל נגיעת בעדות ופסולה משא"כ בגט אחר שאמרה בפ"נ אי אתי בעל ומערער לא משגחי' בי' א"כ לא הועילו מעשי' הרעי' אין כאן נגיעה וכשרה וכבר כ' רשב"א בחי' ספ"ב דגטין דבמאי דאפקת מהאי ביתא אינו נגיעה בעדות ע"ש אלא לכאורה ניחוש בגט נמי זייפה הגט בעדי' מזוייפי' שיבואו ויאמרו אין זה כתב ידינו או שהחתימה עדי' שהי' באותו היום במקום אחר ויביא הבעל עדים ויזימו' נמצא נתקלקלה זו ואכתי איכא נגיעה לתרץ זה אמרה המשנה שהכתב מוכיח פי' אנן קיי"ל לא חציף איניש לזיופא ומפני כן בא"י מתירי' אשה להנשא בלא שום קיום ובלא שום בפ"נ ולא חיישינן שמא מזויף הוא אא"כ יבוא הבעל לפנינו ויערער אבל אנן לא חיישינן דאוזיף והיינו משום דחזקה דאורי' היא כמ"ש תוס' ריש גטין וכמה גדול כחה של חזקה זו שהרי אפי' בממון שאין הולכי' אחר הרוב מוציאי' ממון בהך חזקה מן התורה דלא חציף לזיופא אלא חכמי' חיישי' למיעוטא דמזייפא ואותן המיעוטי' יוציאו שט"ח על כל היתומי' ולקוחות דעלמא כי חוטא א' יאבד טובי' הרבה ע"כ טענינן ליתמי ולקוחו' מזוייף משום לא שבקת חי כמ"ש תוס' ריש גטין דאע"ג דרובא לא מזייפי מ"מ המיעוט דמזייפי יפסידו כל זוזי דיתמי ולקוחו' ומה"ט דאיכא מיעוטא דמזייפי צדקו נמי דברי רבנו אביגדור דאם טען מזוייף בודאי בעי קיום מן התורה דהרי טוען ברי לי שאתה מן המיעוט ובכי האי גוני אפי' לרב אין הולכי' אחר הרוב ועיי' תוס' ב"ב צ"ב ע"א סוף ד"ה ולחזי וכו' יע"ש הנה פירשתי דרך אגב הני מילי דבעי ברורי ועכ"פ אלימי הך חזקה טובא וא"כ הכתב שביד אשה מה' נשים יראה לנו שלא זייפה אותו כי לא חציפא לזיופא ונהי אי הוה אתי הבעל ומערער לא הוה משכחינן עדים לקיימו ודנוהו רבנן מיד כאלו מערער לפנינו עכ"פ באומרה בפ"נ סגי ולא חיישי' לקלקול הנ"ל ומשו"ה הוצרכה מתני' לומר שהכתב מוכיח ועיי' תוס' גטין כ"ג ע"ב ד"ה אדרבא וכו' ומיהו צריך ליישב קצת מ"ט בא"י לא מועיל כ' מוכיח ועשאוהו כשטרות דעלמא דכולהו בעי קיום מן הסתם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:12)

**וממילא**יליף ש"ס ק"ו מה' נשים שמתוך נגיעה שלהם פסולים להעיד שמת בעלה מ"מ לא חיישי' לאותה נגיעה בעצמה בגט ושתוכל לקלקל כנ"ל לא חיישי' להא מפני שהכתב מוכיח כ"ש האשה עצמה שכשרה להעיד מת בעלה ולא חיישי' לנגיעה של עצמה שרוצה להתנסבה משום דאמרי' מתוך חומר וכו' מכ"ש היכי דאיכא נמי המוכיח וחומר בהדיה מכ"ש שלא נחוש לזיוף. משא"כ בפיסול בעלי עבירה אפי' נניח שהכתב מוכיח דלא חציף לזיופא אפי' בעל עבירה מ"מ הרי במקום שאין עדי' מצויין עשאוהו חכמי' כאלו מערער בפנינו ולא סמכי' אחזקה דלא חציף בלא קיום או בפ"נ דהוה כמו קיום וכמו שאינו נאמן אפי' לומר שמת בעלה מכ"ש שלא יאומן על הקיום אי הוה מערער הבעל לפנינו דבשלמא בה' נשים כיון דאחר שאמרה בפ"נ ותאומן שוב לא מצי לקלקלה ממילא בטלה נגיעה שלה משא"כ הכא אפי' אי נאמין לו אכתי איכא נגיעה שלו שרוצה שתהי' פנוי' ושכיחא לי' א"כ הוה ק"ו השתא מילתא דעבידא לאיגלוי' לא מהימן כ"ש גירושין דלא עבידא לגלוי' מה תאמר הכא איכא כ' מוכיח כיון דה"ל כאלו הבעל מערער לפנינו ליכא כ' מוכיח ואמירתו בפ"נ לא מועיל כיון שנוגע אפי' אי לא נשגיח בערעורו של בעל מבואר מזה דהחשוד על העריות אינו נאמן להבי' גט שאינו מקוים וכן מבואר מלשון ספ"ב דגטין דכל שאינו נאמן מת בעלה אינו נאמן להבי' גט וכן מבואר מלשון ר' ירוחם נכ"ד ח"ג דהפסולי' מדבריהם כשם שכשרים לעדות אשה כשרים להבי' גט ע"ש משמע הא הפסולי' כגון שחשודי' על עריות אפי' ע"י קול דרבנן כיון דהוה נוגעי' בדבר פסולי' לעדות אשה וה"ה להבאת הגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:13)

**אמנם**הכא הא אית לי' הרשאה וכ' ב"ש סי' קמ"א ס"ק מ"ד בפשיטות דביש בידו הרשאה תו לא צריך דהריב"ש לחומרא בעלמא הצריך שיאמר נמי בפ"נ אלא תו כ' להרא"ש ריש גטין מוכיח דבהרשאה בידו מיירי ש"ע ואפ"ה לא מהימן ושוב בס"ק מ"ה הקשה אהרא"ש דס"ל בא"י דלא בעי למימר בפ"נ יכול להבי' גט ומ"ש מיש בידו הרשאה יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:14)

**ואני**תמה כי המתבונן בלשון הרא"ש ריש גטין וכוונתו יראה לאישורו דכך הי' אומר דודאי אי הי' בידו גט מקוים לא היינו מסופקים כלל בשליחות דגיטו בידו מה בעי כמו כל שליש נאמן על מה שבידו אך הואיל ואינינו מקוים והנה בא"י דלא חששו כלל לזיוף ה"ה דלא חששו לחשש שמא לא עשאו שליח מטעם הנ"ל דבא"י הניחו על דין תורה כאלו הוא מקוים והכתב מוכיח על שליחותו והה"נ בח"ל אם הרשאה בידו דהוה כמקוים א"כ אין ספק בשליחותו כלל רק בח"ל היכי שאין בידו הרשאה וחכמים עשאו כאלו הבעל מערער לפנינו ואין כאן גט מקויים לפנינו ואיכא לספוקי שמא אינינו שליח ועל זה כ' כי היכי דהימנוהו על בפ"נ הימנוהו נמי אהא כלומר מן התורה הוא כמקוים וממילא הוא שליח ומדרבנן דבעי קיום הרי קיומו עמו שאומר בפ"נ וממילא הוא שליח ומעתה לא הבנתי ק' הב"ש סקמ"ד בבעל עבירה שמקיימו בחותמיו ממילא אין כאן ספק בשליחות וה"ה בהרשאה מוספקת ודברי ב"ש הנ"ל גם דברי משנה למלך פ"ו מגירושי' הלכה ז' צלע"ג ע"כ אם ההרשאה מקויימת היתה בשעת נתינת הגט או שהי' עדים בעיר מצויין לקיים ההרשאה הגט כשר ואין לפסול מטעם הקול ואפי' להיש פוסלים בסימן קמ"א סעי' ל"ג שהוא הרמב"ם שפוסל אלא מטעם נגיעה ומודה הרמב"ם דראוי' לשליחות היכי שמקויים או איכא הרשאה אך אי לא הי' אפשר להתקיים באותו היום א"כ לא הי' הגט ראוי' להנתן ביומו דדיינינן לי' כאלו הבעל מערער לפנינו וכמ"ש לעיל בשם רא"ש שביש"ש פ"ב דיבמו' והקיום דהשתא אינו מועיל שהגט כבר נקרע א"כ לכאורה פסולה הנתינה דאז וצריך להתישב קצת בדבר אם מועיל קיום ההרשאה כמו קיום הגט עצמו להכשיר למפרע ונ"ל דמועיל נמי דמ"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:15)

**מתוך**הדברים למדנו דנוגע פסול לומר בפ"נ דהרי קיי"ל בכל התורה השונא כשר לעדות דאוריי' כמבואר בש"ע ח"מ רס"י ל"ג ואמאי פסול עדות ה' נשים אלו לעדות בפ"נ דרבנן לולי שהכתב מוכיח ובא"י פסולין לגמרי אעפ"י שהקיום דרבנן אע"כ לאו מטעם שנאה אלא מטעם נגיעה פסולי' וכנ"ל והשונא כשר להעיד בדבר שאינו נוגע לשנאתו ועי' נב"י מהדורא תנינא חא"ה סי' קכ"ח שכ' נגיעה אינו פוסל בעדות בפ"נ ומייתי לי' מאשה ועבד עצמם שמביאי' גיטם ואומרי' בפ"נ ומהתימה שהרי בגטין ה' ע"א אמרו שהאשה עצמה שמביאה גיטה אינה אלא משום שלא תחלוק בשליחות א"כ מאי ראי' משם ומ"ש צרתה נוגע בעדות שתרויח עונה שלה עי"ז יש לתמוה א"כ תקשי לי' באמת אמאי נאמנת הא מבואר בא"י דמצי מקלקלא לה אינה נאמנת א"כ ה"נ מקלקלה לה להוציאה מבית בעלה אע"כ אין זה נגיעה כמ"ש רשב"א שכתבתי לעיל דאין ברור לה שהרי אם יוציא זו יקח אחרת תחתי' והוא פשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:16)

**ודברי**תוס' בשם ירושלמי בגטין ט"ו ע"ב ד"ה אני הוא וכו' דסיימו דאין זה נוגע בעדות ממש עכ"ל יתפרש כך דהכא איכא ב' מיני נגיעות א' שהשליח נוגע באומר אני הוא עד שני כדי שלא תהי' שליחותו לבטלה ובאמת לא חשו חכמים גבי בפ"נ לנגיעה זו דאפי' למ"ד בעלמא אין שליח נעשה עד מטעם נגיעה כמ"ש פני יהושע בשם ירושלמי מ"מ הם אמרו בשליח הגט שלא לחוש לזה דא"כ בטלת כל אמירת בפ"נ וע"כ משום עגונה הקילו לומר בפ"נ והה"נ הי' ראוי' להקל לומר אני עד השני רק מטעם אשר יבואר אי"ה ורשב"א בתשו' סי' קס"א כ' דשליח אשר הוא בא בשכר נמי לא מקרי נוגע מטעם זה דכל מה שנוגע לענין שליחות לא פסלו משום נגיעה ומשום תקנת עגונה דא"כ לא תמצא שליח גט לעולם וגם ההולך בטובת הנאה בלי תשלום ממון נמי נחת רוח לפניו שנעשה רצונו ואיכא נגיעה אלא שחכמי' אוקמוה בהא אדאורי' שהכתב מוכיח ומייתי רשב"א ראי' שם שאפי' ה' נשים האמינו אע"ג דאיכא נגיעה כמו שבארנו לעיל דאם הגט מזוייף באמת יבואו עדים ויזומו את העדים החתומי' ואפ"ה סמכוהו אכתב מוכיח שאינו מזוייף וה"נ דכוותי' ולק"מ קו' גט פשוט סי' ק"כ ססק"ט על מהריב"ל ח"ד סי' כ' יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:17)

**נחזור**להנ"ל זהו נגיעה א' שהשליח נחת ינחת בו שנעשה מלאכתו ע"כ יאמר אני עד השני הי' ראוי' לפוסלו אלא שבענין שליחות התירו ושוב איכא נגיעה אחרת שע"י שהוא באמת עד השני ניחא לו לומר בפ"נ כדי שתתקיים עדותו של הראשון ג"כ וגם זה אינו נגיעה באמת מטעם שכ' חי' רשב"א מש"ס דכתו' לחזי' ח"י אחספא וכו' אלא מ"מ הכא פסול משום דתיקון חכמים כן הוא בכל דוכתא או כולי' בתיקון חכמים או כולי' בדין תורה חוץ היכי דמחזי כחוכא וטלולא כמו דמקשה הש"ס השתא אי מסיק איהו וכו' פי' והוה כחוכא אבל הכא גבי אני הוא עד השני אינינו כחוכא משום דאיכא למיתלי בצד נגיעה ולא יהי' כחוכא בעיני הבריות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:18)

**הארכתי**בזה אע"ג דהוא פשוט כי נראה לפרש בזה כוונת הריב"ש סי' י"ח אשר עמעמו בה הרבה ולפע"ד הכל בנוי על הנ"ל דעיקור דבריו בראשיתו דקיום הרשאה אינו כמו קיום הגט דוקא בי תרי דאתיוהו דלא שכיחא לא גזרו בי' רבנן אבל להבי' עמו הרשאה שכיח וגזרו בי' רבנן קיום א"כ או בתיקון חכמים או בקיום הגט ושלא ליהוי כחוכא דמה לי הך קיום או הך קיום ע"כ כ' דעכ"פ איכא שום הפרש דהרי אי יערער הבעל ויאמר מזוייף איך נסמוך על עדי ההרשאה כי אולי השליח אבד גטו וזייף לו גט אחר והנה הב"ח בתשו' סי' ק"ב הקשה הא לא חיישי' לנפילה וגם בנב"י הנ"ל תמה בזה ולא דמי להדדי כי עוכלי לדנא האי נפילה דהתם רוצה לומר למציאה לא חיישי' שנפל מפלוני ומצא זה אפי' לא יהי' נפילה דיחיד עכ"פ לא חיישי' שמצא זה מה שנפל מאחר אבל הכא חיישי' שע"י שום סבה שנתקלקל גטו ע"י אבידה או שריפה או שום אופן וזייף לו גט אחר ובודאי איכא כמה עקולי ופשורי דשכיחי גבי כל אדם ואמנם נהי קושייתם לק"מ מ"מ לא בנה ריב"ש בנין על חשש הזה דאפי' יהי' נפילה שכיחי מ"מ זיוף לא שכיחי אפי' להנאת רבבות ממון מכ"ש משום האי הנאה פורתא לגמור שליחותו ויתיר אשת איש לעלמא אך הריב"ש לא אמרו אלא דלא הוי כחוכא אם נאמר או בתקון חכמים או בקיום הגט ולא בקיום הרשאה וכ' דעכ"פ איכא שום נפקותא בהנ"ל וע"ד שכ' תוס' בשם ירושלמי הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:19)

**שוב**כ' ריב"ש דאפי' הרמ"ה שבטור סי' קמ"ב גבי סומא ויעיי' ב"ש ס"ק כ"א שם שהתיר ע"י עדי שליחות פי' ולא חש דאו בקיום או בתיקון חכמים וי"ל הא הרמ"ה החמיר ומשום חצי דבר יהי' אותם העדי' עצמם עדי מסירת הגט ליד האשה א"כ הוה מידי דלא שכיח כמו בי תרי דאתיהו דלא גזרו בי' רבנן אבל להתיר ע"י קיום הרשאה שלא לחוש לרמ"ה משום חצי דבר הוה מידי דשכיחא וגזרו בי' רבנן ובעי' או כולו בקיום או כולו בתקנתא דרבנן והא דלא חש ריב"ש להא דחצי דבר או כמ"ש ב"ש סקכ"א שם או כיון דמן התורה הגט כשר ורק מדרבנן בעי קיום לא הוה חצי דבר ומיושב קו' ד"מ וגם הריב"ש בעצמו סיים בסוף שאינו אלא לחומר' מ"מ לעיקור הדין במקום עיגון לכל הפחות איכא למיסמך על קיום ההרשאה והד"מ קיצר בהעתקת הריב"ש וכמו שכתבתי הוא העיקור לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:20)

**ומה**שרצה מעלתו לפסול הגט עוד עפ"י דעת הראב"ן סי' כ"ז ובמרדכי דב"ב סי' תקכ"ח דבע"א המסייעו אדם משים ע"ר וס"ל למעלתו מכ"ש קול המסייע שהרי אין מגו להכחיש הקול ואלו להכחיש העד מועיל מגו במחילת כבודו לא דמי התם טעמא משום דיותר אדם מעיז לכפור ע"א דיאמרו הבריות מאי אולמא דהאי מהאי משא"כ לכפור הקול היוצא מהרבה ב"א זהו העזה ביותר משא"כ שיטת ראב"ן הוא בדאיכא ע"א הרי הוא מצטרף עם אותו הבעל דבר וה"ל ב' עדים לפוסלו אבל אין לצרפו עם הקול דאין קול מצטרף לעד לפסול אדם מעדות כנלע"ד.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:21)

ואעתיק פה קצת מחי' מה שנלע"ד על הראב"ן הנ"ל בכתובות י"ח ע"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:22)

**העדים**שאמרו כ"י הוא זה וכו' נמשך אלעיל מודה ר"י בהאי מגו ובעדים שאמרו וכו' ועיי' לקמן כ"ב ע"ב עביד ש"ס צריכותא משום דליכא דררא דממונא ורש"י מפרש דהחששא שבתחלה הי' דעתו לומר שדה זו של אביך הי' ותו לא ושוב נמלך ואמר ולקחתי' ממנו וזה לשטתו דלא מיירי בהלה תובעו אבל להתוס' בהלה תובעו שדה זו של אבא הי' והוא משיב רק לקחתי ממנו לא שייך חשש חזרה ע"כ פי' בשם ר"ח פי' אחר ע"ש מ"מ פירש"י צ"ע גבי ב' עדים איך נחוש שכל א' מהם כיון לדעתו של חברו לחזור מדבריו ולומר אנוסי' היינו השתא מגו דבי תרי לא אמרי' מכ"ש לכוון ממילא מחשבתם בלתי אם נועדו ועי' גיטין י"ט ע"ב דר"פ הוציא ממון עפ"י אומדנא כזה בשטרי פרסאה ע"י כותיים ע"ש ועכ"פ הוה רבותא טפי אי הוה תנן ע"א אומר כ"י הוא זה ואנוס הייתי וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:23)

**ד"ה**כתב ידינו הוא זה כ' הראב"ן משנתינו סתמא כחכמים דרבי לקמן כ' ע"ב דכל א' מעיד על כ"י של עצמו ולא על של חברו ע"ש ולכאורה נעלמה כונתו ומצאתי לו בסי' כ"ז שכ' גבי נסכא דר"א דמשו"ה אמרינן נעשה כגזלן אע"ג דאין אדם נעשה רשע וגזלן עפ"י עצמו מ"מ הכא ע"א מסייע לו שחטוף נעשה רשע עפ"י עצמו וסיועת ע"א ואה"נ בפלוני רבעני לרצוני אי ע"א מסייע לו שנעשה לרצונו נעשה רשע ע"ש ומייתי במרדכי ב"ב סי' תקכ"ח ויבואר עוד לקמן אי"ה והשתא לפ"ז אי משנתינו כרבי אתי' דכ"י הוא זה ר"ל כל א' אומר כן שצריך להעיד גם על של חבירו א"כ אנוסי' היינו ג"כ לשון העדים כן הוא כל א' מעיד על אונסו של חברו וא"כ ה"ל לכל אחד עד אחד מסייעו ומשים עצמו רשע וא"כ מ"ט דרבא דפליג ארמי בר חמא אע"כ בעי לאוקמא סתמא כרבנן וכתב ידינו אינו לשון העדים אלא התנא אומר כן אבל כל א' אומר על עצמו כ"י הוא זה ואנוס הייתי ומשו"ה אין אדם מע"ר ובזה י"ל מה שמקשים הא רמי בר חמא טעה בתרתי א' דמשים ע"ר ב' דחוזר ומגיד ורבא לא דחי לו אלא חדא ומ"ט הדר בי' מתרתי ולהנ"ל י"ל לא נעלם מרמי בר חמא דאין אדם מע"ר אך לפום מאי דהוה ס"ל חוזר ומגיד א"כ ע"כ משנתינו במחמת ממון ורישא כרבי כל א' מעיד גם על חברו ומשים ע"ר מיהו ברישא דאיכא מגו מהימן למפסל שטרא ובסיפא דליכא מיגו לא מהימן וכשדחה רבא דה"ל חוזר ומגיד ומתוקם לי' סיפא במחמת נפשו' שוב ממילא נימא דלא מתוקים במחמת ממון בשום אופן משום דסתמא כהלכתא כרבנן ואין א' מעיד על חברו ואין אדם מע"ר וק"ל ובזה יובן לקמן כ"א ע"א מהו דתימא הלכה כרבי וכו' פי' דה"א כס"ד דרמי ב"ח דסתם מתני' כוותי' דרבי קמ"ל ומדברי ראב"ן הנ"ל מוכח דע"א המסייעו עדיף אפי' ממגו דאי בעי שתיק דע"י מגו לא משוו נפשי' רשע וע"י ע"א המסייע משים ע"ר וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:24
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:52:24](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:52:24)

**והנה**הראב"ן סי' כ"ז כתב להוכיח שיטתו דהיכי דע"א מסייעו משים ע"ר מדלא נקטינן בסנהדרין דבר והיפוכו פלוני רבעני ואני רבעתי לפלוני וקמ"ל טובא דאע"ג דאין קישוי אלא לדעת נמצא כשהוא רבע לפלוני גם העד שעמו יודע שהי' לרצונו ואפ"ה אינו משים ע"ר אע"כ בכי האי גוני מע"ר והרשב"א בתשובה סי' אלף רל"ז הנ"ל בנה יסוד על קושי' זו ונראה דלא ניחא לי בתי' ראב"ן דס"ל כיון דאפי' מגו לא מהני להשים ע"ר כ"ש ע"א ע"כ הוליד רשב"א חדשות בשלמא פלוני רבעני לרצוני כשתסיר לרצוני נשאר פלוני רבעני אני רבעתי פלוני אם תסיר אני רבעתי וישאר א"ת פלונ"י לרצוני ואין בזה טעם ולא ריח ע"ש ועיין סמ"ע סי' ל"ז סקס"ד ונב"י קמא בחלק א"ע סי' ע"ב שפך סוללה על רשב"א ולפע"ד המעיי' יראה כי דברי רשב"א נכונים ומה שהקשה על מ"ש רשב"א לדידי אוזפן בריביתא אי מסלקי' לדידי ואמרי' רק אוזיף בריביתא סגי והק' נב"י מי לא בעי מידע אי לישראל אי לגוי נ"ל לומר כיון דעכ"פ ריבית גוי אסור מדרבנן בזמן הש"ס נמצא מיפסל מדרבנן מכאן ולהבא וע"י הכרזה עכ"פ נמצא זה שאמר סתם פלוני אוזיף בריביתא עכ"פ אין כאן דברים בטלים אלא עדות ונזקקים לחקור את מי הלוה לגוי או לישראל ואחר שנחקור הדבר ויבורר של ישראל הלוה נפסל מ"הת בלא הכרזה משא"כ ברבעתי את פלוני לרצוני אם נסתלק תיבת רבעתי וישאר את פלוני לרצוני הוה כמהתל ואין נזקקי' לו כלל ועיי' תומים סי' מ"ו סקמ"ב וק"ל. פ"ב עש"ק ד' תמוז קפ"ל משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:53:1)

**שלום**וכ"ט להרב הותיק המופלא כבוד מו"ה יעקב בער נ"י אב"ד דק"ק טיסאבוי יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:53:2)

**גי"ה**הגיעני ע"ד אשה שעשאה שליח רווק א' להביא לה גיטה מבעלה והמורה יעץ לשליח שיאמר להרב במקום שמקבל הגט יאמר לו שהוא נשוי ואינו פנוי וכשהביא אח"כ לפניו הגט ציוה המסדר ההוא שיעשה שליח אחר בחריקאו ושתקבל האשה הגט מהשליח השני וכן נעשה. וכ' מעלתו שאינו יודע טעמו של הרב ושוב אח"כ נתגלה שהיא הרתה לזנוני' מקודם גירושין והיא והשליח מודי' שממנו נתעברה ורוצה לישא אותה והמה אדוקים זה בזו באיסור נדה וא"א להפרישם דיד או"ה תקופה על עצמם והם בעוזרם ונפשו בשאלתו אם אפשר למצוא היתר שישאו זא"ז ע"כ תוכן שאלתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:53:3)

**תשובה.**עקבת הרב המורה הרעה נודעו לכל מבין כי עצת חטאים הוא זה שהי' יודע מקודם שדעת השליח לישא אותה וחשש שאם ידע הרב המסדר שבמקום הבעל שזה הוא רווק יאסר עליו לישא המגורשת כדרך שאומרי' בשעת מינוי השליח כמבואר ע"כ להשמר מזה א"ל שיאמר שהוא נשוי ושוב טעה וסבור לחלק בין שהוא נותן הגט מידו לידה של אשה שאסור אז לישא אותה ובין שבא לידה ע"י שליח שני שתהי' מותרת לשליח הראשון ובורסקי זה לא ידע דמיגרע גרע דהרי עיקור הטעם שהשליח שאומר בפ"נ לא ישא האשה משום דמחזי כנוגע בעדותו ומבואר בגטין ס"פ האומר דיבורא אמרי מעשה לא עבדי ופי' תוס' שם וביבמות כ"ה ע"ב ד"ה לא חשו וכו' כיון דע"י דיבורא ניסת לשוק הו"ל כמעשה משא"כ אומר לשנים אמרו לסופר כיון שלא נגמר מעשה ע"י אמרי לא תעשה כזאת בישראל והשתא כיון דשליח נחשד אפי' כשנותן גט לידה ממש ונגמר ההיתר על ידו אפ"ה חשדי' לי' ולא ישא אותה כ"ש כשאינו נגמר ע"י אלא ע"י שליח אחר פשיטא דאיכא חשדא כשישא אותה השליח הראשון וכיון דקיי"ל דאפי' כשהרשאה בידו מ"מ צ"ל בפ"נ ובפ"נ כהריב"ש וכמ"ש רמ"א בהג"ה רס"י קמ"ב א"כ אסור לישא אותה והשתא ומה שליח דעלמא דאפשר שאח"כ הוא דנמלך לישא אותה והשליחות מעיקרא לא הי' ע"ד כן מ"מ לא ישא אותה מפני החשד כ"ש הכא שמחשבתם ניכר מתוך הרב ותחבולתו דמעיקרא ע"ד כן הלך להשתדל הגט כדי לישא אותה א"כ פשיטא דה"ל נוגע ופסול לעדות בפ"נ ובפ"נ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:53:4)

**ותו**מטעם אחר לא ישא מדאורייתא דהוא והיא מודים שבא עלי' קודם גירושין וכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל דהוא והיא שוויי' נפשייהו חתיכא דאיסורא בהודאתם בשלמא מטעם רשע לא נפסלי' לשליחות הגט דכיון דליכא עדים רק מפיו ואין אדם משים עצמו רשע לפסול לעדות ואע"ג דלכאורה יש לדין כיון שהיא אומרת שיודעת בנפשה שהוא רשע א"כ לא יאומן אצלה לומר בפ"נ ולא תנשא ע"י גט זה י"ל כיון דמדינא לא בעי בפ"נ רק משום ערעורו של בעל וכיון דלדידן מהימן השליח ואי אתי' בעל ומערער לא משגיחי' בי' א"כ כבר נתקיים תיקון חכמים ושוב אינו מזיק במה שהיא יודעת שהוא רשע אבל משום אסורה לבועל איכא דתרוויי' שוויי' נפשייהו חתיכא דאיסורא להינשא זל"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:53:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:53:5)

**וא"כ**חלילה להיות סרסר לעוברי עבירה ואי משום דעבדי איסורא בהדי הדדי אין אנו אחראין לרמאי' ורשעי' אבל באמת יש תקוה כי רשעי' מלאי' חרטה משא"כ כשישאו זא"ז יהי' כל ימיהם באיסור סוטה ע"כ לא יהי' עסק לו בנישואי' הללו חלילה. פ"ב נגהי ליום ה' ב' אב תקפ"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:1)

**תיתי**שלמא רבא מן שמיא וחיי אריכא ומזוני רויחא ובני ריכא לידיד ה' הרב המאה"ג החרוץ ושנון חרב פיפיות תל תלפיות כש"ת מו"ה יצחק סג"ל הורוויץ בנן של קדושים נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:2)

**יקרתו**הגיעני ונפשו היפה בשאלתו אודות גט שסידרו ג' הדיוטות וכפי אשר נקבו בשמותם וידועי' בשערינו לאינם בקיאי' בטיב גיטין וקידושין והבעל כבר הרחיק נדוד ויש חשש עיגון ויש לספק בשני דברים א' אי בעינן דוקא ב"ד בסידור הגט והני דלית בהו אפי' חד דגמיר וסביר ואפי' בדיני ממונות אין דינו דין ב' דילמא אית בגט שום ריעותא כיון דהמסדרי' לא הי' בקיאים ודקדוקי גט רבי' ועצומים וכמ"ש רמ"א סי' קמ"א בהגה' אלו תוכן דבריו ופאר רמכ"ת הראה ידו הגדולה לשדד עמקים בכל חלקי הסותר ודעתו נוטה להקל במקום עיגון וכן דעתינו נוטה אך לפוטרו בלא כלום לאו אורח ארעא ע"כ אעבור פרשתא דא בעזה"י ואתניא כיד ה' הטובה עלינו וממנו נשאל להעמידני על האמת ולא נכשל ח"ו בדבר הלכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:3)

**ביבמות**ק"ד ע"א מסקינן דחליצה בלילה פסולה וכ' בנימוקי יוסף וז"ל גבי חליצה בלילה אסיקנא דחליצה כתחלת דין היא ותנן דיני ממונות דנין ביום וגומרי' בלילה וחליצה ד"מ היא שגובה כתובתה עכ"ל הנה הוצרך לזה אע"ג דועלתה יבמתו השערה כתי' ושערה משמע סנהדרין ושקיל וטרי ר"פ מצות חליצה מ"ט לא בעי' סמוכין ואפי' בעלי מומין הי' פסולי' ע"ש וי"ל נהי דדיינין בעי' אבל חליצה לא מיקרי דין ולא כתי' בי' משפט ולא יום ולא כל דבר הצריך דיינים צריך להיות ביום ולא כל דבר הנקרא משפט בעי מומחין אלא יום ע"כ הוצרך לומר משום דאית כתובה למישקל ונ"ל אפי' למ"ד כתובה וכל תנאים לאו דאו' ואפי' מזונות וכסות רק עונה וזה דעת רמב"ן מ"מ עונה הוי נמי כדיני ממונות כחבלות ובושת וצערא דגופא ואי לא חלצה כופי' לייבם שלא לבטל עונתה וה"ל כד"מ מן התורה מיהו לזו י"ל דה"ל לכ"ע כגמר דין שע"י חליצה נגמר הדבר לגמרי ולא הוי פליגי אך כיון דאיכא כתובה שע"י חליצה תתחיל לתבוע הכתובה מהיורשים זה הוי תחלת דין ופסול בלילה מ"מ אע"ג דדרבנן נינהו מ"מ כיון שעכ"פ ע"י החליצה יסתעף זה פסול מדאורייתא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:4)

**ויש**להסביר יותר דהא בלא"ה צריך להבין מה בכך שהיא כדיני ממונות הא בדיני ממונות גופי' אם שניהם רוצים ומקבלי' עליהם כשר אפי' בלילה וג' רועי בקר א"כ אמאי חליצת לילה פסולה אם שניהם רוצים לחלוץ בלילה וצ"ל כיון דכתיב השערה דבעי' סנהדרין שראוי' לדין בכפיי' אותו הדבר ונהי אם הי' חליצה רק איסור והיתר ולא דיני ממונות הי' הסנהדרין ראוין לכוף על החליצה בכל עת כמו על כל מצות שבתורה מ"מ עכשיו דתלי' בי' תחלת דיני ממונות שא"א לדון בכפי' בלילה נהי אם שניהם רוצים יכולים לדון בלילה מ"מ אין דין זה מטעם סנהדרין יושבי שער וחליצה אינה כשרה בפני יושבי שער הראוי' לדון אותו ענין בכפי' ואפי' שניהם רוצים מ"מ החליצה פסולה שלא נעשית בפני יושבי שער שהי' לדון דבר זה בכפי' ע"כ פסול אפי' מדאורייתא בלילה כנלע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:5)

**ולפ"ז**בגט אע"ג דאיכא כתובה וכל תנאים למשקל מ"מ כיון דלא כתיב השערה ולא בעי' דיינים לגוף הגט א"כ לא מיבעי' כששניהם רוצים דהוי כקבלו עליהם לדון ד"מ בלילה וגט לא בעי דיינים הראוי' לכפי' אלא אפי' גט מעושה כדין דבעי דוקא דיינים ואפי' מומחין וסמוכין הוי בעי' לולי דשליחותי' דקמאי עבדינן כמבואר בגיטין פ"ח ע"ב מ"מ היינו עישוי על הגט אבל אחר שאומר רוצה אני ויהיב גיטא אפי' בינו לבין עצמו ובלילה הוי גיטא לזה לא צריך ב"ד והרי הוא אומר רוצה אני ומיחשב רצון וקיבל עלי' לדון בלילה מחמת העישוי שכבר נעשה כדינו ביום ע"י ג' הראוים אבל סידור הגט ההוא לא בעי לא ג' ולא יום לכאורה וקצת יש לעיין אם הבעל מגרש לרצונו בעל כרחה דאשה כיון שהיא מפקיעה ממזונותי' ועונתה בעל כרחה אולי צריך לזה ב"ד ויום גם זה לא נ"ל כיון מדין תורה יכול לגרש אשתו בע"כ א"כ מתחלה בשעת חופה וכניסתו לחיובי' הללו אינו אלא עד זמן שירצה לגרשה ולשלחה מעל פני' ואז פסקו חיובי' מה צריך לזה ב"ד ואפשר אחר חרם ר"ג שלא לגרש בע"כ אם אירע מקרה עידי דבר מכוער ומגרשה בע"כ אפשר שלזה צריך ב"ד ויום בנתינת גיטה לידה וכולי האי ואולי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:6)

**אמנם**בתה"ד סי' רל"ח מייתי בשם א"ז לפסול גט בלילה ושם בלשון תה"ד משמע גזה"כ הוא ובתשו' ר"א מזרחי ח"א סוף סי' פ"ב כ' שראה בפנים באור זרוע הטעם שהיא תחלת דין למיגבי' כתובה והוא ז"ל כ' עכ"פ בגט ע"י שליח דבעי' בפנו"נ דהוי כקיום שטרות ועי"ז גובה כתובה הוי תחלת דין ורדב"ז ח"א סי' פ"ד כ' מנהג מצרים ליתן גט בלילה מ"מ ראוי לחוש לדברי א"ז וכ' מתוס' פ' נגמר הדין (סנהדרין מ"ד ע"א) ד"ה חיישינן וכו' מבואר שמתגרשת בלילה יע"ש וראיתי בס' כנה"ג סי' קל"ו העתיק מרדב"ז דראייתו מתוס' פ"ק דמגילה ודחה הוא ז"ל דתוס' לא קאי אנתינת הגט ליד האשה אלא אציווי הבעל לכתוב ליחוש שמא הבעל שד הוא אבל מנתינה ליד אשה לא מיירי תוס' די"ל בלאה"נ פסול בלילה אלו דבריו ובאמת רדב"ז נזהר מאוד מזה ולא מייתי מתוס' מגילה דקדים אלא מתוס' סנהדרי' דשם כתבו אין אשה מתגרשת בלילה ולשון זה לא יסבול אלא אנתינת גט בידה שהיא מתגרשת בו ולא אציווי הבעל לנותני' וכנה"ג לא העתיק שפיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:7)

**וראיתי**בתוס' יבמות ק"א ע"ב ד"ה אי הכי וכו' וי"ל חליצה ומיאון דמי להדדי שתצא ע"י מעשה שלה (ונצ"ל נדפס בטעות ע"י מעשה שלה"ם וט"ס הוא וצ"ל שלה) פי' שבחליצה היא חולצות ובמיאון היא ממאנת משא"כ בגט הוא המגרש. ולכאורה צ"ע למה זה לי כל האורך תיפוק לי' אמאי איצטריך במיאון תלתא כלל להך מ"ד ע"כ כעין דאוריי' דחליצה וא"כ משו"ה פריך ש"ס ממיאון אחליצה ודקארי להתוס' מאי קארו להו אע"כ משמע דפשיטא להתוס' מסברת חוץ דגם גט בעו תלתא והוי ס"ד דהתוס' דמיאון דומי' דגט תיקנו וקשי' להו והעלו בתירוצם דחליצה תקנו. אבל לעולם מוכח דס"ל להתוס' כא"ז דגט בעי ג' ודלא כתוס' דסנהדרין. שבתי וראיתי דז"א אלא הוי ס"ד דתוס' דמיאון שהוא עישוי לבעל שהיא יוצאת ממנו על כרחו שלא ברצונו הוא דומה לעישוי דגט שהיא כופה אותו להוציאה ונהי שסידור גט מעושה לא בעי' ג' מ"מ העישוי בעי' ג' ה"נ המיאון שהוא העישוי בעי ג' כך הוי ס"ד דהתוס' ושוב במסקנא העלו דמ"מ לא דמי לגט מעושה נהי שהיא כופה אותו מ"מ מתגרשת ע"י מעשה דידי' משא"כ מיאון דומה בזה לחליצה דיוצאת ע"י מעשה דילה ולעולם דלא כא"ז. וז"ל חי' ריטב"א רפי"ב דיבמות כיון דחליצה דבר שבערוה ואקיל בה רחמנא טפי מגיטין וממון דבעי' סמוכי' מדאוריתא עכ"ל י"ל גט היינו עישוי על הגט ולא מסירת הגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:8)

**מ"מ**לא ראיתי א' אשר נשאו לבו לחלוק על הא"ז וראה בכנה"ג המון נביאים מתנבאים ושום א' לא התיר לעשות מעשה לכתחלה ואפי' במצרים הזהיר רדב"ז להשמר מזה וטעמא בעי והנלע"ד לפי מה שכתבו כל הסידורים שמסדרי הגט שואלים לסופרים ולעדים זה הגט שכתבתם שחתמתם לפו"פ לגרש אשתו פלונית הייתם אצל שורה ראשונה שמעתם שכ' לשמה שמעתם ציווי הבעל לסופר שמעתם ביטול מודעות וכל כיוצא בזה כמבואר וטעמא נ"ל משום שנהגו כל ישראל שלא ליתן גט כ"א בפני ת"ח כמ"ש בס' גט פשוט קודם סדר הגט שלו דלא גרע מהוראת טריפה דמכניפין כל טבחי מתא ועיי' גטין ה' ע"ב בר הדי' בעי לאתויי גיטא אתא לקמי' דר' אחא דהוי ממונה אגיטא פירש"י דקיי"ל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושי' לא יהי' לו עסק עמהן והוו ממנו גברא רבה לאורויי ע"ש מיהו משמע דלא הוו אצל סידורו של גט אלא שהי' ממונה להשיב שואלו דבר ובר הדי' אתא לקמי' דמר ושאיל ושוב שאיל לאחרינא כמבואר שם מ"מ עכשי' נהגו בכל התפוצה להיות מסדר ת"ח ועיי' תשו' מהרי"ו סי' פ"ה ומזה נהגו שהבעל מצוה להסופר ולעדים שיכתבו ויחתמו גט ע"ד החכם המסדר שישר בעיני' נמצא אם נכתב ונחתם נמי כהלכתו ולא ראהו החכם וישר בעיניו לא עשו שליחותן ע"כ צריך המסדר לקבל עדות גמור על כל הנעשה באופן שעל כל הדברים האלה יורה הגט כשר והיא מותרת להנשא אחר צ"א יום כאשר נהגו לומר כן להאשה כפוסקי דין ומורה הלכה שמותרת היא אחר צ"א יום חוץ מלכהן והכל מטעם הנ"ל לפרסם שנתקיים תנאו של בעל במינוי שליחות הסופר והעדים ומשו"ה צריכים המסדרים לקבל עדות ממש כדי שיבורר להם כל הנעשה כדי שיכלו לומר שהגט ישר בעיניהם והשתא אפי' אי נימא דוקא קיום שטרות וגיטין בעי ג' משום שמקיימו להעיד על העדים לפני ב"ד אחר וה"ל עד מפי עד כמ"ש רשב"ם פ' חזקת אבל קבלת עדות של איסור והיתר לא בעי שלשה כי הרוצה לאכול בשר וסומך על ע"א נאמן באיסורי' לא בעי ב"ד של ג' לקבלו ונאמר נהי דדבר שבערוה בעי ב' עדים דילפינן דבר מממון היינו ב' עדים אבל קבלתם סגי שלא בב"ד וא"כ הוי סגי שהמסדר שואל לשני העדים אם נעשה הכל כהוגן ובזה נתקיים תנאו של בעל שהגט הוא כשר בעיני חכם העיר מ"מ כיון דנפקא מיני' לענין ממון שעי"ז תגבה כתובתה ותנאי' ה"ל העדות הלז ד"מ וצריך מן התורה ג' כשרים ושלא יהי' קרובי' ובגט נשואה צריך שיהי' נמי ביום דוקא כיון שהוא התחלת דיני ממונות שתתחיל לתבוע כתובה אמנם בגט ארוסה נהי דהוי נמי דיני ממונות דבשעת אירוסי' הבעל מתחייב לכשיגיע זמן יב"ח או שלשים יום לחייב עצמו בתנאי כתובה דהיינו לכונסה ועכשיו ע"י גט נפטר מחיוב זה מ"מ נהי דשלשה כשרים בעי' אבל יום לא בעי' דהוי גמר דין דברגע נתינת הגט נפטר מכל הנ"ל וגמר דין שרי אפי' בלילה אלא לא פלוג רבנן כן י"ל והדברים בעצמותם נכונים ואם לזה נתכוון הא"ז צ"ל שאז קבלו העדות ונתנו הגט לידה בלילה אחר שהתפללו ערבית וכיון שקבלת עדות פסול לא נתקיים תנאי הבעל וגם אין תקנה שיטלנו ממנה ויחזור ויתננה לה מחר ע"י שליח משום שכבר עשו עדים שליחותן כנלע"ד וכעין שכ' ב"ש סי' י"ז ס"ק קכ"ד ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:9)

**ועכ"פ**אותן ג' די להם כג' דחליצה דמסברו להו ומיסבר ענין חליצה וה"נ כיון דידעי למיקרי' כל הכתוב לפניהם בסידורי גיטין הנסדרי' לפניהם בזמן הזה ומהאי טעמא כ' ריב"ש בתשובה סי' רע"א שנשתנה זמן הזה בכך דהשתא הכל מסודר לפני' והוי כיודע ומבין אותו ענין עכ"פ אע"ג דדיני ממונות דנפקא ע"י סידור הגט לא ידעי אין בכך כלום דלכשתגבה כתובה ע"י גט זה תגבה ע"י ב"ד הגון ועכשיו לא בעי' אלא לענין גיטין וזה סגי בדידעי למיקרי בסדר הכתוב לפניהם ודי בכך ואין כאן בית מיחוש מטעם זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:10)

**ונבוא**אל השני לחוש בדיעבד מדלא בקיאי דלמא אירע להם דבר א' אשר יגרום פסול בגט הנה הריב"ש סי' רע"א קודם ד"ה ועתה נבוא וכו' כ' וז"ל ואי משום מה שאמרו כל שאינו יודע בטיב וכו' סתם ספרי דדייני מגמר גמירי ואפי' בגיטי' הבאי' ממ"ה שלא הי' בקיאי' קודם שלמדו אמרינן רוב בקיאים הם וכו' עד ומ"ש כל שאינו יודע בטיב גיטין וכו' פירש"י לא יהי' דיין בדבר שמא יתיר אסור ערוה אבל הגט שנכתב כתיקונו למה נפסיד וסתם ספרי דדייני מגמר גמירי ויש להם תיקוני הגט בכל הלכותי' כאשר סדרו להם המחברים ואפי' הדיין אין לו לידע אלא הפסקים וכו' אבל אין צריך לידע כל הוויות וכו' וגם מאי דאמרינן כל שאינו יודע וכו' ר"ל בהלכותיהן המצוין תדיר ולא בדברים הזרים שאינם נמצאים אלא לעתים רחוקים וכו' יע"ש. ולכאורה צ"ע כי דברים אלו סותרים למ"ש הוא ז"ל ואחריו רבו הר"ן שם בתשובה הריב"ש סוף סי' שי"ן וז"ל אבל לדעתי שהביאך לחוש למה שחששת מפני שאפשר שהדיינים מוחזקים שאינם יודעי' בטיב גיטין כמ"ש שלשונם מוכיח עליהם וכגון זה בוודאי יפה חששת וכו' לכמה פסולים שיש לחוש בגט ואני לא אתיר ע"י מעשה ב"ד כזה שהאיך אסמוך על ב"א שאינם יודעי' בטיב גיטין מפני שהם כותבי' שנתברר להם שכל עניני הגירושי' נעשי' כהוגן להתיר אשה העומדת בחזקת איסור ואנחנו יודעי' ועדים שאינן כדאי שיהי' הענינים הצריכי' לגט מתברר להם עכ"ל הרי שפסל גט מפני שלשון של הרשאה מוכיח שאינם בקיאים בצחות לשון בלי שהי' שם שום פסול ופקפוק (וצ"ל מ"ש רמב"ם בפי' משנה בפ' האומר בגיטין שאין תנאי ב"ד שיהי' בקיאים בכתיבה היינו לאמן ידיהם בצורות האותיות אבל לבחר לשון ערומים ולשון חכמים צריכים שיהי' בקיאים ואי לא חיישי' דלא בקיאי בטיב גיטין ופוסלין הגט) וזה נראה כסתירה לדברי ריב"ש סי' רע"א דהאידנא דאיכא סידור הגט ותיקוני' אכשר דדי טפי מבני מד"ה קודם שלמדו ואיך לא ניחוש לתקנת עגונות ונפסל גיטא ויש לדחוק ולחלק אבל האמת יורה דרכו דלק"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:11)

**דאה"נ**אי הוי אתי גיטא לקמן ע"י שליח הולכה למוסרו להאשה ולא ראינו בו שום ריעותא רק שהמסדרי' לא הי' בקיאים לא ניחוש אך התם עובדא דריב"ש שליח לקבלה הי' נקרע הגט במקום קבלתו ואשה מוחזקת בחזקת א"א לפנינו פה ופה לפנינו השליח הלזה להתירה לעלמא באומרו שקבל גט וקרע וע"י עדות ב"ד שכתבו וחתמו לו שבפניהם קבל גט כדינו ככל הלכותי' ובמה נתיר א"א לעלמא ע"י עדות מכתב כזה אבל אה"נ אי הוי מייתי גט לפנינו שאין בהגט שום פקפוק אעפ"י שהמסדרי' לא הי' בקיאים בכתיבה וכדומה כיון שהסידור לפניהם אין לעגן ולפסול בדיעבד מחששות דברים שאינם שכיחים כמ"ש ריב"ש סי' רע"א הנ"ל כך נראה לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:12)

**ולפ"ז**צ"ע דברי הר"א מזרחי בתשובה סי' ל"ה ומייתי לי' בקצרה הרב"י סס"י קמ"א שפסל גט על שלא הי' בקיאים ומייתי ראי' מר"ן הנ"ל ולהנ"ל אין ראי' כי הי' לפני הרא"מ גט כשר וישר ואפ"ה פסלו והרואה בתשו' הר"א מזרחי יראה כי המסדר הגט לאו קטלא קני' באגמא הי' ואפ"ה לא חייש לעיגונא משום פסול בהרשאה והי' אפשר לתרצו וליישבו וכמ"ש שם בד"מ אות קטן ל"ח ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:13)

**וי"ל**כיון שכל סמיכת הריב"ש סי' רע"א דהשתא דהסידורי' לפני המסדר הוי בכלל סתם ספרי דדייני מגמר גמירי והתם בעובדא דהרא"ם שכתבו בשטר הרשאה שהבעל מינה אותו לשליח קבלה ולא הרגישו שאין הבעל יכול למנות שליח קבלה א"כ הרי נכשלו במ"ש בסידורי' שוב אין לסמוך כלל אפי' אאינך שאין הפסול לפנינו ואולם במעשה שבתשו' הרא"ש שבטור קנינא מרבי יונה וכו' התם הי' עיקור שליחות להולכה ולתוספות בעלמא הוסיף למנותו שליח קבלה וכיון דיתרת בעלמא הוא תלינן שהמסדרי' לא עיינו בסידורי' אלא העיקור שליחות הולכה ושליחות לקבלה שהוסיף הבעל לא רמי' עלי' ולא נפיק מכלל סתם ספרא דדייני אבל בעובדא דהר"א מזרחי שאמר שליח שלא הי' לתוספות נמצא הי' רק שליח קבלה ולא עיינו בסידורים יש לחוש לכמה פסולים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:14)

**וי"ל**בזה ק' רמ"א בד"מ הנ"ל דכיון דלא בשטר שום שליחות הולכה א"כ אפי' יהי' תוס' מ"מ לא הי' להם לעיין אלא בזה ואיך לא עיינו בסידורים וחתמו כנלע"ד ליישב ולקיים דברי חז"ל הר"ן והריב"ש ופרא"מ דלא לסתרו אהדדי וא"כ בנידון דידן דיש גט כשר לפנינו ולא נמצא שום ריעותא נהי אם הי' אפשר להשתדל בקל הי' מצוה להדר אחר גט אחר מהיות טוב. ועוד להלאות אנשים מחבלי כרמים אלו מ"מ כיון דאיכא חשש עיגון כמ"ש פר"מ דעתי העני' מסכמת עם דעתו הרמה להתיר ובפרט שיהי' שמות המגרש והמגורשת והעיר והנהר מבוארים בלי פקפוק כי אלו דברים לא יתבארו בסידורי' כמובן ואחתום בכל חותמי ברכות כנפשו הטהורה ונפש א"נ לת"ח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:15)

**ומאחר**שזכינו לדין יצא לדין א סידור הגט בעי ג' כשרים ולא קרובים וביום דוקא והני תלתא דבקיאי עכ"פ בסידרי הגטין הנדפסים מהקדמונים ואמנם בגט ארוסין נהי דבעי ג' כשרים וכנ"ל ומ"מ נהי לכתחלה בעי' נמי יום משום לא פלוג מ"מ אי איכא שעת הדחק ונסדר בלילה יש להקל קצת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:16)

**ב**אי לא בקיאי ממש בטיב גיטין וקידושין ורק דבקיאי בסדור גט כנ"ל ונמצא שום פחיתה והשחתה אפי' רק בהרשאה מכ"ש בגט עצמו אפי' אינו מעכב בעלמא יש לפסול הגט דלא עיינו בסידורים וממילא יש לחוש לכמה פסולים ולא שייך רוב מצויין אצל גט מומחה וסתם דייני דגט מגמר גמירי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:17)

**ג**אפי' ליכא שום פקפוק מ"מ צריך ברור בשמות האיש והאשה והעיר והנהר דא"א למילף מסידורים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:18)

**ד**שליח קבלה והגט אינו בידו לתנו לה בתורת הולכה ולא נתנה ע"כ כל שנראה אפי' מלשון אגרותם שהדיינים אינם בקיאים שוב אין לסמוך על עדותם שנמסר ליד השליח כהוגן ושנתיר א"א בלי גט עפ"י שטר שליחות של מאן דהו כיון שאין אנו מוסרין גט לאשה רק נתיר עפ"י סיפורי דבריהם כנלע"ד. פ"ב יום ה' כ"ב מרחשון תקו"ף לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:54:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:54:19)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:55:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:55:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:55:1)

**בש"ע**א"ע סי' קמ"ב סעי' י"א בהגה' ובעי גבי פקח שני עדים כשרי' שאינן קרובי' ולא פסולים וכ' ב"ש סקי"ט דלעיל סי' קמ"א סעיף ל"ו לא כ' רמ"א כשרים רק שנים ש"מ בדיעבד סגי אפי' אינם כשרים והק' הט"ז על התה"ד ע"ש באורך ולפע"ד הוא דוחק בכוונת רמ"א לעיל סי' קמ"א דאי ס"ד דסגי לי' באשתמודעינהו כמו בחליצה א"כ שנים למה לי בע"א קרוב ואשה סגי אע"כ שנים כשרים קאמר דסתם שנים משמע יותר כשרים ממאי דמשמע לשון עדים דאפשר לומר עדים הראוי' כמ"ש ט"ז וכיון שפסולי' וקרובי' ראוי' לזה הו"ל עדים אבל מדהקפיד שנים דוקא ש"מ בעי' כשרים בלי ספק ואפי' בדיעבד פסול לדעת רמ"א עפ"י תה"ד ומיהו טעמא בעי ומה"ת ומנ"ל להחמיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:55:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:55:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:55:2)

**ועיינתי**בשרש ומקור הדין ששרשו מלשון ס' התרומה סי' קכ"א דמייתי לשון ש"ס ספ"ב דגיטין דהוה בעי ר"ש למימר דמשו"ה סומא פסול להביא גט משום דאינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו ודחי ר' יוסף דהא סגי בט"ע דקלא אלא הטעם משום דלא מצי למימר בפני נכתב ובפ"נ ע"ש וע"ז כ' בס' התרומה סי' קכ"א דלכאורה משמע דהשליח צריך שיכיר האשה טרם שנעשה שליח ולא סגי במה שיאמרו לו עדים כשרים בשעת נתינה דהרי למסקנא נמי אי לאו משום דמכירה בט"ע דקלא לא הוה סומא מצי להיות שליח אע"ג דאין מסירת הגט בלא ב' עדים אע"כ מוכח דצריך שיכיר האשה מקודם אמנם נראה דוקא סומא שאינו יכול להכירה במראה כ"א בט"ע של אחרים פסול להיות שליח פן יטעה אבל אדם אחר מותר להביא גט לאשה שאינו מכירה אלא ע"י עדים שיאמרו לו בשעת נתינה היא אשתו של פלוני ותדע דאמרי' פ' כל הגט (גיטין דף כ"ט ע"ב) ההוא גברא דשדר לי' גיטא לדבתהו אמר שליח לא ידענא לה וכו' ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:55:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:55:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:55:3)

**והנה**מדקיי"ל בחליצה דסגי באשתמודעינהו דאחוהו דמיתנא הוא משו' דהוה רק גילוי מילתא בעלמא. למעיין היטב בלשון הרי"ף פרק החולץ יבין לאישורו דהתם גופא מיירי דלא בשעת מעשה דחליצה באים הקרובי' להעיד דא"כ הו"ל דבר שבערוה אלא שואלי' את הקרובי' מילתא בעלמא זה הוא אחוהי דמיתנא או לא וזה אינינו לא עדות ממון ולא עדות ערוה ואז מהימן לן כבי תרי ושוב כיון שהוחזק לן ע"י קרוב שלא בשעת מעשה שוב עושי' מעשה על ידו וחולצין ונוטה זה למ"ש רמב"ם פרק ט"ז מה' סנהדרין הלכה ו' אמר ע"א כלאי' פירות אלו זונה אשה זו ע"ש וראי' ברורה לדין זה ממס' ר"ה כ"ב ע"ב אפי' אינש דעלמא מהימן ושוב כשמחלל י"ט עפ"י ב' עדים לוקה אעפ"י שנשמע עפ"י שליח א' ויעויי' היטב בריב"ש סי' קפ"ב ע"ש. וה"נ דכוותי' וה"ה בשליחות הגט טרם שיצטרך השליח לתת הגט ליד האשה יכול להאמין לכל מאן דהוא שזו אשה פלונית ואמנם אם לא הכירה קודם מעשה ע"י קרוב ובשעת נתינה לידה רוצה להכירה אז הוה דבר שבערוה ובעי' ב' עדים ומתחלה רצה ס' התרומה להוכיח דאפי' ב' עדים אינם מועילים בשעת מעשה דהרי לסומא בעי' שיכיר האשה בט"ע דקלא ולמה לא יאמין לב' עדי מסירה העומדי' אצל המסירה ויסמוך גם הוא עליהם ורוצה לומר שיכיר את העדים בט"ע דקלא שהם ב' כשרים והם מכירים האשה ובש"ס משמע דצריך הסומא להכיר האשה בעצמה בט"ע ולא יסמוך על העדים אעפ"י שמכיר העדים בט"ע אע"כ הכרה בשעת מעשה ע"י עדים לא מהני אפי' כשרים כיון בשעת מינוי השליחות לא הי' ראוי להיות שליח וא"כ ה"ה פקח צריך שיכיר האשה קודם מינוי השליחות אבל אח"כ אפילו עדים כשרים לא מהני כך הי' נראה לכאורה ושוב חזר בו ס' התרומה דבפקח מועילים עדי' כשרים בשעת מעשה ומכ"ש שלא בשעת מעשה דאפי' קרוב או פסול מהני ושאני סומא כיון שאינו רואה ואם אין מכיר האשה בט"ע דקלא צריך לסמוך על ב' עדים ואינהו גופייהו אינינו מכיר אלא על ידי ט"ע דקלא דדהו ויסמוך עליהם ובקל יכולים להטעותו משו"ה צריך שיכיר הוא בעצמו האשה בט"ע דקלא אבל פקח סגי בהכרה דשעת מסירה ע"י ב' עדים כשרים אפי' לא הכירה מקודם ומכ"ש אם הכירה מקודם שאז מועיל היכר אפי' קרובים ופסולים זהו תוכן כוונת ס' התרומה וצ"ע דברי תה"ד סי' רל"ח דלע"ד אין חילוק בין גט לחליצה אלא כמ"ש והרמ"א בשני המקומות סי' קמ"א סעי' ל"ו ובסי' קמ"ב לדבר אחד נתכוון אם השליח אינו מכירה עד שעת מסירה אז בעי' ב' עדים כשרים ואל"ה אפי' נשאת תצא אבל שלא בשעת מעשה קודם מינוי שליחות סגי אפי' ע"י קרוב ופסול לכתחילה ודלא כט"ז וב"ש ובין מינוי השליחות ומסירת הגט לידה אם אז נודע ע"י קרוב יש להכשיר בדיעבד או בשעת הדחק כנלע"ד להלכה ולא למעשה עד שיסכים עמי גאון אחד הכ"ד פה ק"ק פ"ב יום ד' וי"ו אלול תקפ"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:1)

**שאלה**דשאילנא קדמיכון מק"ק לבוב בכהן שכ"מ שגירש אשתו שלא תזקק ליבם והמסדר שגה וא"ל שיאמר בשעת מסירת הגט לידה אם מתי יהי' גט ותו לא שום כפילות ולא שום משפטי תנאי והנה ריחם ה' ושלח דברו וירפאהו והנה יש להסתפק אי אשתו מותרת לבעלה כהן או לא והנה הרב המאה"ג השואל חרוץ בעל פיפיות שידד מעמקי הלכות ולא הניח ממש גדול וקטן בכל חלקי הסותר לאסור ולהתיר ומ"מ הואיל השתא דאתאינא לגו לא אמנע אשר ישים ה' בפי לברר בעזה"י הענינים הנופלים בשאלה זו ומה שירוני מן השמים אותו אשמור לדבר והוא ית"ש יצילנו משגיאות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:2)

**תחלה**נבאר מאין תצמח ספיקא לאסור אשה על בעלה כהן ואח"כ נדבר מזה לדינא בעזה"י בש"ס ופוסקים מבוחר בפשיטות אם מתי כלאח"מ דמי ואין גט אח"מ ולא הוי כתנאי לאחר אלא כקובע זמן אחר מיתה ולא בעי מ"ת כלל וממילא הוי נותן גט אח"מ ואינו גט כלל ומותרת לבעלה כהן אך הא יש פוסקים דלא כרמב"ם וחוששי' לר"י בגט דזמנו של שטר מוכיח עליו וקבע בש"ע בשם י"א ומשו"ה אי מת אותו שכ"מ שאמר אם מתי כיון שיש זמן בגט הו"ל לאותה שיטה כאלו אמר מהיום אם מתי ולא הוי גט אח"מ ולא הוי כקובע זמן אלא כמתנה תנאי אם ימות יהי' גט מהיום ומשו"ה לא היינו מחליטה שזקוקה ליבם אלא חולצת משום חשש אותן הפוסקים וא"כ השתא נמי דלא מת הו"ל כמתנה תנאי בלי כפילות דהתנאי בטל והמעשה קיים והוי גט ואסורה לבעלה כהן ואכתי לדעת הרי"ף ורמב"ם דס"ל מעכשיו לא בעי מ"ת א"כ מותרת ממ"נ אי אין זמנו מוכיח עליו לא הוי תנאי אלא קביעת זמן אח"מ ומותרת לבעלה כהן ואי זמנו מוכיח והוי כמהיום ומעכשיו לא צריך מ"ת והתנאי קיים וכיון שלא מת לא נתקיים התנאי ומותרת לבעלה אך אם באנו לחוש להפוסקים דלא כהרי"ף והרמב"ם ובעי מ"ת גם במעכשיו ונאמר נמי דזמנו שש"מ והוי כמעכשיו ולא כקובע זמן ובעי מ"ת וזה לא כפל תנאו א"כ התנאי בטל ומעשה הגירושי' קיים תהי' אסורה לבעלה כהן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:3)

**ולכאורה**יש עוד מקום ספק דאפי' נימא זמנו שש"מ והוי כהיום אם מתי ונימא נמי מעכשיו צריך מ"ת ואי לא כפל התנאי בטל והמעשה קיים הנה רוב הפוסקים פסקו במה היא באותן הימים שהיא מגורשת ואינה מגורשת וכפי' התוס' דמספקי' אי כוונתו שיחול מיד בשעתו או מעת שהוא בעולם ולאפוקי מרמב"ם שכ' שמגורשת לגמרי וא"כ באותו צד דאמרי' דפירוש כוונתו מעת שהוא בעולם הדר ה"ל כקובע זמן ואינו בגדר תנאי ולא בעי כפילות ורק אי אמרי' שחל מיד אז הי' צריך כפילות והתנאי בטל והמעשה קיים וכ"כ להדי' הרא"ש בתשובה כלל מ"ו סי' א' בגט שכ' בתורף מעכשיו אם מתי מחולי זה אין לפסול משום דכ' התנאי בתוך התורף חדא כיון שאנו מפרשי' מעכשיו מעת שהוא בעולם אין כאן תנאי אלא קביעת זמן ועוד כיון דלא כפל לא הוי תנאי הרא"ש לטעמי' ס"ל מעכשיו בעי מ"ת ע"ש עכ"פ מבואר מדבריו כשאנו מפרשי' מעת שהוא בעולם הוי קביעת זמן ולא תנאה והוא פשוט מאוד ולא הי' צריך לראי' כי למה יגרע ולא יחשב כקובע זמן מה לי אם קובע זמן אחר למ"ד יום ואחר שימות וכדומה או שקובע זמן שעה א' קודם מותו ומ"ש בלשון פסקי הרא"ש פ' מי שאחזו סי' ד' וז"ל והכי קאמר מהיום יחול תנאי זה אם ימות שיחול הגט שעה א' קודם מותו עכ"ל האי לשון תנאי דנקט הרא"ש לאו בדוקא נקט אלא בדיני תנאי נקיט ואתא וכן מאי דאמרי' מעכשיו ולאחר מותו הוי ספק תנאה ספק חזרה אין הכונה תנאי ממש כי אם הוא תנאי ולא חזרה הרי הוקבע זמנו מעת שהוא בעולם ולא קרי לי' תנאי אלא לאפוקי חזרה וכלומר דהאי לאח"מ הוא סיום דבריו דמעכשיו ולא חזרה אבל לעולם לא בעי דיני תנאי כיון שאינינו אלא קביעת זמן נמצא בנידון שלפנינו דע"י זמנו ש"ש נעשה כאומר מהיום א"כ תלי' אי במהיום כונתו מעת שהוא בעולם הו"ל קביעת זמן בעלמא ולא תנאי ומותרת לכהן ואי מהיום ממש קאמר א"כ התנאי בטל והמעשה קיים למ"ד מעכשיו בעי מ"ת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:4)

**אלא**דיש לי עיון בדבר זה דהנה פשוט בפי כל הפוסקים דלאו דוקא במהיום אמרי' מעת שהוא בעולם אלא גם במעכשיו הדין ולכאורה צ"ע הלא כ' תוס' במהיום הוי כאילו אמר מחיים והיינו דבלשונם הי' קריאת ה"הי והחי"ת קרובי' במבטא והוי היום כמו מחיים אבל במעכשיו מאי איכא למימר וראיתי בלשון הר"ן שכ' מהיום הוי כמו מזמן כי מצינו בלשון הקרא יום לשון זמן והיינו מעת אחרון שהוא בעולם ע"ש וא"כ יש להבין מזה דחז"ל שהי' בקיאי' בלשון מעכשיו שהוא לשון פרסי וכונתו זמן וזה הי' פשוט לבעלי תוס' אך מהיום הוי קשי' להו ע"כ נדחקו תוס' שרצונו מחיים וע"ז חידש הר"ן דלא צריך לזה דגם בלה"ק היום מצינו בקרא שהוא לשון זמן וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:5)

**וא"כ**תינח מהיום ומעכשיו אבל זמנו ש"ש שכ' ביום פלוני ופלוני ונאמר שזה יוכיח שכונתו שיתחיל השטר או הגט מהיום ההוא איך אפשר לפרש זה מעת שהוא בעולם ומכ"ש בתר דאתקין רב למיכתב מיומא דנן ועמ"ש ב"י בשם בעל העיטור א"כ איך אפשר לפרש מעת שהוא בעולם ויש לעיין קצת אמאי נדחקו תוס' בטעם דאר"י מגורשת ואינה מגורשת דמסופק בכוונת השכ"מ ונימא ר"י נמי מודה דודאי מהיום כונתו לאחר הגט עד מעת שהוא בעולם אך ר"י לטעמי' דס"ל זמנו ששמ"ע ונהי בעלמא ס"ל לר"י אפי' בעל פה לא אמרי' הדר בי' מהוכחת זמנו ש"ש מ"מ הכא בשכ"מ מספקא לי' אי זמנו ש"ש עיקור וא"א לפרש מעת שהוא בעולם והאי דאמר מהיום מהיום ממש קאמר ומגורשת מאותו היום או דלמא כיון דאומדנא דשכ"מ רוצה לאחר הזמן כל מה דאפשר אמרי' הדר בי' ומהיום היינו מחיים ואינה מגורשת עד שעה אחרונה ומשו"ה מגורשת ואינה מגורשת ואיך נעלם זה מרבותינו הראשונים ודוחק לומר משום הך לישנא דר"ה מספקא לי' אי אמרה ר"י בע"פ ולא פשטי' מדאמר מגורשת ואינה מגורשת ע"כ הוצרכה לכנס בדחוקי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:6)

**עוד**ובלאה"נ צל"ע וחקירה איך נאמר בגט דזמנו מוכיח עליו בשלומא בשטר י"ל אפי' אי אירע שיגיע שטר לידו ביום אחר שלא ביום הכתוב בשטר מ"מ זמנו מוכיח שמאותו היום התחיל הקנין כבר ועדיו בחותמיו זכין לו מיום הכתוב בו או בשטרי אקניתא דזולת זה אין כותבי' שטר לזה שלא בפני זה כמבואר ונימא שפיר שהזמן מוכיח שרצונו שהתחיל קנינו מיום שכ' בו ודברי ש"ס דב"ב בהקנאה מהו פירשתי שם אבל בגטין שבשום אופן אין הגירושין חלי' אלא מיום שיגיע לידה ואיכא כולהי גטין הבאי' ממד"ה או שארי סבות שאינם ניתנים ביום הכתיבה ונהי לענין יחפה ופירי לא איכפת משום דקלא אית להו שאינם ניתנים ביומא ואין הגט חל אלא מיום הנתינה אבל עכ"פ איה הוכחת זמנו של זה וצל"ע ונ"ל אה"נ אין הזמן בגט מוכיח שיתחיל בזמן הזה ממש כי א"א שיחול אלא משעת מסירה לידה ואילך אבל עכ"פ בכתיבת הזמן מוכיח לנו שרוצה להקדים ולא לאחר ובזמן היותר מוקדם שיחול רצונו שיהי' חל והואיל וא"א לפרש בו זמן הנתינה לידה ושיגיע בה השליח ע"כ מזכיר זמן הכתיבה ועכ"פ יחול מיד בשעת הנתינה ולכן רבותינו התירוה לינשא ואמנם בגט שכ"מ דא"א לומר שכונתו שיחול מיד ברגע המסירה לידה אדרבא כונתו לאחר הגט כל מה דאפשר אמרי' דזמן מוכיח שרוצה להקדים עכ"פ שעה קודם מותו ושלא יהי' גט אח"מ וכ"ז דוחק ומי שדעתו רחבה יותר מדעתינו יראה ליישב בטוב ומצאתי בשו"ת ב"י הלכו' גירושי' סי' ח' במעכשיו שכ' בשטר השליחות שמשמעו מעת כתיבת הגט איך תחזור מגורשת למפרע קודם שהגיע גט לידה ואיה ס' כריתות ומה שיש לנו לספק בזה וכו' כיון שלא חל בעת שרצה לחול לא יחול אח"כ או דלמא מפני שהרחיב הזמן לא הפסיד דעתו של בעל זה שאם אפשר שיחול למפרע יחול ואם לאו יחול באיזה זמן שיהי' אפשר לחול והנ"ל בזה שגטו גט וחל משעה שניתן לידה עכ"ל והיינו קרוב למ"ש ומהתימא שלא הוכיח כן מזמנו של גט מוכיח עליו ולפ"ז בשטרות נמי מיירי בלא אקניתא וכפשטא דש"ס ב"ב שם דבעי רבא בהקנאה מהו משמע פלוגתיהו בלא הקנאה ואין צריכי' שמוסרו מיד ליד הזוכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:7)

**ונבוא**לנידון שלפנינו הנה פשוט לשיטת הרמב"ם וסיעתו דס"ל מעכשיו לא בעי מ"ת וס"ל נמי דאח"מ או אם מתי קביעת זמן הוא ולא תנאי וה"ה מעת שהוא בעולם וא"כ שמואל דאתקין בגיטא דשכ"מ ע"כ בלא מעכשיו הי' דאי מעכשיו ממ"נ אי פירושו מיד ולאלתר לא בעי כפילות ואי פירושו מעת שהוא בעולם הו"ל קביעות זמן וע"כ כ' רמב"ם שמואל מיירי בלא מעכשיו ולא רצה לתקן כן משום דלא תטרף דעת השכ"מ וע"כ תיקן כפילות ומשו"ה הקשה ה"ה כיון דשמואל בלא מהיום מיירי (ולא ס"ל זמנו שש"מ לרמב"ם דלית הלכתא כר"י בגטין) א"כ אם מתי לאח"מ משמע ותי' ה"ה דהכפילות מוציאו מחשש דלאח"מ והלח"מ הקשה מס"פ מי שאחזו מאם תצא חמה מנרתיקה ומה שהעלה לח"מ דבאם מתי אמרינן גט ומיתה באים כא' צל"ע לדינא דאם הי' הדין זה אמת מ"ט אמרו כאומר מעת שאני בעולם שהוא השעה הסמוכה למיתה ואז חיישינן בכל רגע שמא היא השעה הסמוכה למיתה ויש כאן כמה עקולי ופשורי' ולמה לא נימא דעת השכ"מ עד מיתה ממש וגט ומיתה באים כא' אע"כ אין גירושי' מועילים באותה שעה אפי' נימא קנין בעלמא חל באותה שעה מן התורה עיי' ב"ב קל"ז מ"מ בגט דבעי כריתות ואין זה כריתות דליכא שום רגע שהוא כורתה מבעלה דברגע מיתה היא נתאלמנה בלא"ה וגיטא מאי אהני לה וכעין דאמרינן ר"פ המגרש קידושי ראובן לא אהני מידי ומשו"ה לא הוה קידושי' ה"נ גירושי' דלא אהני מידי לאו כריתות נינהו והנה פרק המגרש גבי ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי וחיי פלוני ה"ז כריתות כל ימי חייכי אין זה כריתות כ' רשב"א בחי' לכאורה כל ימי חיי הבעל נמי אינו כריתות קמ"ל ש"ס כיון דמעכשיו היא מגורשת הוה כריתות ודבריו צריכי' ביאור לכאורה ויובן עפ"י מ"ש שם הר"ן בשם ה"ג בכל ימי חיי פלוני וניסת לאלתר והי' לה בנים ושוב מת המגרש בחיי פלוני והיא שתתה יין נעקר הגט למפרע והבנים ממזרים ואסורה לבעלה השני הזה אף על גב דכבר מת הראשון מ"מ בא עלי' זה באיסור ואסורה לבועל ע"ש היות כן אשה זו שאמר לה ע"מ שלא תשתה יין כל ימי חיי עצמו של בעל וניסת מיד והי' לה בנים ומת הבעל נתברר עתה למפרע שכל הבעילות הי' בהיתר והבנים כשרים ומותרת לבעלה מכאן ואילך נמי משא"כ באומר כל ימי חייכי של אשה אע"ג שמותרת להנשא מיד מ"מ אפי' אחר מות הבעל המגרש עדיין כל בעילות הראשונות והבנים בספק א"א וכן בעילות האחרונות כולן בספק איסור סוטה ולא יתברר כל ימי חיי' עד שתמות היא ולא שתתה יין א"כ אין זה כריתות זה נלע"ד כוונת הרשב"א הנ"ל וא"כ מינה ה"נ כשאומר מעת שהוא בעולם איכא שעה א' שאם תיבעל בו לאחר ושוב ימות הבעל נמצא היתה בעילות היתר והוה כריתות משא"כ אם נימא גט ומיתה באים כאחד אין זה כריתות ולא אהני מידי לכן לפע"ד אין לסמוך בזה אהלח"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:8)

**ואמנם**דברי ה"ה בזה נכונים דהכפל מוציאו מחשש אח"מ וביאר דבריו עפ"י מ"ש הר"ן דמצינו אם בתורה שהוא אחר דכתי' ואם יהי' היובל לבני ישראל ע"ש ואמנם היות כי לכאורה לא שייך לשון אם בדבר שבודאי יבוא ע"כ אחז"ל שמכאן רמז שיתבטל היובל אם אין כל יושבי' עליה ע"כ שייך לשון ספק אם יהי' היובל אבל עכ"פ פירושו אחר שיהי' היובל אם יהי' אך כ"ז אם לא כפלי' הו"ל רק קביעת זמן אך אם אמר נמי אם לא מתי לא יהי' גט הך אם לא א"א לפרש בלשון קביעת זמן כי אין קביעת זמן נופל על השלילות אם לא יהי' כך וע"כ אם לא בלשון תנאי אמרה א"כ ה"ה גם ההן אם מתי נמי בלשון תנאי ולא קביעות זמן נמצינו למידין כל שאמר רק ההן אם מתי הו"ל קביעת זמן וכל שכפלו הו"ל תנאי והנה אם כל לשון תנאי הוא מעכשיו או אח"ז השריש הר"ן בשבועות פ"ג ד' רצ"ח ע"א לחלק בין גט שדעתו לאחר כל מה שאפשר ובין תנאים אחרים בין מה שיש לו משך זמן או אין לו ע"ש ויען דבריו תמוהי' מש"ס נדרים ט"ו ע"א ונתעוררתי על קו' זו מאז ממו"ח הגאון דק"ק פוזנא נ"י וגם מרב חרוץ מהו' אהרן פולדא מפפ"ד נ"י והעתקתי הנה דיבור א' מחי' למס' נדרים ט"ו ע"א וז"ל שם שאת נהנית לי עד החג וכו' עיין לקמן ע"ט ע"ב ר"ן ד"ה אילימא וכו' ואיכא למידק וכו' ע"ש ובפ"ב דשבועות ביאר יותר לחלק היכא דאיכא משך זמן מפרשי' אם ארחץ אז משם ואילך יאסרו פירות משא"כ בשני כיכרים אם אוכל זה ע"ש וא"כ צ"ע הא הכא בסיפא יש משך זמן ויש לפרש אם תלכי אז תיאסר הנאה משם ואילך עד החג ולא מקודם ונ"ל בשלומא לקמן שפיר פריך דיש לפרש כוונת הנודרת מרחיצה ואילך ולא מיד כי היכא שלא יהי' עינוי נפש ולא יפר לה בעלה כי מסתמא בשעת נדרה רוצה היא בקיום ולא בהפרה משא"כ שהבעל מדיר אשתו הסברא בהיפוך דהרי כונתו להחמיר עליה באיסור שלא תלך א"כ כל מה שאפשר להעמיס עליה חומר איסור יותר עדיף טפי וכוונתו מעכשיו כי היכא שאם תעבור תיאסר למפרע באיסור דאוריי' ובזה א"ש דהוי סיפא דמתני' דומי' דרישא אם תלכי עד החג והתם ע"כ תיאסור למפרע מה שנהני' עד הפסח וה"נ בסיפא וע"כ מטעם הנ"ל עכ"ל שם בחידושי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:9)

**ואחר**שהנחנו דהכפל מורה לן שהוא תנאי ולא קביעות זמן א"כ ע"פ הר"ן הנ"ל י"ל נהי שאין כונתו מעכשיו ממש דבכל גט דעתו לאחר מכ"ש גט שכ"מ אבל עכ"פ א"א לומר אח"מ שאין לו משך זמן דהרי אין גט אח"מ וע"כ מעת שהוא בעולם קאמר ודברי ה"ה נכונים מסברא ולענין קו' הלח"מ מאם תצא חמה מנרתיקה התם לא שייך לשון אם וספק כלל דהא ע"כ תצא חמה מנרתיקה ולא דמי לאם יהי' היובל ולא לאם מתי שאפשר שלא ימות מחולי או שלא ימות בחיי האשה ושייך לשון תנאי ע"כ אם כפל מורה לשון תנאי וכנ"ל אבל אם תצא חמה אפי' כפל מה יועיל לישנא איתקל לי' ולא שייך כאן תנאי וספק וקרוב לשמוע דשמואל ס"ל דהכפל הוי כמעכשיו מיד ולאלתר משו"ה לא דקדק במ"ת בהן קודם ללאו ורבא ס"ל דהוי כמעת שהוא בעולם ומ"מ קביעת זמן ממש לא הוי אלא תנאי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:10)

**ועפי"ז**יתישבו דברי הירושלמי דמייתי רשב"א ור"ן שנראים מתנגדים לשיטה זו דקאמר והן אם לא כלאח"ז הוא (ופני משה הי' לו גירסא אחרת ופי' פי' זר במח"כ) ומשני שהי' מוחזקת בידם וכונת הירושלמי עפ"י הנ"ל הוא דסתם אם הוא אחר וכמו קביעת זמן וכבר הניח הירושלמי דלאחר שירדו גשמים קביעת זמן הוא ולא תנאי וירושלמי לא ס"ל חילוק בין דבר שבידו לעשות או אין בידו וס"ל אם יעברו הוי כמו אחר שירדו גשמי' והוי קובע זמן אחר שיעברו וא"כ למה צריך ת"כ ומשני התם מוחזקי' הי' בנחלתם ואין הכוונה שכבר הי' שלהם דלאו הכי הוא ועיין מה שהשיב הרמב"ן על פירש"י בפסוק ואתנו נחלתינו מעבר לירדן ומה שהמליץ המזרחי בעד רש"י ומ"ש עוד שם רש"י ורמב"ן וא"ע ולכ"ע לא ניתן להם עבר הירדן כלל אלא שהורשו לבנות גדרות צאן ואם לא יעברו יוציאום משם על כרחם ואם יעברו יניחום שם והיינו דקאמר הי' מוחזקת בידם פי' שהי' מניחים שם טפם ומקניהם וא"כ מ"ש אם יעברו ונתתם א"א לפרש נתינה ממש שהרי כבר היו בתוך הנחלה ואלא ונתתם כמו ושבקתון הניחו אותם בעבר הירדן וא"כ לא שייך לפרש בלשון קביעת זמן אחר שיעברו יניחום שם וקודם שיעברו יוציאם משם דז"א שהרי הי' מוחזקי' בה פי' שהרי הניחום שם ברשות בשלומא אי לא הי' טפם ומקניהם שם והארץ היתה שממה עד אחר אשר יעברו הי' שייך לומר ולפרש אם יעברו אחר שיעברו תתנו להם וה"ל קביעת זמן ולא בעי כפל אבל אחר שהי' מוחזקי לא מוחזקי' ממש בקנין דא"כ פשיטא דלא בעי כפילות אלא ר"ל שהי' דרים בה ברשות ישראל עד שעת חלוקה ואם יעברו יניחום שם ויקנו הנחלה מן אז והלאה לא למפרע כלל וא"כ א"א לפרש אחר שיעברו תניחום שם שהרי כבר הניחום שם וע"כ לשון ספק ותנאי הוא אם יעברו אז תניחום שם ויהי' נחלתם מאז והלאה וא"כ ממילא בעי כפילות זהו פי' הירושלמי באמת לפע"ד ולק"מ אשיטת הרי"ף ורמב"ם וסיעתם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:11)

**ובזה**הבנתי בש"ס גיטין ע"ב ע"ב אילימא דא"ל מהיום ורבנן צריכא למימר והקשה רשב"א סוף פרקין דהול"ל אימא סיפא לאח"מ אין זה גט ואי רבנן והיום מ"ט אין זה גט בשלומא למסקנא כר"י זמנו ש"ש אינו מועיל כשאומר להדי' לאחר וכשיטת רש"י סוף פרקין לכשתצא חמה ע"ש אבל אי במהיום ורבנן קשי' ע"ש ברשב"א ולהנ"ל י"ל אה"נ הומ"ל הכי אבל עדיין י"ל דלמא רבנן ובשכפל לתנאי לא בעי מעכשיו מטעם שפירשתי אבל בסיפא שאומר בהדי' לאח"מ לזה לא מהני כפילו' ולעולם רבנן ולא כר"י משו"ה פריך צריכא למימר דהיינו דמשנה שלימה היא ומאותה משנה בעצמה מוכח נמי אם תרי לשונות משמע וממילא מובן דע"י הכפילות מפרשי' בלשון תנאי ולא בלשון קביעת זמן אח"מ וכמ"ש ה"ה וקשה צריכא למימר ואע"כ רבא כר"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:12)

**ומה**שהקשה מ"ל אהרמב"ם אי מעכשיו לא בעי מ"ת מכ"ש מעשה שכבר עבר וא"כ מ"ט בעי כפילות בסוטה כבר אמרתי מאז בשנים קדמונים דאה"נ בסוטה לא בעי מ"ת מטעם הנ"ל וש"ס דקידושין לר"מ אזיל דס"ל בסוטה י"ח ע"ב דמתנה על להבא ג"כ ומשו"ה פריך ש"ס מסוטה ודברי מ"ל תמוהי' בעיני ולכאורה מיושב בזה קו' טו"ז בהקדמתו לש"ע יו"ד אתקנתא דשכ"מ אם לא מתי וכו' הא מה שאנו רוצים חשוב הן י"ל שתוס' בקידושין חדשו דין זה מהכרח קושי' מהנקי וחנקי אבל אי לא ס"ל כר"מ ליכא בסוטה מ"ת ואין הכרח לס' זו דמה שאנו רוצים חשוב הן וכן יש ליישב קו' שעה"מ הא רבי בעי ת"כ ואיך יליף מסוטה דפותחין בד"נ בזכות תחלה פאד"מ דלמא שאני התם משום דצריך לפתוח בהן ומה שאנו רוצים חשוב הן ולהנ"ל ניחא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:13)

**אך**הרמב"ם פסק כר"מ פ"ד מסוטה ה' י"ז ואפ"ה פסק פותחין בזכות תחלה ופסק נמי תקנתא דשכ"מ ע"כ נ"ל דקו' ט"ז ושעה"מ בלאה"נ לק"מ דהר"ן נזהר מזה וכ' אתקין שמואל בגיטא דשכ"מ וכו' לא מקדים אינש פורעניתי' לנפשי' כלומר שאל"כ הי' אומר בתחלה אם מתי יהי' גט שהרי הוא לגרש מתכוון עכ"ל רצונו להזהר מקו' הנ"ל דמה שאנו רוצים חשוב הן וע"ז מתרץ אע"ג שאנו רוצים שיחי' עכ"פ השתא אנו עסוקי' בגירושין ולגרש הוא מתכון ואם לא ימות אין אנו צריכים לשום דבר וכל עסקינו באם תצטרך להתגרש ע"כ ענין הגירושין הוא ההן וצ"ל דלא דמי לסוטה דיש מעשה בשני הצדדים דאם לא שטית ונקתה ונזרעה זרע ואם שטית וצבתה בטנה ואה"נ אי לא הוי פעולת ההשקאה אלא לצבות בטן ואם לא שטית לא הנקי ולא חנקי היינו אומרים מה שאנו רוצים חשוב הן כי אין לנו עסק בואם לא שטית דהרי להצבות בטן הוא מתכוין אבל באמת איכא פעולה בשני הצדדים אם לא שטית נקתה ונזרעה זרע ואם שטית וכו' ע"כ מה שאנו רוצים חשוב הן וס' זו ברורה לפע"ד ומיושב קו' טו"ז אלא דיש לפקפק לכאורה מה שייך מה שאנו רוצים על מה שכבר עבר אם שטית מה שהי' כבר הי' ויותר ראוי לומר גבי אם לא מתי שאנו רוצים שלא ימות אלא שכבר כתבתי התם אנו רוצים בקיום הגט של גירושין מתכוון אבל עכ"פ בסוטה איך שייך מה שאנו רוצים במה שכבר עבר ויראה דמזה הוכיח רבי פאד"מ דמצוה לפתוח בזכות תחלה בד"נ אע"ג שגם בד"נ כבר עבר המעשה ומ"מ מצוה לפתוח בזכות תחלה וכיון שמצוה לפתוח בזכות ע"כ זה אנו חפצים ומקרי הן ומיושב קו' שעה"מ הנ"ל על רבי פאד"מ וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:14)

**אלא**לפמש"כ לעיל דהרמב"ם פסק כר"מ דמתנה גם על להבא אם תזנה עוד להבא ובזה בודאי אנו רוצים שלא תזנה עוד וא"כ מנ"ל לרמב"ם דפותחין בזכות תחלה ע"כ נלע"ד הא דבעי בסוטה כפילות היינו משום דהוא איסורא דאית בי' ממונא כמבואר ס"פ שבועת העדות והיינו כתובה דאלו שארי חיובי' הרי בלא השקאה נמי יכול לגרשה ולפטור מכל החיובים ועיין תוס' סוטה ר"פ מי שקינא וכו' ועוד שם ג' ע"ב ד"ה מ"ט וכו' יע"ש וליכא ממונא אלא כתובה והיינו למ"ד כתובה דאורייתא דהכי ס"ל לר"מ אבל רמב"ם פסק כתובה לאו דאוריי' פ"י מה' אישות ה"ז ממילא לא בעי כפילות בסוטה ולא מוכח סברא דחשוב הן מה שאנו רוצים וא"ש הכל וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:15)

**נחזור**להנ"ל דעכ"פ אין שום קושי' על שיטת הסוברים דמעכשיו לא בעי דיני תנאי אך מנ"ל להמציא סברא זו כ' הר"ן דהרמב"ם וסיעתו ס"ל הלכה כר"מ בכפילות וא"נ אין הלכה כר"מ מ"מ רבנן מודים בתנאי קודם למעשה וא"כ מ"ט נאיד ר' אשי בגיטין ע"ה ע"ב משינוי' דכולהו אמוראי ואוקמא ברייתא כרבי הלא אינהו אמוראי מוקי לה נמי כהלכתא אע"כ ר' אשי עדיפא מינייהו דקאמר כאומר מעכשיו דמי ולא בעי מ"ת והתנאי קיים והגט כשר ועוד נ"ל להוסיף תבלין במ"ש רמב"ם ריש פ"ו מאישות דכל תנאי בעי ד' דברים ולא קחשיב תנאי ומעשה בדבר אחד וכ' ה"ה דס"ל ר' אשי פליג אר' אדא ולכאורה צ"ע נהי דפליג באוקימתא מ"מ בדינא לא פליג כמו שהקשה הלח"מ וי"ל הרמב"ם ס"ל בודאי בלא אמר מעכשיו והתנאי סותר המעשה ממש א"כ היינו בכלל תנאי שאי אפשר דבמתני' דב"מ וכבר חשיב לי' רמב"ם במ"ת שלו ורק ר' אדא אמר אפי' באומר מעכשיו ואין התנאי סותר המעשה מ"מ התנאי בטל משום דלא דמי לב"ג וב"ר שהי' התנאי בדבר א' ומעשה בדבר א' וכיון דקיי"ל כר' אשי במעכשיו לא בעי מ"ת א"כ לא משכחת הא דר' אדא דממ"נ אי לא אמר מעכשיו הרי הוי בכלל תנאי שא"א לקיימו ואי אמר מעכשיו הרי לא בעי דומי' דב"ג וב"ר וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:16)

**אמנם**אינך פוסקי' ס"ל לית הלכתא כר"מ במ"ת ולא רבנן מודים לו במעשה קודם וכל האוקימתות לבר מהלכתא ומשו"ה חדית לן ר' אשי ע"מ כאומר מעכשיו וכהלכתא אבל לעולם למאן דבעי מ"ת אין חילוק בין מעכשיו ולאח"ז ומשום חומרא דגיטין חייש שמואל לדר"מ ואתקין בגיטא דשכ"מ ומיירי נמי במעכשיו ואפ"ה בעי מ"ת משום חומרא דגיטין לחוש לדר"מ ואפי' במעכשיו והר"ן מייתי ראי' לשיטה זו מר' יוחנן דס"ל ע"מ כאומר מעכשיו ואפ"ה בחלוץ ע"מ שתתני לי מאתים זוז אין תנאי בחליצה משום דלא דמי לב"ג וב"ר שיכול לעשות ע"י שליח ולא זכיתי להבין שהרי הר"ן בעצמו כ' דברי הראב"ד דמשו"ה מועיל מעכשיו כיון שאין התנאי בא לבטל המעשה ממילא לא בעי חיזוק ע"ש ואמנם אפשר לעשות ע"י שליח טעמו מבואר בתוס' כתובות ע"ד ע"א דכל מעשה דלא אלים לסבול שליחות לא אלים נמי לסבול תנאי וע"כ התנאי בטל והמעשה קיים וא"כ מה יועיל לזה מעכשיו הלא אי נמי יאמר מעכשיו לא יסבול שליחות ולא יסבול תנאי ולא זכיתי להבין דברי הר"ן בזה ומה שיש לעיין בזה דאנן ילפי' מב"ג וב"ר דבעינן דומי' דהתם שנתקיים ע"י שליח דהיינו יב"נ א"כ למה לי כלל מ"ת הא כ' הר"ן לעיל וא"ת והא תנן בפירקין כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד יב"ח והא הכא דמעשה קודם לתנאי ואפ"ה תנאי קיים י"ל דמתני בהדי' שליח שאני דכל תנאי מהני בי' לפי שאינו נעשה שלוחו אלא במה שנראה מתוך גילוי דבריו עכ"ל וא"כ ממ"נ אי יהושוע שליח הוי לא בעי כלל מ"ת ואי לא הוי שליח א"כ מנלן דבעינן מעשה שאפשר לקיים ע"י שליח וי"ל לפע"ד דודאי שליח לגיטין וקידושין וכדומה דאי אין נעשה שלוחו כמותו אין בגיטין וקידושין וקנינו כלום ובגילוי דעת בעלמא סגי שכך הי' דעת בעלים ואי משנה מדעתם אינו נעשה שלוחם אך התם בנ"ג וב"ר מה צורך שיהי' יהושע ב"נ שלוחו של מרע"ה הלא הוא בעצמו נמי יכול ליתן להם נחלתם אם יעברו כשם שחילק כל א"י אחר סלוקו של מרע"ה וכל עצמו לא מינוהו מרע"ה שליח אלא שיהי' הוא זוכה במצוה שהי' יכול לעשותו כמו שהבדיל ג' ערי מקלט בעבר הירדן כפירש"י בפסוק אז יבדיל משה וה"נ רצה לחלק א"י במה שיש בכוחו ע"כ מינה יהושוע שליחו ויהי' אח"כ כמותו בשיתן להם נחלתם אבל לעולם אי אינו נעשה שלוחו של משה מ"מ החלוקה קיים מצד עצמו בלא שליחות ומשו"ה בעי מ"ת להעשות שליח משא"כ שליח גט וקידושי' וקניני' אם אינו נעשה שליחו של משלח ממילא אין במעשיו כלום משו"ה בגילוי דעת סגי כנלע"ד וזה דלא כפני יהושע בכתובות ע"ד ע"ב שם שכ' נחלת עבר הירדן הי' למשה שקנאה בכיבוש מלחמה כמלך והוא נהג בה טובת עין ונתנה לב"ג וב"ר ע"י יב"נ וא"כ תיהדר קו' הנ"ל לדוכתא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:17)

**וכן**נראה ממ"ש הראב"ד פ"ג מזכי' ומתנה ה"ח א"א אע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר וכו' ע"ש וכוונתו לפע"ד בשלומא בכל עניני ממון שבין אדם לחבירו אפי' אם לא התנה בפירוש מ"מ סתמא כפירושו שאין עצם כוונתו על המכירה והנתינה אלא על שום תכלית שיצמח לו ממנו כמשאח"ז ר"פ בני העיר וספ"ק דב"מ אי לאו דהו"ל הנאה מיני' לא הוי יהב לי' הדר הו"ל מתנה כזביני ואין אדם עושה חסד של אמת עם החיים וא"כ אפי' בלי שום תנאי נמי ידעי' שיש לו שום תכלית כוונה במה דיהיב לי' האי מילתא וכיון שכן אם ג"כ מגלה דעתו שהוא רוצה בכך וכך סגי בגילוי מלתא בעלמא דבלאה"נ הוי ידעי' שיש לו שום פני' על המעשה ההוא וא"א לחילוף זה מב"ג וב"ר דאילו הי' ישראל נותנים משל עצמם הי' דומה להנ"ל אבל באמת אינו כן כי בני ישראל לא הי' להם שום חזקה בנחלה זו כ"א מוחזקת מאבותיהם כולם בשוה כמוהם כמו ב"ג וב"ר ורק ליתן להם בלי גורל ואדרבא הי' נראה קצת כמדת סדום כי לא הי' ישראל חפצים בו כלל ותשאר שממה כמ"ש רמב"ן פ' מטות ולולא חשש מרע"ה למה תניאו לב ב"י לא הי' ראוי' למנוע מהם ולהתנות כלל וא"כ אין כאן אומדנא דמוכח ומשו"ה אין כח בתנאי לבטל מעשה אלים כזה לולא כפילות ומ"ת וליכא למילף מזה שארי דיני ממונות אך גיטין וקידושין איכא למילף מינהו דגם שם רובא דרובא עיקור הכוונה הקירוב והריחוק בעצמותו ואפי' מתנה תנאי בהדי' מ"מ רחוק הוא שיקדש אשה עבור מאתים זוז או מגרש אשה משום איצטלתא שיהי' הנייר שלו והשתא אפי' יארע בשום פעם שנראה לנו שאין הכוונה עצם הגירושי' כגון המגרש אשתו משום שם רע דאמרי' להדי' התם בסוגי' אילו הייתי יודע שהשם רע שקר אפי' הי' נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה מ"מ בעי כפילות משום דאין כאן אלא דברים שבלב כיון דרוב גירושין אינם ע"ז הדרך שוב הו"ל האומדנא כמו דברים שבלב וכן במגרש מחמת מיתה ראה מ"ש נ"י ב"ב דף רכ"ב ע"ב ז"ל וזה הטעם אין אסמכתא בגיטין באומר אם מתי ולא באתי ואע"ג דלא ניחא לי' בקיום התנאי כיון שאין האיש מגרש אלא לרצונו אנן סהדי כי רוצה הוא בלב שלם שאם יתקיים התנאי תהי' מגורשת ולא תהי' עגונה וזקוקה ליבם עכ"ל ובהיפוך מזה כ' ר"ן גיטין קפ"ב ע"ב וז"ל משו"ה אמרי' כי לא אמר מעכשיו כלאח"מ דמי דחיישינן דלמא אינו רוצה בגירושין כלל דיודע הוא שאין גט לאח"מ ולפיוס איכוון עכ"ל נמצא אפי' בשכ"מ איכא הכי ואיכא הכי ע"כ הו"ל דברים שבלב ואינם דברים ובעי מ"ת ומה שנדפס שם בגליון דהר"ן הוא נגד ש"ס פ"ק דכתובות לק"מ דהתם קאי ש"ס איש אונס בגיטין ובאם באתי בלאה"נ אינו גט משום אונס ולא נקט אם לא באתי אלא משום אומר בהדי' אח"מ דבאמר לא באתי תיפוק לי' דהו"ל אונס ולא מיירי בהתנה בהדי' כל אונסא דמתיליד וא"כ קשה אח"מ הא תני לי' רישא ור"ן קאי אי אין אונס בגיטין ובאם לא באתי דאינו גט משום מיתה הוא ולא משום אונס ויפה תי' הר"ן. ומה שמקשי' ע"ז דבס"פ שבועת העדות משמע דבממון בעי כפילות לר"מ טפי אמרתי להוסיף קצת ע"ד הראב"ד דהנה נהי אי לא התנה כולל אומדנא דמוכח שיש לו שום פניה מ"מ י"ל כשהתנה ולא גמר דבריו גרע כמ"ש רשב"א אלא י"ל אפי' לו יהי' גזירת הכתוב בדיני תנאי דבעי' מ"ת מ"מ בכל דיני ממונות אומדן דעת הוא ששניהם רוצים בקיום דבריהם שלא כדין תורה והלא המתנה ע"מ שכ' בתורה בדבר שבממון תנאו קיים ולא דמי לב"ג וב"ר דליכא אומדנא מטעם הנ"ל משא"כ בשארי ענינים דאיכא אומדנא אפי' לו יהי' מ"ת גזירת הכתוב מ"מ המתנה עמ"ש בתורה בדבר שבממון תנאו קיים משא"כ בגיטין וקדושין דבדבר איסור תנאו בטל ואמנם ש"ס ס"פ שבועות העדות קאי לר"מ ס"ל גם בדבר שבממון תנאו בטל שפיר בעי' למימר ת"כ בעי ואפי' בממון גרידא וא"ש מ"מ מבואר מהראב"ד הנ"ל דלא כפ"י הנ"ל דאי ס"ד דעבר הירדן הי' של מרע"ה מטעם כיבוש מלך והוא נוהג בה טובת עין הו"ל כשארי מתנות ומקח וממכר ונילוף מיני' אע"כ דלא כפ"י ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:18)

**ואחר**שביארנו כ"ז בעזה"י נבוא לנידון שלפנינו לכאורה אתתא דא שרי לבעל הכהן ממ"נ אי נימא אין זמנו ששמ"ע או אפי' מוכיח וההוכחה היא מעת שהוא בעולם א"כ לא הוי תנאי רק כקובע זמן ולא בעי כפילות ואי הכוונה מעכשיו ממש א"כ ממ"נ אי נימא במעכשיו לא פליגו ר"מ ורבנן כהרמב"ם ולא בעי מ"ת מותרת לכהן ואי תימא במעכשיו נמי פליגו א"כ ע"כ אין הלכה כר"מ דאל"כ מ"ט נאיד ר' אשי משינוי' דכל אמוראי וע"כ משום דאין הלכה כר"מ וא"כ מדינא לא בעי מ"ת רק משום חומרא דגיטין מחמרי' לכתחלה אבל בדיעבד לא דאפי' אי נימא באשת ישראל כה"ג בתנאי שאינו כפול מחמרי' הני פוסקי' אפי' דעבד מ"מ באשת כהן להוציא אשה מבעלה ליכא למ"ד ומצינו חילוק זה ביבמות ובפר"א דמילה ד' קל"ו ע"א גבי מת בתוך שלושים ותו אפי' אי דאוריי' הא הו"ל ס"ס ס' לא אמריני' זמנו ששמ"ע ואת"ל זמנו ששמ"ע דלמא כונתו מעת שהוא בעולם ואת"ל כוונתו מעכשיו דלמא הלכה כרמב"ם וסיעתו דמעכשיו לא בעי ת"כ ובג' ספיקות כזה אפי' איתחזק איסורא מהני ס"ס ועוד בס' פלוגתא מהני אפי' ב' ספיקות במקום חזקה כמ"ש משנה למלך פ"ב מטומאת צרעת סוף ה' א' ובתשובה א' כ' לי מו"ח הגאון נ"י דזהו כוונת הש"ג בחולין דף רס"ט ע"א אות א' ודלא כמו שהבין ממנו בתשו' מ"ב סי' נ"ב והנה אמת נכון הדבר בכוונת הש"ג לע"ד ומכ"ש הכא דאיתחזק התירא לבעלה כהן ואיתחזק איסורא דא"א ופשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:19)

**מצורף**לזה עוד נ"ל דהא אמר ר"ה בגיטין ע"ב בשכ"מ גיטו כמתנתו אם עוד חוזר ודעת רוב הפוסקי' שם כפירש"י דמיירי כפשוטו כל גט שכ"מ אם עמד חוזר ומכ"ש אם גילה דעתו ואמר אם מתי וכ"כ בתשו' מהרא"ל ולא דמי למ"ש רשב"א דאם התנה ולא כפל גרע ממי שלא התנה כלל הרשב"א מיירי בסתם ב"א שהאומדנא היא שמחשבתו להיות ככל דיני תנאי כגון דזבין אדעתא למיסק לא"י ומחשבתו ניכרת אמרי' דעתו בכל אופן המועיל ובכל דיני תנאי שבעולם נמצא האומדנא היא שרוצה בכל דיני תנאי א"כ כיון שהתחיל להתנות ולא גמר דבריו הרי דיבורו סותר האומדנא שלנו ויפה היתה שתיקותו אבל הכא האומדנא היא מחמת שכ"מ שכל מעשיו בטירוף וקיצור שלא תטרוף עליו השעה ואם אמר כתבו אנו מפרשי' תנו וכדומה אין קינור דיבורו סותר האומדנא והחילוק מובן מאיליו ואין בו ספק לע"ד נמצא בשכ"מ מדינא הוא סגי אפי' בלי כפילות כמו אי הוי שתק לגמרי ורק דמסקינן רבה ורבא לא ס"ל משום דעקרוה רבנן לקידושי' מיני' נמצא כיון דעקרוה רבנן לקידושי' מיני' כ' בחי' רמב"ן המיוחסת לרשב"א והובא גם בשיטה מקובצת ריש מס' כתובות בסוגי' אונס בגיטין דמן התורה שרי' לכהן רק מדרבנן וא"כ כיון דליכא אלא ספיקא דרבנן פשיטא דיש לסמוך אהנ"ל להקל אמנם בתשו' רשב"א סי' אלף קס"ב כ' דכל דעקרוה רבנן ממילא סמכי' דודאי גמר ומגרש כדי שלא יבוא לידי עקירת קידושי' ובעילת זנות וא"כ אסורה לכהן מן התורה אך נראה כ"ז בסתם אבל כשאמר להדי' אם מתי יהי' גט רק לישנא איתקל לי' הרי קמן דלא גמר ומגרש רק כיון שלא כפל לתנאי מן התורה אין כח בתנאי לבטל המעשה אבל עכ"פ אומדנא דשכ"מ איכא ועקרוה רבנן לקידושי' ומותרת לכהן ויש קצת לפקפק ע"ז לפמ"ש פ"י דלא הפקיעו הקדושי' אלא היכי דפשע בתקנת חכמים ולא נשמר כדינו והכא הרי התנה אלא שהטעהו המסדר שלא הי' בקי והו"ל אומר מותר עפ"י הוראת חכם דאונס הוא ואין ראוי לקנוס אותו שיעקרו קידושיו ויהי' כל בעילותיו זנות ויעיי' מג"א סי' ש"כ סק"ג מדמה זה לשוכח ובשוכח עמג"א סי' תקכ"ז סק"ו מ"מ אין נראה להוציא אשה מבעל על המצאת כאילו ודברי פני יהושע צריכי' ישוב לפי' הר"ן שלהי נדרים גבי טמאה אני לך ע"ש. גלל כן יען עמכם הכרתי והפלתי גאון יעקב יענה אם דעתו הרחבה מסכמת להתיר למטונא שיבי מכשורי ומר ניהו רבה ישים עינא פקיחא על כל האמור אם ישר בעיניו יצרפנו עם המתירים וה' קרנו וכסא כבודו ירום כנפשו הטהורה ונפש א"נ לעבדי ה'. פ"ב ד' ט"ו לטבת פז"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:56:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:56:20)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:1)

**שלום**וכ"ט לרב טב ה"ה מר גיסי הגאון הנגיד נגידות ידבר כבוד מו"ה שלמה איגר נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:2)

**יקרת**דברת קדשו הנחתמים עד צאתי קרית חוצות בשוקי בראי לשאוף אויר טוב בסוף ימי הקיץ כדרכי אז שעשעתי השכם וטיילתי בין ערוגת שושנים שפתותיו נוטפת דברים עמוקים מדבש מתוקים אלה התורות והחוקים ובגוף הדין הנני מסכים ועולה להתיר האשה מכבלי יבם מטעמים אשר אבאר אי"ה ודבר קדשו יהי' לנו לשעשועים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:3)

**זה**לשון השאלה איש א' עוד בימי נעוריו עזב את אשתו וזה שנים נודע וכו' לגרש על תנאי שבעוד שנה תעקור משכונה מעירנו לעיר מולדתה לבית אבי' ומשום שהי' מסחר א' לה ולמשפחת הבעל ורקד הקנאה ביניהם והנה כמו ד' חדשים אחר הגירושין שבק הבעל חיי' לכל חי והי' רוצים לקיים תנאה שלא להצטרך חליצה ויש מי שעורר לחוש לסברת בה"ג שכ' בשם רבנן קדמאי הביא הה"מ פ"ח בהתנה ע"מ שלא תשתה יין כל ימי חיי פלוני ונשאת ומת הבעל המגרש ושוב שתתה בחיי פלוני לא נתבטל הגט ומסתברא כמו דאין מעשה דלאחר מיתת המגרש מבטל גט כן אין מעשה מועיל לקיים גט ודעת הרב השואל נוטה שאין לחוש לס' זו שהרי הר"ן פ' המגרש והה"מ פ"ח דחו אותה בראי' מכרעת ותו בש"ע לא הביא דיעה זו כלל עכ"ל השאלה ומר גיסי נ"י העמיק עיון והעלה להתיר וגם אני אחריו ואבאר דברי בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:4)

**הנה**הרב המערער חשש לרבנן קדמאי דמשמע דבה"ג חייש להו אע"ג דהר"ן והה"מ הקשו א"כ כל ימי חייכי נמי הוי כריתות לכשימות המגרש וגם מר גיסי נ"י התעורר עפ"י פירש"י פ' המגרש ע"מ שלא תבעל לאבא ולאביך פירש"י אבל ע"מ שלא תבעל לפלוני חיישי' שמא תבעל לו והיינו אחר מיתת המגרש ש"מ גם רש"י לא ס"ל כרבנן קדמאי מ"מ מפני קושי' לא נדחו דברי בה"ג שכל דבריו דברי קבלה וחייש הרב המערער ולמד מזה לקיום התנאי כשם שאין ביטול תנאי אחר מיתה ה"ה אין קיום התנאי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:5)

**ולכאורה**דבר זה בא המערער ללמד קיום מביטול ונמצא למד ביטול מקיום דקיום שאינו מועיל אחר מיתה תני' וביטול לא תני' אלא נילף מביטול והוא ביומא י"ג ע"ב בש"ס אי חזי דקא בעי למימתי קדים ועייל לבי' כנשתא וכו' והקשו תוס' למה לי קדים ועייל אפי' אי עייל אחר מיתתו יהי' גט למפרע כמו אם לא באתי מכאן עד יב"ח ומת תוך יב"ח דחייל גט אחר מיתתו למפרע ותי' תוס' ישנים וצ"ל דהתם קיימתה התנאי שעתה עד אחר יב"ח אבל הכא מתה קודם שקיימה התנאי עכ"ל שדבריהם צ"ע מה לי מתה היא או מת הוא כיון שהגט מצי למיחל למפרע ע"כ נראה לכאורה דלאחר מיתה אין קיום וה"ה אין ביטול לא במיתתה ולא אחר מיתתו אך באחר יב"ח ביטול התנאי ומיתה באים כאחד ועוד שקדם קיום התנאי קודם גמר מיתה דשעה סמוך למיתה והוא גוסס ויודע שלא יחי אחרי נפלו משו"ה מגורשת מיד אלא שצריך להמתין עד אחר יב"ח משום גזירה כמ"ש תוס' והר"ן ס"פ מי שאחזו אבל הכא ביה"כ אי עייל לבה"כ אחר מיתתה לא נתקיים בחי' לא מועיל קיום אחר מיתתה וה"ה אחר מיתתו ומשם ילפי' לביטול התנאי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:6)

**אמנם**מגטין פ' מי שאחזו (גיטין ע"ד ע"א) קשי' דתני' ה"ז גיטיך ע"מ שתתן מאתים זוז ומת וכו' ובשלמא מת"ק דס"ל הגט בטל לק"מ הא אין ביטול אחר מיתה י"ל מיתתו וביטולו באי' כאחד אע"ג דהכא לא שייך כדלעיל באם לא באתי עד יב"ח דהתם כבר בחייו שעה קודם מותו נתקיים התנאי משא"כ הכא מ"מ נוכל לומר מיתה וביטול באים כאחד אבל מרשב"ג קשי' דס"ל שתקיים תנאי ליורשיו אחר מיתתו הרי דקיום התנאי מועיל אחר מיתתו וגם מר גיסי נ"י עמד בדרשב"ג הלז אך מה יוסיף לן קושי' כבר כתבתי מפני ק' לא נדחה דברי בה"ג ורבנן קדמאי אך נ"ל ראי' מהתוס' הנ"ל אינה מוכרחת וגם דוחק להעמיד בכוונת תוס' הנ"ל כי נלע"ד קו' תוס' דיומא לק"מ ואולי לזה נתכונו תוס' והוא דכיון דא"א לו לכנס לבה"כ לקיים תנאי לגמור הגירושין דחיישינן למיתה דחד דאידך אשה וקם בלא בית והנה גירש לאה אם לא תמות ואז אשתו רחל עמו בנין עדי עד ואינו רוצה בגירושי' של רחל אך צריך לחוש שמא תמות רחל ותשאר לו לאה והי' חצי עבודה בשתי בתים ע"כ יכנס לבה"כ לגמור גירושי' של רחל למפרע קודם מותה ומ"מ א"א לו לכנוס לבה"כ עד אחר מיתתה וא"כ כל ימי חי' אגידא בי' ואין זה כריתות משו"ה הוצרך ש"ס לומר דגם בחיי רחל יחול גיטה כי מיקרבא למות שיודעה שלא תחי' עוד ילך לבה"כ ויחול גיטה של רחל בחיי' ולמיתת לאה לא חיישי' דהוה מיתה דתרי אבל אי לא הו"מ להקדים לילך לבה"כ ה"ל כמו כל ימי חייכי דאין זה כריתות אע"ג דע"מ שתאכל בשר חזיר אמרי' אפשר תאכל ולקי' ה"נ אפשר שיכנס לבה"כ ולא יחוש שתמות אחרת ועביד עבודה בלא בית זה לא נראה כיון דכפרת כל ישראל תלוי בו הוה מן הנמנע שיעשה כן כמו לא תבעל לאבא ולאביך גטין פ"ב ע"א ע"ש משא"כ אם לא באתי כיון שהוא חי הוה גט וכריתות מעלי' ולק"מ ק' תוס' ואפשר שלזה כיוונו בתירוצם אלא שהלשון מגומגם קצת ואם לא נתכוונו תוס' לכך אלא לדברי בה"ג הנ"ל מ"מ אין הכרח לבה"ג מכאן כי עכ"פ נוכל לתרץ כמו שכתבתי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:7)

**ואשוב**לתרץ ואראה בישוב קו' הנ"ל הנופלת על הבה"ג אשר לא הרגיש בהם הר"ן והה"מ ומדוע לא הרגישו ותחלה נאמר כי סברת רבנן קדמאי לאו חוקה היא אלא סברא נכונה וישרה ומזקנים אתבונן הנה הרמב"ם פ"ח מגירושי' הלכה א' וחזר ואמר מחולין לך וכו' הי' נוסחא לפני הראב"ד שלמו שלשים יום ולא נתנה ה"ז מגורשת כ' ראב"ד מסברא דנפשי' כיון דאמר מחולין לך ומת תו לא אמרי' לצעורי' קא מכוון עכ"ל אלא שכ' שנוסחא מוטעת היא וגרסי' אינה מגורשת ומילתא באפי' נפשי' הוא ולא קאי אמחולין ע"ש מ"מ נחזי אנן בסברת הראב"ד שלא השיב על הרמב"ם אלא ביקש ראי' ומנין אבל הסברא בעצמה ישרה בעיניו והיינו כי באומר ע"מ שתתן לי ר"ל להרווחה דידי' כיוון ולזה מועיל מחילה והריני כאלו נתקבלתי אלא חיישי' דלצעורא דידה כיוון ולזה אין מחילה מועיל כ"א שמוחל גוף התנאי דלצעורי אבל תנאי נתינת הממון אינו מועיל עיין גטין ע"ד ע"ב ובר"ן בשם רשב"ם. והנה אנן סהדי כל שכיון לצעורי אין אדם רוצה לצער חברו ומה גם אשתו בשעת מיתה אדרבה רוצה אדם לנוח על משכבתו ולמחול לכל מאן דצערי' ולא יצערו אחרי' בגינו וכאלו מחל הציעור להדי' בשעת מיתה אלא מ"מ לא יועיל דלמא להרוחה כיון ולא לצער אותה כלל בו עון אשר חטא ולית כאן אנן סהדי אמנם אם מחל להדי' דמהני לגבי הרוחת המעות ושוב מת ומיתה מוחלת הצער הרי היא מגורשת ובטל התנאי זה הוא סברת הראב"ד ועיי' ר"ן פ' המדיר סוגי' דמומין דס"ל לרמב"ם ולרוב פוסקים לבר מרשב"א דעל מנת יכול למחול עיי' ב"ש סי' קמ"ג סק"ט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:8)

**וכיון**שזכינו לדין א"כ בע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דליכא אלא לצעורא אי מיית המגרש ביטל התנאי ומחלו ומותר לשתות יין לכתחלה ולא תיקשי מאם לא תבעלי לפלוני התם קנאת חמת גבר ביניהם שחשדה האיש ההוא וכיוצא בו ואהא לא מחל וכן אם לא באתי מכאן עד יב"ח התם אינו מוכרח שהי' דעתו לצעורא אלא אפשר לפיוסה באותן הימים כדמשמע בש"ס ע"כ אינו ברור שמחל כי אין בזה עון אשר חטא וכן במאתים זוז אפשר דעתו לרווחא משא"כ אל תשתי יין שהוא רק לצעורי' י"ל בודאי מחל התנאי שלא יהי' בו עון וכסברת הראב"ד הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:9)

**ומשו"ה**לא קשי' לר"ן ולה"ה אלא מכל ימי חייכי דהוה ג"כ לצעורא ואפ"ה אינו כריתות ולהנ"ל ק' אמאי הא נכרת הגט כשימות הבעל ומ"מ נלע"ד להליץ וליישב ק' זו דנהי דחזקה מחל התנאי בשעת מיתה מ"מ השתא לא הוה כריתות דעכ"פ אגידא בי' לעולם ואם יארע שבשעת מיתה יאמר אינני מוחל התנאי הרי אינו כורת אלא שאנו תולין מסתמא ימחול אבל מ"מ אינינו כורת כמו שהוא עתה וצדקו דברי רבנן קמאי דבה"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:10)

**ולא**רחוק בעיני שזהו דעת הרמב"ם ג"כ אפי' לפי הגירסא שלפנינו אם מת בתוך שלשים אינה מגורשת ולא קאי אלעיל ופסק שם באמר ע"מ שתתן לי ולא קבע זמן חולצת ולא מתיבמת כ' ה"ה הטעם משום דבעי' ביטול וקיום בפועל ויליף כן מאם לא באתי עד יב"ח דלא שרינן עד אחר יב"ח שנתקיים בפועל וכשם שהתם ספק אי לאלתר שתחול או לאחר יב"ח ה"נ ספק וחולצת ולא מתיבמת זו היא כוונת ה"ה וק' מאוד לומר דש"ס מספקא לי' בסברא חדשה אי בעי ביטול וקיום בפועל או סגי בכח ולא פירש לן במאי מספקא ולא הזכיר סברא זו כלל אע"כ י"ל בודאי אי באם לא באתי עד יב"ח הי' כוונתו לפיוסא לה נמצא כשמת לא מחל תנאו וצריך שיתקיים בפועל וכל שלא נתקיים בפועל מתיבמת אך אולי היתה כוונתו לצעורה ומשמת מחל התנאי ומשמחל התנאי לא צריך קיום לא בכח ולא בפועל ומותרת לעלמא ומדמספקיני' אנן בדעתי' חולצת ולא מתיבמת וה"נ במאתים זוז אי' הי' כוונתו להרווחה ולא מחל התנאי אלא אם ביטל בפועל וכיון שמת א"א לבטלו בפועל ואי כוונתו לצעורי כיון שמת ביטל התנאי ולא בעי לא כח ולא פועל ומספיקא חולצת ולא מתיבמת והרי סברא של רבנן קמאי יש ראי' מספיקא דש"ס גבי אי לא באתי מכאן ועד יב"ח הנ"ל וכיון שזכינו לישב דברי רבנן ולסלק מעליהם כל קושי' והראב"ד ס"ל כסברתם וגם רמב"ם ויש ראי' מש"ס א"כ אחליט אני שזו היא סברתם באמת וממילא בנידון שלפנינו בין יהי' כוונתם להרווחת בני משפחתו במסחרם בין לצער אשתו אם תקיים התנאי ומרויח מקום לבני משפחתו הרי היא מותרת לשוק בלי חליצה לפע"ד. אך כל אלו נאמרים אם הי' לשון התנאי ככתוב בשאלה שבתוך שנה תסע משכונתה ועירה ותדור בעיר אבי' שאם תסע לשם ותדור שם יב"ח או תקנה בית שם שהיא בכלל בני עיר שם הרי נתקיים התנאי והרי זה כריתות אעפ"י שאפשר אח"כ תחזור לדור במקומה הראשון ותפסיד לבני משפחתו במסחר מ"מ יש לומר שלא חשש הבעל לזה מכיון שכבר עברה סיכי ומשכה וקבעה דירתה במקום אחר לא תשוב עוד משם למקומה הראשון כמ"ש רמב"ן בחומש גבי בתי ערי חומה ע"ש ולפ"ז שפיר הוה כריתות אבל לשון התנאי וכוונתו ע"מ שלא תדור בעיר בני משפחתו וקיי"ל האמר סתם ע"מ שלא תכנס לבית אביך כוונתו לעולם וה"נ כוונתו לעולם לא תדור א"כ אין זה כריתות כלל ולא נשאלה שאלה על זו ע"כ אסתגר בקמייתא והנלע"ד כתבתי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:11)

**ועתה**אבא קצת להשתעשע בדברת מר גיסי נ"י והנה במ"ש להאריך באין אונס בגיטין לא זכר כלל חילוק בין אונס רחמנא פטרי' ובין אונס רחמנא חייבי' ובין אונסא כמאן דעביד או אונס דעבר ויש לעיין בכל זה בש"ך ח"מ סס"י כ"א ומשנה למלך פי"א ממכירה ע"כ לא אכניס עצמי בזה כעת ומר גיסי נ"י קיצר אעפ"י שהאריך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:12)

**מ"ש**ורמי דברי רמב"ם אדברי רבנן קמאי כיון דלא הוה קיום וביטול בפועל כבר כתבתי לעיל דכיון דבמומי' בטלו עשתונות תנאיו תו לא שייך כח ולא פועל ולדברי מר גיסי נ"י עכ"פ האשה אסורה לבעלה משום ספק אסורה לבועל והבנים ספק ממזרים וזה אינו במשמע מ"ש מדיוקא ויתורא דכל ימי חייכי מוכח אפי' אחר מיתתו קאמר הי' דבר נאה והגון אי לא דקשי' עליו מה שהרגיש מר נ"י א"כ מ"ט נקט שלשים יום והלא אפי' בסתמא נמי שרי' וזה הי' חדוש נפלא ולא ה"ל לש"ס למשתיק מיני' ותירוצו אינו מספיק לרפאות שבר גדול אבל האמת ביישוב קו' משנה למלך שם וקו' מכתב אלי' אנו אין לנו אלא תי' קמא דשעה"מ שהם דברים נכונים וראוי' למי שאומרן תו פש גבן לברורי סברת הר"ן וה"ה במ"ש בדעת הרמב"ם בע"מ שלא תבעלי לפלוני לעולם ושלא תכנס לבית אביך לעולם משום שלא הותר מה שאסר לה פי' הענין כי אין זה כריתות כיון שמחמת האגד שלו והתנאי נמנעה לכנס לבית אבי' או להבעל לפלוני שהרי בלא התנאי הי' יכולה והמניעה הוא מחמת האגד אעפ"י שסוף יפסוק האגד במיתת פלוני או אבי' מ"מ נכנסה ממניעה למניעה שהרי כשימות האב אין לה בית אב וכשימות פלוני א"א שתבעלי אעפ"י שמניעה השני' אינה מחמת אגד של הבעל מ"מ כיון שתחלת' הי' מחמתו ונתגלגל ממניעה למניעה אין בה כריתות משא"כ שלא תבעל לאבא ולאביך שתחלת המניעה לא הי' מחמת אגידתו שהרי בלאה"נ לא הי' שומעי' לה לבוא עלי' וכיון שהמניעה הראשונה אינה מחמת התנאי ה"ז כריתות משא"כ לפלוני שהדבר הי' תלוי ועומד אם תרצה תבעל לו אלא שהתנאי מנעה הוה תחלת המניעה ע"י התנאי ונכנסת ממניעה למניעה אין בה כריתות ואין דומה לאם יאמר שלא תאכל בשר חזיר לעולם התם המניעה הראשונה מחמת התנאי כי תלוי ועומד אי בעית אכלה לקי' והיא נמנעת מחמת האגד ואין בה כריתות ולדעתי הדברים פשוטים לכל מבין אך יען ראיתי מר גיסי בנה דייק על תשו' הראנ"ח סי' וי"ו ואני אומר אי דייקינן הכי לא תנינן ולפע"ד האמת כנ"ל ומאן חכים כמר גיסי נ"י לשדד עמקים כל דילדא אימא כוותי' תלד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:57:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:57:13)

**זולת**זה דברי מר גיסי נ"י מסולאים בפז מחודדים ושנונים והדין דין אמת והכל מתוקן לתעודה ולתורה והי' זה שלום למר ולתורתו כנפשו היקרה ונפש א"נ גיסו. פה יערגן סמוך לק"ק פ"ב יום ד' כ"ג מנחם תקצ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה הרב המופלג הדיין המצוין בהלכה כקש"ת מה"ו שמואל נ"י דיין ומ"ץ בק"ק אונגוואהר יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:2)

**אתא**לידי יקרת מכתבו ראשון גם שנית והנני להשיב אקמאי דמטי לידי נידון איש א' נלקח לצבא הקיר"ה והשתדלו ממנו גט פטורי' בלי שום תנאי ואח"כ חזרו ועשו קישור שידוכי' ביניהם לכשיחזור בתוך ג' שנים ע"י שטר שחרור אב' שנים אזי יחזרו וישאו זא"ז ויצא הוא לעבודת המלך והיא נשכרת ליישוב א' שוב אחר זמן מה קיבל איש מלחמה הנ"ל הרשאה שקורין אורלויב על איזה זמן זמנים לילך לביתו ולחזור לזמנו לצבאו ופקודיו ובבואו להישוב שאשתו גרושה נשכרת שם שמחו בני הבית והישוב ההמה בדבר מצוה כי אמרו עכשיו בטל הגט כי חזר ועבר נגד פני' ומצוה לה שתטהר בספירה וטבילה ותזקק לבעלה וכן נעשה והי' זע"ז כאיש עם אשתו ונתעברה הימנו והולידה בת וככלות זמן הרשאה שלו חזר לצבא מלחמתו ומי יודע מתי ישוב ואם ישוב ומעתה יש אומרי' כיון שבאמת נתגרשה גירושין גמורי' וכאשר בידה כ' פטורי' מב"ד מסדרי הגט שהיא פטורה כדמו"י רק שנתקדשה בקשר שידוכי' להמתין על ג' שנים וא"כ אמרי' מסתמא לשם קידושי' בעל כדאי' בש"ע א"ע רס"י קמ"ט וי"א כיון שהי' סבורי' שהגט בטל א"כ ע"ד קידושי' הראשונים בעל בטעות ובעילותיו זנות והיא פנוי' כשהיתה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:3)

**הלא**עיניו שפיר חזו סוגי' דגיטין פ"א ודף ע"ג ע"ב ומ"ל פ"י מגירושי' מייתי תשו' הרא"ש בא' שנתיחד עם אשתו אחר שהי' הגט ביד שליח ואמר שהולך לבטל הגט כדי להוציא מדבת בני אדם ושוב נתברר שהי' שליח לקבלה ולא יועיל ביטול הגט והנה היא מגורשת לגמרי וכ' רא"ש דלא חיישי' דבעלה לשם קידושי' שהרי אמר לבטל ש"מ הי' סבור שעדיין לא חל הגט ומוכיח שעל שם קידושי' הראשוני' בעל בטעותו ושרי' איתתא לעלמא וכ' עליו מ"ל שהרא"ש הפריז על מדותיו וכיון דחזקה בעל לשם קידושי' אלו צוח ואמר לא בעלתי כלל או לא בעלתי לשם קידושי' היאומן וכי ההכרח ממעשיו עדיף מדיבור פיו והגאון אבני מילואי' רס"י קמ"ט השיג אמשנה למלך דש"ס ערוך הוא כהרא"ש דהכרח עדיף מדיבור פיו בגיטי' ע"ג ע"ב בא עלי' ואח"כ נתן להכסף אין חוששי' שהבעילה היתה לקידושי' דא"כ לא נתן לה אתנן ור"י בר"י פליג ס"ל דלמא מתנה יהיב לה עכ"פ מוכח ההכרח עדיף מדיבור פיו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:4)

**ותמהני**על הגאוני' במחילת אלף מכ"ת ששגו ברואה הנה ז"ל השאלה שבתשו' הרא"ש כלל מ"ה סי' ט' לאחר זמן בא בעלה ועדיין הי' הגט ביד הזקן וביטל הגט ונתיחד עמה ואח"כ אמר אלך ואבטל הגט שביד הזקן כדי שלא יוציא שום אדם דבה עלינו ואמר הזקן שהוא שליח לקבלה ונתגרשה בקבלתו ושני חבריו הזקנים היו עדים עכ"ל השאלה פי' שהאשה עשאו שליח לקבלה מיד שליח הולכה של בעל וע"ז השיב הרא"ש כנ"ל והנה צריך להבין בנוסח השאלה שקודם שנתיחד כבר ביטל הגט א"כ אחר שנתיחד מה צורך לבטלו שנית שלא להוציא דבה הלא לפי דעתו שהי' שליח הולכה כבר נתבטל ולענין דבת אנשי' מה יוסיף ביטולו שנית אחר היחוד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:5)

**אבל**האמת יורה דרכו כי ט"ס דמוכח יש כאן מ"ש אילך ואבטל הגט שביד הזקן צ"ל אלך ואטול הגט שביד הזקן ר"ל אתמול ביטלו כדין המבטל גט והניח החספא ביד הזקן מ"מ אחר היחוד נמלך שיש יוציאו דבה שהם זע"ז כאיש עם אשתו וגם כ' על שמם מונח ביד הזקן ע"כ אמר אטלנו מידו ושוב כשבא ליטלו מיד הזקן גילה לו הזקן שהוא שליח לקבלה וכו' כנ"ל א"כ לק"מ קו' מ"ל דודאי הוכחה דלאחר היחוד לא מהני טפי מדיבורו אבל אם קוד' שנתיחדו יש הוכחה שאינם מתיחדי' לשם קידושי' אלא על שם קידושי' הראשוני' ואפי' לא הי' אלא ספק מ"מ שוב אין כאן חזקה שקידש וכיון שאין כאן חזקה גמורה אין עדי ביאה עדי קידושי' כי אין ברור להם שקידשה ודינו של הרא"ש אמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:6)

**אך**המ"ל לפי הבנתו בהרא"ש שההוכחה הי' מאמירתו אחר היחוד יפה השיג מסברא וכי יפה ההוכחה מדיבורו והגאון אבני מילואי' במ"כ לא עיין יפה בזה ועד שהביא ראי' מש"ס גיטין מ"ג ע"ב הי' לו ליישב סברת מ"ל על הש"ס גופי' וכי הוכחה עדיף מדיבורי' אבל המ"ל גופי' תי' זה פכ"ח מאישות בכתבו אתשו' מהרי"ק בענין חוששי' לסבלונו' כ' כיון שהוכחה הוא מענין אחר ואין הבעה"ד מכוון במעשיו לומר שקידש בסבלונו או שלא קידש אלא מילתא אחריתא עבדי ומזה אנו מביני' שלא קידש בסבלונות אעפ"י שלא הי' נאמן בהכרח ממעשיו אם הי' מכוון לזה אבל הכרח שבא ממילא בלא כוונה עדיף טפי ע"ש וא"כ בגטין ע"ג ע"ב כך הוא שלא נתכוון לדבר אלא שפרע לה שכר ביאתה ואתננה וממילא אנו מביני' שלא בעל לשם קידושי' משא"כ בהא דתשו' הרא"ש לפי הבנת משנה למלך שלא אמר דבר קודם יחוד אלא אח"כ אמר אלך ואבטל כדי שלא יוציאו עלינו דבה הרי פירש שלשם זה אמר כך שלא יאמרו בעל אחר גירושי' אלא קודם גירושי' הרי שנתכוון לכך במעשיו וק' וכי עדיף זה מדיבורו ויפה השיג מ"ל אלא שכבר כתבתי דברי ראשונים וקאי על הוכחה שקודם יחוד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:7)

**ומה**שצל"ע בדברי הרא"ש הא עכ"פ האשה יודעת שעשאתה שליח קבלה וכבר נתגרשה והלא על שניהם נאמר חזקה אין אדם עושה בעילתו ב"ז ומסתמא הודיעתה לו כדי שיבעול לשם קידושי' ומ"ט התיר הרא"ש האמנם יש לי בזה צ"ע בדברי מ"ל שכ' אמ"ש רדב"ז אם בא עליה בנדתה והרי בעל בעילת איסור שוב אין כאן חזקה שלא בעל בעילת זנות וכ' מ"ל אפי' לא ידע הבועל שהוא נדה וידעי' שהיא לא הודיעתו מ"מ על שניהם נאמרו חזקה זו וכיון דלגבה דידה ליכא חזקה א"כ שוב אין כאן חזקת קידושי' ע"ש וצל"ע וכי הפירוש שצריכי' שני חזקות שלו ושלה כדי לבטל חזקת פנוי' זהו לא שמענו מעולם אך אם ע"ד משל היינו יודעי' שהאשה לא נתרצי' בכל אופן להתקדש אלא דוקא בבעילת זנות שוב אין לומר חזקה דהוא לא שביק התירא ואכיל איסורא לבעול בלא קידושי' זה אין לומר דאש בנעורת ומה ה"ל למיעבד וע"כ נתרצה לבעול בזנות ואין כאן חזקה אלא בסתמא שניהם רוצי' בהיתר ושניהם לא שבקו התירא ואמנם בעובדא דמ"ל דחזקתו אלימא שלא יבעול באיסו' והיא אעפ"י דלא איכפת לה באיסורא מ"מ מה"ת לומר דלא תתרצה אלא בזנות מסתמא כי א"ל התקדשי לי בבעילה זו לא התריזה נגדו ומה"ת להקל להתירה לעלמא וצ"ע וי"ל זה דלמא להתירא לא התרצית אלא לזנות [עיין בסימן שאחר זה]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:8)

**אך**בהא דהרא"ש בודאי צ"ע הוא והיא כשרי' ודעתם אהתירא והיא שידעה שעשאה שליח קבלה מסתמא לא תרצה בבעילת זנות והודיעה לו שיקדשנה ומ"ט התירה הרא"ש וע"כ צ"ל דס"ל אשה לאו דינא גמירא ואעפ"י שאמרה להזקן שקיבל גט עבורה משליח בעלה לא הבינה שנתגרשה בקבלתה וכששמעה מבעלה קודם בעילה שביטל קודם היחוד האמינה לבעלה ואמרה כבר הורה גבר ומי יבוא אחריו ועכ"פ אין כאן חזקה ולא יהא אלא ספק שוב אין כאן עדי קידושי' ומשו"ה התירה הרא"ש לעלמא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:9)

**ונבוא**לנידון שלפנינו דודאי דעתייהו דתרווייהו אהתירא ולא שייך לומר אש בנעורת שהרי הכינו עצמם לכך וספרה נקיי' וטבלה ומסתמא או לקידושי' או ע"ד קידושי' הראשוני' והדעת נוטה מהוכחה דקודם בעילה שהי' בטעות שהאמינו לשיחת נשים ועמי הארץ שהגט הי' ע"ת ונתבטל ולא הבינה במכתב שבידה מב"ד דאי ס"ד שהאשה עכ"פ ידעה שנתגרשה ונפטרה ממנו לגמרי מי פתי יסור הנה כמה טרחות טרחו להוציא ממנו גט פעם ראשון כדי שלא תשאר עגונה כי ילך ולא ישוב עוד ואיך אחר שהותרה מכבלי' תחזור ותתקדש לו והא עדיין יושב על מוכנא זו זהו דבר שאין הדעת סובל אלא המעשה מוכיח שחשבה שהגט לא הועיל אלא עד שבאה ומכיון שבא בטל הגט וע"כ היא אשתו ונבעלת לו ע"ד קידושי' הראשוני' והוכחה שקודם היחוד מהני לכ"ע כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:58:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:58:10)

**ותו**אי היתה חושבת שהיא פנוי' והוא מחזיר גרושתו אין דרך לקדש ולישא בפ"א בביאה אלא מקדשי' בכסף ומכניסי' לחופה לנישואי' אבל לקדש בביאה אין דרך כלל מכ"ש לקדש ולישא בפ"א ומה דאמרי' בסוגי' דמומי' אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות התם כבר אירסה ונכנס לחופה כדמו"י אלא בשעת בעילת מצוה מצא בה מום אמרי' חוזר ובועל לשם קידושי' דלא לשוי' בעילתו זנות אבל אלו שהכינה עצמם לכך להחזיר גרושתו בודאי הי' מקדש בכסף והדר בעל ולא מלבי אני אומר זה אלא זהו כוונת בית שמואל סי' קמ"ט סק"א למעיין ומבין בדבריו וכ"כ הרא"ש להדי' סי' ה' דבזה"ז אין מקדשי' בביאה דרב מנגיד ע"ש ע"כ יש הוכחה שלא קידש בביאה אא"כ במקום שאחז"ל מכל הנ"ל נ"ל שבעילת זנות הי' ומ"מ הבת היא בתו לכל דבר אפי' לפטור א"א מחליצה ולא לימא כי היכא דאפקרא נפשה לגבי דהאי וכו' דהא לא אעקרא נפשה אלא בטעותא הוה ואיתתא שרי' לעלמא כנלע"ד. פ"ב נגהי ליום ד' א' שבט תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה י"נ הרב הגאון המאה"ג החרוץ המופלג ומפואר בפאר תהלות עושה גדולות כמה"ו מאיר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק אונגוואהר יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:2)

**גי"ה**הגיעני בזמנו והנחתיו עד נפניתי מטרדת התלמידים בהל"ות והשתא הכא ראיתי ועיינתי בדבריו וספיקותיו וקושיותיו אמרתי אפרש בעזה"י כיד ה' הטובה עלי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:3)

**בש"ס**וטוש"ע א"ע רס"י קמ"ט מי שגירש אשתו ונתיחד עמה צריכא גט שני דאמרי' הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה ומייתי ב"ש בשם ש"ג דבשניהם מודי' שלא נבעלה אין חוששין לקידושין ותמה ב"ש על זה ופר"מ תמה על גוף הדין אמאי לא נימא הואיל ובידו לגרשה ויאמנו מכאן ולהבא אם אמר גרשתיך עתה והכא לא שייך אם איתא דגרשה קלא אית לי' הא לא אמר גרשתיך אלא לא בעלתי ובזה רצה לפרש תשו' הרא"ש כלל מ"ה סי' ט' דמייתי מ"ל פ"י מגירושי' והא וודאי טעותא הוא הא בעובדא דרא"ש לא רצה לגרשה כ"א לקיימה ואיך יגרש אותה והוא רוצה לבטל הגט בכל מאמצי כחו ולפום רהיטא כ' פר"מ כן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:4)

**והקו'**בעיקור הדין ידע כי התם בב"ב מוחזקי' באישות ורוצה עתה לומר גרשתיך אמרי' מגו עדיף מחזקה וחזקה כזו היא דילפי' פ"ק דחולין מויצא הכהן דנימא אוקמי כל מלתא אחזקתו כמו שהי' כן הוא לעולם ולזה מהני התנגדות דמה לי לשקר אך חזקה דהכא היא חזקה דרובא עמדו חז"ל על סוף דעת דרוב ב' שגייסי אהדדי ומתיחדי' אחר גירושי' אש בנעורת וקרוב לודאי לא עמדו על עצמם מלבעול ועוד רוב הבועלי' בענין זה אין עושה בב"ז וקידשה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:5)

**ועל**חזקות כאלו סוקלין והיא עדיף הרבה מחזקה הנ"ל ומ"מ אם נתקדשה לאחר צריכה גט משני דלא הוה אלא ספק משום דלא סגי בחד רוב אלא צירוף ב' רובא וכל א' יש מיעוט דאיכא מיעוטא דמעמידי' עצמם בלי בעילה ואיכא מיעוטא מהבועלים שעושי' בב"ז ובצירוף ב' מיעוטי' אלו הוה ספיקא וצריכא גט משני אבל אם אומר הבעל לא בעלתי הרי אומר נגד הרוב ואם אומר בעלתי אומר נגד השני ועושה עצמו בב"ז ולא מהני מגו נגד חזקה דאתי מכח רובא אלא שיש בחזקת אלו חזקת דלא אלימי כ"כ דמהני מגו כגון אין אדם פורע בתוך זמנו דמספקא לש"ס וכ"כ ש"ך ח"מ סס"י פ"ב ומ"מ לק"מ קושיתו ויפה השיג ב"ש על ש"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:6)

**אמנם**המעיין בש"ג יראה דקאי אדלעיל בפשטה ידה וקיבלה קידושי' מאחר וי"ל דקיבלה בפני הבעל ושוב אמרו שניהם שלא הי' בעילה א"כ מצרפי' חזקה אין אשה מעיזה פני' לקבל קידושי' בפני בעלה וס"ל בעלמא חוששי' לקידושי' אבל אינה מותרת והכא מותרת לגמרי ומיירי נתקדשה תחלה ואח"כ אמר הבעל לא בעלתי דבעלמא אמרי' אם אמרה תחלה גרשתני ואח"כ מסייעא לה אינה נאמנות משום שמא בגט פסול גרשה והכא בלא בעלתו לא שייך זה והרוצה להבין יעיי' סי' י"ז בב"ש סק"ב ג' ובזה א"ש דברי ש"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:7)

**ואמנם**בבעלה בפני עדים דאמרי' ודאי קידשה והוסיף רמ"א בד"מ ובש"ע ע"ש הר"ן ה"ה נשאה וכ' ט"ז דלא שייך זה בסי' זה אלא לעיל בסי' קמ"ח אבל הרב"ש הבין יפה דברי רמ"א וכוונתו אלא שהלשון מגומגם והוא דבעלמא ב' שבאו ודרים זע"ז כאיש ואשתו ומולידי' זה מזה וכיוצא הרי הוא מוחזק שזו אשתו ונישאי' לו בחופה כדמו"י וסוקלין ע"ז כבפ' עשרה יוחסי' ובטוש"ע א"ע סי' י"ט שרמז עליו ב"ש בסי' זה אבל לא ראינו שהולידו או שבעלה רק דרים זע"ז אפילו כמה שנים אין כאן חזקת א"א אך הכא בנתגרשה מן הנישואי' ודרים כך זע"ז אפי' לא ראינו יחוד ובעילה מ"מ אמרי' מסתמא נשא אותה וגם בעלה כדמו"י. אמנם אי ידעי' בודאי שלא נשאה לא חיישי למידי אפי' בכה"ג דאין דרך לעשות כן בשלומא בנתיחדה אמרי' אש בנעורת ובא עלי' וכיון שבעל לא עשה ב"ז אבל הכא אמרי' לא נתיחד ולא בעל אבל מסתמא תלינן שנשא כדרך והרי היא אשתו זו היא כוונת רמ"א וכן הבין ב"ש ע"כ רמז על סי' י"ט רק שלשון רמ"א שכ' ונשאה מגומגם שוב ראיתי מ"ש בית מאיר והוא קרוב לדברינו ונ"ל עדיפא דידי מדידי' בעזה"י ועיי' תוס' יבמות מ"ה ע"ב ד"ה מי לא טבלה בסוף הדיבור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:8)

**והנה**בנידון שלפנינו אי לא ידעי' כלל מאנשי הישוב אלא היא באה ובנה מורכב על כתיפה ואומרת מהמגרש הוא שהי' סבורי' שהגט בטל א"כ הפה שאסר הוא הפה שהתיר אך אם שמענו מבני הישוב שהי שם זע"ז כאיש ואשתו והולידו זו מזה והרי חזקה דאורי' שזו א"א כנ"ל ולזה לא צריך עדים ולא קבלת עדים לא בפניו ולא שלא בפניו דבר המתפרסם לנשים וטף וזהו כוונת תוס' ר"פ האשה רבה ד"ה אתא גברא וכו' ומהרי"ק שרש קע"א דמייתי ש"ך ח"מ סי' מ"ו ואך הרי אנשי הישוב אומרי' שלא כינסה בחופה שלא נתיחד לבוא עלי' פתאום להדליק אש בנעורת אלא ספרה נקיים וטבלה בראשונה ובכל פעם כאשה על בעלה ומה הי' חסר לו ולהם להעמיד חופה ולקדשה כדמו"י אם לא שסבורי' היו כולם שאין כאן גט ואין עמי הארץ מבינים וזוכרי' מ"ש להם ב"ד מסדרי גט ואם נאמר המגרש ידע שפיר ושתיק כי נתירא שהיא לא תתרצה לישא אותו א"כ עכ"פ היא לא הבינה ולא ידעה וממילא אין כאן קידושי' אלא ב"ז ותה"ד סס"י ר"ט מסיים ועתה בדורותינו אינו מצויין כלל עכ"ל פי' לקדש בענין זה וה"נ דכוותי' כן הי' נלע"ד מעיקרא ועכשיו שבא הדבר לפני פרמכ"ת אם נראי' לו הדברי' יסמוך על עצמו ויעשה מעשה ואם לאו לא בעינא לקבל אחריותא דאחריני במקום שיש עוררי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:59:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:59:9)

**ומ"ש**המל"מ בשם רדב"ז שאם עביד אי' בלא"ה לא אמרי' אאעב"ז כ"כ גם הריב"ש סי' ו' אפי' אינה נדה אלא שלא טבלה לדם חימוד תבעוה לינשא ונתפייסה נמי אזדא להני חזקה זו וצ"ל במשנתינו ביחוד שהי' עמה בחדר א' לא בעי' ז' נקיים כמ"ש ט"ז ובחי' אמרתי שמזה הוציא תשב"ץ במחזיר גרושה לא בעי ז' נקיים דליכא חימוד ודלא כט"ז ומה שהקשה מעלת כ"ת מירושלמי דמייתי תוס' פ' הזורק כבר הלכו בו נמושות אבל נלע"ד דירושלמי אמתני' פ"א ע"א לא קאמר דמיירי משנתינו דוקא במגרש משום זנות א"כ אין בין ב"ש וב"ה ולא כלום אלא לב"ש אפי' עבר וגירש או מרצון שניהם וכיוצא למלחמת ב"ד או הוזמו עדיו מ"מ שם גרושה מזוהמת כיון שנכתב בתורה ע"ש ערות דבר ורוב גרושת ערוה נמצא בהם ע"כ כל שלא ראינו שחזר ונשאו לא אמרינן שבעלה או שקידשה משא"כ לב"ה וא"כ לק"מ הקצרתי מאוד לחכם כמותו י"ב ואחתום בברכה כנפשו ונפש א"נ. פ"ב נגהי ליום ג' כ"ח מרחשון תקצ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:60:1)

**למאיר**ובא קראתי, בן גרני ומדשתי, צפר הנעמתי, עדני העצני סוכתי שמעתי תרעתי היניהו תלמידי הרב המופלג המאה"ג מעוז ומגדל כש"ת מו"ה מאיר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק באיי יע"א ה' עליו יחי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:60:2)

**מלתי**כבר אמורה במכתבי הקצר שאין דעתי נוטה להקל לכוף המומר לגרש אפי' עד שיאמר רוצה אני ושכ"כ הגאון בית מאיר ועצתו נכונה להשתדל אצל השרים שיחייבו אותו לתת לאשתו מזונותיה וכל חיובי בעל לאשתו ואז ממילא יתרצה לגרש כן יעץ הגאון הנ"ל וגם בתשו' עבודת הגרשוני אוסר לכוף למומר מאחר דמייתי ב"י סי' קל"ד והרמ"א סי' קנ"ד ב' הדיעות ולא הכריע מי יקל ראש באיסור א"א ולא באתי עתה אלא לפרש דברי הפוסקים אשר מעלתו בנה עליהם מצודות אמרתי לפרש ולברר ההלכה כיד ה' הטובה עלי וה' יעזור לי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:60:3)

**בהגהת**מיי' פ"ב מגירושי' אות ד' העתיק לשון התרומה וסמ"ג וכן העתיקם במרדכי פ' המגרש דלענין השנוי' במשנתינו דכופין להוציא וכן מומר בשכופי' ע"י גוי כופין אותו עד שיאמר רוצה ומסיים בסוף דבריו לענין כפיית מומר עיי' פכ"ה מאישות והכוונה כי ההגה' לא העתיק אלא ללמוד ממנו דע"י גוים נמי כופי' על דעת ישראל ולאפוקי דלא נפרש סיפא דמתני' ובגוים חובטין ואומרי' עשה מה שישראל אומר לך אפסולא דרישא קאי קמ"ל דלא ונ"מ לענין השנויי' במשנה סוף המדיר יוציא ויתן כתובה אבל לענין מומר לא ס"ל להג"ה כתרומה וסמ"ג ע"כ הראה מקום לעיי' פכ"ה מאישות דשם נאמר בשם מהר"ם מר"ב דאין כופין מומר ועובר על דת וראי' מדלא נקטה מתני' ס"פ המדיר רשע בכלל אותן שיוצי' ויתן כתובה וטעמא משום טב למיתב טן דו אבל אם עבר חרם נגד האשה כגון שלא להכותה וכיוצא בזה כופי' להוציא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:60:4)

**והנה**פר"מ שפך סוללה על דברי מהר"ם הללו חדא מאי ראי' מדלא נקטה מתני' מומר דלמא משום דה"ל איסורא בלא"ה לכל הפחות איסורא דרבנן להבעל למומר וכי היכי דלא נקטה שניות לעריות ה"נ לא נקטה מומר אלו דבריו ואני אומר בודאי אין לנו שום ראי' ברורה לומר דבעילת מומר אסורה כבעילת נכרי רק דאפשר למימר הכי ולמדחי ראיי' מהר"ם אמנם הוא דקדק בקושייתו מדוע לא נקטה מתני' רשע כופי' להוציא ולא כ' מומר רק רשע וכוונתו מבוארת דודאי לומר שכופי' מומר להוציא משום דהוה בעילת איסו' זה בודאי לא ברירא אך לכופי' להוציא משום שמא מכשיל אותה בבעילת נדה וכדומה כמ"ש מרדכי פ' החולץ ולזה הביא ראי' מדלא תנן במתני' רשע דלענין זה מ"ש רשע ממומר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:60:5)

**אבל**מה שצל"ע גדול הא בב"ק קי"א ע"א אמרי' ביבמה שנפלה לפני מוכה שחין טב למיתב ואפ"ה קחשיב מתני' ס"פ המדיר ואלו שכופי' להוציא מוכה שחין ש"מ דטב למיתב לא מועיל לענין כפי' להוציא ופשוט דטפי איכא למימר טב למיתב במוכה שחין ממה שנאמר טב למיתב עם מומר שהרי במוכה שחין פשיטא להש"ס דב"ק סברת טב למיתב ובמומר מספקא להר"מ במרדכי פ' החולץ ואזיל לחומרא הן אמת רש"י בב"ק מפרש טב למיתב עם הבעל שהוא לא הי' מוכה שחין אבל הר"מ פ' החולץ מפרש לי' אהיבם שהוא מוכה שחין או מומר ע"ש וא"כ ק' השתא במוכה שחין כופין אע"ג דפשיטא דטב למיתב מכ"ש דבמומר לא יועיל טעם זה שיכוף להוציא ואין לי מקום לנוס ולהמלט מק' זאת כ"א שאומר דלאו טעמא יהיב שאין כופי' להוציא משום דטב למיתב וכו' אלא אדלעיל קאי דה"ל למתני' למיחשבי' רשע שלא נטעה לומר טב למיתב וה"ל לאשמועינ' דלאו הכי אע"כ אין כופין משום טעם וכל זה דלא תקשי אכתי נחשיב במתני' עובר על דת במה שנוגע לה לאשה כגון שהכה אותה אע"כ משום דהא פשיטא דכופין דלא שייך טב למיתב עם מי שמכה אותה וגרוע זה מקטטה דיבמות פ' האשה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:60:6)

**מה**שהקשה על דברי תה"ד כמדומה לי שנעלמה ממנו לשעתו דברי תוס' קידושי' ס"ז ע"ב והכלל דהני תלתא תלי' בהדדי ממזר וייבום ותפיסת קדושי' אבל איסור לבעל ולבועל ויהרג ואל יעבור לא תלי' בהני ונדה דתפסי בה קידושי' משום דקרא רביי' כמבואר ר"פ אלו נערות שיש בה הוי' וסוטה אין בני' ממזרים אע"ג דטומאה כתיב בה כערוה משום דכתיב היא תועבה ואין בני' תועבה אבל בשארי כל העריות כללא הוא כנ"ל חוץ מלר' יהושע כמבואר בתו' בדדוכתא טובא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:60:7)

**ומ"ש**בכוונת המהרי"ק בהרמב"ם אעפ"י שכ"כ ג"כ בתשו' עבודת הגרשוני והגאון בית מאיר מ"מ נראה היינו מומר להכעיס או מין שמודה בע"ז אבל הני שבזמנינו אינם אלא למלאות תאותם ואעפ"י שחטאו ישראלי' הם וכשם שע"י הכפי' נותן גט ה"ה שע"י הכפי' הי' פורש מכל איסורי' שבתורה והכל מטעם דיהיב הרמב"ם שהוא רוצה להיות ישראל רק לבו אונסו ועכשיו חוזר לראשונות. ומ"ש בפשיטות דאשת מומר אינה חייב' לבעלה כל מה שאשה חייב לבעלה איברא כן הוא בלי ס' אך לעומת זה גם הוא אינו חייב לה שום דבר כיון שהיא אינה מתחייבת נגדו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:60:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:60:8)

**באמת**מסברא הייתי אומר דמומר דאיכא למיחש למכשולי' וגם שיקח הבנים הנולדים לו להביאם במסורת דת השקר ומחסה כזב אסורה להזדקק לו וממילא לא מצי מקיים מצות עונה וכופי' להוציא וגרע ממדיר אשתו מתשמיש המטה והפוסקי' לא דברו ממומר דאיכא למיחש להסרת בניו מאחרי ה' ומ"מ לא מלאני לבי להקל והיותי מאוד נחוץ לדרכי לחיים ושלום אסיים בברכה דברי הבהע"ח. פ"ב אסרו חג השבועות תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:1)

**שאלה**מעשה באיש ואשתו שנתעברה כמו ד' שבועות אחר החתונה והי' זע"ז באהבה ואחוה ורעות ויהי כי מלאו ימי' ללדת חלתה אישה ונפל למשכב והי' כפסע בינו ושוב נתרפא ואז ילדה האשה וכמו שמנה ימים אחר לידתה נפלה האשה למשכב וחלתה ג"כ חולי גדול ושוב נתרפא האשה ג"כ ואח"ז כמעט קט בקש אבי האשה מהב"ד שיעקלו כל אשר לאיש כי יש לבתו טענות על בעלה חתנו סוף דבר הביא הדבר בפלילים ונתגלו טענות בשני דברים א' כי יש לו חולי האבן וחולי בכליות הגורם מעצר השתן אשר מפני זה שפטו הרופאים דמתא שלא ישא אשה ואם ישא אשה ימות בקוצר ימים כי התשמיש קשה לו וא"כ כופין אותו להוציא כמו מוכה שחין דס"פ המדיר דממקתו ושוב טענה כי ישען על ביתו ולא יעמוד כ"א אחר טרחה גדולה ועי"ז מחליש כחה בשעת תשמיש עד שממש לא נשארה בה נשמה ומזה נולד לה החולי הגדול הזה וכשרצו לעמוד על ברור דברים אצל רופאי העיר אם אמת הוא שהתרו בו מבלי לישא אשה לא נתבררו הדברים כלל וכלל והנה הבעל מכחיש כל דבריה שאין לו שום חולי אבן הנ"ל וגם הוא עמה כדרך כל הארץ והיושבים על מדין הגבילו זמן לשני הצדדים שביום ר"ח יעמדו שני הצדדים לפני רופאי מומחה בעיר גדולה ומפורסמת והם יבדקו האיש ויעמדו על שורש הדבר במעמד שני הצדדים ואח"כ יראו מה לעשות אמנם אבי האשה העביר המועד אשר יעדו והבעל הביא לו מכתב משלשה רופאי מומחה מהעיר ההיא שהכל כזב ושקר שוב הלכו אבי האשה ובתו והביאו להם מכתב מג' רופאים אחרים שהעידו שאם כדברי האשה ראוי לכופו לגרשה ובתעצומותיהם עמדו לפני פליליהם והם אמרו שיגלו הדברים לפני דייני ישראל אם יאמרו שראוי לכוף להוציא כזה הם יכופוהו ונשאלה שאלה זו לפנינו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:2)

**תשובה.**על טענה הראשונה שהיא טוענת שממקתו בתשמיש מפני חולי האבן והביאה כתב וראי' מרופאים שאם יש בו חולי כזה ממיקתו והוא מכחיש והביא ראי' שאין בו חולי זה נאריך קצת בעיקור הסוגי' ס"פ המדיר גרסי' האיש שנולדו בו מומין וכו' ובמשנה שאחר זה ואלו שכופין להוציא וכו' ודעת הרמ"ה שבר"ן שכשהי' בו מומין אלו קודם והיא ידעה מזה ה"ל כהתנה בפירוש ואין כופין כ"א במוכה שחין וכ' הר"ן שכ"נ דעת הרמב"ם פכ"ה מאישות והיינו ממ"ש דינו בנולדו בו ריח הפה שכופין להוציא ונותן כתובה ולא כתב דין שאם התנה עמה צריכה לקבל על כרחה הרי בזה פליגי ר"מ ורבנן אע"כ דסמיך עצמו אדיוק לישני' במ"ש נולד בו ריח הפה דמשמע דוקא נולד אבל הי' בו אין כופין ומכ"ש התנה וזה ברור בכוונת הר"ן ודברי ב"ש בזה רסי' קנ"ד תמוהים. וכ' הר"ן שכן הסברא נוטה כיון דבהתנה אמרי' סברות וקבלות ולא מצית למטען סבורה הייתי לקבל ה"ה בהי' בו וידעה דמה ביניהו ודלא כרשב"א דפליג וכ"כ ה"ה בדעת הרמב"ם וכן פסק רמ"א סי' קנ"ד וכן נראה דעת המחבר שלשונו כלשון הרמב"ם ז"ל ומש"ה לא כ' רמ"א בלשון וי"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:3)

**וצריך**להבין לפ"ז במתני' דבין שהי' בין שנולדו הוה זו ואצ"ל זו בשלמא אי אמרינן דבהיו בו מעיקרא וידעה כופין ואתי' רישא ככ"ע לק"מ דכבר כ' סמ"ע סי' ע"ב סק"ז דבבין ובבין דרכו לנקוט את שאינו פשוט יותר אך כל זה אי לא מיירי בפלוגתא אבל אי מיירי בפלוגת' כ' תוס' בכתובות כ' ע"ב ד"ה אחד וכו' דנקט את שמודים בו רבנן תחלה והכי ה"ל למימר בין בנולדו שאתם מודים לי ובין שהי' דפליגי עלי בכולם אני אומר דכופין להוציא וא"כ קשה וצריך לומר דבין הי' מיירי שהי' בו ולא ידעה ודכ"ע הוא ועוד דהוה שפיר לא זו אף זו לא מיבעי' הי' ולא ידעה דכופין אלא אפי' נולדו ה"א נסתפחה שדה שלה קמ"ל כמ"ש תוס' ד"ה אבל וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:4)

**אלא**דלפ"ז במתני' קמייתא נולדו בו מומין אין כופין ופליגו אמוראי לחד מ"ד נולדו וכ"ש היו ולחד מ"ד הי' אבל נולדו אין כופין דבהי' בו סברית וקבלית ורשב"ג מחלק בין מומין גדולים דאומרת יכולה הייתי לקבל משא"כ במומין קטנים ואי ס"ד הי' ולא ידעה קשה תרתי חדא מאי דאמר נולדו כ"ש הי' הא כתבנו לעיל בהיפוך לענין כופין להוציא הוה הי' ק"ו מנולדו דאיכא למימר נסתפחה שדה שלה והכא באין כופין ה"ל הי' מכ"ש נולדו. ולאידך מ"ד קשה טפי מה סביר וקבל שייך בלא ידעה דהרי לדידי' מיירי מתני' בלא ידעה ולרשב"ג במומין קטנים סברה וקבלה ואיך שייך בלא ידעה סו"ק אמנם הא לא קשי' לרבנן מ"ט דאין כופין נימא דטעות הי' מעיקרא וכמו שהקשה ב"ש וזה לק"מ דלהדי' תנן כל המומין בכהנים פוסלים בנשים ואלו באנשים לא משום דאתתא בכ"ד ניחא לה אבל איש חזקה אינו מתפייס במומין וכ"כ הגאון בית מאיר לחלוק על ב"ש מטעם זה וב' קו' הראשונים נמי י"ל ע"ד זה ונימא דאתתא דסתמא בכ"ד ניחא לה כל דלא חקרה מקודם על בנין גופו ומומיו אמרי' סברה וקיבלה דכל מה שיהי' בו ניחא לה כדאמרי' לעיל ע"ה ע"א דשומשני' גברי' וכו' ומיהו רשב"ג ס"ל דבמומי' גדולים תטעון סבורה הייתי ומשו"ה לא התנית ומיהו בידעה מודה לרבנן דר"מ דאפי' בריח הפה מקובלת היא ע"כ ובריח הפה ולא ידעה מודו רבנן לרשב"ג דאינה צריכה לקבל כיון שלא ידעה והא"ש נמי דבמתני' קמייתא הוה תני נולדו כ"ש הי' ולא ידעה דה"ל להתנות דמומין כאלו שכיחא וה"ל לאסוקי דעתא ומדאין כופין בנולדו כ"ש בהי' דסברית וקבלית ובמתני' דריח הפה הוא בהיפוך דאם כופין בהי' ולא ידעה כ"ש בנולדו דהי' ולא ידעה לא שייך ה"ל להתנות דהני לא שכיחי בא' מאלף ולא אסיק אדעתי' להתנות משו"ה כופין משא"כ נולדו ה"א נסתפחה שדה שלו קמ"ל כמ"ש תוס':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:5)

**ואל**תתמה איך שייך לומר במומין גדולים דניסמית עינו ונקטעה רגלו דהי' ולא ידעה דשפיר משכחת במקדש ע"י שליח או כמ"ש תוס' בתענית ד' ע"א ד"ה יכול א"נ כבשבת נ"ג ע"ב ואין לומר א"כ איך אמרי' חזקה אין אדם מפייס במומין וחזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו היינו במי שטוען על המומין ואינו כהאי גברא צניע דאינו מכיר בגידמת אלא ברוב כל אדם אמרי' חזקה הנ"ל וכל זה באיש אבל אשה בכל שהוא ניחא לה וא"ש הכל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:6)

**ונ"ל**להוכיח קצת דגם התוס' ס"ל כהנ"ל מדציינו ד"ה סבורה הייתי וכו' אדר"מ במתני' שניי' והקשו א"כ כל אשה תערים ולא ציינו אדרשב"ג במשנה קמייתא כסבורה היא שיכולה לקבל ולמה לא הקשו שם כל אשה תערים אע"כ התם בלא ידעה ולא שייך כל אשה תערים כיון דלא ידעה ומכ"ש שהבעל יכול להודיע לה מומיו הגדולים כדי שלא תערים לעשות עצמה כלא ידעה ואם לא עשה כן אפסיד אנפשי' ולק"מ אבל על ר"מ קשה שפיר כיון שאפי' בהתנה תוכל לומר סבור הייתי א"כ תערים ולא ס"ל לתוס' דה"ל להבעל להתנות שלא תגבה כתובה כבר כ' המרדכי דלר"מ ה"ל מתנה עמ"ש בתורה ותנאו בטל (וכן ס"ל לרשב"ג לקמן ר"פ הכותב) ומ"ש המרדכי בזה צ"ע ויישוב קצת ע"ש וא"כ שפיר הקשו תוס' וא"כ מוכח מזה דגם תוס' ס"ל כרמ"ה ורמב"ם ור"ן הנ"ל דבשארי מומין אפי' בלא ידעה אין כופין ובריח הפה אפי' רק בידעה סברה וקבילת ומכ"ש בהתנה חוץ ממוכה שחין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:7)

**וראיתי**דבר מתמי' לתר"י ז"ל בשיטה מקובצת שכ' וז"ל חוץ ממוכה שחין שהוא מאיס לה ולא מיבעי' היכי דלא מיבעי' איהי למיתב תותי' וכו' כופין אותו לגרש מפני שהוא ממיקתו וכו' והכי קאמר חוץ ממוכה שחין שיכולה היא לומר עכשיו אינה יכולה לקבל לפי שבכל יום ויום מכביד עליו החולי לפי שכשהיא משמשת עמו הי' ממקת בשרו משא"כ באחרים השנוים במשנה דבענין אחד הן עומדים וכיון דסברה וקיבלה ההיא שעתי' תו לא מצי למימר מאיס עלי עכ"ל תר"י ז"ל ולפום רהיטא נראין דבריו תמוהין בתחלה כותב שהוא מאיס לה כאלו בדידה תליא מילתא והדר תלי' בב"ד שאפי' רצתה אין אנו מניחים אותה להיות עמו והדר בי' תוך כדי דבור ותולה מפני שמאיסתו מתגבר בכל יום מצי טענה הכי משא"כ באינך שעומדים על תכונה א' לא מצי למטען והוא תמוה ולפע"ד נ"ל דמתני' קשיתי' דמשמע דמיירי מטענה דידה ולא הוזכר ב"ד כלל רק מלשון ממקתו מבואר ממילא שאפי' היא רוצה אנן אין מניחים אבל לעולם עיקור המתני' משמע חוץ ממוכה שחין דטענתה טענה סבורה הייתי לקבל ותו קשי' אי אתי' מתני' למיחשב כל שכופין להוציא מחמת סכנת נפש ליחשב נמי קטלנית והי' קו' קרבן נתנאל פ' נערה סי' ב' דעכ"פ למ"ד מעין גורם כופין להוציא ומצי דייר עמו בסהדי כמו מוכה שחין וא"כ ה"ל למיחשבי' אשר ע"כ נלע"ד דכל אלו שכופין להוציא אם ידעו שניהם וקבלו עליהם כגון שהבעל ידע שהיא קטלנית ואפ"ה סביר וקביל וכ' לה כתובה וכן היא שידעה שהוא מוכה שחין וסברית וקבילת אי לאו שבכל יום ויום מוסיף ניוול לולי כן לא הי' יכולה לטעון עליו כלום כי אעפ"י שהב"ד יכפוהו להוציא מפני מ"ע ושמרתם מאוד לנפשותיכם מ"מ הוא והיא סברוהו וקבלוהו ונפקא מיני' שאם המה באים לתבוע על הגירושין כותבין עליהם אגרת מרד או אבדה כתובתה עד שיכפוהו הב"ד להוציא והואיל ואלו שבמשנתינו שכופין להוציא יש לה כתובה כמ"ש תוס' (ודלא כמ"ש תוס' יבמות ס"ד ע"א ד"ה יוציא בשם ר' גרשון וכו') משו"ה הוצרך להשמיענו במתני' דמוכה שחין שמתמקמק יום יום יכולה לומר סבורה הי' לקבל וכו' ועי"ז נוטלת כתובתה דאל"ה נהי דהב"ד הי' כופין ואז הי' נוטלת כתובה ג"כ מ"מ אי תובעת היא להתגרש אחר שכבר קבלה עלי' הי' יוצאת בלא כתובה ומדוקדקי' היטב דברי רבנו יונה ומיושב נמי קושי' קרבן נתנאל הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:8)

**היוצא**מדברינו אלו לדינא לנידון שלפנינו שהיא טוענת שיש לו חולי האבן שהיא ממקתו לא מיבעי' אם ידעה בשעת נישואין כנ"ל וסברא וקבלה כין דהכא אינו מתנוול כלל מעיקרא ומכ"ש שאינו מוסיף ניוול יום יום שתאמר סבורה הי' וכו' א"כ אין לה שום טענה מכח זה רק על הב"ד מוטל הדבר היינו אם יבורר הדבר להב"ד אבל זולת זה אין לה שום טענה עליו אדרבא נידונית כמורדת אלא אפי' לא ידעה בו וטוענת שאח"כ נודע לה מ"מ כבר בארנו שאין טענת מומין לאשה בהאיש אפי' אותן שמנו חכמים באשה ואפי' נקטעה ידו וניסמית עינו מכש"כ מום חולי האבן שאפי בכהן לא הוה מומא מכ"ש דלא הוי מום באיש כלל שנכוף להוציא ורק מטעם סכנת נפש אם האמת כן וזה שייך לב"ד ולא להאשה כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:9)

**ונבוא**לדין אם יהי' על הב"ד לכופו לגרשו היא אומרת יש בו סכנת נפש והוא אומר ברי לי שאני בריא אולם מצינו בכהן המקריב ע"ג המזבח ואמר לו ע"א בעל מום אתה לא מהימן לפוסלו רק באומרו שלח ואחוי בקידושין ס"ו ע"ב ובתוס' ד"ה שלח וכו' ומכש"כ הכא שעדות האשה בהכחשת בע"ד לאו כלום הוא אם לא תברר דברי' והנה אם נאמין לרופאים ויהי' כשני כתי עדים נאמנים הראוים להעיד שהכחישו זא"ז בפני ב"ד אוקמי גברא אחזקה קמיתא ואין לב"ד לעשות שום מעשה ומכ"ש שכת א' העידו עליו ממש שבדקוהו ומצאוהו שלם בלי חולי וכת המתנגדת לא ראוהו ולא ידעוהו רק העידו במכתבם שאם כדברי האשה שיש לו חולי האבן איכא סכנתא פשיטא שנאמין להכת שבדקו גופו ומצאוהו שלם ואין כאן הכחשה וקושטא דמילתא קאמינא דלדידי הי' תמיה טובא איך אפשר שחולי האבן הנולד בכליות ויוצא דרך שביל השתן יזיק לתשמיש שיש לו שביל הזרע בפ"ע כדאיתא בבכורות מ"ד ע"ב ויותר הי' נראה שבאורך הימים אפשר שדוחק האבן ינקב למחיצת קליפת השום ויעשה עקר ואם לא הי' לו עדיין בנים הו' איתתא מציא לבוא לב"ד מחמת טענה חוטרא לידא ומרא לקבורה אבל לומר שהתשמיש יזיק לחולי אבן הי' קשה לשמוע ושאלתי את פה הרופא מומחה יהודי שבכאן ואמר לי דברים הנ"ל כהווייתן וחמרתי לחקור עוד אצל רופאים אינם נימולים היותר מומחים וכולם פה א' שאין שום סברא שיהי' בזה החולי שום הפסד לתשמיש המטה או להמק בשרו מחמת זה נמצא כת המסייע לטענת האשה הוכחשה משני צדדים ואין לב"ד לחוש להם כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:10)

**וכל**זה הוצרכתי אי הי' עדים מעידים על דבר שראו בעיניהם והי' מוכחשים על דרך הנ"ל אמנם בנידון שלפנינו שכל העדיות הוא על דמיון הרופא והמחאתו וכי על זה נפסוק לעשת על גט והרי בעה"ת שבטי"ד סי' קפ"ז החליט שלא להאמינם לענין רואה דם מחמת תשמיש דליכא אלא אי' וסת ע"י מעשה דרבנן מכ"ש לכוף על גט דאורייתא דלא נאמין ולא דמי ליה"כ וחלול שבת משום פ"נ התם לא בעי' אלא לעשותו ספק פיקות נפש וחששא בעלמא אבל לעשות מעשה על פיהם לא והריצב"א דמיקל הנה דבריו מובאים בטעות בב"י ועיקור מקומו יעיי' בתשו' מיי' השייכים לאיסורי ביאה סי' ג' עכ"פ בעי' שנדע שריפא פ"א עכ"פ בחולי זה וע"י רפואה זו ממש וכל זה התם בדרבנן ועוד נ"ל דחזקתם שע"י גופם שלהם אינו חזקה לרפואת גופים שלנו דאינהו דאכלי שקצים ורמשים חביל גופי' כמבואר פ' אין מעמידין (עבודה זרה ל"א ע"ב) ובתוס' ד"ה דאכלי וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:11)

**והנה**יעיי' פרק המפלת (נדה כ"ב ע"ב) שני מעשים העלה אבא מטבעין ליבנה וכ' בתשו' הרא"ש כלל ב' הקשה ממ"נ אי נאמין לרופאים למה לי הטלת מים כלל ואי לא נאמין למה שאלו להם כלל ולא נמצא שם תשובה על זה וגם בתשו' מהר"ם לובלין נדחק ולא העלה דבר ברור להלכה ע"ש ומזה שפטתי לאמת נכון הדבר שהרופאים נאמנים על דבר כללי ולא על גוף פרטי ע"ד משל שיאמרו שיש בטבע עולם שתפיל אשה משומא שיש לה בגופה כמין שערות ויבחושים אדומים וזה נאמין שיהי' זה כן במציאות עפ"י קבלתם מהראשונים וכמ"ש בשבת פר"ע פ"ה ע"א לא תסיג וכו' ע"ש אבל להאמין להם שגוף הזה יש בו שומא זה לא נאמין כי דמיונם כוזב לכן אנו מנסים על ידי שנטיל לפושרין אם לא נימוחו נהי אי ליכא עדות הרופאים דאיכא גופא בעולם המגדל שומא שמשיר שערות היינו מטמאים כדם יבש מ"מ השתא שנודע לנו מהרופאים ע"ד כלל שיש כיוצא בזה בטבע אזי נאמר שגם בגוף זה יש לו שומא כיוצא בו. ומה שאמרו הרופאים אשה זו יש לה שומא הם העידו על אשה זו אבל חכמים לא האמינו על אשה זו בעצם ואמרו תטיל לפושרי' אם נימוחו טמאה ואם לאו טהורה ומשו"ה אם יארע כן בזמנינו לא נצטרך תו לרופאים כי לעולם נטיל לפושרים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:12)

**היות**כן כל מה שהעידו הרופאים בענין זה עד עתה הבל ואין בם מועיל ואף אם יעמדו ב' רופאים הכשרים להעיד במקום אחר ושעסקם עם ישראלים דלא חביל גופייהו ויעידו על גוף זה שיש בו דבר הממיקתו מתשמיש והוא מכחיש אותם בברי אין לב"ד לכופו לגרש כי לא יאומנו על גוף פרטי ואם נאמינם על כללית הטבע אאמין לרופא דפה שאמר שאין זה במציאות שהתשמיש יזיק לחולי האבן כלל ע"כ כל דברי האשה בזה כחירגא דיומא דלא שמי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:13)

**ומכ"ש**טענה שני' מאפס ואין שמחולשת כחו בשעת תשמיש מחליש כחה עד שעי"ז נפלה לחולי אחר לידתה הנה כבר הגיעה כחו להוליד בנים ולית לה טענה דחוטרא לידה ומרא לקבורה וגם יש לה הנאת עונה ומ"ש שהוא מחלישה הרי הי' לה כח ללידה ולא הרגיש אדם או מילדת שום חולשה בה רק אח"כ נחלתה במקרה והזדמן וגם החוש מכחיש זה וגם הרופאים הכחישה שא"א שתחלה האשה ותחליש ממיעוט כחו בשעת תשמיש כ"א מרוב תשמיש וכמ"ש בעובדא דפלגש בגבעה וכל זה אנו צריכים אי לא הי' תובעת כתובתה שאז נאמנת ישען על ביתו ולא יעמיד אבל יען כי תחלת תביעתה הי' על ממון שהרב יעקל כל אשר לו כמבואר בהשאלה שאפי' בטענת ישען על ביתו לא מהימנא בכי האי גוני אפי' בדורות הראשונים גם כי עכשיו דנפישי מתפרצים ועיין בתשו' מיי' השייכים להלכות אישות סי' ז' ק"ו בן בנו של קל וחומר בנידון שלפנינו שטוענת דבר שאין הדעת סובלתו שאין לחוש לדברי' כלל וכל המעשה על גט זה יחוש להרבות ממזרים ח"ו בישראל הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פק"ק ח"ב נגהי ליום עש"ק ז"ך תמוז תקע"ה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:61:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:61:14)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:62:1)

**שלום**וישע רב יבוא ויקרב להרב המופלא תלמידי האהוב הנחמד כש"ת מהו' וואלף נ"י אב"ד דק"ק פלאטא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:62:2)

**קודם**תפלת מנחה הגיעני נועם מכתבו ונפשו היפה בשאלתו אודות איש א' נשא אשה בת גדולים בעשירות וג' ימים אחרי הנישואי' נשתגע והי' מזיק לבני אדם עד שסגרוהו בבית הסהר מקום אשר משוגעי' אסורי' שם ונודע בעדים שזה המום הי' בו מכבר ויש לו וסת ידוע בכל שנה בחדשי טבת ושבט ועתה רצון האשה ומשפחתה לכופו לגרשה לכשישתפה וגם הרופאים אומרים שהתשמיש קשה לזה והיא מזיקתו ומעלתו רוצה לידע דעתי אי שפיר דמי למיעבד הכי והראה פנים לחפש בזכותא דהחי ריבה עלובה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:62:3)

**אה'**י"נ מדוע יצא לריב מהר לקבל עדות שלא בפני בע"ד בהיותו חבוש בבית שגעונו וגם לגמור דינא שלא בפניו לחובותיו ואיך אכניס עצמי בדברים שבין איש לרעהו ומכ"ש בינו לאשתו ולא נקראתי מהצדדי' ומעלתו נמי לא שמע טענת צד שכנגדה וגם וכי חיש קל נאמין לרופאי' שאומרי' שהתשמיש מזיקתו אבל ישמע לקול עצתי וילך לבטח דרכו בעז"ה ימתין עד יגיע לעת חלמותו ואז שני הצדדי' יגשו למשפט לפני מעלתו ובית דינו הצדק ויקבלו עדות בפניו וישמע טענותיו ויחקרו חקירה אמיתי' אצל הרופאי' ואם יכול להכניס בפושרי' מה טוב ואם לאו ויקוב הדין ההר ולא ירצו מעלתו ובד"ץ לגמור הדין בלי שאלת פי חכם אם אז ישלחו מכתבי טענותיהם וקבלת העדות אלי אזי אראה מה ישים ה' בפי ומה טוב שהצדדי' יבחרו להם ברצונם לפני מי ישלחו השאלה או אפי' לפני ב' או ג' רבנים ויכתבו שטר ברורי' על זה וכל זה להשמר ממחלוקות כידוע כמה פעמים רב א' כותב לימין ואידך כ' להשמאל וכ"א סומך על שלו ומקלו יגיד לו ע"כ זאת עצתי היעוצה ויהי' ה' עמו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:62:4)

**ועתה**אשיב קצת על דברי תורה מ"ש ששוטה הוא ממומי האדם המנוין במתני' דבכור' מ"ה ע"ב לא כן אהובי התם כל זמן שטיותו אבל אם הוא עתים חלים בימי חלמותו עובד עבודה לפע"ד וכן משמע מרמב"ם ספ"ח מביאת המקדש הלכה ט"ז שז"ל ועוד יש שם באדם ד' מומי' אחרי' ואלו הן החרש השוטה הנכפה אפי' לימים רבים מי שרוח רעה מבעתו תמיד או בעתים ידועים וכ' בכ"מ דנכפה הוא משנה בכורות מ"ד ע"ב וסובר רבנו דכי היכי דנכפה אפי' א' לימים ה"ה לרוח קצרי' דמ"ש עכ"ל ולפע"ד ז"א דא"כ בחרש ושוטה נמי ה"ל לרמב"ם למימר אפי' א' לימים רבי' אבל האמת יורה דרכו שממקומו הוא מוכרע מדאמר רוח קצרות באה עליו ולא תנן בעל רוח קצרות אע"כ שבאה עליו לעתים ידועי' ומסתלקת ממנו ואפ"ה פסול אפי' בשעת חלמותו מפני שעתידה לבוא עליו והיינו דוקא בעל רוח רעה דלפירש"י הוא שד השוכן בקרבו וא"כ לא יאה לעבוד לפני מלך הכבוד ית"ש אפי' בעת שהוא שפוי ולהרע"ב נמי שפי' בעל מרה שחורה ידוע כי כל ימיו מכאובי' וכעס ענינו אבל שוטה שהוא עתים חלי' שאז הוא כפקח לכל דבריו כשר נמי לעבודה באותה שעה זה ברור בדעת הרמב"ם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:62:5)

**וא"כ**באיש זה אם הוא כדברי העדים שכבר הוא מאז כן הרי כל ימי התקשרות עם המשודכת הלזו לא הרגישו בו דבר רע ש"מ שכשהוא חלים הוא פקח לכל דבריו א"כ באותו שעה אין בו מום ותוכל להיות עמו כל השנה עד בהגיע וסתו תסגירהו בסהר עד שישתפה ויחזור להיות עמה ולא דמי לנכפה כי ידוע הוא שגם בימי' שבנתי' המה ידוע חולי וגם הוא חולי המתדבק ומאוס משא"כ הכא וההיא דתשו' הרא"ש דמייתי בטוא"ע סי' קנ"ד שהי' משטה יום יום וכועס תמיד והי' יראה ממנו שמא יהרגה גרע מנידן דידן שזה הי' תמידי' ולא הי' יכולה לשמור ממנו ומ"מ לא כפוהו הרא"ש לגרש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:62:6)

**ומ"ש**מעלתו דברכה וענוגה ועשירה כזו שקפצה עלי' הרבה לא שייך לומר אתתא בכ"ד ניחא לה תמהתי עליו חז"ל הפליגו דשומשמי גברי וכו' והוא בא לתת דבריהם לשיעורי' אבל הענין הוא כך בודאי כל אשה אם יהי' אפשר לה להמיר רע בטוב תחליפנו ותמיר אך אם לא נכוף אותו להוציא ותהי' עמו על כרחה אז ממילא תתפייס ותתרצה כי אתתא בכל דהוא ניחא ורוצית בקב ותפלות משו"ה אין כופי' להוציא על מומין קטנים משא"כ באיש דלא ניחא לי' בכ"ד ולא יתפייס לעולם ע"כ מוציא אפי' במומין קטנים ומעתה בטלה טענותו דמעלתו אע"ג שהיא עשירה מ"מ אם על כרחה תשאר עמו תתפייס אפי' בשומשמי גברא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:62:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:62:7)

**וידעתי**כי להיות מעלתו בפנים ורואה צערה של ריבה ע"כ לרוב רחמיו כי נכמרו ראה למצוא לה זכות ומיהר לדבר וכ' מה שכ' אך מאתן מאתן ד' מאה זוזי שוי' ישמע לקול עצתי ויהי' מתון בדבר ואז בהגיע דברים אלינו נראה מה לעשות כיד ה' הטובה הכ"ד אני הטרוד מאוד החותם באהבה רבה בכל חותמי ברכות. פ"ב נגהי ליום ג' ד' שבט תקע"א לפ"ק. משה"ק סופר מפעד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:63:1)

**אבן**הזוהר כעצם השמים לטוהר ה"ה הרב המופלג חריף ובקי צדיק ונשגב כש"ת מו"ה מענדל האפמאן נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:63:2)

**נעימות**ימין צדקו הגיעני פה בקרית חוצות כדרכי בשלהי קייטא לפזר רעיונים מרוב עוצם המון טרדתי בעיר קטנה הרחק מעט מאדם העיר הגדולה לאלקים ק"ק פ"ב יע"א. והי' לי שעשועים בטיול דברי תורתו וראיתי כי הוא גבר דכולי' בי' ולאו אורח ארעא למנקט דכוותי' מאבראי עד אשר אשיב אל ביתי ושם איניני מופנה להשיב לאלתר ע"כ טוב מעט במנוחה והשקט גם כי אין ספרים אתי עם רפ"מ הסליחה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:63:3)

**ע"ד**שנוהגי' להתיר שבועות המגרש שנשבע לגרש ולא חשו לשבועה שלא לגרש יפה נתעורר וסהדי במרומים כי מעולם הנהגתי כן להתיר גם שבועה שלא לגרש דחמירא טפי דאם אולי נשבע שלא לגרש ושכח ומגרש איכא למיחש לגט בטל דאפי' לפי שטחיות לשון תוס' דתמורה ה' ע"א ד"ה מיתבי שם דמשמע בגט אי עביד מהני מ"מ היינו אי ידע ועבר אבל בשגג ואלו הי' נזכר לא הי' עביד לא מהני לכ"ע כמ"ש תוס' שם וי"ו ע"א ד"ה שאני התם וכו' ועוד יפה כ' ר"מ דניחוש דלמא נשבע שלא לצוות לסופר ולעדים ונמצא אי עביד ל"מ ובטול שליחותם וזה לא שייך למילף גט ממיתה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:63:4)

**וכ"ז**לפי המובן הפשוט בתוס' הנ"ל דילפינן גט ממיתה דאפי' א"ר ל"ת מהני ולפ"ז יסתרו תוס' דברי עצמם במ"ש שם וי"ו ע"א ד"ה והשתא דשנינן וכו' ומ"ש פר"מ דמיירי בנשבע שלא לצוות לסופר ז"א במשמע מלשון התוס' שכ' כגון אדם שנשבע שלא לגרש ובלאה"נ נהי דדברי תוס' נכונים במ"ש דכי היכי דילפינן מיתת הבעל מגט דגמר ומתיר אף מיתה גומרת ומותרת ה"ה וכש"כ דילפינן מסיפא לרישא מה מיתה מהני אף גט מהני דלעולם הקישא מרישא לסיפא עדיף כמ"ש תוס' ר"פ אלו עוברי' מ"מ הענין בעצמו אינו נכון איך יתכן לומר גבי מיתה א"ר ל"ת דנילף גט מיני' והנה גם שלהי גיטין גבי לא מצא בה ערוה ולא דבר לב"ש פשיטא להש"ס דמהני ולא מסופק אלא אי כופין להחזירה והק' שם פני יהושע ז"ל אי עביד ל"מ ולכאורה נעלמו ממנו דברי תוס' דשמעתין דתמורה דילפינן גט ממיתה אך הך ילפותא הוא נגד הסברא והנלע"ד בכוונת תוס' פשיטא דהכי ילפינן מה מיתה אין חילוק בין מצא בה ערות דבר או לא או בין אונס שמת או אחר שמת לעולם מיתה מותרת ה"נ בין גירש מחמת ערות דבר בין בלא ערות דבר ובין איש דעלמא ובין אונס לעולם מגורשת אבל בנשבע שלא לגרש לא שייך למילף ממיתה דאין אדם יכול לשבע שלא תותר אשתו במיתתו א"כ הדרן כל מה דא"ר ל"ת אי עביד ל"מ ואין כאן סתירה בתוס' ומ"מ סברת פ"י שלהי גיטין דמחלק בין עשה לל"ת מוכרח לכאורה דאלת"ה תקשי ממשחרר עבדו איך מהני דדוחק לומר דרחמנא גלי או חופשה דלמא לדבר מצוה דרבים וכדומה וא"כ איך מהני אע"כ עשה שאני. אבל הסברא קשה מאוד וכי רבא מקרא מפיק לה דל"מ דנימא כי גלי קרא בל"ת אבל בעשה מהני הלא רבא מסברא קאמר דלא ליהני מעשי' הרעים ואביי נמי דפליג היינו מההכרח שלו דלמה לקי אבל ז"ז הי' מודה מסברא לרבא וא"כ מה לי עשה או ל"ת וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:63:5)

**ועכ"פ**בנידון שלפנינו יפה כיון מעלתו להתיר לו גם אם נשבע שלא לגרש ובכלל זה שלא לצוות לסופר ועדים וכל דילדי' אימא כוותי' תלד ומה שלא חשו ראשונים לזה אפשר לא נחשד בעיניהם לעבור על שבועתו ואפי' אי שכח מ"מ מחמת חומר השבועה בשעת מעשה רמי אנפשי' ומידכר ואי רמי אנפשי' ולא מידכר ה"ל אונס ופטור כרב כהנא ורב אסי שבועות כ"ו ע"א ואין כאן א"ר ל"ת ואמנם כבר כתבתי לעיל נהי דא"ר ל"ת ליכא מ"מ לא מהני להתוס' דאלו הוי ידע לא הוי עבר אשבועתו ע"כ מהיות טוב להתיר לו גם את זה נכון הוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:63:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:63:6)

**והנה**מ"ש תוס' דבאיסור דבדה מעצמו לא אמרי' אי עביד ל"מ יעיי' סתירת רמ"א בש"ע יו"ד סי' ר"ל עם ח"מ סי' ר"ח ולפע"ד להטעם שכ' הרא"ש בתשובה ומייתי הש"ך ססי' ר"ל משום דהתקנה והחרם אפשר לבטלו היינו ע"י היתר הנדר ולמה לנו לבטל המעשה יבטל שבועתו ואם לא ירצה אשמו בראשו והמעשה קיים כך נראה כוונת הרא"ש וא"כ לפמ"ש בתשו' שער אפרים דהתוס' בגיטין בסוגי' דנודרת שהקשו תידור על הככר ותאכל לאלתר בפנינו ע"כ ס"ל בזה"ז דליכא מלקות וקרבן אכלו כלו אין נשאל לו עלי' ודלא כפסק הש"ע יו"ד סי' רל"ח סעי' ך' והוא מהרא"ש מ"מ תוס' פליגי והשתא לשיטה זו י"ל בש"ע יו"ד מיירי להדי' שנשבע שלא למכור חפץ פלוני ידוע ועבר ומכרו ה"ל כאכלו כלו ותו אין לו שאלה א"כ אינו יכול לבטל שבועתו א"כ אי עבד ל"מ משא"כ בח"מ סי' ר"ח מיירי בהדי' שנשבע סתם שלא למכור שום דבר וא"כ אפי' עבר ומכר דבר א' עדיין יש חפצים הרבה למכור יכול לבטל שבועתו ע"י היתר ע"כ מהני ואע"ג דבש"ע י"ד סי' רל"ח סעי' כ' שתק רמ"א ולא הגיה על המחבר היינו להחמיר עכ"פ ישאל על שבועתו אולי הלכה כרא"ש ויפטר מעונש ומה הפסד בזה אבל לדינא י"ל כהנ"ל. יערגן יום ב' ב' אלול תקפ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:64:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ תלמידי הרבני המופלג החרוץ כבוד מו"ה ליב נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:64:2)

**תחלת**דינו של אדם על ד"ת אשר שאל בענין גטין אי צריך ג' כשרים לסדר הגט כבר האריך בזה בנב"י תנינא סי' קי"ד והנה לפי מה דנהיגי האידנא שהמסדרי' שואלים להעדים הזה כ' ידך כדי לקיים עדותו בב"ד כמבואר בסדר הגט מסי' קע"ד עד סי' ר"ח ומסי' רל"ד עד רמ"ב יע"ש א"כ צריך שלשה כשרים זע"ז לקבל עדות אך מפני זה אין לפסול בדיעבד אם ניתן ביחיד או בדיינים פסולים ורק הקבלות עדות אינו כלום אם יצא לעז על הגט וכדומה אבל לכתחלה אין לסדר בלי ג' אך בא"ז המובא בתה"ד מבואר דנתינת חליצה פסולה בלילה דהוה כתחילת דין מפני הכתובה שגובה ע"י חליצה ק"ו מגט שפסול בלילה מפני טעם זה וא"כ ה"ה בעי ג' וכ' בנב"י הנ"ל באמת בחליצה בעי ג' מן התורה דהא השערה כתיב אלא פסול דלילה דהוה כתחילת דין ולא כגמר דין זה יליף מגט משום גביי' כתובה אלא שתמה הרבה מאי בכך שע"י גט גובה כתובה והלא כתובה עצמה וכל שטרות לא בעי ג' וכשרים בלילה רק כשיבוא לגבות חובו בשטר זה או בכתיבה זו צריך ג' אבל לכתיבת הגט ולסידרו למה צריך ג' ושוב כ' שכן מבואר ברש"י דמתני' ריש סנהדרי' דמיאונין בג' פירש"י כעין דאורייתא תיקון כמו גט משמע גט בעי ג' מן התורה ולכן החמיר שם לפסול אפי' בדיעבד סידור גט ביחיד אלא שלא ידע טעם הדבר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:64:3)

**ולפע"ד**כוונת רש"י מיאון האשה יוצאת בע"כ של בעל ודומה לגט מעושה דבעי ב"ד מומחי' מדאורייתא אלא אנן שליחות' עבדי כמבואר בגטין פ"ח ע"ב ועז"כ רש"י מיאון בג' כעין דאורייתא דגט מעושה תיקן ולפ"ז בגט מעושה פסול בלילה כיון דהוה דין ממילא הוה כתחילת דיני ממנות מפני שעי"ז תגבה כתובה ופטור הבעל ממזונות וכדומה כמו גבי חליצה דבעי ג' מן התורה וע"י שיש בו ד"מ פסול בלילה וה"נ דכוותי' אבל לבעי ג' בכל גט לא נשמע מרש"י ואולי בדורות האחרונים הצריכו בכל גט משום לא פלוג והיינו דברי א"ז שבתה"ד ובתשו' רא"ש דמייתי נב"י הנ"ל כנלע"ד (ועיין בתשובה שאחר זה שדחה כל דברי הנוב"י בזה):


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:64:4)

**מ"מ**פשוט דבחליצה ובגט אין להכשיר כלל ב' דיינים קרובים זל"ז ולענין שארי דיני ממונות אם קבלו הקהל עליהם ברצון כל הקהלה ואין א' מעכב שוב כשיהי' לו דין אינו יכול לומר לא אדון לפני פסולי' שהרי סבור וקיבל וזה פשוט אך אם אין כל הקהל מרוצה או אם ידין א' ממקום אחר שאין מבני העיר אינו צריך לקבל על עצמו דייני' הפסולים מדאוריי' וכל זה דוקא אם ימנו עליהם דיינים שלא בשעת מעשה לכשיבוא משפט לידם ידנוהו אבל עכשיו שיש כאן משפט יתומים קטנים וגרושין מי יוכל לכוף לכתחילה שידונו לפני פסולים שקבלו עתה קהל עליהם וכי הפקרם הפקר להפקיר ממון יתומים קטנים ע"י דיינים פסולים לא תהי' כזאת וטוב לצרף א' דלא גמר כולי האי ויהי' כשר מדין תורה מלמנות פסולים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:64:5)

**אך**קטיר קחזינא הכא הרי כבר קבלתם רב אב"ד וכבר כתבתי ובשרתי בשורה טובה להגאב"ד דק"ק ב"ה ולחתנו הרב שלכם שהכל שלום וטוב ועכשיו אני מרגיש במכתב הלז שחזר הדבר לאיתנו חלילה וחלילה הגורם לזה לא טוב יהי' אחריתו ואחרית טוב ותקוה טובה לאוהבי שלום ויראי ה':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:64:6)

**קושיתו**על הרי"ף רפ"ק דמגלה דלדידי' ר"ע לא חייש לנשיאת עיניהם של עניים א"כ מתני' דאתי' כר"ע ובשבת לא קרינן וא"ר יוסף מפני שעיניהם של עניים וכו' וק' הלא ר"ע לא חייש להא לא ראה בתוס' דר' יוסף מודה גזירת שמא יעבירנה רק בא להוסיף דאפי' במקדש דליכא שבות לא קרינן בשבת משום עיניהם של עניים וא"כ לר"ע לא מיירי מתני' מבהמ"ק ור' יוסף הוסיף לדינא ולא לר"ע וי"ל אולי רבה ס"ל נמי במקדש לא קרינן דשבות דמדינה לא התירו במקדש ומגלה שבות דמדינה הוא ותלי' בפלוגתא ר' יוסף ואביי עירובין ק' ע"א ע"ש ומ"ש בשם פ"י דבזמן אנשי כה"ג קרו בשבת ולא הי' גזירת שמא יעבירנו בסמ"ג הל' קרבן פסח כ' דמרע"ה גזר על הזאה בע"פ שחל בשבת ומשו"ה לא הוטהרה האנשים שהי' טמאים לנפש אדם ביום ההוא שהי' ע"פ בשבת ולא יכלו להזות משום גזירת מרע"ה שמא יעבירנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:64:7)

**ובענין**הנ"ל אמר לי בני הבח' המופלג כ"ה שמואל וואלף שי' להוכיח כהסוברים דאנשי כנה"ג נתכוונו על חברת כפרים ולא על יוצא בשיירות דצריך להבין מ"ט עשירי לא תקינו רבנן י"ל כיון דקיי"ל לענין הבדלה ולענין גטין בפ' ערבי פסחים ג' ימים קודם שבת מקרי קמי שבתא וג' ימים בתר שבתא ה"ה ג' ימים קודם פורים שייך לקרות מגלה כמו הבדלה ג"י אחר שבת אבל עשרה לא תקינו רבנן שאין סברא וטעם להקדים ד' ימים וזה נכון אלא לפ"ז לא פריך ש"ס אימא שיתסר ושבסר בשלומא אי י"א וי"ב וממילא מרבי' גם י"ג דזמן קהלה ה"ל ג' ימים קודם פורים אבל אי שיתסר ושיבסר ליכא אלא ב' ימים אחר פורים ומאי סברא יש דוקא ב' ולא ג' ימים הלא ג' ימים נמי מקרי בתר שבתא וה"ה אחר פורים אע"כ י"א י"ב י"ג ולא שיתסר ולא שיבסר ולא פריך ש"ס מידי אע"כ לא הי' הטעם ליוצא בשיירות אלא לאנשי כפרים ולדדהו סגי בשני ימים אחר פורים דלעולם לא משכחת ג"י כ"א לפניו ולא לאחריו כמ"ש פני יהושע ושפיר פריך ואימא שיתסר ושיבסר דלא צריכי' ג' ימים אלו דבריו שי' ואחתום בברכה א"נ. פ"ב יום ב' יו"ד אד"ש תקצ"ב לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:64:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:64:8)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:65:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ הרב הגאון המאה"ג המפואר המופלג ומפורסים כש"ת מה' מאיר נ"י אב"ד דק"ק יארמוט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:65:2)

**יקרתו**הגיעני ותחלת דינו של אדם על ד"ת שביקש ממנו לחוות דעתו במ"ש בנב"י תנינא חא"ע סי' קל"ד דגט בעי ב"ד דוקא כי היכי דפסול בלילה להא"ז ופר"מ שפך סוללה וצדק בכל דבריו והנני מעתיק מ"ש אצלי בחי' למס' גטין ועוד אנופף ידי הכהה ואוסיף נופך בעזה"י וז"ל שם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:65:3)

**הגם**אמנם שבנב"י תנינא חא"ע סי' קי"ד כ' להוכיח מלשון רש"י ריש סנהדרי' גט בעי ג' ונתלה עוד במ"ש א"ז דאין לגרש בלילה מפני שהוא התחלת דיני ממונות לגבות כתובה דבריו תמוהים דמבואר מכל הפוסקים דלא בעי ב"ד לשיטת הר"ש במשנת ג' גטין פסולים דלר"א ע"ח כרתי בלא ע"מ ומפרש הר"ן כיון דאיכא בידה גט מחותם אנן סהדי דאתי לידה וה"ל כע"מ ש"מ לא בעי ג' ולהתוס' ד' ע"א דס"ל לר"מ בעי' נמי ע"מ משום אין דבר שבערוה פחות משנים והתוס' ע"כ ס"ל כרבנו אפרים דפליג אהר"ש הנ"ל וס"ל דלר"א לא מהני ע"ח דהרי אפי' לר"מ לא מהני בלא ע"מ מ"מ מדהוצרכו לומר דבעי' ע"מ משום אין דבר שבערוה תיפוק לי' דבעי ב"ד ודוחק לומר הכל בגט ארוסה דליכא כתובה ובכל הפוסקים שכ' סידור גט לא מצינו אלא הרב המסדר והיינו משום שממנים א' אגיטין כדפירש"י בגטין ה' ע"ב ד"ה ממונה אגטין וכו' אבל ב"ד לא שמענו ותה"ד הוא דמייתי האי א"ז דפוסל גט בלילה דומי' דחליצה ועיי' בריש סדר גטין שבד"מ ויראה שהתה"ד עצמו לא בעי ג' בסידור גט ע"ש ויובן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:65:4)

**ודברי**רש"י ריש סנהדרין דפי' חליצה ומיאוני' בשלשה כעין דאוריי' תיקון אין ר"ל מיאון בעי ג' כמו גט דגט מאן דכר שמי' אלא דומי' דחליצה בר ביקתי' והטעם שדומה מיאון לחליצה ולא לגט כתבו תוס' ביבמות ק"א ע"ב ד"ה אי הכי וכו' וכ"כ מהר"מ שיף בסנהדרין וכבר הרגיש בזה בנו הגאון מהר"ש זצ"ל בהגהת נב"י ורצה לרפאות שבר על נקלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:65:5)

**ועוד**לפי מ"ש נב"י עפ"י מ"ש א"ז דתחלת דבריו הטעם דחליצה בלילה פסולה דקאמר בש"ס דהוה תחלת דין כ' בשם ריב"ץ משום דהוה תחלת גבי' כתובה והפקעת מזונו' ושארי ד"מ וא"כ ה"ה גט ורצה נב"י לומר משום זה בעי ג"כ ג' י"ל תינח גט בע"כ אבל גט ברצון שניהם שאפי' אם יבואו לדון על כתובה וממון בעצמם ובאו מרצונם לפני א' וקבלוהו עליהם דינו דין א"כ מכ"ש גט שאינו אלא מסתעף ממנו ממון ובאו ברצונם ובזה"ז אין אשה מתגרשת בע"כ א"כ פשיטא דלא בעי ג' ולא דמי לחליצה שאפי' ברצונם בעי ג' היינו משום דכתיב ועלתה יבמתו השערה ומן התורה בעי ב"ד ולא פליגי התם אלא אי הוה כגמר דין ובלילה או כתחלת דין וביום אבל ג' בעי בודאי אבל בגט דאתה באתה להצריך ג' משום ד"מ י"ל מרצונם לא בעי ג':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:65:6)

**ומצאתי**דרדב"ז עמד בזה דגם בלילה לא יפסל ברצונם ועיי' בזה סמ"ע וש"ך סי' ה' אבל עכ"פ ג' לא בעי אך כל זה כתבתי לפי הנב"י שלא ראה אלא דברי א"ז שבתה"ד דלא מייתי אלא טעמו של ריב"ן הנ"ל משום דהוה ד"מ אך בס' גט פשוט סי' קכ"ג סקכ"א מד"ה כלל העולה וכו' עד סופו האריך בזה ושם העתיק דברי א"ז דתברי' לגזיזי' ודנו דין אחר דלאו משום ד"מ אלא ע"כ לא פליגי אלא בחליצה דלחד מ"ד הוה כגמ"ד משום דמשמת הבעל התחילה היתר ותלוי ועומד עד שתיחלץ ה"ל לחד מ"ד גמ"ד וכשר בלילה ומ"מ קיי"ל דהוה כתחלת דינו ופסול בלילה אבל גט דההיתר מזיקת הבעל מתחיל וגומר ברגע א' א"כ תחלה וגמר בהדדי ולכ"ע פסול בלילה וא"ת א"כ לבעי ג' י"ל העדים הם עצמם דייני' וקיי"ל כרב אחא דמן התורה יחיד שדן דינו דין אלו דבריו ז"ל [עיין לעייל סי' נ"ד]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:65:7)

**וצ"ל**אע"ג בריש שבועת העדות מבואר דקבלת עדות אע"ג דלגבי בעלי' הוה כתחלת דין מ"מ לגבי עדים גופי' הוה כגמ"ד ע"ש תוס' ד"ה שאם רצו וכו' ובד"ה הכל מודים וכו' והיינו טעמא משום דעדים תחלתם וגמרם בא כא' ומשו"ה הוה כגמ"ד מ"מ ס"ל לא"ז דכל כה"ג מטילי' עליו חומר שניהם בעדים צריכים לעמוד כגמ"ד ובגט פסול בלילה כתחלת דין מ"מ דבריו צ"ע מה ענין גט לחליצה אי לא אתי עלה מטעם ממון כריב"ן א"כ נימא בחליצה גז"ה הוא ועלתה יבמתו השערה ובעי' דייני' מן התורה והשתא פליגי אי הוה כתחלת דין או כגמ"ד דדין הוה בודאי שהכתוב תלאו בב"ד ובי דינא כרתו כמו בגט עדים כרתי אבל גט אה"נ אי נניח דהוה דין בודאי הוה כחומר תחלת דין אבל אינינו דין אלא איסורא אטו כל המתיר דבר שבחזקת איסור צריך שלשה וביום כמו חליצה וכי המתיר בכור צריך ג' מן התורה וביום ואפי' היתר עגונה אם יש ב' עדים שמת בעלה לא צריך ג' להתיר ולא וכו' ע"כ דבריו צ"ע אבל עכ"ז מי יחלוק על הא"ז בשביל קושי' אך מסתיין שהוא עצמו הקשה אנפשי' א"כ לבעי גט שלשה ותי' דס"ל כרב אחא דמה"ת סגי בדיין א' ועד הרואה נעשה דיין מבואר מדבריו דפשיטא בעצמו דמוכח מש"ס דלא בעי גט ג' אלא שמתרץ כרב אחא וצ"ל אנן דלא ס"ל כרב אחא לא ס"ל נמי בגט דהוה דין ואפי' בינו לבין עצמה כשרה ע"ש ביבמות ק"א ע"ב הנ"ל וע"כ תמהני על בעל גט פשוט ז"ל שהקשה הא אנן לדידן בש"ע לא קיי"ל כרב אחא אלא בעי ג' לדיני ממוכות א"כ גט לבעי ג' ותמוהין אדרבא אי קיי"ל דלא כרב אחא מודה בא"ז דגט אפי' בלילה כשר ולא דמי לחליצה מטעמי' שכתבתי אני לחלק או מטעמי' אחרים כי הא פשיטא לי לא"ז דגט לא בעי ג' אלא שהמציא שדומה לחליצה לפסול לילה ושלא תקשי לי' א"כ לבעי ג' וזה מבואר דלא בעי ג' ע"כ נדחק דקי"ל כרב אחא אבל אי לא קיי"ל כרב אחא פשיטא לי' דלא בעי יום וכשר אפי' בלילה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:65:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:65:8)

**ע"כ**נ"ל פשוט בלי ספק דסידור גט מבעל ליד אשה לא בעי ג' אך מה שאנו נוהגי' ליקח ב"ד אצל הגט היינו מפני שאנו נוהגי' עכשיו שבסוף סידור הגט אנו שואלי' לסופר ועדים זה הגט שכתבתם ושחתמתם ושמעתם ציווי הבעל וכו' כחוקר ודורש עדים ומקיימים חתימתם וזה צריך שלשה מן הדין ונ"ל שנשתרבב זה מפני שנוהגים עתה להטמין הגט אצל הרב ולפעמים צריכה האשה פטורי' להראות במקום אחר שנתגרשה וכ' ט"ז דפטורים הללו לא יאמנו עפ"י עדים מפי כתבם להתיר א"א לעלמא וגם לא עפ"י רב אפי' תופס ישיבה דמקיים שטרות ביחידי אבל הכא צריכים הני פטורים שיחתמו עליהם שלשה דיינים ע"ש ומשום כן צריכים עכ"פ ג' דיינים שישאלו העדים והסופר אם הכל נעשה כדמו"י כדי שיוכלו לחתום הפטורים אבל אשה שאינה צריכה פטורים ואפי' צריכה נמי מ"מ בכל סידור הגט סגי ברב המסדר דממונה אגטין ולבסוף יושיב מחברי' אצלו לקבל עדות הנ"ל כל זה נלע"ד אמת ברור וחתמתי שמי. פ"ב מש"ק ב' דחנוכה תקנ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:66:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב המאה"ג המופלג ומפורסם כבוד מה' מאיר נ"י אב"ד דקאנישא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:66:2)

**נשאול**נשאל פר"מ מארץ מרחק ארץ תוגרמה ע"ד זוג איש ואשה שלא עלתה זיווגם יפה באופן שהמה מאותן שכופי' להוציא הן ממעשה הבעל הן מהאשה ומצוה רבה להפרידם זה מזה אלא שאין יד ישראל תקיפה עליהם לכופם וכעת נשא לבם אותם להתגרש ולהתפרד זה מזו כדמו"י אך בתנאי שיהי' בצנעא ממש ואם לאו לא יעשו ואם יתבטל הדבר איכא חשש עיגון וחשש ביטול מצוה ועבירו' הרבה ומסתפק השואל אם יש למלא משאלותם לסדר הגט בלי ב"ד של ג' רק הרב המסדר יחידי וסופר ובעדים ומכ"ש שלא להכניף עשרה בשעת נתינת הגט וביקש מעלות כ"ת ממני לחוות דעתי גם אני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:66:3)

**הנה**לסדר הגט בכנופי' בי' עשרה אין לו שרש בשום מקום רק שהרב"י כ"כ סס"י ל"ג בשם קונטריסי' בשם רא"פ והטעם לפרסומי מילתא ולא ידענא מהו ענין הפרסום בזה ובפ"ב דכתובו' כ"ג ע"א אבל גבי גירושי' אם איתא דגרשה קלא אית לי' קמ"ל עבידי אינשי דמקדשי בצנעא ומגרשי בצנעא וכ' בשיטה מקובצת דאי תנא גירושי' ולא קידושי' ה"א מגרשי' בצנעא משום שלא להתבייש אבל לא מקדשי' בצנעא קמ"ל ע"ש הרי קמן דעבידי דמשום בושת מיגרשי' בצינעא ועכ"פ לי' בי' עשרה דמפרסמא מילתא טובא כדלעיל ד' ע"ב אי לעשרה לפרסומא מילתא ע"ש ויש לעיי' בבבא בתרא קל"ד ע"ב בעל שאמר גרשתי אינו נאמן פירשב"ם דאי איתא דגרשה קלא אי' לי' למילתא וה"ל כמה לי לשקר במקום עדים ע"ש ונ"ע לכאורה דלמא גירש בצינעא ודוחק לעשות מחלוק' בסברא זו והנלע"ד דודאי מעשה הגירושין והסדור ומסירה לידה הוא קצת בזיון ושכיחי טובא דרצונם שיהי' בצנעא בשעת מעשה אך אחר שכבר נתגרשה רוצי' להפקיע הקול זו שהיא פנוי' ויקפצו עלי' גברי וגם האיש דכ"ז שהיא אגידא בי' לא יהבי לי' אחרינא והעידי מסירה יפקיעו הקול ממילא כמ"ש תוס' להדי' בגיטין י"ח ע"ב סוף ד"ה עד שעת נתינה ע"ש וא"כ התם בכתו' דעדים מעידים שבפניה' גרשה ושני באים להכחישם לומר הואיל והם דרי' באותו חצר ולא ידעו בשעת נתינה שנתגרש' בודאי עדים שקרים הם לזה אמרי' אולי הי' להם לבזיון מסירת הגט והשתיקו הקול בשעת מעשה ועשו מעשיה' בצנעא באופן שלא נודע הדבר לשארי דרי החצר אך בבבא בתרא בעל שאמר גרשתי אשתי מכבר ואבדה הגט שקורי משקר דודאי אחר שכבר קיבלה הגט הי' מתפרסם ואין לומר גרשה בזו השעה זה לא מהימן כמבואר בכתובות כ"ב ע"ב וא"ש. וא"כ כששניהם אינם רוצים בפרסום לא ידעתי טעם לכנופי' עשרה ואולי לפרסם שהיא פסולה לכהונה כדפירש"י יבמות ק"א ע"ב ד"ה לפרסומא וכו' וא"כ בנידון שלפנינו שבלא"ה מפורסי' שהיא פסולה לכהונה אין קפידא בכנופי' וא"כ כיון דאיכא למיחש שיתבטל כל מעשה הגט עי"ז פשוט דאין לכנוף בי עשרה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:66:4)

**אך**לסדר בב"ד של ג' זה הדבר צריך עיונא רבא בנב"י תנינא חא"ע סי' קי"ד מייתי כמה מקומות וראיות ברורות מש"ס ופוסקים שאין צריך לגרש בבי דינא ועיי' חי' רשב"א ספ"ק דמגלה והגאון נדחק ליישב הכל על צד הדוחק הגדול מפני שראה בפירש"י ריש סנהדרין דמיאון בשלשה דכעין דאורייתא תיקון וחשב הגאון ז"ל כעין גט שצריך ג' ע"ש ולא עלה זה על דעת רש"י מעולם דגט מאן דכר שמי' ברש"י התם ועוד דתלי תניא בדלא תני' דהי' צריך רש"י להראות לנו מקום מוצא הדין דגט צריך שלשה או אפי' אחד זולת העדים אך פשוט כוונת רש"י קאי אחליצה שנישנית עמו ובי ביקתא הוא והענין דמצינו בתורה כשהאשה תובעת לפטור מהבעל דהיינו שתובעת לחלוץ צריכא שתבא לב"ד דוקא ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ע"כ תיקנו רבנן במיאון שגם שם האשה באת לפטור מבעלה צריכ' שתבא לב"ד דכעין דאורי' תיקון אבל הגט שהבעל פוטר אשתו לא מצינו שהזקיקה תורה ב"ד ואפשר בהא פליגי הני תנאי ביבמות ק"א ע"ב אי מיאון בעי ב"ד או לא מר מדמי לי' לחליצה שהיא באה להפקיע עצמה ממנו ומר מדמי לי' טפי לגט אבל מעולם לא עלה על דעת רש"י שיהי' גט צריך ג' דא"כ בודאי לכ"ע הי' מיאון צריך ג' כיון שלא מצינו שום הפקעת אשה מבעלה בלא ג' בין חליצה בין גט בודאי כעין דאורי' תקנו מיאון בג' ולא הי' אדם חולק ע"ז וזה ברור לפענ"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:66:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:66:5)

**איברא**עוד מייתי בנב"י התם דברי האור זרוע הרמוזי' בתה"ד סי' רמ"ח ומייתי להו בביאור בתשו' מזרחי סס"י פ"ב דפוסל גט שניתן בלילה משום דדמי לתחלת דין כיון דאית בי' ד"מ למיגבי' כתובה וכל תנאי כתובה ומפקע הבעל מפירות ומהירושה א"כ פסול בלילה ע"ש א"כ מבואר מזה דצריך ג"כ שלשה עכ"פ. אלא שאין מובן לדבריו אלו מה בכך שע"י הגט גובה כתובתה ותנאים ומפקע חיובי הבעל וכי בשביל זה נקרא דין וצריך ג' ופסול בלילה ולכאורה אין שחר לדבר זה ובשלמא גט ע"י שליח שהוא קיום ב"ד בעי ג' אבל מידו לידה מה"ת להצריך טפי מעידי מסירה והנה זה לשון ס' גט פשוט בסדר הגט שלו ד' קל"ד ע"א סעיף א' הדין להיות שדין גט חמור מאוד ויש בו חומרא א"א תקנו חכמי הגמרא שיהי' אדם גדול ובקי ממונה אגיטין ב"ה נהגו רוב ב"ד בישראל לקבן ג' ת"ח או יותר דלא גרע מטרפתא דהוי מכניף שיהי' חוקר ודורש היטב ועכ"פ צריך ג' עכ"ל ודפח"ח נראה שמנהג זה שרשו ממה שמצינו שתקנו חכז"ל שלא יתיר בכור כ"א יחיד מומחה או ג' בני הכנסת וק"ו לענין גיטין בזמן הזה שנתמעטו הלבבות ורבו הדקדוקים ויחיד מומחה ליכא עתה כמו שכ' תוס' בכורות ל"ו ע"ב ד"ה פסק ע"ש וכיון שזכינו לדין יראה דהיינו גופי' טעמא דהא"ז שצריך להיות ביום דוקא כיון שנהגו לסדר גט בג' הו"ל בכלל דין והרי בכור שצריך מומחה או ג' אסור ראיית מומין בי"ט דהו"ל בכלל דן את הדין כמ"ש רש"י בביצה כ"ו ע"א במתני' ויותר בגמרא שם כ"ז ע"א ד"ה אם מיאנה ועיין פרש"י נדרים ע"ז ע"א ד"ה אבל בג' לא ע"ש והשתא התם לענין שבת וי"ט דעיקור גזירות דין משום שמא יכתוב כפרש"י בביצה ל"ז ע"א ד"ה שמא יכתוב ע"ש וזה לא שייך לא בבכור ולא בהפרת נדרים ואפ"ה כיון דבעי מומחה או ג' מחזי כדין הוה בכלל גזירות ולא דנין מיהא התם שרי בלילה דלית בי' ד"מ וא"כ ק"ו בגט אחר שנהגו בג' כמו ראיית מומין בבכור הוי בכלל דין ופסול בלילה כיון דאי' בי' ד"מ והחמירו אפי' לפסול בקרובי' וכדומה דשם דין בעלמא הוא כנלע"ד ובפרט דאיכא עכ"פ גט ע"י שליח דבעי קיו' דמעיקור הדין פסול בלילה וקרובי' כיון דסתם גט נמי הנהיגו בג' מטעם הנ"ל לא פלוג רבנן ופסלי' בלילה וקרובי' ע"כ להתיר לכתחילה בלי ג' אין נ"ל אבל אם שעת הדחק הוא וצריך רב כעובדא שלפנינו עכ"פ בשעת הנתינה מידו לידה יצרף עמו עוד ב' ואם הענין דחוק ונחוץ ביותר יהי' הסופר א' מהג' אחר שנשלם שכר כתיבתו ונסתלק ידו לגמרי ואינו נוגע בדבר והרב המסדר הבקי בגיטין יעשה הכל כסדר בעיון ושקידה רבה וה' יצילנו משגיאות ואחר שכבר הוכשר בעיניו בכתיבה וחתימה בלי פקפוק ברגע אחרונה בשעה שנותן הבעל הגט מידו לידה יצרף עמו ב' וטוב שלא יהי' הסופר מהם ועוד ב' עידי החתימה שיהי' עידי מסירה כנהוג וה' יצילני משגיאות ויורנו מתורתו נפלאות הכ"ד א"נ דש"ת. פ"ב נגהי ליום עש"ק חי כסליו תקפ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:1)

**שאלה**איש א' קדש אשה א' ביישוב א' ואמר שם בשעת נישואין לחמיו ולבני ביתו שאין לו אחין ולהיות כי היתה חופת נדה נמשכה איזה ימים שלא הי' אפשר לבעול בעילת מצוה ובין כך חלה החתן חליו אשר מת בו ובשעת מיתתו אמר ג"כ שאין לו אחים ומת וחיים לנו ולכ"י שבק והיתה האשה הנ"ל בחזקת היתר לשוק עד אחר איזה ימים נודע הדבר לאחות החתן הנ"ל שהיא דרה בכפר א' ואמרה שיש לה עוד אח ולא ידעה מקומו איה ועי"ז ישבה האשה עגונה כמה שנים וכעת נתעורר אבי האשה הנ"ל לתור ולשאול אולי יש למצוא עוד תרופה להתיר בתו הילדה מכבלי העגון שלה ובבואו לפנינו וספר את כל המאורע מתוך דבריו נתפרסם ונודע כי הי' החתן הנ"ל א' מילדי קהלתינו והרבה אנשים מקהלתינו מכירים אותו ואת כל בית אביו ושהי' ג' אחים א' מהם נשמע עליו זה זמן רב שנתחייב מיתה למלכות בארץ אשכנז והומת והשני זה כמו עשרים שנה נסע מכאן לדרכו והשלישי זה הוא שמת הנ"ל. עוד אמרה אשה א' מקרובי האחים הנ"ל שכמו ג' שנים קודם חתנותו של זה המת החליף כתבים עם אחיו שהי' אז בק"ק קאפין האגון ובקש האח ממנו שישלח לו לקאפין האגון שטר חליצה והוא השיב לו שהוא ישלח לו לכאן שטר חליצה למדינתינו ואז ישלח לו לשם שטר חליצה ומן אז והלאה לא נודע לה מן האח הנ"ל כלום. אח"ז השגתי כתב ממלמד א' שביישוב שדרה בו העגונה הנ"ל ושם נאמר בזה"ל מאחר שעדים נאמנים אמרו לי שהם היו קודם מיתה אצל המנוח בן ציון הנ"ל מק"ק מ"ד ושאלו אותו אם יש לו עוד אח ואמר לאו ואודת הטבעת קידושין אמרו לי שלא הודיע לכלה הנ"ל שהי' שלו (נ"ל שט"ס הוא וצ"ל שלא הי' שלו) וגם אמר קודם מותו אם הוא מת שהיא מותרת לכל עולם ותנשא לאיש תיכף שבוע אחר מיתתו עכ"ל לשון האגרת הנ"ל וחתמו שם אותם האנשים שהי' בעת מותו בח"י ממש. ומעתה צריכי' לעיין אם יש למצוא מזור לכאב האשה העלובה הנ"ל וה' אלקים יעזר לנו שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:2)

**גרסי'**בקידושין פ' האומר ס"ד ע"א מי שאמר בשעת מיתתו יש לו בנים נאמן יש לו אחים אינו נאמן ובגמ' לימא מתני' דלא כר"נ דתני' בשעת קידושין אמר יש לו בנים ובשעת מיתה אמר אין לו בנים בשעת קידושין אמר אין לו אחים ובשעת מיתה אמר יש לו אחים נאמן להתיר ואינו נאמן לאסור דברי ר' ור"נ אמר אף נאמן לאסור ומסיק אביי דמתני' מצי אתי' נמי כר"נ אלא דמתני' בדלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני ובריתא דמוחזק לן באחי ולא בבני דמהימן להתיר במגו דאי פטר לה בגיטא ובהא פליגי ר' סבר מה לי לשקר כעדים דמי ואתו עדים ועקרו חזקה לגמרי ומהימן במה שאמר להתיר בשעת קידושין ותו לא מצי מיהדר בי' ור"נ סבר מה לי לשקר כחזקה דמי ולא אתי חזקה ועקרי חזקה לגמרי. ופסקו כל הפוסקים כרבי זולתי הרמ ה הביאו בטור ורי"ו שפסק חולצת ולא מתיבמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:3)

**והנה**בפי' הסוגי' רבו הפירושי' והנראה בפי' הסוגי' עפ"י דעת רש"י ז"ל הוא דרבי ס"ל כיון דבשעת קידושין הוה מהימן במגו דפטר לי' בגיטא ונעקרה לגמרי חזקת אחים דילי' וקמה בחזקת היתר לשוק ממילא תו לא אתי' דיבורי' בשעת מיתה לעקור חזקת היתר שלה כיון דלית לי' שום מגו לאסרה. אמנם ר' נתן ס"ל דמגו דאי פטר לה לא הוה אלא כחזקה וכיון דכבר מוחזק לן באחי ולא בבני והשתא אתי מגו דילי' נגד אותה החזקה הן ב' חזקות מתנגדות וה"ל ספיקא מתלא תלי וקאי אם מת כך ולא חזר מדבריו הראשונים אזי ניתוסף על מגו דילי' עוד חזקה אין אדם חוטא ולא לו דנהי דבשעת נישואין אמר כן כדי שתתרצה לו ולא שייך אין אדם חוטא ולא לו רק מגו דאי בעי פטר לה מ"מ עתה שלא חזר בו נתוסף עוד חזקה אין אדם חוטא ולא לו וה"ל תרי נגד חד חזקה דחזקת אחין ושרי' לגמרי משא"כ אי חזר בו באמת נהי דלא מהמנינן לי' לחזור מדבריו הראשונים מ"מ לית לי' אלא מגו לחוד דלא שייך אין אדם חוטא שהרי באמת חזר בו והודיע האמת וליכא רק מגו נגד חזקת אחים וה"ל ב' חזקות מתנגדות ומידי ספיקא לא נפקי וכ"כ הרז"ה בהדי' דמתלא תלי וקאי. וזאת היתה כוונת הרמ"ה דפסק חולצת ולא מתיבמת וכ' הרב"י דמספקא לי' אי כר' אי כר"נ ולפי הנ"ל ליתא אלא כר"נ ס"ל כמ"ש הטעם דהוה רבי' דרבי ואפ"ה לא מתיבמת דמתלי תלי וקאי בספיקא כנ"ל וכשיטת רש"י וכשיטת זקנו הרז"ה כאשר יתבאר לקמן בסמוך אי"ה. ובזה מיושב נמי מה שהקשה רמב"ן במלחמות ה' אשיטה זו לר' נתן כיון שהי' נאמן להתיר איך חוזר ומגיד לאסור ולפי הנ"ל א"ש דבאמת לא מהימן כלל במה שחוזר ומגיד אלא גם מעיקרא מה שאמר בשעת קידושין לא הי' מהימן אלא בצירוף חזקה אין אדם חוטא וכו' וכנ"ל והוא פשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:4)

**ואין**להקשות לפי שיטה זו א"כ אי לא הי' אמר כן בשעת קידושין רק בשעת מיתה הי' אומר להתיר הי' להאמינו בלא מגו דאי בעי פטר לה ולא משמע כן מסוגי' דב"ב קל"ד ע"ב דפריך אמתני' דהתם האומר זה בני נאמן הא כבר קתני לה הכא בקידושין ומה קושי' הכא בשעת מיתה איכא משום אין אדם חוטא והתם קמ"ל מייתורא דאפי' בשעת קידושין מהימן וכן הקשה בשב יעקב לפי הבנת המהרש"א ע"ש אע"כ דלא מהימן בלא מגו ומ"ט האיכא חזקה אין אדם חוטא וי"ל לפמ"ש הר"ן בקידושי' ס"ג ע"ב גבי האומר קדשתי את בתי ואיני יודע למי ובא א' ואמר אני קדשתי' נאמן ליתן גט אין אדם חוטא ולא לו כ' הר"ן דבכל איסורי דעלמא לא מהימן ע"א משום דהך חובא לא אלים להוציא דבר איסור מחזקתו ורק הכא שהוא לברר חזקה שהרי נודע לנו שנתקדשה לאחד ואין אנו יודעי' למי א"כ מועיל הך חזקה אין אדם חוטא לברר ספיקא ע"ש וה"נ אי ליכא מגו לא מועיל הך חזקה כלום אך אי איכא מגו וה"ל ספיקא דמתלא תלי וקאי אזי מועיל חזקת אין אדם חוטא להתיר לגמרי ודלא כהבנת מהרש"א וזה פשוט ומבואר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:5)

**והתו'**הקשו א"כ מ"ט לא מוקי אביי למשנתינו אפי' במוחזק באחי ולא בבני ותי' משום סיפא דמיירי בלא מוחזק באחי וזה נראה דוחק מה בכך הלא יפרש משנתינו נאמן דרישא ודסיפא בחד גוני כמצריך לנאמנותו וכמ"ש כל הראשונים פירושא דמתני' ברישא נאמן נגד חזקת אחים ובסיפא נגד חזקת שאין לו אחים והנ"ל בזה דרבותא קמ"ל אביי דאפי' בלא מוחזק באחי ולא בבני אפ"ה אינו נאמן לאסרה ומכ"ש דלא מהימן נגד החזקה והני תרתי מתניתא דב"ב וקידושין קמ"ל רבותא חדא במוחזק ורבותא דנאמן להתירה נגד החזקה וחדא בלא מוחזק ורבותא דאפ"ה לא מהימן לאיסורא בלא מגו דאע"ג דבעלמא ע"א נאמן לאסור דבר שאין בו לא חזקת איסור ולא חזקת היתר הכא ה"ל חזקת היתר גמור חדא משום ס"ס דלמא לית לי' אחים ואת"ל אית לי' דלמא אית לי' בנים כמ"ש רשב"ם בב"ב וא"נ כמ"ש ריטב"א בקידושין דרוב נשים בחזקת שאינם זקוקי' ע"ש ודלא כב"ש סי' קנ"ז סק"ז שרצה לדמות לא מוחזק באחים ולא בבנים ללא מוחזק בבנים ומוחזק באחים ע"ש וליתא דהכא משום ס"ס ורוב אתאינן עלה וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:6)

**והרז"ה**ז"ל אית לי' נמי כשיטת רש"י ז"ל ונראה מדבריו שנשמר מק' תוס' הנ"ל דס"ל משנתינו נמי מיירי כשאמר בשעת נישואין להקל שתתרצה לו ולא הוצרך לפרש כן כי כן ארחות כל הנושא אשה להקל עלי' בשעת נישואי' יע"ש ומהתימה על מלחמות ה' שהקשה על הרז"ה דעכ"פ הי' להרי"ף להביא פלוגתת ר' ור"נ ולמפסק הלכתא כרבי בחזרה והלא הרז"ה נשמר מזה וכ' דמתני' נמי סתמא כפירושו מחזרה מיירי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:7)

**והקשה**רמב"ן ז"ל לדבריהם לא יאומן הבעל במה שאמר בשעת נישואין דאמר כן שתתרצה לו כמו בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קכ"ז ע"ב) וחילופי' אבית המכס לכן פי' הוא ז"ל כל מה שאומר בשעת נישואין לא מהימן כלל ובשעת קידושין דקאמר הש"ס היינו לאנשים דעלמא אמר כן ולא לצורך שידוכי אשתו ונראה מדבריו אפי' לא היה חוזר בו רק שהי' אומר נגד החזקה לא מהמנינן לי' מה שאומר בשעת נישואין וצ"ל דאע"ג דהכא אית לי' מגו דאמר לה בשעת נישואין פטרנא לך בגיטא משא"כ בבית המכס צ"ל דחשש שהיא לא תאמין לו שיכתוב לה הגט ולא תתרצה לו דאע"ג שכ' הר"ן שיכתוב לה הגט מיד לכשאכנסנה אגרשנה מ"מ דברי הר"ן צ"ע קצת דהא עכ"פ אם נכתב קודם אירוסין לא מהני עד שתתארס והיא לא תאמין לו להתארס כלל אולי לא יכתוב לה גט כלל. והרשב"א בחידושי קידושין נזהר מזה וכ' אם האמינה לו דלית לי' אחים נגד החזקה שהוחזק לנו באחים איך לא תאמין לו שיתן להגט ומשמע שכ"כ להשמר מהנ"ל אלא דלפ"ז לא יהי' נאמן רק כשבא לעקור החזקה לגמרי אזי נאמר כנ"ל השתא שהאמינה לו נגד החזקה מכ"ש שתאמין לו שיכתוב לה גט מיד אחר אירוסין אבל אי הי' מוחזק באחים ואמר יש לי בנים דאז לא אמר נגד החזקה א"נ לא הי' מוחזק לא באחים ולא בבנים ואמר אין לי אחים או בנים ואח"כ בא א' ואמר אחוהי דמתנא אנא או עדים וכה"ג אפשר דלא מהימן ולא משמע כן מסתימת לשון הר"ן שכ' נמי הך דלכשאכנסנה אגרשנה ואולי י"ל דהא בלא"ה הו"מ לקדש על תנאי אלא שלא תתרצה גם לזה לעשות בעילתה זנות אם לא יתקיים התנאי ר"ל שיהי' לו אחים וכדומה אמנם זה התנאי לא אכפת לה שיאמר הרי את מקודשת לי על מנת שמיד אחר אירוסי' אכתוב לך גט לכשאכנסך תתגרש בו שעה א' קודם מותו בלא בנים ושפיר היתה מאמינה לו ולא דמי כלל לבית המכס וצ"ל לדעת רמב"ן דכל שעושה כדי שתתרצה אומר יותר מן הראוי כדי לחזק דבריו כבמתני' נדרים כ"ח ע"א ב"ה אומרי' אף במה שאינו מדירו ומ"מ נ"ל דבלאה"נ לא דמי כ"כ לבית המכס דהתם במוכס העומד מאליו שדרך לכזב עליו להמלט ונודרין למוכסין והתירו אפי' שבועת שקר להציל מיד עושק משא"כ הכי לא נחשד לכזב כ"כ משום כדי שתתרצה לו ובפרט במה דאתי קלקולא מני' למימר אין לו אחים ויש לו או יש לו בנים וכדומה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:8)

**ומ"מ**יש לפקפק קצת על שיטתם הנ"ל דהרי מ"מ סברא גדולה היא זו שאמר כן שתתרצה לו אפי' אם אינו דומה לבית המכס מ"מ סברת חוץ נמי הוה וא"כ מה הי' לו לאביי למימר דפליגי אי אתי מגו ועקרה חזקה נימא לכ"ע מגו מעליותא כי האי עקרה חזקה לגמרי אמנם הכא בשעת קידושין בהא פליגי ר' ס"ל אפ"ה לא נחשד לכזב ועקרה חזקה לגמרי ור"נ סבר הכא כיון שהו' בשעת קידושין לא הוה מגו מעלי' אם לא בצירוף חזקה אין אדם חוטא ומשו"ה כי הדר בי' בשעת מיתה תו לא מהימן אע"כ מדלא אמר אביי הכי משמע כרמב"ן דאין שום סברא שיהי' נאמן במה שאמר לה בשעת קידושין ושעת קידושין דבריתא היינו לאינשי דעלמא אמר הכי ולא לאשתו וכרמב"ן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:9)

**תו**קשי' לי לפי הבנת הש"ך ח"מ סי' ל"ג סק"ט בדברי בעל העיטור דכשהעיד עד בשעה שהי' קרוב תו לא מהימן כשנתרחק אח"כ משום דעביד איניש לאחזוקי שיקרי' א"כ ה"נ נימא לר' נתן איך נאמין לו אי לא הי' חוזר בשעת מיתה הא כיון דלא מהימן במה שאמר בשעת קידושין תו לא מהימן נמי מה שלא חזר בו בשעת מיתה וא"נ אמר בשעת מיתה כמו בשעת קידושין נמי לא יאומן ויעיי' בתומי' שם סי' הנ"ל סק"ח דלדברי ר' מנחם הארוך דעדות שנתקבל שלא בפני בע"ד חוזרי' ומגידי' בפניו ליתא להעיטור הנ"ל ובחי' למס' שבועות אמתני' דהשביע עליהם ה' פעמים חוץ לב"ד בארתי דברי ר' מנחם הארוך להסיר מעליו תלונות התומים סי' כ"ח סקי"ט וכאשר בארתי בתשובה אחרת וא"כ לא אמרי' עביד איניש לאחזוקי שיקרא ולק"מ. אבל לא נ"ל דברי התומים סי' ל"ג סק"ח הנ"ל די"ל בשלמא קרוב ונתרחק עביד הוא לאחזוקי שיקרא דגם אם יתן לב אח"כ לזכור באמת איך הי' מ"מ יבוש לחזור בו שלא יאמרו שבפעם ראשון שהי' קרוב העיד שקר במזיד לתועלת קרוביו אע"ג דכ' שם התומים דעדות קרובים אפקעתא דמלכא היא ולא שנחשדו להעיד שקר אלא כיון שפסלתו התורה ממילא אינו נותן לב לזכור הדבר כאשר הי' ולדקדק בעדותו וסברא נכונה היא מ"מ בוש הוא לחזור מדבריו הראשונים שלא יחשדוהו לומר אז העיד שקר לתוענת קרובו ועכשיו שנתרחק אומר האמת נמצא ה"ל כעדותו של עכשיו כנוגע בדבר כי יש לו תועלת במה שמעמיד דבריו הראשונים לכן צדקו דברי בעל העיטור והרי אפי' אם יש לו תועלת על צד רחוקה ונפלאה לא יעיד כ"ש הכא משא"כ נדון דדברי ר"מ הארוך שמעיד שלא בפני בע"ד אי נמי נימא כיון שלא הי' תועלת בעדותו לא נתן על לבו לזכור האמת כאשר הי' ועתה אומר האמת בפניו מה חשד איכא הכא ולמה יבוש לחזור בו ולומר עתה נתתי אל לבי ונזכרתי ואין כאן מחלוקות כלל ומיושב קו' התומים שם אעפ"י דפסק רמ"א בסי' כ"ח כר"מ הארוך מ"מ הלכה כבעל העיטור הנ"ל וא"כ תבנא לדינא דה"נ לר' נתן אמאי יהי' נאמן אם לא חזר בו וביותר קשה לפמ"ש לעיל דנ"ל דהרמ"ה דס"ל חולצת ולא מתיבמת היינו משום דפסק לגמרי כר' נתן וכשיטת רש"י והרז"ה זקנו כנ"ל וקשה הא הרמ"ה פליג על ר"מ ארוך הנ"ל כפמ"ש בתומים סי' ל"ג סק"ח הנ"ל וס"ל אפי' בהגיד שלא בפני בע"ד אינו יכול לחזור ולהעיד וא"כ מכ"ש הכא ואיך פסק כר"נ וסתר עצמו וי"ל דהכא דאית לי' מגו לא נחשד כלל לשקר אלא דלר"נ לא אלים מגו לעקור חזקה לגמרי' הא למה זה דומה לע"א שהעיד בדיני ממונות וחייב את זה שבועה ולא ממון ולכשיבוא עוד ע"א מצטרף עמו לחייבו גם ממון ואפי' מלקות ומיתה דבפעם הראשון נמי לא הי' חושדין אותו לשקר אלא דלא אלים ע"א להוציא ממון וה"נ לא הי' חשדינן לשקר רק לא אלומי מגו לאורועי חזקה ולכשיצטרף לזה גם חזקת אין אדם חוטא יוגמר העדות ונעקרה החזקה לגמרי ולק"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:10)

**ובזה**נתישבה גם ק' הראשונה דלא הוי מצי למימר לכ"ע אלימי מגו לאורועי חזקה לגמרי כשאמר כן שלא בשעת קידושין ולא מצי הדר בי' והכא שאני הואיל ואמר כן בשעת קידושין ס"ל לר"נ דחיישי' שמא אמר כן שתתרצה לו דזהו ליתא דא"כ גם אי לא הדר בי' בשעת מיתה לא הי' נאמן משום דעביד איניש לאחזוקי' דבורי' וכנ"ל וא"כ יש מזה הוכחה לשיטת בעל העיטור הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:11)

**וכתב**הר"ן דלרבי מהימן בהאי מגו לעקור חזקה לגמרי לומר אין לו אחים במקום שמוחזקי' בו שיש לו ואפי' הדר בי' בשעת מיתה והא דאמרי' בפ' י"נ אי נפקי קלא דאיכא סהדי במדינת הים דאית לי' אחי חיישי' לי' היינו טעמא משום דאיכא לברורי וי"ל הא אי היינו מוחזקי' בו שיש לו אח הי' מהימן נגד החזקה ומכ"ש אי לא הי' לנו חזקה בזה רק קול בעלמא שיש לו אח פשיטא שהי' הוא מהימן א"כ מכ"ש היכי דליכא קלא שיש לו אח ממש אלא קלא דאיכא עדים שידעו שיש לו אח ומה"ת נחוש לזה וצ"ל דהר"ן מפרש דאיכא סהדי במדינת הים במקום ידוע במדינת שאומרים בעיר פלוני ואי הי' חזקה או אפי' קלא בעלמא שיש אח במקום ידוע אין לב"ד להכניס עצמם לדבר זה כלל והדין נותן כן דהא אי נדע בודאי שיהי' שם האח ע"כ היבמה תלך אחר היבם לחלוץ ה"נ תלך לשם ואם לא ימצא שם הרי בטלה החזקה והקול ותשתרי וא"כ הה"נ אי איכא קלא דאיכא סהדי במקום ידוע תצטרך ליסע לשם לברר ע"י עדים אבל אה"נ אי איכא קלא דאיכא סהדי בעולם ולא ידעי היכי איכא הני סהדי לא שייך איכא לברורי ולא עדיף מקלא דיש אח בעולם דמהני מגו דילי' מ"מ צ"ע קצת א"כ כדפריך הש"ס לאו היינו דאר"ח עדים בצד אסתן ותאסר דלמא התם לא הי' קלא במקום ידוע והכא סיימו מקום העדים ויכול הדבר להתברר. ואפשר לומר אה"נ הו"מ למדחי כן אלא שגירת לישנא דקידושין י"ב ע"ב נקט הכא אם הקילו בשבוי' וכו' והתם אפי' לגרסת רש"י עדים בצד אידות שהוא שם מקום ידוע מ"מ לא ס"ל התם לחלק בכך לענין קידושין ודוחק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:12)

**וכן**נראה מסתימת לשון רש"י ורשב"ם שאין לחלק בין חזקה לחזקה וכן הבין הרמב"ן בכוונת הרז"ה ז"ל ולפ"ז להרז"ה גם הרי"ף סובר כן דמשו"ה מייתי רק המשנה כצורתה דס"ל דאפי' נגד החזקה נאמן וסתמא דמתני' אפי' במוחזק לן מיירי. ומהתימה על לשון הטור סי' קנ"ז שכ' הרז"ה ס"ל דמהימן והרמב"ם והרי"ף ס"ל דלא מהימן והא מנ"ל הלא להרז"ה גם להרי"ף מהימן. והקשה הרא"ש דא"כ ה"ל לומר אין לי אח מהימן ומ"ט נקט זה בני ונ"ל דממשנתינו דפ' האומר לק"מ דה"א אין לי אחים מלתא דעבידא לאגלויי' הוא ולא משקרי בי' אנשי דמחר וליומא אחרא יבוא אחיו ברגליו שהרי מוחזקי' אנו שיש לו אח ומדאמר הכי ש"מ קושטא קאמר כדאמרי' הך סברא גבי ע"א ביבמה ועמ"ש רמב"ן פ' י"נ קל"ד ע"ב משא"כ יש לי בנים לא עבידא לאגלויי אמנם עיקור הקושי' מש"ס דב"ב דהתם מורה באצבע זה בני והא נמי עבידא לאגלוי שיתברר מי הוא אביו שם קשה שפיר קו' הרא"ש ולא ניחא לי' דמיירי התם בבן שנולד מפנוי' שא"א שיתברר מי אביו וביש"ש לקידושין תי' קו' זו דקמ"ל אעפ"י שלא אמר נגד החזקה לגמרי ולא העיז פניו כ"כ מ"מ הי' נוח לו לפטור בגט מלשקר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:13)

**ולפע"ד**לפמ"ש דמקידושין בלא"ה לק"מ רק מב"ב ושם עיקרא דמלתא בדיני ירושה עסיק ובא ודיני ירושה אתי לאשמועי' ומה שייטא דיבום התם וגם צ"ל מ"ט נקט שמואל ליורשו כיון דעיקרא לפטור אשתו מייבום קמ"ל וליורשו פשיטא הוא עכ"ל נ"ל פשוט לפי מה דקיי"ל כרבינא דיבמות פ' החולץ (יבמות מ"ז ע"א) כמ"ש הרמב"ם וכל הפוסקים כשיש לו בנים גדולים שיש להם בנים תו לא מהימן לעשות בניו גוים או ממזרים או שום פסול ייחוס דלבני בניו לא הימני' רחמנא א"כ לכאורה מצינו נמי למימר נהי דמהימן לומר זה בני ליורשו יהי' מטעם יכיר או מטעם מגו כפירשב"ם מ"מ היינו כשאין כאן אשה זקוקה ליבם משא"כ כשאשתו בחזקת היתר ליבם וחזקת איסור לשוק ואי אמרי' דלא מהימן לגבי אשתו א"כ לא מהימן נמי לגבי ירושה וביש"ש שם כ' סברא הפוכה ולא עמדתי על דעתו בזה. דהא כל היכי דהעדות נוגע גם לאחריני לא מהימן נמי לגבי בנו האמנם שהרמב"ם כ' להדי' דמהימן לומר אין זה בני להפקיע מירושתו אפי' היכי דאיכא בני בנים אע"ג דלענין ייחוס אינו כן ע"ש פ"ז מה' נחלות אומר אני שהרמב"ם מיירי באופן שאינו עושה אותו הבן ממזר ולא פסול אלא שאומר שאינו בנו מאשתו כלל אלא שנתחלף לו או גדלו כבנו או שהי' מפנוי' והיינו מוחזקי' שממנו נתעברה ואומר עתה שאינו בנו ולא נתעברה אלא מאחר ומ"מ כשר הוא אז נאמן אע"ג דאית לי' בני בנים כיון שאין העדות מגיע לדדהו כלל בהא מיירי רמב"ם אבל כשאומר אינו בנו באופן שעי"ז עושהו ממזר ויש לו בני בנים אז כי היכי דלא מהימן לעשות בנו ממזר ה"נ לא מהימן לענין ירושה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:14)

**וראי'**ברורה לדברי מהא דב"ב קכ"ז דנאמן לומר זה בן גרושה וחלוצה וה"ה זה בני ממזר וכ' תוס' בשם בה"ג דוקא ע"י הכרה דבכורה מהימן למימר הקטן הוא בכור וממילא ה"ל הגדול ממזר והקשו התוס' מש"ס דיבמות פ' החולץ דקאמר לדבריך גוי אתה וגוי פסול עדות משמע בלא"ה מהימן ותי' רמב"ן שם בחידושיו דהתם נמי הי' ע"י הכרת בכורה שרצה להפסיד בנו הגדול חלק בכורתו מפני שנולד לו בגיותו לפי דבריו והנה לפ"ז לר"נ שם דאמר לדבריך גוי אתה ופסול עדות לא מהימן כלל לא לעשות בניו גוים ולא להפסידו חלק בכורה א"כ ה"ה לרבינא שם דאמר לי' נאמן אתה לפסול בניך הקטנים דלית להו בנים ולא הגדולי' דאית להו בנים נמי הכי הוא דאם בנו הגדול אית לי' בנים דאינו נאמן לפסלו אינו נאמן נמי להפסידו חלק בכורתו וכן בדין כיון דעיקור שאלה הי' על חלק בכורה איך יתכן שלא השיבו על זה כלל והשיב לו על פסול ייחוס אע"כ כל זה הוא בכלל מכיון שאינו נאמן על בנו הגדול דאית לי' בנים לפסלו הה"נ דלא מהימן להפסידו חלק בכורתו וא"כ ה"ה נמי דלא מהימן לאסור אשתו על היבם ולהתירה לעלמא ומתוך שאינו נאמן ע"ז אינו נאמן לירושה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:15)

**והנה**דברי הרמב"ן הנ"ל צ"ע לכאורה דא"כ איך נילף מיכיר שנאמן לומר על בנו שאינו בנו א"כ נימא לדבריך אין אתה אביו ואיך נאמן עליו וכדאמרי' לדבריך גוי אתה וגוי פסול עדות וע"כ צ"ל דאין הנדון דומה לראי' בשלמא גבי גר שפיר משכחת לי' שיהי' הוא נאמן על עצמו לשויי' נפשי' גוי' והבנים יהי' ישראלי' שנולדו מישראל שבא על אשתו וכיון שהדבר אפשר אפי' על צד רחוק נוקמא הבנים אחזקתי' משא"כ הכא כיון דידעי' בודאי שהבנים מאשתו נולד איך נאמר לדבריך אינם בניך ואי אתה נאמן עליהם מ"מ מכיון דמהימן על עצמו לומר שהם אינם בניו ממילא הבנים ממזרים שא"א שיהי' מאשתו ואינם בניו אם לא ע"י זנות וזה פשוט. אבל להרמב"ן דגבי גר מיירי מהכרת בכורה וא"כ ע"כ באה התשובה הואיל והוא גוי לפי דבריו פסול הוא להעיד על בניו ולהפסידם חלק בכורה שלהם ולא יטול הבכור כבכורתו אע"ג דזה א"א שיהי' הוא גוי ויהי' לבנו דין בכור מ"מ אמרי' בכה"ג אע"ג דסתרי אהדדי א"כ ה"נ לענין יכיר נימא הכי וצ"ע ליישב שוב מצאתי מ"ש בתשו' חו"י בזה סי' צ"ג ולא נחית למ"ש יע"ש ונ"ל משו"ה מאנו תוס' ליישב דברי בה"ג במ"ש רמב"ן דמיירי גם התם לענין הכרת בכורה אבל בגוף הדין לא פליגי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:16)

**ולפ"ז**יצא לנו דין מחודש דכהן שנשא כהנת אינו נאמן לפסול בניו כיון דעי"ז מפסיל אשתו מתרומה דבי נשא בשלמא כל נשים דעלמא י"ל זנתה באונס כמ"ש נימוקי יוסף בפ' י"נ בסוגי' דיכיר בשם ריטב"א וכהן שנשא ישראלי' נמי אע"ג דמפסלא מאכילת תרומה מ"מ הא מכיון דמהימן לשוי' אנפשי' חתיכא דאיסורא ותתגרש ממילא לא תאכל שוב בתרומה וישראל שנשא בת כהן דהדרא לתרומה דבי נשא נמי מהימן אבנו משום דעתה בלא"ה לא תאכל בתרומה כל זמן שבעלה ובנה קיימי' משו"ה מהימן עתה לפסול בנו ואם יתרמי שימות בעלה ובנה אה"נ דלא תיכול בתרומה כי היכי דמהימן אבנו קטן כשאין לו בנים ואז גם לכשיהי' לו בנים אח"כ יהי' ממזרים ואולי יש לחלק שהבני בנים לא הי' להם חזקה ונולדו לפסול משא"כ האשה מ"מ כהן שנשא כהנת שמיד עתה מה שמעיד על בנו נוגע גם להאשה לפוסלה מתרומה דבי נשא לא מהימן אפי' אהבן וצ"ע בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:17)

**בהא**סליקנא דלפע"ד אי לא הי מהימן אייבום לא הי' מהימן נמי ליורשו ובזה יש לקיים הנוסחא ושינה ברמב"ן בחי' יבמות מ"ז ע"א שכ' המדפיס על הגליון דברים שאינם נראים כי מה ענין זה אחי ליכיר דגבי בנו משום יכיר מהימן ולפי הנ"ל י"ל כי לולי דמהימן לפטור אשתו מייבום משום מגו לא הוה מהימן על בנו ליורשו ומשו"ה תני לי' מתני' דב"ב זה בני נאמן ליורשו ולמפטר אשתו מייבום ואפ"ה פריך שפיר הא נמי תנינא כיון דפשיטא לן דמהימן לענין ירושה וכבר שמעי' נמי ממתני' דקידושין דנאמן לפטור אשה מייבום א"כ מה קמ"ל זה בני נאמן ומוקי במוחזק לן באחי אפ"ה מהימן לייבום שעי"ז יאומן נמי ליורשו משום יכיר כנ"ל בפי' הש"ס וא"כ תו לק"מ קו' הרא"ש הנ"ל דמשו"ה לא קאמר אין זה אחי נאמן דהיינו לייבום אבל להפקיע ירושתו לא מהימן במוחזקין בו שהוא אחיו כיון דלית לי' מגו אנכסי' שנפלו לו מאחר מכאן ומתני' עיקרה משום ירושה נישנית ומיושב קו' הרא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:18)

**ודעת**הב"ח בא"ע סי' קנ"ו דלהנך פוסקי' דס"ל דמהימן לעקור חזקה לגמרי לדדהו הה"נ כי איכא סהדי דיש לו אחי' נאמן שיש לו בנים וכה"ג באופן דאינו מכחיש העדים להדי' ונ"ל סברתו נכונה דהא ע"כ צא"ל הא דס"ל להפוסקים דהיכי דמוחזק בעדים לא אלומי מגו אע"ג דאינו מכחיש העדים מ"מ כיון דיש לו אחים בברור עפ"י העדאת עדים וקמה האשה בחזקת איסור לשוק לא אלומי מגו לאורועי חזקה לגמרי בשלמא כשנתחזקה באיסור לשוק ע"י חזקת אחים בלא עדים שפיר אתי מגו ועקרה חזקת איסור לגמרי כיון דלאו חזקה מעלי' היא אלא חזקה דאתי' מגו חזקה אחריתי ונמצא חזקת אחים שהיא חזקה מעליותא הא לא נעקרה דלא אמר אלא יש לי בנים וחזקת איסור דנעקרה לגמרי לאו חזקה מעלי' היא משא"כ בעדים שיש לו אחים אזי הוחזקה לאיסור בחזקה אלימתא תו לא אתי מגו ועקרא חזקה לגמרי כנ"ל בדעת הנך פוסקי' וא"כ להפוסקים דאלים לעקור חזקה לגמרי ה"ה נמי דמהימן במקום עדים כשאינו מכחישם להדי' ומ"ש הב"ש שם ס"ק י"א דרי"ו ס"ל כרבי דמהימן לעקור חזקה לגמרי ואפ"ה פסק דלא אלים מגו במקום עדים ספר רי"ו אינו אתי עמי ואי תני' תני' אמנם ממ"ש הרב"י על שמו לא מוכח מידי דהא דפסק רי"ו כרבי מזה אין ראי' דלמא רי"ו מפרש דברי הבריתא אין לי אחים שמתו ויש לי בנים שניתן לו בן וכמו שנאריך בזה לקמן אי"ה ועוד דלמא ס"ל כפי' רשב"א בחי' קידושין דבריתא לצדדין קתני אמר יש לי בנים במקום חזקת אחים או אין לי אחים במקום חזקת אין לו בנים ע"ש ולא עקר חזקה כלל גם מ"ש מהטור אין ראי' כלל דהרי גם בסי' קנ"ו לא מייתי דברי הרז"ה רק כדברי היחיד בין המרובים לדחות דבריו כי נגרר אחר אביו הרא"ש ז"ל וכאשר יתבאר עוד ולכן הכא בסי' קנ"ו גבי עדים סתם כהרא"ש ואלו היתה דעת הרז"ה ור"ן ורש"י מפורש דפליגי בעדים כמו שמפורש פלוגתי' בעקירת חזקה הוה מייתי להו נמי ואין ראי' כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:19)

**ולכאורה**יש להבי' ראי' להב"ש שהרי מסתימת לשון רש"י ורשב"ם דב"ב משמע נמי דלא מחלק בין חזקה לחזקה ואלומי מגו לעקור חזקה לגמרי וכן משמע נמי ממ"ש רשב"ם גבי איכא סהדי במ"ה וז"ל א"ל אביי הא אמרי בני העיר הזאת דאיכא עדים וצריכי' אנו לחוש לדבריהם ולהמתין עד שנשמע מה בפי עדים עכ"ל מאריכות לשונו נראה דנתכוון לדברי הר"ן דמשו"ה חייש לקלא אע"ג דאיכא מגו משום דאיכא לברורי ע"י עדים אבל אה"נ אי ידוע לנו שאותן העדים מתו ולא נוכל לשמוע מה בפיהם אע"ג דאיכא קלא שהי' עדים יודעי' בדבר לא ניחוש לקלא משום דאתא מגו ועקר לי' לגמרי מכאן משמע דס"ל ג"כ כנ"ל ואפ"ה כ' לעיל כדמשני הש"ס דמוחזק לן באחי פי' ז"ל בחזקה בעלמא בלא עדים משמע אבל בעדים לא וכן פירש"י מ"מ נ"ל דאין מכאן ראי' דלשון הש"ס קשיתי' דאמר מוחזק ולא אמר דאיכא עדים ועוד דהו"מ לשנויי' תרווי' במוחזק והא דאיכא סהדי הא דליכא סהדי וגם קו' תוס' מ"ט מוקי אביי למתני' דקידושין בלא מוחזק אפי' במוחזק נמי וי"ל כמ"ש ראשונים דסמך עצמו אמתני' דב"ב וכיון דאיכא תרי מתניתא מוקמי' חד לאינו מוחזק וחד למוחזק כמ"ש רשב"א בחידושי קידושין וס"ל נהי דלר' דאלימי מגו לעקור חזקה לגמרי מהני אפי' אי לאתחזקה לאיסור עפ"י עדים מ"מ לר"נ דס"ל לא אלימי מגו לעקור חזקה לגמרי לדידי' אפילו בלא חזר בו לא מהימן במקום עדים והש"ס רצה לאוקמי ב' המשניות כר' נתן משו"ה אמר חד במוחזק וחד בלא מוחזק משום דר"נ ומשו"ה פי' רשב"ם חזקה ולא עדים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:20)

**היוצא**מהנ"ל דלדעת רש"י ורשב"ם ורז"ה והר"ן ואפשר שגם להרי"ף מהימן במגו שיש לו אפי' בשעת קידושין שאמר כן שתתרצה אשתו מ"מ מהימן לעקור חזקה לגמרי ובמקום עדים נמי אי לא מכחשי' להו להדי' ואפי' חזר בו בשעת מיתה לא מהימן תו לאוסרה ולקמן אי"ה נבוא עוד דיעות דס"ל הכי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:21)

**ועתה**נחזור לדעת החולקים הרמב"ם פ"ג מה' ייבום כ' להדי' דלא מהימן נגד החזקה לסתור לגמרי לומר אין לו אחי' בדמוחזק שיש לו ואפי' אמר כן בשעת מיתתו ונראה לי דהרמב"ם לטעמי' אזל דפסק בפ"ז מה' נחלות דמהימן יש לי בנים ויש לי אחים ליורשו אמנם במוחזק דיש לו אחי' לא מהימן דאין לו משא"כ בבנים כה"ג מהימן והקשו עליו מ"ש באין לו בנים דמהימן טפי מבאחים משום כי כתי' יכיר בבנים כתי' א"כ ביש לו בנים ויש לו אחים נמי יש לחלק בבנים יאומן משום יכיר אפילו בנכסי' שנפלו לאחר מכאן משא"כ באחי' ואיך כייל בנים ואחים בחדא בבא עלח"מ ולפע"ד הי' קשה לרמב"ם במאי פליגי ר"י ורבנן בשלמא לר' אלי' מפרי"ש י"ל בקרא פליגי לר' יהודה קאי יכיר נמי אבן השנואה לעשותו בן שנואה בנישואי' וממילא מוכח דמיהמן נגד החזקה לומר בכור במי שמוחזקי' שאינו בכור ולרבנן לא קאי יכיר נמי אבן השנואה אבל להחולקים אר' אלי' קשה באיזה סברא פליגי דלר' יהודה מוקמי' לי' אפי' במוחזקי' בזה שהוא בכור ולרבנן לא מוקמי' לי' בהכי ומדברי נ"י פ' י"נ דף רי"ב ע"א משמע דלר"י ס"ל דמהימן דוקא בנכסי' של עתה ולא שנפלו לו לאחר מכאן ואפי' בצריך הכירא נמצא לדבריו בהכי פליגי לר' יהודה ניחא לי' לאוקמי קרא שיאומן נגד החזקה במגוב דאי בעי יהיב לי' וכו' יותר ממה דנאמין לי' בנכסי' שנפלו לאחר מכאן דלית לי' מגו אפי' שלא כנגד החזקה ולרבנן נ"ל איפכא וזה דוחק לכן נ"ל לרמב"ם דהא הך מגו דיהיב לי' במתנה היא מגו לחצי טענה דהוא רוצה שירשנו לגמרי וקו' זו הקשו תוס' ורמב"ן בשמעתין דזה בני איך נאמין לו על בני לפטרה במגו דמגרש לה הא אי הוה מגרש לה פסלה מכהונה וה"ל מגו לחצי טענה ותי' רמב"ן דהרי לא אכפת לי' אלא בייבום ולא להשיאה לכהונה ע"ש וי"ל נמי הואיל ובידו לעשות ה"ל מגו טובה ומועיל אפי' לחצי טענה וכעין שכ' רמב"ן פ' חזקת (בבא בתרא ל"ד ע"ב) דמגו טובה אמרי' אפי' לחצי טענה מ"מ ע"כ אתאינן נמי להני שינויי גבי האמנה דירושה במגו דאי בעי יהיב לי' דזה הוה נמי מגו לחצי טענה והשתא ס"ל לר' יהודה דבמגו דאי בעי יהיב לי' הוה מהימן אפי' אנכסים דלאחר מכאן כיון דעתה לא בא אלא אנכסי' שיש לו ממילא מהימן לכל מילי וא"כ קרא למאי אתא ע"כ דיהי' אלים כחו דאב לאפוקי נמי מחזקה ורבנן ס"ל לא אמרי' מגו כה"ג שיהי' נאמן יותר במה שהי' יכול לעשות משו"ה לא הוה מהימן אלא אנכסי' של עכשיו ואתא קרא להאמינו גם אנכסי' שאחר מכאן אבל לא נגד החזקה וא"ש פסק הרמב"ם דלמאי דקי"ל כר' יהודה מהימן במגו דאי בעי יהיב לי' במתנה אפילו אנכסים שלאחר מכאן נמי ומשו"ה מהימן זה אחי אפי' אנכסי' שלאחר מכאן משא"כ אם מוחזקי' שאינו אחיו לא מהימן אין זה אחיו במגו דאי בעי יהיב כל נכסיו לאחר דמגו במקום חזקה לא אמרי' אבל אין זה בני מהימן מטעם יכיר וא"ש וא"כ לפ"ז מוכח מן התורה ע"כ דלא אלימי מגו לסתור חזקה לגמרי דאל"כ יכיר ל"ל הא אסקינן דלר' יהודה מהני נמי מגו אנכסי' שלאחר מכאן ואי הי' נאמן במגו אפי' לסתור החזקה א"כ יכיר ל"ל אע"כ דלא מהימן בהכי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:22)

**ולפ"ז**י"ל לכאורה דהחולקים על הרמב"ם וס"ל דלא מהימן לעולם לומר על בנו שאינו בנו ע"י שום הכרה בעולם רק על בנו נאמן שנולד לו מחייבי כריתות או מבן גרושה וחלוצה ולא לומר שנולד לאשתו מאיש אחר כולם מפרשים הסוגי' כר' אלי' דבן אהובה יכיר לענין בכורה ובן שנואה יכיר ולעולם שהוא בנו אלא שהוא בן שנואה המה כולם יחלקו גם אהא דאין מגו מועיל לסתור חזקה לגמרי אלא ס"ל מסברא חצונה נמי מגו מועיל לסתור חזקה לגמרי אלא דגבי הכרה ליכא אלא מגו לנכסי' של עכשיו וזה הי' מועיל באמת אפי' נגד החזקה אך נכסי' שלאחר מכאן אפי' בצריכי' הכירא לא הי' מהימן לכן אצטריך קרא בין לר' יהודה בין לרבנן ואכתי לא נדע דמיהמן נגד החזקה וס"ל לר' יהודה דקאי נמי יכיר אבן השנואה למימר שבנו הוא בן גרושה וחלוצה וממזר וכדומה וע"כ נגד החזקה דבדלא מוחזק ע"א דעלמא נמי מהימן בדבר דלא אתחזק לא איסורא ולא התירא אע"כ נגד החזקה מהימן וממילא דמהימן נמי במוחזקין בזה שהוא בכור לומר על אחר שהוא בכור ובלבד שיהי' שניהם בניו אבל לעשות את המוחזק בבנו אינו בנו זה לא מצינו כיון דלא מפרשים כבה"ג ואלו הסוברים הם גדולים וטובים ולא הובא דעתם בש"ע א"ע סי' ד' אבל קבצם רבינו ישעי' הזקן ז"ל במכריע סי' ס"ד והעיד שזהו דעת רש"י ורשב"ם ורי"א מגאש ור' שלמה הספרדי ופי' הסוגי' דקידושין ע"ח ע"ב האומר בני זה ממזר בפי' נפלא ושכן מורה כל הסוגי' דאמר התם איהי קים לי' בגויה וכו' ואי ס"ד דמהימן שאינו בנו האיך קים לה טפי מני' ומנא ידעה היא הלא רוב בעילות אחר הבעל ואי דפריש מינה א"כ גם הוא קים לי' אע"כ בנשא א' מחייבי כריתות דכל בעילותיו זנות וכי היכי לדידי' אפקרה ה"נ לאחריני ואדרבא בעילותיו הם בכרת ובעילת אחריני בהיתר ע"כ לא קים לי' שלא זנתה עם אחר והולד מאחר ואינו ממזר והאשה קים לה שלא זנתה עם אחר רק עם זה וה"ל ממזר ברור ובתשו' חו"י סי' צ"ג נדחק מאוד בפי' הסוגי' מפני שלא נמצא אז ספר הנ"ל והוא פי' נפלא ומחוור בשמעתין וכן דעת ר' ישעי' הזקן בעצמו כרש"י ורשב"ם הנ"ל וכן דעת נכדו ריא"ז הובא בשלטי גבורים דקידושין שם ובזה נראה ליישב מה שפי' רש"י בקידושין ע"ד וע"ח דרבנן לא פליגי אבכור רק אפסולא והוא מתמי' דהוא פשוט ומבואר במקומו בפ' י"נ קכ"ו ע"ב דבבכורה פליגי ולפי הנ"ל א"ש דס"ל כפירוש ר' אלי' ז"ל דהא דאמר דנאמן לומר שהוא בכור לא מוכח מני' מידי דמיירי במוחזקין שאינו בכור אלא בצריך הכירא וכ"ע מודי' בזה אלא ר' יהודה מוסיף כשם שנאמן לומר זה בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה וכו' ומזה נולד חדוש בדיני בכור נמי שנאמן נגד החזקה וזה מוכח מבן השנואה יכיר והיינו פלוגתי' דר' יהודה ורבנן אבל בהך בבא דבכור דמיירי בצריך הכירא בהא לא פליגי כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:23)

**ומה**שהעיד כן על רשב"ם כן משמע מלשונו בפירושו פ' י"נ קכ"ז ע"ב אעפ"י דמשמע קצת דלא מפרש כפירש"י הנ"ל בפירוש כשם שנאמן לומר זה בני בכור מ"מ המעיי' יבין ויראה שבקל נוכל לתקן לשונו ואין מזה הכרח כל כך. וכן נראה ממ"ש שם קל"ד ע"ב דלא מהימן לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו דלא מהימן אלא בבן בין הבנים והכל הולך על דרך א' כנ"ל ואע"ג דלעיל קכ"ז ע"ב גבי זה בני וחזר ואמר עבדי הוא פי' בהדי' דגם במי שאין אנו יודעי' בו שהוא בנו מהימן משום יכיר י"ל דאין כאן סתירה כלל דודאי במי שהוא לפנינו ואינו מוחזק בבנים ויש לו גואלים וקרובים ולפי ראות עינינו שאין לו בנים ידועים לנו הרי אלו קרובים שלפנינו בחזקת יורשיו ובא הוא ואמר זה בני להוציא אלו מחזקתי' א"כ נהי דמהימן בנכסי' של עכשיו במגו מ"מ בנכסי' שלאחר מכאן לא מהימן מטעם יכיר שלא נתנה לו הכרה במי שאינו בנו לומר שהוא בנו נגד מה שאנו מוחזקי' אפי' לר' יהודה מכ"ש לרבנן ובהא מיירי קל"ד ע"ב אמנם מי שבא ממ"ה ואין אנו מכירין אותו כלל והרי אין לך אדם בישראל שאין לו קרובים א"כ מוחזקי' אנו בזה שיש לו קרובים ואין אנו יודעים מי הם ובא הוא לברר זה הוא ואין כאן ערעור מדוע לא יאומן כלל ואין צריך לזה לא קרא ולא מגו ואפי' אחי ודודי מהימן ופשיטא הוא ומשו"ה לא מוקי לי' הש"ס מתני' דזה בני בכי האי גוני. ובזה יובנו דברי הסמ"ע רסי' רע"ט שדבריו נראים תמוהים למעיין ולפי הנ"ל יובנו. ומיושב נמי מה שהקשה בספר בתי כהונה הובא בתומים דלמא יכיר קאי אקטן דלא מצי יהיב לי' במתנה למאן דס"ל אין שום זכי' לקטן מן התורה ולפי הנ"ל דעיקור מה שאנו דנין הוא על היורשים שלפנינו איך יופקעו מחזקתם שאנו סוברים שהם יורשיו אבל זולת זה פשיטא שהוא מהימן לומר זה בני או אחי וא"כ הא דאמר בש"ס מגו דאי בעי יהיב לי' הא לאו דוקא אלא מגו דאי בעי מפקר לכל נכסי או יהיב להו לאחריני כל אשר לו שעה א' סמוך למיתתו ונמצא שאין ליורשיו שום אחיזה וחזקה שעתידי' ליורשו וא"כ מה המונע שלא יאמר על מאן דהוא זה בני יהי' קטן או עובר ועל זה משני בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן שלא הי' אפשר להפקירם ולתנם לשום אדם בשעת מותו וע"י זה אנו מוחזקי' שאלו ירשוהו ואיך יאומן לומר זה בכורי או בני אי לאו קרא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:24
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:24](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:24)

**נחזור**להנ"ל דבבא ממ"ה מהימן מסברא וכלשון הסמ"ע ומ"מ יש חילוק בין אח לבן כשאומר שהוא אחיו ומהימן רק מסברא א"כ חזר ואמר עבדי הוא מהימן עכ"פ בנכסים של עכשיו במגו ואפשר גם בשל אחר מכאן בלא מגו יכול לחזור דאין כאן עדות ולא יהי' יכול לחזור בו וצ"ע. אבל אם אמר זה בני והי' נאמן מסברא כנ"ל ואז הי' נכנס תחת חזקת יכיר שאביו רשאי להכירו ואינו חוזר ומגיד אפי' מגו לא יועיל לו כלל לאמור אינו בני. ולק"מ סתירת רשב"ם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:25
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:25](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:25)

**ולא**תקשי לך מ"ש רשב"ם קכ"ז ע"א במוחזק לן שהוא בכור לאו בעדים שמעידין שראו שנולד קודם אחיו דא"כ אין האב נאמן אלא בקול בעלמא כעין שאמרנו למעלה דהוא קרי' לי' בוכרא עכ"ל והבין מזה הרמב"ן דס"ל לרשב"ם דחוזר האב ומגיד ופליג עליו ומסיק דהיינו מוחזקי' בו עפ"י עדים ולזה ניתנה ההכרה לאב אבל האב אינו יכול לחזור מהכרתו ומביאו הטור ח"מ נמצא דס"ל לרשב"ם דיכול לחזור ולהגיד לק"מ מתרי ותלת טעמי חדא אה"נ לפי הבנת הרמב"ן הנ"ל דס"ל דא"א לאוקמי קרא שיהי' נאמן נגד חזקה קמיתא דהיינו שמוחזק עפ"י האב וא"כ תינח לר' יהודה דדריש מקרא שיהי' נאמן נגד החזקה ולא ס"ל שיהי' נאמן נגד עדים וע"כ שבקי' לקרא דדחיק ומוקי נפשי' שיהי' נאמן נגד חזקת עצמו לסתור דבריו הראשונים וא"כ תינח לר' יהודה דס"ל דקרא אצטריך במוחזקי' אמנם לקמן גבי זה עבדי קאי ר' יוחנן התם דפסיק הלכתא כרבנן דר"י לקמן קכ"ח ע"ב ולרבנן קרא קאי אצריך הכירא א"כ מה"ת לומר שיחזור ויגיד כיון שאין לנו קרא על זה. א"נ אה"נ דמקרא מוכח דיכול להכיר ולחזור ולהכיר כנ"ל אך כל זה אי בחזרתו אתאינן עלה מטעם יכיר כגון שאומר על אחר זה בני בכורי אתא הכרה שני' ועקרה לקמיתא משא"כ כשאמר בתחלה זה בני ומהימן משום יכיר ואח"כ אומר אינו בני אלא עבדי ולרשב"ם אין זה בגדר יכיר שהוא מהסוברים כפי' ר"ש כנ"ל א"כ במה כחו יפה לחזור ולהגיד במה שהאמינו תורה וגם זה ברור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:26
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:26](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:26)

**כל**זה לפי הבנת הפשוט בלשון רשב"ם שהאב יכול להכיר ולחזור ולהכיר אבל לא נ"נ כלל אלא גם אי לא הוה כ' רחמנא יכיר אי היינו מוחזקי' באחד שהוא בכור ואותה החזקה ממש א"א אלא עפ"י אביו שאומר בכורי הוא וכדומה לזה הי' מהימן לירש פי שנים ועובר על לאו דלא יבכר שהרי סוקלין ושורפי' על החזקות ואין זה ענין ליכיר כלל ומאותו הענין הוא מ"ש בתשו' הגאונים בנמצא כתוב זמן לידתו בזמן פלוני עב"י וכן מ"ש בתשו' מהרי"ו במי שהספיד בנו בכורו וכה"ג כל זה הוא מטעם חזקה וכן יראה המעיין מבואר בלשון החכם החולק רבינו ישעי' הזקן במכריע סי' ס"ד הנ"ל וגילה לנו קרא שהאב נאמן להוציא מזו החזקה אם אמרו בתורת הכרה והנה אם גדלו האב ועשה לו כל מעשי' שדרך לעשות לבכור היינו חזקה כדרך שאמרו מעשה באשה שבאה לירושלים ובנה מורכב לה על כתיפה וכו' וסוקלום לא מפני שבנה ודאי אלא שכרוך אחרי' ועל כיוצא בזה לא צריכי' קרא אלא שאם עשה כל הנ"ל ואח"כ חזר בו בתורת הכרה מועיל לחזור בו מגזירת הכתוב אבל כל שלא אמרו בתורת הכרה מילי דכדי נינהי ולא אלים לחזור מחזקה ראשונה והתם גבי זה בני וזה עבדי מיירי שאומר כן בתורת הכרה ולק"מ וקרוב לדברי בחו"י הנ"ל אלא שאיני שוה עמו דמשמע דס"ל דחזקה אלימתא בעובדא דידי' ה"ל הכרה מעליותא ולא מצי למיהדר בי' ולא נ"ל מלשון המכריע הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:27
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:27](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:27)

**ונ"ל**דהרמב"ן ז"ל ס"ל דחזקה שאינו חלים בלא"ה לא יירש פי שנים נגד אחיו המערערים וע"כ בחזקה אלימתא שסוקלי' עלי' וס"ל היינו הכרה מעליותא כדעת חו"י הנ"ל ואיך יחזור ויגיד ומשו"ה מוקי לקרא דמהימן נגד עדים ונ"ל דגם בזה אזל רשב"ם לשיטתו דודאי א"א לומר שיהי' נאמן יותר מעדים שהוא דבר שלא נמצא כן בכל התורה אלא שהענין הוא לפי רמב"ן וסיעתו מיירי קרא שמעיד על הקטן שהוא בכור ועי"ז אומר על הגדול שאינו בנו ומהימן בזה לומר שאינו בנו א"נ בלא הכרת בכורה נמי ומ"מ קרא לא מיירי אלא מכנ"ל ועל זה שייך עדים שראו שנולד מאשתו ועי"ז מוחזק לנו שהוא בנו ודאי דרוב בעילת אחר הבעל ואפ"ה מהימן הוא לומר שאינו בנו וא"כ ע"כ ממזר הוא דהרי איכא עדים שהוא מאשתו והוא נאמן לומר שאינו בנו והוא ממזר ונמצא שאינו מכחיש העדים להדי' משא"כ רשב"ם ס"ל דלא מהימן אלא על בן בין הבנים וכמ"ש מכריע הנ"ל שאנו מוחזקי' בזה שהוא גדול מזה והוא אומר הקטן ממנו באיברים הוא גדול בשנים ושניהם בני ואם יעידו עדים על ככה שהי' בשעת לידה וזה יצא ראשונה האיך ס"ד שיאומן בזה לסתור עדים לגמרי ע"כ מההכרח לפרש שהי' מוחזק בחזקה גמורה והאמינו תורה לחזור בו כשאומר בתורת הכרה וכעין סברא זו בין אומר בתורת הכרה לאומר מילי דכדי יראה מתשו' הריב"ש המובא במבי"ט חלק א' סי' פ"ב ודברי השגת המבי"ט שם תמוהים לא יובנו אלא בהגה' יע"ש אע"ג דריב"ש מיירי התם באחי' מ"מ יולמד הסברא לכאן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:28
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:28](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:28)

**וא"כ**מ"מ צדק החו"י ז"ל בהוראתו דהתם העיד האב שאינו בנו אחר שהוחזק בחזקה גמורה שהוא בנו א"כ ממ"נ להרמב"ן הך חזקה הוה הכרה גמורה ואינו חוזר ומגיד ולרשב"ם שחוזר ומגיד מהכרה כזו מ"מ הא ס"ל דלא מהימן למימר אינו בני ולא מהימן התם ממ"נ וא"ש אעפ"י שלא נחית החו"י לכל מ"ש מ"מ הדין דין אמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:29
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:29](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:29)

**מכל**זה מבואר דס"ל לרש"י ורשב"ם דאינו נאמן לומר אינו בנו וכבר כתבנו לעיל דרמב"ם דפסק דלא מהימן במגו לסתור חזקה לגמרי הוכיח כן לפי שטתו עי"ש וא"כ רש"י ורשב"ם דפליגי בהא וס"ל מהימן לסתור חזקה לגמרי ג"כ אזלי לשיטת' דפליגו נמי בהא אהרמב"ם וס"ל לא מהימן לומר שאינו בנו עיי' היטב כי הקצרתי פה וסמכתי על המעיין לעיל וא"כ זכינו דקרוב לודאי שגם ר"י הזקן וריא"ז ס"ל נמי בהא דנאמן לסתור חזקה לגמרי ומעידותו של ר"י הזקן למדנו שגם ריא"ן מיגאש ור"ש הספרדי ס"ל וריא"ן מיגא"ש הוא תלמיד רי"ף א"כ אין רחוק אם נאמר שגם הרי"ף ס"ל כנ"ל כפי הבנת הרז"ה בפירושי להרי"ף ולא כפי' הרמב"ן ולכל הפחות אין ראי' לרמב"ן בפי' הרי"ף מדעת רמב"ם תלמידו של ריא"ן מיגא"ש תלמיד הרי"ף שהרי הריא"ן מיגאש בעצמו פליג בזה וא"כ אין הכרע מהרי"ף ויש לנו עמודים גדולי' לסמוך עליהם בענין עקירת חזקה לגמרי ה"ה רש"י ורשב"ם וריא"ן מיגאש ורז"ה ור"ן ור"ש הספרדי ור"י הזקן וריא"ז וממילא דמהימן במקום עדים אי אינו סותרם לגמרי כנ"ל בביאור ועוד מבואר ברי"ף פ' י"נ דף רי"ב דמפרש כרשב"ם דיכיר מהני נגד קול ולא נגד עדים ור' ישעי' הזקן בתוס' רי"ד דקידושין מייתי בשם רי"ף שיטה אחרת ואולי הוא בעל השערים [עיין ח"ס חאה"ע ח"ר סימן ע"ו ד"ה ואיברא]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:30
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:30](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:30)

**אמנם**החולקי' וקיימי בשיטת הרמב"ם הנ"ל הלא המה רמב"ן ורשב"א וריטב"א בחי' קידושין ורא"ש וטור ולפי הנ"ל דתלי' בהכרת ממזר א"כ הרי גם בה"ג ור"ת ושאלתות מהחולקי' ולדינא צ"ע לחלוק עליהם לסתור חזקה לגמרי אמנם מגו במקום שעדים אומרי' יש לו אח והוא אינו סותר לגמרי נהי דהוכחנו לעיל דלאידך פוסקי' מוכח דגם נגד עדים מהימן מ"מ אין שום הוכחה דלהנך פוסקים לא יהי' מהימן ורציתי להאריך קצת בזה אלא שראיתי בכל זה כבר קדמני הרב הגאון בפ"מ ח"ב סי' נ' וכ' שאין שום משמעות בשום קדמון לחלק בין עדים לחזקה אעפ"י שהוא כ' שם שלא ידע הסברא וכבר כ' לעיל סברא כיון דחזקת איסור שהוחזקה עפ"י עדים נעקרה לגמרי מ"מ כל מבין יביט שאין זה דומה ממש לסתירת חזקת יש לו אחין ואומר אין לו והחלוק מבואר ודי בסברא זו שזכינו להבין דברי רי"ו והטור דמחמירי' בעדים אבל מ"מ אין משמע כן משום א' מהפוסקים זולתם וכבר כתבנו לעיל דכמה חולקי' דמהימן לסתור חזקה לגמרי א"כ עכ"פ באיכא מגו נגד עדים המקיל במקום עגון אין מזחיחין אותו בשגם דמגמ' משמע כן דהרי בש"ס פ' י"נ קל"ד ע"ב רוצה לילף מזה דמהימן נמי במגו לומר גרשתי ולא חילק בין הוחזקה אשת איש בעדי קידושין לפנינו או לא דא"כ כדפריך התם דר' יוחנן אדר' יוחנן ה"ל לשנויי הא דאתחזקה בעדים וליישב קו' זו להציל הטור ורי"ו אמרתי דע"כ לא אמרי אינהי אלא משו' דה"ל קצת מגו לחצי טענה וא"כ לא אלים לאורועי חזקה לגמרי וה"ה לעדים לפי סברת הנ"ל דתלי' הא בהא משא"כ גרשתי דאית לי' מגו גמורה דהשתא נמי פסיל לה מכהונה סותר חזקה גמורה וה"ה לעדים וא"ש שוב מצאתי כעין זה בתומים בכללי מגו שלו ולפ"ז בשהיא כבר פסולה לכהונה בלא"ה גם הטור מודה ע"כ דעקרה חזקה לגמרי ולא משמע כן משום פוסק לחלק בין אשה לאשה וע"כ צ"ל דאפי' מגו גמורה נמי לא עקרה חזקה לגמרי ומכ"ש שמרמב"ן משמע דזהו הוה מגו גמורה ולא מקרי לחצי טענה ואפ"ה לא עקרה חזקה לגמרי וא"כ אי ס"ד זה תלי' בזה דמשו"ה לא מהימן נמי נגד עדים א"כ ממילא גם גבי גרשתי לא מהימן נגד עדי קידושי' והדר' קו' לדוכתי' מהש"ס הנ"ל אע"כ לא ס"ל מ"ש רי"ו וטור בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:31
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:31](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:31)

**ומכ"ש**באתי' סהדי אח"כ אעפ"י שהיינו מוחזקי' בזה שיש לו אחים ואמר יש לי בנים והי' מהימן במגו שאינו סותרת החזקה ואח"כ אתי סהדי דיש לו אחים דמהימן וסברא גדולה היא לפמ"ש דהא דלא מהימן נגד סהדי היינו משום דאתחזקי באיסור כיון ששמענו שיש לו אחים ולא שמענו שאין לו בנים שוב לא אתי מגו ועקרה חזקת איסור לגמרי משא"כ כשכבר אמר יש לי בנים ואח"כ באו עדים לומר יש לו אחים לא נחתה האשה לחזקת איסור עפ"י עדים מעולם מ"ט לא יאומן והב"ש מסתפק בזה ולפי הנ"ל כל המחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין ואפי' שלא במקום עיגון כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:32
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:32](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:32)

**והנה**בגדר מה הוא שאינו סותר חזקה לגמרי משמע מהרא"ש לפמ"ש רא"ש בשם רמב"ן כל שמוחזק באחים ואמר אין לי אחים ה"ל סותר חזקה לגמרי דוקא שאומר יש לו בנים אמנם במלחמות ה' כת' להדי' דמתרצי' דבורי' ואמרי' מה אין לו אחים שמתו אא"כ יאמר לא הי' לי מעולם וכ"כ ר"ן בשמו אלא שכ' שמרמב"ם לא משמע כן ותמי' לי מי שיחלוק בזה דקשה מגמ' דהא במלחמות ה' מייתי ב' ישובי' א' סובר דלמסקנא נמי מיירי פלוגתת ר' ור"נ באתחזק ואפ"ה מהימן ולפי תי' זה ע"כ א"א לפרש לר' שאתחזק באחים ואמר אין לי פי' שמתו ומתרצי' דיבורי' ובתי' השני כ' דמיירי בלא אתחזק והוא כ' שאין זה מחוור והרא"ש לא מייתי אלא תי' זה השני הדחוי וכ' דאי באתחזק איך יהי' נאמן לסתור לגמרי החזקה משמע דלא ס"ל לתרץ דבורי' וקשה לי על זה מה הועיל נהי דבתחלה לא הוחזק ומשו"ה הי' נאמן בשעת קידושין מ"מ כיון שהאמינוהו הרי הוחזקה בבנים לפנינו וא"כ בשעת מיתה כשאמר אין לי בנים הרי רוצה לעקור החזקה לגמרי וכן מבואר ברמב"ן עצמו בתי' הראשון דזה מקרי חזקה על פיו שהי' נאמן במגו כעדים וכן משמע ברשב"א בקידושי' וכן בדין וא"כ מה ארי' שאינו נאמן לאסור משמע הא אי הוה להתיר היינו דיש לו מגו מהימן הא לא הי' מהימן משום שסותר חזקה לגמרי ועמ"ש תוס' ר"פ האשה שלום אי הי' בהיפוך ע"ש וא"כ הא בכה"ג לא הי' מהימן ואיך תלי רבי בלהתיר ולאסור אע"כ צ"ל אי הי' לו מגו בשעת מיתה היינו מתרצים דבורי' יש לי אחים ניתן לי אח אין לי בנים שמתו וכה"ג א"כ הדר מצי איירי נמי באתחזק. וי"ל אה"נ גם הרא"ש וכל הפוסקים מודים בזה אלא מ"מ ס"ל לפי תי' שני של רמב"ן תינח אתחזק באחים דמצי איירי אתחזק פ"א לפני כמה שנים שהי' לו וא"כ עודנו בחזקת חי וזוקק ליבום אי לא שמענו שמת ועל זה אמר רבי מהימן להתיר בשעת קידושין ומתרצי' דבורי' אך הך בבא מוחזק שאין לו בנים ע"כ לא מיירי שהיינו מוחזקי' אשתקד שאין לו בנים וכי זה הוא חזקה כל אדם נולד בלא בנים ועלול להוליד וע"כ מוחזקי' בו גם עתה שאין לו בנים שהי' פה בעירינו עד היום ולא שמענו ולא ראינו שניתן לו בן וא"כ א"א לתרץ דבריו אם לא בסתירת חזקה משו"ה מוקמי' לי לדרבי בלא אתחזק אבל באחים מודה הרמב"ן גם לפי תי' השני דמתרצי' דבורי' וידעתי כי לא משמע כן מהרא"ש כי גם באחי' הדין כן מדהקשה דה"ל למימר אין לי אחים מ"מ י"ל דכוונתו אין לי אחים מעולם דאלו אין לי אחים סתם היינו יש לי בנים שאינו סותר חזקה לגמרי ובר מן דין תי' הראשון של רמב"ן עיחור עפ"י עדות עצמו ולא שמענו מי שפליג זולת הרא"ש וכבר ישבתי שאין ראי' ממנו וממש א"א לחלוק על זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:33
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:33](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:33)

**ועוד**נראה גם הסוברי' שנאמן לסתור חזקה לגמרי מודים שמתרצי' דבורי' ונפקא מני' כי איכא סהדי שיש לו אחים והוא אמר אין לי מתרצי' שמתו גם כי לדדהו אין ראי' מגמ' כנ"ל מ"מ הסברא נכונה דלא יהא אלא ב' כתי עדים המכחישים דנין לפרש דבריהם ועד החוזר בו מתרצי' דבריו שלא יהי' כמוכחשים עיי' בח"מ סי' כ"ט מכ"ש הכא שיש לו מגו הוכחה מעלי' שאינו משקר והרי איכא למ"ד בב"ב דאפי' מגו לסתור עדים אמרי' ונהי דאביי ורבא לא ס"ל הא דר"ח מ"מ במגו מעלי' כי הא מה"ת לא נתרץ דבריו בביאור משמעות שאינו רחוק עכ"פ וכן נראה הסכמת יש"ש בקידושין פ' האומר אלא שדבריו סתומים וא"א לי להבינם בתחלה משמע דפליג וס"ל כהרא"ש ולסוף משמע דס"ל מתרצי' דבורי' מ"מ כמ"ש כנלע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:34
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:34](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:34)

**עוד**רגע אדבר מ"ש הפוסקים בהאי קלא אי הוה קלא דאתחזק בב"ד או קלא בעלמא עיי' ה"ה נ"ל היינו להאומרים דלא אתי מגו לסתור חזקה ומשו"ה חשו להך קלא א"כ שפיר י"ל דהיינו בקלא דאתחזק בב"ד לא זולת אך להחולקים ולדדהו אמרנו דמיירי שאומרי' שהעדים המה במקום ידוע ואפשר לברר נ"ל דכ"ע מודי' בכי האי גוני סגי בקלא בעלמא אפי' ע"י אשה וקטן למה זה דומה לאומר לו ע"א בא ואראך נתנסך יינך דקיי"ל צריך לחוש לדבריו אפי' באתחזק וילפי' לי' מהא דשלח ואחוי כמ"ש במקום אחר והארכתי שם וה"נ דכוותי' כיון דמורי' באצבע על מקום ה"ל כמו שלח ואחוי וזה ברור לפע"ד ולא יחלוק שום אדם בזה אלא שהם מפרשים הסוגי' דנפק קלא דאיכא סהדי שלח במקום ידוע אבל כל שהוא במקום ידוע לא ומינה דוקא כדנפיק קלא שהם קבועים שם ועודם נמצאים שם שייך שלח ואחוי אבל אם גם הקול אינו אלא שהי' פ"א שם ואפשר חלף ועבר לא שייך שלח ואחוי שגם העד המוציא הקול אינו יודע בברור צ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:35
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:35](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:35)

**הנה**הארכתי מאוד בפי' הסוגי' כי ראיתי בכל האחרוני' ובכל תשובתיהם לא נתתי לפרש הסוגי' ולברר שיטת הראשונים וקצרו במקום שראוי להאריך ואולי באיזה מקומן הניחו מקום ליחוש כמוני אמרתי אדון לפני רבותי בקרקע ואפרש כיד ה' הטובה ומזה אבוא לנדון שלפנינו ורבותי הגאונים להם משפט הבחירה ובדאוריתא יש ברירה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:36
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:36](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:36)

**נחזי**מה דקמן צריכי' אנו לעיי' בשני דברים א' במה שאמרו אנשים הרבה שידעו שהי' האחים פה נולדו ונתגדלו פה עירנו ואם לא הי' שום קול שיש לו אח בקאפין האגון נמי הי' חששא אעפ"י שכבר עברו עשרים שנים שלא נשמע ונראה מהם דבר מ"מ מוקמי' להו בחזקת חיים וזה פשוט וזאת שנית מחמת אמירת האשה שהאח בקאפין האגין שאפי' לא הי' האנשים דכאן מכירי' האחים כלל מ"מ לא גרע ממוחזקי' בי' דלית לי' אחי ונפק קלא דאית לי' אח במ"ה נמי ניחוש לי' ועתה נראה מה יהי' בשני אלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:37
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:37](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:37)

**והנה**בלי ספק כי אמירת האנשים שהכירו האחים ונתגדלו ונולדו פה זה מקרי עדים דאית לי' אחי ולא רק חזקה בעלמא אעפ"י שאינם מעידים ששמעו מהאב שאמר אלו בני הם באופן שהי' נאמן בתורת יכיר ורק שנתגדלו אצלו ונהג בהם מנהג אבות לבניו וזה הוה רק חזקה בעלמא מ"מ הא כיון שנודע לנו שנולדו מאמם והי' היתה אשת אביהם ורוב בעילות אחר הבעל זה הוא עדות דאל"כ לא תמצא לעולם עדות בכעין זה. ואי הוה דיינינן על אח ידוע הי' עדיין אפשר להתעקש ולומר שמא זה הוא אינינו שנולד מאמם ונתחלף כההיא עובדא דבעל חו"י סי' צ"ב אבל בנדון דידן מה לנו בכך כיון שעכ"פ הי' לאמו עוד בנים לפנינו ורוב נשים בני קיימא יולדת ויש להם חזקת חיים הרי העדים מעידי' שיש בעולם אח הזוקק האשה הזאת לייבום וכיון שכן לכאורה אין מזור ותרופה להאשה דלית דין ולית דיינא שיהי' מהימן לסתור דברי עדים האומרי' יש לו אחים והוא יאמר אין לו אחים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:38
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:38](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:38)

**אך**לפי מה שהעלינו למעלה דכיון דאית לי' מגו מתרצינן דבורי' לאמור שהיתה כוונתו שמת אחיו ואינו סותר דברי העדים כלל וכבר הארכתי לעיל דלפע"ד לכ"ע מתרצין דבורי' ויראה דאפי' יחלוק א' על זאת הסברת מ"מ הכא בנדון דידן יודה דהרי לא עביד איניש דמשקר בקל במלתא דעבידא לאגלויי כי האי שאחותו דרה סמוך לשם וגם עיר מולדתו היא קהלתינו פה איננה רחוקה כ"כ ממקום דירתו וא"כ מה הי' לו לשקר כל כך במלתא דעבידא לאגלויי ולא אמר להדי' הי' לי אחים ומתו שהרי באמת לא נודע מקומם איה והוא החליף כתבי' עם האחד לפני ג' שנים א"כ הי' דבריו נראה אמת יותר ומה לו לשקר כל כך אע"כ כך היתה כוונתו אין לי אחים שמתו כבר. ואינו סותר אמירת העדים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:39
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:39](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:39)

**ואין**להקשות לפי סברא זו ארי"ו והטור שסוברי' דלא אמרי' מגו לסתור חזקה לגמרי והעליתי לעיל דהיינו מגו גרועה לחצי טענה לא אמרי' לסתור חזקה לגמרי אבל מגו מעליותא אמרי' וכן הוא בתומים כנ"ל וקשה ליהמן במגו שאמר להדי' הי' לי ומתו ולא הי' סותר החזקה והי' נאמן ה"נ נאמן לומר לא הי' לי אחין לסתור חזקה לגמרי שזאת המגו לא הוה לחצי טענה וי"ל לפמ"ש רשב"א הא מגו במקום חזקה הוה איבעי' דלא אפשטא ואיך נסמוך הכא אמגו במקום חזקה ותי' דוקא מגו מטענה לטענה אבל מה שבידו לעשות אמרי' נגד החזקה וא"כ לק"מ דממ"נ מגו דבידו לגרשה הוה רק לחצי טענה ומגו שאומר מת אחי הוה מטענה לטענה ומשו"ה ס"ל להטור ורי"ו דלא מהימן לסתור החזקה לגמרי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:40
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:40](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:40)

**והנה**לא מיבעי' לפי מה דנראה דהכא לא הוה מוחזק באחי במקומו כלל מיום נישואיו עד עתה אחר מותו שבאו עדים ובכה"ג לכ"ע מהימן במגו אי לא סתר העדים לגמרי אלא אפי' לפי מה דמשמע מתשו' הר"י מטראני ח"ב סי' פ"ב דכזה לא מקרי מוחזק בלא אחי כיון שלא ידענוהו מעולם במקום נישואיו גם כי דבריו שם צ"ע אי היתה כוונתו שם בעובדא דידי' דלית לי' מגו משום שאין נותני' אשה למי שיש לו אח א"כ לא צריך לכל מה שכתב ואי למילף מני' בעלמא כ"כ א"כ דבריו צ"ע נהי דלא מקרי מוחזק בלא אחים מ"מ לא מקרי נמי מוחזק דאית לי' אחים והי' מהימן בשעת נשואיו במגו ומאז אזדא לה חזקת איסור וכי אתו אח"כ סהדי דאית לי' לא נחית לה חזקת איסור אפומי' דהני סהדי אם אפשר שלא יסתרו דבריו את העדים גם מ"ש דנעשית מוחזקת מאיסור לאיסור זה הוא אמת אם לא הי' אומר כן בשעת נישואין ונעשי' אשת איש וידענו דאית לי' אחים אז היא בעינינו מוחזקת באיסור א"א ונדע נמי לכשימות בעלה תהי' זקוקה להאח וכזה מיירי הך דפ' ד' אחים וכן בהמה בחיי' נדע בחיי' אם תמות תהי' נבלה אם לא שנחדש בה מעשה השחיטה משא"כ אשה הנישאי' לאיש ולא נודע לנו שיש לו אח כלל הרי א"כ היא בחזקת רוב נשים שאינן זקוקות ליבם כמ"ש ריטב"א בחידושי קידושין או מטעם ס"ס כמ"ש רשב"ם בב"ב בכה"ג לא הוה מוחזקת מאיסור לאיסור ומכ"ש כשהוא אמר בשעת קידושין אין לו אחים למאי ניחוש לה אמנם אי נמי יהיבנא לי' דזה מקרי מוחזק באחים ועתה גם אח"כ באו עדים מ"מ כבר בררתי לעיל לפע"ד דלא כב"ש שאין כאן ספק כלל כיון שמתחלה הי' נאמן במגו נגד החזקה אזי גם עתה מהימן נגד העדים כיון שאינם מעידים על חזקת איסור כלל וזולת זה כבר בארנו למעלה דלרובא דרובא מהפוסקים מהימן אפי' באו עדים קודם א"כ לכל הפחות יש לסמוך בכה"ג כיון שאינו סותר דברי העדים להדי' ונוכל לתרץ דבורי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:41
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:41](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:41)

**ויראה**אפי' לרמב"ן ז"ל דס"ל דכל מה שאומר בשעת נישואין לצורך נישואיו לא מהמנינן לי והעליתי לעיל דלפ"ז לא מהמנינן לי' נמי במה שאומר אח"כ בשעת מיתה משום דעביד איניש לאחזוקי דבריו מ"מ נ"ל הכא שאני דהיינו דוקא במה שאמר אח"כ ע"י שאלה אם יש לו אחים או לא עביד הוא לאחזוקי' דבריו הראשונים משא"כ הכא משמע מדברי העדים ששאלו תחלה אם יש לו אח והשיב לאו ואח"כ סמוך למיתתו אמר מאליו בלי שאלה אשתו מותרת לכל עולם שבוע א' אחר מותו ומה הי' לו לחזור ולומר ולכפול השקר סמוך למיתה ודי לו מה שכבר השיב לשואלו והחזיק דבריו הראשונים אע"כ קושטא קאמר וגם הרמב"ן יודה לזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:42
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:42](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:42)

**ועוד**נ"ל אם תהי' האשה מותרת לשוק ע"י דבריו שבשעת מיתה שאמר בפני עדים רק מפני מה שאמר בשעת נישואין תתסר כנ"ל א"כ הא לית לן סהדי רק האב אומר כן והוא פסול לעדות וגם לא הוה רק חד ולא מהימן לאיסור דע"א ביבמה מועיל להתיר להסוברים כן ולא לאיסור והוא פשוט וא"כ דל עדות האב מהכא ותשתרי במה שאמר בשעת מיתה לחוד. ובלאה"נ כבר בררנו למעלה ותריצנא שמעתתא אליבא דהחולקים ולא חשו להרמב"ן דשפיר מהימן במה שאומר בשעת נישואין ואדרבא משמע מרשב"א בקידושין דאמירה בשעת קידושין עדיף טפי שעדיין לא נתחזקה בשום איסור ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:43
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:43](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:43)

**ולהיות**כי חוכך אני להחמיר במדינתינו שלא לסמוך אהך מגו דפטר לה בגיטא כי זהו הי' בזמנם שהי' אומר ומצוה לסופר כתוב גט והי' רגילים בדבר זה ושכיחי טובי ובמדינתינו ידוע איך קשה עליהם גירושי' ומכ"ש לגרש על תנאי ולכתוב אחר אירוסי' לכשאכנסיך אגרשך וגם צריך לקדש על תנאי שיכתוב גט מיד אחר החופה כל זה הוא קשה כתורמוס והיא ובית אבי' לא יתרצו לכל זה בשעת החופה וגם לא דינא גמירי וגם בשעת מיתה לא שכיחא מסדרי גט והוצאות מרובות והלא בלאה"נ כ' תוס' בקידושי' לחד שינויי בשעת מיתה אין לו מגו דאין לו כח ליתן גט נהי דלא מצינו בפוסקים מאן דחייש להו מ"מ הכא השתא בזמנינו נשתנה הענין וקשה לי לסמוך אהך מגו לחוד מ"מ נ"ל הכא אית לן סניף גדול במה שחזר בשעת מיתה ואמר מאליו אשתו מותרת וחזקה אין אדם חוטא ולא לו ואפי' יהי' לו קצת הנאה לעשות נחת רוח לאשתו העלובה הלא הי' די לו במה שכבר השיב להשואלים שאין לו אחים ותזדקר בהא ומה להו להוסיף דברים ולהכשיל עצמו בשעת מיתה והא קחזינן לר' נתן ס"ל דהך מגו לא אלימי ומ"מ כשיצורף לזה חזקה אין אדם חוטא מצירוף שניהם תשתרי ואפי' להחולקי' ארש"י בפי' הסוגי' מ"מ הך חזקה דאין אדם חוטא מבואר בש"ס קידושין ס"ג ע"ב קידשתי את בתי וא"י למי ובא א' ואמר אני קדשתי' נאמן ליתן גט משום חזקה אין אדם חוטא ולא לו וכתבתי לעיל דביאר הר"ן משום דחזקה דפנוי אתרע בלא"ה מהני חזקת אין אדם חוטא א"כ ה"נ נהי דלא בעינא למסמך אהמגו לחוד מ"מ הא אנן קיי"ל כרבי דמגו לחוד מהני וא"כ בזה"ז נמי כשיצורף לזה חזקה דאין אדם חוטא סמכי' עלה כנלע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:44
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:44](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:44)

**אמנם**בתנאי שיוגבו העדים בב"ד ממש כדין כי היכי דלא נצטרך לסמוך על ע"א ביבמה היכי דלא שייך עבידא לאגלויי דמאי שייך עבידא לאגלוי' אם אמר כן בשעת מותו או לא ע"כ יוגבו העדים בב"ד ממש כהלכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:45
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:45](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:45)

**ונבוא**אל השני' דאיכא קלא בעלמא שכמו ג' שנים לפני זמן חתנותו החליף כתבי' עם אחיו והי' אז בקאפין האגין הנה מה שנוגע בדעת הסוברים דחיישי' לקלא משום שסתר דברי הקול לגמרי יש די במה שכתבנו למעלה דקי"ל מתרצינן דיבורי' אדרבא הקול מועיל לזה כיון שהחליפו כתבי' זה עם זה הרי ידע היכן הי' ומסתמא נודע לו נמי ממיתתו וראי' ברורה הרי בקשו זה מזה שטר חליצה ומסתמא שלחו זה לזה שטר חליצה ואיה שטרו של זה המת והלא לא הי' טוב לו יותר מזה להראות בשעת נישואי' שטר חליצה מאחיו והנשים ועמי הארץ בזמנינו אינם מבקשים יותר מזה ואינם דואגים כלל לדבר וליחוש שנאבד ממנו הוא חששא רחוקה דידוע ששומרים דברי' כאלו יותר מכספם וזהבם ובלאה"נ נפילה טענה גרוע היא אע"כ בין כך מת אחיו ולא שלחו זה לזה שטר חליצה וזה הוא סניף גדול לכל הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:46
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:46](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:46)

**אך**משום דאיכא לברורי מיהת ניחוש ולהא כ"ע מודים כמ"ש כבר למעלה והנה בזמנינו אלו קביע בי דואר ופשוט מצריכי' לכתוב לשם פעמים ושלש לראשי עם ומנהיגי' דשם שיחפשו אם המצא שם איש כזה ואם ימצא שם הדין פשוט היבמה תלך אחר היבם לחלוץ ואם תבוא התשובה משם שהי' שם וחלף הלך לו זה זמן רב קודם חתנותו של זה הדרין להנ"ל דשרי' לשוק מטעמי' הנ"ל אמנם אם יבורר שנסע משם אחר מיתתו של זה ונמצא כי כל דבריו הי' שקר אזי אי נמי נודע לנו בברור שאח"כ מת מ"מ אתתא דא אסירא מפני אחיו השני שאמרו שנהרג באשכנז ולא הי' לפני עדים ממש הראוי' להעיד ביבמה אלא אמרו כן שזוכרי' כמדומה להם ואינו ברור ואם נצטרך לזה נגבה עדות על זה ונראה אם יבורר עכ"פ עפ"י עד מפי עד אבל עתה אין להתירה עכ"פ ואם אמנם יבורר שמת בין זמן חתנותו של זה לזמן מיתתו של זה נמצא מה שאמר בשעת חתנותו הי' שקר צ"ע אם נאמר בשעת חתונה אמר שקר שתתרצה ומ"מ מה שאמר בשעת מיתתו אמת הי' כיון שחזר ואמר מעצמו אשתו מותרת ומסתמא נודע לו אז כבר ממיתת שניהם או דלמא ניחוש עדיין לאח השני כיון שכבר הוחזק שקר בברור לא נסמוך על תירוצים כאלו וכן נ"ל באמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:47
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:47](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:47)

**כל**זה אם תשיגנו תשובה מקאפין האגין אמנם אם לא נשיג תשובה מהם או להתלמד במקום אחר כיוצא בזה במקום שאין בי דואר קביע לכתוב שם אם תצטרך ליסע לשם לברר הדבר או לא כי האשה עני' והדרך רחוק יותר מק"ן פרסאות וצריכה לעבור ימים ג"כ ובלי ספק שיותר נוח לה להשאר עגונה מליסע מסעות כאלו ע"כ נ"ל דלכאורה מה דפשיטא לי לעיל דהיכי דנפיק קלא שהיבם במקום ידוע כ"ע מודו מסברא דה"ל כמו שלח ואחוי אשדי בי' נרגא דהא מן התורה בודאי לא מהימן ע"א כלל נגד החזקה ואהא דהך שלח ואחר אין שום פסוק או ראי' בש"ס אלא הש"ס אומר כן בקידושי' ס"ו ע"ב גבי בעל מום מסברא וע"כ היינו טעמא עד שתאכלהו בספק איסור אכלהו בהיתר כיון דאיכא לברורי כמו ביש לו מתירין וא"כ ביש לו מתירין הא קיי"ל בהוצאה מרובה וטרחא גדולה לא אמרי' הך סברא וא"כ ה"נ לא נימא שלח ואחוי אלא בכגון הך דבעל מום וכן יש להוכיח משם דאל"כ אכתי קשה מבן גרושה וחלוצה הא הוה נמי פסולו באחד אם יאמר ע"א אברר לך ע"י ב' עדים שבמקום פלוני אלמוני ושלח ויתברר ואז הי' ראוי' שתפסול עבודתו מיד ואפ"ה לא ניחוש לי' אע"כ משום דאינו בקל לשלוח אחר העדים ולברר כיון שאינם בפנינו ובאמת לדעת המפרשים בש"ס דחיישי' לקלא משום דאפשר לברר ס"ל דאה"נ היינו טעמא דהקילו בשבוי' כיון שהעדים בצד אסתן ואורחא רחיקא ומ"מ משום חומרא דאשת איש נחוש אפי' להא מ"מ להפוסקים דמפרשי' דהי' קלא שלא במקום ידוע ומשום שסתר החזקה לגמרי משו"ה חייש לי' וא"כ לא נזכר כלל בש"ס מהא דהיכי דאיכא לברורי חיישי' אפי' היכי שלא נסתר הקול לגמרי רק דאמרינן מסברא לא יחלוק שום אדם דצריכי' לברר היכי דאיכא לברורי מ"מ אנן נאמר דזהו לא מקרי איכא לברורי ליסע דרך רב ולעבור ימים ולסכן נפשה וכיון דלהנך פוסקי' לא ניחוש להך קלא א"כ נימא להר"ן דס"ל דצריך לברר אפי' ממדינת הים מ"מ יש לחלק ולומר דהכא גם הר"ן מודה בשלמא התם הוה קלא שיש עדים עתה קבועים ודרים במקום ידוע במ"ה ולכשתסע האשה לשם נשמע מה בפיהם משא"כ הכא וכי איכא קלא דיש עתה האח בקאפין האגין דנימא שלח ואחוי וכי יכלו בעלי הקול לומר בא עמי ואראך יבמך בקאפין האגין הם ידעו שזה כמו ג' שנים קודם חתנותו של המת הי' שם ואפשר כבר חלף ועבר הלא גם אנחנו יודעי' שהי' בכאן לפני עשרים שנה ומה יושיענו זה ואעפ"י שהוא זה סברא בעלמא מ"מ כיון דנ"ל ברור דלא שייך שלח ואחוי אלא בהוצאה מועטת ואם נבוא להחמיר משום חומרא דזיקה צריכי' להביא ראי' מש"ס על זה ולאידך פוסקי' אין לזה ראי' דמחמרי' בזיקת ייבום לברר במקום טורח והוצאה כזה א"כ לדדהו שרי' ע"כ בקל נחדש סברא כנ"ל ונאמר שגם הר"ן יודה לזה ואתתא דא שרי' עפ"י הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:48
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:67:48](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:67:48)

**כל**זה כתבתי להלכה ולא למעשה וחלילה לסמוך על דברי רק עפ"י הסכמת ב' רבנים מגדולי הדור יהי' מטעמי' הנ"ל או מטעמי' אחרי' הנראים להם ולא כתבתי אלא כתלמיד הדן לפני רבותיו כי צעיר אנכי לימים ע"כ הצעתי דברי לפני יושבי כרמים הכ"ד החותם פה ק"ק מ"ד יום עש"ק ר"ח כסליו הרופא לנשברי לב לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:68:1)

**שלום**למחו' הרב המופלג ומופלא המא"הג מהו' מאיר נ"י פאל אב"ד דק"ק טהעט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:68:2)

**יקרתו**הגיעני ואני אחוז בחבלי טרדין ולא אוכל להשיב על רב פלפולו כי מה לנו להכניס במה שכבר התירו מפורש והלכו בו נימושות גדולי האחרוני' ודבר גדול דיבר הגאון מעיל צדקה דלא שייך אין תנאי בנישואין משום בעילת זנות והרי ודאי אין כאן איסור זנות דפנוי' באופן זה שהרי הוא דרך אישות רק הכוונה אין אדם רוצה שתטחן אשתו לאחר בחייו ע"י ביטול הקידושין וגם בניו יהי' בני פנוי' אין דעת שום אדם סובל זה משו"ה אין תנאי בנישואי' דודאי אחולי אחלי אבל בתנאי שבשעת קידושי' ע"מ שלא תזקק לייבום מומר או מוכה שחין שבב"ק ק"י שם אינו חוזר ומוחל ואינו חוזר ומקדש בשעת ביאה שהרי הספק תלוי כל ימי חייו ולא תטחן אשתו לאחר בחייו וגם בנים לא יהי' לו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:68:3)

**ואני**הסברתי באופן קרוב לדברי ב"ש סימן קנ"ז סק"ו והוספתי נופך בשלמא בעלמא עיקור התנאי תלוי עד שיתברר לו קיום התנאי או בטולו לכן מתנה בשעת קידושי' ואע"פ דידע אינש בנפשי' שסופו למוחלו בשעת נישואי' מ"מ ההוא אמר עד שעת הביאה אחקור היטב ויבורר לי אם יש עלי' נדרי' או מומין ומה שלא יתברר עד אז לזה המיעוט דלא שכיח ימחול בשעת נישואי' והוא בכלל אין אדם מפייס במומי' והאי ראה ונפייס הוא אבל התנאי משום זיקת יבם מומר הוא דבר שלא יתברר לעולם כל ימי חיי הבעל אי הי' דעתה למחול בשעת בעילה למה לה להתנות בשעת אירוסי' מה בצע בתנאי שלה והתוס' בב"ק והר"מ שבמרדכי פ' החולץ פליגי להר"מ במוכה שחין וכיוצא בו אפי' בלי תנאי בין באירוסין ובין בנישואי' ה"ל כתנאי גמור מאומדנא ולהתוספות בסתם לא אמרי' אומדנא אלא באירוסין ולא בנישואין אבל כשהתנה באירוסי' תו לכולי עלמא לא צריך שום תנאי שני בנישואי' ומכ"ש לפי מה שנוהגי' אנחנו להתנות שני' בשעת ייחוד ושלישי' בשעת בעילה שאין לפקפק ולומר שלא הי' התנאי רק משום חיוב כתובה ולא לבטל גוף הנישואי' וכמ"ש תוס' בכתו' ע"ג ד"ה אלא שזה שייך בחשש נדרי' ומומי' וכיוצא בו אבל הכא שכל עיקרה לא באתה אלא להתנות להציל עצמה מזיקה למאי ניחוש לדברי' שאין הדעת סובלתן ומ"מ לחומרא בעלמא אנו אמרי' ומפרשי' בשעת התנאי שיהי' כל הבעילות בעילת זנות בביטול התנאי שאין כאן בית מיחוש כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:68:4)

**אמנם**הגאון נב"י אתי עלה מטעם אחר דלא אמרו אין תנאי בנישואי' אלא בתנאי שהוא מתנה לטובת עצמו אבל התנאי שהי' לטובת' לא אמרי' ונפקותא גדולה יש בין דברי הגאון זצ"ל לדברינו דלדבריו בכל שום תנאי שהיא לטובת האשה שלא יהי' בהבעל מומין ונדרי' ושיתן לה מאתים זוז ורבבות כאלה בכולם יש תנאי בנישואי' וצע"ג א"כ אמאי לב"ש ביבמו' ק"ז ע"א אין ממאני' אלא ארוסו' דמשום דיש תנאי באירוסי' ויתלו בתנאי משא"כ נשואות אין תנאי בנישואי' יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט וקשה אמאי לא יתלו בתנאי שהי' לטובת' דשכיחי אמנם לדברי המעיל צדקה וב"ש ולדברי הנ"ל לק"מ דכל זמן שהבעל חי אין להסתפק כלל בביטול התנאי ויאמרו שפיר אשת איש יוצאה בלא גט ונמצא אין שום תנאי בנישואי' אלא לזיקת יבמין ולא תנאי אחר אפי' יהי' לטובתה דלא כנב"י הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:68:5)

**ואמנם**לכאורה יש נ"מ ג"כ לדינא בין טעמא דמעיל צדקה לדידן דלמעיל צדקה אפי' באח נעלם ולא נודע מקומו נמי מועיל תנאי דהרי אינו נתבטל אלא אחר מיתת הבעל והוא איננו לפנינו ולא תטחן אשתו לאחר בחייו משא"כ לדידן י"ל שהיתה סבורה בין אירוסין לנישואי' יבורר מקומו איה והבעל יחקור בשבע חקירות להמציא לה שטר חליצה ע"כ התניתה וכשהגיעה נישואי' ולא נתברר מחלה כל התנאי מ"מ לו יהי' כן מ"מ כדאי טעמא של מעיל צדקה לסמוך עליו לחוד ועוד הא נהגנו להתנות שנית ושלישי' בשעת ייחוד וביאה והכא לא שייך שמשום כתובה לחוד' הי' התנאי כנ"ל ועוד במקומנו וזמנינו שהאירוסי' והנישואי' והביאה תכופי' זה לזה בהפסק איזה שעות לא שייך לומר שבשעת אירוסי' היתה סבורה שיחקור אחר האח הנעלם כבר מכמה שני' ולא נודע אם חי או מת ויבורר עתה בין חופה לביאה בשלמא נדרי' ומומי' אפשר לבדוק בזמן מועט כזה אבל לא לחפש אחר אח נעלם בסוף עולם א"כ דברינו קמו גם נצבו כמו נד וכן ראיתי מעשה מרבותינו הקדושי' וכן עשיתי אני מעשה בהיותי רובץ תחת משא דבר ה' בק"ק מ"ד שנת תקס"א לפ"ק [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' ק"י קי"א].


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:68:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:68:6)

משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:1)

**ה'**עמך גבור החיל תלמידי המובהק הרב המא"הג המופלג כש"ת מהו' פנחס ליב נ"י אב"ד דק"ק נייאזאטץ יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:2)

**הגיעני**נועם מכתבך ושאול באחת ע"ד ג' אחים א' מהם נשא אשה ואחר ד' חדשים שבק חיים לכ"ח והניח אשתו מעוברת כפי הנראה כי פסק וסתה מיד אחרי הנשואי' וכן הי' שילדה ה' חדשים אחר מיתת הבעל דהיינו ט' חדשים לנשואי' ולפסיקת וסתה והי' בן קיימא כפי הנרא' כי נגמרו שעריו וציפרניו אך לא האריך הולד ימי' כי מת אחר ד' ימים ללידתו ושוב מת גם אח א' משני אחים הנותרי' ונשארה האשה ספק זקינה לאח השלישי וזה הי' קיטע שחתכו רופאי' רגלו הימני' וכ' מעלתך וז"ל וחתכו הרופאי' את הארכובה התחתונה עד השוק ממש עכ"ל ובסוף דברי אגרתך כ' וז"ל ותמונת הקב הוא כך למטה מגיע עד הארץ ובתוך הקב הוא נותן את שוקו ומצד חוץ דהיינו העץ מגיע עד ידו הימני' ושם הוא נקשור ברצועו' סביב הגוף וסומך ידו על העץ והולך ובשעת חליצה בלי ספק שלא מהני זה שהרי הקשירות למעלה מארכובה עכ"ל בענין זה ונפשו בשאלתך להודיע דעתי הקלושה בהיתר היבמה הלז שהיא ילדה ורכה בשנים שלא תתעגן ח"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:3)

**ולהיות**כי באה בשאלה דברי' סתומי' שצריכי' ביאור ע"כ אמר הנה ג' אברי' ברגל אדם תחתונו נקרא פרסת הרגל ארכו מאצבעו' הרגלים עד עקבו וגובהו מהקרקע עד אסתוירא שקורין קניכע"ל בל"א ורש"י קורין לו קביל"א בלע"ז ומשם מתחיל השוק גבי אדם התחלתו מהאסתוירא קניכע"ל עד הארכובה שקורין קני"א בל"א והיינו באדם אבל בבהמה נקרא גם זה העצם רגל והוא הארכוב' הנמכרת עם הראש אבל באדם הוה זה שוק ודבר זה לחלק בין בהמה לאדם אם שהוא מוכרח בהרבה מקומות מ"מ מפורש בתוס' במנחות ל"ז ע"א סוף ד"ה קבורת ועיי' לשון רש"י שבת נ"ד ע"א עד כבלא פרק התחתון שקורין קוי"לא עכ"ל והיינו קבילא דשמעתין שהוא קניכעל ועל זה כתב תוס' שם עד שוק והכל חד דסוף הקבילא הוא תחילת השוק ועיי' רש"י מנחות ל"ג ע"א ד"ה אסתוירא וד"ה עבידא וכו' ע"ש ואמנם במקום סיום השוק בארכובה קני"א בל"א מתחיל הירך באדם ובבהמה שוק ששם דיני צומת הגידין וחתכת השוק ובחצי זה העצם יש עוד ארכובה שאינו ניכר מבחוץ אלא בגמל אבל בשארי בהמות אינו ניכר עד שיוסר משם הבשר שעל גביו ושם הוא סיום שוק של בהמה ומתחיל הירך שהוא עצם הקליות וסופו תחוב בגוף ושם מקום גיד הנשה על כף זה הירך ונקרא קיסר ביין ועיי' מ"ש כ"מ פ"ח משחיטה הל' י"ד וביבמות ק"ג ע"א דפריך משליתה היוצאת מבין רגליה ומשני עקביו נועצו' בין ירכותי' ויולדת פי' ויוצא השלי' בין פרסת רגלי' ממש משא"כ אי לא הי' העקבות מגיעות לירכותי' והי' יוצא בין שני עמודי רגלי' הי' נקרא יוצא מבין שוק ולא מבין רגלי' והכלל לא נקרא באדם רגל אלא הפרסה התחתונה והעמוד נקרא שוק ומהארכובה ולמעלה נקרא ירך ועיי' מתני' ר"פ הרואה כתם ושם נ"ח ע"א רש"י ותוספות ד"ה מקום חבק ובמ"כ מתוי"ט ספ"ק דאהלות ד"ה בקורסל ששגה והרכיב איברי אדם עם איברי בהמה ולא דק במ"ש תוס' מנחות הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:4)

**והנה**ביבמות ק"ג ע"א אר"פ האי אסתוירא עד ארעא נחית וכו' ורב אשי דחי דלמא כל דלהדי כרעא ככרעא דמי ע"ש ופי' הדבר כי בשר תחתית הרגל הוא גוף אחד כנראה לעין כל אך עצם ארכובת האסתויר' מופרד מעצמות הרגל שלפניו ופליגי ר"פ ס"ל דעצם האסתוירא עד ארעא נחית פי' הבשר שתחתיו שייך לו באופן שבשר העקב ותחתיתו אסתוירא יחשב וא"כ היינו רגל והשוק שבנוי על עצם האסתוירא הוא מעל רגל דאלת"ה אלא הבשר שבתחתי' העקב שייך לבשר שלהלן שבפני הרגל ולא לאסתוירא וא"כ האסתוירא שטמון בתוכו הוא ע"ג הרגל והשוק שעליו מעל דמעל אע"כ אסתוירי שייך לאותו בשר ואסתוירי גופא רגל הוא ורב אשי דחי דלעולם אין האסתוירי מן הרגל אך גם אינינו מעל לרגל כיון דעומד להדי כרעא פי' בשוק עם הרגל הבולט להלן אע"ג שהוא ע"ג בשר שבתחתי' העקב מ"מ עומד בהדי' ובשוה עם כרעא היינו שאר הרגל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:5)

**ונראה**נפקותא לדינא דלר"פ אסתוירא מקרי רגל א"כ להפוסקי' דקיטע אינו חולץ אם נחתך רגל עד האסתוירא והאסתוירא קיים חולץ דאכתי איכא רגל כמ"ש רמב"ן דאי שוק איקרי רגל הי' לנו להכשיר נחתך רגלו משום דקצת רגל קיים היינו שוק אלא משום דלא מצי דחיס ע"ש והכא בנשתייר אסתוירא דמצי דחיס חלוץ שפיר אמנם לרב אשי דלא מקרי רגל א"כ פסול למיחלוץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:6)

**ונ"ל**עוד נ"מ לרב אשי עיקר כרעא מה שבין אצבעו' לבשר שתחתי' העקב שהרי האסתוירא עומד על בשר העקב ולא מקרי מעל משום שהוא בשוה עם שאר הרגל הבולט לחוץ וא"כ אי מדחיס כרעי' אארעי' סגי לי' ומצי למדחיס הך בשר התחתון שבין האצבעו' לעקב אבל לר"פ יש לומר עיקר כרעא הוא העקב ובעי' למידחס דוקא העקב ומאן דמסגי אבשר האמצעי לא חלוץ כמאן דמסגי אאצבעו' לרמב"ם ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:7)

**וראיתי**ביש"ש פ' מצות חליצה סי' ט"ו כ' בשם א"ז צריך שיהי' המנעל גובה עד שיכסה האסתוירא וכ' עליו רש"ל דפסק כר"פ וכיון דאסתוירא נמי מן הרגל צריך לכתחילה שיכסה כל הרגל שוב מצאתי כ' יש"ש שבמרדכי ר"פ מצות חליצה מייתי בשם ראבי"ה וטוב שיהי' המנעל נמוך מן האסתוירא כדתנן מן הארכובה ולמעלה פסולה והגיה מהרש"ל שצ"ל מן הארכובה ולמטה כשירה משמע כשירה ולכתחילה לא ס"ל כרב אשי דאסתוירא איננו רגל וה"ל כחולץ מן השוק ע"כ טוב להנמיך לכתחילה שיהי' המנעל למטה מהאסתוירא ע"ש ולפע"ד נוסחא מוטעת נזדמנה למהרש"ל כי במרדכי שלפנינו כתב בשם ראבי"ה וצריך שיהי' המנעול נמוך מן הארכובה כדתנן מן הארכובה ולמעלה פסולה וקאי אהארכובה עליונה ומן האסתוירא לא מיירי כלל ומייתי מסיפא למעלה מן הארכובה פסולה ואין כאן מחלוקת ואף ס' התרומה סי' קל"ג כ' וצריך שהמנעל לא יהי' ארוך עד למעלה מן הארכובה כדתנן למעלה מן הארכובה פסולה וטעמא משום דהוי מעל דמעל אבל השוק אינו קרוי מעל דמעל משום דאסתוירא עד ארעא נחית עכ"ל הרי כולם פסקו כר"פ דס"ל רב אשי דיחוי בעלמא קאמר שוב מצאתי בקיצור פסקי מרדכי שחיבר הגאון מו' יוסף איטלנגן שנת שי"ט שם כ' כנוסחת מהרש"ל הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:8)

**וראיתי**בס' החינוך סי' תקצ"ט דבר נפלא וז"ל ויזהר שלא יהי' מנעל ארוך כ"כ שיעלה למעלה מן הארכובה שזה ג"כ הוא מעל דמעל אבל למטה מן הארכובה אינו ודאי מעל דמעל עכ"ל ולשון זה אין לו שחר מה לשון אינו ודאי ואולי מספקא אי הלכה כר"פ או כרב אשי אע"ג דגם לרב אשי לא הוי מעל דמעל מ"מ לכתחילה הי' לו להנמיך למטה מהאסתוירא כגי' מהרש"ל בראבי' ולר"פ אדרב' יש להגבי' למעלה אאסתוירא ע"כ כ' אינו ודאי מעל דמעל וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:9)

**אמנם**ראיתי בירושלמי דמייתי תו' ורא"ש ביבמות ק"ג כיני מתני' בקושר למעלה מארכובה הקשה והכתי' ורחצו בני אהרן ידיהם ורגליה' ותנן ברגל עד הסובך ומשני דהכא שאני כתי' מעל רגלו ומשמע דקו' זו תלי' במ"ש כיני מתני' בקושר וכן משמע להדי' מתוס' מנחות ל"ז ע"א סוף ד"ה קיבורת הנ"ל דהעתיקו גם הך כיני מתני' בקושר משמע דשייך להך קושי' והי' נ"ל דהואיל דארכובה דמתני' היינו ארכובת הסובך שהוא האסתוירא כמ"ש רא"ש בתשובה דכל פירקי האיברים נקראים ארכובה והביאו תוס' פ' בהמה המקשה במשנת בהמה שנחתכו רגלי' ע"ש וה"א נחתך למטה מסובך כשר דנשאר האסתוירא ורגל הוא וכר"פ ולמעלה פסול דלא נשאר אלא שוק ופסל לחליצה אבל השתא דאמר כיני מתני' בקושר ואין שום סברא לקשור למטה מהסבך ואין שם מקום קשירת הרצועות וע"כ למטה מארכובה עליונה קאמר וזהו השוק ושם כשר והקשה מורחצו וכו' ומשני דהכא מעל רגלו כתיב ושוק הוי מעל רגלו והשת' לפ"ז צריך להבין באמת מ"ט דחק ירושלמי ומוקי לי' בקושר ולא בנחתך למטה מאסתוירא כשר דעדיין האסתוירא קיי' אע"כ צ"ל ס"ל כרב אשי דאסתוירא לא מיקרי רגל ודוקא כי איתא לרגל וקושר למעלה מאסתוירא לא מיקרי מעל דמעל משום דכל להדי כרעא ככרעא דמי אבל אי ליתא לרגל האסתוירא לא מיקרי רגל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:10)

**ויש**מקום עיון בש"ס דילן דפריך מבעלי קבין ומאי קושייתו דלמא משנתינו שנחתך למטה מארכובת הסובך וכשר ובעלי קבין היינו שנחתך גם האסתוירא ואין לומר דפשיטא לי' דאסתוירא לא מיקרי רגל כמ"ש בירושלמי דהא השתא לא ידע פירושו דרגל אלא בעי למילף מבעלי קבין דברייתא וא"כ נימא כנ"ל והא בשמעתין לא קאמר דמיירי בקושר וצ"ע לכאורה ומזה הכרח לשיטת הרי"ף ורמב"ם ותוס' דאמימר דפוסל חליצת מאן דמסגי אלוחתא משום דחיסא כ"ש קיטע דלא דחיס ובעי' דחיסה עכ"פ בבשר שבין אצבעו' לעקב וכמ"ש לעיל בדרב אשי וא"כ מתני' ע"כ בקושר וכירושלמי ופריך שפיר דהרי אין דרך לקשור למטה מאסתוירא ומוכח גם מש"ס דילן כרב אשי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:11)

**והנה**רמב"ם כ' מי שרגלו עקומה וכו' או שהולך על אצבעו' רגליו ולא הזכיר כלל אלוחתא דש"ס שנהפך העליון לתחתון ותחתון לעליון ואי דאתי' מק"ו דהנך א"כ קשה מנ"ל לרמב"ם זה החידוש דלמא דוקא בנהפך דלא דחיס כלל אבל הני דדחסי במקצת רגלו חלוץ וכן פסק בתשו' ר' אהרן ששון ס"סי קמ"ג באמת וכ' דרמב"ם דעת יחיד בזה ומה שנ"ל אמת נכון בזה מ"ש מגדל עוז דרמב"ם מפרש אלוחתא אצבעו' רגלם שנקראי' לוחות בלשונם וא"ש עד שבתחילה עלה בדעתי דגם רבינו חננאל שבתוספות נמי מפרש כן לוחתי' אצבעות ורש"י לשיטתו דמפרש לוחו' שנהפך כרעי' לא הו"מ למימר משום דחסא דמדנקט לוחות שנהפך לגמרי אפי' נהפך מקצת או הולך עלי אצבעות נמי ע"כ מפרש משום דהתחתון הוא עליון ואין כאן רגל ור"ח פי' לוחות אצבעו' ע"כ פי' משום דחסא שוב ראיתי דבערוך ערך לחת פי' כפרש"י וראב"ד שנהפך רגלו ומ"מ יהיב טעמא משום דחסא וגם במרדכי ר"פ מצות חליצה בשם ר"ח משמע שר"ח מפרש לוחות כפירש"י ע"ש א"כ הדרנא בי אבל עכ"פ אמת דרמב"ם מפרש כמגדל עוז לוחת' אצבעו' רגליו ומכ"ש מי שרגליו עקומה או קצת הפוכה דאע"ג דכל הנך יכולי' למדחס ע"י הדחק מ"מ פסול דדחיסה גמורה בעי' כיון שהוא מן התורה לרי"ף ורמב"ם ומטעם שכ' הגאון מוה' זלמן עמריך זצ"ל בס' שש זרעוני ערוגה דמדלא כתי' לשון של נעלך או ושלף איש נעלו ושינה וכ' לשון חליצה שמורה על דבר הנשלף בכח עצום ע"י דחיסא דילי' וכיון שהוא מן התורה בעי' דחיסא מעלי' ומשו"ה פסול אפי' הולך על אצבעו' אלא לפ"ז אכתי תיקשי לימא רבותא טפי אפי' הולך על צד כפות רגלו מה שבין אצבעו' לעקיבו נמי לא חלץ דלא מצי למידחס בשר עקיבו אע"כ כרב אשי דבאמצע רגלו סגי דמשו"ה לא מיקרי אסתוירא מעל משום דקאי להדי הך כרעא ומוכח כרב אשי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:12)

**ונשאר**לנו מהנ"ל פלוגת' בין הפוסקים אי הלכה כר"פ או כרב אשי ומיהו במנעל גבוה או נמוך ליכא נפקותא לדינא דכבר דחה מהרש"ל ביש"ש ואמר דלמעלה מארכובה כשר אפי' לכתחילה וכן מנעל שחופה רוב הרגל כשר אפי' לכתחילה וליכא נפקותא אלא בנחתכה רגלו עד האסתוירא דלרב אשי לא חלוץ ולר"פ חלוץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:13)

**ועתה**מ"ש מעלתך דנחתך הרגל עד השוק ממש אי האי ממש לאו דוקא והוא רק עד האסתוירא א"כ לכמה פוסקים מכשירי' נקטעה רגלו ולהפוסלי' נמי הא כמה פוסקי' כרב פפא ואסתוירי רגל מיקרי אע"ג דלרמב"ם דפסק כרב אשי לא חליץ ועשינו לו סמוכי' משני תלמודיי' בבלי וירושלמי מ"מ כדאי הי' הנך פוסקי' החולקי' לסמוך עלייהו בשעת הדחק ועיגון כזה אבל אם עד השוק ממש דוקא הוא וניטל גם האסתויר' א"כ פלי' בפלוגתא לרש"י וראב"ד ורא"ש ולר"ח ורשב"א ורז"ה קיטע חולץ ולתוס' ורי"ף ורמב"ן לא חליץ וצע"ג למעשה אפי' בספק חליצה ונדבר מזה להלן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:14)

**אך**שבתי וראיתי מסוף דבריך ניכר שכתב מעלתך שסומך ידו על עץ שעולה למעלה ונקשר בגופו כמו שהעתקתי הנה בודאי אי לא נחתך אלא עד השוק בסוף האסתוירא אע"פ דמסגי גם בסיוע העץ שסומך עליו מ"מ היינו קב הקיטע לשיטת תוס' שבת ס"ה ע"ב וביומא ע"ח ע"ב דעיקר משענתו על עץ הסמוכו' ומ"מ חולץ בקב הקיטע כיון שהלך בו קצת עכ"פ מיהו אין משם ראי' די"ל תוס' לטעמי' דס"ל קיטע לא חליץ וקב הקיטע מיירי דיהיב לאחריני וחליץ ולפי' הר"י פורת ביומא ושבת הנ"ל בלא"ה ע"כ צ"ל דיהיב לאחריני דהרי הוא אינו הולך כלל על אותו הקב ורש"י דלא מוקי לי' דיהיב לאחריני אלא הקיטע בעצמו חולץ בו מ"מ הא לרש"י אינו סומך על שום עץ ואפשר הסומך על עץ גם לרש"י פסול דאין זה נעל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:15)

**יהי'**איך שיהי' לא נראה לי דע"י חתיכת פרסת רגלו יהי' צריך עץ וגם לקשור הקשרים בוופו דוקא אע"כ מ"ש מעלתך נחתך עד שוקו ממש שלא בדקדוק כ"כ אלא נחתך עד ירכו ממש ואי האי ממש דוקא שלא נשארו שיורי מהשוק כלל ונחתך בתוך הארכובה וראש יריכו נסמך על חקיקת הקב אין כאן מקום לשאלה דהרי אין אדם יכול לחלוק על הירושלמי דמפרש למתני' בקושר למעלה מארכובה ופי' הרא"ש בנחתך רגלו ולא נשאר מהשוק מקום לקשור בו קשריו והוא אינו יכול לילך בלי קשירה הו"ל כחולץ למעלה מארכובה ופסול ולכאורה זה מוכח בפי' המשנה לפמ"ש רא"ש פ' בהמה המקשה אמתני' דהתם סתירת הדיוקים למעלה מארכובה פסול הא תנן הארכובה כשר ולמטה מארכובה כשר הא תוך ארכובה פסול ע"ש לכן סבירא לי' לרא"ש אליבא דירושלמי דלמטה מארכובה מיירי בנחתך כשר הא תוך ארכוב' פסול וסיפא מיירי בקושר למעלה מארכובה שנשאר מהשוק כדי לחלוץ בו אך לא כדי לקשור וקושר למעלה מארכובה פסול הא קושר בתוך ארכובה כשר כיון שנשאר מן השוק כדי לחלוץ אע"ג דהקשרי' בעינן בתוך ארכובה כשר כנלע"ד וא"כ הכא דאפי' נשאר קצת מהשוק שנחלץ בו רק הקשרים המה למעל' מארכובה פסולה מכ"ש שאין נשאר כלל מהשוק ויהי' החליצה מן הירך הו"ל המנעל שם כחולצת חלוקו ומלבושיו וכמ"ש הרמב"ן במלחמות ה' אפי' לא תצטרך חליצה רק לחומרא בעלמא אין מקום ולא התחלה כלל אמנם אם אולי האי ממש אין בו ממש ולא נחתך עד הירך ממש ונשאר מקום בשוק לחלוץ בו ויכול לילך קצת בלי הני קשרי' או יכול לקושרם בתוך ארכובה עכ"פ דנפלין ברברתי הנ"ל אי קיטע חליץ או לא ובעלמא כה"ג הי' דעתי נוטה לדעת הגאון בית מאיר סי' קס"ט דכל כה"ג מצוה ליבם גם בז"הז דרכי' דרכי נועם כתיב וכדעביד עובדא הגאון שבות יעקב דלא כשב יעקב ע"ש אך הכא איכא זבורא בעקרבא שילדה ולד שנגמרה לו שעריו וציפרניו ומת בתוך שלשים א"כ ליבומי' לא יכול אך גם בזה באו דברי מעלתך סתומי' בלא ביאור אי חלה ומת או פיהק ומת או נפל מן הגג וכדומה והי' לך לבאר ולא לסתום:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:16)

**והנה**בשבת קל"ו ע"א מסקי' פיהק ומת כ"ע לא פליגי דלאו ודאי בן קיימא הוא והרי"ף לא מייתי להאי וכ' רמב"ן במלחמו' ה' דס"ל חלה הרי הוא כפיהק ומדאמרי' שם בסמוך מת בתוך שלשים או נישאת לישראל חולצת ואי נישאת לכהן לא תחלוץ וסתם מת היינו חלה ומת ולרי"ף היינו חלה היינו פיהק ש"מ דרבא ורב משרשי' ורבינא כולהו ס"ל בפיהק נמי פליגי רבנן ובאשת כהן לא תחלוץ ולפ"ז אפי' בפיהק ממש נמי אוקמא אדאורי' ואמנם ר"ז הלוי ס"ל חלה הרי הוא כאכלו ארי וההוא דמת בתוך שלשי' אפי' מיירי בחלה מ"מ אין ראי' דאין הלכתא כאביי בפיהק ולפ"ז לרז"ה בפיהק הוי ספיקא דאוריי' אבל מ"מ בחלה ומת תוך שלשי' ממ"נ תשתרי אשת כהן בלא חליצה אם הוא בכלל אכלו ארי כהרז"ה הרי הלכה כרבנן בהא ואי הוא כפיהק כהרי"ף הרי פליג רבא וסיעתו על אביי נמצא שרי' ממ"נ וכן כ' רמב"ם חלה ואכלו ארי בחד בבא דספיקא הוי ובספ"ב מייבום כ' שאותן הספיקות שהזכיר לעיל בפ"א אם אשת כהן היא לא תחלוץ וכן הטור סי' קנ"ו כייל חלה עם אכלו ארי והיינו כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:17)

**אך**הרבינו יונה ס"ל חלה הרי הוא כפיהק כמ"ש רמב"ן ג"כ אך ס"ל דמת בתוך שלשים מיירי באכלו ארי ולפ"ז בחלה ומת בתוך למ"ד הוי ספיקא דאורייתא וזה ע"כ שיטת בה"ג דמייתי רמב"ן אלא שכ' הא דמת בתוך למ"ד מיירי ביום למ"ד ומשו"ה מקיל באשת כהן ורמב"ן כ' עליו שהוא שיבוש דמבואר בבכורו' דיום שלשי' כלפניו וביבמות פ' החולץ כתב תוס' בשם רש"י כן והקשו ג"כ כנ"ל ולא זכיתי להבין דהמעיין שם בסוגי' יראה דר"ע ס"ל דבכור ועירוכי' הוי ב' כתובי' הבאי' כאחד דהני הוי יום למ"ד כלפניו משא"כ בעלמא אלא דבהא פליגי ת"ק ור"ע לר"ע מספקא לי' אי ילפי' בכורי דורו' מבכורי מדבר או לא ילפי' משום ב' כתובים ולת"ק פשיטא לי' דבכורי דורו' ילפי' מבכורי מדבר אע"ג דהוי ב' כתובים אבל כ"ע מודי' דהוי ב' כתובי' ולא ילפי' מיני' בעלמא והנה לרשב"ג דס"ל טעמא דקרח דפדויו מבן חדש תפדה משום חשש נפל הוא וא"כ כיון דקיי"ל דילפינן בכור מבכורי מדבר א"כ כל בכור יום שלשים כלפניו וכיון דהטעם הוא משום חשש נפל ממילא מוכח דטבע כך הוא שסימן נפל הוא למ"ד יום שלשים כלפניו ועיין מהרש"א שם אך לרבנן דלא ילפי מבכור דס"ל התם גזירת הכתוב הוא וכ"כ להדי' תשב"ץ ח"ג סי' רנ"ז ואמנם מ"מ ס"ל מסברת חוץ דבפיהק בתוך שלשי' יום הוי סי' לנפל אבל לא מבכור ילפי' א"כ הני שלשי' דנפל ממעטי מב' כתובים דיום שלשים הוא כלאחר שלשים ודוקא בכור מבכור ילפי' אבל בעלמא יום שלשים כלאחר שלשים וא"כ נמצינו למדין כי היכא דאכלו ארי בתוך שלשים הוי בן קיימא לרבנן דלא ילפי' מפדויו מבן חדש תפדה ה"ה נמי אפי' פיהק ביום שלשים דלרבנן הנך שלשי' דנפלי' יום שלשים כלאחריו אמנם לרשב"ג כיון דאכלו ארי בתוך שלשי' הוי נפל משום דדריש טעמא דקרא דבכור מטעם נפל וכפירש"י במתני' ודבכור ה"נ יום שלשי' כלפניו מה"ט גופא והשתא כי היכי באכלו ארי בתוך שלשים או נישאת לכהן לא תחלוץ ה"ה אי פיהק או חלה דהוי כפיהק ומת ביום שלשים נמי אי ניסת לכהן לא תחלוץ ודברי ה"ג ורש"י ברורי' לפע"ד ודברי רמב"ן ותוס' פ' החולץ תמוהי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:18)

**שבתי**וראיתי דס"ל דרש"י ורמב"ן ר"פ כי תשא פליגו דרש"י ס"ל שנות אדם מונין מתשרי ורמב"ן פליג דהא בעירובין בעי' מעל"ע והיינו מדכתיב ומעלה ובכל מנייני מדבר נמי כתיב ומעלה ע"ש וצ"ל רש"י ס"ל דלא מדכתיב ומעלה נפקא לן מעל"ע אלא כמ"ש תוס' בעירוכין י"ט ע"א ע"ש וא"כ במנייני מדבר אע"ג דכתיב ומעלה מ"מ לא בעי מעל"ע אלא מתשרי מנינין ולפ"ז לרמב"ן י"ל דבהא פליגי ת"ק ור"ע דלת"ק לא הוי שני כתובי' דמעלה דעירובין אצטריך מעל"ע ומעלה דפקד בן זכר למילף מיני' בכל התורה ביום שלשים כלפניו ויפה השיג הרמב"ן לשיטתו וא"כ רש"י לשיטתו יפה פסק כה"ג ולא חייש לקו' הרמב"ן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:19)

**ויל"ד**עכ"פ לר"ע מפורש דאיכא שני כתובים ויודה הרמב"ן דלר"ע לא דריש ומעלה למעל"ע ומונין שנות אנשים מתשרי ותיקשי קו' רמב"ן ר"פ כי תשא וכי לא מתו מעם רב כזה ונ"ל דס"ל לר"ע כמ"ד בילקוט וברבה נשא פ' ז' ע"ש דביום מ"ת פסקו מיתה ונעשו חירות ממלאך המות ולא חזר עד אחר מתאוננים בשנה שנית והיינו דקאמר ר"ע בסוכה כ"ה ע"ב מישאל ואלצפן הי' ולא אמר מתו מצוה הי' אלא דסבר לי' לא מת אחד עד שנה שני' ואמנם רמב"ן סבר לי' להלכתא כמ"ד התם בילקוט דאחר העגל מיד חזרו למומן ומתו וכדמשמע סתמא דתלמודא פ"ק דע"ז חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון ע"ש משו"ה הקשה על רש"י וכי לא מתו ואין להאריך בזה מ"מ עמדנו תלי"ת על פלוגתת רש"י ורמב"ן וא"כ איכא ה"ג ורש"י ורבינו יונה דכולהי ס"ל חלה הרי הוא כפיהק ואפ"ה הלכה דמודו רבנן לרשב"ג בפיהק או חלה ומת בתוך שלשים דהוי ספיקא דאוריי' ומי יקיל ראש להתיר נגד עמודי עולם ובפרט בה"ג דכל דבריו דברי קבלה ובאמת מלשון רש"י ד"ה שפיהק וכו' לא משמע קצת כן מ"מ י"ל ע"פי מ"ש במלחמות ה' ע"ש וכ"כ הרב"י בשם הריב"ש דרש"י ס"ל חלה הוה כפיהק ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:20)

**ואע"ג**דכל אלו הנאמרי' היינו בסתם תינוקת שהם ספק בן ח' ספק בן ט' אבל בידעינן בודאי שכלו לו חדשיו מ"מ לא משכחת כלו לו חדשיו בודאי אלא בעל ופי' כמ"ש הטור וכל הפוסקי' פה א' ועיי' ריב"ש סי' תמ"ו וגם רש"י פי' כן בשבת קל"ו ע"א ד"ה לא נצרכי' וכו' ע"ש וביבמו' ס"ט ע"ב ד"ה עד וכו' ומה שפירש בנידה למ"ד ע"א במתני' מ' יום לטבילתו ר"ל לטבילת לידה כן כתבתי בגליון ש"ס שלי ושוב מצאתי כן בסדרי טהרה סי' קצ"ד סק"ז עכ"פ אין פסיקת וסתה ראי' כלל וכמ"ש ריב"ש סי' תמ"ו הנ"ל וא"כ נידן שלפנינו הרי הוא כהמון כל הולדות שהם ספק בן ח' ספק בן ט' וכיון שמת תוך שלשים א"א לפוטרו בלא חליצה ולא להתירה ליבם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:21)

**אך**מ"ש מעלתך שנגמרו שעריו וצפרניו והנה בתוס' יבמות פ' ע"ב מבואר דפשיטא להו דרבי ורשב"ג אהדדי אתמר דבעי' גמרו וגם שיהי' שלשים יום ואפי' בסתם ולד דהרי כ' שם שהוכרח דרשב"ג קאי גם אסתם ולדות דאל"ה מה בא להוסיף על רבי א"כ מבואר מזה דרבי ורשב"ג חדא נינהו ולא בא להוסיף אלא סתם ולדות נמי בעי' תרוויי' וכ"כ הטור להדי' והב"י כ' שלא ידע מנ"ל הא והנה מבואר כן וכבר עמדו האחרונים בזה וראי' ברורה לשיטה זו מ"ש תוס' שבת קל"ו ויבמות שם דא"כ לא משכחת לרשב"ג בן ח' שיהא אסור לטלטל פי' אי אפי' בלא גמרו משכחת שיהי' בן קיימא ע"י שישהא מ' יום א"כ אמאי לא יהא מותר לטלטלו על ספק קטן כזה שמא יחי' שלשים יום כמ"ש תוס' פ' ע"א ד"ה והא תני' ואם הי' יכול להיות בן קיימא לא הי' אסור לטלטלה ומה שכ' תוס' שם בסוף הדיבור ומילתא דלא שכיחא היא ואסור לטלטל עכ"ל אינינו סתירה לתחילת דבריהם וכמו שחישב מהרש"א במהדורא בתרא ונדחק ולא עלתה בידו ע"ש די"ל בהס"ד הוס"ל לש"ס דרבי אבוהו כללא כייל כל בן ח' אפי' בעל ופי' והוא בן י"ח אפשר לו לחיות וממתיני' לו עד כ' שנה וא"כ אפי' יהי' מציאות רחוק מ"מ קשה מ"ט יהי' אסור לטלטלו כיון שאפשר לחיות אמנם הש"ס מסיק דכל ודאי בן ח' א"א לחיות בשום אופן ואסור לטלטלו אך אי גמרו שעריו וציפרניו אית בי' ספק רחוק דלימא אינו בן ח' אלא הן ז' ואשתהי ולהיות סברת שיהוי לרבנן סברא רחוקה מאוד בעי שיחי' ג"כ עשרים שנה וזהו הוא ההפרש שבין רבי לרבנן דלרבי חשש שיהוי חששא קרובה דבגמר שעריו וציפרניו ושיהוי שלשים יום סגי שנאמר אשתהי וא"כ ה"ה אשה שפירש בעלה ממנה יב"ח בחזקת כשירה דילה לחוד תלינן באשתהי משא"כ לרבנן דאע"ג דנגמרו שעריו עדיין לא תלינן באשתהי משום שהוא חשש רחוק מאוד ואע"ג דנגמרו שעריו לפנינו מ"מ לא תלינן בשיהוי ה"ה שאין לתלות באשתהי בחזקת כשירות שלה לחוד ומשו"ה לא אתי' רבה תוספאה כת"ק ולפי אותה סברא אסור לטלטלו כיון שכל בן ח' אסור לטלטלו רק זה הואיל וחזי' בי' גמר שערות איכא למיחש שמא בן ז' הוא ואשתהי והוא חשש רחוק וצריך מיתון עשרים שנה וכולי האי ואולי בודאי שפיר הוא דאסור לטלטלו ואין כאן סתירה ולעולם כלל מוכח הוא דכל שאפשר לו לחיות מותר לטלטלו והשתא אי ס"ד דרשב"ג אפי' בלא גמרו מספקא לי' בבן קיימא אפי' בודאי בן ח' וממתיני' לו רק שלשים יום איך אפשר שיהי' אסור לטלטלו וכל רואה בתוספתא יראה ויבין דא"א לפרש באופן אחר דרשב"ג ורבי ארישא קאי דבן ח' אסור לטלטלו ועל זה שאל איזה בן ח' ואמר ת"ק כל שלא כלו וכו' ורבי אמר כל שגמרו וכו' ורשב"ג אומר כל ששהו ואלא שהתוס' כ' דס"ל לש"ס דרשב"ג קאי נמי אסתם ולדות מדמייתי קרא דופדויו מבן חדש תפדה ועוד מדאמר כל ששהה אבל אבן ח' בודאי דקאי ארישא דאסור לטלטלו ויש לתמוה בזה על הגאון עצי ארזים סי' ד' ס"ק כ"ד וע"ש והאמת כמ"ש והשתא כיון דע"כ קאי ארישא דבן ח' אסור לטלטלו וכללא הוא כל שאפשר שיחי' אינו כאבן א"כ לא משכחת לרשב"ג אסור לטלטלו אלא בלא גמרו ורשב"ג מיירי בגמרו דבעי נמי שלשים ורבי ורשב"ג אהדדי אתמר וכהתוס':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:22)

**וראיתי**דבר מתמי' בש"ג פראד"מ בשם המרדכי פי' מחודש בדברי ת"ק איזהו בן ח' כל שלא כלו לו חדשיו פי' שממתיני' לבן ח' עד זמן שיכלו לו ט' חדשים באויר העולם ואז יהי' בן קיימא ויש בזה להקל ולהחמיר דלהש"ס דיולדת לט' אינה יולדת למקוטעי' ואריך זמן לפעמים ב' חדשי' אם הפילוהו בתחלת חדש השמיני ממתין לו קרוב ב' חדשים ולרשב"ג סגי בשלשים יום ואמנם להפוסקים דבז"הז יולדת למקוטעי' א"כ סגי' בפחות מחדש א' עד כלות חדש הח' ועוד יום א' בחדש הט' ולרשב"ג בעי דוקא שלשים יום והנה דברי המרדכי האלו נמצאו בפראד"מ סימן ת"כ שכ' בן ח' אסור לטלטלו עד שיכלו לו חדשיו משמע דהכונה כש"ג הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:23)

**והנה**אם כוונתו שאם יחי' עד כלות חדשי עיבורו ה"ז סימן שבן ז' ואישתהי תיקשי מהש"ס דלפ"ז רבה תוספאה כת"ק. נמי אתי' וצ"ל דאה"נ דבן ח' הוא ואינו ראוי לחיות מבטן ומלידה אך עבדין לי' סמאי בע"הז וחי ומש"ה אסור לטלטלו דעדיין אבן הוא ולא נגמר בגולמי כלים שאינם ראוין למלאכתם שאינם ניטלין בשבת ואם ישהה עד כלות חדשי עיבורו פנים חדשות באו לכאן ולא מצאתי לו חבר בפוסקים והוא דבר חדש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:24
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:24](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:24)

**וקצת**יש סיוע לזה בפירש"י יבמות פ' ע"ב אמו שוחה עליו ומניקתו מפני סכנה פירש"י סכנת האם והבן והוכיח לזה דאלו משום אם לחוד תניק ילד אחר או תחבולה אחרת כמנהג נשים שמתו בניהם ואי משום בן לחוד מ"ש דנקיט אמו שוחה עליו אפי' אחרת נמי אע"כ בצירוף שניהם התירו האם והבן יחדיו מ"מ מוכח קצת שאינו מת ממש ויש תקוה להחיותו וכסברת מרדכי הנ"ל ובתשובה אחרת נתקשיתי בספק בן ז' ספק בן ח' דמוהלין אותו ממ"נ לא הבנתי אי מחללין שבת על פיקוח נפשו או לא אי מחללין עליו שבת ואין הולכין אחר הרוב בפ"נ ומכ"ש בספק א"כ איך נימולו ממ"נ דילמא יסתכן אחר המילה ונצטרך לחלל שבת על הספק ואי אין מחללין שבת על פ"נ של זה כדעת הסמ"ג ומייתי לי' ד"מ בי"ד סס"י רס"ו א"כ איך נמולהו ממ"נ ואחר המילה יסתכן ובשבת א"א להמציא לו רפואה דאין מחללין עליו שבת וימות ואולי בן ז' הוא והרי אפי' בן ח' וודאי כ' רש"י דעושין תקנת מפני סכנת הבן ומיהו בש"ס אפשר לומר דאה"נ מלין אותו סמוך לליל מוצאי שבת ממש באופן שאחר המילה יוצאי' כוכבים ויוכל להתעסק ברפואתו אך מסתימת הפוסקי' לא משמע כן אלא מלין אותו בבקר בבקר ועוד למאי דקיי"ל בין השמשות תרי תילתא או תלתא רבעי מיל ונמול אותו קודם זה הזמן גם זה זמן רב הוא וצע"ג ואין כאן מקומו וגם ממהל היכי מהלינן דש"ס אסוגי' דעלמא ומעשים בכל יום קאי והתם בודאי מולין אותו ביום ולזה י"ל דסתם ולד ודאי מחללי' על פ"נ מדינא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:25
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:25](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:25)

**נחזור**להנ"ל דיש הכרח לשיטת תוס' דרבי ורשב"ג אהדדי אתמר ועוד נ"ל קצת ראי' מהס"ד דשבת קל"ו ע"א דפליגו בפיהק ורשב"ג מודה באכלו ארי' ולכאורה צ"ע הא רשב"ג עיקרו קאי אבן ח' ודאי אלא שכולל גם סתם ולדות ובבן ח' ודאי אין ספק דבעי' שום קצת ברור עכ"פ שנסתפק בו אולי אישתהי ומכ"ש שלא נאמר וודאי אישתהי בלי שום ראי' ואיך א"כ אם אכלו ארי' בתוך שלשים וגם שעריו לא נגמרו והוא ודאי בן ח' איך יעלה על הדעת שנסתפק בו שהוא בן קיימא ואישתהי וע"כ בבן ח' ודאי אין חילוק בין אכלו ארי' לפיהק וא"כ ה"ה בספק וסתם ולדות דהרי בחדא מחתא מחתינהו רשב"ג וא"כ איך ס"ד דבאכלו ארי' מודה רשב"ג אע"כ צ"ל דרשב"ג מיירי בגמרו סימניו ושפיר י"ל אפי' וודאי בן ח' הואיל וגמרו סימניו אי לא דפיהק ומת הי' מחזיקו רשב"ג לבן קיימא ולא מיירי אלא בפיהק אלא די"ל דהיינו להס"ד אבל למסקנא דר"פ ור"ה ברי' דר"י דפליגי באכלו ארי' ובפיהק גם רבנן מודו י"ל דרשב"ג לא קאי אגמרו ורבי לא קאי אשלשים יום אבל ראי' ראשונה מוכרחת לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:26
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:26](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:26)

**איברא**דעת הרבה מהראשונים כהרמב"ם לפי מה שהבין ה"ה פ"א מיבום דגמרו לחוד סגי מן התורה ועדיף משלשים ורשב"ג מודה לרבי ולא מיירי רשב"ג אלא בלא גמרו וא"כ קשה כנ"ל והנה עיי' פ"א ממילה שכ' רמב"ם בן ז' שנולד שלם מחללינן עליו שבת ספק בן ז' ספק בן ח' מלין ממ"נ אי בן ז' שלם הוא וכו' והקשה הכ"מ אי שלם הוא ונגמרו שעריו אפילו בן ח' ודאי נמי והנלע"ד לפי מה שהבנתי מדקדוק לשון רש"י יבמות פ' ע"א ד"ה ובן ח' וכו' אעפ"י שגמר שערו וצפרניו כשנולד עכ"ל משמע דוקא שראינו הסימני' בשעה שנולד נולדו הסימני' משא"כ אם נגמרו אח"כ משיצא לאויר העולם אין כאן ראי' שכלו לו חדשיו דאוירא דעלמא גרים לי' ולעולם נפל הוא וכן בדין דהרי לרש"י ותוס' הוי ספק נפל עד עשרים שנה וכי ס"ד דיהי' גדול ובן י"ט שנה ולא נגמרו לו שעריו וציפרניו אע"כ הגמר של אחר לידה לא מעלה ולא מוריד וסברא נכונה היא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:27
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:27](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:27)

**ואמנם**נראה הרי"ף ורמב"ם אינם מפורשי' כפירש"י אלא כרמב"ן בס' תולדות אדם ובמלחמות ה' דר' אבוה אלא גמרו קאי וגרסינן בש"ס בלא נגמרו שעריו ועשרים שנה לא קאי אבן ח' אלא אסריס ואילוני' והכי קאמר ר' אבוה סי' בן ח' דהיינו שאינו מבורר לנו שהוא בן ח' אלא ע"י סי' שלא נגמרו שעריו ועי"ז אנו רוצים להוכיח שהוא בן ח' אין עושין מעשה על היכר אותן סי' להתירה ליבם ע"ש והיא שיטה מחוורת ומרווחת בזה שיהי' סי' סריס ואילוני' שוה לסי' בן ח' דתרווייהו סי' לגרוע הוא זה שהוא סריס וזה שהוא נפל משא"כ לרש"י סי' סריס הם לגרוע ובן ח' הוא למעליותא שיהי' בן קיימא והוא דחוק והנה א"כ לשיטה זו אין הכרח שיהי' סימני' מיד בשעת לידה שהרי כ' שנה לא קאי אבן ח' אלא אסריס וא"כ י"ל סי' גמר שערות מועילין אפי' אחר שיצא לאויר העולם מ"מ מסברא נ"ל אפי' בלי הכרח כל שנולד לפנינו ושערו לקוי וצפרניו אינם נגמרי' הרי הוא נפל ואין מועלת במה שיגמרו אח"כ (אם לא שידע בוודאי שכלו לו ט' חדשי' כגון שבעל ופי') וראי' ברורה לזה שהרי בפ"א מהל' יבום כ' רמב"ם וילדה ויצא ולד חי לאויר העולם אפי' מת בשעה שילדה וכו' ולא הזכיר כלל דבעי גמרו סי' וכ' ה"ה שרמז במ"ש וילדה ויצא ולד דאי לא נגמרו לאו ולד הוא אלא הפילה נפל ע"ש ומעתה כיון שגמירת סי' נרמזו בלשון ילדה ע"כ צריכי' להיות' בשעת לידה ולא אח"כ ובאמת דין זה אינו מבואר בפוסקי' אבל הוא אמת לענ"ד והשתא בסתם ולדות שלא השגיחו עליו ביום לידתו אי נגמרו או לא ואח"כ מצאו שערו וציפרניו שגמרו אמרי' מסתמא כן נולד דכיון דאין ריעותא לפנינו אזלי' בתר רוב נשים בני קימא יולדת לט' חדשים ומספיקא לא מפקי' לי' מרובא כיון דליכא ריעותא לפנינו ואך אי וודאי לאו בן ט' הוא אלא ספק בן ז' ספק בן ח' ולא השגיחו עליו ביום לידתו ולאח"כ מצאו בו גמר סי' בהא יש לספק אי נימא כבר הי' בו אותו סי' ביום לידתו ובן ז' הוא ושלם הוא וכרוב נשים דבני קיימא יולדת אי נימא בן שמונה הוא וכרוב נשים לט' יולדת ולא לז' והאי נפל ששגרתו אמו הוא כמ"ש סברא זו מהרי"ק שרש ק"ג והואיל ואיכא רובא לכאן ורובא לכאן חיישי' שמא גמר שעריו הי' אח"כ אלא מ"מ מלין אותו ממ"נ ולא עוד אלא אפי' נולד ודאי בן ז' כגון שבעל ופי' דבבן ט' כי האי גוונא אפי' לא נגמרו שעריו ולד מעליתא הוא דאין אחר כילוי חדשיו הרהור של כלום ומ"מ בבן ז' אי איכא ריעותא דלא נגמרו חיישי' שמא נפל הוא ובן ששה ואשתהי כיון שלא נגמרו שעריו בפנינו ואיכא ריעותא גדולה דלא סמכי' אחר רובא דבני קיימא יולדת כיון דעכ"פ היא ממיעוטא דלאו לט' יולדת והשתא דברי רמב"ם פ"א ממילה מבוארי' היטיב בנולד לז' ושלם הוא פי' שראינו גמר שעריו ביום הלידה מלין אותו בוודאי בשבת ואי ס' בן ז' וס' בן ח' ובכלל הספק שהוא שלם בפנינו אלא שלא בדקנוהו ביום הלידה מלין אותו ממ"נ אי בן ז' הוא ושלם הוא פי' שאותן שערות הי' ביום הלידה הרי מלין אותו ואי בן ח' הוא פי' ואינינו שלם שאותן שערות לא הי' ביום הלידה הרי מחתך בבשר בעלמא ודברי רמב"ם מבוארי' בלי שום פקפוק מיהו מה שהחליט רמב"ם דחתיכת בשר בן ח' הוי כמחתך בשר בעלמא היינו דסמך על שינוי דש"ס והרי"ף לא מייתי לי' ועי' חי' רשב"א בשבת וכ"כ ראב"ן דף ס"ו ע"ב סי' ש"ל וז"ל ואהאי לא סמכי' דדיחוי' הוא ולא עיקור דאשנוי' לא נסמך ע"ש ועוד מצאתי בירושלמי סוף פ' נושאי' על האנוסה לבתר דמייתי הך ממ"נ דמחתך בבשר בעלמא הוא מסיים במסקנא רבנן דקסרי אמרי' ר' יעקב בר רסיו שאל מי יימר דמותר לחתוך בשר שלא לצורך ר"ל בשר בן ח' דגם זה נקרא חבורה ונשאר שם כן במסקנא וגם בש"ס דילן מייתי תנאי דפליגי בהכי לפירש"י עיין חי' רשב"א א"כ למעשה צ"ע בהא אבל עכ"פ זכינו להבין דברי רמב"ם וכוונתו והשתא מיושב נמי קו' הנ"ל דלרשב"ג נמי משכחת לי' בן ח' שאסור לטלטלו בן ח' שראינו שלא נגמרו שערות ביום שנולד וע"כ לא קאמר רמב"ם דשלשים לא בעי סי' גמרו אלא באם גמרו לפנינו ולא ידענו אי נולד כך או לא אי שהה שלשים אמרי' מסתמא נולד כך אבל אי נולד לפנינו בלי סי' אין לך ריעותא גדולה מזו ולא מספקי' לי' כלל שיהי' שלשים ואסור לטלטלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:28
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:28](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:28)

**ולפ"ז**נ"ל דה"ה בסתם ולדות שלנו שבעל ולא פי' וכלם המה ספק בן ח' ספק בן ט' ונגמרו שעריו לפנינו אלא שלא ידענו אי נולד כך או לא דאמרי' מכח רוב נשים בני קיימא לט' יולדת ונולד שלם מ"מ היינו כשהוא חי לפנינו אבל בפיהק ומת וה"ה לחלה להפוסקי' דחלה כפיהק דהוה ריעותא דא' מאלף בני' מתים בנוער בחק אימותם וספק עצום הוא לומר שלא נגמרו שערותיו ביום לידתו ונפל הוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:29
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:69:29](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:69:29)

**ומיהו**וודאי נפל לא הוי דאפי' נולד מת כ' טור בשם רבינו פרץ דאיכא לספוקי שחלה ומת במעי אמו כמקרה שארי בריאי' וראיתו מנזיר י"ג ע"א ראי' גדולה היא ונלמוד הימנה ומ"ש ב"י שהוא נגד ש"ס ר"פ החולץ לפום רהיטא כ"כ כמ"ש יש"ש פ' הערל ומ"ש ב"י בנדרים הלך אחר לשון בני אדם. תמוה בעיני וכי לשון בני אדם הוא לומר על בן הנולד מת יש לי בן שזה נדר הריני נזיר אם יהי' לי בן כדומה שלא ימצא שום מקום ושום זמן שיאמר כן וגם אי ניזל בתר כונת הנודר אנן סהדי שכוונתו הי' על בן ממש ולא על מת במעי אמו והשתא דברי ש"ס התם תמוהים ואפי' לשון התורה ליכא מבורר בזה ומכ"ש היכי דלשון בני אדם מבורר אין הולכין אחר לשון תורה ודין זה בש"ס תמוה לכאורה אך י"ל דאחר דהנהיגו חכמי ישראל לענין יבום וכיוצא אם נולד מת לאוסרה ליבם משום חשש בן וכרבינו פרץ עי"ז נקרא בלשון ישראל בן ועי"ז יש ספק בנודר וכה"ג כ' לח"מ פ"ט דנדרים לענין בשר עוף דלאחר שאסרוהו חכמים בחלב מיקרי בשר בלשון ב"א וזה גם כן כוונת תוס' דנדרים ס"ג ע"ב שנדפס בגליון ש"ס פ' ע"א דבתר דתיקנו פורי' ומגלה באדר שני משום סמיכות גאולה לגאולה שוב נקרא בלשון בני ישראל אדר שני אדר סתם ע"ש שכן כוונתם וה"נ דכוונתם וזה הוא כונת רבינו פרץ לפע"ד ועיי' שיטה מקובצת דנזיר בשם רבינו עזריאל ומכ"ש בנולד חי ופיהק ומת אפי' לא נודע שנגמרו שעריו ביום לידתו שאין להחליט' לנפל ולהתיר אמו ליבם ודברי רמ"ה שבטור תמוהים והשתא ננקוט חומרא מתנייתא אי בדקו התינוק הזה ביום לידתו ונגמרו שעריו וציפרניו ביומו אע"ג שהוא מסתם ילדים שהמה ספק בן ח' ספק בן ט' אף ע"ג דחלה הי' ומת בתוך שלשים ולכמה פוסקי' הו"ל כפיהק ובפיהק כתבתי דגם לרמב"ם בעי' גמרו לפנינו ביום לידתו מ"מ אם יצורף לזה שיש לו להיבם שיורי פתיתי' בשוקו למטה מארכובה אפשר הי' לסמוך ולחלוץ בקב הקיטע העשוי מעור אע"ג דלרמב"ם וסיעתו אין הקיטע חולץ מ"מ לדידי' חלה הו"ל כאכלו ארי' ומן התורה לא בעי חליצה כלל ואיפשר לומר דבמקום עיגון כזה קיל מנישאי' לכהן ואע"ג דלה"ג וסיעתו ה"ל חלה כפיהק ואסורה מן התורה מספק דבעי' גמרו וגם שהה דאפילו נגמרו ביומו לא מהני והכא הוי כלא שהה כיון דחלה ה"ל כפיהוק מ"מ היינו להתירו בלא חליצה אבל הכא הי' אפשר לסמוך אכמה פוסקים דקיטע חולץ אם נקשרו הקשרים למטה מהארכובה תאמת אם הי' אפשר להמציא להתירה בלא חליצה כלל או אפי' ליבם הי' יותר ניחא מלחלוץ ע"י קיטע פן יאמרו קמו בי' רבנן שקיטע חולץ כמ"ש תוס' בשבת קל"ו ע"ב לענין אשת כהן אבל זה אין שום ה"א אך בצירף ב' הקולות שהולד נגמרו שערו ביום לידתו וחלה ומת וגם חליצת הקיטע שקושרי' למטה מן הארכובה הי' אפשר להתיר אך דבר זה נמסר לגדולי ישראל ולא לרבנים כמוני ומי אנכי ע"כ אם יסכימו ב' גדולי הדור להנ"ל למטונאי שיבא מכשורי וה' יורני נפלאות מתורתו הכ"ד. פ"ב כאור בקר ליום ד' ה' אדר ראשון תקפ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:70:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:70:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:70:1)

בענין הנ"ל


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:70:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:70:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:70:2)

**ע"ד**האשה שנפלה לפני אח שנקטע רגלו בתוך הארכובה בלתי השאיר לו מקום לחלוץ בימינו בשום אופן ואותה האלמנה ילדה אחר מיתת בעלה וחי הולד ב' שבועות וחלה ומת ומצאוהו שנגמרו שערו וצפרניו אבל לא בדקוהו מיד ביום לידתו אם נולד עם שערו וצפרניו או נגמרו מיד או לאח"ז וכבר הארכנו בזה ומ"ש מו"ח הגאון נ"י דבמקום עיגון כי האי יש לסמוך על הרז"ה דס"ל חלה אינינו כפיהק ובאמת אי הוי רק דעת הרז"ה לחוד הי' קשה לסמוך בדאורייתא אבל הלא כבר בארתי בתשובה הראשונה דממ"נ לשיטת הרי"ף וסיעתו אפי' פיהק לא הוי ריעותא דקיי"ל כרבא לגבי אביי ולשיטת הרז"ה חלה מיהת לא הוי כפיהק וא"כ דעת רוב הפוסקים להתיר זולת רבינו יונה ז"ל דס"ל חלה הרי זה כפיהק והלכה כאביי דפיהק כ"ע לא פליגי דאסורה אפי' אשת כהן וחששנו גם לשיטת רש"י וה"ג דס"ל דרבא לא התיר אלא מת ביום שלשים דוקא והגאון מהרא"ז מרגליות כ' די"ל רש"י וה"ג דס"ל חלה אינו כפיהק אלא דמפרש סתם מת היינו פיהק ומשו"ה נדחקו לאקומי הא דרבא ביום שלושים ומסייעי לי' להגאון מלשון תוס' בכורות מ"ט שכ' מת כמשמעו פיהק אלו דברי הגאון נ"י הנה מה שמסתייע מדברי תוס' בכורות מטיבותו' דמר הגאון נ"י אדרבה כוונת התוס' בהיפוך דמת הוא כמשמעו ולא נפל מגג וכמשמעו היינו פיהק ובכלל זה חלה דהיינו פיהק היינו חלה דודאי לא יאמר אדם מעולם דמת כמשמעו היינו ע"י פיהק ולא ע"י חולי ומתפילת יעקב אבינו ואילך לא שכיחא מיתה בלא חולי וכמשמעו שכ' תוס' ר"ל לאפוקי נפל מן הגג וכדומה גם מ"ש בדעת רש"י מה אעשה וכבר כ' הריב"ש בתשובה הביא הרב"י דדעת רש"י חלה הוי כפיהק מ"מ מסתייעני דתרי גברא רבא דעתם נוטה להתיר עפ"י דעת רוב הפוסקים ועוד הא גמרו שערו וצפרניו לפנינו אלא שחששתי בתשובה הראשונה דלמא לא היו כן ביום הלידה דאע"ג בסתם וולדות אזלינן בתר רובא דבני קיימא יולדת ומסתמא נגמרו שערו וצפרנו בשעת לידה ותו כ' מו"ח הגאון נ"י דכל הדבר כשעת מציאתן וכאן נמצא בגמר סימנים וכאן היו מ"מ חוששתי למ"ד חלה ה"ה כפיהק ה"ל כריעותא בפנינו והריעות' מורה לנו כאלו לא נגמרו ביום הלידה כמ"ש וביארתי בראשונה וכעת הדרנא בי דאפשר לומר אפילו למ"ד חלה הרי הוא כפיהק אין רוצה לומר שהוא ריעותא כמו פיהק רק שאינו כמו נפל מן הגג ונפקא מיני' היכי שלא נגמרו סי' בפנינו או בן ח' וודאי אבל סתם וולדות שרובם נולד לט' וגם גמרו סי' בפנינו נהי בפיהק מורה לנו הריעותא שהוא נפל ולא נגמרו ביום הלידה אבל בחלה אינו כן דריעותא לא הוי אבל מה דנקט אביי פיהק ולא נקט חלה לרבינו יונה וסייעתו משום דש"ס קאי אקרא ופדויו מבן חדש תפדה והוא בן זכר שכבר נימול לשמונה וממ"נ אי נימא כבר נתרפא ממילתו והי' בו כח לסבול המילה ונתרפא ממנה לגמרי נהי בפיהק ומת הוי נפל י"ל בחלה דנימא מחמת שהוא נפל אין בו כח לסבול חליו הרי קמן שסבל יסורי המילה ואי נימא דחבורה דמילה קבור בי' עדיין באמת ומת א"כ הדר ה"ל נפל מן הגג ואכלו ארי' ומותרת ממ"נ מ"מ מבואר מזה דעכ"פ חלה אינינו כפיהק ממש ואפי' בלא נימול או בנקיבה ונגמרו סי' בפנינו וחלה ומת יש להתיר האשה לשוק במקום דחק ועיגון כי האי גוונא ואני עני נעשה סניף לאריות בעלי קורה הגאונים הנ"ל ולמטינא שיבא מכשורה הנלע"ד כתבתי וחתמתי בהתגוררי פה ק"ק יערגן סמוך לק"ק פ"ב יום ה' כ"ה מנחם תקפ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:1)

**גרסי'**ביבמות ק"ד ע"א חליצה בשמאל פסולה ור"א מכשיר והגאון מופת הדור כבוד מו"ה אפרים זלמן מרגליות נ"י מצא בראב"ן והוא בדף קכ"ג ע"א וז"ל ואם חלצה משמאל בדיעבד כשר וכן בלילה בדיעבד עכ"ל ולהיות דבריו תמוהים הא מסתמא קיי"ל כת"ק לגבי ר"א שמותי ע"כ כ' הגאון ליישב בחדא מתרי טעמי א' דר"י אמר מוחלפת השיטה ויש פוסקים ס"ל דמאביי ורבא ואילך אמרינן הלכה כבתראי ולא אביי ורבא עצמן נמצא הלכה כר"י ומוחלפת דת"ק מכשיר ור"א פוסל והלכה כת"ק הא חדא וזאת שנית אפי' לרבא טעמי' דת"ק משום דמופנה מצד א' למדין ואין משיבי' ובנדה פ' המפלת (נדה כ"ב ע"ב) וכ"ג ע"א לשני הלשונות שם הוא פלוגתא דלר' ישמעאל למדין ואין משיבי' ולרבנן למידין ומשיבין ומסתמא הלכה כחכמים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:2)

**שוב**מצא הגאון נ"י דברי הגאון נב"י מ"ת סי' קנ"ו דנהי דלא ראה הראב"ן מיהו רצה להעמיס כן ברמב"ם שלא הזכיר פסול שמאל אלא בנקטע ימינו משמע שאין פסולו אלא מטעם דכתיב ועמד ואמר בעי' עמידה על רגל הימין כפירש"י ס"פ ואלו מומין אפסוק לעמוד לשרת אבל כשיש לו ימין וחולץ בשמאל כשר ע"כ היינו מטעם דהרמב"ם פוסק כר' יוחנן מוחלפת וכמ"ש כ"מ פ"ח מנדרים הלכה ו' בדעת הרמב"ם שאין הלכה כרבא נגד קמאי אלא כר' יוחנן דאמ' מוחלפת השיטה וע"כ שיטה דמתני' מחליפי' דאי שיטה דברייתא א"א דלא אשכחן שום תנא שיסבור אין שמאל כשר לרציעה וע"כ שיטה דמתני' אלו דברי נב"י ז"ל והנה מה שרצה להעמיס בדעת הרמב"ם כן דחה הגאון מהרא"ז מרגליות בראיות ברורות ומ"ש שטעם פסול שמאל משו' דכתיב ועמד ואמר יבואר לקמן אי"ה ומ"ש נב"י דא"א להחליף שיטת הברייתא דהרי לא אשכחן שום תנא דמכשיר רציעה באזן שמאל דחה הגאון אכתי תיקשי אי מהפכת למתני' אכתי צ"ל דרבנן דמתני' ס"ל להכשיר אזן שמאל לרציעה והוא תמי' על הגאון נב"י ז"ל ומ"מ נסתייע הגאון מהרא"ז מרגליות נ"י דאחר שמצא להדי' בראב"ן דמכשיר שמאל או דס"ל הלכה כר"י מוחלפת השיטה דמתני' או אפי' לרבא ואנן קיי"ל למידין ומשיבי' ויען מבואר פ"ק דנדה כדי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק ה"נ רצה לצרף חליצת שמאל להתירי' אחרים וחשש עיגון וענוותו הרבני להציע הדבר לפני ומה מני יהלוך נגד האר"ז בלבנון ומ"מ לא אשא פנים בהלכה ואכתוב מה שנלע"ד וה' יתמכני ויורני ועל האמת יעמידני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:3)

**אענה**חלקי גם אני מ"ש הגאון נב"י ז"ל דא"א להחליף שיטת ברייתא דלא אשכחן תנא דמכשיר רציעה בשמאל ותמה הגאון א"כ כי מוחלפת שיטת מתני' נמי ס"ל לרבנן דרציעת שמאל כשר אומר אני אי משום הא לא ארי' אדרבא בקדושי' ט"ו ע"א משמע כן דלא פליגי רבנן להכשיר רציעת שמאל בשום אופן ומשו"ה נדחק שם ומסיק דפליגי בעבד העבד אבל לא בהכשר רציעת שמאל ואמנם אי מהפכת שיטת מתני' נ"ל רבנן דמכשרי רגל שמאל לחליצה משום דס"ל למידין ומשיבי' משא"כ אזן ס"ל לר' יוחנן כס"ד דש"ס בקידושי' דטעמא דרבנן דמוכר עצמו אינו נרצע משום דלא ילפי' שכיר שכיר ואייתר אזנו ברציעה וה"ל מופנה משני צדדין ור"א ס"ל אפי' מצד א' אין משיבי' כר' ישמעאל פ' המפלת ולית הלכתא כוותי' והא דמחליף ר"י השיטה ולא תי' כרבא דר"א ס"ל לחלק בין מופנה מצד א' לב' צדדים היינו משום דניחא לי' לר' יוחנן לאוקמי רבנן דמתני' כרבנן דברייתא דהמפלת דמופנה מצד א' משיבין כן י"ל דברי הגאון נב"י ז"ל דלא ליהוי תמיה כל כך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:4)

**אמנם**נוראות נפלאתי על הגאונים הגדולים האלו שלא ראו דברי ירושלמי ביבמות במקומו דגם שם הקשה ר"י ר"א דרגל אדר"א דאזן ומסיק תרי תנאי אליבא דר"א מאן דפוסל באוזן פוסל ברגל ומאן דמכשר ברגל מכשר באזן והיינו מוחלפת השיטה דברייתא ודלא כהגאוני' הנ"ל ותו אי נימא דמחליף מתני' א"כ לא אשכחת בשום דוכתא דס"ל לר"א מופנה מצ"א למידין ומשיבין אדרבא הכא שמעי' לי' דלמידין ואמ"ש א"כ הא דפריך ש"ס בפשיטות בשבת קל"א ע"א וביבמות ר"פ הערל דשמעי' לי' לר"א דלמידין ומשיבין קאי סתמא דתלמודא אליבא דרבא בהני תרי דוכתא ואית לן למיפסק כוותי' דרבא ולא כר' יוחנן ותו מ"ש נב"י דאין הלכה כרבא נגד קמאי ומייתי מכ"מ פ"ח דנדרים הלכה וי"ו איברא שכ"כ ג"כ הרא"ש פ"ד דנדרים סי' ח' אך משמע היינו נגד רבה רבי' דאין הלכה כתלמיד נגד רבו ממש אבל נגד ר"י שהי' דור שלפניו כ' הרא"ש על שם הרמב"ם פ"ק דעירובי' סי' יו"ד דהלכה כרבא אפילו נגד רבו של רב ע"ש וה"ה נגד ר' יוחנן. ומ"ש הגאון מהא"ז מרגליות דקיי"ל כרבנן דר"י דפ' המפלת דלמידין ומשיבי' יפה כ' לפי הגירסא שלפנינו שם בנדה אבל לפי המבואר בתוס' נזיר מ"ח ריש ע"ב מבואר דגירסתם הי' מהופך דר' ישמעאל ס"ל למידין ומשיבין ור"ע ס"ל למידין ואין משיבין וכן מבואר עוד שם ד"ה ולאחותו בסוף הדיבור וא"כ הלכה למידין ואין מושיבין והיינו כסתם משנה דיבמות דחלצה בשמאל פסולה האמת שמצאתי בשיטה מקובצת דנזיר בשם תוספי הרא"ש נדחק קצת ליישב לפי גי' שלפנינו בנדה אבל אין נ"ל לסמוך על זה בשגם דעכ"פ ר"ע דנזיר ס"ל אין משיבי' ואיכא ר"ע ור' ישמעאל וסתמא דמשנת יבמות דאין משיבין מה"ת לסמוך ארבנן דברייתא דנדה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:5)

**אמנם**מה שנלע"ד בדעת הראב"ן דהרי במשנה פי"ד דמס' נגעים משנה ט' פליגי במי שאין לו בהן יד ורגל ואזן ימין וס"ל לר"ש נותן על שמאל ויוצא וכן מייתי ש"ס בסנהדרין מ"ה ע"ב ופ"ח וביומא ס"א ע"ב אך בנזיר מ"ו ע"ב הגי' דרבנן ס"ל נותן על שמאל וכ' תוס' בסנהדרי' דהוא מסוגי' הפוכו' בש"ס וכ"כ הר"ש בנגעים שם ע"ש ונראה לראב"ן דוחק לומר דוקא באין לו ימין הוא דמכשר שמאל דאז הוה שמאל ימין דתינח ביד אבל באזן כ' סמ"ג ומייתי לי' ב"י א"ע סי' קס"ט דלא שייך שום שינוי בין ימין לשמאל ומשו"ה כ' דאיטור חולץ בימין דעלמא כי היכי דבאזן לא שייך איטור ה"נ ברגל ע"ש וא"כ באזן ליכא למימר כיון דלית לי' ימין הוה השמאל ימין וגם ברגל נ"ל דאפי' לית לי' רגל ימין מ"מ לא נעשה שמאל דיליה ימין כי כח ימינתו נשאר ביריכו וכשהולך על קב הקיטע שלו פושט ימינו תחלה ואפ"ה ס"ל אם אין לו יד ורגל ואזן ימין נותנו על שמאלו ש"מ לאו דוקא אין לו אלא אפי' יש לו מכשר שמאל במצורע וה"ה וכ"ש בחליצה דאתי' מיני' דאם במצורע לא נאמרה לעכב מכש"כ בחליצה ואע"ג דרק בסוגי' א' דנזיר ס"ל לרבנן הכי משא"כ בג' סוגיו' סנהדרי' מ"ה ופ"ח ויומא ס"א פליגי רבנן אהא מ"מ יש להוכיח דגם הסוגי' דזבחים כ"ד ודמנחות יו"ד ס"ל כסוגי' דנזיר דר"ש פוסל שמאל במצורע ורבנן מכשרי דבלא"ה אין מקום לכל השקלא וטרי' שם ע"ש וכיון דרבנן מכשרי במצורע וס"ל דימנית למצוה ולא לעכב א"כ כש"כ בחליצה ועוד י"ל במאי פליגי דלכאורה י"ל רבנן ס"ל כמ"ד במנחות ל"ו סתם יד בכל התורה הוא שמאל וא"כ אצטריך הכא ימני' להכשיר ימני' אבל לא לפסול עיי' כי האי גוני במנחו' ט' ע"ב גבי כפו השמאלית ור"ש דפליגס"ל שינה עליו הכתוב לעכב היינו בדם ובשמן דעשיר משו"ה מעכב ולפ"ז אין כאן אפי' מופנה מצ"א דפרשה דעני משום דבר שנתחדש בה נישני' וכל שאין מופנה כלל לכ"ע למידין ומשיבין נמצא ממ"נ אין רגל ימין מעכב בחליצה אי נימא במצורע גופי' לא נאמרה ימני' אלא למצוה וילפי' גז"ש מיני' לרגל חליצה ה"נ אינו אלא למצוה ואי נימא במצורע שינה לעכב א"כ תו לית לן שום הפנאה אפי' מצ"א ולכ"ע משיבין ומיהו תנא דמשנת יבמות דפוסל חליצת שמאל י"ל חדא מתרתי או דס"ל דסתם יד בעלמא אינינו שמאל דוקא וכר' יוסי החורם במנחות ל"ו ע"א ותפילין גופיה הוה ילפי' יד יד לגז"ש ממצורע דבעי' ימין אי לאו דכתי' להדיא יד כהה [ואביאהו לקמן אי"ה אלא שלא להפסיק פה] וא"כ במצורע בפ"א ימני' סגי ליד ולכולה וא"כ אייתר ימני' דשמן לגז"ש וס"ל אין משיבי' או ס"ל כמ"ד בשבועות ט' ע"א דלא אמרי' כל פרשה שנאמרה ונשנית משו' דבר שנתחדש בה ע"ש ומשו"ה אייתר דפרשת עני' לאיפנוי' אבל למאי דקיי"ל משום דבר שנתחדש בה נישני' י"ל כשר בדיעבד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:6)

**ובזה**ארווח לן ליישב סתירת רש"י דר"פ הערל פירש"י בהמקשין אליבא דר"א דמפרשת עשיר ילפי' גז"ש וכן הוא בהדי' במנחות יו"ד ע"א אמנם ביבמות ק"ד ע"א ובשבת קל"א ע"א ובקידושי' ט"ו ע"א פירש"י בתלתא דוכתי דהגז"ש הוא מהפנאה דעני וצ"ע ולהנ"ל ניחא דלעולא בשבועות י"ח ע"ב וי"ט ע"א הנ"ל פליג ר"א אהך דר' ישמעאל דכל פרשה שנאמרה ונישנית נמצא לר"א מיותר גם ימני' דעני והשתא אי ס"ד דגם פרשת עשיר מופנה לר"א מכדי שמעי' לי' גבי תושב ושכיר ר"פ הערל שדי חד אלמד וחד אמלמד והוי לי' מופנה משני צדדים והכי נמי הו"ל מופנה משני צדדים אע"כ מוכח דסבירא לי' לר"א דהך דעשיר אינו מופנה דצריכא לגופי' לעכב ולא אייתר רק דעני להפנאה ואיידי דכתי' בעשיר בדם ושמן כ' נמי בעני בתרווייהו ולא חשיב הפנאה למשדי אלמד ומלמד משו"ה פירש"י בכל הני תלתא דוכתא לר"א דקאי רק אהפנאה דעני משא"כ ר"פ הערל בהמקשין דלא ידע מסברת שדי חד אלמד וחד אמלמד שפיר פירש"י דעשיר מופנה דהשתא אפי' נימא נמי דעני מופנה מ"מ אינו נחשב אלא למופנה מצד א' דעדיין לא ידע דשדי חד אלמד וחד אמלמד והנה במג"א סי' כ"ז ס"ק מייתי דברי ספרי והוא פ' ואתחנן ובמכילתא פ' בא דר' יוסי התורם מסיים א"כ למה נאמר ידך לרבות גידם שנותן על ימינו ומג"א נדחק בפירוש ספרי והמכילתא דהלא פלא מאי א"כ למה נאמר ידך דקאמר דמאי הל"ל ותו איך יליף מידך ימין הלא ר' יוסי מודה דמשמעות ידך הוא בין ימין ובין שמאל אלא בתפילין גלי קרא שהוא שמאל וא"כ מנ"ל לרבות גידם בנקטעה ידו והנה התוס' הקשו שם במנחות נילף תפילין יד יד ממצורע שיהי' בימין וראיתי להגאון מהרא"ז מרגליות נ"י שכ' ליישב קו' זו דלקמיצה ליכא פירכא דטעונה נמי מינים יין וסלת ושמן ותנופה ומשא"כ תפילין לכן ילפי' לקמיצה דליכא פירכא ולא לתפילין משום דאיכא למיפרך מה למצורע שכן טעונין עץ ארז ואזוב ושני תולעת והאריך בחריפות והעלה דעיקור ילפותא הוא ממלואים שהוא לשעה ולא לדורות ועפ"י מ"ש תוס' מנחות י"ט ע"ב ודפח"ח ואני עני לא כן עמדי דיש להשיב על כל הדברים מ"ש דקמיצה נמי בעי סולת ויין ושמן ותנופה והגשה מה דקחשיב תנופה והגשה אינו ענין לכאן דאנו בעינן ג' או ד' מינים ולא מעשיות הנפה והגשה גם בתפילין בעי' הנחה על הראש ויד וקשירה וכדומה ועיקור פירכא זו היא בשבת קל"א ע"ב דלר"א איצטרך קרא בעומר ושתי הלחם דמכשיריו דוחה שבת ולא ילפי' משום דאיכא למפרך מה ללולב שכן טעון ד' מינים והקשו בתוס' הא עומר ושתי הלחם נמי טעונים ד' מינים יין ושמן וסלת וכבשים ותי' תוס' דבעי' מינים המעכבי' זא"ז מה שא"כ כבשי עצרת אינם מעכבי' הלחם וכן בהיפוך יע"ש והיא בעצמה אותה פרכא שבכאן מה למצורע שטעון ג' מינים עץ ארז ואזוב ותולעת והנה במשנת הקומץ ג' מינים שבמצורע מעכבים זא"ז אמנם במנחות אינו מעכב אלא השמן והסלת ולא היין נמצא הפירכא כראי מוצק מה למצורע שטעון ג' מינים שמעכבים משא"כ קמיצה ואדרבא תפילין תנן ד' פרשיות שבתפילין מעכבי' זא"ז ואתפילין ליכא למיפרך משא"כ אקמיצה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:7)

**גם**מ"ש הגאון והאריך דהוה שעה מדורות איברא שכ"כ תוס' במנחות י"ט ע"ב אבל אני שמעתי ולא אבין דע"כ צריכי' לומר דכי היכי דילפי' כפו דמילואי' מיד משום דהיינו כף היינו יד דזו היא ישיבה זו היא ביאה ה"נ קמיצה דכתי' לדורות נמי היינו קומץ היינו יד דאלת"ה א"כ מנ"ל קמיצה בימין מכפו אע"כ היינו כפו היינו קומצו היינו יד ואם כן למה לן למילף כפו דלשעה מיד נילף קומצו דלדורות מיד מיהו אהתוס' דמנחות ל"ה ע"ב דנקטי כפו לק"מ אשגירת לישנא בעלמא הוא דר' ירמי' במנחות ט' ע"ב בעי למילף מכפו השמאלית והתם כפו דוקא קאמר ועלה מסיק רב יד יד לגז"ש כ' תוס' אכפו סמיך וה"ה אמקומצת ואין קפידא דהרי לעולם לא דמי ליד ואפ"ה ילפי' כפו או קומצו מיני' מכש"כ דה"ל למילף תפילין יד מיד ממש זו היא כוונת התוס' שם ולא נחתי לדקדק בכך אבל במנחות י"ט ע"ב דבריהם צ"ע לכאורה מה הקשו דילפי' שעה מדורות מאן לימא לן הא דלמא קמיצה דלדורות ילפי' מיד ולא כפו דלשעה וי"ל ולומר דאה"נ דילפי' גם קמיצה אבל עכ"פ אמת הוא דגם במילואים בעי' יד ימינו דגם כפו ילפינן וקשה איך ילפינן מילואים דשעה מיד דלדורות ודוחק קצת בלשון התוס' אבל מ"מ האמת מה שכתבתי דאין כאן ילפותא שעה מלדורות ומ"מ קו' תוס' דמנחות עצומה דה"ל למילף יד דתפילין דדמי טפי בלישנא וגם ליכא למיפריך דהא ד' פרשיות מעכבים משום קמיצה דנהי דשמן והסלת מעכבים היין אינו מעכב וקו' גדולה היא ותי' תוס' דחוק מאוד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:8)

**והנלע"ד**בישוב קו' תוס' בפשיטות ואפשר שאינו רחוק מכוונת תוס' דעכ"פ כיון דלת"ק סתם יד הוא שמאל וכאלו כתי' שמאל בהדיא ולא אתי גז"ש ועוקר קרא לגמרי ממשמעתי' כיון דעכ"פ הגז"ש נצרכה ג"כ למילתא אחריתי לקמיצה שהוא עכ"פ גבוה מצורך גבוה ויד בלי זרוע מיד בלי זרוע ואיכא לאוקמא גז"ש אהתם אף על גב דמצינו למילף מיני' עוד כמה דברים מכל מקום הכא כיון שעוקרת קרא ממשמעותי' לגמרי לא דרשי' גז"ש כיון שכבר נצרכה כנ"ל ובזה ניחא לן דר"י החורם ס"ל מצינו ימין שנקרא יד ופי' תוס' דסמיכתו על ויתמוך יד אביו אע"ג דקאי אימין דלעיל מ"מ מבואר מזה דאין סתם יד כאלו כתי' שמאל בהדיא אלא סובל פירושו לפי ענינא דקרא וא"כ שפיר י"ל יד יד ממצורע שיהי' תפילין בימין משו"ה הוצרך ילפותא אחריתא או וקשרתם וכתבתם או יד כהה והא"ש לשון ספרי דס"ל לר"י השתא נמי דכתי' קרא דתפילין בשמאל מ"מ אהני גז"ש יד יד שהוא ימין ונפקא מיני' לגידם שיניח בימין וא"ש נמי דקאמר רב אשי דר"י החורם מידכה מפיק לי' ומנ"ל דלא ס"ל כר"נ נלע"ד דמרדכי החליט דלמ"ד ידכה בודאי איטור מניח בשמאל דילי' שהוא כהה שלו משא"כ למ"ד וקשרתם וכתבתם אפשר דבתר ימיני' אזלי' ומניח בשמאל דעלמא וכדמשמע מפירש"י דרוב עולם כותבי' בימין ע"ש וסמ"ג כ' דלענין מצורע וכל דאתי' מיני' בודאי איטור בתר דעלמא אזיל דומי' דאזן דלא שייך בי' חילוק בין ימין לשמאל והנה כי כן קשה מנ"ל לר"י החורם דידך אתי לאורוי אגידם שיניח תפילין בימין שהוא דבר חידוש דלמא אהני גז"ש לאיטר דמוקשרתם וכתבתם ה"א שיניח בשמאל דעלמא שהוא ימין דילי' קמ"ל ידך מה להלן ימין דעלמא אף כאן על ימין דעלמא שהוא שמאל דילי' ומנ"ל לר"י לרבות שיניח על הימין אע"כ ר"י מידכה נפקא לי' ושם א"א לפרש בענין אחר אלא שיניח על שמאל שלו שהוא ימין דעלמא וא"כ ע"כ גז"ש ידך אהני לגידם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:9)

**והנה**דעת הטור א"ע דאיטור חולץ בימין דילי' דומי' דתפילין דאזלינן בתר שמאל דילי' ולא בשל עולם ומהרש"ל ביש"ש הקשה אהטור ב' קושי' חדא מה ראי' מתפילין דשם לא נאמר שמאל אלא יד כהה והאי ימין דילי' הוא כהה שלו משא"כ במצורע וחליצה שם נאמר ימין וי"ל ימין דעלמא ותו הא לרמב"ם מפורש דקיטע אפילו שחלץ בשמאל חליצתו פסולה וקיטע שמאל היא ימין דילי' ואפ"ה פסולה והגאון מהא"ז נ"י כ' ליישב דעת הטור דה"נ ידו הימנית ורגלו הימנית משמע החזקה כמו דכהה משמע החלושה וא"כ כי היכי דבתפילין אמרי' בתר כהה שלו ה"נ בתר חזקה שלו ולק"מ אהטור מיהו מבואר מהיש"ש דאי אזלינן בתר דיליה הו"ל להכשיר חליצת שמאל בגידם שהרי היא ימין וחזקה שלו כמ"ש יש"ש וא"כ למאי דס"ל להטור וסיעתו מגדולי אחרוני' דאיטור חולץ בימין דידי' ואנחנו נוהגי' להחמיר לחלוץ בשניהם א"כ יש סניף להרמב"ן הנ"ל דעכ"פ קיטע יחלוץ בשמאל שהוא ימין דילי' אלו דברי הגאון נ"י ודפח"ח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:10)

**מ"ש**לדחות קו' מהרש"ל אהטור יפה כ' כי כן כ' רמב"ן פ' וישלח ואביו קרא לו בנימין ר"ל בן ימין החזק והכח מלשון און כי אמו קראתו בן אוני והיפך הדבר לפרשו לטובה בן הכח והחוזק וכן פירש"י פרשת ואתחנן ידך החזקה היא ימינו אך מ"ש מדחיישי' להטור לחלוץ איטר בשמאל שהוא ימין שלו א"כ ה"נ קיטע דשמאלו הוה ימינו וגם כל מ"ש הגאון והאריך עוד מדנקט סמ"ג ראי' מאזן ש"מ דברגל יש לחלק בין ימין דבריאה טפי משמאל וכן מוכח בס"פ אלו מומין דגם ברגל בריאותא וכחישותא הוא אמת כן הוא אבל מ"מ חילוק גדול יש בין יד לרגל דביד אי נקטע ימני' כל כחו ומלאכתו בשמאלי' ונעשית ימין משא"כ רגל אע"ג שהרגל הימין נקטע עד יריכו ממש והולך ונשען על קב הקיטע שלו מ"מ כל כח גופו הוא בימינו ונשען על ירך הימינו והוא נשען על קב שלו והירך הימין עוקר קבו הימיני תחלה ואח"כ רגלו השמאלי נמצא כחו ועוז בימינו אלא שאין לו רגל ובשמאל יש לו רגל ואין בו כח ומשו"ה לא הביא הסמ"ג ראי' אלא מאזן משום דמרגל אין ראי' דודאי מי שיש לו ב' רגלים והוא אטר כחו בשמאל גופו ועוקר שמאלו תחלה משא"כ באזן והיינו נמי דאמרינן סוף פרק אלו מומין דגם אטר דרגל בריאותא וכחישותא הוא אבל מי שאינו איטר רק נקטע ימינו נשאר כחו בימינו אלא שאין לו רגל ורגלו השמאלית אין לו כח ומשו"ה אינו חולץ אבל באטר אפשר צדקו דברי טור דחולץ בימין דילי' כמו תפילין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:11)

**ויש**לי עיון בדברי רמב"ן שכ' איטור אינו חולץ כלל כמו כהן איטר שאינו עובד כלל דאין נראה לו טעם משום מומא דאין זה מום דהרי יש לו שמאל וימין ואם המה מהופכי' אין זה מום זהו תוכן כוונת רמב"ן ולכאורה אי נניח כהסמ"ג דלעולם אזלינן בתר ימין דעלמא דומי' דאזן א"כ י"ל שאני כהן ממ"נ יעבוד עבודה בימין דילי' הא בעי' ימין דעלמא דומי' דמצורע דבעי' דומי' דאזן ואי יעבוד בימין דעלמא שהוא שמאל דילי' הקרבהו נא לפחתך דשביק יד שבכח שעובד בה כל עבודת צרכיו ועובד עבודת הקודש ביד חלושה וכהה משו"ה פסול לעבודה אבל חולץ י"ל שפיר דיחלוץ בימין דעלמא ומ"ט כ' רמב"ן שלא יחלוץ כלל אלא מוכח דס"ל לרמב"ן נמי בפשיטות דלא כסמ"ג אלא כהטור דלעולם אית לן למיזל בתר דידי' דילפי' מתפילין וא"כ הי' ראוי שהכהן יעבוד בימין דידי' ואפ"ה איטר פסול ש"מ משום שאין לו ימין כלל והה"נ שאינו חולץ ושאני תפילין דלא כתי' לא ימין ולא שמאל אלא יד כהה אבל היכי דקפיד אשמא ימין איטר אין לו ימין זהו נ"ל בדעת רמב"ן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:12)

**ועדיין**צ"ע א"כ שולט בשתי ידיו לא יניח תפילין כלל ומ"ט אזלינן בתר כהה דעלמא י"ל היכי דיתבטל המצוה לגמרי אזלינן בתר שמאל דעלמא אבל בחליצה הרי יכול לייבם וכן בכהן יתקיים ע"י כהן אחר משא"כ בתפילין שא"א לקיים ויתבטל המצוה לגמרי לכן בשולט בשתי ידיו אזלינן בתר עלמא ובזה ארוח לן מה שצע"ג לפמ"ש רשב"א פג"ה דהאי דאיבעי' לן התם איתי לי' לבהמה ולא עגיל לעוף ועגיל בתר דידי' אזלינן או בתר מיני' אזלי' ואמאי לא נילף מתפילין דאזלינן בתר דידי' ותו דודאי בכל התורה אית לן למיזל בתר דידי' אך בג"ה דאירע ע"י מעשה ועבדינן זכר ליעקב י"ל דבעי' דומי' דיעקב ממש שהי' לו ולכל מינו כף עגיל וצלע"ג תינח עוף ועגיל י"ל אע"ג בכל התורה בתר דידי' אזלינן הכא בעי' דומי' דיעקב שיהי' גם למינו עגיל אבל בהמה ולא עגיל מאי קאמיבעי' לי' הא לית לה לדידה מה לי שיש למינה הא בכל התורה אזלי' בתר דידי' כמו בתפילין ואי ניזל בתר דמיון דיעקב פשיטא דבעי' בדידי' עגיל וצ"ע ולפי הנ"ל י"ל דעכ"פ שלא יתבטל איסור ג"ה לגמרי מבהמה זו אית לן למיזל בתר דעלמא כמו בתפילין השולט בשתי ידיו אין לו לא ימין ולא שמאל ואפ"ה כדי שלא תתבטל מצות תפילין לגמרי אזלינן בתר מיני' ה"נ אפשר דניזיל בתר מיני' דבהמה או דלמא דומי' דיעקב בעי' כנ"ל לפרש מכל הלין מוכח כהטור ודלא כיש"ש הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:13)

**וראיתי**בנב"י מ"ת סימן קנ"ו הנ"ל שכ' דכי היכי דפירש"י ס"פ ואלו מומין דכהן בעבודה פסול באיטור רגל משום דכתי' לעמוד לשרת ובעי' עמידה כדעמדי אינשי על רגל ימין עיקור ה"נ בחליצה ע"ש ואם כדבריו כן הוא אע"ג דנימא דלכתחלה הוא דבעי' ועמד ואמר אבל בדיעבד אין עמידה מעכב מ"מ מיירי קרא מרגלו הימני' דבי' שייך ועמד ואמר ועלה קאי וחלצה נעלו מעל רגלו היינו רגל ימין שנזכר לעיל ועמד ואמר ואפשר דממילא פסול רגל שמאל נהי ועמד ואמר אין קפידא בדיעבד מ"מ רגלו הוה עיכובא ולא ה"ל לש"ס למימר דפליגי בגז"ש רגל רגל אע"כ לומר דאין זה דומה לקרא דלעמוד לשרת דהתם העמידה היא מן השירות וכשם שהשירות ביד מה דצריך למיעבד ביד ה"נ השירות ברגל בעמידה כדכתי' לעמוד לשרת ובעי' עמידה כדעמדי אינשי משא"כ הכא ועמד ואמר אין הקפידא על העמידה אלא שלא ישב ולאפוקי ישיבה קאמר ועמד ואמר משום דחליצה כגמר דין בעי' עמידה לפני הדיינים והיינו לאפוקי ישיבה ואין העמידה מן המצוה דנימא שיעמוד ויסמוך על ימינו וע"ד צחות יש להעמיס זה בלשון הראב"ן הנ"ל במ"ש ואם חלצה משמאל כשר בדיעבד וכן בלילה בדיעבד ולשון זה מגומגם טובא דתלי לילה בשמאל וכ' וכן בלילה הא כשרות דלילה פשיטא טפי מכשרותא דשמאל ולהנ"ל י"ל בלילה כשר משום דדומה לגמר דין ובעי' ועמד ואמר לאפוקי ישיבה כגמר דין וממילא אין לפסול חליצה בשמאל מדכתי' רגלו וסמיך על ועמד שהוא בימין דז"א דועמד אינינו אלא שלילת הישיבה וכנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:14)

**והנה**מה שנתלבט הגאון מהורא"ז מרגליות נ"י בדברי ר"א פ"ג דגיטין דחליצה בשמאל פסולה ופוסלת דתיקשי לראב"ן לפע"ד לק"מ דר' אלעזר אליבא דמאן דס"ל הכי קאמר אבל לדינא אפשר כהראב"ן וכ"כ להדיא תוס' בגטין שם דשמואל בקטן אליבא דר"מ קאי ולי' לא ס"ל ה"נ ר"א אליבא דמאן דפוסל קאי ולי' לא ס"ל הנה כתבתי לאשר ולקיים דברי ראב"ן ואמנם לא מצינו לו שום חבר בשום אחד מהפוסקים כאשר בררנו בעז"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:15)

**וכ'**הגאון מהא"ז מרגליות נ"י וז"ל בנדה ו' אמרי' מעשה ועשה ר' כר"א לאחר שנזכר אמר כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק והש"ך בי"ד סי' רמ"ב הבי' דברי הב"ח דס"ל דהרשב"א מתיר אפי' באי' דאורי' והש"ך השיג עליו דוקא באי' דרבנן וכו' ע"ש ונראה דהיכי דאיכא רבי' נגד רבי' גם הש"ך מודה דשפיר אמרינן כדאי הם המתירי' לסמוך עליו בשעת הדחק אף בדאורי' אשכחן כה"ג בדוכתא טובא ולפ"ז נראה דגם הראב"ן שכ' להתיר בדיעבד אין הכוונה בדיעבד שכבר חלץ ובלי דוחק כלל אלא כוונתו בדיעבד שלא בענין אחר שפיר דמי לסמוך על חליצת שמאל דבכה"ג אמרי' שפיר כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק כיון דאיכא רבנן דבמס' נדה מסייעא לי' לר"א וגם שי"ל דרבנן דיבמות ס"ל כר"א וכר' יוחנן דאמר מוחלפת השיטה שפיר יש לסמוך על חליצת שמאל להתיר בדיעבד אם א"א בענין אחר נלע"ד דעת הראב"ן ז"ל עכ"ל הגאון הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:16)

**והנה**מ"ש דלר"י דאמר מוחלפת השיטה רבנן היינו ר"א כבר כתבתי לעיל למידין ומשיבי' כבר כתבתי דלפי הסוגי' דנזיר מ"ח ע"ב ליתא להא מילתא ועוד אפשר דלרבנן אין זו תשובה לפירכא משום דוקא לר"א הך פירכא מוכרחת היא כדמוכח מן התורה לר"א בשבת קל"א ע"ב דאיכא למפרך מה ללולב שכן טעון ד' מיני' וה"ה הכא מה למצורע שכן טעון ג' מינים עץ ארז ואזוב ושני תולעת אבל לרבנן מאן לימא לן דחשיב להו פירכא ומ"מ דברי הג' נ"י לפמ"ש אני עני דהראב"ן סמוך אמתני' דנגעים דמתיר בשמאל בדיעבד ומאן דפליג הוא ר"י החורם דפ' הקומץ (מנחות ל"ו ע"א) ופשיטא דסמיך הראב"ן בדיעבד ושעת הדחק על האמור לעיל אפי' להקל בדאורי' אך אנן מה נענה נהי דהראב"ן ס"ל הכי כבר כתבתי לעיל שאפי' בנקטע הימני' אין ראי' משום א' מהפוסקי' שיסבור כוותי' והוא יחיד במקום רבי' שאפי' בדרבנן להקל אם לסמוך עליו תלי' באשלי רברבי לרשב"א בתשובה סמכי' עליו אך בעי תרי מילי למעליותא שעת הדחק וגם הפ"מ כמ"ש רמ"א בח"מ סי' כ"ה סעיף ב' וביארו יפה בש"ך י"ד סי' רמ"ב ריש הנהגת או"ה שלו והנה בנדה וי"ו ע"ב הנ"ל הקשו תוס' אפירש"י דשעת הדחק היינו בצורת הלא בבצורת מודו רבנן לר"א בלא"ה כדלקמן ע' ע"ב מבעובדא דהיתלו וכן הקשו בעירובי' ס"ו ע"א ולע"ד לק"מ דודאי אין שום סברא לחלק בין דחק והפ"מ לא נתנו חכמים גזירותם וסייגיהם לריעותי' אא"כ איכא עכ"פ דעת יחיד דפליג דמעיקרא התנו כך תקנותיהם דבשעת הדחק יש לסמוך על היחיד שהי' דעתו להתיר לגמרי נוכל לסמוך עליו בשעת הדחק מיהת אבל בלי שום דיעה להתיר לא עלה על דעת מעולם להתיר שום אי' דרבנן ואפי' מקמי גזירה לא עקרי' תקנתא דרבנן א"כ צריך להבין בעובדא דהיתלו מה השיבו לר"א שעת הדחק הי' מה בכך ועל מי סמכו להתיר איסור בשעת הדחק בשלומא רבי סמוך על ר"א שדעתו להקל אפי' בלי דחק אבל בהיתלו על מי סמכו ע"כ נלע"ד כי אז בעובדא דהיתלו שהי' רבותיו של ר"א ורבנן ואז עדיין הי' מחלוקות הראשונה שמאי אמר כל הנשים דיין שעתן וחכמים ס"ל מעל"ע ואירע עובדא בילדה שפסקה ג' עונות ופסקו דיין שעתן ולמאי דלא ידע ר"א שהי' שעת הדחק הי' סבור משום שעברה עלי' ג' עונות התירו ואמרו לו שעת הדחק וסמכו על היחיד דעת שמאי הזקן דכל הנשים דיין שעתן ולפמ"ש רשב"א עפ"י הבנת רמ"א וש"ך הנ"ל דבעי' תרתי למעליותא דחק והפ"מ והכא אמרי' תרי לישני או שנת בצורת או אפי' בטהרות י"ל הכא הי' בלא"ה מעליותא אחריתי שעברו עליה ג' עונות וסמכו בשעת הדחק על דעת שמאי יחיד במקום רבי' בדרבנן וכל זה בעובדא דהיתלו אך בימי רבי כבר נתבטלו דברי שמאי והלכה רווחת בישראל כל הנשים בעו מעל"ע ורק בפסקה ג' עונות פליגי יחיד ורבי' אין לעשות שוב שום סמיכה מדברי שמאי ושוב הוה דעת ר"א בפסקה ג' עונות כדעת שמאי בעובדא דהיתלו וסמיך עליו רבי בשעת הדחק היינו שני בצורת ומיהו לכתחלה לא הוה עביד עובדא אע"ג דבהיתלו עבדו לכתחלה משום שהי' תרתי למעליותא שעת הדחק וגם פסקה ג' עונות אבל הכא ליכא אלא חדא למעליותא שעת הדחק אין לסמוך על היחיד לכתחלה בלי הפ"מ אלא בדיעבד כבר עביד עובדא ואיכא משום כבוד החכם שהורה כבר להתיר וכבודו הוה כמו הפ"מ וכבר הארכתי בזה במקום אחר ומיושב קו' התוס' נדה וי"ו ע"ב הנ"ל וכל דברי רשב"א מבוארי' בעזה"י מ"מ לדעת הרשב"א באיס' דרבנן סמכי' איחיד במקום רבי' כי כן התנו רבנן אך נגד גדול לרמב"ם ס"פ א' מה' ממרים ס"ל דוקא יחיד נגד רבי' אמרי' הכי אבל קטן נגד גדול לעולם בשל סופרים אחר המיקל ובדאורי' אחר המחמיר וס"ל ר"י בן קרחה במס' ע"ז ז' ע"א אכל דברי ת"ק פליג כמ"ש כ"מ וש"ך שם ובאמת צל"ע דהא מתחלה קודם ב"ק הוה ספק אי הלכה כב"ש דמחדדי אע"ג דרבה הוי רובא מ"מ ב"ש רבתי בדיעות ונהי דנפיק ב"ק דרביה ממש עדיפא מרבתי בדיעות מ"מ בשני המספרי' שוים במנין ויחיד נגד יחיד פשיטא דהגדול בחכמה ה"ל כמו רוב נגד יחיד וכיון דפשיט דהלכה כרבי' בין בדאורי' ובין בדרבנן בין להקל בין להחמיר ה"ה בגדול נגד קטן ואיך נאמר דר"י בן קרחה פליג ארישא דמילתא דת"ק וצ"ע מ"מ פלוגתא זו בדרבנן אבל בדאורי' לית דין ולית דיין דאין לסמוך על היחיד במקום שרבי' חולקים הגם מה דמייתי ש"ך שם מרוב סנהדרין י"ל כמ"ש בתומים בקונטרס תקפו כהן ס"ק קכ"ו יע"ש מ"מ גם הוא העלה דאין שום הפ"מ ודחק מועיל באי' דאוריי' לסמוך על יחיד נגד רבים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:71:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:71:17)

**האמנם**הרמ"א בח"מ סי' כ"ה הנ"ל כ' דאם נמצא דברי גאון ולא עלה זכרונו על ספר אם נראה לנו דעתו וסברתו נוכל לתלות אלו ידעו האחרונים סברתו הי' פוסקי' כוותי' ואי הוו שמיעא להו הוה הדרי בהו ואני מצאתי כן בירושלמי פ"ק דמגלה סוף הלכה ד' פליגי אמוראי איכא מ"ד סתם במתני' ומחלוקו' בבריתא אין הלכה כסתם דתלינן רבי לא ידע הברייתא ואלו הוה ידע הוה הדר בי' ונראה אפי' מאן דפליג התם היינו שאני רבי דגברא רבא כמותו אין לתלות בו שלא ידע דודאי את הכל ראה וידע ואפ"ה סתם דלא כמחלוקו' בברייתא וכן צריך לפרש בתוס' ס"פ המוציא יין (שבת פ"א ע"ב) ד"ה והאר"י וכו' שכ' בסוף דבריהם ואין לנו לומר שסתם רבי קודם וכו' ועל המחלוקות בבריתא לא כ' שום סברא וע"כ צ"ל כנ"ל שאין לו לתלות שרבי לא ידע שום מחלוקות שבבריתא ונלע"ד מה שסיימו תוס' שם ואמוראי נינהו אליבא דר"י ר"ל דכ"ע ס"ל ר"י אמר הלכה כסתם משנה אלא יש מתלמידיו אמרו שאמר כן נגד המחלוקו' במס' אחריתי דאין לנו לומר שחזר בו ממה שסתם אבל מחלוקות בברייתא אפשר שלא ידע ואידך ס"ל אמר הלכה כסתם נגד מחלוקות בברייתא דודאי ידע הכל אבל סתם ומחלוקות בתרי מתניתן לא אמר הלכה כסתם משנה ובזה מיושב קו' עצומה מה שמקשו מרבב"ח בחולין מ"ג ע"א דס"ל התם הלכה כסתם משנה נגד משנה אחריתי ובגיטין פ"א ס"ל אין הלכה כסתם משנה נגד מחלוקות בבריתא והא"ש הקצרתי ויעיי' תו' פ' כירה (שבת ל"ט ע"ב) ד"ה אמר רבב"ח וכו' וממהרש"א שם ס"פ המוציא יין נראה שנעלמה ממנו פלוגתא בבריתא שבת נ' סוף ע"א מ"מ כל זה לרבינו הקדוש דגברא רבא הוה אבל לכ"ע אפשר דנעלמה מהם דברי הראשונים ואלו הוה שמעי הוה הדרו בהו כמ"ש מהרי"ק דמייתי רמ"א הנ"ל ופסקו ש"ך בהגהות או"ה שלו מ"מ הכא הראב"ן הי' רב גדול ומפורסם חברם של ר"ת ורשב"ם וגדולי הפוסקים המה תלמידיו ובני בניו כידוע ואין מהם מייתי דעתו אפי' לחלוק עליו ואין לומר שלא הי' מפורסם להם אע"כ לא חשו לו כלל ואין לעשות מזה אפי' שום סניף בשום מקום מפני הטועים וכ"כ הגאון בעצמו בסוף דבריו דאיכא למיחש דלמא נפיק מיני' חורבא ח"ו ע"כ לע"ד אין לעשות מזה שום סניף כלל לחלוץ בשמאל אפי' בקיטע מכש"כ מי שיש לו ב' רגלים וחלץ בשמאלו בדיעבד דלא אפי' א"א בענין אחר כנלע"ד וחתמתי שמי. פה יערגן יום ד' טוב מנחם תקפ"ד לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:1)

**מעשה**באיש א' הי' שמש ונאמן בקהלה פלוני בקרא שמו ר' שמואל אלט שול בן ר' אפרים המכונה פישל והחזיק עצמו שאביו הי' אחיו של הגאון מהר"ם פישלס זצ"ל והי' ממגורשי פראג וקבע דירתו בק"ק פיורדא והוא בבחרותו בנסעו מעיר מולדתו פיורדא לפי דבריו הניח שם אמו ואח ואחותו וככה החזיק עצמו כל ימיו ולהיותו חשוכי בנים לכן פעם א' כשחלה חולי גדול קרא להראב"ד ובקש ממנו שיסדר לו גט לאשתו למען לא תשאר זקוקה ליבם אחריו ואמנם הרב השיבו שבזה"ז אין מסדרין גט (לא ידעתי מה הי' לו) ואח"ז נתרפא מחליו וחי עוד כמה שנים ואח"כ חלה ומת בלי שיתן גט לאשתו והנה כתבנו לק"ק פיורדא לחקור אחר האיש הנ"ל ולא נמצא שם מערך זמן חמשים שנה שהי' שם שום משפחה מהגאון ר"מ פישלס או משפחה אלט שול וגם בני משפחתו ובניו של הגאון מהר"מ פישלס ז"ל אמרו שמעולם לא נודע לאביהם אח ממגורשי פראג שנסע לפיורדא או שיהי' שמו כנ"ל באופן שהנראה שהנעדר ר' שמואל ז"ל תלה עצמו באילן גדול שהוא ממשפחת הגאון הנ"ל וגם שהוא בן כרך עיר גדולה לאלקים פיורדא וחשב שיהי' לו לתהלה ולתפארת ואמנם בכל זאת אין מזה ראי' שלא יהי' אח בשום מקום והנה אשתו זקוקה ליבם ואמנם באריכות זמן החקירה הנ"ל בא אלי התו' מהו' פלוני מק"ק הנ"ל ואמר לי בתורת עדות שאמר לו ר' פלוני מעיר פלוני הנ"ל שפעם אחת בזמן שבין שני החוליים אמר לו ר' שמואל שמש ז"ל הנ"ל שנאמר לו מארחי ופרחי כי אחיו מת ומעתה אין לו אח אלא אחות אחת כך העיד מה' פלוני בשם ר' פלוני מק"ק פלוני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:2)

**לכאורה**פשוט ההיתר מתרי טעמי חדא דהיכי דלא מוחזק לא באחי ולא בבני ועי"ז עומדת האשה בחזקת היתר לשוק תו לא מהימן הבעל לומר יש לי אח לאוסרה אעלמא כמבואר בקידושין ס"ד ותו דהרי קיי"ל כרוב הפוסקים דע"א נאמן ביבמה להתיר ודלא כהרא"ש כמבואר בטוש"ע סי' קנ"ז וה"נ מעיד ע"א מפי עדים שמת יבמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:3)

**אבל**כד מעיינינן שפיר צריך עיונא רבא להתירה לשוק מכמה טעמים חדא דכ' מהרי"ט בתשו' סי' פ"ב וז"ל והך מלתא ודאי לא מיקרי אתחזק התירא שזה האיש מארץ רחוקה בא ולא ידענו מאיזה עם הוא תמול בואו והיום נשא אשה וכמעט שעבר נתגלה הדבר עפ"י אותו העד וכו' ואימתי נתחזק זה בלא אחים ולא קרינן חזקה לשוק אלא כי ידעי' דלית לי' אחי אלא דמספקא לן אם נולד לו אח"כ אח וכו' ושוב כ' נהי היכי לא אחחזק לא באחי ולא בבני שרי מטעם ס"ס כמ"ש רשב"ם ז"ל בב"ב דשמא יש לו בנים ואת"ל אין לו בנים שמא גם אחין אין לו מ"מ משום הך טעמא הוא דשרי' לה ולא מטעם חזקה כלל הלכך כי אתי ע"א אמאי לא מהימנינן לי' עכ"ל וכן הסכימו שם בסוף התשובה כמה גדולי' ובשו"ת שב יעקב מייתי ס' זו בשם מהרי"ט צהלין ושבחהו ע"ש וא"כ מכ"ש הכא דהשתא התם אמר הבעל אין לי אחין האמינו להעד שבא אחר נישואין להכחישו מכ"ש הכא דהבעל אמר כן בעצמו מאז ומעולם והאשה האמינה ולא עלתה על דעתה דעה אחרת מה"ת נבוא להתיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:4)

**ואולי**יש לפקפק ולומר דמהרי"ט לא מיירי אלא בע"א דעלמא דמהימן היכי דלא אתחזק לא היתר ולא איס' אבל הבעל מיגרע גרע משום דזמנין מתכווין לצעורי וכן כ' רש"י בקידושין ס"ד דהבעל מכוון לצעורי ובזה הי' מיושב מ"ש רש"י שם ורשב"ם בב"ב דהיכי דלא אתחזק לא באחי ולא בבני והבעל אמר יש לי בנים נאמן להתיר דאהני סהדותי' דאי אתי חד ואמר אחוה דמיתנא לאו כל כמיני' והקשה המהרש"א וכל המפורשים מאי אולמי' דהאי מדבעל דלא מהימן לאסור והא"ש דהא מיירי דלא אתחזק לא באחי ולא בבני וי"ל דמיירי בבא מארץ מרחק וחזקת היתר ממש ליכא רק ס"ס הנ"ל וע"א נאמן משא"כ הבעל דמכוון לצעורי ומשו"ה כי אתי חד ואמר אחוה דמיתנא הוה מהימן עכ"פ להצריכה חליצה ממנו אלו לא אמר הבעל יש לי בנים ונאמן להתיר [עיין ח"ס חאה"ע ח"ר סי' מ"א:]


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:5)

**אמנם**נראה דז"א דא"כ מאי דוחקי' דרש"י דמפרש אי אתי חד ואמר אחוה דמיתנא אנא ולא פי' כפשוטו דאתי ע"א ואמר יש לו אחין מהימן אע"כ משום דס"ל ממ"נ אי איירי בבא מארץ מרחק וכנ"ל אפי' הבעל מהימן ואי בנתגדל בינינו אפי' ע"א דעלמא לא מהימן אע"כ בנתגדל בינינו ונהי בע"א דעלמא דאמר יש לו אחים לא מהימן לאוסרה מיהו כי אמר א' אנא אחוה דמיתנא ובעינא למיחלץ לה ולא בעינא לעגנה לצעורי ולא למינסבא לאתתא היינו חוששין לדבריו דלא למשתרי לעלמא עד שתחלץ ומה בכך והשתא שאמר יש לו בנים תו לא חיישינן לאסהדותי' דהאי דאמר אחוה דמיתנא להצריכה חליצה כלל וא"כ ה"נ בעל מהימן הוה לאוסרה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:6)

**ועוד**נ"ל אפי' נימא בעלמא בעל לא מהימן וגרע מע"א דעלמא משום דאיכוון טפי לצעורא הכא שאני שהרי חזינן שבחליו הראשון השתדל לפוטרה בגט פטורין לולי שהרב הטעה אותו שאין כותבין גט שכ"מ בזה"ז וא"כ הרי נתכוון לטובתה ולא לצעורה וכיון שסוף מת בלא גט אקיים לי' דבריו הראשונים שיש לו אחים ואסורא לעלמא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:7)

**ולא**מלבי אני אומר סברא זו כי נ"ל מבואר כן בירושלמי דמס' קידושי' דאיתא התם כיני מתני' אמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחין אינו נאמן רב אמר מאחר שבידו לגרשה נאמן מילתא דשמואל אמרה כן דחד פרסאה מידמך אמר להו הבו לאיתתא דההוא גיטא אמרו לי' ולמה בגין ההוא אחוך עליבא (פי' בשביל אחיך העלוב) אתא עובדא קמי' דרב שמואל אמר מאחר שיש בידו לגרש נאמן ר' יוחנן אמר אינו נאמן אתא עולא לתמן אמר כן בשם ר' יוחנן וחברון עלוי הגע עצמך שהי' כהן ע"כ הירושלמי ופירושו של פני משה מאוד תמה אמנם יהי' איך שיהי' מבואר מעובדא דשמואל דההוא יהודי מפרס שרצה ליתן גט בשעת מיתתו ועי"ז הרגישו בו שיש לו אח ולבסוף מת בלא גט ואמר שמואל הואיל ובידו לגרשו נאמן ונראה מ"ש הואיל ובידו רוצה לומר אלו הי' סמוך למיתה כל כך שאין בו כח לגרש אעפ"י שרוצה לגרש לא הי' מהימן דהכל עשה לצעורי אבל הואיל ובאמת הי' בו כח לגרש ורצה לגרש אלא שנטרפה השעה מהימן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:8)

**ועד"ז**נ"ל לפרש כל דברי הירושלמי דמה דאמר רב מתוך שבידו לגרש נאמן לא קאי ארישא דיש לו בנים דרישא מיירי בלא אתחזק ולא צריך להואיל ובידו לגרש אלא בהיפוך הוא ואסיפא קאי דהנה לע"ד מי שאומר יש לו אחים ואינו מורה עליהם באצבע מי הם ואיפה הם באופן תשארה אשתו אחר מיתתו מבלי שאר כסות ועונה אם יהי' נאמן היינו כופים אותו או בשוטים או לכל הפחות בדברים לגרש על תנאי וא"כ אם אמר כן בשעה שיש לו כח לגרש והרי נפשו יודעת מאוד שנכוף אותו לגרש א"כ מה הועיל רמאי ברמיותי' לצער אשתו הלא לא תצטער שנכוף אותו לגרש אע"כ קושטא קאמר ונפקא מיני' אי אירע שמת אח"כ בלא גירושין מהימן לאסור ומשנתינו יש לי אחים אינו נאמן מיירי שאמר בשעה שאין לו כח לגרש והיינו כמ"ש תוס' בקידושין לחד שינויי' דלהכי מוקי רישא יש לי בנים בלא אתחזק דמיירי שאין לו כח לגרש וליכא הואיל ומשו"ה באתחזק לא הוה מהימן נגד החזקה ובהאי גוני מיירי סיפא יש לו אחים אינו נאמן בשאין לו כח לגרש אבל אם יש לו כח לגרש מהימן יש לו אחים מטעם הנ"ל ואהא קאי רב אסיפא יש לו אחים אינו נאמן אמר מתוך שבידו לגרש נאמן ומשנתינו בשאין בו כח ומיירי רישא בלא אתחזק דוקא ועל זה מייתי דאתי' דרב כהא דשמואל ועפ"י שפרשתי לעיל שדומה לו בדינו תו מייתי דר' יוחנן פליג וס"ל אינו נאמן אפילו יש בו כח לגרש וטעמא משום דר' יוחנן מוקי מתני' באתחזק באחים ואפ"ה מהימן יש לו בנים וע"כ מטעם הואיל ומיירי ביש לו כח לגרש ואפ"ה בסיפא יש לו אחים אינו נאמן וכי אתא עולא ואמר כן משמי' דר' יוחנן וחברוין עלוי רוצה לומר שנתחברו עליו להקשות עליו ודלא כפני משה דמייתי סייעתא אלא שהקשו עליו דהא מתני' סתמא קתני ברישא דנאמן ואי ס"ד משום הואיל א"כ אשת כהן מאי דאין בידו לגרשו דא"כ תהי' אסורה לחזור לו אע"כ משנתינו בלא אתחזק ובלא טעמא דהואיל שבידו לגרש מהימן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:9)

**והאמנם**בתלמודא דידן מוקי סתם מתני' דב"ב האומר זה בני באתחזק ומהימן משום הואיל ולא הקשה כן הגע עצמך שהיא אשת כהן נ"ל דהך קו' דאשת כהן הוא תמוה לכאורה דהא קיי"ל בנתגרשה על תנאי ולא נתקיים התנאי מותרת לכהן אך נ"ל בירושלמי דגטין פרק ח' הלכה ח' אהך מתני' דנתנו על תנאי ולא נתקיים לא פסלה מן הכהונה אמר עלה ר' יוחנן בשם ר' ינאי אנן בה משום ייחוס כהונה ואין ב"ד מיהמין אותה אתא עובדא קמי ר"ח רבה ועבד עובדא כב"ה א"ל רב מה ראית להכניס עצמך למיספק הזה א"ל ר"י בר' יוסי הי' עמי קרי עלי' טובים השנים מן האחד ופי' פני משה דאין בו ייחוס כהונה דאין בו משום חשש וריח הגט כלל ובמראה פנים שם מייתי שגם ביבמות פ' האשה רבה אמר ר"י בשם ר' ינאי כן וכוונתו שם הלכה ה' דאיתא שם אר"י משום ר' ינאי אין לה אלא משום דיהום כהונה ואין ב"ד מיהמין אותה ע"ש ואני אומר שאין הפירוש כדבריו בשניהם אלא ס"ל שהכהנים חוששין משום ייחוס ונהגי זלזול בעצמם אבל אין ב"ד מיהמין אותה ור' חיי עבד עובדא סתם כב"ה שלא לחוש אפילו לשום ייחוס כהונה ובתחלה צווח רב מה לך להכניס ראשך בזה וכששמע דגם ר"י בר' יוסי אסכים עם ר"ח הודה רב וקרא עליו טובים השנים מן הא' ופי' זה ברור לענ"ד והא"ש דבש"ס דילן אמר הואיל ובידו לגרשה ולא חש לקושי' הגע עצמך שהוא כהן משום דלדינא קיי"ל דאפי' הוא כהן מותרת לו בלא נתקיים התנאי ובירושלמי דחברון עלוהי להקשות הגע עצמך שהוא כהן אדר' יוחנן לשיטתו הקשה דס"ל אין בו משום ייחוס כהונה כנלע"ד נכון פי' הירושלמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:10)

**איברא**לדינא נראה דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן דאפי' יש בו כח לגרש נאמן דהקו' הגע עצמך שהוא כהן לא קשי' לדינא וא"כ תבנא לדיננו רב ור' יוחנן הלכה כר"י ואינו נאמן ומ"מ נ"ל ע"כ לא פליגי אלא באמר יש לי אחים ויש לו כח לגרש דס"ל לר' יוחנן אפ"ה לא מהימן דאפשר לא אסיק אדעתי' שיכוף אותו לגרש ונתכוון לצערה אבל בעובדא דשמואל שהי' מחזיר אחר גירושין וחזינן שלא נתכוון אלא לטובתה ולא לצערה אפשר כ"ע מודים דמיהמן לאוסרה אם נטרפה השעה ולא גירשה וא"כ בנידון דידן נמי כיון דרצה לגרשה בחולי הראשון אלא שהרב הטעה אותו מהימן שיש לו אח דהרי לטובתה נתכוון ולא לצערה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:11)

**וההיתר**השני שע"א העיד עפ"י הבעל ששמע מאורחים שמת אחיו והנה אם נניח להאמינו במ"ש יש לי אח מטעם הנ"ל ואתחזקה איתתא בחזקת איסור יבמה לשוק ונבוא להתירה עפ"י עדותו של בעל שאמר מת אחי ע"כ מטעם הואיל ובידו לגרשה אתאינן עלה וזה לא שייך בנידון דילן שהרי הרב הטעהו שאין כותבין לשכ"מ גט על תנאי ואין כאן הואיל ובידו לגרשה וראיתי במשנה למלך בהלכות גירושין נסתפק באונס ומוציא ש"ר שאינו יכול לשלחה כל ימיו אי מהימן יש לי בנים במגו דהואיל ובידו לגרשה ומהר"י כולי בהגה' תמה עליו הא מרצונה יכול לגרשה ולפע"ד פשוט דכוונתו דסתמא תנן יש לי בנים נאמן ומיירי אפי' ביש לו אח ידוע לפנינו והוא אמר יש לי בנים שאפשר דאמר כן שלא תנשא לאחיו דזימנין מרחמי' לי' ליבם והוא אמר יש לי בנים להפקיע מיני' ואפ"ה מהימן במגו דבידו לגרשה ולפוסלה מאחיו ע"י גירושין בע"כ ועל זה נסתפק משנה למלך באונס ומוציא ש"ר שאינו יכול לשלחה אי מהימן בכי האי גוני או לא ונראה מקום הספק עפ"י מ"ש תוס' ישנים בקידושין ס"ד ע"ב באומר בשעת קידושין יש לי בנים נאמן הואיל ובידו לגרשה אע"ג דאין מגרשין בגט ישן מ"מ הואיל ובדיעבד אי עבר וגרשה מגורשת שייך מגו וכוונתם מבואר דכיון דאי אמר יש לו בנים בשקר עביד איסורא שתנשא לשוק באיסור נוח לו יותר לגרשה בגט ישן הכשר בדיעבד עכ"פ ולא תנשא לשוק באיסור כלל והנה באונס ומוציא ש"ר נמי אם עבר וגרשה מגורשת כמבואר בש"ס שלהי גטין ונסתפק משנה למלך אי נימא מגו בכי האי גוני או דלמא כיון דעביד איסורא דאוריי' לא נימא כן ואמנם בנידון שלפנינו שהי' מוטעה שאין כותבין גט לשכ"מ על תנאי בוודאי אזדא לי' הואיל ובידו לגרשה אפי' נימא דהי' סבור שאם עבר וגרשה מגורשת מ"מ בזמנינו אלו אין היחיד יכול לגרש בלא הזדמנות ב"ד וסופר וכדומה ולא יזדקקו לו לגירושין שלא כדין לפי דעתו א"כ אזיל לי' ההיתר השני ג"כ לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:12)

**ואולי**יש לצדד ולהקל עפ"י מ"ש ה"ה בשם רשב"א דלמאי דקיי"ל ע"א נאמן ביבמה להתיר מ"ש גבי בעל המעיד להתיר דבעי' הואיל ובידו לגרשה ולמה לא יאומן בלא הואיל כמו ע"א בעלמא ותי' דמשום דבע"א דעלמא אשה דייקא ומינסבא משא"כ בבעל היא סומכת עליו ולא דייקא וא"כ י"ל תינח כשאומר הבעל מת אחי או יש לי בנים אבל בנידון דידן שהוא אמר מפי אורחים לא תסמוך האשה על דברי בעלה שהרי גם הוא עצמו לא ידע מאומה רק ששמע מאורחים ושפיר דייקא ומינסבא ויש להתיר כמו ע"א דעלמא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:13)

**אלא**שרמב"ן בחי' ב"ב תי' באופן אחר דעד א' דעלמא מהימן משום מילתא דעבידי לאגלוי משא"כ הבעל ממ"נ כל זמן שהוא חי עודנו לא איכפת לאדם בעולם אפי' אם יתגלה שאחיו חי או אין לו בנים ורק אחרי מותו שאז צריכין לדינא להתיר אשתו ואם אז יתגלה ששקר ענה כיון שהוא אז כבר מת לא אכפת לי' בעבידא לאיגלוי משום הכי לא מהימן הבעל בלי מגו שבידו לגרשה וזה שייך נמי בנידון דידן ואין כאן היתר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:14)

**ואכתי**יש לצדד היתר מעיקרא דדינא דע"כ לא אמרי' בירושלמי בעובדא דשמואל שהי' אומר בשעת מיתתו שיכתבו גט לאשתו דחזינן דמרחמי ולא איתכוון לצעורי אלא התם שתחלת דבורו בענין זה הי' בשעת מיתתו ובקש ליתן גט אבל בנידון שלפנינו שכל ימיו כשאמר יש לו אח לא הי' מהימן משום דאמר לצעורי דהא אסיקנא לעיל דהלכה כר' יוחנן דאפי' יש לו כח לגרש מ"מ חיישי' לצעורי מכוון ולא מהימן דיש לו אח ומעתה י"ל מה שרצה לגרשה בשעת חליו הי' משום דבאמת אין לו אח ואיכוון לצעורי מקדמת דנא ושוב בשעת חליו חזר בו והי' בוש לחזור ולהודות על האמת שלא הי' לו אח מעולם או לומר שמת כי מנא ידע בשעת חליו שמת אחיו ע"כ ברח לו ורצה לגרשה כדי להתירה ומזה הטעם בעצמו אפשר אמר אח"כ בשעת בריאתו ששמע מאורחי ופרחי שמת אחיו כיון שראה שהגירושין נמנעים על תנאי ע"כ התחכם לומר ששמע מאורח א' שמת אחיו כדי שלא לצער אשתו על מגן ולעולם נימא שלא הי' לו אח מעולם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:72:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:72:15)

**אך**כל זה אי נניח דהבעל לצעורי מכווין אלא שכבר אמרנו לעיל לפי סברת מהרי"ט מי שבא מארץ מרחק ולא ידענו מי הוא מהימן ע"א שיש לו אח והעלינו לעיל שאפשר בבעל נמי מהימן ולא נימא לצעורי מיכוון ואתתא אסורה ויש סברא לומר דהכא גרע מע"א דעלמא דכיון דאיתפס בשיקרא שאמר שהוא מבני משפחת הגאון מהר"ם פישלס זצ"ל וגם שהוא מילדי ק"ק פיורדא ושקר ענה א"כ נימא מדהא ליתא הא נמי ליתא ושקר ענה באחיו במה שאמר יש לו אח ומ"מ א"א לסמוך על זה להתיר עד יבוא מורה צדק אשר דעתו רחבה מדעתינו וכשאני לעצמי מה אני. פ"ב יום ב' חמשה עשר באב תקעה"ל. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:1)

**שלום**וכ"ט לידידי ה"ה הרב המאה"ג המופלג חרוץ בעל פיפות תל תלפיות שלשלת היחוס נטע שעשועים יפה אף נעים כש"ת מה"ו ישראל נ"י אב"ד דק"ק דעסוי והמדינה יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:2)

**יקרתו**הגיעני בזמנו ולהיות חפצי להשיב דבר שלם ולא חצי דבר עשיתי ככה עיכובא להוציא לאור נוגה צדק לבנות בית בלי בדק ואעתיק פה לשונו הצח במכתבו אלי כתוב וז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:3)

**כאן**נמצא כאן הי' איש א' כ' יעקל אשר הי' נשוי לאשה א' מ' עדעל וזה איזה שנים קודם ביאתי לכאן אשר כ' יעקל הנ"ל חיים לנו ולכל ישראל שביק ולא הניח ז"ק גם שום אח זולת א' בשם ליזר בערענהט באכראך וכפי הנשמע נשתמד אך אין עדות ברור ע"ז וזה כ"ב או כ"ג שנה שלא נשמע ממנו שום דבר והי' מתגולל וסובב בעיר פעסט אשר באונגרען אצל האדון גראף וויטציי אשר הי' אצלו שטאללמייסטער והוחלף שמו דעפ"י והי' מכיר ז' או ח' לשונות ואם כי הי' מקום הולידתו כאן הי' נקרא בשם ענגלענדר והאשה מ' עדעל הנ"ל יושבת זה כמה שנים גלמודה וזקוקה באין תקוה ועתה כי הקרה ה' לפני' שידוך הגון באת לפני ודמעתה על לחי' לבקש מזור למכתה וכו' ועתה אינינו צריך לזרז את וכו' לחקור כהוגן בתורת ג"ע וכו' אם עוד בחיים חיותו או שבאמת נשתמד וכו' עכ"ל הצריך לענינינו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:4)

**והיות**כי עת האסף יום ועד המדינה פה וכל שרי מלוכה דמדינה זו נמצאים פה בעירנו ע"כ נזדרזתי חשתי ולא התמהמהתי וציותי לחקור בחצר וטירת הגראף וויטציי הנ"ל ואמר השר אשר על ביתו כי בשנים קדמונים הי' שטאללמייסטער א' בשמו דאפ"י ענגלענדר שהי' מכיר לשונות הרבה והי' מרנני' אחריו שהי' ישראל שנשתמד וטעם הזכיר שמו ענגלענדר משום שאנשי אותה מדינה מפורסמים ביותר בחכמת גידול הסוסים ותפארת לו מן האדם שהוא ענגלענדר ושוב אח"כ נתן הגראף הנ"ל זוג סוסים נפלאים עם השטאללמייסטער הנ"ל לדורן לערצבישאף מקאלאטשא אלו דברי הנ"ל ודבר זה נודע לי ע"י הקצין השר רפאל קאסוויטץ ותל"מ והיות גם ערצבישאף הנ"ל הוא פה עם כל שריו צויתי לנגיד א' מנגידי קהלתינו לחקור בחצר הבישאף הנ"ל אחר אותו האיש והנה הביא עדות המונח פה בלשון לאטין והועתק גם בלשון אשכנז אשר כ' הפראפעקט של השר הבישאף הנ"ל ושם נזכר שמו של המומר היינו שם גיותו כאשר הזכיר מעלתו באגרתו וגם רשם כל ציורי גופו אשר לא הוזכר באגרתו אולי אנשי עירו יכירו וידעו ושם נאמר כי כבר מת כמו ד' שנים והנה מלבד הפקפוקים על העדות כאשר אבאר אי"ה הי' העיקור חסר כי אין כאן מסיח לפי תומו עפ"י דין ע"כ אמרתי אין מזור ותועלת בכל אלו הדברים. והנה בתשו' א' [עיין ח"ס חאה"ע ח"ר סי' מ"ג] ביארתי בראיות באורך היות כי כל המתים ביניהם נכתבי' בספרי המתים ע"י הכומר ובאנשי הצבא אצל שר הצבא ועלתה בהסכמה הלכה ולמעשה שאם ראה ישראל בפנים בפנקס ספר המתים ומצא איש פלוני מת ביום פלוני בחולי פלוני בעיר פלוני ונכתב בין שארי מתים והוא פנקס הערכאות ביניהם כנהוג ביניהם א"כ הכתיבה ההיא הוא הסחה לפי תומו של הכותב הראשון וישראל הרואה יכול להעיד שם הארכתי מאוד בביאור דבר זה והנה זה המומר מת בקאלאטשא עיר גדולה מקום ממשלת ומושב הבישאף ואין בה יהודים ורחוקה מכאן כמו ס' פרסאות מי יתן לנו אבר כיונה וגם מי יערב לבו לגשת אל הכומר הגדול ההוא לבקש ממנו שיפתח לו ספרו ויראהו בפנים מיתת הנ"ל ככל דכ' ומפורש לעיל ע"כ נתיאשתי מן הדבר הזה לגמרי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:5)

**זה**ירח ימים בא אלי הקצין ר' רפאל הנ"ל ושאלני על הדבר זה והשבתי לו כנ"ל ונזדרז הוא ופעל ועשה אצל הפראפעקט הנ"ל שכתב לו פקידה לכומר הנ"ל שימלא כל רצוני הנ"ל בלי איחור וכשבא הקצין הנ"ל והביא לידי פקידה זו כתבתי להרב המאה"ג דק"ק פאקש שהיא קהלה סמוכה לקאלאטשא ובקשתי ממנו שישלח א' מאנשי עירו לקאלאטשא עם הפקידה אל הכומר וכן נעשה כאשר לנוכח יביט אגרת תשובה מפאקש וגביות עדות מהבד"ץ דשם והעתק מפנקס המתים בח"י הכומר וחותמו וישראל ראה בעצמו בפנקס שהועתק ממנו אות באות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:6)

**ועתה**לפע"ד יש לנו עדות נכרי מסיח לפי תומו ועדיף מיני' שכתב בס' ערכאות וגם עדות הפראפעקט הוא שר ממונה ויש להאמין שדעפי ענגלענדר מת ומעתה אם ברור הוא וידוע להם שליזר בערנהרט באכראך אחיו של יעקל בעל עדעל כינה שמו דעפי ענגלענדר והי' שטאללמייסטער אצל הגראף וויטצייא באונגרין ואנחנו ידענו שלא הי' שום שטאללמייסטער אצל הגראף הנ"ל במשך זמן הנ"ל שהי' שמו דעפי ענגלענדר והי' מכיר כמה לשונות אלא זה לבד וליכא למיחש לתרי דאפי שטאללמייסטער אצל אותן הגראף נמצא הי' זה אותו ליזר באכראך וכיון שידע לנו שמשם בא ליד הגראף וממנו להבישאף של עכשיו ולא הי' אצלם שום אחר בשמו הנ"ל ונכרי מסיח עתה לפי תומו בספ' מתים הנ"ל שמת וא"כ לפי המבואר בב"ש סי' קנ"ח דבמומר סמכיני' אע"א ביבמה וה"ה במסל"ת א"כ הותרה עדעל הלזו להתנסבא לעלמא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:7)

**אך**כל זה אם דבר זה ידוע לכם שאעפ"י שכ' מעלתו שזה כ"ב או כ"ג שנה לא נודע ממנו מאומה מ"מ משמע מלשון האגרת וגם ממשמעו' של דברי הקצין ר' רפאל שעכ"פ קודם הזמן הנ"ל הי' ברור לכם שהי' אצל הגראף הנ"ל ושוב נתברר לנו עכשיו שאותו שהי' אז אצל הגראף נעתק ממקום למקום ושם הי' קבורתו אך מה שהביאני לספק הוא דברי מעלתו שכ' וז"ל וכפי הנשמע נשתמד אך אין עדות ברור ע"ז עכ"ל וכוונתו מבואר כדי שיהי' יכול לצרף דין יבם מומר לע"א ביבמה ולזה כ' שלא נתברר לו שנשתמד ותימה רבה אי נימא שידעו בבירור שליזר באכראך הזה היסב שמו דאפי ענגלענדר ונעשה שטאללמייסטער אצל הגראף ונטמע בין הגוים מה ספק נשאר אח"ז דאין לומר כוונת שספק אם קיבל הזאה וטבילה מהכומר לשם המרת דת טיפין אלו מה טיבן כיון שנטמע ביניהם ונעשה מומר וכופר בכל אורה כולה הרי זה אח מומר דפליגי בי' הפוסקי' וע"כ כוונת מעלתו דלא נתבאר שליזר באכראך הוא זה שהיסב שמו כנ"ל ונשכר לשטאללמייסטער וא"כ אין תועלת בכל עדות הנ"ל כי שום א' מהשרים הנ"ל לא הזכיר שמו ליזר באכראך רק דאפי וא"כ אין לנו שום עדות ונפל פותא בבירא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:8)

**שוב**עלה בדעתי דאפשר שיש לחלק בין קיבל המרת דת ע"י כומר או לא רק שנטמע ופרק עול והוא דהנה הך דזקיקת מומר מובא בקיצור בב"י סי' קנ"ז ויעיי' באורך במרדכי והגה' מרדכי ס"פ הגוזל קמא ובתשו' מיי' השייכי' לאישות סי' כ"ט ובתה"ד סי' רכ"ג ונלאתי להאריך במ"ש על ספר והנה טענת מהר"ם מר"ב דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה כמו שהקשה הש"ס שם ס"פ הגוזל קמא יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה ומשני טב למיתב טן דו וס"ל למהר"מ דזה שייך במוכה שחין אבל למיתב עם מומר בודאי טב למיתב ארמלתא ואפילו מבעלה הראשון וגם מ"ש שם תוס' דוקא בארוסה שלא הוה לה הנאה מבעלה אבל נשואה מחמת חיבת ביאה לא סלקה דעתך דמקשן דאדעתא דהכי לא ניסת ועוד לא בדידה תלי' מילתא שהרי הבעל לא יתרצה לעשות כל בעילותיו זנות למפרע ס"ל למהר"ם דכל זה במוכה שחין אבל במומר דחששא שתמשך אחריו חלילה ויחטיאה אפי' בנשואין אמרינן אדעתא דהכי לא נשאית וגם הבעל נוח לו לעשות בעילותיו ספק זנות מאשר יגרום ח"ו יציאת האשה מהדת ע"י זקיקת מומר ובעילת זנות שלו אין כאן עון אשר חטא כיון שע"ד נישואין עשה רק שהוא בעילת הפקר אבל אין בו חטא כמ"ש ר"ן ס"פ המדיר משא"כ כשיגרום אחר מיתתו שתצא אשתו מהדת ויהי' החטא עליו ע"כ ניחא לי' דאדעתא דהכא לא בעיל לשם נישואין כנלע"ד דעת מהר"מ ונסתלק מעליו קו' הראשוני' ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:9)

**וא"כ**י"ל דלא מיירי אלא במומרי' שבזמנינו שכיון שקיבל עליו על ידי הכומר א"א בשום אופן שיחזור לדתו בלי סכנת נפש ובריחה לחוץ למדינה במקום שאין מכירי' אותו וכולי האי ואולי וא"כ קרוב לודאי שהיא תמשך אחריו או אפי' תשאר היא ביהדות והוא ישאר מומר א"כ לכל הפחות יחטיא אותה בבעילת נדה ועוד בעילת מומר גופי' קנאין פוגעי' בו לדעת הראשונים כמ"ש בתה"ד הנ"ל ובתשו' רשב"א סי' אלף קס"ב כ' שאשת מומר מחויבת לברוח לא תלד ממנו בן פריץ והוה בכלל כי יסיר בנך מאחרי ע"ש א"כ מכל הלין צדקו דברי מהר"ם אך מי שהוא במקו' או בזמן שיכול לחזור לדתו כחפצו ורצונו או אפי' בזמנינו זה כשלא קיבל עליו דתיהם בטבילה והזאה מכומר רק הולך הוא בשרירות לבו הרע וכל שעתא ושעתא זמני' הוא לחזור לדת ישראל אם ירצה אם כן נהפוך הוא דעדיף טפי ממוכה שחין דמוכה שחין לאו סמי' בידי לרפואה ותתעגן כל ימיו משא"כ הכא קרוב לודאי שהוא ימשוך אחריה לדת אמת ועיין לשון תשו' רשב"א שבש"ך י"ד סי' קי"ט סקכ"ד אעפ"י שאין ראי' גמורה לדידן דעכ"פ ילך אחר תאות לבו מ"מ אין פשוט כ"כ דנימא אדעתא דהכי לא נבעלה ושהבעל הי' עושה כל בעילותיו זנות משום ספק זה אין ברור לנו והרי איתא במדרשי' שיעקב אבינו ע"ה נענש על שהסתיר דינה מעשו כי אולי היא החזרתו למוטב ובדברינו אלו אפשר שגם הרמב"ם מודה לדינו של מהר"מ אע"ג בפ"א מיבום הלכה וי"ו כ' אפי' אח עע"ז היינו באופן שיכול לחזור כרצונו אבל מומרים שבזמנינו ושקיבל עליו בפני הכומר דאיכא סכנת נפשות לחזור מודה רמב"ם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:10)

**מ"מ**נ"ל אפי' יהי' כך כוונת מהר"מ מר"ב מ"מ אי איכא ע"א ביבמה הזקוקה למומר כל דהוא שרי' לעלמא דהרי העיקור כהפוסקים דע"א נאמן ביבמה ורק להפיס דעת הרא"ש דלא ברירא להתיר מצרפי' לזה דעת הגאוני' דמומר אינו זוקק ורוב הגאוני' לא מטעם מהר"ם הנ"ל אתי' עלה אלא מטעמי' אחרים ולאותם טעמים אין חילוק בין מומר למומר והוא י"א משום דמומר אין לו אחוה וכתי' כי ישבו אחים יחדיו ואינו דומה לקידושין וגטין התם לא בעי' אחוה וי"א משום דאסורה להבעל לו דקנאין פוגעי' בו פי' ואינו דומה לזקיקת ממזר דהוה חייבי לאוין אבל בעילות מומר הוה חייבי מיתה דקנאי' פוגעי' והא דקידושיו קידושין משום דכיון דחזינן דעושה מעשה יהדות ומקדש אמרי' שמא הרהר תשובה בלבו משא"כ לזקוק מה"ת לחוש שמא בזו רגע הרהר תשובה וזה כוונת אותה תשובה שהבי' בתה"ד סי' רכ"ג הנ"ל וז"ל אי קידש קידושיו קדושין וכו' התם בידים הא דקעביד משומד מעשה וכו' והיינו כנ"ל כיון דעביד מעשה יהדות בידים אמרי' שמא הרהר תשובה בלבו משא"כ לענין זיקה [עיין סי' שאחר זה]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:11)

**ועוד**בה טעם ג' שכ' שם בתה"ד אפקועינהי רבנן לקידושי' מיני' שלא תבוא לידי מכשול וזה שייך דוקא בזיקות מומר דאח ישראל הי' מקדש אדעתא דרבנן ואפקעינהי מיני' משא"כ מומר שקידש אינו מקדש אדעתא דרבנן ולא מצי רבנן לאפקועי קידושי' מיני' ואפשר להמתיק כוונה זו ג"כ בתה"ד הנ"ל ולכל אלו הפוסקים אין לחלק בין מומר מאז למומר שבזמנינו ואפי' לא הי' מומר בשעת קידושי' מ"מ רוב הפוסקים ס"ל מיתה מפלת וא"כ חזי לאצטרופי לע"א ביבמה להתיר ע"י מסל"ת ועיי' בתשו' מהר"מ פאדואה סי' פ"ט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:12)

**נחזור**לראשונים אם ברור להם שזה ליזר באכראך היסב שמו דאפ"י ענגלענדר והי' שטאללמייסטער אצל זה הגראף שוב נצטרף כל העדיות הללו יש להתיר אשה זו לעלמא ואי לא אין בידינו להתיר ומי שדעתו רחבה מדעתינו יפתח פתח להתירה מכבליה ואנו אין לנו ואחתום בכל חותמי ברכות למעלתו ולתורתו הכ"ד. פ"ב יום ה' י"ט טבת קפז"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:73:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:73:13)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב המופלג החריץ ושנון חריף בעל פיפיות כש"ת מהו' יוסף יואל נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:2)

**גי"ה**הגיעני נידון זקוקה למומר שהמיר אחר נישואי' לבעלה ולא נודע מקומו אי' וקול יוצא שכבר מת ושוב אח"ז הגיעני מכתבו שנית שם נאמר שהאשה שמעה בברור מפי בן המומר שהוא ישראל כשר ואמר ששמע ממיתת אביו שמת בוודאי הנה עי"ז המכתב האחרון הנ"ל ע"א ביבם מומר דאשה מותרת לשוק בלי פקפוק כמ"ש מהרי"ק שורש קע"ו וכ"כ ב"י סי' קנ"ח ופסק בש"ע שם ובב"ש ואין פקפוק וכ' מהרי"ק שם שאסור לעגן האשה בזה דאיכא תרי רובא רוב המתירי' זקוקה ליבם בלי חליצה כלל ורוב המתירי' ע"א ביבמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:3)

**ומ"מ**אין בהמ"ד בלא חידוש אפרש בעזה"י דברי הגאונים לפי מאי דמייתי להו בעל העיטור במרדכי פרק החולץ ומה שנאמר עליו בהגהה' מרדכי פ' הנ"ל סי' כ"ה וסי' ק"ו ע"ש וז"ל ר"ג בר"י ז"ל יבמה שנפלה לפני יבם מומר אינה נפטרת בלא חליצה דכמו שאם קידש קידושיו קידושין וצריכה ממנו גט חליצה נמי צריך ע"כ לרבנו שרירא יבמה שנפלה לפני מומר כיון שהורתו ולידתו בקדושה זקוקה ליבם ומתעגנה עד דחליץ לה אותו המומר וכ' רב יהודאי אי מדנסיב לה הבעל הוה יבם מומר לא בעי חליצה מיני' ואם הי' הבעל מומר וישבה תחתיו באונס ומת בהמראתו בלא בנים אינה זקוקה ליבם דהאי לאו אחיו ואינה זקוקה נמי לחליצה זהו לשון החכם בעל העיטור ז"ל וכ' ב"י דמלשון זה משמע דס"ל להעיטור דר' יהודאי גאון לא בא לחלוק על רב שרירא אלא מפרש דבריו ע"ש וצ"ע אי לפרש דבריו אתי מה הי' לו לכתוב דין של בעל מומר שמזה לא מיירי ר' שרירא כלל. ועל גוף הדין צווח רש"י בתשו' שם ובתשו' מיי' לאישות סי' י"ד הלא אעפ"י שחטא ישראל הוא וקידושיו קידושין ועוד מה בין מומר בשעת קידושין המיר או אח"כ ומה בין בעל מומר ליבם מומר ותו הקשה עליו ממתני' דיבמות מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אחיו ליבום וקאמר לרבות ממזר משמע יהי' מי שיהי' אפי' מומר ובא"ז גדול דמייתי מהר"י מינץ סי' י"ג ותה"ד סי' רכ"ג תי' זה אדרבא מדקתני מכל מקום משמע שיבוא מ"מ בין מכשרה בין מפסולה חוץ הבא מן השפחה וגוי' אבל לא שייך לומר חוץ ממומר שהרי המומר גם הוא בא מכשרה ואי הוה תנן מי שיש לו אח כל עיקור אז הוה שייך לומר חוץ ממומר ע"ש וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:4)

**והנלענ"ד**דיש לדקדק בדרב שרירא מה הי' לו לומר ומתעגנה עד דחליץ לה אותו מומר והוא שפת יתר וע"כ לאשמועינן לאפוקי ממאי דס"ל הגאון ח"ץ דמומר לא פטר בחליצה משום דאדעתי' דנפשי' קעביד ולא יכוון להתירה לעלמא בחליצה זו קמ"ל רב שרירא דחלץ לה והי' ק' לר' יהודאי גאון היא גופי' הא אמת כן הוא שאדעת' דנפשי' קעביד ואיך יפטרנה בחליצתו אע"כ מוכח דס"ל לרב שרירא אינו אח ואינו זוקק אם עמד בהמראתו אלא דחיישי' שמא הרהר תשובה ויהיב דעתי' למיהדר ולחזור בתשובה וס' זו מוזכרת בהגהה' מרדכי הנ"ל וא"כ חולץ ממנ"פ אי יהיב דעתי' למיהדר הרי יחלוץ ע"ד ישראל ואי לא יהיב דעתי' למיהדר ועומד בהמרותו הרי אינה זקוקה לו כלל כנ"ל בכוונת רב שרירא ומזה הוליד רב יהודאי גאון אם הי' מומר בשעת נישואין נמצא היא עדיין בחזקת היתר עומדת ומספק שמא הרהר בתשובה נבוא לאוסרה בזיקתו אל תאסרנה מספק אך אם נישאי' כשהי' יהודי ועומדת בחזקת איסור לשוק ושוב המיר אל תתירנה מספק כי שמא הרהר תשובה בלבו וכדאיתא ביבמות ל' ע"ב ואמנם כשהי' הבעל מומר ומת בהמרותו ולא נודע ששב בשעת מיתה ועוד דדייק ה"ג וכ' והיא יתבה תחתיו באונס משמע שאונסה בנדתה וכדומה הרי קמן שלא שב א"כ אינה זקוקה כלל דלאו אח הוא וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:5)

**אלא**שתה"ד סי' רכ"ג הקשה דבשלמא אחוה דכתיב גבי וחי אחיך עמך ולכל אבידת אחיך וכדומה דמיירי מסתם בני אדם שאינם אחים בתולדה מבטן ומלידה ומהריון ולא נקרא אחים אלא ע"י אחים במצוה למעוטי מומר אבל אחיה דיבום היינו מלידה ומבטן וההוא אפי' מומר נמי אחיו הוא שהרי אח עשו ליעקב כתיב וכתיב כה אמר אחיך ישראל מחמס אחיך יעקב תכסך בושה וכדומה אע"ג דעשו ישראל מומר הוא מ"מ אחים מן הבטן הוא ובס' אבני מלואים כ' זה כאלו היא חידושו ואינו אלא דברי תה"ד הנ"ל וקו' גדולה ועצומה היא וצריכה נגר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:6)

**שוב**כ' באבני מילואים סי' קנ"ג הנ"ל לפי שיטת גאונים דמייתי בתשו' הרא"ש דמומר נהי דמוריש לבניו כדילפינן מירושה לעשו נתתי את הר שעיר מ"מ אינו יורש את אביו כדכתיב לזרעך אחריך מי שזרעו מיוחס אחריו לאפוקי מומר א"כ אחוה דיבום דבירושה תלי רחמנא דאמרינן ביבמות י"ז ע"ב יחדיו מי שמיחדי' בנחלה לאפוקי אח אם ע"ש ומומר נמי לפי הנ"ל כאחים מן האם דמי דאינו מיוחד עמו בנחלה ומעתיק שם לשון רש"י שפי' מיוחדי' בנחלה שיורשי' נחלה א' ויורשי' זא"ז עכ"ל ותמהתי מאוד על הגאון הזה שהעתיק לשון רש"י אגב שיטפא ולא נזכר דברש"י לא נמצאו תיבות אלו שיורשים נחלה א' אלא שיורשים זא"ז ע"ש היות כן הדבר תלוי במה שיורשים האחים זא"ז ולא במה שיורשים שניהם את אביהם וא"כ לפי הנחה הנ"ל דמומר לא נקרא זרע אביו אבל נקרא אחיו א"כ כי היכי דמימעט מירושת אביו מדכתיב בפ' נחלת שהבן יורש אביו והאי לאו בנו הוא ה"נ איתרבי לירושת אחיו מדכתיב אחים ירשו זא"ז והאי נמי אח הוא ושפיר הוה מיוחד בנחלה לא דמי לאחי אם וקו' התה"ד על הגאונים כראי מוצק שובראיתי בריטב"א דיבמות שכ' רש"י תרתי בעי יורשי' זא"ז ויורשי' ירושה א' מאביהם א"כ יש להצדיק דברי הגאון ז"ל. ולקמן סי' פ"ח ישבתי שיטת הגאונים על נכון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:7)

**ומצוה**לקיים דברי חכמים נלענ"ד עפ"י מ"ש רמב"ן פ' דברים על פסוק אחיכם בניו עשו וז"ל יחוס ישראל מן אברהם וכל זרעו אחים כי כולם הם נימולים וזה טעם לא תתעב אדומי כי אחיך הוא רק בני הפלגשים ישמעאל ומדין וכל בני קטורה אינו באחוה מן הכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע עכ"ל ואם כי דבריו צריכי' נגר כבר הארכתי עליהם בגליון מג"א סי' תקצ"א סקט"ז ואין כאן מקומו מ"מ נילף מיני' דמי שלא נקרא זרע לאחיו לא נקרא אח ואחיו ומשום כן ישמעאל ובני קטורה שלא נקראו זרע אברהם שהכתוב הוציאם מדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ממילא אינם אחים לישראל משא"כ עשו שהוא זרע ליצחק עכ"פ ע"כ נקרא אח לישראל וא"כ אחרי שהניחו הגאונים דמומר אינו יורש אביו שלא נקרא זרעו המיוחס אחריו א"כ ממילא לא נקרא אחי ואחיו ויש להצדיק דברי הגאונים הנ"ל לא מטעם ירושה אלא מטעם קריאת שם הנ"ל אלא דצריך להתישב קצת הא עשו ישראל מומר הוה ואיך נקרא זרע יצחק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:8)

**ואלו**הי' הנחה זו אמתית שמומר לא נקרא זרע אביו א"כ בפשיטות יש לקיים דברי הגאונים מטעם דכתיב להקים לאחיו שם בישראל דבן הנולד ליבם כאלו נולד להמת כמו דמייתי רמב"ן מקרא נולד בן לנעמי והכא התורה מעידה בבעילת נכרי כי יסיר את בנך מאחרי נמצא זה המומר כשייבם אשת אחיו ומוליד ממנו בן מסירו מאחרי ה' ואלו הי' להמת עצמו בן שסר מאחרי ה' לא נקרא שוב זרעו ואיך נאמר להקים לו שם בישראל ע"י זרע שיסיר מאחרי ה' נמצא מטעם זה לא קם לייבם ולא לחליצה אלא דשמעתא זו מרפסן איגרא א"כ מי שיש לו בן והמיר ר"ל ואין לו זרע קיימא זולתו תהי' אשתו זקוקה ליבם לעולם כי אם לא הרהר הבן המומר תשובה לא הוה לו זרע וזקוקה ליבם ומ"מ אסורה ליבם דלמא הרהר תשובה והוה בנו ואסור ליבם וחולצת ולא מתיבמת ודין זה חדש לא הוזכר בשום פוסק וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:9)

**ואמנם**מהר"מ מר"ב מסייע להגאונים מטעם אומדנא אדעתי' דהכי לא קדשה נפשה דגרע ממוכה שחין שתיבעל לו בגיות ובנידות והנה התוס' ס"פ החובל כ' בפשיטות דזה שייך באירוסי' ולא בנישואי' ויש בזה ב' טעמים א' מחמת הנאת ביאה תכנס לספק מוכה שחין ואי משום שלא תעשה בעילתה בעילת זנות וס"ל להר"מ דתרווייהו ליתא הכא במומר דחלילה לבנות ישראל דמשום הנאת בעילה תמסור עצמה להיבעל בגיות ונידות ובאיסור כרת לאיש אשר יעשנה וכל חפצים לא ישוו לבני ישראל הכשרים לעבור על דת ח"ו ואי משום בעילת זנות אתמה לא תרצה לעשות בעילתה מאדם כשר בעילת זנות ותיבעל בעילת נדה לגוי אשר קנאין פוגעי' בו ומחייבי כריתות ע"כ לא חשש מהר"מ לזה ובנב"י קמא ח"א ססי' נ"ד האריך שלא לצורך בזה והדברים כפשוטן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:10)

**אך**תוס' הקשו שם ובכתובות מ"ז ע"ב א"כ הלוקח פרה ונטרפה נימא אומדנא ותי' דהכא בבהמה בעינן דעת המקנה ג"כ משא"כ הכא מאי איכפת לי' לבעל מה שיהי' אחרי מיתתו וזה שייך באירוסי' אבל בנשואי' לא בעי הבעל שיהי' בעילותיו זנות וק' אמהר"מ והנה תי' תוס' הלז הקשו ט"ז בח"מ סי' ס"א וב"ש באה"ע סי' נ"ב מ"ש מהפוסק לזון בת אשתו ה' שנים ומתה אשתו דחייב לזונה אח"כ ולא אמרינן אומדנא ומ"ש הכא בתוס' כתובה מבעל לאשתו ובנדונית חתנים מבעל לבת אמרי' אומדנא ולפענ"ד לתרץ קו' תוס' עם כל הקו' באופן שזה הי' דעת המר"מ על דעת הגאונים רק אומר הנחה א' שהבעל והאשה בתחלת זיווגם כל א' הוא קונה ונקנה הבעל קונה האשה ולזה כותב לה כתובה ופסק לזון בתה במחירה והוא הקונה והיא הדבר הנקנה ולעומת זה האב הפוסק נדוני' לחתנו האשה קונה הבעל להיות משתעבדי לה בחיובי בעל לאשה והבעל הוא הנקנה לאשה ואין זה ענין למ"ש תוס' ריש כתובו' גבי פרסה נדה שהאשה היא שדהו של בעל ולא הבעל שדה של אשה היינו אחר שכבר נתקיים השידוכין והאירוסין וכבר ניקני' היא לו להיותו שדהו והוא לעובדה ולשומרה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:11)

**אבל**בתחלת השידוכי' הוא איש מעלמא והוא אשה מעלמא מה לו ולה לומר שהיא שדהו של בעל רק שעתה עושי' קנינים היא קונה אותו לפעולתו והוא קונה אותה להיות שדהו ודבר זה ברור לכל מבין ויודע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:12)

**ומעתה**אומר בטח שאין לילך בתר אומדנא בדבר הנקנה כגון שנטרפה הפרה דברשותו נולד הריעותא וע"כ ישא ויסבול אך האומדנא היא במקרה שאירע בהקונה והמקנה כגון זבין ארעא ולא איצטריך לי' זוזי וכדומה ולכן הבעל שקונה האשה ומוסיף לה כתובה ומת הבעל הקונה אמרינן אומדנא וכן האב הפוסק לבתו שהאשה קונה בעלה ומתה האשה הקונה אמרי' אומדנא בנדוני' החתנים אבל פוסק לזון בת אשתו שהבעל קונה האשה במחיר מזונות בתה והאשה היא דמיון הפרה הנקנית ומתה האשה כאלו נטרפה הפרה הניקני' לא אמרינן אומדנא וכן מוכה שחין או מומר שלא נולד המקרה בדבר הנקנה אמרי' אומדנא אבל נולד מום בדבעל שהיא דבר הנקנה להאשה ה"ל כנטרפה הפרה ולא אמרינן אומדנא וא"כ לק"מ קו' תוס' ולא אתאינן לתי' תוס' ואין חילוק בין אירוסי' לנשואין ויפה כ' מהר"מ מר"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:13)

**אך**צ"ע דרש"י בב"ק פי' טב למיתב טן דו אהבעל שטוב לה למיתב עם בעלה אפי' על ספק שתפול לפני מוכה שחין והדין עמו לכאורה דליכא למימר טב לה למיתב עם מוכה שחין ע"י יבום דהא בלא"ה נכוף אותו להוציא מפני שממקתו וביבמות ד' ע"א דאמרי' מסמוכי' לא תחסום שור בדישו כי ישבו אחים יחדיו ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין אין חוסמין טענתה וכופין אותו לחלוץ פי' רשב"א דהוה סד"א שנכוף אותה להתיבם בבעילה א' ושוב נכוף אותו לגרש קמ"ל שאפי' מבעילה א' אין חוסמין טענותי' נמצא לעולם לא תשב טן דו עם המוכה שחין וע"כ פירש"י טן דו עם הבעל וזה דלא כהתוס' דהרי ס"ל מן הנישואי' בלא"ה לק"מ ק' ש"ס רק מן האירוסין ואם ימות בעל מן האירוסי' מאי טן דו איכא וע"כ להתוס' צריכי' לדחוק טן דו אהיבם מוכה שחין קאי ותדור עמו בעדים מ"מ יש כאן פלוגתא לרש"י הפי טן דו עם הבעל ולתוס' עם היבם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:14)

**והנה**מהר"מ שכ' דאינו נוח לה לישב טן דו עם המומר ע"כ מפרש טן דו כהתוס' וכבר הוכחנו דס"ל דש"ס אנשואי' קאי ולא אאירוסי' כמבואר לעיל והוה קצת סתירה וי"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:74:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:74:15)

**מ"מ**אין לנו להוסיף ולא לגרוע על דברי הראשונים ומסתיין שעטרני בפלפלת כ"ש והלכה רוחת בישראל לא תזוז ממקומה ע"א ביבם מומר מתירי' היבמה לשוק ותל"מ הכ"ד א"נ. פ"ב נגהי ליום ה' י"ג תשרי תקפ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:75:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה ידידי הרב המופלג ומופלא בתורה כמו"ה פינחס ליב נ"י אב"ד דק"ק קאמאהרן יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:75:2)

**גי"ה**הגיעני נידון פנוי' שנתעברה מנער א' והוא והיא הודו דמיני' ולא דיימא מעלמא ונישאי' לו וילדה לו ומת ולא הניח אלא ולד הזה ולא אחים ומעלתו הזהיר האשה שאחר ימי הנקה לא תנשא לאיש עד שתחלוץ ליבמה וכדין הורה כהסכמת ב"ש סי' קנ"ו סקט"ו והיא הלכה לק"ק פלוני ונישאי' לבעל בלי חליצה ומעלתו כ' להרב ההוא והעתיק לי תוכן תשובתו ובתוך הדברים נאמר בזה"ל אבל אשה זאת בעת שחקרתי עליה בעת הנשואין שלה שמעתי שלא היתה דיימא וחשודה מאחרים רק מבעלה המת עכ"ל הרי הרב הזה הודה על עצמו שידע בשעת נישואי' כשסידר לה קידושי' שהיא זקוקה ליבם לפי דעת הרב בית שמואל א"כ איך ערב לבו לסדר קידושי' ואת מי נועץ ויבינהו לחלוק לכתחלה על הב"ח ובית שמואל נא ישאל ממנו מענה ויודיעני התנצלתו בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:75:3)

**מאי**דקמן כבר בכמה תשובות כתבתי דנ"ל פי' אחר בדעת הרמב"ם דמה שתירצו הם דרמב"ם ס"ל דש"ס איירי מתרומה דרבנן עם שהוא דוחק עוד כבר כ' ב"ש סי' ד' סוף סק"מ דרמב"ם מיירי נמי מאיסור כהונה דאוריתא אפי כהן בזה"ז דנושא כפיו ומ"ש נב"י דרמב"ם לא האמינה אלא על עצמה לאכול תרומה בעצמה אבל לא להנשא לאחר כי על הנושא אותה אינה נאמנת גם זה לא נ"ל דהרי היא ועבדי' ובניה לעולם אוכלים תרומה והם כהנים ונושאי' כפיהם ואפשר ישמשו במקדש אבל הנלע"ד כשנדקדק בלשון הרמב"ם פ"ג מיבום הל' ד' מי שזינה עם אשה בין פנוי' בין אשת איש וכו' הרי מדנקט אשת איש ע"כ הא דהנית אשתו זקוקה ליבם אינה אותה האשה שזינה עמה אלא אשה אחרת כשרה יש לו ומת בלא בנים והניח זה הממזר שיש לו מאשת איש ובהכי מיירי נמי פנוי' שלא נשא הפנויי' ההיא אלא שיש לו אשה אחרת ונזדקקה ליבם ובאת לפטור עצמה ע"י בנה של פנוי' זו האומרת שמבעלה נתעברה וגם הוא הי' מודה ולא דיימא מאחרים בהא החמיר הרמב"ם דלא מצינו בש"ס אלא שהאשה עצמה נאמנת על עצמה לאכול תרומה ומתוך שנאמנת על עצמה נאמנת לא לבד על בני' ועבדי' אלא אפי' להנשא לאחר כיון שגם היא עבדי איסורא אבל הכא לאו כל כמיני' עדות הפנוי' להתיר אשתו של זה מכבלי היבום וסברא זו רמיזא בתוס' חגיגה י"ד ע"ב ד"ה בתולה שכתבו שמא הכא שאף היא בכלל האיסור נאמנת גם על בעלה הכהן הגדול פי' משא"כ בדר' יהושע היתה מעוברת ששואלי' מה טיבו של עובר ולא עליה והיא אינה רוצית להנשא לכהן לכן כיון שהיא אינה עושה איסור אינה נאמנות לר' יהושע על הולד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:75:4)

**ואי**תקשי תינח במעוברת אבל מה יתרצו תוספת בראוה מדברת ששואלי' מה טיבו להתיר עצמה לכהונה והרי היא עושה איסור עב"ש סי' וי"ו סקט"ז וי"ל מראוה מדברת אין קושי' י"ל התם לא האמינה ר' יהושע כיון שהיא פרוצה שהרי מדברת ונסתרה משא"כ ממעוברת דאפשר דנאנסה וכשרה היא ואפ"ה לא האמינה ר' יהושע מזה הוקשה לתוס' מ"מ אנן קיי"ל כר"ג אפי' במדברת ונסתרה דעבדי איסורא מהימנת וס"ל לרמב"ם היכי דהיא עבדי איסורא מהימנית נמי לאחרי' אבל היכי שאינה מעידת על עצמה לא מהימנית אאחריני היכי דפרצה גדר הכשרות והחולקים ס"ל אפי' בהא מהימנא הפנויי' להתיר אשתו של זה משום אין אדם חוטא ולא לו ולפע"ד כוונתי האמת בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:75:5)

**מ"מ**לנידון שלפנינו לא יושיענו זה דוקא אם אומרי' לה אם הולד אינו מבעלך אתה זקוקה והיא עומדת בדבריה נאמנות על עצמה שלא תעביד איסורא והכלל אדם נאמן על עצמו ומתוך שנאמן על עצמו נאמן על אחרים כמ"ש חי' רמב"ן ריש מס' גטין אך הכא הלא אמרו לה שהיא זקוקה ליבם ולדעתה היא איסורא ככל אי' דאורי' כי מה אשה מבחנת ואפ"ה עברה ונישאי' איך נאמר אדם נאמן על עצמו ונאמנת על אחרים ואולי י"ל הרב המסדר הטעה אותה עיי' ב"ש סי' י"ז ס"ק ק"ג מ"מ אעפ"י שאנו מדמין ביישוב פסק הרמב"ם לא נעשה מעשה להקל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:75:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:75:6)

**והנה**עכ"פ צריך שיפרוש ממנה הבעל עד שתחלוץ ואי נמי נקיל עלי' שתהי' מותרת לו אחר החליצה אמנם הלבוש סי' קנ"ט כ' שתתגרש קודם חליצה דאל"ה כל שאינה עולה לחליצה וכיון שהיא אשת איש אינה ראוי' לייבום וא"כ צריך גט קודם והגאון שב יעקב בח"א סי' מ' בסופו כ' משמעות הגמר' והפוסקים אינו כן וצ"ל משום דסוף סוף כופי' אותו לגרש א"כ הוה בידינו לכופו כל שעה ולא הוה מחוסר מעשה ומיקרי עולה ליבום ואין צריך לגרש קודם חליצה א"כ תינח היכי דנוכל לכוף לגרש אבל הכא בנידון שלפנינו אם אינו רוצה לגרש אלא יהי' מופרש ממנה אין אנו יכולי' לכופו כיון דלהפוסקי' החולקי' על הרמב"ם הוה גט מעושה שלא כדין והשתא כיון שאין בידינו לכופו לגרש והרי היא אשת איש אינה עולה ליבום ממילא אינה עולה לחליצה וע"כ טוב ויפה אם הבעל רוצה ליי"ח שמים בלי פקפוק יגרש מרצונו ותחלוץ נתיר לו לחזור גרושתו אך אם א"א בשום אופן כגון שידו תקיפה ח"ו אשר לא אקוה תחלוץ בלי גירושי' ועכ"פ צריך הוא לחזור ולקדשה בפני ב' עדים כמ"ש הרא"ש וטור א"ע סי' קנ"ט דשמואל מספקא לי' וא"כ אולי לא תפסי הקידושי' הראשונים וצריך לקדש פעם אחרת אבל מהיות טוב יגרש תחלה ואח"כ תחלוץ ותתקדש ממנו ותשב תחתיו הנלע"ד כתבתי: הכ"ד פ"ב יום עש"ק כ"ד למב"י תקצ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:76:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:76:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:76:1)

להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:76:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:76:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:76:2)

**אשר**עוררני בלוחות שניות נידון החליצה שבני עירה אומרי' אם נפייס הבעל לגרשה קודם שיש לחוש שלא יחפוץ בה עוד כי בלא"ה אין שלום בין הזוג ובאמת גם לולי דבריהם ידעתי כי בכל איש ואיש ע"י הגירושי' תתגנה בעיניו ומשו"ה מקיל רב חביבא בגיטין פ"ט ע"ב דלא לחוש לקלא דבתר אירוסי' משום שתתגנה בעיני המגרש ולא ישאנה עוד ע"ש פירש"י וא"כ קשים הגירושי' מ"מ השתא הכא בענין שלפנינו הרי מעיקור הדין יבמה לשוק אסורה לחזור לו אפי' שוגגת מכ"ש הכא שהיא מזידה אחר שכ' מעלתו שהרב המסדר לא ידע והיא העלימה ממנו שמעלתו התרה בה א"כ תוסרנה כל הנשים ולא תעשנה כמזימתה וגם חזרתי ועיינתי בדברי הגאון שב יעקב שרוצה לומר כיון שבידינו לכוף על הגירושי' מקרי עולה ליבום נ"ל במח"כ נעלם ממנו לפי שעה דברי תוס' גיטין פ"ד ע"א ד"ה בדידה קיימא לאיגרשה וכו' ע"ש בסוף הדיבור וחפשתי בספרן של צדיקים ומצאתי בס' בית מאיר שכ' אחר שהוכיח מכל הראשונים והלבוש עצמו שלא חשו לזה מעיקור הדין להקדים הגט לחליצה ומצוה לחקור ולתת טעם למה ואמר אפשר משני טעמים חדא מטעם שכ' חי' רשב"א ריש מס' יבמות בדיבור הראשון שכל העכבה שאינו מחמת יבום עצמו אלא מטעם אחר כגון הכא איסור אשת איש גורם שלא תעלה ליבום אין זה בכלל כל שאינו עולה לחליצה אינו עולה ליבום אלא שסיים רשב"א שם דהרמב"ן מסופק בדבר ע"כ ביטל דעתו נגדו ע"ש ואני אומר ממקומו הוא מוכרע דהרי ביבמות מ"א ע"ב שם נאמר אי אתי אלי' ואמר דלאו מעיברא הרי מ"מ אינו עולה ליבום מגזרת דרבנן דלא פלוג ואפי' קטנה צריכא להמתין צ"ב יום והנה אי אתי אלי' ואמר דלא מעיברא תו לית כאן איסור ביאה מטעם יבום כלל רק גזירה דרבנן מטעם מעוברת ומניקת חבירו וגזרו בלא פלוג ואפ"ה מיקרי אינו עולה ליבום ע"כ קשה לסמוך על זה בשגם הרשב"א עצמו לא סמך על עצמו [עיין לקמן סי' ע"ט:]


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:76:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:76:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:76:3)

**עוד**למדתי מדברי בית מאיר הנ"ל די"ל שנישאית לאחר פקעה זיקה לגמרי ולא צריכא שוב לא לחליצה ולא ליבום לפמ"ש תוס' יבמות ט"ז ע"א ד"ה בני צרות וכו' דלפי תירוצם י"ל בהוי' דקידושי' הוא דגילה קרא דלא פקעי זיקה אבל בנישואי' פקע כמ"ש תוס' יבמות י"ח ע"ב ד"ה שומרת יבם וכו' וע"ש היטב בחי' רשב"א וא"כ ממ"נ אי קידושי' תופסי' ביבמות כבר פקעה זיקה ע"י הנישואי' ואי לא תפסי א"כ אינה צריכא גט אלא דקשי' לי בגוה הא דאמרי' גטין פ"ב ע"ב היכן מצינו זה אוסר וזה מתיר ואי ס"ד נישואי' של זה מפקיעי' זיקתו של זה הרי מצינו זה אוסר וזה מתיר ויש לדחות בהתירא מיהת לא אשכחו דהכא עכ"פ עביד איסור לישא יבמה לשוק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:76:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:76:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:76:4)

**ובנידון**שלפנינו איכא ג' ספיקות להקל שמא הלכה כרוב הפוסקים דבשניהם מודים ולא דיימא מעלמא לא בעי חליצה כלל ואת"ל כהרמב"ם דלמא לא תפסי קידושי' ביבמה לשוק ולא בעי גט כלל ואת"ל תפסי קידושי' דלמא הנישואי הפקיעו הזיקה לגמרי ולא בעי לא חליצה ולא גט כלל אבל אין להקל מטעם שכ' רש"י ביבמות מ"א ע"ב ד"ה אלא משום דר' יוסי וכו' ולרבי יוחנן לא תקשי וכו' ע"ש וה"נ כיון דלא איפשר כדיעבד דמי זה לא נ"ל דהתם אי עבר ובעל נמי מהני כיון דלא מיעברי ה"ה דחליצה מהני בדיעבד אבל כיון שאינו עולה ליבום מטעם אשת איש אפי' בדיעבד גם חליצה לא מהני בדיעבד אבל מטעם ס"ס יש להקל אם א"א בשום אופן אבל מהיות טוב לפייס בכל אופן שבעולם לגרש ואם אפי' תפסיד האשה עי"ז לא נחוש לה כמ"ש לעיל ואפי' אם לא יגרש ותחלוץ בלי גירושי' מ"מ תמתין צ"ב יום קודם חליצה דהיינו שתבוא לקהלתו באופן שהיא מופרשת מעיר של בעלה ותמתין שם צ"ב יום ואח"כ תחלוץ אע"ג דבלאה"נ אינה עולה ליבום מטעם א"א מ"מ י"ל שאני הכא דאפשר בגט ע"י שום פיוס תרקבא דדינרי משא"כ בימי הבחנה א"א ביבום כלל כנלע"ד וכתבתי בחפזי ובקיצור נמרץ הכ"ד א"נ. פ"ב כאור בקר ליום ה' ל"ז למב"י תקצ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:77:1)

**רב**שלומים מגבהי מרומים להרב המופלג כבוד מה' יעקב נ"י רב אב"ד דק"ק ביטש יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:77:2)

**מכתבו**הגיעני יום עש"ק סמוך ממש להכנסת כלה בנידון מי שנשא אשה ט' אלול וילדה בת בר"ח אדר שאחריו ואבי הבעל צעק להוציא זונה מתוך ביתו והבן בעל האשה שהי' מוטל על ערס דוי אע"ג שבתחלה שתקו הזוג מ"מ אח"כ השיב ופייס להאב ואמר תניח לה כי צדקה ממני כי בליל שבועות הי' אצלה ובא עלי' אבל מאותו זמן והלאה לא קרבו זא"ז כי הוא הלך אחר י"ט למסעיו לבית אבותיו עד שעת חתונתה ואחר ימי' הלך הבעל לעולמו וחיים לנו ולכל ישראל שביק ולא הניח שום זרע קיימא כ"א זאת הבת שהזוג מודים עלי' שהיא בתו ועתה נפל ספק בינו ובין הלומדים אם היא זקוקה לחליצה או לא אלו דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:77:3)

**הנה**מעלתו לא הודיעני שום טעם של שום צד להימין או להשמאיל וכ' שכן עלה במוסכם ביניהם לשאול בלי גילוי טעם ע"כ אומר מי יבוא אחר המלך את אשר כבר עשוהו הרב"י בש"ע א"ע סי' קנ"ו סעי' ט' דאפי' הוא והיא מודים מ"מ צריכה חליצה וכן הסכימו האחרונים ומיני' לא נזוז זיז כ"ש ואע"ג דסברא זו לקוחה מהרמב"ם דפסק כן וכבר תמהו עליו שהרי הוא בעצמו פסק שמהימן אפי' לענין תרומה ומה שתי' הב"ח לחלק בין איסור דאורייתא לתרומה דרבנן תי' זה יצדק להש"ע אבל לא להרמב"ם כמו שביאר כל זה הרב ב"ש במקומו וביתר ביאור לעיל סי' ד' ס"ק מ'. וראיתי להגאון נב"י מהדורא תנינא שכ' ליישב דהרמב"ם ס"ל דנאמנת על עצמה כגון לענין תרומה ולא על אחרים כגון להנשא בלא חליצה ולע"ד דבר גדול דבר הנב"י אע"ג שלכאורה דבריו תמוהים מתרי טעמי חדא דהא אוכלת בתרומה היא ועבדיה ושפחותי' ובני' ובני בני' עד עולם עם נשיהם ועבדיהם הרי דמהימנת על אחרים ועוד אי ס"ד לחלק בהם א"כ קשה מש"ס ס"פ אלמנה לכ"ג דפריך מילדה תאכל בתרומה ומאי קושיין מתרומה שאינה נוגע אלא לעצמה לדעת הגאון ז"ל אבל יש לקיים דבריו עפ"י מ"ש תוס' חגיגה י"ד ע"א ד"ה בתולה וכו' וז"ל ושמא כאן שאף היא בכלל האיסור וכו' נאמנת עכ"ל מבואר מדבריהם היכי שאם משקרת עבדא איסורא נאמנת על עצמה ומתוך שנאמנת על עצמה נאמנת נמי על אחרים להנשא לכשרים וסברא זו כ' גם רמב"ן ריש חי' גיטין ונדה ורשב"א גיטין וספרה שמתוך שנאמנת האשה על עצמה לענין ספירת נדה נאמנת נמי לבעלה יע"ש. והשתא דברי הרמב"ם נכונים עפ"י דברי הגאון הנ"ל ז"ל דוודאי כשמעידה על עצמה הן לענין תרומה או אפי' לחליצה ולכל מילי מהימנת על עצמה ומתוך שנאמנת על עצמה נאמנת לכולי עלמא אך בפ"ג מהלכות יבום שם מיירי הרמב"ם להדי' שיש לו בן מפנוי' ועי"ז הבן רוצה לפטור אשתו מהייבום וזאת הפנוי' אינה זקוקה לא לחליצה ואינה אוכלת בתרומה ואינו נוגע לה לשום דבר איסור ואין כאן שום נאמנות הנוגע לעצמה ממילא שאינה נאמנות לאחרים כיון שהיא לא עבדא אסורא בשקרותה. ומה שתמה הרא"ש בתשו' רי"ש כלל פ"ב עוד על הרמב"ם כיון דמשווי לי' ספיקא איך ירד הבן לנחלה הלא ספק ממון הוא ואי משום מגו דאי בעי יהיב לי' במתנה הכא לא שייך מגו שהאב גופי' אומר בדדמי וסובר דלא אפקרא נפשה לאחריני קו' זו כבר יישבה הרשב"א בתשו' סי' תר"י דלאו משום מגו מהימנינן לי' אלא דאמירה זו שאומר בני הוא זה הוא גופי' מתנה שנותן לו נכסיו כמו שנותן לבנו (אלא שצ"ע אם איננו שכ"מ במה יקנה באמירה בעלמא). מ"מ פסק הרמב"ם נכון אעפ"י שלא נתכוון הגאון נב"י לזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:77:4)

**נמצא**אי הוה סמכי' אהך שינוי' דידי בנידון דידן שמעידה על עצמה הי' נאמנת להנשא בלא חליצה אך לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ועוד אפי' יהי' זה כוונת הרמב"ם מ"מ דעת הרב"י בש"ע שאפי' על עצמה לא מהימנת באיסור דאורייתא כדמשמע מלשונו סי' קנ"ו סעיף ט' מי שזינה עם אשה וכו' הרי זה ספק וחולצת וכו' מבואר מלשונו דאהאשה שהתחיל בתחלה עלי' קאי שהיא חולצת ומיירי שנישאי' לו לאחר הזנות כעובדא דילן ואפ"ה מחמיר בדאוריי' וכמ"ש ב"ש דלהש"ע א"ש הך חילוקא בין דאוריי' לדרבנן וא"כ פשיטא דהאי איתתא צריכה חליצה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:77:5)

**ואע"ג**דהרמ"א הגיה דאם הי' מיוחדת לו י"א דפוטרת מחליצה ואולי יתחמץ אדם לומר דזו שהיתה משודכת שלו הוי כמיוחדת חס לומר כן דדברים אלו המה מדברי הטור בשם תשו' הרא"ש ריש כלל פ"ב הנ"ל והרא"ש כ' שם אעובדא דמי שהי' לו משרתת בביתו שהי' מיוחדת לו לבעילה ושוב נתעברה והולידה והביא תחלה דברי ר' שמשון ספ"ק דכתובות וז"ל האי דקאמר מיני' רוצה לומר שהי' רגיל אצלה תמיד הלכך שדינן רוב בעילות בתרי' וההיא דפ' אלמנה לכ"ג מיירי שאומר הארוס שלא בא עלי' כ"א פ"א הלכך אמרי' מדאפקרי' נפשה לגבה ארוס אפקרה נפשה נמי לגבי עלמא אלו דברי רבנו שמשון ועל זה כ' הרא"ש הלכך בנדון זה שדינן בתר דידי' כיון שהיתה תדירה בביתו. ושוב אח"כ בסוף התשובה כ' דאפי' להרמב"ם דמחמיר לענין חליצה מ"מ בנדון זה שהי' מיוחדת לו בביתו דבכי האי גוני לא קאמר שתחלוץ כי אף הוא לא כ' אלא זנות באקראי פנוי' דומי' דאשת איש עכ"ל תשו' הרא"ש הרי מבואר דמיוחדת לו היינו שהי' עמו בבית ומופקרת אצלו לבעילה דאמרי' אפי' לו יהי' שאפקרה נפשה גם לגבי אחריני מ"מ רוב בעילות אחר זה וזה לא שייך בנידון שלפנינו לפי הענין השאלה שלא הי' זע"ז כ"א באקראי בעלמא בליל שבועות ושוב נתפרדו זה מזו א"כ פשיטא חיישי' כי היכי דאפקרא נפשה וכו' וצריכה חליצה גם להרמ"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:77:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:77:6)

**הנה**מעלתו לא ביאר אי ילדה ביום א' דר"ח או ביום ב' דר"ח והנה אם הלידה ביום ב' דר"ח אדר והנישואי' הי' ביום ט' אלול נמצא למ"ד שיפורא גרים ויולדות לז' יולדות למקוטעי' ועיי' בדברי ב"ש סי' ד' ס"ק י"ט נמצא אי' הי' טוענת שהיא בן ז' ולא אפקרה נפשה כלל להמשודך נפלן ברברבתא דלמ"ד שיפורא גרם מהימנת. ולפ"ז נוכל לומר שתאומן גם עתה דלא אפקרה לאחריני במגו דאי בעי אמרה שהוא בן ז' ואמנם גם זה ליתא דהני מילי היכא דלא אכחשה בעלה אבל הכא דהוא אמר שאפקרה נפשה לגבי' בליל שבועות א"כ אפי' היתה היא מכחשתו מ"מ היא אסורה להנשא לאחר בלא חליצה שאותו האחר צריך לחוש לדברי הבעל המכחישה ועיי' במצא כתוב דמייתי הרב"י בי"ד סי' קנ"ד. ועוד דאפי' לא הי' הבעל מכחישה נהי דאי הי' טוענת כך הי' מהימנת למ"ד שיפורא גרם מ"מ השתא דלא טענה כך ליכא מגו שאינה טוענת ברצון היכי דניכר שיקרא שהבן הוא באיבריו כבן ט' גמורים ורוב נשים לט' יולדת ולכל הפחות למילד לז' מקוטעי' וגם ע"י שיפורא הוא רחוק להאמין בעיני הבריות ע"כ נוח לה יותר לומר שהאמת שנתעברה מהמשודך שלה שאינו נראה מעשה רע כ"כ בעו"ה בדור הפרוץ וכמ"ש גם מעלתו ע"כ איני רואה שום צד לפוטרה בלא חליצה ואסורה לעלמא עד שתחלוץ ואין להאריך יותר ואחתום בכל חותמי ברכות. פ"ב יום א' כ"ד אדר תקע"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:78:1)

**שלום**להרב המופלא כבוד מה' איצק נ"י הייס:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:78:2)

**עלובתא**דא זאת אומרת שנישאית לבעלה השני ז"ל ההוא אמר שהי' אז בן ל"ד שנה והיתה עמו כ"ו שנה ומת ותמיד אמר כי נפרד מעירו ק"ק הארחוב בהיותו בן ח' שנים ושמו יצחק בן חיים והניח שם שני אחים שהי' אז בהפרדו מהם בני שלשים שנים ולאחר מיתת בעלה הנ"ל אמרה בלבה כי לפי חשבון הנ"ל הגיעו היבמים ליותר מתשעים וקרוב לודאי שכבר מתו ובכל זאת נסעה האשה בהלוך ונסוע לילך לק"ק הארחוב להשיג חליצה מאחד מהיבמים הנ"ל ובאמצע הדרך חולתה מרוב טלטול הדרך ושם פגעו בה ב' אנשים מאנשי פלוני' ואמרו לה שהם מילדי ק"ק הארחוב ולא ידעו מאומה מאותן האחים כי כבר מתו מזמן רב ועצמותיהם לא נודעו ועל זה סמכה האשה וחזרה לאחורי' ונשאית עתה לבעלה השלישי והיא מתגוררת עמו בעירו דמעלתו. שוב שאלתי אותה מי הכריחה עתה לזה שתבוא לשאול על זה שהי' פשוט לה להתיר וכבר נישאית לבעל והשיבה לי מפני פחד אורחי ופרחי סובבי עיירות אשר נתפרסם ביניהם שהוחזקה זקוקה ליבם והמה הפחידו אותה שילשינו עלי' אצל מורי הוראה ע"כ אמרה שתהי' היא צדיק הראשון בריבה אלו דברי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:78:3)

**הנה**האשה הזאת בחזקת זקוקה ליבם עומדת אע"ג דלא הוה מוחזק לן באחי אלא עפ"י עצמה ועיי' בקידושין ס"ד ע"ב ובדלא מוחזק לו באחי ואמר יש לי אחים אינו נאמן לאוסרה זהו ליתא מכמה טעמים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:78:4)

**א'**כבר השריש מהרי"ט סי' פ"ב דלא מקרי לא מוחזק באחי אלא בשהי' פה עמנו כמה שנים ולא נשמע מעולם שהי' לו אחים דעי"ז מוחזק לן דלית לי' אחי ואיתתא בחזקת היתר לשוק עומדת ושוב כי אמר אית לי אחי בא להוציאה מחזקת היתר לא מהימן ובהא מיירי תשו' הרא"ש כלל י"ג שז"ל על האשה ההיא שנישאי' בצרפת כמה שנים ומעולם לא נראה ולא נשמע ולא נודע שהי' לבעלה אח וכו' והתירה הרא"ש ז"ל דכיון שהאשה בחזקת שאין אחים לבעלה אין ע"א נאמן להוציאה מחזקתה ודוקא בכי האי גוני מיקרי לא מוחזק באחים אבל באיש הזה שמארץ רחוקה בא ולא ידענו מאיזה עם הוא תמול בואו והיום נשא אשה וכמעט שעבר נתגלה הדבר וכו' ואמאי נתחזק זה בלא אחים וכו' יע"ש שהאריך עוד בסברא זו כמה פעמים [עיין ח"ס חאה"ע ח"ר סי' קמ"א ולעיל סי' ע"ב] ואם זה בנידון דידי' שהבעל בעצמו אמר שאין לו אחים מכ"ש בנידון דידן שהבעל בעצמו אמר שיש לו אחים והחזיק עצמו בן ל"ד שנים איך נאמר שאינו נאמן לאוסרה. ותו בש"ס מיירי דבשעת נישואי' נישאי' בחזקת שאין לו אחים שוב אינו נאמן לאוסרה משא"כ אדעתא דהכי נישאי' לו שיש לו אחים כמו שאומרת היא עצמו מאי אינו נאמן לאוסרה שייך. ועוד התם כשהי' אינה מאמנת לו או מסופקת בדבר אבל הכא שעדיין מאמנת לו והיא בעצמה נסעה באלה מסעי לארץ רחוקה לקבל חליצה א"כ אפי' לא יאומן מן הדין מ"מ היא גופה שוויתי' נפשה חתיכא דאיסורא והחזיקה את עצמה בחזקת איסור יבמה לשוק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:78:5)

**איברא**אי הי' שום מקום לחפש היתרא מטעם כי הזקינו היבמים והגיעו לגבורות וטפי ממספר תשעים ושלשה שנים היינו יכולים להאמין להבעל אי הי' עדים בדבר שאמר כן שהניחום בני שלשים שנים באופן שהגיעו עתה ליותר מתשעים והי' הבעל מהימן בזה מטעם הפה שאסר הוא הפה שהתיר שהרי על פי עצמו החזקנו אותו ביש לו אחים ועל פיו אנו סומכי' להאמין כמה ימי שני חייהם אבל מה יועיל זה הלא משנה שלימה שנינו בגיטין כ"ח ע"א המבי' גט ממ"ה והניחו זקן או חולה נותנו בחזקת שהוא קיים ואמר רבה לא שנא אלא שלא הגיעו לגבורות אבל הגיע לגבורת לא ואיתותב שם מבריתא דאפי' הניחו בן מאה שנים הוא בחזקת קיים וכן פסקו הפוסקים ואפי' לחד שינוי' בש"ס דמקיים דינו של רבה דבן שמנים אינו בחזקת קיים ובן מאה דבריתא שאני דכיון דאיפלג איפלג וא"כ ה"נ משהגיעו האחים לשמנים שנים פסקו לחיותא וליתא להו חזקת חיים מ"מ זה פשוט דהיינו להחמיר שלא יתן הגט להאשה בחזקת שהוא קיים דמיום שנעשה בן שמנים אתרע חזקת חי שלו אבל פשיט שאין לסמוך להתיר אשת איש או יבמה לשוק על זה ואפי' ודאי איסור איכא דמוקמי' לאתתא מספיקא אחזקת איסורא קמיתא והבא עלי' באיסור אשת איש בחטאת קאי או במלקות דלא תהי' אשת המת החוצה ופשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:78:6)

**ואם**לסמוך על הני סהדי שאמרו שהם מאותו העיר ולא נודעו להם האחים כי כבר מתו הנה אי הי' הני סהדי קמן הי' צריכים לבאר דבריהם כי כמדומה לי שאין כוונתם שידעו שמתו האנשים אלא שאמרו מדלא שמעו ולא ראו אותם מסתמא מתו ואבד זכרם ואמרו כן מאומדנא מפני זקנתם ומפני שלא שמעו מהם מאומה כך נראה משמעות וא"כ פשוט שאין בעדותם ממש אך לא באנו לידי מדה זו כלל שהרי אנחנו לא שמענו מהעדים מאומה אך היא אומרת ששמעה כן א"כ לא מיבעי' מעיקור הדין שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי אלא אפי' למ"ש ב"ש סי' קנ"ח ס"ק ב' בשם מהר"י מינץ דבזה"ז שאין מייבמין אפשר שאשה בעצמה מהימנת לומר מת יבמי ע"ש והיינו משום דלא שייך זימנין דסני לי' מ"מ הכא שכבר ניסת לאחר פשיט דנוגעת בדבר דמרחמת לי' לבעלה השני ולא מהימנת ועוד התם בשהיבם אינו בדרך רחוק ונקל להשיג החליצה אבל הכא הא חזינן שמפני טורח וטלטול הדרך אמרה כך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:78:7)

**ואם**נאמר להאמין לה במגו דאי בעי' שתקה ולא אמרה כלל שבעלה החזיק עצמו ביש לו אחים והיתה מהימנת נגד הקול מארחי ופרחי דהוה קלא דבתר נישואי' ולא חשו לי' וגם לא אתחזק בבי דינא ועיי' גטין פ"ט ע"ב מ"מ בהאי מגו נפלן ברברבתא דהוה מגו במקום קול דלא תעיז להכחיש כי האי דרבה בר שרשום ופיה הכשילה באמרה שהיתה מתירא מפני מלשינות האורחי'. ועוד אולי ידעו האורחים דאיכא עדים בצד אסתן היודעים שיש אחים ואתאינן לשיטת הפוסקים דחוש לה בב"ב קל"ה ע"א ואם לומר לעמוד על החקירה ולכתוב לק"ק הארחוב אם כי רב הדרך בינינו מ"מ היינו יכולים לעמוד לדרוש הדבר אי הי' נודע לנו ולהם האיש בסי' מובהק או שמו ושם משפחתו באופן שידוע לבי דינא דהאי אתרא אך הכא לא נודע לנו אלא שם יצחק בן חיים שהלך מעירו זה כ"ה שנים בהיותו בן ח' שנים וצריך לבדוק הארחוב כלו אי לא אתחזק שם קודם כ"ה שנים מי ששמו כך והי' לו אחים עיי' ביבמות קט"ו ע"ב ובפוסקים שם וא"כ לא מצאתי מקום להקל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:78:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:78:8)

**והיות**בלא"ה אתתא דא כבר נישאי' לראשון ומת ולשני ומת א"כ קטלנית היא ולדעת גדולי פוסקים כופין להוציא כמ"ש ב"ש סי' ט' סק"ב וא"כ מכ"ש הכא דאיכא איסורא וסכנתא דכופי' להוציא ומ"מ מהיות טוב אם נוכל לרצותו לגרש מרצונו ולומר לו כי סכנת מיתה יש לו בדבר אולי לא נצטרך להכניס עצמנו לגט מעושה הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב נגהי ליום ד' ג' כסליו תקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:79:1)

**שלום**טוב לרב טב י"נ הרב הגאון החרוץ המפורסים גל אגוזים נ"י ע"ה כקש"ת מה' שלום נ"י אולמאן אב"ד ור"מ דק"ק ל"ב יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:79:2)

**הלום**ראיתי ידו הגדולה ופומי' ממלל רברבן כל חיך הטועם יאמר לי לי והיות עריבים עלי דברי דודים שמתי הלילה עיוני עליהם ואשיבה כיד ה' הטובה עלי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:79:3)

**הנה**ריש אמר מר על דברת הלבוש א"ע סי' קנ"ט דמקדש בשוגג שומרת יבם צריך גירושין קודם חליצה שתהי' חציצה ראוי לייבום ושב יעקב בחא"ע סי' מ' העלה ממשמעות הרמ"א והפוסקים שאין צריך כיון שכופין להוציא אם ירצה לייבם תו ה"ל חליצה ראוי לייבום ופר"מ כ' שנעלם מכ"י שזה תלוי בשני תירוצי תוס' יבמות ט"ז ע"א ד"ה בני צרת וכו' אלא שהקשה אשיטה קמייתא שהיא כשיטת השב יעקב הנ"ל הא קיי"ל ביבמות כ"ח ע"א דאפי' מה שביד אדם לעשות כגון לחלוץ לאינה חמותה ברישא ואפ"ה אמרי' דאינה עולה לחליצה כיון שאינו ראוי לייבום לא הבנתי איך א"ש לתי' ב' דהתוס' דס"ל גזירת הכתוב הוא לא תהי' אשת המת החוצה לאיש זר אפי' שיש בה הוי' מ"מ לא פקע זיקה וקשה איך יבמה יבוא עלי' כיון שתפסה בה קידושין ואם שגרשה הרי נאסרה שעה א' או נילף מהכא דלא איכפת לן בנאסרה שעה א' וכרב דלא כשמואל אע"כ צ"ל דמהאי קרא מוכח דנהי דתפסי קידושין מ"מ כופין מן התורה להוציא וכיון שע"י כפי' מוציאין עדיף טפי מדבר שביד חברו לעשות וכמגורשת כבר דמי וכבר ראיתי סברא זו בבית מאיר סי' קנ"ט דכיון דע"י כפי' מוציאי' לא ה"ל מחוסר מעשה אלא שכ' שאינו יודע מנ"ל שכופין מן התורה ולפי הנ"ל מוכח כן. ומ"מ למסקנא העלה ג"כ כשב יעקב מטעמים אחרים יע"ש באריכות. מה שהקשה פר"מ מק' ירושלמי דמייתי תוס' ר"פ המגרש וביבמות יו"ד ע"א ד"ה לעולם ואם איתא הא ביד' לגרש לגמרי עתה וכן הקשה בית מאיר ולהנ"ל לק"מ דוקא המקדש יבמה כופין אבל לא זה ששייר בגטו ולא פעל עולה וכיון שכן ה"ל מחוסר מעשה שביד חברו ואינו עולה לייבום ועוד בלא"ה התם אין בידו לגרשה בלי שיחזור ויקדשנה כדעת תשו' הרא"ש ופסקו בש"ע ב"י א"ע סי' קמ"ג סעי' ט"ז וטעמו דאין גירושין חל על גירושין וכבר נתעורר בזה במהרי"ט והארכתי במקום אחר דאע"ג לכשנתקדש להפלוני ממילא נתבטלו גירושי' הראשונים וחלו השניים מ"מ ה"ל ככותב גט לאשה דעלמא לכשאכנסיך אגרשיך דלא הוה גט משום דבר שלב"ל ומשו"ה לק"מ מה שהקשה מהרי"ט מכתובות ע"ג ע"א דאמרי' לרב אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות חוזר וקדשה בשעת ביאה וקשה הא ה"ל קידושין על קידושין ולהנ"ל ניחא כיון דאם לא יתקיים התנאי שעקרו קידושין הראשונים חלו השניים ואי דבר שלא ב"ל הא רבס"ל אדם מקנה דבר שלא ב"ל. יהי' איך שיהי' בעל מנת שלא תנשאי לפלוני צריכה קידושי' שניים וקידושין אין בידו ודברי תוס' יבמות יו"ד ע"א הנ"ל צל"ע שהאריכו להקשות על ר"א והא ר"א שמותי מתלמידי שמאי ובלא"ה לית לי' צרת הבת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:79:4)

**מ"ש**פר"מ בהירושלמי קידושין פ' האומר סוף הלכה ה' שמואל אמר בעניותינו צריכה גט (יבמה שנתקדשה) אמר ר' יוסי בריבי בון מתניתא לאחר שיחלוץ יבמיך אבל אם אמר אחר שימות יבמיך מקודשת שדברים אלו תמוהים ופני משה פי' בו פי' זר במח"כ וכ' פר"מ עפ"י ש"ס קידושין ס"ב ע"ב נהי דבידו לגרשה בידו לקדשה פירש"י שמא לא תתרצה לו ולכאורה קשה מן בין זה למקדשה לאחר שלשים יום ובהפלאה נדחק בזה והי' נראה לפר"מ דבמקדשה לאחר ל' יום הרי בידו לקדשו עכשיו וממילא יומשכו הקידושין גם אחר שלשים יום משו"ה יכול נמי לקדשה עכשיו שיחולו אחר שלשים יום משא"כ לאחר שאגרשיך א"א שיקדשה עתה סתם ויומשכו אחר גירושי' וסברא נכונה היא. ועפ"ז נראה פי' הירושלמי דבמקדשה אחר שימות יבמיך הרי בידו לקדשה עתה סתם וימשוך ממילא גם אחר מיתת היבם דלשמואל קיימינן דקידושי' תופסין ביבמה אבל לאחר שיחלוץ יבמיך י"ל כהלבוש הנ"ל שא"א לחלוץ עד שתתגרש תחלה והוי כמו לאחר שאגרשיך שאינה מקודשת מטעם הנ"ל אלו דבריו ודפח"ח כי הוא מתוק לחיך. אלא שהוסיף לומר דר' ינאי בירושלמי שם ובש"ס דיבמות צ"ב ע"ב ור' יוחנן שם דאשכח מרגניתא ולא חש לקושי' מ"ט לא נקט לאחר שימות יבמך י"ל לפמ"ש בתשו' חו"י דלמ"ד מזלא גרים אפי' במתו ב' משודכי' שייך חששא דקטלנית א"כ מכ"ש במת יבמה אחר מיתת בעלה משו"ה לא נקט אחר שימות יבמתך ור"י בר' בון בירושלמי מצי סבר כמ"ד מעיין גרם כל אלו דברים ראוי' למי שאמרן. ולע"ד אין הכרח שיהי' שייך במיתת היבם הזה קודם שחלץ לה קטלנית מטעם מזלא. בשלמא באיש אפי' הי' להם קטטה והיא היתה מצפה יום מותו א"א היינו מזל רע שלה שנישאת מתחלה מרצונה לאיש שסופו לצפות מתי ימות אבל ביבמה שע"כ זקוקה לו שלא לרצונה והא קמן שנתקדשה לאחר הרצוי לה שתתקדש לו אחר מיתת החולץ הזה ומצפה היא מתי ימות ואבד שמו ונתקיימה מחשבתה א"כ מזל טוב שלה גרם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:79:5)

**ובאמת**לא הי' צריך לכל זה לע"ד בפי' דברי ירושלמי ובפלוגתת ר' ינאי עם ר' יוסי בריבי בון דרש"י פי' ביבמות צ"ב ע"ב הנ"ל פי' דאי לאו דדלאי חספא הא אין אדם מקנה דשב"ל אפי' מה שבידו עכשיו והוה ס"ל לר' יוסי בר בון דבלאחר שימות בעלך אע"ג דמיירי בגוסס כמ"ש תוס' בכתובות נ"ח ע"ב ועביד דאתי מ"מ כיון שאין בידו לקדשה עכשיו אינה מקודשת אע"ג דאינה מחוסר מעשה דגירושי' ומשו"ה לא נקיט לאחר שיגרשיך בעלך דמיתה הוה רבותא טפי משא"כ ביבמה דקידושי' תופסי' לשמואל א"כ בגוסס אה"נ מקודשת כיון דבידו לקדשה עכשיו משא"כ בלאחר שיחלוץ דמחוסר מעשה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:79:6)

**ואמנם**ר' ינאי ס"ל כמ"ד כופין לחלוץ דמצות חליצה קודמת לייבום ויעיי' פלוגתא זו בתוס' יבמות ל"ט ע"ב וא"כ י"ל באחר שימות בעליך לא הו"מ למנקט לאחר שיגרשך דזה לא הוה עבידא דאתי כלל אפי' קטטה ביניהם דקשים גירושי' ומצוה לשום שלום ביניהם משא"כ חליצה הוה לאחר שיחלוץ עבידא דאתי טפי מלאחר שימות משום דמצוה לדבק בחליצה וקמ"ל אפ"ה אינה מקודשת ור"י בר בון ס"ל כמ"ד אין מצוה לחלוץ אדרבא כופין לייבם משו"ה הוכיח מזה דלאחר שימות יבמיך מקודשת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:79:7)

**באופן**דנהי דדברי פר"מ בירושלמי נכוחים למבין ומתוקים לחיך מ"מ אין פירושו מוכרח לדחות בזה דעת השב יעקב ולפ"מ שכתבתי לעיל אדרבא דברי השב יעקב מוכרחים מב' תירוצי תוס' דיבמות ט"ז ע"א ד"ה בני צרת. עד שלפע"ד קפידא איכא לחלוץ בלא גירושין דאם יגרש קודם מיחזי כאלו אינה ראוי בלא גירושי' קודם חליצה וצריכי' לומר מה שכופין להוציא אם ירצה לייבם לא מיקרי בידו לעשות נמצא נאסרה שעה א' ושוב אין לה היתר למ"ד הכי נהי דקיי"ל כרב דיבמות מ"מ לא שפיר דמי למיעבד הכי וכן העלה בית מאיר במסקנתו מטעמי' אחרים ומ"מ להלכה אני אומר ולא למעשה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:79:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:79:8)

**ומ"ש**פר"מ עוד מאשת שני מתים לע"ד לתי' ב' דהתוס' דגזה"כ הוא לא תהי' אשת המת החוצה שתהי' הוי' וזיקה במקום א' א"כ הכא שע"י קידושי שמעון נאסרה על לוי משום אשת אחיו ומבטל הזיקה אין קידושי' תופסי' ביבמה זו לשמעון אפי' לשמואל. דכל היכי שהוי' מבטל הזיקה אין כאן הוי'. כנלע"ד ולו משפט הבחירה. הכ"ד א"נ. פ"ב יום עש"ק ער"ח תמוז תקע"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:80:1)

להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:80:2)

**יקרת**מכתב קדשו הגיעני בזמנו בהיותי בפיזינג ואמרתי לשעשע בפלפולי על דברי המרדכי והנח"ץ והנחתים עד בואי אהלי והנה לא נחתי ולא שקטתי והאידנא הגיעני מכתב קדשו שנית וענותנותו הרבני כי לא לגמרא ולא לסברא דידי צריך מר אך מצותו עוברת עלי והנני להשיב בקצרה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:80:3)

**אודת**יבם שהיבמה אינה רוצית לילך אחר היבם לחלוץ והדרך רחוק מאוד והיבם צריך לישא אשה ולעשות קישור שידוכי' יפה כ' פר"מ גאונו דהיא מורדת הואיל שאינה רוצית לבוא אחריו ואפי' בארוסה מתיר רמ"א בא"ע סי' ע"ז סעיף ב' לישא אחרת כ"ש בזיקת חלוצה שהיא קיל טפי כמבואר בהגה' מרדכי דכתובות סי' רצ"א דקיל האי זיקא אשר רמז עלי' רמ"א סי' קנ"ט סעיף ה':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:80:4)

**ואע"ג**דמייתי ב"ש בסי' ע"ז סק"כ בשם הגה' מיי' סוף אישות דאפי' ארוסה מורדת אין מתירי' לישא אשה על אשה נ"ל דאין לעשות פלוגתא בין מהרי"ק סוף שרש ס"ג ובין תשו' מיי' מכמה טעמים חדא כמ"ש ב"ש בעצמו דהמעיי' במהרי"ק יראה שעיקור טעמא משום שהי' ידוע ומפורסם הטעם לב"ד ואפשר הגה' מיי' לא מיירי בכי האי גוני וא"כ שייך א"כ כל א' יטעון שמרדה בו ועוד דמהרי"ק נתלה בחכמי שפירא שתקנו להתיר לישא אשה על אשתו מורדת ונהי דלא מלאו לבם לעשות מעשה הכריע הוא בארוסה ומפורסם לב"ד יש לסמוך על הסכמת חכמי שפירא וא"כ י"ל הך דהגה' מיי' קודם תקנה הוה ועוד בהגה' מיי' מיירי שהאשה רוצית לקבל גט אך הוא רוצה לעגנה וא"כ שפיר כ' שלא יתירו לו לעבור על חדר"ג ויתבטל מפ"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:80:5)

**אבל**מהרי"ק מיירי שהיא אינה רוצה לקבל גט וא"כ ע"כ א"א בלא העברת חדר"ג או לגרש ע"כ או לישא אשה עליו לכן התיר ואין כאן מחלוקות וא"כ בזיקת חליצה דקיל י"ל דאפי' בלא בטול פ"ו מתירי' כשהיא מורדת אך אחר התראת ב"ד שתבוא אחר היבם ואז אם לא תבוא יניח היבם בטחון או ישבע שבבוא יבמתו לא יעכב מלחלוץ כדרך שמשליש גט וכתובה ואע"ג דכ' ב"ש סי' קס"ה סקי"א דנשבע לחלוץ הוה כמתנה עמ"ש בתורה נ"ל היינו קודם שנפלה לפניו אבל אחר שכבר נפלה לפניו והוא חפץ לחלוץ ונשבע על כך חייב לקיים שבועתו דבהכי מתישבא בתשו' הרא"ש ופסק בש"ע י"ד סי' רל"ט ס"ז ובסדר חליצה סקמ"ו והחילוק קל להבין ודעתי מסכמת לדעתו הגדולה והרחבה וה' ירחיב לנו ופרינו בארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו הכ"ד מחו' החותם בברכת השנים כחפצו וחפץ. פ"ב יום ד' ח"י אלול תקע"ט לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:80:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:80:6)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:81:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב המאה"ג החרוץ המופלג ומפורסם לשבח ולתהלה כש"ת מהו' בער נ"י אב"ד דק"ק אייבשיטץ יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:81:2)

**יקרתו**הגיעני פה בהיותי עוסק ברפואות פה במרחץ ושיהוי מצוה לא משהינין ע"כ אמרתי להשיב מיד ולא יאוחר דבר נידון יבמה רכה וענוגה עני' אשר לא נס רגלה הולך למרחקים והנה היבם גדול האחים ונד בארץ לא נודע לו מקום ידוע ושני לו אומרים שנמצא במקום פלוני במדינת הגר רחוק כמו מ' פרסאות וכולי האי ואולי לא נמצא שם ואפי' נמצא שם זה אין ספק שהוא לא יבוא אל מקום היבמה לחלוץ לה וקשה ליבמה לילך אחר היבם כנ"ל ונמצא ג' אחים צעירים במקומה שרוצים לחלוץ לה אם נכון הדבר שיחלוץ הקטן במקום שיש גדול במרחקים באופן הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:81:3)

**במתני'**פ' החולץ (יבמות ל"ט ע"א) תלה בקטן עד שיגדיל או בגדול עד שיבוא ממדינת הים אין שומעין לו מלשון מתני' משמע דאע"ג דקיימ' דהיבמה הולכת אחר היבם מ"מ לא יכול לתלות בשום אופן שהיא תלך אחריו אפי' אינינו מד"ה אך אם סופו לבוא לכאן הוה סד"א שיכול לתלו' בו קמ"ל כיון שהוא מד"ה אינינו יכול לתלות בו וכ' ב"ח סי' קס"א מדה"י לאו דוקא אלא מדינה אחרת לאפוקי עיר רחוקה באותה מדינה ומייתי ראי' מריש גיטין דכ' תוס' כל ח"ל קרוי מדה"י וכדאמרי' פרעתי בפני פלוני ופלוני והלכו למדה"י אלא שהאריך עלינו הב"ח ז"ל ואמר שיעור מדינה אחרת היינו שמדברים בשפת לשון אחר כמו בחילוק ארצות סוף כתוב' המבואר בש"ע א"ע סי' ע"ה (ובס' ב"ש נדפס בטעות ספ"ה וצ"ל ע"ה) אך בסדר חליצה שבתשו' מהר"י מינץ ומייתי לי' ב"ש הנ"ל מעשה שהי' היבם בפאריז והיבמה עם יבם צעיר רחוק ס' מיל ופסק שהקטן יחלוץ וכ' ב"ש מזה מוכח דלא כב"ח דאפי' במדינה בעיר רחוקה קצת דס' מיל הוא ט"ו פרסאות תלמודיות מהלך יום וחצי ואפ"ה לא הצריך להמתין ופסק כן בשם ט"ז ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:81:4)

**ואע"ג**דמעשה שהי' הכי הי' רחוק ס' מיל מ"מ הואיל ונפיק מפומי דגברא רבא אמרתי להסביר בו סברא דבתשו' חכם צבי סי' ק"ו ורמז עלי' המגיה במ"ל ריש הל' מגילה כ' אמ"ש הרדב"ז ח"א סי' י"ג דלא משהי' מצוה אע"ג דאח"כ יכול לעשות מן המובחר וזה קצת נגד תה"ד שפסק להמתין קידוש לבנה עד מש"ק והעלה ח"צ מש"ס ותוספ' ר"פ ד' אחין דחיישי' התם אדמתייבם חד ומת אידך ונמצא מצות יבמין בטלה ומחלקי' תוס' בין זמן מרובה לזמן מועט דלח חיישי' למיתה וה"נ תה"ד מיירי משיהוי זמן מיעוט לא חיישי' לביטול ומיתה משא"כ בשיהוי זמן מרובה אלו דבריו ז"ל והנה כן כ' תוס' בגיטין כ"ח ע"א דלזמן מועט שום מ"ד לא יחוש דאל"כ אשת כהן משיצא בעלה מלפניה לא תאכל בתרומה ולזמן רב כ"ע חיישי' ומה שיש בין זמן רב למיעוט פליגי והנה צריך שיעור וגבול בין רב למועט ואמרתי מסברא דאמרי' במס' מ"ק כ"ח ע"א ת"ר מת פתאום וכו' חלה יום א' וכו' חלה ה' ימים ומת זו היא מיתת כל אדם נמצא לשיהוי ה' ימים חיישי' למיתה וא"כ כיון שיש בינה לבין היבם גדול מהלך יום ומחצה ולא נתחייב האשה ללכת אחריו מספק שמא לא ירצה לחלוץ ונשלח אליו לשאול רצונו ואם אחר חזרת השליח תסע אליו הרי נשתהה ג"פ יום ומחצה והוא ביום החמישי ואם נמי יבוא היבם אלי' מ"מ יתאחר ג' ימים ובהא פליגי ר"מ ור"י ע"כ כשמהלך ס' מיל לא משהינן המצוה משום מצוה מן המובחר שהגדול יחלוץ ואמת כי במס' סוכה גבי עושי' בהמה דופן לסוכה משמע דפליגי בזמן ז' ימים ע"ש ואולי בהמה שאני מאדם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:81:5)

**שוב**נזכרתי מ"ש בס' יערת דבש ח"ב סוף דרוש ג' דלפמ"ש רמ"א בתשו' סי' קכ"ד דכהן הגדול כונס בביאה קודם יה"כ ולא רק בכניסה לחופה וא"כ לפי מאי דאמרי' ריש יומא דמביתו פירש שמא תמצא ספק נדה וא"כ ע"כ אותה הביאה הי' ז' ימים קודם יה"כ וא"כ זמן רב הוא ז' ימים ודפח"ח ע"ש וצ"ל דלא תיקשי מש"ס מ"ק דה' ימים מיתת כל אדם י"ל לפי מאי דאיתא בירושלמי ובטש"ע י"ד רסי' של"ה דבפחות מג' ימים לא נקרא חולי א"כ הא דאמרי' חלה ה' ימים ומת היינו אחר ג' ימים נקרא חולי ומאז חלה ה' ימים וצדקו דברי יערת דבש וגם ש"ס דסוכה ומ"מ גם דברינו יוצדקו כיון דעכ"פ איכא למיחוש אחר זמן ג"פ יום ומחצה שכבר חלה שסופו למות בו לא יכול לחלוץ בחליו או היא תחלה ותמות לבסוף ותתבטל המצוה לגמרי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:81:6)

**ומ"מ**נ"ל לקיים גם דברי הב"ח אעפ"י שהוא לא נתכוון לכך מדאמרי' במדה"י שכוונת ש"ס מדינה אחרת אפי' קרובה כמו שהוכיח מריש גטין א"כ תרווי' איתנהי במדינה אחרת שנשתנה בלשון ואויר וכדומה אפי' קרוב מאוד אין ממתינין ובאותה מדינה כל שרחוק שאפשר שתתבטל המצוה לא משהינן וא"כ בנידן שלפנינו כולהי טעמי איתנהי שלא להשהות המצוה ויחלוץ הגדול שבשלושה הצעירי' עמכם ולמטינהי שיבא מכשורי דהאי פסקא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:81:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:81:7)

**אין**להתעקש ולומר למאי ניחוש אי נמי ימות היבם הגדול עדיין לא יתבטל מצות יבמי' דהא קיימי קטני' ואי תמות היא בימי' מועטי' הרי בלא"ה לאו בת הקמת שם היא זה עיקש דאפי' אם תמות מחר יש מ"ע ביבום או חליצה היום ולא אמעיט רק סריס ואילוני' והיא נמי אם ימות עברנו על זריזי' מקדימי' על מגן מוטב שתפוס הודאי להזדרז ולחלוץ היום ולא נסמוך על הספק של הגדול אחר זמן מרובה. יערגן סמוך לק"ק פ"ב כאור בוקר ליום ה' י"ב תמוז תקצ"ח לפ"ק. משה"קס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב החרוץ המופלג ומופלא בתורה כש"ת מו"ה אברהם אב"ד דק"ק שימענדע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:2)

**גי"ה**הגיעני ע"ד זקוקה ליבם קטן בן שש שנים שכבר כתבתי לפר"מ שחלילה להרהר להתירה לשוק ח"ו עד שיגדל הקטן ויחלוץ לה ומאן ספין ומאן חשיב להרוס דת תורת אלוקים חיים וכל המהרהר יעורער בנוער ועתה שב מכ"ת שנית ע"ד כי השתדלה האשה לה עדות מרופאים מומחים שלפי דבריו אם תתעגן עד עת ההיא אפשר שתפול לחולי ותסתכן ושאל פר"מ אם יש להאמין לרופאים על אדם שהוא בריא אולם לפנינו ואין אנו מרגישים בו שום חולי ובאם אנו מאמינים אם יש להתיר איסור זה משום סכנה אלו תוכן דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:3)

**הנה**בהאמנת הרופאים על מי שאנו מרגישים בו חולי ושינוי פשוט ומבואר דנאמנים עכ"פ לשווי' ספק פ"נ ומחללי' שבת ויהכ"פ וכל אי' תורה לבד מג"ע ומע"ז וש"ד אך לעשות כודאי יעיי' בטור וב"י וד"מ י"ד סי' קפ"ז ואין אנו צריכים עתה לזה דעכ"פ ס' פ"נ דוחה כל התורה לבר משלשה החמורות הנ"ל וגילוי עריות היינו חייבי כריתות ומיתת ב"ד אפי' הלאוי' שבהם דהיינו חיבוק ונישוק של א"א שגוף הערוה הוא בכרת ומיתת ב"ד אז גם הלאו שבו בויהרג ואל יעבור להרמב"ם יעיי' בטוש"ע י"ד סי' קנ"ז אבל חייבי לאוין כגון ממזר וכדומה אינינו ביהרג ואל יעבור וא"כ נידן שלפנינו שאינו אלא בלאו לא תהי' אשת המת החוצה לאיש זר אע"ג דחמיר האי לאו משארי לאוי' דאי' ביאה דבכולהי קיי"ל קדושי' תופסי' והכא אין קדושי' תופסי' עי' יבמות צ"ב ע"ב ובטש"ע סי' מ"ד סעי' ז' ובסי' קנ"ט ב"ש סק"ב וכל בעילותיו ס' בעילת זנות וגרע משארי חייבי לאוין ועי' לח"מ פ"ד מאישות הל' י"ד ועוד דחז"ל קראו לה אשת איש ב"ב קל"ה ע"א ורשב"א כ' שהיא מחייבי חנק אעפ"י שהיא הפלגה דאין כאן חנק ולא א"א וכמ"ש הראשונים שם רק הואיל ויצאה מאיסור לאיסור היינו מאיסור א"א לאיסור יבמה לשוק כינו לה שם א"א א"כ חמיר לאו זה משארי חייבי לאוין מ"מ לכלל ערוה לא הגיע דאעפ"י שאין מתרפאי' בג"ע מ"מ בהאי אי' לאו מתרפאי' לכאורה. מ"מ הכא בנידון שלפנינו אסור מתרי תרי ותלת טעמי וכל א' יש בו טעם כעיקור א' כמ"ש מעלתו שלא נאמין לרופא אלא במי שהוחזק בשום חולי אבל באדם המתחזק כבריא ולוחש לרופא ואמר לי כך וכך כאב יש לי והרופא שופט עפ"י דבריו כראוי לו אבל אנחנו לא נתיר לו לעבור ולזיז זיז כ"ש מדברי תורה עפ"י חלמותיו ודבריו ודבר זה מבואר בש"ע א"ח סי' תרי"ז דכ' שם המג"א ריש הסי' לחלק בין עוברה שהריחה מאכילין אותה אפי' לא נשתנו פני' מאכילי' אותה עפ"י עצמה משא"כ אדם בריא כל זמן שלא נשתנה פניו אפי' אמר שלבו כואב עליו אין מאכילין אותו והב"ח שם מייתי זה מלשון רמב"ם ור"ן ורא"ש ע"ש ולא הביאו ראי' לדבריהם ואני מצאתי ראי' לזו במתני' דפרקי אבות בעשרה נסים שנעשו לאבותינו בבהמ"ק לא הפילה אשה מריח בשר הקודש מעולם וכ' שם תי"ט בשם פירש"י דאולי הריחה ונתאוה לא הי' מאכילי' אותה וצריכה לנס שמעולם לא הפילה מריח ההוא ע"ש ולכאורה יפלא הא אין לך דבר שעומד בפני פ"נ ומשו"ה שלימה פ' יהכ"פ עוברה שהריחה וכו' ותי' הגאון מו"ה שאול שאבד"ק אמ"ד ז"ל בגליון תוס' חדשים דוקא עוברה שהריחה פי' שכבר הוכר עוברה אז נותני' לה אבל לא הוכר עוברה עדיין אעפ"י שהיא מרגשת בעצמה כאב ותיאבון מ"מ כיון שלא הוכר עוברה לא הי' נותני' לה והיתה מסוכנת להפיל ונעשה נס שלא הפילה אשה מריח וכו' והיינו דתנן לא הפילה אשה ולא תנן לא הפילה עוברה אע"כ מיירי בסתם אשה שלא הוכר עוברה ודפח"ח וע"כ מיירי בלא נשתנה פני' דאלו בנשתנו פני' אפי' לכל אדם נותני' וע"כ בלא נשתנו פני' דלעוברה בעלמא דכרסה מעיד עלי' על חולי שלה נותני' אבל אדם בעלמא אעפ"י שמרגיש כאב כמו אשה זו שלא הוכר עוברה ומ"מ כואב לה עד שמפלת ומסתכנת מ"מ אין ליתן לה עפ"י עצמה אעפ"י שלכאורה נ"ל שהאדם עצמו היודע מרת נפשו יכול לקח לעצמו אם יוכל בין ביהכ"פ בין באי' דאורייתא וקדשים כי דרכיה דרכי נועם מ"מ אנו אין מאכילים אותו ביהכ"פ ואין אנו מניחי' אותו ליטול מהקדשים עפ"י דבריו שאין להאמין לו דכולי עלמא בחזקת בריאים קיימא עיין קדושי' ע"ט ע"ב וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:4)

**והנה**במס' נדה פ' התינוקת אי' נאמנת אשה לומר מכה יש לי באותו מקום שממנו דם שותת ויורד הרי דנאמנת י"ל התם מיירי שיש שינוי' לפנינו שרואית דם מחמת תשמיש או שלא בשעה שראוי לראות ואינו יכולה לטהר עצמה מה שאין דרך בכל הנשים ואין לך היכר חולי יותר מזה וע"כ נאמנת לומר מכה יש לה באותו מקום ואפ"ה בשעת וסתה אין תולי' במכה לשיטת תוס' ורוב פוסקים ולרשב"א דתולין במכה אפי' בשעת וסתה תולי' הדם במכה מ"מ היינו כנ"ל שרואה דם שלא בעונתה המורה על חולי ושינוי' אבל אשה בריאה שאין לה שום שינוי בזמן ולא במראה דם ואינה רואית דם אלא בשעת וסתה התאומן לומר מכה יש לי ולרשב"א כל שיש לה מכה תולי' אפי' בשעת וסתה היעלה על הדעת שאשה נאמנת לומר כל דמי' מחמת מכה ישתקע הדבר ולא יאמר ונהי מהתם אין ראי' לדידן דהכא פ"נ שאני מ"מ אין ראי' בהיפוך ממה שאשה נאמנת לומר מכה יש לה ודי ראי' ממעוברת שהריחה וכו' ואדם דעלמא בעי שישתנה פניו ש"מ אפי' לענין פ"נ לא מהימן להאכילו ביהכ"פ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:5)

**והדברים**ק"ו השתא יהכ"פ דאיסור כרת וחמיר לאינשי טפי מלאו ועוד יהכ"פ עצמו חמירא לאינשי טפי משבת דסקילה כמ"ש תוס' חולין ק"א ע"ב ד"ה הזיד וכו' אפ"ה אינו נאמן להאכילו מכ"ש יבמה לשוק שאינו אלא אי' לאו דקיל בעיני אינשי כמ"ש הראשונים דמה"ט אינה נאמנת לומר מת יבמי להתירה לשוק יעוי' שעאה"ע רס"י קנ"ח וב"ש שם ועוד התם באכילת יהכ"פ וחילול שבת אין נפשו של אדם מחמדתו כל כך כפולמוס של זנות דודאי איכא למיחשדה בשיקרא אי לית בה סימני חולי השייך לאותו ענין ועוד ק"ו התם ביהכ"פ אפי' לעצמו אין מאכילי' עפ"י עצמו ואיך יערב איש אחר לגשת לבעול איסור יבמה לשוק עפ"י דברי עצמה שהיא מוחזקת באיסור ואפי' ע"א בעלמא אינו נאמן היכי דאתחזק איסורא כ"ש בע"ד עצמו הנוגע בדבר שלא יאומן להתיר לאחרים מה שהוא בחזקת איסור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:6)

**ועוד**הלא הבועל עובר על כל בעילה ובעילה ועל כל כח וכח ולא הותר רק להציל נפש וא"כ מי ישער איזה בעילה היא להצלת נפשה ואם די לה פעם א' בחדש והוא בא עלי' פעמיים שניהם עוברים על לאו דאורייתא ואם אולי תתרפא ותפסוק חולי שלה מי יכפנו לגרשה אז והוא עמה כל ימי' באיסור ואי נמי הי' כאן חולי ברור של סכנת נפשות ורפואה בדוקה ג"כ ע"י בעילה מ"מ הא קיי"ל בחולי המסוכן מאכילי אותו הקל קל תחלה כמבואר פ' יהכ"פ ועי' מג"א סי' תרי"ח וא"כ למה יבעלינה ישראל דאית בי' כל הנ"ל הלא תשתדל לה בריצוי כסף גוי שלא ע"ד חתנות לבעול לפרקים לכשתסתכן שאינו אלא גזירת ב"ד של שם דוקא ישראל הבא על הגוי' קנאים פוגעי' בו ואי לא קנאי' פגעו בו הוא ביכרת ה' לאיש אשר יעשינו ומשו"ה הוא ביהרג ואל יעבור אבל גוי הבא על ישראלית שלא ע"ד חתנות אינו אלא גזירת ב"ד של שֵם יעי' בב"י י"ד סי' קנ"ז הנ"ל ודברי ש"ג במרדכי פ' החולץ סי' ל' אות קטן א' צ"ע וכבר תמה עליו בתה"ד סי' רכ"ג ע"ש. וא"כ ה"נ תאכל הקל ושמא תנשא ח"ו לישראל וחלילה איניני אומר שתבעל לגוי באמת אבל עכ"פ אסור לשום בר ישראל לעסוק בהצלת נפשה עד"ז כיון שאפשר לה במאי דקיל מיני' אבל חלילה להורות היתר זה. והנה בר"פ בן סורר ומורה בא' שהעלה לבי טינא וכו' ואמרו ימות ואל יספר עמה אחורי גדר ומסיקי' דבפנוי' הי' מעשה ומשום גדר שלא תהי' בנות ישראל פרוצות ע"ש וכ"פ רמב"ם פ"ה מיסודי תורה הל' ט' ומייתי לי' ב"י בי"ד סי' קנ"ז ע"ש והתם פנוי' טהורה מנדתה ואין בסיפור ההוא עמה שום נדנוד ערוה רק קירוב דעת אל פנוי' ואתי לידי לא יהי' קדש ולא תהי' קדשה ולא תחלל בתך להזנותה ומ"מ אמרו ימות זכאי ואל יפרוצו בפולמוס של הפקירא ומכ"ש הכא שכל בעילה הוא באיסור לא תהי' אשת המת החוצה ואם אין קדושי' תופסי' ה"ל לאו דקדש וקדשה וכמ"ש רמב"ן בנימוקי תורה דלהכי תרגם אונקלס לא תנסב לעבד משום כיון דאין קידושי' תופסי' ממילא הוה כל הבעילות בעילת קדש וקדשה וה"ה הכא ואם תבעל לגוי פשיטא דאיתא כנ"ל וא"כ איני רואה שום היתר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:7)

**והא**דאמרי' ס"פ הגוזל עצים יבמה שנפלה לפני מוכה שחין אדעתא דהכא לא קדשה נפשה אי לאו דטב למיתב טן דו אפי' עם מוכה שחין ולא למיתב ארמלתא אבל בלא"ה הוי אמרי' אדעתא דהכי לא קדשה נפשה היינו מן האירוסי' אבל לא מן הנישואי' כמ"ש תוס' שם ועי' תה"ד סס"י רכ"ג דבריו מגומגמי' קצת וצריכי' ביאור בענין זה ועי' היטב ריש תשו' מעיל צדקה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:8)

**ועי'**שיטה מקובצת בב"ק שם הסביר הרא"ש דברי תוס' באופן אחר דמן הנישואי' לא שמע הבעל לתנאה לשוי' לבעילתו בעילת זנות והוא נוטה לדברי תוס' כתובות מ"ד ע"ב ד"ה שלא כ' לה וכו' ע"ש מ"מ בין למר ובין למר אחר הנישואי' אין ממש בסברא זו אפי' הי' מאמינים לה בסכנת נפשה מכ"ש שכבר כתבתי שאין לאדם להאמין לה להכניס עצמו באיסור דאורייתא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:82:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:82:9)

**ע"כ**לא אקוה שיהי' ח"ו שום הרהור וערעור ולמיעבד טצדקי ולעבור בפרהסי' על דברי תורה ח"ו ובטוחי' אנחנו בהי"ת כי שומר מצוה לא ידע דבר רע ולא יאונה לה כל און ע"י שמירת מצות ה' ותורתו אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לכל השומעים ועושים ואחתום בברכה א"נ דש"ת. פ"ב יום ד' כ"ד מנחם תקצ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:83:1)

**שלום**וכ"ט לידידי המאה"ג המיוחס המופלג כקש"ת מ' אלעזר סג"ל נ"י רב בוויען:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:83:2)

**יקרתו**הגיעני ונזדרזתי להשיב מפני כבוד הנגיד נ"י נידון בתו החלוצה שנשתדכת עם כהן א' בלא ידיע' ועתה נודע הדבר ואם יתפורד בין הדבקים איכא למיחש לסכנה כי אהבת נפש אהובים זל"ז וגם כ' פר"מ נ"י שמענה בפי האב הנגיד נ"י שכמדומ' שהבת היא אילונית ונפשו יפה בשאלתו אם יש שום תרופה להתיר שישא הכהן את חלוצה משודכת שלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:83:3)

**אשיב**ראשון ראשון בע"ה על חשש סכנת נפשות גרסי' בפ' בן סורר ומורה אחד נתן עיניו באשה אחת וכו' וש"מ מהאי עובדא תלתא ש"מ דבערוה דאורייתא יהרג ואל יעבור אבל אבזרייהו אפי' אי' דרבנן דמסתעיף מיני' וש"מ בערוה דרבנן יעבור ואל יהרוג וש"מ כשהסכנה מסתעף ממנו וממנה לרוע מזגם ורב טובתם העמידו חז"ל דבריהם אפי' אבוזריי' דערוה דרבנן ימות ואל יעבור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:83:4)

**א'**מדאמרי' בשלמא למ"ד א"א ניח' ש"מ דאי הוי א"א אע"ג דלא אסיק אדעתי' הך בפגם משפחה שלא יהי' בנות ישראל פרוצות אפ"ה ניח' לי' שלא לספר אחורי גדר בא"א אע"ג דהאי גם לרמב"ם לאו דאורייתא הוא כ"א קרבת בשר חיבוק ונישוק וכדומה אבל להרבות שיח' דרבנן ומ"מ הוי ניחא לי' ש"מ כי אביזריי' דערוה דאורייתא אפי' דרבנן דידהו יהרג ולא יעבור ולזה נתכוון נמק"י שהוכיח מקו' הש"ס הלז ולא מגופי' דעובדא אלא כהנ"ל. שנית מדפריך בפשיטות אלא למ"ד פנוי' מ"ט ש"מ פשיטא לי' דאפי' נימא ביאת פנוי' טהורה בנידתה לאו אית בי' ונימא נמי באי' לאו נמי יהרג ואל יעבור בג' עבירות כדמשמע בירושלמי הביאו מגי' במ"ל פ"ז י"ז מאי' ביאה ה"ז מ"מ לספר עמו באחורי הגדר לא חמור כולי האי וה"ה כל אי' ערוה דרבנן דאין להם שורש דאורייתא פשיטא דלא שייך בהו יהרג ואל יעבור והיינו דפשיטא להש"ך ביו"ד סי' קנ"ו ססק"י ובזה מיושבים דברי חי' ר"ן סנהדרין ובר"ן שברי"ף פיה"כ דס"ל אפי' אי' דרבנן יהרג ואל יעבור ושוב כ' בגוי הבא על בת ישראל יעבור ואל יהרג כאסתר משום דלא הוי אלא גזרת שם ובנישואין ליכא אלא לאו דלא תתחתן וא"ש דרמב"ן ס"ל לפני זה דלא אמרו יהרג ואל יעבור אלא בעריות דחיוב כרת ולא בחייבי לאוין דלא כירושלמי הנ"ל אך העריות דחייבי כריתות חייב למסור נפש אפי' אאי' דרבנן דידהו כדמוכח מס"פ בס"ומ דקאמר בשלמא למ"ד א"א וכו' אע"ג דסיפור באחורי גדר ליכא אלא אי' דרבנן לרמב"ן אפי' קרבת ממש ליכא אלא דרבנן מ"מ ניחא להש"ס דימות ואל יספר אבל גזרת שם אפי' לאו דחתונות מוכח מדפריך אלא למ"ד פנוי' מ"ט מוכח דיעבור ואל יהרוג. שלישית למסקנת ש"ס משום שלא יהי' בנות ישראל פרוצות מוכח היכ' דבשאט נפש ובתעבת לבם הרע הביאו עצמם לידי סכנה כדי למלאות תאותם העמידו חכמים דבריהם שלא להפקיר בנות ישראל ולא הנחת בת לאאע"ה א"כ ימות זכאי ואל יספר עמה אחורי הגדר אעפ"י שסיפר עם הפנוי' אחורי הגדר הוא אי' קל מאוד העמידו דבריהם והר"א מזרחי בתשו' סי' נ"ט הביאו בקיצור במ"ל פ"ה מיסודי התורה על כהן שנשא חלוצה וכשרצה לגרש גיזמוהו קרובי האשה למסרו בידי גוים להפסיד ממונו ופ' אפי' גופו מחויב למסור אפי' משום חלוצה דרבנן כדמוכח ס"פ בס"ומ ולכאורה אין ראי' משם ולפענ"ד דינו אמת ק"ו השתא ומה התם ליכא שום ביאת אי' אלא לספר אחורי הגדר והוא אז באונס סכנת מיתה מ"מ שלא יפרצו במקום אחר ויבואו לידי פריצות וביאת אי' ברצון העמידו דבריהם הכ' אי נתיר לו לקיים החלוצה תחילתו באונס שלא ימסרוהו בידי גוים אח"כ בועל כמה בעילות בלי שום אונס נהי דאונס שלא לגרשה מ"מ יאנסנה על כל בעילה ובעילה ולא אמרי' אלא שאם ירצה גוי להרוג אם לא יבעל ערוה דרבנן יעבור ואל יהרג אבל בנישואין שיהי' עמה תמיד ואנינו נאנס על כל בעילה נמצא עובר כמה איסורים בשאט וברצון פשיטא דהעמידו דבריהם טפי מטעמא דפגם משפחה שלא תהינה פרוצות ועוד נ"ל באי' כהונה שהוא גרם לעצמו אפי' מ"ד בא"א הוי עובד' ולא בפנוי' ולא חייש לפגם משפחה ולפריצות מ"מ בחליצה לכהן יוד' דודאי אם מחמת רוע תאותו ינסב חלוצה שהביא עצמו לידי חולי וסכנה מ"מ עכ"פ לא ישא כפיו ולא יקרא ראשון ובניו חלולים דרבנן ובכהונה כתיב וקדשתו דופנו עי' ר"פ אשה רבה ע"כ יפה פ' הרא"מ ואין כאן מחלוקות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:83:5)

**מעתה**ק"ו בן בנו של ק"ו בנידון השתא הרא"מ שהאונס לא הי' מחמת זדון לבם אפ"ה אמר יהרג ואל יעבור מטעם הנ"ל משום דסוף ליבעל בלא אונס כש"כ נידון שלפנינו דתרוויי' איכא שמחמת תאותם הביאו חולי וסכנה על עצמם ועוד אחר זמן זמנים ויתבטל רוע יצרם ולא יהי' עוד חולי ומכאוב מ"מ אשתו עמו בנין עדי עד וכמה בעילות אי' יבעול בלי אונס פשיטא דאין שום ה"א ולא יעלה על דעת להתיר חלוצה לכהן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:83:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:83:6)

**אך**מטעם השני שכ' שהיא איילנית הנה בטור אה"ע סי' קע"ב פסק בחד סימן וסימני איילנות סגי שלא תחלוץ ואם חלצו מותרת לכהונה וכן פ' הרמב"ם לפי נוסחת הסמ"ג אלא שב"י חשש להחמיר שלא להתירה לשוק אא"כ יש בה כל סימני איילנות לפענ"ד באי' דרבנן חלוצה לכהונה יש לסמוך להקל וסגי בסי' א' ובפרט במקום סכנה וע"כ נהי שכבר נבדקות ע"י נשים קודם חליצה וע"י זה חלצה בב"ד היינו משום אפי' לא נמצא אלא סי' א' שאינ' איילונית צריכה לחלוץ להתירה לשוק ושפיר עביד ב"ד והצריכו חליצה אבל אם תבדוק עתה ע"י ב' עדים כשרים מבינים שאין לה דדים ודוקא סי' זה סגי להתירה לכהונה דסי' א' שמתקשה בשעת זה א"א לידע וסי' קלא כקול גברא קשה להבחין זה יאמר כה וזה יאמר כה ויכולה לשנות קולה כרצונה גם סי' התחתון א"א להבחין ע"כ אין לסמוך אלא אם אין לה דדים והיא יותר מבת עשרים שנה ולא אסמוך על עדות נשים בזה אעפ"י שהוא דרבנן וכולי האי ואולי וה' יצילני משגיאות ויורינו מתורתו נפלאות הכ"ד. פ"ב יום ג' אדר"ח כסליו תק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:84:1)

**רב**שלום חייבתי לי"נ הרב המאה"ג צדיק ונשגב כבוד מה' דוד נ"י אב"ד דק"ק ק"ב יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:84:2)

**ע"ד**מי שהתחייב עצמו בשט"ח לגיסתו בשעת נישואין אחיו לחלוץ בחנם ובשבועה וח"ח כנהוג עפ"י נוסחת בעל נ"ש ועתה נפלה לפני' והוא אינה רוצה אם נכוף אותו לקיים שבועתו אה' י"נ כל יקר ראתה עיני מעלתו והלכו בו נמושו' רבות בתשו' אחרונים ואין בידינו כח לכוף בשום פנים ולעולם יראה לפשר ביניהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:84:3)

**מ"מ**להוציא חלק א"א מה שנתעורר מעלתו אמ"ש ב"ש סי' קס"ה סקי"א דנותן שטר לחלוץ הוה מתנה עמ"ש בתורה דלמא קיי"ל מצות יבום קודם וזה סותר למ"ש בפי' סדר חליצה סקמ"ו בשם תשו' הרא"ש דלא שייך הכא נשבע לבטל המצוה משום דבדידי' תלה רחמנא לחלוץ או ליבם יפה הרגיש והנה תשו' הרא"ש הנ"ל פסק בש"ע י"ד סי' רל"ט סעיף ז' בלי חולק אבל נלע"ד דלק"מ ומקום הניחו' להתגדר דהנה אין ספק שבעולם דאע"ג דמצוה ביבום טפי לכ"ע דהרי קרא כתיב אם לא יחפוץ ונחשוב כבוז משפחות במה שאינו חפץ להקים לאחיו שם וכמ"ש רמב"ן פ' וישב ואפי' לאבא שאול דמצות חליצה קודמת מפני שאינו יכול לעמוד על עצמו לכוון מחשבותיו לשם מצוה מ"מ היא גופי' גרוע הוא ויותר הי' טוב אם יעשה כאשר ציוה ה' וכר' יוסי דאמר ה' בעילות בעלתי עיי' פ' כל כתבי הנה בכל זאת אם כבר נפלה היבמה לפני' והוא נשבע לחלוץ אין זה נשבע לבטל המצוה שנאמר מושבע ועומד מהר סיני לייבם כי לא נשבע ע"ז בהר סיני כי רחמנא תלה בדידי' ומכ"ש שאפשר שידע בנפשו שא"א לו לכוון לשמה ואפי' להרי"ף והרמב"ם דלעולם יבום שלא לשמה קודם לחליצה מ"מ אינו אלא למצוה מן המובחר ולא כמושבע מהר סיני וגדולה מזה כ' תוס' פ"ג דשבועות דחצי שיעור האסור מן התורה לא מיקרי כמושבע ועומד והנה ודאי מצוה מן המובחר שלא לאכול חצי שיעור איסור שהרי אסור מן התורה ומ"מ לא מקרי מושבע ועומד ושבוע חלה עליו מכ"ש הכא אע"ג שאין הדמיון עולה יפה התם נשבע לקיים המצוה היינו שלא לאכול ח"ש מ"מ הדבר מובן שהדין אמת ודברי רא"ש נכונים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:84:4)

**אך**כל זה אחר שכבר מת אחיו והיבמה נופלת לפניו ואז הברירה ניתן בידו ויכול לברור לעצמו מה שירצה ואי בעי לחלוץ מי ימחה בידו ע"כ שבועתו חלה משא"כ קודם מעשה כגון בשעת נישואי אחיו שמ"ע דאורייתא שתהי' הבחירה חפשית ביום מועד והוא נשבע לאסור עצמו מבלי ליבם ואי יודע אולי ביום הנועד יהי' חפץ ביבום ואפי' בזמנינו שמרחיק' היבום בכל אופן מ"מ מי יודע אולי עד אז יגיד הזמן לטובה וישפוך ה' רוחו על כל בשר ויתכונו לש"ש כמו בדורות הקדמוני' ונמצא יהי' הוא אסור בכבלי שבועה זהו המתנה עמ"ש בתורה שכ' ב"ש בשם הגאונים בעלי התשובה ויעיי' בפנים בתשו' הרא"ש כלל י"א מיירי להדי' ביבם שנשבע אחר מיתת אחיו ואז הברירה בידו וברר לו לחלוץ ונשבע על זה יפה כ' הרא"ש בדידי' תלה רחמנא והנה בתשו' מהריביר"ב והובא ג"כ במביט ח"ב סס"י ד' הי' מעשה שנשבע קודם הנישואי' ושם כ' טעם אחר דלא מקרי נשבע לבטל מצוה משום דלא אתי עשה דיבום ודחי לאו דלא תשא משום דאפשר בחליצה וכ' שכ"כ נמי בתשו' רשב"א ולא ידעתי לאיזה תשובה נתכוון כי חפשתי ולא מצאתי ודבריו מאוד תמוהים כי אם נניח למוחלט דקודם נישואי' הוה נשבע לבטל מצוה ולא חלה השבוע כלל מה צורך לדחות ל"ת וצריך אני לעשות לי רב בדבר זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:84:5)

**והנה**נ"ל אם נשבע לחלוץ לה ולא כ' בשטר בחנם א"כ ה"ל נשבע או מתנה עמ"ש בתורה אם הי' בשעת נישואי' כנהוג דמשמע לחלוץ ולא לייבם נגד התורה ומ"מ כ' בזה בתשו' מהר"א ששון דלא טוב עשה בעמיו שהטעה את האשה ועפ"י סמיכות דבריו נישאי' לבעל הזה ויש להדחיק אותו ולדבר עמו דברים קשים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:84:6)

**אבל**אין עליו מחמת השבועה שום כפי' אבל אם כ' בשטר לחלוץ בחנם ומכ"ש אם נשבע עליו יש לומר שלא נתכוון כלל לשלול היבום והרשות וברירה בידו ליבם אך אם יברור שלא ליבם ויבוא לחלוץ יחלוץ לה בחנם בלי תקנות שום וכזה השבועה חלה בודאי אך הכפיי' לא תהי' על החליצה אלא על עבירות שבועתו בהרחקת ר"ת וכדומה כי קשה מאוד להכניס עצמי לחליצה מעושה והנה ראיתי נוסחא נ"ש מאוד מתוקנת ומתובלת שזה לשונו אם תהי' מרת פלוני זקוקה לחלוץ אזי איזה אח מאתנו וכו' מחויב לפוטרה בחליצה חנם לא כ' אם תהי' זקוקה ליבם יחלוץ לה בחנם אלא אם תהי' זקוקה לחלוץ פי' הברירה בידו ליבם או לחלוץ אך אם תהי' זקוקה לחלוץ או מרצון היבם או שאין הב"ד מניחים או ממנהג מאיזה טעם שתבוא לחליצה אז תהי' בחנם ובזה השבועה חלה בלי ספק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:84:7)

**אך**כל זה אם נשבע ואפי' בכתב ידו בארתי באורך בתשובה אחרת (עיין ח"ס חלק יוד סי' ר"כ וסי' רכ"ז) כדעת החו"י דחמירה מדבור אבל אם העדים כותבים שנשבע בפ"מ והוא בעצמו יודע שלא נשבע דכללא הוא לא מסקינן מהני שמעתי' כדמסיק תעלא מבי כרבא ואין לנו אלא לפשר ביניהם וכן מסקנות הגאון בית מאיר והמאיר עיני המיחלים לחסדו יאיר עינינו בתורתו הכ"ד א"נ. פ"ב יום ה' בדר"ח תמוז תקע"ט לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:84:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:84:8)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:85:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:85:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:85:1)

**בריך**רחמנא דיהיב לן את י"נ הרב המאה"ג המופלא ומופלג נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מו"ה דוד נ"י ה' יחלימהו ויחייהו ויאושר בארץ יזיי' א':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:85:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:85:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:85:2)

**את**אשר אותה נפשו היפה אודות יבם ויבמה זקנים באים בימים שהסכימו שניהם מדעתם ורצונם שלא ליבם ולא לחלוץ כ"א להשאר זקוקים זה לזה מפני הבושה ומפני הטורח אי יאות עבדין הנה כל יקר ראתה עינו עין הבדולח והנלפע"ד דהא פשוט ומבואר בלשון הרמב"ם דמייתי הטור סי' קס"ה ובלשון תשובת הר"ן דמייתי ב"י שם ובתה"ד סי' ר"ך דעכ"פ אם שניהם מרוצים ואין ביניהם שום טענה לא מחמת ממון או דהיא בעי' מרא לידה או מפני אשתו של יבם וכדומה אזי אין לב"ד עליהם כלום לא בענין חליצה ולא ליבום כלל וכן יש להבין מש"ס בכמה דוכתי' וכן כ' הרב"ש בסי' הנ"ל בעצמו וכן בס' נחלת שבעה בשטר חליצה סי' ב' אלא שניהם לדבר א' נתכוונו לדברי הזוהר פ' חקת דמשמע שמצוה בחליצה והנה אם לו יהי' כדבריהם ויהי' פלוגתא בין הפוסקים להמקובלים הא כבר כ' הרב"י בא"ח סי' כ"ה ובמג"א שם סק"כ בשם כנה"ג דאין לכוף לנהוג כהזוהר ואם הוא כן בדבר שאין הפוסקים מחולקים בפירוש מכ"ש כשחולקים להדי' רק שהזוהר מחמיר פשיטא שאין בידינו לכוף לקיים דבריו ודי לנו שהרוצה להחמיר שאין מזחיחן אותו אבל לכוף אפי' בדברים לא שמענו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:85:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:85:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:85:3)

**אמנם**המעיין יראה שאין כאן מחלוקת כלל שגם הזוהר לא אמרו למצוה שאין החליצה בתורה כ"א כמ"ע של גירושין שהרוצה לפטור אשתו ממנו ומגרשה מקיים מ"ע לא שיהי' מ"ע לגרש ה"נ אינו אלא להתירה לעלמא ומזה מיירי התורה אך הזוהר התם לא קאמר שיהי' מ"ע כ"א שהוא סגולה לנשמת המת ויהי' כעין גמילת חסד עם המתים והוא כעין אמירת קדיש ואין לכוף האשה אפי' לקבורתו מכ"ש לגמול חסד הזה אם הוא לה לטורח או מפני הבושה או שום טעם ואין זה כמ"ע שב"ד שלמטה כופין עלי' ואפי' צדקה עם החיים אפשר שאין כופי' עלי' מפני שמתן שכרה בצדה מכ"ש לחלוץ ועוד ממקומו הוא מוכרע שהזוהר כ' שם שאין מנוח לנפש המת עד שתלד האשה מאחיו בן הממלא מקומו של המת ואם לא אז תקנתו בחליצת המנעל ובטשי' בארעא יע"ש בטעמי' עפ"י הסוד והנה אם יהי' היבם ויבמה זקנים מאד חדל להיות לה אורח כנשים באופן שלא תלד עוד והם רוצים ביבום היאמר הזוהר שכופין לחלוץ דוקא הואיל ולא יהי' לו ולד הממלא מקום המת ולא יתוקן כ"א בחליצת מנעל היאומן שיאמר כן הזוהר אע"כ שאין זה דין אלא דרשה בעלמא וג"ח עם המתים למי שירצה וכבר באתה אשה לפני ושאלה כזה והשבתי לה שמן הדין אין לחייב אותם בעל כרחה אך הוא טובה לבעלה כמו הדלקת שמן זית ויותר מזה אם תרצה להטיב עמו תעשה וכן עשתה ושמעה לקולי ויותר מזה אין אתי בזה בדבר שאין לו שרש בש"ס ופוסקים והנסתרות לה' אלקינו הוא יהי' עמנו ויעזרנו ע"ד כבוד שמו הגדול והי' זה שלום למר ולתורתו הכ"ד א"נ דש"ת. פ"ב יום ג' כ"ח מרחשון תק"ע לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:86:1)

**שלום**לי"נ הרב המופלא כמ"ה מאיר נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק קאנישא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:86:2)

**מכתבו**הנעים הגיעני יום א' דחה"מ ואז הגיעני גם מכתב מהרב המאה"ג דק"ק רעכניץ אשר עוררני ג"כ לטובת מכ"ת נ"י אבל לא הי' צריך לכך כי גם מאז לקחה אזני שמץ מנהו כבר הקדמתי לכתוב להקצין ה' ליב שארני נ"י ושם יראה הרואה מה דעתי בזה והנה בעו"ה מרוע וחולשת מזגי לע"ע נגרשתי זה לילות שתים מהסתפח מצל סוכה ד' ירפאני ויחזקני וגלל כן לא יכולתי לצאת בכותבת הגסה דמיתבא דעתי' ואעפ"י שהמועד לא מנעני מבוא באורך בד"ת ובשאלה שהשעה צריכה לכך מ"מ חולשה מנעני בעו"ה והנה ביום אתמול בא לכאן תלמידי מו"ה אייזק במו"ה עוזר נ"י חתנו של התו' כהר"ר ליב הנ"ל ולא יכולתי להשיב פניו עכ"פ בקיצור נמרץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:86:3)

**ע"ד**החליצה שנעשה לפניו וב"ד הצדק דווארדיין ועתה מעוררים עליו שהי' היבם קטן ועדיין לא הביא ב' שערות לפי דברי המעררים ראשון תחלה נאמר מספר השנים אשר לא יחקר עפ"י הרבה מאנשי ק"ק א"ש לכאורה אם נפסל עדות האב ובעי' דוקא שני עדים כשרים להעיד על השנים א"כ בעי' עדים היודעים וזוכרים יום לידתו ממש כי אלו אנשי ק"ק א"ש המעידים עתה שהוא כבר בן י"ג שנים כולם ע"פ האב המה מעידים וא"כ אין ממש בעדותם אבל זה ליתא אעפ"י שהאמת כן הוא שכל עדותן הוא עפ"י מה שהוחזק האב את הבן בחזקת יג"ש מ"מ כיון שהחזיק כן שלא בשעת מעשה עדות יבמה והוחזק כן הרי הוא נאמן אפי' לסקול על ידו כאותה אשה שהי' מורכב בנה על כתיפה בפ' עשרה יוחסין וכמ"ש הרמב"ם גדולה מזה לענין ע"א דעלמא מהימן בכה"ג לעונשים ע"י פי"ו סנהדרין הלכה ו' אני אמרתי מאז שאם לא נאמר כן לא תמצא אדם לוקה ומביא קרבן על נדה דמי יאמר שהיא נדה אם לא ע"ד רחוק שראינו אשה ערומה ודם שותת ויורד מאותו מקום ממש שאז נאמר חזקה דמים יוצאים מן המקור בהרגשה שאז אפשר שילקה ויביא חטאת הבא עלי' וזהו מציאת רחוק וע"כ צ"ל כיון שהאשה החזיקה נדה והיתה נאמנית אז שהיא נדה ואז לא הי' העדות לענין עונשין א"כ הבא עלי' אח"כ חייב מן התורה וזה כדברי הרמב"ם הנ"ל באופן שעדות השנים עפ"י אנשי ק"ק א"ש הוא עדות גמור וכשר מה"ת והנה לפ"ז אחר שמצא מעלתו ריבוי שערות שהי' ראוי' לכוף ראשן לעיקרן וגם גומות הי' מהראוי לחלוץ כמבואר בדברי מעלתו וכל ספרן של צדיקי' הי' פתוחים לפניו כנראה מדבריו אעפ"י שלא הי' בהם גם אחד שהי' גדול כאצבע אמה וגם כי זה לא הוזכר בש"ס וראשונים בשום מקום ואין לפקפק על זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:86:4)

**אך**זה מה שמערער הרב המערער שהאב הביא החלוץ לפניו ובדקו ולא מצא שום רושם שיער הנה אם הי' כאן ב' כיתי עדים המכחישים זא"ז (כי לע"ע לא נשמע ולא נתקבל שום עדות כ"א דברי המערער יחידי ומעלתו גבה עדות שני') אבל א"נ הי' כאן ב' כיתי עדים המכחישי' אע"פי שמן הדין הי' לומר אוקי תרי להדי תרי ואוקי אשה בחזקת איסור מ"מ הכא קיל אדרבה אוקי גברא אחזקת שהביא ב' שערות חזקה דרבא כיון שיש עדים שעברו עליו יותר מי"ג שנים זמן רב ועוד קולא אחרת כבר יצא הדבר בהיתר קודם ביאת עדות השנים וזהו סברת הר"י בר ברוך כתובות כ"ו ע"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:86:5)

**אך**כ"ז היינו צריכים אי כת השני הי' מכחיש הכת הראשון לומר היינו באותו מעמד שאתם אומרים שהיו בו שערות אז היינו שם ולא הי' בו אבל עכשיו שמעידים על זמן אחר א"כ הא קי"ל שני כיתי עדים המכחישים דיינינן לעולם כאינן מכחישים ומתרצי' על צד הרחוק וא"כ היו לנו לומר שנשרו בין כך כדי לקיים דברי הראשונים מכ"ש הכא שהדעת נותן שהאב העבירם במזיד להנאת ממון או לנקום נקם כמבואר וראי' ברורה כי מי נתן עיניו וידיו למשמש באותו מקום של בנו ולהביאו שנית לב"ד אחר שכבר עבר זמן רב מהחליצה וכי כך דרכן של אבות לעיין על דברים כאלו ואם לשם שמים עשה כזה הלא ביום החליצה הי' הוא שם הי' לו לעמוד על גבי הבודקי' ומה דקמן דבא עכשיו בשעה שרצתה היבמה להנשא לאיש אחר אין זה כ"א רוע לב והתירוץ לתרץ העדים הראשונים הוא תי' מרווח ופשיטא לקיים עדותן ואולי הי' אפשר לומר כיון שמעלתו הזכיר גם גומות בדבריו אעפ"י שלא הי' צריך להם מ"מ כיון שהזכירם הו"ל כבא לידן בשטר וחזקה דכיון דחזקה מכח שטר אתי צריך לברר וה"נ אפשר גבי גומות מכח שערות אתי והיכי דאפשר לברור עדיין יש לברורי דהו"ל כמו שלח ואחוי לך גבי בעל מום בקידושין ס"ו ע"ב אבל לענ"ד א"א לברר דכ' הטור סי' קנ"ה בשם התרומות דאין אנו בקיאים בגומות ופשט הכוונה לענין מיאון אין אנו בקיאי' לומר לא ראינו גומא להחזיקה קטנה אבל בודאי ראינו גומא מהימן וכ"כ בנב"י סי' צ"ב וא"כ מעלתו שראה הגומות מי יכול להכחישו שהרי לא ראינו אין ראי' אין אנו בקיאים והו"ל אי אפשר לברורי ואינו דומה לשלח ואחוי לך והדרן להנ"ל דאתתא דא לענ"ד מותרת לכל גבר דיתצביין והגם שכתבתי בנחיצה רבה מ"מ מאת ה' היתה שבא למחיצתי עתה הרב המוסמך מו"ה מרדכי טאסק רב"ד דפק"ק יע"א והרציתי הדברים לפניו והסכים להתירא בלי פקפוק ע"כ יהי' לבו של הקצין ה' ליב סמוך ובטוח בכל הנ"ל וחתמתי שמי. כ"ב יום ד' ג' דחה"מ סכות תקס"ח לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:86:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:86:6)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:87:1)

**שלום**רב יבוא ויקרב למופלא ורב המאה"ג הותיק מלא עתיק מה"ו מאיר נ"י אב"ד דק"ק באיי יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:87:2)

**מכתבו**הגיעני ואודות מנעל של חליצה הנני שולח כמבוקשו והמוכ"ד שילם מחירו לבעל מלאכה וזאת לדעת כי נחתך מאחורי' ב' חורים שיסבבו בו המיתנא ולכן חתוך הוא מלפניו באופן שיהי' שינביי"ן מגולה מלפניו וכן מלאחריו אחורי השינביין וכמ"ש בדרישה והוא המקום שדרך לכפול המיתנא זע"ז דהוה כעין קשר לכן מקפדינן שיהי' זה הקשר רצוני הכפל הזה יהי' על בשר שוקו המגולה ולא על עור המנעול כדי שלא יהי' שום קשר מעל דמעל אבל במקום שאין המיתנא בא בכפל אלא זה בצד זה שם אין קפידא אם יהי' על עור המנעל וממילא שאין ראוי לחתוך יותר משני חורי' הנ"ל כי היכי דלא ליהוי כעין מנעל מרופט ויש נהגו לעשות רק פגימה א' מאחוריו רחבה מאד כדי שיפגעו בו הרצועות ב' פעמים ולדידי ניחא לי טפי למיעבד ב' פגימות קצרות ולא אחת רחבה דלא ליתא אוירא דהאי גיסא ודהאי ומבטל להרצועה המשויירת בראש עקבו של מנעול ויהי' כמרופט וכעין שכ' במהרי"ל הובא במג"א סי' ט"ז גבי כתפי' של ד' כנפות יע"ש הגם כי בשאילת יעב"ץ ח"א סי' כ' פליג עליו וראייתו מדברי הריצב"א שבתוספ' עירובי' יו"ד ע"ב ד"ה אצבעים ולכאורה נראי' דבריו נכונים ועוד מסתייע מדברי מר אביו בח"ץ סי' נ"ט מ"מ הכא ניחא לי טפי לצאת ידי מהרי"ל ז"ל וכן ראיתי קמאי דקמאי דעבדי הכי וכן מצויר המנעל בס' הנקרא חק לישראל שמשם יש ללמוד שבפראג נוהגי' כן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:87:3)

**הארכתי**בזה מפני שכאן נמצא מנעל של חליצה שנעשה עפ"י הגאון מה"ו משולם זצ"ל ושם יצא לחדש עוד ב' חורים כעין חלונות מרובעות משני צידי המנעל ב' בימין וב' בשמאל המכוונים בין הפגימות שמאחריו ונמלך מהם והנראה שנמשך אחרי דברי המרדכי ר"פ מצות חליצה שכ' להדי' שחותכי' לאחריו ומצידיו והובא ג"כ בב"י סי' קס"ט ובסדר מהר"י מינץ בשם חמיו וא"כ לא נודע טעמו של המרדכי בזה אבל הי' נראה לפשיטות דכווונת המרדכי הוא כך דהפגימות שמאחורי' יהי' גם נמשך לצדדי' שיהי' פגימות ארוכות קצת עד שימשך גם לשני צידי הרגל מזה ומזה כי גם הכפל שעושים בהרצועות ג"כ נמשכי' קצת לצדדי הרגל וצריך שיהי' שם מגולה ולא נתכוון לעולם להוסיף עוד ב' חורי' בצדדי' על מגן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:87:4)

**שוב**מצאתי בפי' סדר החליצה שבש"ע ובלבוש סעי' נ"ט דמשמע שהם מפרשים כך דיש נוהגי' לעשות רק פגימה אחד אחורי המנעל וחור א' בצידו ופעם א' מכניסי' הרצועה לתוך החור וכורכי' בפנים על בשר הרגל תחת המנעל ופ"א כורכי' על העור של מנעל ופוגעי' בבשר הרגל בפגימה שאחורי הרגל ומבואר שם שהנוהגי' לעשות ב' הפגימות מלאחריו אין נוהגי' לעשות נקבי' מהצדדים כלל ומ"מ לעשות ב' פגימות וב' נקבים ג"כ אין לו שום טעם עד שמצאתי ביש"ש פרק י"ב דיבמות סי' ז' דשם חלק על הגאונים המצריכי' לעשות פגימות והעיד על הגאון מהרי"א בעל תה"ד והגאון מה' שלום מווינא דלא עשו שום פגימה דלא מקרי מעל דמעל כיון שחולצת גם שניהם ע"ש ובתחלת דבריו שם כ' וז"ל ומשו"ה נפל שינוי רב בעשיית המנעל יש עושין ב' פגימות באחורי המנעל זע"ז וג"כ ב' פגימות מהצדדין וכן משמע במרדכי ויש שאין עושין מן הצד שום פגימה ויש שאין עושין רק פגימה אחד רחבה כשני אצבעות ואף שיצא מפי הרבה גאונים לחתוך המנעל בפגימות אינו שוה בעיני וכו' עכ"ל הרי שהבין המרדכי כפשוטו לחתוך ב' פגימות מאחורי' וגם ב' מהצדדי' ובכל זאת לא נ"ל שיכוונו על ב' חלונות שפגימות משמע פגום בשפת או מלפניו או מלאחריו כשהוא מונח בכפילות הרי הוא פגום אבל לחתוך כעין חלון מן הצד אין במשמעות לשון פגימה אך הרצון שיהי' פגום בשני צדדי האזנים כדי שהכפל דלפניו יהי' מונח על בשר שוקו יפה דלפעמים יגיע הכפל לצדדיו וכמו שכתבתי לעיל באחוריו ה"ה בשלפניו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:87:5)

**ובכל**זאת הואיל המהרש"ל העיד בשם כמה גאונים דאין לפוגמו כלל וחשש לי' משום מרופט ורוב הגאונים אשר מימיהם אנו שותים לא חשו לפגם שבצידו לפי הבנת פי' סדר החליצה אינו צורך כלל כשעושים ב' פגימות לאחריו ומכ"ש לפי מה שהי' נ"ל בפי' הצדדים שיאריך הפגימה עד שתגיע גם לצדדים אין מקום כלל לחלונות הנ"ל ע"כ במנעל הזה שאני שולח למעלתו אין בו כ"א פגימות מלאחריו ארוכים קצת ונמשכי' להצדדים וכן נ"ל נכון בשגם דבש"ע בפנים סי' קס"ח סעי' מ"ב לא הזכיר כלל מצידיו יע"ש והנה מוכ"ז אמר לי איך שנתקשה מעלתו בדברי רבינו יונה שבכ"מ פ"ג מק"ש הלכה ה' יעיי' במ"ש לח"מ רפ"ב משבועות ד"ה והשתא יש לתמוה וכו' ויעי' בתוס' סוטה יו"ד ע"א ד"ה אלא מעתה וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:87:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:87:6)

**ויש**ליתן תבלין ולומר הגם שהפסוק מעיד ברה"ק שהצדיק דרכו להיות חנון ורחום וצדיק מ"מ א"א לומר בכוונת המשביע עדיו שהשביעם בהצדיק ששמו רחום ושמו חנון כי מי יודע אם יש בדור הזה מי ששמו כך כי האדם יראה לעינים נהי דמי שהוא צדיק נקרא רחום וחנון בקרא אבל שנמצא איש כזה הראוי לאותו איצטלא ע"כ כוונתו על הקב"ה ששמו כך בלי ספק אבל מ"מ הוא שבזה התואר משתתפי' עמו הצדיקי' בעת שהם נמצאי' א"כ אין שם זה מיוחד לשמו דוקא ומותר לאמרו בבה"כ כך נ"ל בכוונת ר' יונה ז"ל ובזה אתן קנצי למילין והאל המרחם ירחם עלינו ועל כל עמו ישראל ברחמיו ורוב חסדיו הכ"ד החותם בברכה. פ"ב נגהי ליום ה' י"ט תמוז תקסח"ל משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:1)

**שלום**וכ"ט לה"ה הרב המופלג חרוץ בעל פיפיות עומד לתל תלפיות זית רענן יפה פרי תואר קרא שמו כבוד תורתו מה' יוסף יואל דייטש נ"י בשבת תחכמוני בק"ק טארנאפאל יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:2)

**נידון**זקוקה למומר שהמיר אחר נישואי' ולא נודע מקומו איה אך קול יצא שמת אבל לא נתקבל עדות עפ"י ע"א כלל הנה בגוף דין זקוקה למומר כבר הארכתי בתשובתי הקודמת להצדיק דברי הגאונים האומרים דאינה זקוקה ליבם מומר דאדעתי' דהכי לא קדשה נפשה וגם אינינו אחיך במצות ושם נאמר דק' תה"ד היא ק' עצומה מקרא כה אמר אחיך ישראל וכתיב מחמס אחיך יעקב תכסך בושה וכתיב הלא אח עשו ליעקב אע"כ נהי אח במצות לא הוה לענין להחיותו מ"מ כיון שנולדו בני אב אחד הוי שפיר אחים [ועיין לעיל סי' ע"ד ולקמן בסי' שאחר זה:]


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:3)

**וכעת**עיינתי וראיתי שאין ק' מהנ"ל הנה מקרא מחמס אחיך יעקב בוודאי לק"מ דהתם לאו אדינא קאי ואיחוס שיהי' מיוחס לאח אלא בטבע אנושי מיירי היותם אחים בני אב ואם א' יכסהו בושה איך עמד מנגד ביום שבות זרים חילו של יעקב והרי בני ישמעאל לית דין ולית דיין שאין להם קורבה עם ישראל וכמו שנכתוב לקמן אי"ה ואפ"ה אמרו חז"ל והביאו רש"י פ' וירא בפסוק באשר הוא שם וז"ל והיכן המית ישראל בצמא כשהגלום וכו' שנאמר משא בערב וגם וכו' היו ישראל אומרים לשבאים הוליכונו אצל בני דודינו ישמעאל וירחמו עלינו שנאמר אורחת דודנים אל תקרא דודנים אלא דודים וכו' וע"ש היעלה על לב שישמעאל דודנו ביחוס אלא לענין טבע רחמי קרובים זא"ז קאמר וה"נ מחמס אחיך יעקב ולא שיהי' אחים ביחוס וכן מקרא הלא אח עשו ליעקב לק"מ דהיינו דאמר קרא הלא מבטן ומלידה ומהריון אח עשו ליעקב אלא ואוהב את יעקב כי מעשיו הטובים קרבהו ואת עשו שנאתי כי מעשיו רחקוהו שנעשה מומר וממילא אהבת לזה ושנאת לזה היא הפרידה בין האחוה ושוב אין כאן אחוה כלל וכן מקרא דפ' חקת כה אמר אחיך ישראל הלא פירש"י מהראוי להזכיר כאן אחוה אלא אמר לו אחים אנחנו בני אברהם שנאמר לו גר יהי' זרעך בארץ לא להם ועל שניהם הי' החוב לפרעו ואתה ידעת את כל התלאה לפיכך פירש אביכם מעל אבינו וכו' ע"ש והיינו ממש כנ"ל שאמרו שראוי שנהי' אחים אלא הפרשה ממעשי אבותינו הוציאך מכלל אחוה וחוטא נשכר מלפרוע חוב גלות מצרים ולא תתעב אדומי כי אחיך הוא היינו מטעם שנראה כאכזריות כמ"ש לעיל בפסוק מחמס אחיך יעקב ונקרא בני ישמעאל דודים כנ"ל הכל בטבע אנושי לא מן הדין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:4)

**ותימה**רבתי אפי' לו יהיבנא דיש אחוה למומר מ"מ בני עשו המה מבנות נכריות ואפי' ישראל הבא על הנכריות הולד כמותה ואם השבטים נשאו כנעני' לחד מ"ד מ"מ גיירום ככל הנפש אשר עשו בחרן אבל עשו לא גייר נשיו ואפי' לא המיר היו בני גוים ומנין להם עמנו אחוה וע"כ א"א לפרש הפסוקים הנ"ל כ"א כאשר פרשתי ואולם מה שצלע"ג בזה קרא דכתיב בפ' דברים אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר אל תתגרו בם הנה גופי' דקרא יש לפרש מעין הנ"ל שנחשוב אכזריות אם נתגר בם מלחמה על מגן כיון שקרובים לנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:5)

**אבל**מה שצ"ע דברי רמב"ן שם וז"ל וטעם אחיכם בני עשו כי יחוס ישראל מן אברהם וכל זרעו אחים כי כולם הם נימולים וזה טעם לא תתעב אדומי כי אחיך הוא רק בני הפלגשים ישמעאל ומדין ובני קטורה אינם באחוה מן הכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע עכ"ל [עיין ח"ס או"ח סי' קס"ה:]


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:6)

**ולא**זכיתי להבין מ"ש שהם נימולים מי הם הנימולים אם עשו בעצמו הלא גם ישמעאל ובני קטורה נימולו מילדי בית אברהם ואי בני ישמעאל ובני קטורה הלא גם בני עשו אינם נימולים ואי בחיובא קאמר בני עשו מצווי' על המילה משא"כ בני ישמעאל וקטורה זה תלי' בפלוגתא פ' ד' מיתות י"ט ע"ב גם מ"ש דעשו הוה אח מזרעו אברהם ולא ישמעאל תימה הרי כתיב ביצחק ולא כל יצחק ועשו לא הוה זרע אברהם אבל הנ"ל שהאחוה מזרע יצחק שעשו נקרא זרע יצחק ולא זרע אברהם וכמ"ש מג"א הל' ר"ה וגם על אחוה דזרע יצחק קשה כהנ"ל הלא נשאו גויות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:7)

**בהא**סליקנא ליישב שיטת האומרים דמומר לאו אח הוא אלא הש"י בתשובה חולק ואומר שפיר מיקרי במצות דהרי אם קידש קידושיו קידושין וגם כ' מרדכי דלמא הרהר תשובה בלבו והארכתי בזה שם בתשובה הנ"ל (עיין לעיל סי' ע"ד) אלא בספר מחזור ויטרי והר"מ מר"ב כ' די"ל אם הי' מומר בשעת קידושין אדעתי' דהכי לא קידשה נפשה ולא טב לה למיתב טן דו עם מומר אשר מאנסה לעבור על דת משה וישראל ומעלתו כ' לי שבבאר היטב קטן סי' קנ"ז מייתי תשו' רד"ך דאם המומר במדינה אחרת גם רש"י מודה דאדעתי' דהכי לא קידשה נפשי' ועיינתי ברד"ך וראיתי כי ס' באר היטב קטן נתן מכשול גדול לפני המעיינים התם הוה עובדא במי שנישאי' למי שאחיו הי' במדינת שמד בשעת גזירת שמד ר"ל ונשאר שם והי' יכול לצאת ולבוא זה כבר עשרים שנה ואין נותן דעתו לחזור ואין שום יהודי רשאי לבוא לאותה מדינה ובכל גלילותיה אחת דתו להמית וכ' אפי' רש"י מודה דהכא לא שייך טב למיתב טן דו דבמומר דעלמא אפשר שתשאר היא ביהודתא והוא בגיותו או שסופו לשוב בתשובה אבל הכא הרי א"א לשום יהודי לישב באותה מדינה מפני סכנת מיתה וגם אין שום תוחלת שישוב הוא לדור במקום ישראל שהרי זה עשרים שנה הי' יכול לברוח ולא ברח וגם אין שום יהודי אתו עמו להלהיב לבבו לשוב אל ה' א"כ בודאי כה"ג כיון שכבר היה מומר בשעת נישואי' מודה רש"י דלא טב לה למיתב טן דו ואדעתי' דהכי לא קידשה נפשי' ואם יסכימו עמי גדולי הדור דעתי להתיר יע"ש והנה לא מצאתי שהסכימו עמו אפי' בנידון דילי' מכ"ש בנידון שלפנינו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:8)

**אך**אם ע"א מעיד לה שמת יבמה המומר כ' ב"ש סי' קנ"ח דמתירין מכח ס"ס והקשה מעלתו הא ע"א בקטטה הוא איבעי' דלא איפשטי ומומר אפשר הוה בקטטה וכ' ב"ש סי' י"ז ס"ק קמ"א דע"א במקום בעל מומר אם נישאת לא תצא אבל לכתחלה לא תנשא ואיך יצורף הכא לס"ס לא הבנתי ק' זו עכ"פ הוה ס"ס ספק אי מסני' סני' ליבם אפי' אינו מומר ומכ"ש מומר ולא מהימן או לא סני' אפי' למומר דלא הוי כקטטה ואפת"ל דסני' ליבם ומכ"ש למומר מ"מ דלמא אינו זוקק כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:9)

**ועוד**כבר כתבתי בחידושי שם דהש"ג נמי לא קאמר אלא במומר וגם רוצה לעגנה זו היא דומה לאומרת גרשתני אבל בחדא מנייהו לא סגי והסברתי שם מילתא בטעמא ושבזה מיושב מ"ש חלקת מחוקק סי' י"ז דתשו' ר"ן חולק ולהנ"ל ליתא דתשו' הר"ן מיירי במומר ואינו רוצה לעגנה וא"כ דברי ב"ש נכונים דבע"א ביבם מומר שרי' מס"ס בלי פקפוק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:10)

**ומעלתו**הראה מקום בנב"י תנינא סי' קמ"ו כ' לפקפק אע"א ביבמה בזה"ז דלא נהיגי ליבם אלא לחלוץ אין כאן מומר מזה ומזה ובגפה באתה בגפה תצא עיינתי בפנים בזה הספר ומצאתי שכ' שבילדותו אמר כן ונתלה בלשון הרז"ה והנה יפה כ' דקטנותא היא ואין שחר לדברים הללו ואציע הסוגי' ההיא בעזה"י ביבמות צ"ד ע"א מספקא לי' אי ע"א מהני לומר מת יבמה אע"ג דהיא ודאי לא מיהמנת משום דסני' לי' לא דייקת שפיר וכ' תוס' דגדול שנאת השונאי' מאהבת אוהבים מ"מ פורתא דייקת ומהני לצרף לעבידא לאגלויי ומהימן ע"א או דלמא לא שנא ובעי רב מרדכי למיפשט ממתני' אין האשה נאמנת וכו' הא ע"א מהימן ודחי רב אשי דלמא היא גופי' אתי לאשמועינן דהיא לא מהימנא ולר"ע איצטריך דאע"ג דהוה ממזר דאורייתא וה"א דחיישי להא שלא יהי' ולדה ממזר ולמ"ש תוס' במסקנת דבריהם לעיל כ"ב ע"ב ה"ה לרבנן דהוה ממזר מדרבנן נמי איצטריך וקמ"ל דלא חיישת להא ולעולם אפשר ה"ה ע"א לא מהימן ובספרים ישנים כ' קמ"ל דלצערא דידה חיישת לצערא דזרעה לא חיישת פי' היכי דכל הדרכים האלה בה חיישת אבל הכא ביבם ליכא כל הדרכים האלו רק ממזרת ולזה לא חיישת ומחק רש"י אותה הגירסא מתרי טעמא א' הא ביבמה נמי כל הדרכים האלו בה ותו אי נמי לא היו כל הדרכים האלו בה מאי קמ"ל הא מבבא דאחותה שמעי' דהולד ממזר דאורייתא ואינה נאמנת משום דליכא דרכי' אלו אע"כ לא גרסי' ובוודאי גם ביבמה איכא כל הדרכים אלא מחמת גדולה שנאה לא איכפת לה ומשו"ה היא ודאי לא מיהמנת ובע"א מספקי' ומסקינן דע"א מהימן משום דעכ"פ פורתא דייקת לסייע למילתא דעבידא לאגלוי לא משקר ע"א ואמנם הראב"ד שבהרז"ה קיים הגי' ומפרש דכוונת הש"ס היינו דברי רש"י קמ"ל לצערא דידה חייש' כל כך חיישת לצערא אם תפול לפני שונא עד שמפני זה הצער הגדול לא חיישת לזרעא אע"ג דכל הדרכים האלו נמי בה וממזיר' דאורייתא הוה מ"מ צערא דגופא עדיף לה והיינו דברי רש"י נמצא לפ"ז למסקנא ע"א מהימן אפי' בדאיכא צערא דגופה מכ"ש בזה"ז דעכ"פ צערא דגופה ליכא דיחלוץ לה עכ"פ ויש צד לומר דאפשר בזה"ז אפי' היא נאמנת כיון דעכ"פ לא שייך סני' לי' חיישת על שארי דברים ועל בני' ממזרים ומטעם שכ' תוס' צ"ג ע"ב סוף ד"ה ע"א ביבמה וז"ל ועוד והואיל ואיכא חומר בשארי נשים מדקדקת גם זו כאחרות שמורגלות לדקדק עכ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:11)

**אמנם**הרז"ה קיים הגירסא באופן אחר וה"ג לדידי' חיישת וכו' פי' היכא דאיכא צערא מחמת דידי' הבעל שמאבדת בעלה הראשון ותאסר לחזור לו לזה חיישת אבל הכא מה מפסדת הפסד היבם הלא עדיין לא נישאי' לו ואינה בטוחה שישאנה אלא יחלוץ והבעל הזה שנושאת עתה שתצא ממנו מה מפסדת רק בני' ממזרים לזה לחוד אינה חוששת ולדבריו מיושב קו' א' של רש"י שהרי כל הדרכים האלו בה דאה"נ אבל לא איכפת לה באיבוד היבם אבל קו' ב' של רש"י לא מתרצת דהרי זה כבר נשמע מבבא דאחותה ומ"מ גם להרז"ה היינו איהו לא מהימנת אבל בצירוף ע"א מסקי' דמהימנת דפורתא דייקת אפי' סני' לי' ותפול לפני שונא מכ"ש בזה"ז וא"כ דברי הגאון לחדש חומרא לעגן בנות ישראל ורק על דעת יחידי הרז"ה יש עליו קו' רש"י הנ"ל וגם בע"א לא שייך זה אינם מובנים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:88:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:88:12)

**שבתי**וראיתי הואיל ונפקא מפומי' דגברא רבא י"ל אע"ג דהוא לא נתכוון לכך ונאמר הא דמצרפי' דיוקא פורתא דידה עם ע"א היינו משום דלא ברירא לן אי מרחמא לי' או סני' לי' כמבואר שם בסוגי' וא"כ העד ירא לשקר דעבידא לאגלוי ע"י דייקא דילה דדילמא מרחמא לי' ודייקת שפיר ודלא כהרז"ה אלא אפי' לא איכפ' לה בגפה באה ובגפה יוצאת מ"מ כיון דמרחמא לי' אינה רוצית להפסידו ע"כ תידק שפיר וע"י דייקא לה איתגלה בהתתי' ובמילתא דעבידא לאגלוי לא משקר העד אע"ג דאי סני' לי' לא תידק מ"מ העד חייש דילמא מרחמא לי' ומשו"ה מהימן אבל היא לא מהימנת דלמא יודעת בנפשה דסני' ובעית למיפסל נפשה מיני' ואם הסברא זאת אמת א"כ בזה"ז דלא שייך מרחמא לי' דהרי לא תתייבם לי' לא תידק כלל ולא מועיל ע"א וזה הי' לו להגאון ז"ל למימר אלא מ"מ מתוס' שכ' מ"מ דייקת פורתא לא משמע כן ומטעם שכ' לעיל דרגילות נשים לדייק ע"כ דייקת לעולם ואין לנו לבדות סברות חדשות אשר לא שערום אבותינו ורבותינו והאמינו ע"א ביבמה אפי' בזה"ז חוץ מהרא"ש לשיטתו דס"ל דלא איפשטי' וא"כ הכא במומר אי איכא ע"א מקובל בב"ד הרי היא מותרת בלי פקפוק אך לפמ"ש מעלתו אין כאן ע"א בפנינו אלא היא אומרת בשם ע"א שא"ל פשיטא דלא מהמנת אפי' עפ"י עצמה מכ"ש עפ"י ע"א ותמהתי על מעלתו א"כ מה השמיעני במכתבו השנית על הדבר וכי לא ידע שאין אשה נאמנת מת יבמי ומה יוסיף עדות הלז ע"כ האמנתי שהביאה ע"א לפנינו וכל מ"ש בזה אמת נכון הדבר בעזה"י ואחתום בברכה. פ"ב כאור בקר ליום ה' אדר"ח וחנוכה תקצ"ד לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:1)

להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:2)

**הלא**כתב שלישים (עיין לעיל סי' ע"ד וסי' פ"ח) בענין זקוקה ליבם מומר ונתחדש לו עתה עדותה של בת היבם שאומרת מת אבי' המומר בברור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:3)

**והנה**חמותה וכן בת בעלה המה מחמשה שפסולות להעיד משום דסני' לאיתתא דאכלה לגריסתי' דבעלה ואבי' ביבמות קי"ז ושוב איבעי' ולא איפשטא חמותה הבאה לאחר מכאן היינו אם היבם או נימא משקרת משום דאסקא אדעתה דסוף ימות בעל באמת ותפול לפני בנה ויבם אותה ותיכל לגריסתי' וה"ה אותה האיבעי' היא בבת בעלה הבאה לאחר מכאן הוא בת היבם אם יכולה להעיד שמת בעלה דמאי שנא. והרי"ף והרמב"ם השמיטו איבעי' זו דפשיט להו לקולא והרא"ש והטור פסקו לחומרא מספק וכן פסק רמ"א בש"ע א"ע וכ' ב"ש שם אפי' בזה"ז דכופין לחלוץ לא פלוג רבנן ונדבר מזה לקמן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:4)

**וטעמא**דרי"ף ורמב"ם דפסקו לקולא כ' ב"י משום דהלכו חכמים בעדות אשה להקל ונ"ל להסביר דוודאי לפסול משום שהוא נוגע בעדות שמא ימות הבעל בחיי היבם בלי בנים ושמא לא יחלוץ אית בי' כמה ספיקות ואפשר אפי' בעדות ממון לא ניחוש לחשש נגיעה רחוקה ונפלאה כזו אלא תלי' הכא בתרי לישני ר"פ יש בכור אי בעדות אשה מקלינן טפי מבעדות ממון ויכיר לחוד והכרת פנים לחוד או נימא דאחמרו רבנן טפי מעדות ממון בתחלת עדות והשתא י"ל הא דאיבעי' להו אחמותה או בת בעלה לאחר מכאן היינו להאי לישנא דאחמרו רבנן בתחלת עדות מיהת א"כ י"ל אולי בסופה נמי דאקילו אין לך בו אלא מה שהקילו להדי' ויש לפסול אפי' על צד רחוקה ונפלאה אבל למאי דקיי"ל כלישנא בתרא יכיר לחוד והכרת פנים לחוד עיי' תשו' תי"ט בתשו' גאונים בתראי והארכתי במקום אחר א"כ כיון דאפי' בתחלת עדות מקלינן מכ"ש שלא נחמור בסופו על צד רחוקה ונפלאה ומשו"ה פסקו רי"ף ורמב"ם להקל מ"מ פלוגתת הגאונים היא אי בת יבם נאמנת מת בעלה או לא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:5)

**והנה**ע"א ביבם דפסק רא"ש דלא מהימני' משום דהאשה לא דייקא משום דסני' לי' אע"ג דע"א לא ישקר מ"מ היא לא דייקא והך דבת יבם דס"ל לרא"ש דלא מיהמני' אין הטעם משום דהאשה לא דייקא אלא משום שהיא משקרת בעדותה וה"ל תרי טעמי שאינן תלוי' זה בזה נמצא בבת יבם המעידה שמת אבי' היבם ה"ל ס"ס להחמיר אולי הלכה כהרא"ש דאין ע"א נאמן ביבמה משום דהאשה לא דייקא ואת"ל אע"ג דסני' לי' דייקא מ"מ דלמא דוקא בע"א דעלמא אבל אם אותו ע"א היא בתו של יבם חיישי' דמשקרא משום צד רחוקה ונפלאה הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:6)

**ותשו'**מהר"י מינץ ותשו' צמח צדק וחתנו עבודת הגרשוני פליגי ורמז עליהם בית שמואל רסי' קנ"ח דמהר"י מינץ כ' בדרך אפשר בזה"ז שברוב המקומות חולצין ולא מיבמין מודה הרא"ש דע"א נאמן ביבמה דלא שייך לומר סני' לי דהא עתיד לחלוץ ולא לייבם וצמח צדק פליג מתרי טעמא חדא כיון דע"א נאמן מדרבנן בעלמא הוא דאפקועי רבנן לקידושי' מיני' והכא הא בזמניהם לא אפקועי בע"א ביבמה אע"ג דהשתא נשתנה אין בידינו כח להפקיע קידושי' אלו דבריו ז"ל ומעלתו יפה כ' דיש ס"ל שע"א נאמן מן התורה וציין כמה תשו' ואין לי פנאי לחפש ולעיי' בדברי תשו' האלו אבל כבר הארכתי במקום אחר נהי דזה אינו אלא אסמכתא דרשא דספרי לא יקום ע"א באיש אבל קם הוא לעדות אשה אבל דברי הרמב"ם סוף הל' גירושין שפתיו ברור מללו שהוא דאורייתא ורוב הפוסקים ס"ל כן בדעתו והרי ב"ש סי' קפ"ו דפליג וס"ל עיקור טעמא משום עיגונא אקילו ויש כח בידם לעקור דבר מה"ת במה דנראה נכון מ"מ לא אמר מטעם עקירת קידושי' אלא מטעם שיש כח בידם לעקור היכא דנראה הגון וה"ה ע"א ביבמה לולי דלמא דסני' וכי לא סני' לי' כגון בזמן הזה הדר כח רבנן לדוכתי' וגם רש"י דשבת קמ"ה שכ' אפקינהו רבנן לקידושי' מיני' דלזה צריך בכל קידושי' וקידושי' דמקדש שיפקיעו ובזה"ז ליכא רבנן להפקיע קידושי' בטעם אחר מחודש מ"מ רש"י לא כ"כ אלא בגוי מסל"ת דלאו בתורת עדות אתי עלה אבל בע"א מודה רש"י והארכתי בביאור הדברים ועכ"פ יפה כ' מעלתו שאין לחוש לדחיית צ"צ בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:7)

**עוד**דחה צ"צ מטעם שנאסר במנין ע"א ביבמה להרא"ש ואין ב"ד יכול לבטל אלא גדול ממנו בחכמה ובמנין ובעה"ג כ' מדסתם רמ"א ופוסל ה' נשים ובכללן יבמה ואינו מחלק בין זה"ז ש"מ לית לי' דהר"י מינץ יפה כ' בכנסת יחזקאל סי' מ"ה בשלמא יבמה הוה בכלל דבר שנאסר במנין ה' נשים נאסרו במתני' להדיא אבל ע"א ביבמה לא נאסר במנין אלא איבעי' בש"ס ופליגי בי' ולרבא סמכינן אע"א לא שייך נאסר במנין ודבריו נכונים וראוי למי שאומרן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:8)

**ומעלתו**כ' דהכא לא הוה דבר שנאסר במנין כיון שטעמו גלוי ונתלה במג"א סי' ט' סק"ז ואי יהבינא לי' דבריו אפסדת קמייתא א"כ מדמייתי ה' נשים ויבמה בכלל ש"מ פליג רמ"א אמהר"י מינץ דמשום דבר שנאסר במנין ליכא לסברת מעלתו אבל דברי מג"א המה דברי תשו' הרא"ש ומרפסי' איגרא והמעיין בתשו' בפנים יראה איך נדחק לחלק בין ביצה וכרם רבעי ובמשוך היובל לבין סדין בציצית ולבסוף נעתק מזה וכ' לחלק בין גזירה לתקנה וגם הגאון במחצית השקל לא ידע פירושו ונחתי תורת כל א' בידו ובטלת דין ודברים שנאסר במנין ובפרט הכא בע"א ביבמה שאין טעמו מבואר לכל מ"ט אי משום דייקא אי משום דעבידא לאגלויי ואי סני' לי' או אדרבה מרחמא הכזה יקרא טעם ידוע א"כ איזה טעם אינו ידוע אנו אין לנו אלא דברי כנסת יחזקאל ישרים למוצאי דעת באופן בע"א ביבמה כיון דבלא"ה רוב הפוסקים ס"ל דמהימן א"כ י"ל הרא"ש נמי לא פליג בזה"ז ומסתימת רמ"א אין ראי' דיבמה נאסרה במנין משא"כ ע"א ביבמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:9)

**אך**כל זה בע"א ביבם דעלמא אבל בזקוקה למומר ויד או"ה תקיפה על עצמם ואין בידינו לכופו לא לחלוץ ולא ליבם ואפשר שתשאר עגונה כל ימי חיי' בהא איכא לספוקי אי מהימן ע"א ומקום הספק כיון דעכ"פ ע"א נאמן להתירה ליבם אע"ג דמרחמה לי' אך להתירה לעלמא פליגי משום דגדולה שנאת השונאי' מאהבת אוהבים כ"כ תוס' יבמות צ"ד ע"א ד"ה כי תיבעי' לך יע"ש ואיכא לספוקי אי חשש עיגון של עצמה דומה לשנאת השונאים או לא מ"מ כיון דרוב המון הפוסקים ס"ל להקל בע"א אפי' היכא דסני' לי' זולת הרא"ש וטור עכ"פ נכון לומר בהא לא פליגי וחזי לאיצטרופי לקולא אחרת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:10)

**ועתה**נחזי אנן בעדות בת היבם דהיא בכלל איבעי' הש"ס חמותו וה"ה חורגתה הבאה לאחר מכאן דסני' לה דעתידא למיכל לגריסותא ובזו י"ל בזה"ז גם שנאתם גם קנאתם אבדה כיון שחולצין ומה תאמר במומר אין בידינו לכוף ולחלוץ עכ"פ לא תיכול לגריסתה דאפי' יתרצו ליבמה הוא בגיותו והיא ביהודתא מ"מ לא תפסיד הבת כי מה יש לה עוד בבית אבי' המומר לא מדובשו ולא מעוקצו ואין כאן בית מיחוש מעיקור הדין אך כיון דה' נשים נאסרו במנין במתני' ובעל האיבעי' מסופק אי חמותה הבאה לאחר מכאן וה"ה חורגתה אי הוה בכלל אי' שנאסר במנין או לא ולאותו הצד דהוה בכלל אי' המנין שוב אין להתיר כנ"ל. אלא די"ל בשלמא ע"א ביבמה אם באנו להתיר מטעם בזה"ז חולצין נימא כיון דאז נתפשט בכל העולם שלא להאמין ע"א ביבמה אי הי' שייך בזה נאסר במנין לא הי' רשאי' להתיר אלא שכבר כתבנו בע"א ביבמה לא שייך זה מ"מ בחמותה וחורגתה דלאחר מכאן שייך כנ"ל משא"כ בבת מומר שגם בימיהם הי' כן ומסתמא בכי האי גוונא דלא שייך דאכלה לגריסתה לא גזרו מעולם ולא נאסר במנין דומה לגילוי שנאסר במנין והותר בזמנינו מפני שגם בימיהם במקום שלא הי' נחשים לא נאסר מעולם והיא מהתוס' והר"ן ועמג"א רסי' תס"ח וא"כ לא שייך הכא דבר שנאסר במנין וזה נ"ל ברור בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:11)

**והנה**בזיקת מומר מר יהודאי גאון סובר דאין לו אחוה ואין זוקק ליבום כלל אפי' המיר אחר נישואי' ורב שרירא גאון וסיעתו ס"ל לחלק בין הי' מומר בשעת נישואי' להמיר אח"כ ובארתי בתשובה הראשונה טעמא דדהו כדכ' המרדכי שמא הרהר תשובה בלבו ושם בארה והנה זה נפקא לן מש"ס קידושין מ"ט ע"ב המקדש ע"מ שאני צדיק אעפ"י שהוא רשע גמור חוששי' לקידושין שמא הרהר תשובה בלבו והנה אם נתקדשה אשה בפני עדים מומרי' כזה פטרי' בלא גט ולא חיישי' שמא הרהר תשובה כמ"ש ח"מ וב"ש סי' מ"ב סקכ"ב דלענין תנאי קידושי' התנה כן בפירוש ויש רגלים שהרהר להיות צדיק אבל סתמ' דמילתי' מוקמי' אחזקה ולאו כל כמיני' לאפקועי אשה מחזקת פנוי' לחוש לקידושי' אלא אשה בחזקת פנוי' והוא בחזקת רשע ואין חוששי' לקידושי' כנלענ"ד הסברא בזה וא"כ כיון דאין חוששי' לקידושין עפ"י עדותו מטעם הנ"ל ה"ה אין לחוש לזיקתו דהרי בשעה שהמיר וכל זמן שעסק בזה לא הרהר תשובה ופקע אחוה ויצאה אשה מחזקת זיקתו עד זמן מה אח"כ שנוכל לספוקי אולי עכשיו הרהר תשובה וכשמת הבעל ניחוש אולי המיתה הפיל האשה לפני בעל תשובה ולזה נימא אוקי איתתא בחזקת שפקע ממנו זיקת יבום ואוקי רשע בחזקת רשעתו ולא הי' לן לחוש לזה ומה שמ"מ חושש רבנו שרירא וסיעתו לזה היא חששא בעלמא כי גם בעד מומר חושש מהר"י מינץ להחמיר כמ"ש רמ"א ססי' מ"ב והמעיין בפנים יראה דלא כחלקת מחוקק שם מ"מ אינו אלא חששא וספיקא בעלמא להחמיר נגד ב' חזקות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:12)

**ובנידון**שלפנינו שהמומר נעלם ולא נודע מקומו אי' ואפשר שכבר מת ובשגם שיצא קול שמת והיבמה אמרה ששמעה מע"א שמת ובתו אמרה שמת אבי' א"כ לכל הפחות ה"ל ס' מת ס' חי ואת"ל חי שמא עומד בהמרתו ולא שב בשעת מיתת אחיו מה תאמר ס"ס נגד חזקת חי הא לגבי ספק השני נמי איכא חזקה לקולא שעומד בחזקת מומר ואוקמי ס' מת לגבי חזקת מומר ואיתרע לי' טובא ולכל הפחות ס' עצום הוא אי זקוקה או לא וא"כ כיון דיש כאן בת יבם המעידה בברור שמת אבי' וא"כ אי הלכה כרי"ף ורמב"ם דפסקו לקולא בחמותה וחורגתה הבאה לאחר מכאן הרי הותרה עפ"י ע"א ואפי' להפוסקים להחמיר באיבעי' דלא איפשטי' מ"מ אינו אלא ספק אי בת יבמה מהימן או לא ויצורף לספק הנ"ל והו"ל ס"ס גמור ומותרת בלי ספק להנך פוסקים די"ל דמומר אינו זוקק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:13)

**אך**להסוברים דמומר אפי' לא שב מ"מ אחיו הוא מ"מ בכל זאת אני אומר עכ"פ אית לן עדות בת יבמה ובמקום מומר דליכא משום מיכל לגריסותא ובזה"ז דבלא"ה ליכא משום מיכל לגריסתא וכבר כתבתי דליכא משום דבר הנאסר במנין דדומה לגילוי ואפי' יהי' כדבר שנאסר במנין מ"מ חומר אי' יבמה לשוק ליכא אלא משום דנאסר במנין לזה יש לצרף כל התירי' הנ"ל ע"כ במקום עיגון כזה המיקל לא הפסיד וישבו ב"ד של ג' ויקבלו העדות אפי' עד מפי עד ויתירו אותה עיי' ב"ש סי' י"ז ס"ק קנ"ד ואחר שיעיינו בהתירא ויסכימו למטינא שיבא מכשורי ואחתום בברכה הכ"ד א"נ הכותב בחפזי וה' יצילני משגיאות ויראני מתורתו נפלאות. פ"ב כאור בוקר ליום עש"ק ח' טבת תקצ"ד לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:89:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:89:14)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:1)

**הגיעני**נועם מכתבו ואשר עוררני על דברי הח"צ סימן א' שפלפל בטעם דבעי' כוונה בחליצה אי משום כוונת המצות או כוונת הקנאה והוקשה למכ"ת אדריש לקיש יבמות ק"ו ע"א דאמר חליצה מוטעת כשירה באומר לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה והוקשה למעלתו הא ריש לקיש ס"ל פרק ע"פ מצות צריכות כוונה ומ"ט תהי' החליצה כשירה - (זמן רב אחר כותבי תשו' זו מצאתי מ"ש בשיל"ת יעב"ץ סי' כ"ו ע"ש:)


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:2)

**אומר**למכ"ת להיות כי יש לי ויכוח בדברי הגאון ח"צ סימן א' הנ"ל במה שכ' בענין חליצת וגט מומר ע"כ אעריך כל דבריו בקיצור ואשיב עליהם ובתוך הדברי' יתבאר גם הנוגע לדמכ"ת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:3)

**כתב**שם הגאון שלבו חוכך על גט מומר וגם על חליצת מומר משום דבעי' כוונה וסתם אשה לאו לגירושין קיימה ואפי' אשת מומר נמי לאו לגרשה בגט זה קיימת כמ"ש תוס' זבחי' ב' ע"ב ד"ה סתם וסתם אשה נמי לאו לחלוץ קיימה מדהקשו תוס' ביבמות ק"ד ע"ב ל"ל קרא למעוטי קטן מחלוץ ומ"ט דמ"ד דמתיר חליצה בפעוטות הא בעי כוונה ומאי קושיי' דלמא סתמא לשמה קיימה אע"כ סתם אשה לאו לחליצה קיימא ועוד ראי מדוכתא טובי דס"ל לתוס' דסתם יבמה קרובה לביאה טפי מארוסה ש"מ סתם יבמה לאו לחליצה קאי וא"כ לבו חוכך על חליצת מומר דודאי אדעתי' דנפשי' עביד וכ' ואין לומר דכיון דעביד מעשה בטלה מחשבתו דדברים שבלב אינם דברים וכדאי' באיש מקדש דף נ' הבא לי מן החלון והבי' לו מן הדלוסקמא וכן לעיל מני' גבי בלבי הי' להתקדש לו וכו' וא"כ ה"נ לא חיישי' לדברי' שבלב המומר כיון שעושה מעשה וחולץ דא' מדוע פסול כתיבת גט ע"י עכו"ם כיון שעושה מעשה וכותב שמו ושמה וכו' אע"כ כיון דאנן סהדי דנכרי אדעתא דנפשי' עביד ה"ל כאלו פירש דאדעתי דנפשי' עביד א"כ חליצת מומר נמי יפסל מהאי טעמא וכ' שצריך חקירת חכם אי טעם הכוונה משום מצוה או משום הקנאה והעלה דמשום הקנאה דכל קנין בעי כוונה כדאמרי' בעלמא העודר בנכסי הגר וסבור שלו הן לא קנה וה"נ משום כן בעי כוונה לחליצה ומשום כן אין אנו חוששי' לכוונת לבו דלענין קנין דברים שבלב אינם דברים וכ' שבזה מיושב ק' תוס' הנ"ל מ"ט חליצת קטנה כשירה ול"ל קרא למעוטי קטן ת"ל דלאו בני דעת נינהי והא"ש דכל עיקור טעם דבעי כוונה הוא משום הקנאה והרי היא זוכה לעצמה מן התורה היכי דדעת אחרת מקנה אותה ע"כ תוכן דבריו העתקתי' להקל מעלינו כשנצטרך להבי' דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:4)

**הנה**מ"ש דסתם אשה לאו לחליצה קיימת מדהקשו תוס' למה לי קרא למעוטי קטן מחליצה וכו' לא הבנתי דבריו דאפי' אי סתם יבמה לחליצה קיימא באופן דמהני חליצת מומר כמ"ש תוס' בע"ז כ"ז ע"א ד"ה וכי היכן מצינו וכו' דלהכי מהני מילה בנכרי מ"מ קטן גרע טפי דסתמא דידי' לא מהני וה"ל כמפרש בהיפוך כמ"ש תוס' בזבחים ב' ע"ב ד"ה זבחי' ובחולין י"ב יע"ש וק"ו השתא זבחי' דסכין מושכתן למה שהן מגרע בהו סתמי' דקטן מכ"ש חליצת קטן דלא מהני ותמי' בעיני אם נעלמה דברי תוס' הללו מהגאון ח"צ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:5)

**ומ"ש**עוד דסתם יבמה אינה קרובה לביאה והי' סבור ז"ל דהיינו סתמא לאו לחליצה קיימא ובמח"כ אין הדמיון עולה יפה ויתבאר לפנינו אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:6)

**ומ"ש**דאין לומר דברים שבלב אינן דברים כמו גבי מעילה א"כ מ"ט פסול כתיבת גט בנכרי אע"כ דה"ל כאלו פירש צ"ע אכתי מה בכך דאנן סהדי דעביד אדעתי' וכי עדיף הך אנן סהדי ממה שהבעה"ב יודע בעצמו שהי' בדעתו לומר מן הדלוסקמא ואפ"ה מעל ומבי' קרבן מעילה ואפשר ס"ל למסקנא דבכוונת הקנאה לא בעי' פיו ולבו שוים ה"נ גבי מעילה דהוה נמי מענין הקנאה וכן משמע קצת בב"מ מ"ח ע"א וכן קידושי אשה אבל כל זה דוחק מבואר גם צ"ע מש"ס ר"פ האומר דמבואר דדבור מבטל דבור ולא אתי דבור ומבטל מעשה ואיך לא יבטל דבור את המחשבה ומכ"ש דלא יבטל המחשבה את המעשה והדבור ויש לחלק דכיון דמחשב בשעת המעשה והדבור גרע טפי מ"מ אמת יורה דרכו דאין זה ענין לכאן כלל דודאי לא אתי מחשבה ומבטל מעשה דידי' שהוא חולץ לפנינו או נותן לה גט לפנינו ולא דמי לכתיבת הגט שבאותה כתיבה עדיין אינה מתגרשת לכן לא אמרי' התם מחשבתו ניכרי' מתוך מעשיו כיון דעביד אדעתי דנפשי' ולענין כתיבה הא דאמרי' סתמא לאו לגרשה בגט זה קיימת ומשו"ה בעינן מחשבה מעלי' אבל נתינת הגט בודאי דהרי היא מתגרשת בגט זה לפנינו ואיך שייך לומר סתם אשה לאו לגירושין עומדת וכן בחליצה ולא אמרו כן אלא בכתיבה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:7)

**וחילוק**זה מבואר בקידושין נ"ט ע"א דפריך ר"י לר"ל דס"ל לא אתי דבור ומבטל דבור מהשולח גט לאשתו וחוזר ומבטל השליחות ומשני התם כל כמה דלא מטא גיטא לידה דבור ודבור הוא ומשום כן כתבתי לעיל דמ"ש דסתם יבמה קרובה לביאה אינו ענין לכאן כלל והוא האמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:8)

**וכעין**ראי' לדברינו וגדולה מזה והוא מ"ש בכללי מגו לבכה"ג סי' ה' מגו להוציא מחזקת א"א לא אמרי' ועמ"ש שם בתומי' על זה ואיך לא הרגישו במ"ש תוס' יבמו' ק"כ ע"א ד"ה אמר רבא וכו' ובגטין כ"ח ע"א יע"ש מבואר דסמכי' על מגו להכשיר הגט ע"י מגו וע"כ צ"ל דזה לא מקרי להוציא מחזקת א"א אעפ"י שהגט ביד השליח עדיין אינו עומד להתגרש בו דסתם אשה לאו להתגרש בגט זה עומד ואין אנו דנין עתה אלא להחזיר אבידתו של זה אע"ג דמ"מ טובא מחמרי' בהחזרת הגט לשליח משום שנוגע לאשות מ"מ לא מקרי ההחזרה הזה חזקת א"א דלא להני בי' מגו וכן צ"ל נמי בב"מ כ"ז ע"ב דבעי' אי סי' דאורי' גבי אבידה אי מהדרי' גט אשה בסי' וקשה מה ענין אהדורי גט אשה לסי' אבידה התם אין אדם מוחזק בי' דאבידה אין המוצא מקרי מוחזק מה שא"כ לאהדורי גט אשה בשלמא מה דפשיט התם מאין מעידין אלא על פרצוף פנים לק"מ דלמא משום חזקת איסור א"א די"ל דמשום חזקת דייקא ומנסבא לא מקרי חזקת א"א וסברא זו כ' תוס' יבמות דף פ"ח ע"ב אבל מגט קשה אע"כ צ"ל דעתה אין אנו דנין על החזקה דסתם אשה לאו לגרש בהך גט קיימת ועדיין אפשר שתתבטל השליחות ועוד גדולה מזה כ' תוס' בחולין צ"ו ע"א ד"ה פלני' בסוף הדבור דמה שמחזירי' שטר לא מקרי מוציא ממון מחזקתו אע"ג דהלוה טוען וצווח כמבואר להדי' בב"מ ריש כ"ח ע"א גבי תכריך של שטרות ואפ"ה מהדרי' ולא מקרי מוציא ממון מחזקתו משום דעתה במה שמחזירי' השטר אין אנו מוציאי' ממון מחזקתו רק גרמא בעלמא והה"נ בגט לשליח ומשו"ה אמרי' מגו גבי' מ"מ מבואר חלוק בין כתיבת הגט לנתינתו דהכא סתמא לשמה קיימא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:9)

**ולענ"ד**זהו כוונת הירושלמי ריש מס' תרומות שהביאו תוס' בחולין י"ג ע"א דקאי אחמשה לא יתרומו פריך הירושלמי ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן ותי' ונחשב לכם את שכ' בו מחשבה אין מעשה מוכיח על מחשבתו ופריך והרי גטין שאין כ' בו מחשבה ומעשה מוכיח על מחשבתו (כצ"ל) ובעי' פקח עע"ג ותי' תמן זה כ' וזה מגרש הכא הוא החושב הוא התורם ונתקשו התוס' מאי ק' מתרומה הא רחמנא מיעט קטן מכל איש גם מה משני לחלק בין גט לתרומה וכי מה הי' קשה לו מגט על התרומה והנה ספרי מפרשי הירושלמי אינם במחיצתי לעיין אבל הנ"ל כך דהירושלמי גופי' הקשה ק' תוס' שם בסוף הדבור מ"ט לא מהני בתרומה עע"ג אע"ג דכתי' איש אשר ידבנו לבו ואיכא למימר אי לאו קרא ה"א אפי' באין עע"ג מהני משום דמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו לכן מיעט רחמנא אבל עכ"פ בצירוף גדול עע"ג תהני הפרשתן וכמו שהקשו תוס' בעצמם עמהרש"א ומיירי שהגדול העע"ג אינו שלו וגם לא נתמנה שליח דאל"ה דל קטן מהכא הלא מן התורה ניטלת במחשבה וכיון שהגדול מחשב על צד פלוני יהי' תרומה אם כן הקטן לא מידי עביד אלא מעשה קוף בעלמא אלא מיירי כנ"ל שהכרי של הקטן וגדול עע"ג ומלמדו אמאי לא יועיל כיון שמחשבתו ניכרי' וכמ"ש תוס' שם י"ב ע"ב ד"ה מאן תנא וע"ז תי' הירושלמי משום דכתי' ונחשב לכם פי' דוקא היכא שהמעשה עיקר ורק בעינן נמי כוונה נמצא שהמחשבה טפילה להמעשה שם מועיל מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו משא"כ בתרומה המחשבה עיקר ומחשבה אין להם לא נעשי' המחשבה טפילה להמעשה ותו פריך מגט דהכא משמע היכי שמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מועיל אפילו בלא גדול עע"ג דמשו"ה הוה קשי' לי' גבי תרומה דלמא אי לאו מיעוטא ה"א דלא בעי' אפי' עע"ג משום דמחשבתו ניכרת לא בעי' עע"ג וא"כ מ"ט צריך בגט עע"ג הא מחשבתו ניכרית מתוך מעשיו וזו היא ג"כ ק' תוס' שם והתי' ע"ז אה"נ הוה מועיל אי הי' סתמא לגירושין קיימא פי' כמ"ש לעיל גבי חליצה שהמעשה בעצמו הוא הגמר ושם מועיל מחשבתו ניכרת משא"כ בגט דמיירי מכתיבת שאין הכותב המגרש ואין זה גמר המעשה וסתמי' לאו לגירושין קיימא לכן בעי' עע"ג ובגוי אפי' עע"ג לא מהני ובחליצה בודאי הי' מועיל חליצת מומר אי הוה דינא שיחלוץ לה וזה ברור לע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:10)

**ומ"ש**עוד שצריך חקירת חכם אי טעם הכוונה משום כוונת מצוה וע"ז נתקשה מעלתו א"כ הא ר"ל ס"ל מצות צריכות כוונה מ"ט מתיר חליצה מוטעת הא לא קשי' ולא מידי דאין זה ענין למצות צריכת כוונה דהרי זה האיש מכוין לקיים מ"ע של חליצה אלא שלא ידע תכלית המצוה הוא סבור שתכלית המצוה היא לכנוס אשה וטעה כי תכלית המצוה לפטרה והשתא דקיימי' אפי' דבלא כוונת קנין נמי נעשה המצוה ולא באנו לפסול אלא משום מצות צריכת כוונה וכיון שעשאה כתקנה וגם נתכוון לצאת י"ח מה לי ולטעותו והנה הרמב"ם קרא תגר על הקובעי' מזוזה וכותבי' שמות מבפנים יעיי' פ"ה מהל' מזוזה הלכה ד' ומסיים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא ייחוד השם של הקב"ה כאלו הוא קמיע של הניי' עצמן בהבלי העולם וכ' שם הכ"מ אין ה"נ שהמזוזה שומרת הבית וכו' וגם אין הכוונה בעשי' לשמור הבית אלא צריך שיכוון לקיים מצות הקב"ה וממילא נמשוך שתשמור הבית עכ"ל והנה בודאי אין תכלית מ"ע של מזוזה לשמירה רק להעלות ייחוד השם על לבו ועוד טעמים ואנחנו לא נדע ויעיי' מ"ש רמב"ן ס"פ בא ומ"מ מי שמכוין בקביעתה לקיים מ"ע שציונו ה' וסובר שאין בזה אלא שמירה לא נאמר שלא יי"ח שא"כ רוב ישראל אינם יי"ח מזוזה וגם הרמב"ם לא כ' שבטלו מצוה אלא ע"י שכותבי' בפנים שמות מלאכים ועי"ז בטלו המצוה אבל במה שטעו בתכליתה אין בזה אלא סכלות ומ"מ מקרי מכוין לעשות רצון ה' וכן רוב בני אדם שומרי' רוב התורה ע"מ לקבל פרס ואין זה התכלית האמיתי ומ"מ כיון שמכוין ליי"ח יוצא הוא בזה והוא פשוט וא"כ ה"נ אעפ"י שמתכוין לכנוס כיון שכוונתו לצאת י"ח חליצה לית לן בה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:11)

**אבל**אי קשי' הא קשי' היותר חמור מזה וק' אליבא דהלכתא והוא דהרי פשוט הוא דאפי' היכי דלא מהני תנאה כגון במה שא"א לקיים ע"י שליח מ"מ בענין יציאת ידי חובת המצוה מהני תנאה ומטעם שאכתוב לקמן אי"ה וראי' לזה ממה דאנו יושבי' בשמיני בסוכה מספק וקשה ממ"נ אי מכווני' לצאת עוברי' על בל תוסיף אי אין מכווני' א"כ שמא ז' הוא ובעי סוכה ולא יי"ח ועכצ"ל כמ"ש הטא"ח סי' ל"ד גבי המניחי' ב' זוגות תפילין דמניחי' על תנאי אותן של מצוה יוצא בהן י"ח ואידך יהי' כרצועות בעלמא וה"נ גבי שמיני ספק ז' התנאי הוא באופן הנ"ל אם היום יום ז' יהי' לשם מצוה ואם יום ח' יהי' ישיבתו לצל בעלמא והא דלא אמרי' הכי במתן א' ומתן ד' שיתן ויתנה אם זה של מתן ד' יהי' לשם מצוה ואם לאו יהי' כמים בעלמא כמו דמהני תנאי בתפילין משום דר' יהושע לית לי' רואין אותו כאלו הוא מים ור"א לטעמי' דס"ל רואין וכן פי' תוס' בזבחים ודלא כפירש"י ותוס' עירובי' ק' ע"א דטעמי' דר"א דאתי עשה דמתן ד' ודחי ל"ת דמתן א' דלר"א דס"ל גבי קדשים רואין לית כאן עשה כלל כנ"ל ושיטת רש"י ותוס' הנ"ל צל"ע ממס' סוכה כ"ז ע"א דפריך והאמר ר"א י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה ופירש"י כיון דאי יתיב ביום אחרון בסוכה לשם מצוה עבר על בל תוסיף מאי השלמה ע"ש וקשה הא לר"א קיימי' דס"ל עשה דמתן ד' דחה בל תוסיף דמתן א' א"כ ה"נ עשה דהשלמת י"ד סעודות דחי בל תוסיף אבל לשיטת רש"י ותוס' דזבחים א"ש דטעמי' דר"א גבי מתן ד' לאו משום עשה דוחה ל"ת דאיכא למימר דס"ל נמי כר' יהושע דעשה דפשיעה לא דחי ל"ת כמ"ש תוס' בעירובין הנ"ל אלא במתן ד' היינו טעמי' דר"א משום דס"ל רואין כנ"ל ובחי' אמרתי ליישב דברי רש"י דסוכה הנ"ל דלכאורה בלא"ה ק' איך אתי עשה דמתן ד' ודחי בל תוסיף דמתן א' הא בעידני' דמיעקר ללאו לא מקיים עשה והיינו עפ"י פירש"י בעירובי' שם דבחטאת מיירי וחטאת הא בעי ד' קרנות וכי יהיב בקרן השני כבר עבר על בל תוסיף ומ"ע לא מקיים עד כי יהיב גם בהנותרים ונמצא בעידני' דמיעקר בל תוסיף לא מקיים עשה דהזאה וע"כ צ"ל דמיירי בקרבנות ציבור ועשה דרבים דוחה ל"ת אפי' אי בעידני' דמיעקר לאו לא מקיים עשה כמ"ש ש"ל בשם ר"ת הביאו מג"א סי' תמ"ו סק"ב וא"כ לק"מ דמ"מ הקשה הש"ס שפיר לר"א דמשמע אפי' אי לא אכל כמה ימים באופן שצריך להשלים כמה סעודות בסוכה את הכל ישלים בשמיני והכא לא הוה עשה דרבי' ולא דחי ל"ת אלא בעידני' דמיעקר ללאו והכא כשאוכל סעודה ראשונה בסוכה ומכוין לשם מצוה עובר על בל תוסיף ועשה לא מקיים עד דהשלים י"ד סעודותיו דלר"א הכל מ"ע אחת היא ולא אתי עשה ודחי ל"ת ואה"נ דהו"מ לשנויי לא מיירי ר"א אלא בהשלמת סעודה א' אלא דלא הוה משמע לי' הכא עד דמסיק דר"א הדר בי' ולא מיירי אלא מהשלמת לילה ראשונה ואז תו לא הוה בל תוסיף משום דאתי עשה ודחי ל"ת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:12)

**כל**זה כתבתי ליישב ע"ד פלפול קצת דברי רש"י בעירובין אבל מ"מ האמת יורה דרכו דלמ"ד רואין לא צריכי' לכל זה וכמ"ש הטור גבי תפילין ויעיי' ר"פ דעירובין והיינו טעמא דח' ספק ז' כנ"ל ונראה דאפי' למ"ש הג"א סוף סוכה והוא במרדכי שם ג"כ בשם ראבי' הביאו גם הרב"י סי' תרס"ח שכ' שאין לישן בסוכה בשמיני משום הכירא דלא להוי כמוסיף ע"כ לא פליג אהנ"ל דמהני תנאי שאם הוא חול יהי' כצל בעלמא אלא דס"ל דנהי דאיסורא דאורי' ליכא מ"מ מחזי כבל תוסיף וכן מבואר בדבריו להדי' למעיי' בפנים וכן צ"ל לרש"י בסוכה מ"ח ע"א בפירושו גבי הא לן והא להו יע"ש ומ"מ מדברי הרא"ש שם ע"כ מבואר כדברינו דאל"כ מה יענה על בל תוסיף וכ"כ במג"א סי' תרס"ו סק"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:13)

**והנה**דבר ברור דמצות סוכה ליתא ע"י שליח וכן הנחת תפילין ואפ"ה מהני תנאי וע"כ צ"ל דאפי' דבר שא"א לעשות ע"י שליח ובגוף הדבר לא הי' מועיל תנאה מ"מ אי באמת אינו מתנה בגוף הדבר אלא בכוונת קיום המצוה לזה מהני תנאה ולקמן אי"ה נדבר מטעם הדבר וא"כ קשה הכא למאי דקימ"ל מצוות צריכות כוונה כמבואר למעיין בגוף ההלכה ופסקו בטוש"ע א"ח סי' ס"א וקיי"ל נמי ההוא דר' יוחנן דאומר לה חלוץ לה ע"מ שתתני לה מאתים זוז דכשירה דכיון שא"א לקיימו על ידי שליח לא מהני בי' תנאי וקשה מה בכך נהי דלא מועיל תנאי בהקנאה היינו אי לא הי' בכאן קיום מ"ע רק הקנאה בעלמא וכיון שא"א לקיימו ע"י שליח הקנין קיים ותנאי בטל אך אי תימא דהכא שייך נמי כוונה לקיים המצוה ואל"ה לא יי"ח חליצה וה"ל כאלו לא חלוץ וכבר בארנו דלענין כוונת קיום המצוה מועיל תנאי והרי הוא מתנה להדי' אי לא יתנו לו מאתים זוז לא בעי למיפק י"ח חליצה ואיך יועיל וזהו ק' באמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:14)

**והנראה**לע"ד בזה דהפוסקים מצות צריכות כוונה ע"כ צריכי' לתרץ ק' האור זרוע הביאו הג"א פ' ראוהו ב"ד מהא דקיי"ל כרב נדה שנאנסה וטבלה טהורה לביתה וע"כ היינו טעמא משום דהוא הכשר מצוה ונהי דאין לה שכר טבילה כמקיים מ"ע של טבילה מ"מ אותו המעשה הצריך להעביר הטומאה זהו נעשה כדינו אלא שלא קיימה מ"ע והרי זה כשוחט וכסהו הרוח שאעפ"י שלא קיים מ"מ הדם הוא מכוסה ומה לי אם נעשה ע"י קיום מ"ע או לא וה"נ דכוותי' ועיין בטוש"ע י"ד סס"י ק"כ גבי טבילת כלים ויעיין שם סי' רס"ח ובט"ז שם סק"ח וק"ל וה"נ דכוותי' לא הוי אלא הכשר בעלמא להתירה לשוק ונהי שאם אינו מכוין לשם מצוה הרי קפח שכרו מ"מ ההכשר נעשה ממילא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:15)

**ועוד**ל"ל דעשו חליצה לפוטרה כמו ביאה לכונסה דחליצה במקום ביאה היא ומטעם זה נ"ל דלא מהני שליח בחליצה כשם שא"א ביאה ע"י שליח דלא מצינו זה נהנה וזה מתחייב (פי' כי היכי דאמרינן כן לענין איסורא בכה"ג ה"ה לכל מילי דמצוה או קנין כה"ג לא שייך שליח דזה נהנה וזה יי"ח או קונה לא אמרי' ויש בזה אריכות ואין כאן מקומו) וכי היכי דא"א ביאה ע"י שליח ה"ה חליצה דאתי' במקום ביאה אע"ג דאמרי' ר"פ הבע"י דביאה לא בעי כוונה כלל וחליצה בעי עכ"פ כוונת קנין ז"א דהתם בביאת יבמה כבר אגידא בי' ובכל דהו סגי מה שא"כ הכא בא להתיר אגדה להקנותה לנפשה בעי' קנין גמור וה"נ בביאת יבמה לכמה פוסקי' נהי ממצות יבום יי"ח מ"מ לא קנאה לשאר מילי להיות כאשתו אי בא עלי' בלא כוונה מ"מ חליצה במקום ביאה קאי וא"כ נהי דלענין זה א"א לדמותה לביאה שיהי' גם בלא כוונת קנין מ"מ לענין כוונת מצוה יי"ח כמו גבי ביאה דהתם לא בעי כוונה למאי דקיי"ל כהכרעת הרמב"ם דבמידי דהנאה מצות לא בעי כוונה כמבואר בב"י סי' תע"ה וע"ש במג"א ויעיי' בהלכות שופר בב"י סי' תקפ"ט וא"כ נהי דחליצה לאו מידי דהנאה הוא ובעלמא כה"ג בעי כוונה לצאת מ"מ הכא כיון דבמקו' ביאה קאי וביאה לא בעי כונה כיון דנהנה ה"נ חליצה דאתי מחמתה וצ"ע ס"פ ב' דבבא קמא גבי נפל מן הגג ונתקע ביבמתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:16)

**ובזה**הי' אפשר לומר דר"ל לטעמי' אזל דס"ל בפ' ע"פ מצות צריכות כוונה אפי' באכילת מצה וא"כ לא הו"מ לפרש חליצה מוטעת כמו ר' יוחנן ע"מ שתתן לי מאתים זוז דא"כ אינו מכוין לשם מצוה אם לא תתני לו ולא יי"ח וא"ל דלא עדיף מביאה דר"ל ס"ל דאפי' מצוה שבאה ע"י הנאתו נמי צריכה כוונה לצאת וא"כ נהי דמשנה שלימה שנינו הבע"י בין בשוגג וכו' קנאה והיינו משום דלהדי' רבי' קרא הכא יבמה יבא עלי' מ"מ ס"ל דשאני התם דעכ"פ אינו מכוון שלא לצאת ונהי דלר"ל בעלמא לא יי"ח אפי' בכה"ג וקמ"ל קרא דיצא אבל אי' הי' מכוין להדי' שלא לצאת אה"נ דלא יי"ח גם בביאה ואתי' כי הא דאבא שאול הבע"י לשם נוי וכו' עב"ש סי' קס"ט וא"כ הכא בחליצה מוטעית שאומר בהדי' שאם לא תתני לו ר' זוז לא יקיים המצוה א"כ בטלה לי' חליצה ומשו"ה ס"ל לר"ל דבריתא מיירי חליצה מוטעת שמכוון לקיים המצוה אלא שטעה בכוונת תכליתה שסבור שציונו הקב"ה לחלוץ ע"מ לכנוס וכזה מקרי שפיר כוונת המצוה כנ"ל ואע"ג דלא הוה כוונת קנין הוה ס"ל לר"ל דזה מהני ור' יוחנן כיוון להלכה דמצות שהם הנאת הגוף לא בעי כוונה אפי' בעלמא ומכ"ש הכא דכתי' יבמה יבוא עלי' מ"מ ואפי' באומר להדי' שאינו בועל אלא לשם נוי נמי מהני כמ"ש ב"ש שם וה"ה בחליצה נמי מהני ומוקי לבריתא באומר ע"מ שתתני לי מאתי' זוז דהוי כוונת קנין ולא כוונת מצוה זהו מה שנלע"ד בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:17)

**והנה**בטעם דמהני תנאי בקיום המצוה אעפ"י שא"א לקיימו על ידי שליח היינו משום דשם מצוה בעלמא מיהת אפשר לקיימו ע"י שליח אע"ג דזאת המצוה בעצמה א"א לקיימה ע"י שליח ואעפ"י שאין ראי' לדבר זכר לדבר בתוס' גטין ד"ה לאפוקי וכו' שכ' ואם בחקתי תלכו ואם תאבו ושמעתם נמי רוב מצות ע"י שליח ע"ש אעפ"י שאינו ענין ממש לכאן וק"ל וגם דבריהם שם תמוהים מאוד כמ"ש פני יהושע שם דהרי המצוה הוא התנאי והשכר הוא המעשה ובדרוש אמרתי שהכוונה עפ"י מ"ש חז"ל על פסוק יוקח נא מעט מים שהמצוה הנעשית ע"י שליח גם תשלום שכר הוא ע"י שליח והיינו מ"ש תוס' דרוב מצות נעשי' ע"י שליח וא"כ גם אגרי' ע"י שליח ושייך בהו תנאי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:18)

**ועוד**כדמות ראי' לדברי בתוס' נזיר י"א ע"א ד"ה ע"מ שאשתה יין וכו' דהוה מתנה ע"מ שכ' בתורה וכו' וא"ת ת"ל דנזירות א"א לקיים ע"י שליח וכו' ותי' אחרי שאחרים יכולים להביא קרבנות תחתיו נחשב כאלו כל המעשה יכול לקיים ע"י שליח עכ"ל גם כי דבריהם דחוקים מ"מ נראה שנתכוונו להנ"ל כיון דעכ"פ שם נזירות בעולם שייך בי' שליח מהני בי' תנאי. וכן מצאתי ג"כ לפני יהושע שכ' בכתובות פרק המדיר (כתובות ע"ד ע"א) דמשו"ה מהני תנאי בקידושי ביאה אע"ג דא"א לקיימה על ידי שליח מ"מ כיון דשם קידושי בעולם אפשר לקיימו ע"י שליח בכסף ושטר מהני נמי תנאה גבי ביאה וצריכי' להוסיף עוד ולומר דאפי' גבי ביאה דנשואי' מהני תנאה אע"ג דאינו ענין להויה דכסף ושטר ועוד לפעמים צריך להתנות על כל בעילותיו לעולם ומהני תנאי כיון דעכ"פ בשם קנין אשה בעולם מהני תנאה כיון שאפשר לעשותו ע"י שליח מהני נמי הכא ולפע"ד דהיא גופי' ילפי' מבני גד ובני ראובן דפירש"י פ' המדיר דמשה עשאו ליהושע שליח בדבר ועפ"י שם מה שנתקשה בזה מה ענין שליחות לכאן ולפי הנ"ל לא צריכי' לכל זה אלא כיון דהמעשה פי' ענין קנין דשייך בי' שליחות בכל התורה נהי דהתם לא הי' ע"י שליח וגם לא הי' אפשר לעשות שליח לקטנים ע"ש בפ"י מ"מ מקרי מעשה דאפשר לעשות שם המעשה ההוא בעולם ע"י שליח משא"כ מה שא"א כלל בשום אופן בעולם לעשותו ע"י שליח וטעמא רבא איכא כמ"ש תוס' שם דהמעשה דאלים מהני בי' תנאה ואם כן כיון דמעשה ההוא אלים דהרי אפשר לעשותו ע"י שליח בעלמא נהי דעל האופן שנעשה עתה א"א לעשותו ע"י שליח לאו משום גריעותא דמעשה ההוא אלא משום סבה ידועה כגון בבני גד לא הי' שייך דיני שליחות מפני הקטנים מ"מ המעשה הי' אלים מהני בי' תנאה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:19)

**וראיתי**לפ"י ז"ל במס' גטין שם הקשה דאיפכא מסתברא דמעשה שהוא אלים לא אתי תנאה ומבטל למעשה ולפע"ד כך היא הכוונה מעשה שהוא אלים כ"כ שיכול לסבול שליח יכול לסבול גם כן תנאה משא"כ מעשה גרוע שאינו סובל שליח אינו סובל גם כן תנאה ואה"נ דה"ל למימר ע"י זה התנאי מבטל המעשה ההוא ונמצא על ידי התנאי בטל המעשה כמי שהי' עושהו ע"י שליח שהמעשה בטל אלא דלפ"ז ממילא בטל התנאי וקיים המעשה דה"ל תנאי סותר למעשה כמבואר שם בגטין ע"ה ע"ב תוס' ד"ה דתנאי ומעשה וכו' ואולי ומשו"ה השמיט הרמב"ם הך דתנאי שאפשר לקיימו על ידי שליח עיי' בכ"מ פ"י מה' אישות משום דלית לי' הך דתנאי ומעשה בדבר א':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:20)

**אח"ז**מצאתי שאהבה נפשי למורי הגאון נ"י בהפלאה במס' כתובות ע"ד ע"א הנ"ל שכ' אהא דתוס' דנזיר הנ"ל משו"ה מהני תנאי בנזיר אע"ג דא"א לקיימו ע"י שליח משום דלא צריכי' למילף מב"ג וב"ר אלא תנאי דאתי לבטל המעשה אבל תנאי דבדיבורא בעלמא אתי דיבור ומבטל דבור ולא בעי' למילף מב"ג וב"ר ולכן לא בעי' נמי דומי' דדהוא ואעפ"י שא"א לקיימו ע"י שליח נמי מועיל תנאי וכ' שם דמשו"ה מהני תנאה בפדיון הבן אפי' למ"ד דא"א לפדות ע"י שליח ומ"מ אי יהיב מתנה ע"מ להחזיר אין בנו פדוי אע"ג דא"א לפדות ע"י שליח וה"ל תנאי בטל ומעשה קיים ולפי הנ"ל ניחא דנתינת המעות להכהן אפשר ע"י שליח לכ"ע ורק הדבור ולזה מהני תנאי אלו תוכן דבריו. גם כי מתקו לחיכי מ"מ לא זכיתי להבין א"כ מאי פריך הש"ס בקידושין מסוטה דאמר ואת אם שטית וגו' הא התם דבור ודבור הוא דבשלמא מתנה ע"מ להחזיר דהתנאי הוא בקיום המעשה וכדומה בדברי' כיוצא באלו ה"ל שפיר מעשה משא"כ בסוטה דמעשה ההשקאה הוא קיים לעולם דבשלמא אי הי' התנאי אי שטית חנקי ואי לא שטית תהי' ההשקאה לבטלה כשותה מי מערה ה"ל תנאי ומעשה אבל השתא דהשקאת סוטה פועלת לעולם ע"ד נס או לחנוק או לנקות ולזרוע זרע ואין המעשה לבטלה לעולם ולא אתי תנאי לבטל מעשה כלל ולא אתי אלא להתנות על דברי האלה של כהן שאומר ואת כי שטית חנקי וה"ל דבור ודבור ולא אתי מבני גד וב"ר ולא בעי' כל דיני תנאי ואיך מייתי לי' הש"ס בקידושין ועיי' ס"פ שבועת העדות אעכצ"ל דע"כ לא אמרי' אתי דבור ומבטל דבור אלא התם בקידושין ר"פ האומר דבדבורו עדיין לא אתעבד מעשה דאמר התקדשי לי לאחר שלשים יום דע"י דבורו לא נגמר המעשה וכן השולח גט לאשתו דבאמירה לשליח לא אתעבד מעשה דיכול לחזור בו אבל היכי דבדבור הזה איתעבד מעשה כגון דבורו של נזיר ופדיון הבן ודברי הכהן אל האשה הסוטה כל כי האי גוני ה"ל מעשה ולא אתי דבורא דבתרי' ומבטיל לי' אי לאו דילפי' מב"ג ומב"ר וצריכי' כל דיני תנאי וכה"ג משני הש"ס בקידושין פ' האומר שם שאני מחשבה דטומאה דכי מעשה דמי והיינו משום דע"י המחשבה נגמר המעשה ההוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:21)

**ומ"מ**זכינו לדין להבין לדעת כמה פוסקים ס"ל דתנאי הנעשה ע"י שליח לא בעי דיני תנאי והא"ש דע"י שליח לא מקרי אלא דבור' בעלמא ואתי דבור ומבטל דבור ולא בעי' למילף מב"ג וב"ר וחלוק כזה כ' תוס' גטין ס"ז ע"א ד"ה דבורא וכו' אף על פי שאינו ענין לכאן ממש מ"מ קצת ראי' הוא והמחוור בזה מ"ש דכיון דהמעשה אלים בעלמא מהני בי' תנאי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:22)

**והנה**הרשב"ם בב"ב קל"ז ע"ב כ' דגבי ממון לא בעי' דיני תנאי וכן דעת כל הראשונים זולת הרמב"ם צווח כי כרוכי' בפ"ו מה' אישו' הל' י"ד דהרי עיקור מתנאי ב"ג וב"ר ילפי' והתם ממון הוא וגם הר"ן הקשה מס"פ שבועת העדות משמע העיקור הוא בממון ולא באיסורא ולפע"ד מסברא י"ל כהרשב"ם הנ"ל דלא גרע מאומדנא ועפ"י אשר אבאר דהרי קיי"ל המתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל זולת בדבר שבממון דבשלו אדם רשאי והנה אם יאמר אדם יודע אני דלא יתבטל שום מעשה כ"א ע"י תנאי כפול אך רוצה אני להתנות ע"מ שכ' בתורה שיהי' כל מעשי בטלים ע"י תנאי אינו כפול שעתיד אני להתנות עליהם א"כ בלי ספק שיהי' דבריו קיימין דבדבר שבממון תנאו קיים וכיון אילו התנה כן בפירוש דבריו קיימין הה"נ אי אית לן אומדנא דמוכיח כן שרוצה הוא בקיומו של דבריו מהני בלא תנאי כפול וא"כ למה לא נאמר שהאומר לחברו הרי לך אתרוג זה במתנה ע"מ להחזיר אומדן דעתו מורה שרוצה הוא שיקיימו דבריו מה שהתנה שיחזרהו וה"ז כאלו התנה שיהי' דבריו כאלו כפלם וכן בכל כיוצא בזה אין אדם מוציא דבריו לבטלה ומסתמא הי' דעתו על אופן המועיל כנ"ל ואה"נ למ"ד המתנה עמ"ש בתורה תנאו בטל אפי' בדבר שבממון אה"נ דלא מהני אומדנא הנ"ל דאם נאמר דאומדן דעתי' כאלו כפלי' לתנאי כפשטיות לשון רשב"ם ז"א כבר דחאו ה"ה דהכא גרע ע"ש אבל לא אתאינן עלה אלא מטעם דה"ל כאלו התנו שיהי' דבריו קיימי' בלי כפילות ולמ"ד מתנה עמ"ש אפי' בדבר שבממון תנאו בטל ה"נ בטל ובעי' תנאי כפול והא"ש ס"פ שבועת העדו' אזלא סיגי' לר"מ דס"ל בדבר שבממון נמי תנאו בטל משו"ה משמע דבכל ממון בעי' ת"כ משא"כ למאי דקי"ל כר' יהודה. גם ק' הרמב"ם מתנאי ב"ג וב"ר לק"מ התם מרע"ה התנה עבור כל ישראל והי' בהם כמה קטנים כמ"ש לעיל ולא שייך לומר בשלו אדם רשאי להתנות עמ"ש בתורה דמאן שבק ומאן פייס ע"כ הוצרך לעשות כדינו וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:90:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:90:23)

**הארכתי**קצת ויצאתי מענין לענין להראותו כי עריבי' עלי דבריו וה' יודע כי רבו טרדות ואפס הפנאי וחטפתי זמן קצר בין הזמנים להעלות על הכתב כהולך על גבי גחלים והוא ניהו יעיין שפיר בעין שכלו ואומר שלום לו ולתורתו ולאחוזת מרעיו שם הכ"ד החותם פה ק"ק מ"ד יום ב' כ"א מרחשון תקס"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:1)

העתק השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:2)

**רב**שלום וברכה וכל טובה לכבוד ידידי מר חתני רבני רב הגאון הגדול האמיתי צדיק יסוד עולם המפורסם מה"ו משה נ"י ע"ז בתי הרבנית הצדקית מ' שרל תי' וכי זרע ברך ה' ישמרם לנצח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:3)

**מכ"ק**הגיעני ביום ה' העבר ואני רואה דארך מכתבי על הדואר אשר בערב חג הסוכות העבר עם רב טרדותי לקחתי לי מועד חצי שעה קודם הכנסת י"ט לערוך לכם מכתב שם ערכתי ענין שנשאלתי מרב הסמוך בחלוץ שאמר להב"ד מעולם לא הי' איטר (הב"ד נסוהו ועבר הימין ברישא ד' פעמים וב' פעמים עבר של שמאל תחלה ודנוהו לשולט בב' רגליו) וקבל ממון רב ואחר חליצה מוציא קול שהוא אטר ורוצה לדחוק ליתן לו עוד מעות ולא רציתי להשיב עד אשמע תחלה דעת קדושי' כבוד מר חתני הגאון נ"י ואני איני כדאי לפתוח בזה אבל מחמת שלילות מכתב חתני הגאון והרב השואל דחק עלי כתבתי צדדי דברים שדעתי נוטה להקל כי בנ"ד אין עוד אחים ואם הי' אומר שהי' אטר היינו מניחין לו לחלוץ בב' רגליו והב"ד אמרו לו שמוכן אצלם גם מנעל של שמאל וא"כ הי' בידו לחלוץ חליצה הגונה והי' נאמן בדבריו שאינו איטר ושוב א"ח ומגיד דאף אם הנאמנות מכח בידו אמרי' בי' א"ח ומגיד דהרי דעת רשב"ם ותוס' ב"ב קל"ה ב' בהא דאמרי' ליורשו פשיטא היינו בנכסיו שיש לו ומטעם מגו דיהיב לי' במתנה ואפ"ה אמרי' שם קכ"ז אמר בני וחזר ואמר עבדי א"נ וברשב"ם שם כ' הטעם דהאמנו דכתיב יכיר ואיני מבין הא לרשב"ם לשיטת' אין זה בכלל יכיר כיון דאינו מוחזק לו לבן ובאמת עדיין ק' לי אף אם בעלמא ג"ז בכלל א"ח ומגיד ובעל שאמר גרשתי לא יהי' נאמן לומר אח"כ לא גרשתי מ"מ בההיא דבני זה נאמנות הי' מכח מגו ונותן לו מתנה הא זהו ג"כ כשחזר ואמר עבדי יש לו מגו דנותן נכסיו לבניו האחרים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:4)

**גם**הוי ס"ס ס' אינו איטר וס' כהפוסקים דאטר חולץ בימין דעלמא ואף לאוסרי' הוא מכח ספיקא דאיבעי' פג"ה גבי ג"ה ואף דאתחזק חזקת איסור לשוק מ"מ הא דעת הרבה פוסקי' ומכללם המ"ל פ"ב ה"א מה' טומאת צרעת דבספיקא דדינא לא שייך אוקמי' אחזקה דהחזקה לא יכריע הדין ולענ"ד זהו כוונת הש"ג בשם ריא"ז בחולין דר' ס"ל דלא כתשו' מ"ב סי' נ' דנדחק בזה ועיי' בפרי מגדים סי' נ"ג סק"ח דאף דספק א' מקרי מ"מ לא אזלי' בתר חזקה אא"כ ב' הספיקות מקריי' ולענ"ד זה צריך ראי' גדולה ובנ"ד עדיף דגם ענין ספק אם הוא איטר החזקה אינו מקרי איטר ואם האיטר ודאי ויש ספק אם חלץ גם ברגל שמאל זהו הוי חזקה על מעשה המציאות של עתה אבל לא על מעשה החולץ שהוא איטר גם יש לדון דא"א משים עצמו רשע דנטל ממון שלא בדין והארכתי עוד קצת וכתבתי שחלילה לי וימתין עד שיורה בזה חתני הגאון ולו משפט הבחירה או גאון אחר מפורסם. מש"ק ד' כסליו תקפ"ז פ"ק פוזן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:5)

**תשובה.**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:6)

**שלום**וכ"ט לקדושת מו"ח הגאון האמתי הגדול רשכב"ה מופת הדור והדרו נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה' עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:7)

**אהה**איש אלקים קדושי' חי עבדו כי תמהתי ונבהלתי בראותי מכ"ק כ' לאמור שמצפה על חוות דעת איש נקלה אולי משגה וטעות הוא בלב מו"ח הגנ"י ואגב חביבותי' טועה בדמיונו ומה לתבן את הבר זך ונקי שכל צח ומצוחצח של מו"ח הגאון נ"י אור עולם באוצר בלום לתורה ולתעודה ומה אעשה ואבי גזר עלי וכיון שניתן רשות אצא ואדון כתלמיד ומתלמידיו יותר מכולם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:8)

**הנה**אשית דברי פי קדשו הוצק חן להוכיח דהנאמן מטעם הואיל ובידו ומה לי לשקר נמי אמרי' בי' אינו חוזר ומגיד ומוכיחו זה מפי' רשב"ם ב"ב קכ"ז ע"ב ולפע"ד אין ספק דהרשב"ם דפי' לקמן קל"ד ריש ע"ב דלא מהימן אלא בין הבנים אבל אאינש דעלמא לא היינו לרבנן דר' יהודה אבל לר' יהודה אפי' אאינש דלא מוחזק לן בבנו יכול לומר זה בני והש"ס הו"מ לשנוי התם ליורשו רישא קמ"ל למיסתם כר' יהודה אך המקשן התם ליורשו פשיטא קאי אדר' יהודה אמר שמואל ושמואל הא מספקא לי' אי הלכה כרבנן או כר' יהודה כדאית' בב"ב קכ"ז ע"א שלחו לי' בני אקרא דאגמא לשמואל וכו' וא"כ בודאי לא אמר שמואל ליורשו כר' יהודה דהא מספקא לי' וע"כ מיירי בדאית לי' מגו וא"כ ליורשו פשיטא ואמנם בריתא ומימרא דר' יוחנן שם קכ"ז ע"ב אמר בני וחזר ואמר עבדי ע"כ אליבא דר' יהודא ומהימן לכל מילי אפי' לאיסר והיתר דאי לרבנן ומטעם מגו דבידו לתנו במתנה א"כ כי הדר ואמר עבדי ליהמן מגו דיהיב כל נכסיו לאחרים אע"כ כר' יהודה ומטעם יכיר ולענין איסור והיתר יבום וחליצה והיתר בשפחה או בת חורין וכדומה דלא שייך מגו ושפיר כ' דה"ל חוזר ומגיד ובזה נתישבו כל פקפוקיו של מו"ח הגאון נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:9)

**אמנם**לא ידעתי מקום הספק בזה הלא ש"ס ערוך הוא בקידושי' ס"ד ע"א פלוגתא דר"נ ורבי ופסקו רוב הפוסקים כרבי מחברו ור"נ נמי לא פליג אלא בחוזר בו בשעת מיתתו כמבואר בפוסקים ועיי' ב"ש א"ע סי' קנ"ו סקי"ג אבל שלא בשעת מיתתו גם ר"נ מודה דאינו חוזר ומגיד דלצעורא קמכוון אע"ג דדבורא קמיתא הי' בשעת קידושי' וי"ל שאמר כן בשקר כדי שתתרצה לו מ"מ הואיל והאמינו לו מכח הואיל ובידו לגרש' סמוך למיתתו ואז הי' נאמן לפנינו שוב לאו כל כמיני' לחזור בו שלא בשעת מיתתו מיהת ולרבי אפי' בשעת מיתתו לא מהימן והשתא ומה התם דאפי' שיקר בשעת קידושי' כדי שתתקדשה לו לא עביד מעשה איסורא כ"א דיבורא בעלמא עביד ולא נפיק מיני' חורבא דע"ד שתיזקק ליבום יפטירנה בגט פטורים מ"מ לא מצי הדר בי' זה לא הוה אלא דיבורא בעלמא ושלא בפני ב"ד דמיקרי ואמר ואפ"ה לא מצי הדר בי' הכא דעביד מעשה רבא לחלוץ להתירה לעלמא על ידו וכסברת תוס' גטין ס"ד ע"א ד"ה דיבורא וכו' ואין לו שום אמתלא אלא דהתעולל עלילות ברשע להוציא ממון ולא חייש דנפיק מיני' חורבא שתצא לשוק ויהי' סבה שלא יכול לגלות הדבר והרי אפי' חזקה שליח עושה שליחותו היכי שיודע שסומכין עליו ונפיק מיני' חורבה ס"ל לרב ששת דסמכי' אפי' בשל תורה נגד חזקה ונהי דלא קיי"ל כוותי' ויעיי' תוס' עירובי' ל"ב ע"א מ"מ התם שליח דאינו מכשיל במעשה אלא בשב ואל תעשה אבל דעביד מעשה ברשע לא נימא ועיי' מ"ל פ"ד דבכורות וכ"מ פ"א ממעשר הל' ח':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:10)

**ובשגם**התם פלוגתא דרב' ור"נ אנו דנין לאפוקי מחזקה כמבואר שם והכא אין אנו דנין לאפוקי מחזקת יבמה לשוק רק אנו דנין על רגלו של זה אם הוא איטר או לא ורובא דאינשי אינם איטרים ואין ספק אילו חלץ לה ולא ניסוהו בהילוכו והלך מלפנינו וא"א לבדוק אחריו חליצתו כשרה לכ"ע אפי' לא הי' ספק ושום פלוגתא בחליצת איטור ומ"מ הי' מותרת לעלמא הרי למה זה דומה לשוחט ששחט והלך ולא בדקנוהו מתירי' הבהמה משום רוב מצויין א"ש מומחי' הם והנה בהמה בחזקת שאינה זבוחה עד שיודע במה נשחטה ואנו מחזיקי' זה ביודע במה נשחטה שהרי נעשה מעשה השחיטה ממי שהוא מרוב ב"א והרי נודע ממי נשחטה אעפ"י שאפשר שהוא ממיעוט המצוין ואינם מומחי' מ"מ ה"ל נודע במה נשחטה וא"כ ה"ה בחלוץ ולא בדקנוהו נסמוך על רוב והשתא זה שבדקנוהו ואמר שאינו איטר אינו נגד החזקה אלא אדרבא מחזיק עצמו מהרוב וממילא יצאה אשה מחזקת איסור ועתה בא להוציא עצמו מהרוב ועליו להביא ראי' וכדאמר ר' נתן ב"ב קנ"ג כיון דכ"ע בחזקת בריאי' נינהו מאן דמפיק נפשי' מחזקה עליו להביא ראי' עיי' קידושי' ע"ט ע"ב ואפי' ר' יעקב לא פליג אלא משום דאוקי ממון אחזקתו ואזלא נמי בתר השתא והרי הוא שכ"מ או בריא לפנינו וזה לא שייך הכא ועוד התם חזקת בריאי' עשוי' להשתנות בכל אדם בכל שעה ומשו"ה מייתי לי' התם בקידושי' בהך שמעתי' דמייתי מחזקות העשוי' להשתנות משא"כ איטר אין עשוי' להשתנות ורובא דעלמא אינם איטרי' ומאן דמפיק נפשי' מרובא עליו הראי' ועל דבריו הראשונים שהחזיק עצמו מרובא אנו סומכי' ולא מיקרי מתנגד לחזקת אי' יבמה שיצאה מחזקתה ע"י מעשה החליצה ועדיף טפי טובא משיטת הר"י בר ברוך שבתוס' כתובות כ"ו ע"ב ד"ה אנן והכא גם הר"י מודה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:11)

**ויש**לעיי' בשוחט ששחט והלך לו והכשרנו הבהמה ושוב בא ובדקנוהו ואיננו בקי בשחיטה איך יאמין נימא לאו כל כמיני' לאפוקי נפשי' מרובא המצוין א"ש מומחי' ועתה לצעורא לחברא עשה עצמו כאלו אינו יודע ונ"ל דהא עכ"פ מיעוט מצוין ואינם מומחים וטוע' בדמיונם וסבורי שלמדו וידעו ומצויים ואינם מומחי' באמת וע"א נאמן לברר המיעוט מתוך הרוב ולומר אני מהמיעוט שהייתי חושב עצמי לבקי ויודע והייתי מצוי אצל שחיטה ועכשיו נתברר טעותי אבל לא שיעשה עצמו רשע כי הכא בנדון שלפנינו שאמר שהוא מן הרוב ושוב אומר על עצמו שהוא מן המיעוט במידי דלא שייך בי' טעותא לא מהימן לחזור מדבריו הראשונים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:12)

**והנה**ר"י ס"ל בעל שאמר שגרש נאמן משום דבידו לגרשה ומשמע מש"ס גיטין ס"ד דאפי' בחיי הבעל מותרת להנשא ולא נימא שמועיל דוקא אחר מותו שלא תזדקק ליבם אלא אפי' בחייו והאיך נתיר לה להנשא דלמא אח"כ יחזור ויאמר לא גרשתי ויקלקלה וכעין שכ' הר"ן פ' המדיר דף ק' ע"ב דוקא היא אינה מקלקלת עצמה אבל אהבעל חיישי' וא"כ מכ"ש דאיכא למיחש באומרו גרשתיך אע"ג דקיי"ל דאינו נאמן כ"א בספק היינו משום דלא פלגי' דבורא אבל בהא לא פליגא דאינו יכול לחזור ולהגיד דאל"ה איך נאמן לר' יוחנן איברא דר"ן בנדרים פ"ה ע"א בשם רשב"א מבואר אפי' בנדר הוא לא חיישי' ששאל על נדרו מ"מ נ"ל לא אמרו רשב"א אלא בנדר דבעי פתח וחרטה אמרי' אוקמי' בחזקה דהשתא ולא יתחרט ולא ימצא פתח אבל אם יכול לקלקלה פשיטא דה"ל למיחש לקילקולא יעיי' גיטין מ"ו ע"א אע"כ אינו חוזר ומגיד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:13)

**ומ"ש**מו"ח הגאון נ"י גם הוי ס"ס ס' אינו איטור ונלע"ד דר"ל דדיבורא קמא שאמר שאינו איטר ודיבורא בתרא שהוא איטור ה"ל כב' מכחישות זא"ז ומוקי גברא אחזקת רובא שאינם איטרים ושוב סמוך מיעוט איטרים לחזקת איסור לשוק וה"ל פלגא וספיקא כנ"ל לפרש דברי קדשו אבל לא משמע כן בשום מקום ובכולה סוגי' דאנוסי' היינו ופסולי עדות היינו משמע אי הוה יכולים לחזור ולהגיד שוב לא הוה כתרי ותרי אלא מאמינים לדבריהם האחרונים ועוקרי' דבריהם הראשונים לגמרי לולי שגז"ה הגדה א' ולא ב' הגדות ואינו חוזר ומגיד אבל לולי כן נעקרו דבריו הראשונים לגמרי וא"כ אי נימא דהכא חוזר ומגיד ניזול בתר בתרא וע"א נאמן לברר מיעוט מתוך הרוב ולומר אני מן המיעוט איטרים ואין כאן ספק אבל האמת כבר כתבתי שאינו יכול לחזור מדבריו הראשונים ולא מגז"ה דגבי עדים דהא לא מתורת עדות מהימן אלא מההכרח שאנו מכריחי' שכל שבידו מה לו לשקר וההכרח הזה הוה כמו עדות או חזקה כדאי' בקידושין ס"ד ע"ב הנ"ל איך יכול בפטומי מילי להכזיב ההכרח ההוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:14)

**ומ"ש**מו"ח הגאון דלכאורה ס"ס לא יועיל היכי דאתחזק יבמה לשוק כבר כתבתי לעיל דכבר איתרע חזקה ע"י שחלצה לפנינו ועדיף ממ"ש תוס' בכתובות כ"ג ע"א ד"ה תרווי' וכו' דכיון דודאי זרק לה קידושי' וכו' יע"ש ותלי קצת בפלוגתת רש"י ותוס' עירובי' ל"ה ע"ב ד"ה אמר ר' ירמי' וכו' אי מוקי' אחזקת ביתו אעפ"י שהניח עירוב יע"ש ואולי י"ל התם בעירוב שאני דלאו מטעם שהרי עירוב לפנינו איתרע חזקה קמיתא אלא התם אפי' אי ודאי לא קנה העירוב עכ"פ חזקת ביתו עבר שיהיב דעתו לדור שם ונמצא קרח מכאן ומכאן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:15)

**ומ"ש**מו"ח הגאון נ"י דעכ"פ הוה ס"ס דאולי הלכה דאיטר חולץ בימין דעלמא ואת"ל הוא בכלל איבעי' דש"ס פג"ה בכף ועגיל אי בתר דידי' או בתר מיני' אזלי' מ"מ האיבעי' לא איפשטא וה"ל ס"ס ובס"ס דפסק דין מועיל אפי' אתחזק אי' כמ"ש מ"ל פ"ב מטומאת צרעת ה' ס' וכ' מו"ח הגאון נ"י שזהו כוונת הריא"ז שבש"ג חולין רס"ט ע"א ודלא כהבנת תשו' מ"ב סי' נ' פירושו בהריא"ז נראה אמתי בלי ספק אך מה שנוגע מזה לנידון שלפנינו צ"ע אם נסמוך על ס"ס זה דהא ד' דיעות יש בכאן א' הרשב"א והר"ן פג"ה דתלי באיבעי' דש"ס ולא איפשטא וחולץ בשאי רגליו מספק וכן במרדכי. ב' דעת סמ"ג וסמ"ק והתרומה דחולץ בימין דעלמא דומי' דאזן דמצורע. ג' דעת הטור בתר דידי' אזלי' כתפילין. ד' דעת רמב"ן אין לו תקנה ככה איטור והשתא בשלמא מה שאנו נוהגין לחלוץ בשתיהן וכמ"ש בד"מ סי' קס"ט אות כ"ד ובש"ע סמכי' ארובא ולא חיישי' לרמב"ן נגד רוב הפוסקים אבל לחלוץ בימין דעלמא לחוד א"כ רוב הפוסקים מתנגדים ואפי' לא יהי' רוב בנין ומנין מ"מ עיקור ס"ס הוא בענין מטעם הסברות ר"ל יש ב' סברות להקל נגד ס' אחד להחמיר והכא איכא ג' סברות להחמיר וס' א' להקל וקשה לעשות מזה ס"ס אדרבא ס"ס להחמיר יש דלמא אין לו תקנה ואת"ל יש לו דלמא בתר דידי' אזלי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:16)

**אמנם**חזי לאיצטרופי דברי הגאון מה' זלמן עמריך זצ"ל בספרו ששה זרעוני ערוגה דכ' הכרחים גדולים שאין אטר ברגל כמובן שעוקר רגל שמאל תחלה דלא איכפת לן כלל בהא רק אטור הוא לשון אוטם בכח האבר ההוא כאטר יד שנחלשה ימינו וה"נ נחלש כח רגל ימינו ואינו יכול לפסוע כדרך הילוך בני אדם שיש בין פסיעה לפסיעה כשיעור פסיעה אבל הוא חלוש וגורר רגלו הימיני בתר השמאלי כהילוך הזקנים ותשושי כח שמניח רגלו על הארץ ואח"כ מגיע רגלו השני למקום הראשון ואח"כ חוזר ומגביה זה וגורר זה אחריו יע"ש שהנראה שכיון האמת ואם כי חלילה לעשות מעשה אבל עכ"פ חזי לאיצטרופי לס"ס דאפשר דכל הפוסקים ס"ל הכי ואין כאן בנידון שלפנינו איטור כלל וספק זה עדיף יותר דה"ל כעין ספק ביאה טהור דדלמא לא עייל כלל וה"נ אין כאן איטור כלל ואפי' ישנו איטור דלמא בתר דעלמא אזלי' או מטעם דומי' דאזן או מטעם האיבעי' דש"ס ויכול להתהפך וגם אין שם אונס חד ויש לסמוך גם על זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:17)

**ומ"ש**מו"ח הגנ"י דגם יש לדון דא"א משים עצמו רשע דנוטל ממון שלא כדין עכ"ל הזהב יש להוסיף באשר נטל שכרו כפועל ועליו להשלים פעולתו שוב אינו נאמן שלא עשה פעולתו כראוי אם לא אמרו בפעם ראשון שמצאו כמו שהסביר הר"ן בקידושין דף רל"ח ע"ב ורמז הש"ך י"ד סי' קכ"ז סק"ב אלא אם אפשר להוציא ממנו ממון שנטל שלא ביושר בדינא ודיינא יש לדון ולומר מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן להפסיד החליצה אולי אין זה הפסד שכר שהרי אם יוציא ממנו לא יחלוץ שנית עד שיתנו לו כפליים ולא דמי לס"ת דהכא א"א לה בלא חליצה וממנו דוקא א"כ לעולם לא יפסיד ולא מהימן כנלע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:18)

**ועוד**נ"ל הכא בשניסוהו בב"ד ד' פעמים עבר ימיני' ברישי' וב' פעמים עבר שמאלו עד שדנוהו לשולט בב' רגליו והשתא אי ס"ד שהוא איטר וברמאות להטעות הב"ד עקר ימינו א"כ רמאי ברמיותו זהיר והי' נזהר לעקור ימינו לעולם דהכי קיי"ל כרב זביד בב"ב קס"ז ע"ב שכן פסקו הרי"ף ורמב"ם ורא"ש ורק טח"מ סי' מ"ט כ' בשם רמ"ה דלחובתו חיישי' לדאביי ונראה אביי נמי לא אמר אלא אם במשך זמן מה קרי לי' ועני אבל השתא באותו מעמד עצמו דעסיק ובא ברמאות שלו בודאי מזהיר זהיר וא"כ הכא מדלא זהיר ש"מ שפיר קאמר ואינינו איטר וסברא זו נראה נכונה וחזי לאיצטרופי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:19)

**מ"מ**נ"ל טוב לומר לו אין אתה נאמן ואיתתא דא שרי לעלמא אך אם אתה יודע בנפשך שהאמת אתך וחושש אתה למכשול והקולר יהי' תלוי על צווארך ורוצה אתה לחלוץ לה שנית באפס דמים ולא שום הוצאה ולא משך זמן לצעורי' אזי היא תחלוץ לך ואז אם ישמע ויתרצה לכך אפשר דאסורה להנשא מדינא עד שתחלוץ שני' דהוא נאמן דמה לו לשקר וגם להבזות עצמו דש"ס פ"ב דסנהדרין מחשיב חליצה לבזיון וזילותא והוה קצת כמו מתוך שנאמן אתה להפסיד שכרך וכו' וגם אינו משים עצמו רשע שהרי דרך תשובה אומר כן ע"כ יש לחוש כן דת"נ ואחתום בכל חותמי ברכות חתנו כבנו אהובו. פ"ב יום ה' ד' דחנוכה תק"פ לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:91:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:91:20)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:92:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק המופלג הרב כבוד מו"ה ישראל דוד יפה דיין דק"ק סעמניטץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:92:2)

**גי"ה**הגיעני נפשו היפה בשאלתו ע"ד דיין א' מבד"צ אשר אזן א' כבדה משמוע מרחוק אי כשר להצטרף לחליצה ויש לו בזה ב' גמגומים א' דכתיב לפניהם משמע שהקריאה יהי' באזני הדיינים אפשר בעי' שיהי' שמיעה יפה ולא בכבידות ועוד אפשר הוה מום בסנהדרין ונהיגין בחליצה עפ"י מהרי"ל שלא להצטרף בעל מום כמו בסנהדרין כולך יפה רעיתי ומום אין בך והאריך מעלתו להראות בקיאתו ויפה שפיר קאמר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:92:3)

**הנה**בחגיגה ג' ע"א מבואר אי הוה כתיב גבי הקהל רק נגד כל ישראל ה"א אע"ג דלא שמעו משו"ה איצטריך קרא אחריני א"כ ה"נ דלא כתיב אלא לפניהם אין בו משמעות יותר מאלו הוה כתיב כנגדם וכשם שנגדם לא משמע שמיעה ה"נ לפניהם לא משמע שמיעה ועוד לו יהיבנא דבעי שמיעה מ"מ יש להוכיח דשמיעה כה"ג ששומע רק כבדה אזנו משמוע ממרחקים מקרי שמיעה דהתם בחגיגה אמר ר' אשי למה לי למען ילמדו מלמען ישמעו נפקא דס"ל טעמא דשמיעה משום לימוד הוא וקשה הא התם ע"כ גזה"כ הוא דהרי השומע בכובד מ"מ ילמוד ויאזין ואפ"ה פטרי' רחמנא וא"כ איך נלמד מזה ה"ה הבנת הלב וה"ה אלם דלמא גזה"כ אע"כ למען ישמעו אפי' כ"ד לאפוקי שאינו שומע כלל אבל כל ששומע אפי' בכובד שומע מקרי ואין לומר אכתי תקשה דע"כ גזה"כ הוא דהא פטרינן חרש באוזן א' וההיא יכול ללמוד וע"כ גזה"כ הוא ואכתי מאי פריך ר' אשי למען ילמדו למה לי י"ל ההוא מבאזניהם נפקא אבל אי לאו באזניהם ה"א למען ישמעו סגי באזן א' ושפיר הוכיח ש"ס מדאיצטריך באזניהם ש"מ למען ישמעו משום כוונת לימוד הוא אבל אס"ד למען ישמעו ממעט ממשמעותי' אפי' כבידה בעלמא באזן ק' כנ"ל אע"כ שמיעה מעלי' מקרי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:92:4)

**ורמב"ם**פ"ג דחגיגה פוסל אזן א' מלמען ישמעו בעי שמיעה יפה וכ' עליו לח"מ שהוא נגד ש"ס והמעיין בלשון רמב"ם יראה ויבין כוונתו דס"ל למאי דקיי"ל כר"י בן דהבאי יש אם למסורת ליראות מה הוא רואה אותנו בריאים יפה כך נראה לפניו בראי' יפה שוב ילפינן שמיעה מראי' ולמען ישמעו כמו ליראות וש"ס דמפיק מבאזניהם היינו דלא כר"י בן דהבאי ועי' סנהדרין ג' ע"ב ומרמב"ם גופי' מוכח מדפסל אזן א' שאינו שמיעה יפה ולא פסל כבדה אזנו וא"ל דממילא משתמעין ז"א דא"כ בראיית עין נמי נימא שהזקנים שכבדה עיניהם פטורים מראיי' והס שלא להזכיר כל זמן שאינם סומים חייבי' והדין נותן דא"א לומר כדרך שבא לראות וכי אפשר לדמות ענין ראי' שלנו למשל הקב"ה בהשגחתו ית"ש רק לענין ב' עינים או עין א' שייך דמיון ע"ד שאחז"ל דומה דודי לצבי שעינו א' פתוחה ועינו א' קמוצה אבל לענין ערך הראי' אין לדמות והוא פשוט ולרמב"ם אייתר באזניהם לכדר' יוסי באזני כל ישראל וכמ"ש גבי כתנות דמייתי תוס' ועי' פר"ח בהל' פורים לענין משלוח מנות ובילקוטי' שם ע"כ נלע"ד פשוט דמטעם זה אין לפוסלו לצירוף חליצה אפי' הי' כן בב' אזנים. ומטעם מום הן אמת דנלע"ד דבסנהדרין פסלי' אפי' מומים דלא פסלי בכהנים לעבודה ובזה ישבתי ק' תוס' בסוטה דאמרי' קולו כנער והקשה א"כ עשית מרע"ה בעל מום ופירש"י ופסול לשיר והקשו תוס' הא מרע"ה בלא"ה הי' פסול מחמת שנים שהי' בן פ' בי"מ והי' נלע"ד עכ"פ אם קולו עבה באופן שפסול לשיר לוים פסול לסנהדרין ומשה ראשי סנהדרי' הוה וזה הי' ויכוחו של ר' חיי' עם רשב"ר בפ' הקורא עומד אי לוי אתה פסול אתה לדוכן משום דעבי קולך כוונתו לפוסלו משום נשיאות עי"ז שלא ימלא מקום אביו רבינו הקדוש מ"מ בעי' עכ"פ שם מום בעולם בלוי או בכהן אבל מה שאינו מום כלל לא שמענו כי החרש שדברו בו חכמים בכל מקום שאינו שומע ואינו מדבר ואע"ג דפקח שנתחרש מדבר ומ"מ הוה מום מ"מ היינו שנתחרש כ"כ שאלו הי' נולד כך לא הי' מדבר אבל כבדו אפי' ב' אזניו איננו מום מכ"ש אזן א' והבו דלא לוסיף עלה והדיין הזה כשר וישר כלך יפה רעיתי ומום אין בך ועי' תשו' הרא"ש בפנים סוף כלל פ"ה ושם תמצא מבואר ד"ה וששאלת מי שהוא חרש וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:92:5)

**מ"ש**מחלת ח"ל שחזרה למקומה דעת הריעב"ץ בתשובה דהדרה לטיבלא ומפרישי' מיני' ובי' כמו דמאי והארכתי במקום אחר [עיין ח"ס חיו"ד סי' שי"ט] וכאן לא אשיב אלא לפי דבריו סוגי' דעלמא וכן הורו רבותי להתיר הנדר דלא כט"ז וברכה לבטלה למפרע ליכא דהרי אנו מברכי' שציונו להפריש חלה או תרומה וכך הי' מצותו להפריש באופן שיהי' לו היתר ע"י חרטה וככה עשינו והפרשנו כמצותו ומי שציוה להפריש הוא ית"ש אמר אחרים מוחלטים לו ואין כאן ברכה לבטלה ולע"ד מצוה לאיתשולי בי' כדי לקיים מצות שריפת תרומה טמאה מיהו אי כבר נתבטלה בשיעור ביטול ס' באינו מינו וק"א במב"מ ה"ל כאלו כבר עבר ובטל מן העולם אולי לא יועיל שאלה כנשבע על ככר ואכלו כלו דאי לאו דאיכא איסור חטאת לא הי' מועיל היתר וע"כ בנידון שלו שמסופק אי יש בו כשיעור ביטול ישאל ויפריש חלה אחרת בלא ברכה יברכהו ה' וימלא כל משאלותיו לטובה כנפשו ונפש א"נ. פ"ב כאור בקר ליום ד' כ"ד טבת תקצ"ב לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:92:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:92:6)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:93:1)

**אודת**האי צורבא מרבנן דנקטע לו חצי אבר מהפרק העליון של אגודל אם מותר לצרפו לחמשה המצורפי' לחליצה יש לעיין בזה בשני דברים א' שרש ומקור הדין שיהי' בעל מום פסול לחליצה וזאת שנית אם זהו נקרא מום:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:93:2)

**הנה**דין זה לא נמצא אלא בסדר חליצה של ד"מ כ' בשם מהרי"ח שכל החמשה יהי' מחשובי קהל ומום אין בהם והקשה הרמ"א דבר"פ מצות חליצה מוכח דאפי' סומא הוה בעי לאכשורי אי לאו קרא לעיני הזקנים וכמה גאונים מתירי' אפי' סומא באחת מעיניו לבר מראבי' דס"ל לעיני הזקנים לשון רבים שני עינים אבל שאר מום מה"ת יפסל ועל זה כ' רמ"א אמנם לעיל סי' ק"ל כתבתי בשם מהרי"ל דבעל מום לא יתיר אשת איש לעלמא ואפשר דה"ה כאן עכ"ל ושם כ"כ לענין עידי הגט ע"ש ופסקו בש"ע בהגה' שם והנה ערבך ערבא צריך דגם שם צריך טעם וסברא מ"ט דפשיטא לי' למהרי"ל דבעל מום לא יתיר אשת איש לעלמא ואמאי והנה בסדר גט שלישי אות ג' כ' שלא יהי' א' מדייני הגט בעל מום והנה עשו רבנן האי מילתא כהלכתא בלא טעמא ומי יבוא אחרי המלכי' את אשר כבר עשוהו וחקרתי ודקדקתי ושאלתי פי חכמים ואין פותר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:93:3)

**ואמינא**איזל בתר סברא דבשלהי יבמות תני' להדי' דעידי נשים כדיני נפשות דמי ואפי' למאי דקיי"ל התם כמ"ד דלא בעי דרישה וחקירה משום דאיכא כתובה למשקל כבר כ' מהרש"ל בתשובה טעם לזה דמה"ת ניקיל כיון דאיכא נמי כתובה למשקל הא עכ"פ איכא נמי דיני נפשות ע"ש סי' ל"ג ועב"י בח"מ רס"י למ"ד ועל הכלל לא הקילו חכמים אלא לענין דרישה וחקירה כיון שכבר עקרו דין תורה בענין זה גבי דיני ממונות הקלו בכל אלו אבל לעולם כ"ע לא פליגו דכדיני נפשות דמי וא"כ הא בב"ד דדיני נפשות בעי' כולך יפה רעיתך ומום אין בך א"כ ה"ה בב"ד דמתיר א"א לעלמא דהיינו בסדר גט ג' מהשליח להאשה דה"ל קיום ובעי' ג' א"כ בעי' ב"ד הראוי לדיני נפשות ואע"ג דהתם סנהדרי' של כ"ג והכא בשלשה סגי התם היינו טעמא כיון דעכשיו אכתי ליכא נפשות רק דאפשר דאתי לידו נפשות משו"ה סגי בשלשה ונהי דסגי בג' מ"מ לענין שאר מילי בעי' כמו דיני נפשות שלא יהי' בהם מום ותדעי שהרי בר"פ מצות חליצה משמע דחליצה אע"ג דסגי בשלשה מדכתי' זקנו מ"מ הי' סברא דבעי' כולך יפה רעיתי ע"ש זה מה שנ"ל להסביר טעמו של בעל סדר גט שלישי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:93:4)

**ואמנם**מ"ש מהרי"ל שלא להתיר א"א לעלמא ע"י עידי' בעלי מומין אין לומר דס"ל דעידי בעלי מומין פסולי' להעיד עדות ד"נ דזה מוכח דליתא דהרי בסנהדרי' מ"ה ע"ב מבואר דגדמון מעיקרא כשרי' להעיד עדות נפשות וע"כ צריך אני לומר דגזר מהרי"ל עידי גט אטו דייני גט שלא יאמרו התרנו אשת איש ע"י בעלי מומין ולא יבחנו בין עדים לדיינים ואע"ג דבדיני נפשות ממש לא גזרי' בכי האי גוני התם משום דא"א בענין אחר ומה יעשו שני בעלי מומין שראו באחד שהרג את הנפש והה"נ בעל מום שראה שמת בעלה יכול להעיד ולא גזרינן היכי דלא אפשר אבל עידי הגט דאפשר לייחד עדים המנוקי' מכל מום גזר מהרי"ל ז"ל זה מה שנלפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:93:5)

**וזה**בעצמו דברי מהרי"ח בחליצה וכי היכי דגזר מהרי"ל עידי הגט אטו דייני גט ה"נ גזר איהו דייני חליצה אטו דייני גט אע"ג דבחליצה גופי' ליכא דיני נפשות ובב"ב קל"ה ע"א קרו ליבמה לשוק אשת איש אשגרת לישנא והרשב"ם שם דמפרש לי' בחיוב חנק ממש הוא תמו' יע"ש אבל עכ"פ מסתיין דהש"ס נקט לה בלישנא דא"א וא"כ איכא למיחש דמיחלף בב"ד של גט ואין להקשות א"כ אי מכולך יפה ילפת לבעי' נמי מיוחסי' והרי אפי' כהנים שבזמנינו אינם אלא כהני חזקה וא"כ לא משכחת לי' כלל בזה"ז י"ל היא הנותנת דהיכי דלא אפשר לא גזרו ואין לומר א"כ בב"ד של גט מיד השליח ליד האשה דבעי' ב"ד מדינא ולא משום גזירה ליבעי מיוחסי' וליכא י"ל דקיום שטרות דרבנן וה"ל ב"ד דרבנן אע"ג דמחמרי' כעין דאורי' כיון דאית בי' דיני נפשות מ"מ בדרבנן סמכי' אחזקת משפחה שכל המשפחות בחזקת כשרות וזה מבואר פ' האשה שנתארמלה למעיין שם היטב זהו מה שנלע"ד ומיושב ק' רמ"א מר"פ מצות חליצה דהתם אדאורי' קאי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:93:6)

**ולפ"ז**יש יותר להקל בהדיינים מהשני' הנוספים דדיינים דבעי' עכ"פ שיודעי' להקרות לא שכיחי כולי האי יש להקל ולהכשיר אפי' בעלי מומין אם לא ימצא אחרת משא"כ הנוספים שאפי' עמי הארץ כשרים מה אכפת ליקח בעל מום הלא יכול ליקח אחר במקומו והנה מלשון מהרי"ח שכ' שיהי' מחשובי הקהל ומום אין בהם דנקט לשון הקרא כולך יפה רעיתי ומום אין בהם משמע כנ"ל דמאותו טעם פסל להו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:93:7)

**ואמנם**בגדר המום נראה פשוט דכל הפוסל לכהן לעבודה פוסל גם לסנהדרי' ואפשר דחמירי טפי מדכתיב כולך יפה משמע אפי' ריבדא דכוסילתא ועיי' חלק צ"ג ע"ב ומ"ש מעלתו א"כ איטר לפסל י"ל למ"ד אטר מום הוא אה"נ אלא אנן לא קיי"ל הכי אלא משום שאין לו ימין לשרת בו ויעיי' פלוגתא זו בר"ן רפג"ה ובב"י א"ע סי' קס"ט והנה מעלתו כ' מלשון הרמב"ם פ"ח מביאת מקדש ה' י"א מי שחסר אצבעו ולא כ' מקצת אצבעו וכן שם בהלכה י"ג מי שחסר אצבע אחד מאצבעות רגליו משמע כולו ולא מקצתו הנה מעלתו צדק בהבנת לשון הרמב"ם ועדיין יש לומר נהי אם חסר פרק א' מפרקי האצבע אינו מפסיד עד שיחסר אצבע כולו מ"מ חסר חצי פרק ונשאר חציו גרע טפי דה"ל שבר בעצם מהעצמות שבגלוי דה"ל מום בפני עצמו כמבואר ס"פ דלעיל ועוד יותר נראה דהרמב"ם אזל בזה עפ"י דרכו בהלכות טרפות דחסר היינו מתחלת ברייתו ובהא הא דמקיל דאם נברא חסר פרק א' מפרקי האצבעות אינו מום עד שיהי' נברא חסר אצבע אבל בניטל אפי' פרק א' פסול בכהנים וסנהדרין ומכ"ש בניטל חצי אצבע דהוה נמי שבר בעצם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:93:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:93:8)

**כל**כך נדחקתי לקיים דברי רמ"א בהבנת לשון מהרי"ח וכ"כ בלבוש וסדר חליצה שבכנה"ג שנדפס בסוף ספר גט פשוט ומשמע כי כל מום פוסל אבל לולי כן הי' ראוי לשמוע דברי הדיין המופלא מה' חיים הרש נ"י שכוונת מהרי"ח אמומי עין וכל שום מום לא יהי בעין שלהם אבל בשארי איברי' אין קפידא והיות כי אפי' לפי הבנת רמ"א ועפ"י מה שפירשתי אני בטעמא דמלתא ליכא אלא גזרה לגזירה דהיינו ב' הנוספי' אטו דייני' גופא ואינה אטו דייני גט ובגט גופי' לא הוה אלא קיום דרבנן בעלמא ע"כ המיקל וסומך עצמו על פירושו של מה' חיים הרש הנ"ל ומכשיר בעל מום בגופו להיות משנים הנוספי' בחליצה לא הפסיד ובלבד שלא יהי' שום מום בעיניו שהוא קרוב לדאורי' בדייני חליצה גופי' הנה הארכתי קצת לעשות רצונו חפצתי והי' זה שלום וכולך יפה רעיתי ואחתום בברכה. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:1)

**שלום**רב לרב הגאון המופלג המאה"ג החרוץ המפורסם ניע"ה פ"ה כקש"ת מה' שלום אולמן נ"י אב"ד דק"ק ל"ב יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:2)

**נועם**יפעת מכתבו הגיעני על נכון ומאי דקמן להעלות השתוקי על כסא הרבנים בודאי אינו נכון מטעם שכ' תשו' רמ"א סס"י כ"ד שהוא ביזיון לתורה ונקל היא בעיני הבריאות עכ"ל וצ"ל אע"ג דממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה היינו שהאמת כן הוא וכ"א מחוייב לכבדו אבל מ"מ אין ראוי להעלותו כי לא ישמעו דבריו ההמוני ויאמרו לו צא ובדק בתועבת אמך ומכ"ש בדורותינו בעו"ה שניטל כבוד התורה ואפי' למיוחסי' שבעם אומרי' לו טול קורה מכ"ש לבוז משפחות ולא עדיף מדיין דלית לי' מי שישמשנו דאין לו להתמנות מפני שלא יהי' הציבור נוהגי' בו כבוד כראוי בראותם מתבזה לפניהם כמ"ש הג"ה מיי' בשם ירושלמי פכ"ה מסנהדרין אות א' ומייתי לי' ב"י ורמ"א בש"ע ח"מ סי' ח' סעי' ד' ומכ"ש זה שאין ראוי להק"ק למנותו עליהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:3)

**אבל**לתת לו רשות להורות ולדון ולסמכו ולהעיד עליו שהוא ראוי לכך איני רואה שום חששא ומ"ש בתשו' רמ"א שם החלל שפסול לחליצה שמא אביו גוי והרמב"ם פסק שאין סומכי' לחצאין אלא בראוי לכל מילי לא זכיתי להבין דבריו והרמב"ם מיירי במי שאינו יודע להורות בכל התורה וע"ד שאמרו סוף הוריות למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו ורצו להעביר לר"ג על שלא שנה עוקצין אבל במי שאינו יכול להזדקק לדין א' מן הדינים מפני פסול מה בכך כיון שיכול להורות ויודע אותו הלא זה בעצמו הוראה הוא הרי יודע ויורה שהוא בעצמו אינו ראוי לחליצה מפני שהוא שתוקי וכמו שחכם אומר לכהן ע"ה שרואה הנגעי' אמור טהור והכהן אומר טהור וה"נ יכול להורות לאחר לסדר חליצה והוא יורנו דרך יבחר ואטו סומא בא' מעיני' לא נסמך מפני שאינו יכול לסדר חליצה ע"כ דברי רמ"א תמוהים בזה לע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:4)

**ומ"מ**מטעם אחר י"ל שלא לסומכו כי איכא למיחש מחמת בושה יחפה על עצמו במקום שאין מכירין ויזדקק לחליצה וכמ"ש מרדכי שס"ת שכתב ממזר פסול מפני שאנן סהדי שאינו מקדש השם של לא יבוא ממזר בקהל ה' כמ"ש ש"ך סי' רפ"א סק"ח וה"נ דכוותי' ולדינא אי ראוי לחליצה או לא כבר העלה רמ"א דלא יועיל ברי שלה היכי דאיכא רוב פסולים ולכתחלה מיהת חיישי' והכא הוה לכתחלה דיכול ליקח דיין אחר לחליצה ויפה כ' פר"מ דבחליצה הוה חזקת אי' יבמה לשוק וגרע טפי ומנ"ל להתיר ויעיי' בתשו' ריב"ש בפלפולו עם ר' מנחם האריך דלא מהימני' אלא שתהי' הבת מיוחסת ולא שהי' הבן כהן אוכל תרומה ומכ"ש שלא לשמש ע"ג מזבח וא"כ ה"ה ומכ"ש שלא יסדר החליצה ואי משום דאיכא שכונת ישראל קשה עלי לסמוך ע"ז בעיר שרובה גוים ואיסור' דאורי' ואין דלתות השכונה נעולי' ובש"ס לא משכחת אלא ביושבת בין ההרים אבל עיר א' שמבוי א' פתוחה מיוחדת ליהודים ורגלי גוים מצוין שם ולא עוד אלא שגומר בת דבלים היתה רגילה ביניהם לחלוב הפרות וקשה לסמוך אברי שלה לכתחלה היכא דאתחזק אי' דאורייתא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:5)

**והאמת**שכבר בתשו' האחרת צרפתי קולא א' מסברא דנפשי למימר דרוב פסולים שבש"ס היינו נתין וממזר שהם ישראלים נימולי' כמונו ובזה לא סמכי' כ"כ דבודקת ומזנה ואדרבה הזנות רצה אחר הפסולים אבל בזמנינו דליכא נתין וממזר בינינו רק גוים ולא שכיחא שתשמע לגוי אשר לו ערלה ובזה ודאי בודקת ומזנה ואונס אי' לי' קלא ויש קצת ראי' ליישב ק' הפלא"ה בסוגי' דפתח פתוח שהקשה לר"ת דזנות דנכרי אינו אוסר לבעל א"כ איכא ס"ס שמא באונס ואת"ל שמא ברצון שמא לגוי ולהנ"ל ניחא ובדקתי בפוסקים בלשון רמב"ם ושארי ראשונים ומצאתי בלשונם קצת התנגדות להנ"ל שהם חששו גם לגוי ומ"מ צרפתי להתירי' אחרים להקל לענין אי' קל מעוברת ומיניקת חברו [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' ט' וסי' י'] אבל הכא חלילה לסמוך ע"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:6)

**ובדברינו**מיושב ק' תוס' כתובו' י"ג ע"ב ד"ה מכשיר וכו' דלפי הנ"ל י"ל ר"ב לא מכשיר אלא בחורבא דדברא דליכא אלא חששא רובא דעלמא גוים נינהו דנגד זה איכא חזקה דאינה מזנה עם הגוי ובישראל האיכא רובא דעלמא ישראלים כשרים ואתי אבא שאול לאשמועי' אפי' נבעלה בעיר שרובה נתינים וממזירים ישראל אפ"ה כשרה לכהונה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:7)

**ומ"ש**פר"מ נ"י להוכיח כהסוברים דברי לחוד מהני דאי ס"ד בעי' חזקת האם להתיר הבת א"כ בסוגי' דראוה מדברת ה"ל לפרש הבריתא בד"א בעדות אשה בגופה פי' שבאת להעיד גם על גופה אז מהימנת גם על הבת אבל עדות אשה בבתה פי' כשהאם גרושה ובלא"ה פסולה לכהונה א"כ כל עדותה על הבת אז לא תאומן משום דליכא חזקת אם ומדלא מפרש הש"ס הכא הכי ש"מ דפשיטא להש"ס דברי שלה מהני להבת בלא שום חזקה אומר אני שאין ראי' מוכרחת די"ל נהי דהאם גרושה ואסורה לכהונה מטעם גירושי' מ"מ אוקמא אחזקה שגופה ראוי' להוליד כשרים לכהונה ולא תוציאנו מחזקת זאת ועוד נ"ל דלא רצה הש"ס לאוקמי בגרושה משום דבריתא דעדו' אשה בגופה אמתני' קאי דאמרה איש פלוני כהן הוא וגרושה שנבעלה לכהן הרי ולדה חלל הוא אע"ג דההיא כהן היינו מיוחס מ"מ כהן ממש נמי קאמר אלא שאינה נאמנת לענין כהונה רק לענין יחוס אבל מ"מ היא אומרת שנבעלה לכהן וע"כ לא מיירי בגרושה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:8)

**העולה**מדברינו שאפי' ע"י ברי דהאם לא יזדקק לחליצה ואין נכון לשום קהלה לקבלו ולמנותו בראש ומ"מ יש ללמוד זכות על הגאונים שסמכוהו אע"ג דכל מן דין לא סמוכא לנא ואסיים בברכה מרובה למר ולתורתו אשרי הורתו הכ"ד א"נ דש"ת. פ"ב יום ב' ל"ב למב"י תק"ע לפ"ק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:94:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:94:9)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:95:1)

**רב**שלומים לחביבי כנפשי תלמידי הרב הותיק החרוץ ושנון מה' עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק קובנא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:95:2)

**ע"ד**אשה שבאתה בבכי ואנקה לשכנותי' ומגרת ביתה ואמרה דרך תשובה ווידוי על החטא הגדול שנתפתית לרווק א' ובא עלי' כדרך גבר ר"ל ונתגלגלו הדברים שנודעו גם לבעלה ובאה גם לפני המורה שבעיר לקבל תשובה ואחר החקירה אמרה שעכ"פ לא מירק ביאתו כי אעפ"י שנתפתית לו ברצון מ"מ בשעת הרגל דבר נתחרטה והיתה מתאמצת עד שזרה מבחוץ ונתקררה תאותו ונשברה קשיותו ועתה שאל מה משפט האשה אם מותרת לבעלה ישראל או לא ומעלתו צלל במי החריפות כדרכו דרך חכמים ולהיות אין לי פנאי למשקל ולמטרי בפלפולים ע"כ אקצר באמרים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:95:3)

**שלהי**נדרים הלכה רווחת האומרת טמאה אני תביא ראי' לדבריה מחששא שמא נתנה עיני' באחר והגאון חו"י סי' ע"ב כ' וז"ל במדינת רוסי' שהתודה אשה לפני מותה שנעשי' אשת איש עם פלוני ואח"כ חזרה לבורי' שחייב בעלה להוציאה וכן בהיפוך שהתודה הבועל וכו' עכ"ל לענינינו ס"ל להגאון ז"ל דהיינו ראי' לדברי' דתנן במתני' שאין ראי' גדולה מזו מה שאומרת דרך ווידוי ובקשת רחמים ותחנונים וזכר לדבר מ"ש תוס' ב"מ ג' ע"ב סוף ד"ה מה אם ירצה וק"ל. אמנם יפה הקשה בנב"י מהדורא בתרא סי' כ"א א"כ מה הועילו חכמים בתקנתן דלמא עיני' נתנה באחר ואיערומה קא מערמה ודבר גדול דבר הנב"י דהרי חזינן דחיישי' שמא עיני' נתנה באחר ולא נימא אין אשה עשוי' לפגום עצמה כמ"ש הר"ן שם והרי אפי' נאנסתי אין עשוי לפגום עצמה ומשו"ה לא הוה מגו מעלי' כמבואר פ"ק דכתובות ורפ"ב ע"ש ומכ"ש לומר ברצון נבעלתי ומ"מ חשו חז"ל שמרוב תאות האחר שנתנה עיני' בו פגמה עצמה בשקר והשתא שאם תאומר כן ולא תעשה תשובה חיישי' מכ"ש אם תבא לקבל תשובה שאפשר שחשבה שאין זה פגם אלא כבוד לה שבמקום שבעלי תשובה עומדי' וכו' מכ"ש שניחוש להערמה ואי משום יסורי' וניוול של תשובה הלא מצינו כיוצא בזה גבי טבחי דרבי מזיי' וטופרי' ולא הימני' רבא משום דאערומי קא מערי' בסנהדרין כ"ה ע"א א"כ אין לנו אלא פשט משנתינו דתבי' ראי' גמורה לדברי' והאי לאו ראי' הוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:95:4)

**ומ"מ**דברי חו"י קיימי אמתיים דמיירי בחלתה ונטתה למות ואמרה כן דרך וידוי ובהא לא שייך עיני' נתנה באחר כלל ולא איערומי קא מערמה וכן מ"ש אח"ז דבועל שמתודה דרך תשובה מהימן לאוסרה על בעלה משום דקיי"ל ע"א דמהימן לבעל כבי תרי נאסרה עליו והאי ע"א שע"ד תשובה ווידוי אומר ויודע בעצמו שאם תתגרש תהי' אסורה לו ראוי הוא שיאמין לו הבעל ותיאסר עליו כנלע"ד לקיים כל דברי חכמים אבל האשה בעצמה שאומרה כן שלא בשעת מיתה אפי' תאמר דרך תשובה ווידוי לא האמינה חכמים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:95:5)

**ומ"מ**נ"ל אם הבעל האמין לה ושוי' אנפשי' חתיכה דאסורא דבעלמא בכי האי גוני פליגי בי' הקדמונים ויעויי' עיקר הדבר ביש"ש פ"ב דיבמות סי' י"ח ומייתי לי' רמ"א סי' קע"ח סעי' ח' דלחד דעה הבעל חייב נידוי אם אומר שמאמין לדברי העד או האשה אבל בגוני הנ"ל כ"ע מודים שאם הבעל מאמין שאין מנדין אותו ומחויב להוציאה כי הוא אין הגורם לעבור חרגמ"ה כי לב כל אדם נותן להאמין וכן נוטי' דברי הנב"י שם למעיי' בדבריו. נמצא בנידון שלפנינו אם לא האמין הבעל לדברי' אע"ג שבאתה דרך תשובה ווידוי אין שומעי' לה ומותרת לו ואם בלבו האמין לדברי' תצא בלא כתובה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:95:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:95:6)

**ומ"ש**האשה שלא מירק ביאתו הנה אמת נכון הדבר מ"ש נב"י מהדורא בתרא סי' כ"ג דבעי' הכנסת עטרה לפה הרחם ולא רק לשפת הרחם ודבר אלקי' בפיו אמת והתם בנידון שלפני הגאון ז"ל צדקו דבריו אבל הכא לא מיבעי שלא אמרה אלא שלא מירק ביאתו ואפשר שהכניס עטרה עכ"פ אלא אפי' אמרה בהדי' כן ולא מיבעי שאמרה כן אחר כדי דבור והוה מגו למפרע אלא אפי' אמרה כן מיד נמי לא נאמין לה דהרי כ' הרא"ש ספ"ב דיבמות פלוגתת הגאוני' דס"ל דבעי' שיראו כמכחול בשפופרת ואיהו וכל הפוסקים פליגי דסגי בשיראו שוכבי' זע"ז בקירוב בשר כדרך המנאפים והשתא אי ס"ד דתלי' בהא אפי' ראו כמכחול בשפופרת ניחוש שלא הגיע עד פה הרחם ומכ"ש למאי דקיי"ל דסגי כדרך המנאפים אע"כ שעשה אשר זמם וגם יפה כ' מעלתו איך אפשר שתאמר על כך ברי לי כי בשעת מעשה הפיתוי הוה מלתא דלא רמי' ולאו אדעתא וראי' לדבריו מלשון תוס' כתובו' ט' ע"ב ד"ה מאי לאו וכו' וק"ל ועוד האמר אבוה דשמואל בכתובות נ"א ע"ב אשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה חיישי' שמא תחלתה באונס וסופה ברצון אא"כ צוחה עד סופה ואנן לא קיי"ל הכי משום דיצרה אלבשה ע"ש א"כ חזינן דהי' ראוי שתיאסר לבעלה אלא אנן חשבי' אונס מה שיצרה אלבשה ואיך נוכל להאמין מי שהיתה תחלה ברצון שתחזור באמצע ביאה לדחות בעל הבית לחוץ אנן סהדי דמכזבה ולא דמי להא דנב"י שצווחה מתחלתה ועד סופה ע"ש עובדא הכי הוה אבל הכא לא נאמין אע"ג דיש להתעקש ולומר היא הנותנת הואיל ועדיין לא נכנס השמש לפני ולפני' עדיין לא אלבשה יצרה והי' בה יכולת לדחותו ז"א דאש בנעורת ואינו שורף היחתה איש וגו' ע"כ אין לי מקום להתיר זו לבעלה אם האמין לה אך אם לא שוי' אנפשי' חתיכה דאסורא ולא מהימנא לי' שרי' לי' הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב יום עש"ק כ"ד למב"י תקע"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:1)

העתק השאלה


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:2)

**שלום**לאהובי מחו' הרב הגאון המפורסם ערוגת הבושם החריף ובקי משנתו זך ונקי פאר הזמן מופת הדור נ"י ע"ה פ"ה מהו' משה נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:3)

**עתה**באתי לבקש מכבודו לחות לי דעתו הרמה בענין שאשים פה לפניו והוא שביום א' העבור באה שמועה לאזני שערל חייט א' אמר בבית התו' מה' גרשון כ"ץ שאשת ישראל א' הדרה בבית שהוא דר שם שכבה בליל ה' שלפניו עם געזעלל שלו ושלחנו אחרי הערל הנ"ל אחר חצות בו ביום לשמוע מה בדבר ואמר שלא הגיד כן בדרך החלט זולת ע"ד אומדנא חזקה כי האשה ההיא כבר נחשדת מהגזעלל כי ראו שהם מקורבים בדעתם ביותר ובכל לילה אחרי עמדו ממלאכתו בשעה תשיעית הלך אל האשה הנ"ל והתעכב שם כמה שעות ובעלה בהיותו כאן ג"כ חשדה בכך שמיחה בה שלא להניח הגזעלל הנ"ל לילך אצלה וכן הי' הדבר מוחזק בעיני שאר גזעללין שהוא מתחבר עמהם עד שבלילה הנ"ל אירע שהי' הגזעלל שלו בחברת שאר גזעללין ופתאום נעלם מהם ובקשוהו במקום משכבו על העלי' שלו ולא מצאוהו וגם מלבושים שלו הי' מונחים בחדרו עד שרחוק לשער שהי' בבית אחר וכראותם כך דפקו אצלו אלהחלון שילך הוא עמהם אל מקום האשה ולבקשו שם ולא רצה והלכו הם אל החלון של חדר האשה וצעקו שתפתח להם ויראו אם אין הגזעלל מושכב שם ועמדה היא לפני החלון (והוילין פרוסה לפני החלון) והתקוטטה עמהם ולא פתחה להם ואדהכי והכי שמע החייט שהדלת שלה נפתחה בנחת ונשאר פתוחה ועי"ז שפטו כולם שהגזעלל הי' שוכב שם והערימה להתקוטט עמהם כדי שיוכל הגזעלל לצאת בנתיים דרך הדלת שאלולי כן הי' לה לפתוח מיד ולהראותם שהיא נקיי' גם אמר החייט הנ"ל שע"י התגלגלות הדברים הללו אמר לגזעלל שלו שאינו מחזיק אותו עוד אצלו וביום המחרת ילך ממנו לדרכו ולא יתעכב שם רק הלילה עד שיפרע לו דמי שכירות שחייב לו עפ"י הדברים האלה שלחתי לה לעת ערב ע"י השמש שלא תשכב לבדה עם בנה בן ה' שנים רק תקח אצלה אשה זקנה שתשכב עמה בלילה ההוא ביום השני בבוקר בא אצלי השמש והגיד לי שעשה שליחתו והגיד לה כן סמוך למנחה שתעשה כנ"ל ובשעה ט' הלך שנית לשם לראות אם עשתה כן ולא מצא אחרת אצלה היא אמרה שלא מצאה מי שתשכב עמה כי אין לה רק מטה אחת ובנה הי' חולה בלילה ההיא אחר צאת הכוכבים שלחנו אני והב"ד בצירוף התו' ר' אברם הרש לקרוא האשה הנ"ל וענתה שלא היתה מתיחדת עם הגזעלל פ"א בלילה זולת שהערלת בעלת הבית ובתה הי' טווין ג"כ שם עד שעה עשירית ובעת לכתם ממנה הלך גם הגזעלל מביתה ולא נשארה גלמודה עמו ובאותו הלילה כשדפקו הגזעללין על חלון ביתה לפתוח להם חששה לפתוח להם כי היתה ירא מפניהם שאלנוה על מה מיחה בה בעלה שלא להניח לילך הגזעלל בחדרה אמרה שלא מפני חשד עשה כן אלא מפני ששנאוה כי צחק עליו שהוא סמי בא' מעיניו ופניו מכוער וגערנו בה שזאת האמתלא ג"כ מוכחת שהגזעלל מקורב עמה כי לולי כן למה יצחק על בעלה בפניה ולמאסה ואמרנו לה שנשלח אחרי הערלת בעלת ביתה ונראה אם תאמר כדברי' ע"ז אמרה שלחו כי א"א לה להכחיש ולומר שקר בפניה שהיתה נשארת עם הגזעלל פ"א אחרי לכתה מעמה והנה שלחנו אחר הערלות הנ"ל ועל האשה הפקדנו לילך בחדר אחר וכבוא הערלת הנ"ל אמרה ששקר אמרה כי הרבה פעמים נשארה עם הגזעלל אחרי לכת היא ובתה ממנה ובהיותם שם ג"כ ראו חציפות ודברים מכוערים ובליל אתמול (אשר הותרה בה עפ"י השמש שלא לשכוב לבדה עם בנה הקטן) מצאה הגזעלל הולך מביתה בשעה זיי"ן אחרי כן קרינן להאשה שתבוא ותשמע מה הערלת מגדת ועמדה בהכחשה ואך מה שאמרה שהגזעלל הי' אצלה בלילה שאתמול לא יכלה להכחיש כן הי' המאורע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:4)

**תשובה:**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:5)

**שלום**וכ"ט וחיים וברכה לי"נ מהו' הרב הגאון הגדול נר ישראל אור הבהיר כש"ת מהו' בונם גינס נ"י אב"ד דק"ק מ"ד יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:6)

**הלא**צוה לי אחי לחוות דעתי הקלושה בנידון אשה א' לא מטוהרה כמבואר הכל במכתב קדשו וירד לעומק הלכה ומה אבוא אחריו לשדד עמקיו אשר דלה מי תורתו מבארות מקור מים חיים נובעת דעה בינה השכל אך אמרתי הלא דבר הוא אדרבה וירווח רווחא שמעתא אליבא דהלכתא כאשר פקד עלי מחו' הג' נ"י הוא אמר ויהי וה' יהיה עמנו שלא נכשל בדבר הלכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:7)

**אשה**זו נידונית בשני דינים א' עפ"י הודאת עצמה שהתרה בה בעלה טרם נסעו ממנה שלא תניח הערל לכנוס לתוך ביתו ושוב יש כאן עדות הערל החייט וכל משרתיו אומרים שהאומדנת מוכיחות שהי' החשוד עמה בסתר באישון לילה כי דפקו על הפתח ולא פתחה להם ושוב שמעו פתיחת הדלת בחשאי והדברים מראי' שהי' שם עמה ויצא כמבואר באר היטב בדברי אגרת דפר"מ וה"ל סתירה יותר מכדי שיעור טומאה אחר הקינוי של בעל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:8)

**וזאת**שנית שהתרה בה השליח ב"ד שלא תלין אותה הלילה לבדה בלי שתקח עמה אשה זקנה לשמרה ועברה על צווי ב"ד והיתה טוענת אמתלא יען כי חלה בנה הקטן בן ח' שנה ושכב עמה והוא קצת חולי ע"כ לא מצאה זקנה שתשכב עמה ואמנם הערלת מגרת ביתה אמרה שבאותה לילה לעתות ערב בשעה ז' אום 7 אוהר ראתה הערל הנחשד יוצא מחדרה של האשה והאשה לא כחשה זה וה"ל סתירה אחר התראות ב"ד. הנה אם הי' הקינוי והסתירה כדין קינוי וסתירה פשוט דמפסדה כתובתה ולא תאומן דלא נטמאתי במגו דלא נסתרתי או במיגו דלא קינא לה בעלה או ב"ד דהרי ליכא תרי עדים מ"מ נ"ל כיון שמודית שקינא לה ונסתרה לא מועיל מיגו דכיון שהתורה עשאה ספק סוטה כוודאי כמבואר ר"פ כשם לא יועיל לה מגו הואיל דקינא לה ונסתרה ואין להקשות ממתני' ב' פ"ח דעדיות ומייתי לי ש"ס ספ"ב דכתוב' בתינוקת שהורהנה באשקלון שהאמינה במגו התם הוי סתירה בלא קינוי ואפילו סתירה לא הוי והיינו נמי טעם החולקין על רבינו שמחה שבמרדכי ובהג"א ספ"ב דכתובות להאמין האשה במגו אע"ג שנבעלה והאמינה שנאנסה אע"ג שנסתרה ברצון וראייתם עצומה מסוגי' ראוה מדברת ובחידושי הסברתי דברי פני יהושע ז"ל שרבנו שמחה נמי לא אמר אלא משום דס"ל דכל אונס הוי סופה ברצון אי לאו דצוחה מתחילתה ועד סופה אבל זולת זה הוי חזקה שסופה ברצון ונאסרה על סופה אלא אנן קיי"ל אע"ג שסופה ברצון האי רצון גופי אונס הוא משום דיצרא אלבשה כמבואר בכתובות כ"א ע"ב וכל זה באשה דעלמא אבל להך שנסתרה שלא כדין אדרבה היא אלבשה יצרה להנואף ומשו"ה מבעי' הכא שיהי' גם סופה באונס וצריכין אנו להאמין לה במגו שהי' גם סופה באונס נגד רובא דהוי סופה ברצון לזה החמיר רבינו שמחה אבל זולת זה יודה להחולקים דאין אדם יכול להכחיש סוגי' ערוכה דראוה מדברת דמגו מהני מ"מ כל זה בלא קינוי אבל בקינוי וקפידא דבעל תו לא מהני מגו כמו שהוכחנו לעיל מסוגי' סוטה ב' ע"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:9)

**וכל**זה אנו צריכין לסלק המיגו דלא קינא לה הבעל אבל מגו שלא קינא לה שליח ב"ד נ"ל אפי' אי נימא מגו במקום ע"א שאינו מחייב שבועה מ"מ במקום שליח ב"ד ונאמן הקהל לא חציפי להכחיש דהרי הרא"ש בתשובה ומייתי לי' ש"כ סי' נ"ח דלא אמרינן מגו במקום עדים פסולים ויליף לי' מעובדא דרבה בר שרשום דלא חציף להכחיש הקול והני פסולי לא גרועי מקול דלא חציפי להכחיש וידוע דנאמן הקהל לא גרע ועדיף טפי מקלא דרבה בר שרשום ובתומים בכללי מגו אות י"ח הקשה אהרא"ש דא"כ לחייבו קרובים בקרבן שבועת העדות דהרי הם מועילים לבטל מיגו וכמו ע"א דנסכא דר"א שאין מועיל בעדות אלא לבטל מגו ואפ"ה מחייב קרבן שבועה וה"נ לחייבי' קרובי' וקו' זו ק' טפי לדידי' דהני אמוראי דאמרי הכל מודים בע"א דר"א דהוי מיגו במקום ע"א המחייב שבועה ולדידי לאשמועינן רבותא טפי בע"א הממונה מהקהל ושליח ב"ד וכדומה דמבטל מגו אפי' במקום שאינו מחייב שבוע' כגון בקרקע וכה"ג ולע"ד לק"מ דגזירת הכתוב דשבועת העדות הוא בשני תנאים א' שיהי' נקרא עד לאפוקי אם משביע אדם אחר שיכול להצילו ולעזור לו מעשקו או לדיין שידונו אפי' ליכא אחר מ"מ אינו חייב דוהוא עד כתיב ותנאי השני שיהי' בעדותו תועלת ממון ולא גרמא בעלמא ויליף לי' בש"ס מכמה ילפותת והנה המשביע ע"א הקם לשבוע' לא ממעט מטעם והוא עד שהרי הוא עד אלא מטעם שאינו קם לממון רק לגרמא בעלמא ומש"ה ע"א דר"א דקם לממון ממש חייב שהרי עד יש כאן וממון יש כאן משא"כ משביע קרובים אע"ג דמועילין לממון לבטל מגו מ"מ מימעטי מוהוא עד שהרי אין להם דין עדים והוי כמשביע א' שיביא לו ממונו ממקום פלוני שאינו יכול להביאו בעצמו וה"ה כן במשביע ע"א במקום שאינו קם לשבוע' שאינו בגדר עד אלא לישנא בישא בעלמא ואין מחייב קרבן שבוע' ולק"מ קושי' התומים. ומיהו נהי דמגו דלא קנא לה ליכא אבל מיגו דלא נסתרה אית לה לא מבעי' להכחיש הערלת שמעידה שראתה הנחשד יוצא מחדרה דפשוט דמועיל בעלמא מיגו להכחישה אלא אפי' אעובדא שהעיד החייט עם כל משרתיו נמי הוי מועיל מיגו דהרא"ש לא קאמר אלא להכחיש עדים נאמנים קרובים אלא שתתורה פסלה אותם אבל אותם עדים אשר פיהם דבר שוא פשוט דמועיל מיגו וכמ"ש התומים שם ומ"ש שם ממתני' דתינוקת שהורהנה דמשמע מהראב"ד דאין מיגו מועיל נגד עדים עבד ושפחה ולכאורה גם הם חזקתם משקרים כדאית' פ' ע"פ שכנען צוה את בניו לאהיב השקר מ"מ לו יהי' כדבריו אפשר התם עובדא הי' בעבד ושפחה כשרים כטבי עבדו של ר"ג ואפי' עכו"ם מצינו בידועים שהם נאמנים דלא מקבל שוחדא בפ"ק דגיטין בסוגי' דשטרות העולים בערכאות ועוד שדברי תומי' אינן מוכרחים כלל ואין נראה שיהי' מגו לתינוקת קטנה ויעיין פלוגתת רז"ה והרמב"ן ספ"ק דכתו' במעשה בתינוקת שירדה למלאות מים יהי' איך שיהי' נ"ל דמגו דלא נסתרה הוי מגו אי לאו שהוכחתי לעיל מסוטה דאין מועיל מיגו אחר שקינא לה ונסתרה ומפסדת כתובתה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:10)

**איברא**נראה דאין ממש בקינוי ולא בסתירה כדי לאוסרה או להפסידה כתובתה בקינוי דהבעל שלא אמר לה אל תסתרי עם הערל הזה אלא אמר לה שלא תניח היא הערל לכנוס לתוך ביתו משמע אפי' שלא במקום סתר וכמו אל תדברי עם איש פלוני שאם אמר כן אפי' נסתרה עמו מותרת ואין אוסרין על היחוד ודבר זה מבואר בלשון הרמב"ם פ"א דסוטה הלכה ה' מש"ס סוטה ה' ע"ב וכן הקינוי של שליח ב"ד שלא אמר לה אל תסתרי עם הערל אלא אמר לה שלא תשכב לבדה בלי שתשכב אשה זקנה עמה ואפי' בנה בן ח' שנים עמה בבית אין בלשון זה ממש חדא מי יכריחנה ליקח זקנה עמה וכי מכולי עלמא קינוי לה הלא לא קינוי לה אלא מאחד והי' לו לומר לא יכנס הערל אצלה אם לא אשה זקנה עמה בבית ואז אע"ג אפשר דבלא"ה לא הי' איסור יחוד כלל כגון שפתחה פתוח לר"ה ובשעת שבני אדם נעורי' מ"מ אמר הקינוי על אותו פלוני נאסרה אפי' בכה"ג כמ"ש תה"ד ומייתי לי' ד"מ סי' קע"ח ונ"ל ראי' מחנה שאמרה אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי ונתקשו קמאי מי נשמע לה לייחד עמה ולהנ"ל ניחא דלאחר קינוי תסתתר עמו בפתח פתוח לר"ה דאיסור יחוד ליכא וקפידא דבעל איכא וא"כ ה"נ דכוותי' אבל לאמור לה שלא תשכב כ"א עם אשה זקנה אין זה קינוי ולהדי' אמרינן בירושלמי דסוטה בפ"ק דאע"ג דס"ל דמקנא לה יותר משנים מ"מ אם אמר לה אל תכנסי לבית הכנסת כלומר שמקנא מבני אדם הרבה בב"א אין זה קינוי וה"נ דכוותי' ותו שהרי בנה קטן משמרתו ומוכח ר"פ ב' נזירים דקטן מבטל סתירה דהרי פריך דתלתא הוי ספק טומאה בר"ה כמו סוטה וקשה הא בלא"ה מוקי התם בקטן שאינו בר הקפת ראש א"כ כיון שהנזירים קטנים ממילא תו לק"מ דהרי בסוטה בעי' תלתא גדולים דוקא אע"כ אפי' קטנים שהגיעו לחינוך מבטלין סתירה כעין קטן שאביו ינזרו בנזירות ואע"ג דהכא קינא לה השליח ב"ד והקפיד שאפי' הקטן עמה תקח עמה אשה זקנה והרמב"ם פסק כהירושלמי שיכול לקנאות אפי' משנים ובכ"מ מייתי ראי' מכריתות פ"ד מחוסרי כפרה דאדם מקנא לאשתו ע"י אנשים הרבה ובמשנה למלך פ"א דסוטה ד"ה ודע דהטור וכו' תמה על ראי' זו וכתב וכבוד אלקים הסתר דבר מפני כבוד הרב דבכריתות מיירי שקינא זה אחר זה על כל א' בפני עצמו ומביא מנחה אחד ומשקה אותה בבדיקה א' על כל הקנאות האלו אבל לא מיירי מאנשים הרבה בסתירה אחד ואני אומר אעפ"י שהרב"י עצמו חזר בו בבד"ה בטא"ע סי' קע"ח ע"ש מ"מ כבוד מלכים חוקר דבר כי דברי אלקים חיים המה. דבפ"ב דסוטה אמרינן אשה שותה ושונה והקשה מהרימ"ט להרמב"ם דפסק כר"מ מים בודקין על העתיד לבוא אמאי צריכה לשנות בהשקאה ויפה תי' משנה למלך שם ד"ה ורגיל אני וכו' יע"ש ותוכן דבריו בהוספת קצת נופך דכשמתנה על העתיד אין מועיל אלא אם לא הי' עד טומאה במד"ה אבל אם יש עד טומאה במד"ה שהמים הללו לא בדקוהו מסתירה זו גם אלעתיד אינם מועילים ונהי שהתורה לא חששו על זה שהרי מיד אחר ההשקאה אשתו מותרת לו כמ"ש התוס' בסוטה וי"ו ע"ב ד"ה וטהורה מ"מ אם הבעל חוזר ומקפיד וחושש שמא בפ"א הי' עד במד"ה ולא יבדקו המים בסתירה זו נתנה לו תורה רשות לחזור ולהשקותה וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:11)

**אמנם**מ"מ צלע"ג בהך דכריתות למה לי קרא דמקנא לה מאנשים הרבה בהשקאה א' פשיטא דהרי מתנה עמה על הע"ל בשלומא לרבנן דר"מ לק"מ דעכ"פ על העבר מתנה עמה וזו בשעת השקאה כבר עברה על כמה קנאות לזה יש לומר דאין בודקין אלא על העבר קודם הקינוי אבל אחר הקינוי שכבר נתחייב בקרבנה של זו אם מקנא לה ונסתרה עוד טרם הבאת המנחה ה"א אין המים בודקין דה"ל כמו בקרבן עולה שאינו מכפר על עשה דלאחר הפרשה ועיי' זבחים וי"ו ע"א איצטרך קרא דסגי בקרבן והשקאה א' על קנאות הרבה וכל הקנאות מיקרי לשעבר בשעת השקאה אבל למאי דקיי"ל כר"מ דאפי' על הע"ל המים בודקי' מכ"ש שיבדיקו על מה שעבר בשעת השקאה אע"ג דבשעת קינוי הראשון הי' עתיד דהכא דוחק גדול לתרץ דאם יש עד טומאה במד"ה על הקינוי ראשונה והוי ס"ד אמינא כנ"ל זה דוחק אע"כ לר"מ מפרשינן קרא דמקנא לה מאנשים הרבה בסתירה א' אפי' כשרים וכהירושלמי ואם אינו ענין לקנאות הרבה תנהו ענין לאנשים הרבה: ופר"מ מחות' הגאון נ"י הקשה מרפ"ב נזירי' דפשוט להש"ס דתלתא הוה ר"ה ואי ס"ד כהירושלמי הא משכחת לי' ר"ה בסוטה בתלתא כגון שקינא לה משנים כא' ונסתרה עמהם הנה זה לי כמו עשר שנים ישבתי ק' זו בתשובה א' שכתבתי למונקאטש ושם נאמר עפ"י מש"כ בחי' הרשב"א בנדה ה' ע"ב דאמרינן בשחברותי' נושאות אותה במטה והקשו בתוס' היא וחברותי' ה"ל תלתא וספק טומאה בר"ה טהור וחי' רשב"א כ' תי' אחד דנשים לא מקרי רה"ר ותי' זה קשה מר"פ ב' נזירות התעורר עליו בחדוד הלכה שבסוף ס' סדרי טהרה וישבתי על נכון בחידושי בעז"ה [עיין לקמן סי' ק"א ד"ה אך] ואין כאן מקומו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:12)

**אך**בשם רמב"ן תי' דהאשה נדה שהיא וודאי טמאה אינה מתחשבת דהוה כמו השרץ וצריך לומר לפי דבריו בסוטה נמי האיש שנסתרה עמו שהוא בעינינו כבחינת שרץ המטמא את האשה לא יתחשב וא"כ יהי' שנים ר"ה וצ"ע לכאורה וי"ל דהאיש המסתיר עצמו אינינו שרץ אלא אם יבעול את האשה נחשב לשרץ אבל אם איכא עוד א' לא נחשב זה כשרץ וה"ל שפיר שלשה. ובדברים הללו נתישבו גם דברי הרמב"ם דאע"ג דמקנא לה משנים בבת א' מ"מ לא הוי תלתא דכיון דבקפידא דבעל תלי' ה"ל כל הני תרי כשרצים כל זמן שאין עמהם א' שלא הקפיד עליו הבעל והשרצים לא יחשבו אפי' מאה וא"ש פסק הרמב"ם מ"מ למדנו מזה דוקא אם מקנא לה שחשדה משניהם שאז הם כשרצים אבל אין מקנא לה אלא מאחד אלא שמקפיד ומקנא לה אל תסתור עם פלוני הנחשד אפי' פלוני משמרך אין בקינויו כלום כיון שאין השני נחשד בעיניו דאל"כ מצינו ג' בסתירת סוטה ותיהדר קושי לדוכתי' וא"כ הכא שאין לחשדה מבנה קטן דאין קינוי על קטן כמבואר בהרמב"ם פ"א ה' ו' א"א להקפיד שלא תסתיר עם הערל אפי' הקטן עמה וניעור וכיון שתחלת הלילה בשעת 7 אוהר דרך הקטנים להיות נעורים אין ממש בקינוי זו על אותה שעה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:13)

**וא"נ**הי' הקינוי כדין מ"מ סתירה אין כאן במה שהערלת ראתה הערל יוצא ממנה ולא ראתה אותו נכנס ועל איזה אופן נכנס וז"ל הירושלמי פ"ק דסוטה הלכה ב' פסקא נכנסתי עמו לבית הסתר א"ר מנא לא אמר אלא עמו אבל זה אחר זה לא ר' רבין אומר אפי' זה אחר זה מ"מ יש רגלים לדבר לפלטי' בלילה לחורבה ביום למבואת אפילות ביום ע"ש ונ"ל ע"כ לא פליגי אלא כשעכ"פ שניהם נכנסים למקום זה לפלטי' או לחורבה אפי' זא"ז אבל אם היא יושבת במקומה והוא בא בגבולה לא וכן משמע לשון הרמב"ם פ"א הלכה ב' והכא בנידון שלפנינו לא ראהו אדם נכנס ועל מה נכנס ואולי היא גרשה אותו מביתה וא"ל שלח אלי הרב והזהרתי צא מעלי ומשו"ה יצא ואפי' שהה כדי טומאה כיון שלא ברצונה נכנם דלמא האריכה בטענותי' למולו עד שהוציאה אותו מביתה ואין כאן רגלים לדבר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:14)

**ואמנם**הסתירה הראשונה שמעידים נערי החייט הערלים עפ"י אומדנות המוכיחות שהי' שם עמה באישון לילה בשעה שהתינוק ישן ושהה כדי טומאה אלו הי' העדים ישראלים הי' מקום לאסרוה ע"י אומדנא כזה ע"י קינוי הראוי. והיינו עפ"י שיטת התוס' ר"פ מי שקינא דאחר הקינוי סגי בנשים מוזרת בלבנה על עסקי סתירה ואומדנא דמוכח לא גרע ממוזרת בלבנה. ועיי' בבית מאיר סי' תקע"ח העמיק עיון בשיטות תוס' אלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:15)

**ורשב"א**בתשובה סי' תקנ"ב מייתי לי' משנה למלך פ"א מסוטה ד"ה וראיתי בתשובת הרשב"א וכו'. כ' דאם אמר הבועל אני באתי עלי' בסתירה זו פלגינן דיבורי' ואינו משים עצמו רשע בזה ואינו משקה דלא גרע מעוף הפורח ותמה משנה למלך דע"כ קינא לה מבועל זה ואם נפלוג דבורי' הרי אין כאן עד שנטמאה מזה שקינא לה והסתירה עמו ואמאי לא תשתה ולפע"ד לדקדק עוד כיון דקיי"ל היכי דפלגינן דבורי' ה"ל עד גמור והוא ואחר מצרפין להורגו והרשב"א ס"ל הכא פלגינן דבורי' א"כ מה צריך לומר דלא גרע מעוף הפורח דהא אפי' עד גמור נמי הוי ע"כ נ"ל דאם הי' כאן ב' עדים סתירה על פלוני זה שקינא ממנו ושוב בא ע"א והעיד שבאותו שעה ממש זינתה עם אחד ואינו מכיר מי הוא הבועל והלה אם נצרף עדות שראו שנכנסה עם זה לבית הסתר עם ע"א שראה שנבעלה באותו שעה נדע בבירור שזה הוא הבועל מכח אומדנא דמוכח ע"י צירוף עדים ומ"מ לא ניתן רשות לדין באומדנא כזה דהיינו ממש עובדא דשמעון בן שטח שנכנס לחורבה וראה הרוג מפרפר ועיי' שבועות ל"ד ע"א מ"מ לענין סוטה שלא להשקותה מהני דלא גרע מעוף הפורח ואחר הנחה זו דברי רשב"א נכונים דכשהבועל עצמו אומר טמאתי אותה בסתירה זו פלגינן דבורי' כאלו אומר נטמאת בסתירה זו וכיון שעדים מעידין שהוא נסתר עמה ממילא ידעינן שממנו נטמאת ומ"מ הוא לא נעשה רשע ופסל עדות עי"ז דלענין זה לא אמרינן אומדנא וכיון דפלגינן דבורי' לא ידעי' הבועל מנו ומ"מ שלא להשקותה מהני דלא גרע מעוף הפורח וא"ש דינו של רשב"א ונ"ל פשוט מ"ש הרשב"א עוף הפורח לא דקדק בלשונו ונקט רישא דמתני' ר"פ מי שקינא וכוונתו על סיפא לר' יהושע נשים מוזרת בלבנה והיינו כמ"ש דאומדנא לא גרע ממוזרת בלבנה אלא הרשב"א כ"כ עפ"י שיטת הרמב"ם ר"פ מי שקינא הנ"ל דאחר קינוי וסתירה בעדים מועיל עוף הפורח ומוזרת במקום עד טומאה וס"ל אומדנא דמוכח נמי מהני ומינה להתוס' דלסתירה שלאחר קינוי בעדים סגי במוזרת בלבנה ה"ה נמי דסגי באומדנא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:16)

**כל**זה לרוחא שמעתא אבל הנלע"ד באתתא דא מטעם קינוי וסתירה האמורים שרי לבעלה ויש לה כתובה ככל הנשים אך מה שהזכיר פר"מ הגאון מחות' נ"י שהעיזה פניה ואמרה לו להערל הנחשד כדין מדברת עם כל אדם בשוק אם אחר התראת ב"ד על ככה תעבור עוד פשוט שתאבד כתובתה אך אם יכול לגרשה בע"כ ולית בי' משו' חרגמ"ה לע"ד במחלוקת שנוי כי הרב"י סי' תקע"ח החליט לגרשה בע"כ ולית בי' משום חרם דרגמ"ה ומייתי לי' מתשובת רשב"א סי' תקנ"ז ועיינתי ברשב"א והביא ראי' דרגמ"ה לא החמיר בחרמו יותר מב"ש לדין תורה ואפ"ה פשוט לו דסגי לב"ש בעדים ברורים על כיעור ועוברת דת ולא צריך עדים על ערוה ברורה דאל"כ תקשי למה לי לא יכול בעלה הראשון וכו' תיפוק לי' דה"ל סוטה אע"כ קרא לב"ש מיירי בעדים ברורים על כיעור וכיוצא וה"ה לרגמ"ה ע"ש והוא תמוה מאוד שהרי זו הי' באמת ק' הירושלמי שלהי גיטין והרשב"א בעצמו מייתי לי' שם בחידושיו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:17)

**והנה**הירושלמי תי' שם לקום עליו בלאו וכן העתיקו הרשב"א ובתוס' העתיקו לעבור עליו בב' לאוין ונתעורר ע"ז מהר"מ א"ש ז"ל והנלע"ד דביבמות י"א ע"ב מבואר דסוטה שנסתרה בעשה ושנבעלה בוודאי קם בעלה עליו בלאו ובסוטה ב' ע"ב בתוס' ד"ה מ"ט מייתי ירושלמי דמוקי לערות דבר בסוטה שנסתרה ולא שנבעלה וא"כ שפיר תי' הירושלמי דלא יכול קאי למיקם בלאו דאל"ה לא הוי רק בעשה ואמנם ש"ס דילן בסוטה ב' ע"ב דלא דריש כהירושלמי ס"ל להתוס' דערות דבר עדים ברורים על ערוה ברורה וה"ל סוטה ודאית דבעלה לוקה לכן כ' תוס' לעבור עליו בשני לאווין. והנה כבר צוחו קמאי הא ה"ל איסור חל על איסור דאפי' לאו על עשה אינו חל כמ"ש תוס' שבועות כ"ג ע"ב ד"ה דמוקי וכו' ולפע"ד לק"מ כיון דס"ל להירושלמי דלא יכול לא מתפרש בעבר וגירש או שניהם רוצים דפרשה מתפרשת כפשטה כי מצא בה וכו' לא יכול וכו' א"כ גזירת הכתוב הוא דהכא אמר רחמנא דיחול כמ"ש בחולין ק"ג ע"א אמרה תורה יבוא איסור נבילה ויחול על איסור חלב וכמ"ש תוס' שם צ' ע"א ד"ה אלמא לענין אמה"ח וג"ה ודברי ריצב"א שבתוס' שבועו' כ"ד ע"א ד"ה האוכל וכו' ביארתי בחידושי ועל כל פנים האמת כן שאין להקשות קושי' לאלקינו. ואין לומר לילף מהכא בעלמא איסור חל על איסור י"ל דה"ל ב' כתובים עם אמרה תורה יחול איסור אבר מן החי על איסור חלב. ומו"ח הגאון נ"י השיב בתשובה א' [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' קנ"ב] דלמא מיירי קרא בהוזמו עדים אח"כ נמצא הפרשה מתפרשת כפשוטו ומ"מ הזהירה תורה לא יכול אם יוזמו עדים ומנ"ל להירושלמי לחדש שיהי' אחע"א ואמרתי אני דאין הפרשה מתפרשת כן מדכתיב ושנאה האיש האחרון או כי ימות וכו' ואמרינן שלהי גטין זה הוציא רשעה וזה הכניסה זכה שונאה ומשלחה לא זכה קוברתו ודרשה גמורה הוא כמבואר בסוטה וי"ו ע"א ואי קמי שמי' גלי' שסופו יזומו עדים מה"ת ימות הבעל מה עשה או מה זכה שיגרשנה אע"כ קרא מיירי מרשעה ועלי' קאמר לא יוכל וכו' ושפיר גז"ה הוא שיהי' אחע"א והרוחנו קוש' עצומה למהר"ם ברבי ז"ל אקרא ובת איש כהן כי תהי' אלמנה וגרושה ושבה אל בית אביה מלחם אבי' תאכל ואיך אפשר לב"ש בלי שתהי' זונה ואיך תאכל בתרומה וליכא למימר נמי בעבר וגירש דה"ל דאי להתירא ולא כ' קרא דאי להתירא וק' גדולה היא זו והנה להירושלמי דמפרש לפרשה בספק סוטה ולר"א דמתני' ריש סוטה דמקנא עפ"י שנים ומשקה עפ"י עצמו ואמרו בגמרא אין לדבר סוף נ"ל בפשיטא דבתרומה דבי נשא מותרת דהרי היא אומרת ברי לי שלא נסתרתי כלל ושקר ענה בי בשלמא אי איכא עידי סתירה אפי' אומרת ברי לי שלא נטמאתי מ"מ התורה עשאה כוודאי ואסורה בתרומה על שעברה על קפידא דבעל אבל אם אומרת ברי לי שלא נסתרתי כלל הרי מותרת בתרומה ומ"מ נתגרשה ממנו שקינא לה בשנים ונסתרה עפ"י עצמו וא"ש מלחם אבי' תאכל אך לריבר"י דס"ל לר"א סתירה בשנים קשה אם נתגרשה ע"י סתירה בעדים הרי נאסרה נמי בתרומה ואיך תאכל מלחם אבי' ולהנ"ל ניחא דמוקי' לי בעדים זוממין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:18)

**מ"מ**כ"ז לדעת התוס' אבל הרשב"א הי' נ"ל נהי דהירושלמי דמפרש ערות דבר בסוטה שנסתרה ע"כ דחיק ומוקי קרא לעבור בלאו ועשה ונחדש גז"ה אחע"א מ"מ לגמ' דידן דלא ס"ל בסוטה ב' ע"ב הנ"ל כדרש הירושלמי ניחא טפי למימר דמפרש קרא בעדי כיעור וכדאיתי' להדי' חד מ"ד בירושלמי מייתי לי' תוס' סוטה ג' ע"א סוף ד"ה ר' ישמעאל וכו' ולא צריך לומר אחע"א ומיושב נמי הקושי' מושבה אל בית אביה. ומיושב נמי ק' הרב"ש סי' קי"ט סק"ב מאונס למה לי לא יכול לשלחה לב"ש ולהרשב"א ניחא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:96:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:96:19)

**אך**התוס' דתי' לעבור עליו בשני לאוין ע"כ לא ס"ל כהרשב"א לגרש בעידי כיעור וא"כ אפשר ה"ה לרגמ"ה וצ"ע לדינא. הארכתי קצת ולו משפט הבחירה הכ"ד החותם בכל חותמי ברכות מחו' א"נ לנצח דש"ת. פ"ב יום עש"ק ג' טבת תקע"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:1)

**מאלקי**מעונים יוסף כח ורב אונים ויברך ברכת השנים דשנים ורעננים להרב המופלג אב בחכמה ורך בשנים כמה' אהרן סודיץ נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:2)

**יקרת**מכתבו הנועם הגיעני ובדיק לן במילי מעליא ולפי מסת הפנאי הי' ראוי לדחות תשובתו יום או יומים אך לאהבתי אותו לא יכולתי להשיב בביאה ריקנית לפני מעלתו ע"כ אשיב בקיצור ויהי מה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:3)

**מה**שהוקשה לפר"מ על דברת הר"ן שלהי נדרים באומרת טמאה אני לך האיך מותרת בתרומה הא שויתה נפשה חתיכא דאיסורא ותי' עקרוה רבנן לקידושי' והוקשה למעלתו א"כ ה"ל פנוי' גמורה א"כ גם אחר מיתתו של בעל לא תיאסר בתרומה ואמאי אסורה אח"כ. כבר הלכו בזה נמושית והנה הר"ן דחה סברא זו דתינח באומרת לכשר נבעלתי אבל אם אומרת לנתין וממזר ה"ל לחוש לה דשויתי' אנפשי' חתיכא דאיסורא ע"ש והנה דברי הר"ן צריכי' ביאור באומרת נמי לכשר נבעלתי מי ניחא דע"כ לא פליגי ר"ג ור' יהושע דלר"ג מהמנת לומר לכשר נבעלתי אלא היכי דאיכא חזקה אשה מזנה בודקת ומזנה כמבואר בסוגי' דראוה מדברת ספ"ק דכתוב' וזה שייך בפנוי' שזינתה אבל הכא באשת איש קיימי' דכ"ע פסולי' אצלה ולא שייך למימר שבדקה וזינתה עם הכשר דמה לי כשר או פסול הא אשת איש היא וכיון שזינתה זינתה וא"כ גם ר"ג מודה דלא מפיה אנו חיין ואיך כ' הר"ן באומרת לכשר נבעלתי אתי' לי' שפיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:4)

**וליישב**זאת צריכי' לומר הא כל זמן שהיא תחת זה הבעל אינה נאמנת כלל שנבעלה שאנו אומרים שקורי משקרת ונתנה עיני' באחר ורק הואיל והיא תחוש לעצמה שעשתה עצמה חתיכא דאיסורא ולזה אפקעוה רבנן לקידושי' ומעתה תו לא תיקשי שמא נבעלת לפסול לנתין וממזר הלא לא אמרה אלא לכשר נבעלתי ולא אסרה עצמה ביותר ממה שנאסרת ע"י בעילת כשר' ולאיסור זה מועיל עקירת הקידושין ומשו"ה מותרת לבעלה ולתרומה וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:5)

**וא"כ**תינח כל זמן שהיא תחת זה הבעל שאין אנו מאמינים לדברי' כלל משום גזירה שמא נתנה עיניה באחר אך אחר מיתת בעלה אנו חוזרי' לחוש לדברי' הראשונים שנבעלה וכיון דליכא חזקה בודקת ומזנה לא מפיה אנו חיין וחוששי' לבעילת פסולי' אפי' איכא רוב כשרים כמבואר ואסורה לתרומה לכהן ומיושב ק' מעלתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:6)

**ואשר**הוקשה לו במס' שבת קמ"ה ע"ב דעד מפי עד מהימן בעדות אשה משום תקנת עיגונא עקרוה רבנן לקידושי' מיני' והוקשה למעלתו א"כ איך אמרי' ביבמות פ"ט ע"ב דהולד מהראשון אינו ממזר מן התורה ואסור בממזרת ואמאי הא עקרוה לקידושי' מני' והוי פנוי' גמורה וכ' מעלתו שדוחק לומר דרש"י לא כ"כ אלא בעד מפי עד אבל ע"א ממש הוה משום דייקא ומינסבא או מילתא דעבידא לאגלוי' זה נ"ל דוחק מטעם שכ' במכתבו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:7)

**הנה**ק' גדולה ועצומה היא וכבר עמד עלי' הגאון בעל פנים מאירות חלק א' סי' פ"ט וכ' שאין לומר דע"כ לא הקילו חכמים ועקרו לקידושי' אלא משום חזקה דייקא ומינסבא והשתא דאתי הבעל הרי קמן דלא דייקא שפיר ולא עקרו לקידושי' בכי האי גוני ומשו"ה הולד מהשני ממזר דאורי' ומהראשון ממזר דרבנן דז"א דא"כ תפשוט מהכא דטעמא משום דייקא ומינסבא ובש"ס לא אפשטא בעיי' אי טעמא משום דייקא או משום מילתא דעבידא לאגלוי אלו דברי הגאון ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:8)

**ואומר**אני אם אין תי' לקושי' זו אלא כמ"ש הגאון הנ"ל א"כ משום הא לא אתי' דהא אי טעמא משום מלתא דעבידא לאיגלוי' לא משקרי נמי נימא כנ"ל דע"כ לא הקילו ועקרו לקידושי' אלא היכי דלא מצינו שהי' משקר אבל כיון שבא הבעל הרי קמן שהי' משקר במילתא דעבידא לאגלוי לא עקרוהו קידושי' מיני' אך כל זה דוחק ושנוי' דחיקא לא משנינא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:9)

**והנלע"ד**דבעי הש"ס התם בשבת אי עד מפי עד כשר לעדות בכור להעיד שהכהן לא הטיל בו המום ור' אמי ס"ל מדתני רב מנשי' לא הותר עמפ"ע אלא לעדות אשה בלבד משמע ולא לעדות בכור והש"ס דחי דהכי קאמר לא הותר אלא לעדות שאשה כשרה וה"ה לעדות בכור שהרי אשה כשרה לה והי' קשה לרש"י למ"ד דלעדות בכור לא הוכשר עד מפי עד אעפ"י דקיל טובא שהרי אשה כשירה לו מ"מ עדות גרועה דעד מפי עד לא התירו משום דגריעא טובא א"כ מהיכי תיתי להקל בהיתר אשת איש טפי ממה דמקילינן באיסורא דרבנן בעלמא אע"ג דמשום עיגונא הקילו מסתיין להקל באיסור ערוה החמורה שיהי' כמו איסור דרבנן הקל אבל להקל עוד יותר מזה הוא דבר תימה וע"כ פירש"י די"ל אדרבא היתר אשה קיל טפי דכיון דקידש אדעתא דרבנן ועקרוהו לקידושי' מיני' וליכא אפי' איסורא דרבנן זה נ"ל בכוונת רש"י ז"ל וא"כ י"ל ע"כ לא כ' רש"י כן אלא להך מ"ד אבל למאי דמסקינן דלכל עדות שהאשה כשרה לה גם עמפ"ע כשר והכי קיי"ל א"כ תו לא נאמר דעקרוהו רבנן לקידושי' מיני' אלא הקילו בעיגונא כמו בעדות דרבנן והש"ס דיבמות פ"ט אזלא להלכתא ומשו"ה מחלק דבנה מהראשון רק ממזר דרבנן ובנה מהשני ממזר דאוריתא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:10)

**ולרווחא**דמילתא נאמר נמי דגם להך ס"ד דמחלק בין עדות אשה לעדות בכור דעקרוה רבנן לקידושי' לא עקרוהו אלא היכי דהות דייקא כדינא אבל עכשו שבא הבעל ולא דייקא שפיר לא עקרוהו ולא הוה ממזר מן הראשון וכמ"ש פנים מאירות ואי תיקשי א"כ תפשוט מהכא דטעמא משום דייקא ולא משום מילתא דעבידא לאגלוי' אה"נ להך מ"ד דלא התירו עד מפי עד אלא בעדות אשה ולא בעדות בכור ולדידי' עקרוה לקידושי' אתאינן להנ"ל ונפשוט האיבעי' אך אנן ק"ל כמ"ד דעמפ"ע מהימן נמי בעדות בכור ולא אתאינן לעקרת קידושין ולא נפשט איבעי' ומכ"ש לפמ"ש לעיל דבלא"ה ליכא למיפשט מהכא דגם לטעמא דמילתא דעבידא לאגלוי' איכא למימר אי בא הבעל ונמצא שהעד הי' משקר במה דעבידא לאגלוי לא עקרו רבנן לקידושי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:11)

**ולתוספת**ביאור יש להסביר הדבר עוד ולומר דודאי לא ראו רבנן להקל בערוה החמורה שהרי החמירו ולא אזלי בתר רובא במשאל"ס וכמ"ש תוס' ספ"ק דב"מ ואע"ג דאמרי' בבכורת מ"ה ע"ב לחלק בין תחלת עדות דהחמירו בי' טפי ובין סוף עדות שהקילו לסמוך אפי' מפי עבד ושפחה מ"מ היא גופי' טעמא בעי' והנ"ל בהקדים דכל דיני עדות המה מגזירת הכתוב שאפי' ברור לנו הדבר שהוא אמת נכון הדבר מ"מ אין לקיים הדבר אלא בשני עדים כשרים ומפיהם ולא מפי אחר ואפי' מרע"ה שאינו משקר לא נקיים עדותו ביחיד ואפי' משה ואהרן שהעידו שניהם מפי יהושע וכלב לא נאמין ואפי' יש לנו כמה הוכחות לזה שאמת הדבר וכדאמרי' פ"ב דכתוב' נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא אע"ג דהדבר אמיתי מ"מ אין לקיים שום דבר בלתי ב' עדים ופליגי רמב"ם וסמ"ג לרמב"ם אזהרה לב"ד שלא יקיימו דבר עפ"י ע"א ולסמ"ג אזהרה לעד שלא יעיד יחידי משום לה"ר כההיא דטובי' חטא ובמעיין חכמה השיג על רמב"ם אי ס"ד אזהרה לב"ד שלא לקיים דברי ע"א א"כ איך חששו לקידושי' ע"א מדרבנן ע"ש מ"מ בהא סלקינן דאפי' אי קמי שמיא גליא שהדבר אמת מ"מ לא נקיים הדבר עפ"י ע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:12)

**והשתא**נאמר בודאי בערוה החמורה לא הקילו כלל אפי' משום תקנת עגונות אדרבא החמירו הרבה אך אחר שנתברר לנו שמת הבעל בלי ספק אי משום דייקא ומינסבא או משום מילתא דעבידא לאיגלוי' וליכא תו משום חומרת ערוה שהרי ברור לנו שמת הבעל וליכא הכא אלא משום לאו דלא יקום ע"א באיש או מפיו ולא מפי אחר או אנשים למעוטי נשים וכי האי גוני ואיסור זה אינינו חמור כל כך בזה הקילו משום עגונה והיינו החלוק שבין סוף עדות לתחלת עדות דבמס' בכורות הנ"ל וה"נ י"ל למ"ד עקרוהו רבנן לקידושין לא עקרוה אלא היכי דלא בא הבעל וליכא אלא משום עדות עד מפי עד אבל היכי דהבעל חי ואיכא ערוה חמורה לא הקילו רבנן ולא עקרוהו לקידושי' כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:13)

**ואשר**שאל באשה עוברת על דת דקיי"ל מותר לקיימה ויעוי' בב"ש סי' קט"ו סקי"ט ונסתפק מעלתו במשמשתו נדה איך יקיימנה הא נעשית חשוד על הדבר ואבדה נאמנתה דבר גדול דבר וצ"ע לכאורה ואולי משו"ה דקדק בירושלמי ובפוסקים אמר פלוני חכם טיהר לי הכתם ולא אמר פלוני חכם טיהר לי דם ראייתה משום דא"כ בלא עוברת על דת נמי א"א לקיימה מטעם הנ"ל אך כיון דלא אשתכחא שקרנית אלא בכתם ה"ל חשוד לדבר קל כתם דרבנן לא נחשדה על דבר חמור דם ראי' דבכרת ומותר לקיימה ולא אבדה נאמנתה מה תאמר ניחש שמא תמצא כתם ותעלים הדבר לא חשו חכמים לדבר דאתתא בחזקת טהרה עומדת ואפי' לתי' השני שבש"ס דמיירי דהוחזקה נדה בשכנותי' נמי י"ל שלא נחשדה אלא על הכתם דבמציאת כתם נמי לובשת בגדי נדה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:14)

**ולדינא**נ"ל בנעשית חשוד עפ"י שני עדים ששמשתו נדה דאורייתא דאבדה נאמנות שלה בלי ספק מ"מ מותר לקיימה באופן זה דכל זמן שהיא בחזקת טהרה לא נחוש לה כלל ולא הוצרך קרא וספרה לה שתהי' נאמנת לעצמה אלא בשהגיע עת וסתה וראתה ואז הוחזקה בטומאה אי לאו קרא הא' דלא מהימנת אבל בין וסת לוסת ליכא למיחש למידי ואמנם מימים שרגילה לראות בהן אסורה לבעלה עד שתפסוק בטהרה ע"י נשים בקיאות ותראה גם בדיקה א' משאר הימים נקיים דבעי' ספורים לפנינו יום א' לכל הפחות ושוב פסק חזקת ראי' שלה ואח"כ תטבול לפנינו וכה תנהוג לעולם ולהך שיטה שכ' רמב"ן ריש גטין דלא האמינה תורה לאשה אלא מטעם מתוך שנאמנת לעצמה מהימנת נמי לבעלה וא"כ הכא צריך שיעמוד הבעל בעצמו על הבדיקה שהיא אינה נאמנת על עצמה והאחרות לא שייך בהו מתוך ע"כ יעמוד הבעל בעצמו על הבדיקה כן נ"ל נכון לדינא בלי עיון בספר והנלע"ד כתבתי ואחתום בכל חותמי ברכות. פ"ב נגהי ליום ג' י"ב אלול תקע"ג לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:97:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:97:15)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:98:1)

**שלום**וישע רב יבוא מקרב לאור נערב העוסק בחוקי חורב וידיו רב ה"ה הרבני המופלג המפורסם כש"ת מה' שלמה נ"י דושנית וכאל"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:98:2)

**נועם**מכתבו כלו מחמדים הגיעני ביום שמחה וששון ליהודי' ואמרתי להשיב תחלה על דברי תורה שהקשה מעלתו על דברי הר"ן שלהי נדרים אמשנה אחרונה באומרת טמאה אני לך אינה נאמנת שמא עיניה נתנה באחר והק' הר"ן כיון דמן התורה נאמנת איך מתירי' אותה משום שמא עיני' נתנה וכו' והבי' תי' א' עקרו רבנן לקידושין מיני' וה"ל פנוי' מעיקרא ולא נאסרה על בעלה לעולם ולפ"ז באומרת נבעלה לפסול לה אסורה לבעלה כהן אלא שסיים ואינו במשמע ומסיק שם תי' אחר והוק' למעלתו איך אפשר לומר כן הא לקמן בעובדא דאהלוי' אר"נ שמא עיני' נתנה באחר כ' תוס' ור"ן דמיירי באשת כהן דאל"ה אין לך אונס גדול מזה ששמשה עם הנכרי וסבורה שהוא בעלה וא"כ איך אר"נ שמא עיני' נתנה באחר הלא נכרי פסלה מהכהונה אלו דבריו וצל"ע לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:98:3)

**ובהיותי**פה במסיבו' שמחת היום הרב הגדול מ' מרדכי טאסק רב"ד דקהלתינו נ"י אמר לתרץ דהרי בלא"ה אין האשה נאמנת לאסור עצמה על בעלה דע"א אינו נאמן באיסורי' אם אין מאמין לה וא"כ עיקור קו' הר"ן מטעם דשוי' נפשה חתיכא דאיסורא וע"ז מסיים הר"ן שפיר דאם אמרה נבעלה לפסול לה אסורה משא"כ בהני עובדא דאהלוי' ודנפטויי' לא שוי' נפשה חתיכא דאי' דהיא לא החליטה שנבעלה לפסול כלל כי תלתה בבעלה והוא לא האמין שנבעלה כלל ולזה לא צריכא לדברי הר"ן כלל שעקרוהו רבנן לקידושי' מינה א"ד הרב הנ"ל ודפח"ח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:98:4)

**אלא**דקשה לי ע"ז א"כ מ"ט אר"נ שמא עיני' נתנה באחר ר"ל דמדינא איני נאמנת ואיכא נפקותא רבא לדינא דאי מהימנת מדינא רק משום נתנה עיני' באחר אפקוה רבנן לקידושי' מינה וה"ל פנוי' למפרע ואי מדינא לא מהימנת לא עבדי רבנן תקנתא כלל והיא א"א גמורה עד השתא וא"כ איך לא נשמר ר"נ בדבריו אע"כ יודע הי' ר"נ דעובדא הכי הוה שהיא האמינה לבעלה שלא בא עלי' כלל ומ"ש דלמא חד מהנהו אהלוי' לאו בלשון ס' אמרה אלא בלשון תמי' קיימת כי הגות הוא בלשון לומר כן כמובן וא"כ תיהדר ק' לדוכתי' וקמה ניצבה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:98:5)

**והנלע"ד**עפ"י מה דאמר ר' יוסף בגטין כ"ג וסתמא דתלמודא בחולין צ"ו איך סומא מותר באשתו ובני אדם מותרי' בנשותיהם בלילה אלא בט"ע דקלא וע"כ ה"ה בהיפוך שהאשה לא הותר לבעלה אלא ע"י ט"ע דקלא ומכ"ש בשיש באותו חדר נכרי' לני' שם פשיטא שיש לחוש אם לא ע"י בדיקת ט"ע דקלא וא"כ קשה מאי פסקא דהתוס' והר"ן שהי' באשת כהן דאי באשת ישראל אין לך אונס גדול מזה שסבורה שהי' בעלה ולדבריהם מיירי בשבדקה בט"ע דקלא והשוו שאז היתה אנוסה מאן לימא לן דילמא לא בדקה כלל ואי בדקה הי' מכרת שאינו בעלה ומדלא עבדה מאי דה"ל למיעבד ה"ל רצון ונאסרה על בעלה ישראל וצ"ל דס"ל להר"ן לאו כ"ע דינא גמירא ואי לא ידעה הדין שצריכה לבדוק בט"ע ה"ל נמי שוגגת ואע"ג דמהרי"ק שורש קי"ז מוכחי בראיות ברורות דשוגגת דאומרת מותרת לזנות נאסרה על בעלה משום נהי דלא מעלה מעל בה' מ"מ מעלה מעל באישה היינו דוקא שהזנות הי' ברצונה אבל הכא שטעתה בדין שצריכה לבדוק ולא בדקה אפי' מעל באישה לא מיקרי ומשו"ה מוקי לי' תוס' והר"ן באשת כהן כנ"ל וכ"ז למסקנת הר"ן אבל לפי הס"ד דעקרוהו רבנן לקידושי' מיני' תאומן בנבעלה לפסול מוקמי' ההיא דאהלוי' באשת ישראל ובלא בדקה בט"ע דקלא ונימא דהוה קרוב למזיד בכה"ג והרי באמת מסיים הר"ן שאינו במשמע כנלע"ד נכון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:98:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:98:6)

**ואין**מצאתי לי בחי' רשב"א שלהי נדרים שכ' דבכהן איירי א"נ בישראל ולמי שרוצה להחמיר על עצמו שאין אשה נאסרת אלא בעדים או בקינוי וסתירה מבואר מדבריו דס"ל דלא מיחשיב אונס דאי ס"ד דמיחשב אונס אין לומר שיהי' ראוי להחמיר על עצמו אע"כ מיחשב רצון אלא מ"מ הואיל וליכא עדים וקינוי וסתירה הי' מותרת מן התורה אפי' הוא והיא יודעי' שזינתה ועמ"ש התוס' כתובות ט' ע"א ובזה ראוי להחמיר על עצמו זהו כוונת רשב"א ומבואר מדבריו דלא הוה אונס ומטעם שכתבתי לעיל ועיי' יש"ש פג"ה מ"ש בההיא דט"ע דקלא ומ"מ בכי האי גוני דהי' גוים אהלויי בחדרם ה"ל למיחש ולמיבדק בט"ע דקלא: פ"ב כאור בקר ליום ה' ט"ז אדר תקע"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:1)

**שלום**להרב המופלג המאה"ג כבוד מה' טובי' כ"ץ נ"י אב"ד דק"ק גיסונג יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:2)

**בחזירתי**מבאדען מצאתי כמה וכמה מכתבים הצריכים להשיב לשעתן ובתוכם גם מכתב מעלתו ומלבד רב טרדותי עוד אני חוץ למחיצת עוסק ברפואות וספרים אינם אתי לעיי' ומעלתו נחץ עלי כדי להודיע הדברים למחות' הגאון מו"ה בונם גינס נ"י אב"ד דק"ק מ"ד טרם יסע לדרכו לחיים ולשלום אמרתי ויהי מה אשיב בקצרה בלי עיון ואסמוך על המעיין ובפרט על מחות' הגאון הנ"ל שגם הוא ישים עיונו על הדברים וישמע חכם ויוסיף לקח טוב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:3)

**שאלתו**אודות איש א' אחר ב' שנים לנישואי אשתו ברחה מעמו ונעלמה מעין כל חי ולא מחמת קטטה כלל כן העיד ע"א שהי' הזוג מתגוררי' בביתו שלא הי' שום קטטה ביניהם ולא נתן הבעל אצבע בין שיני' רק בפתע פתאו' נעלמה וזה חמש שנים לא נודע מה הי' לה אחר כמה חקירות ודרישות בכל אופן האפשרי גם אמר הבעל שיש לה אוטם ברחם ואינה ראוי' לתשמיש כלל שעסק עמה ברפואות אצל כמה רופאים והכל ללא הועיל והתשמיש קשה לה מאוד וכן העיד ע"ז ע"א ששמע כן מפי האשה עצמה והנה זה האיש עדיין לא קיים פ"ו ושרוי' בלא חומה ובלא שמחה וצערא דגופי' וכמה איסורי' המסתעפי' מזה ע"כ רוצה שנעיי' בדינו למצוא היתר לישא אשה ואם נחמיר עליו להצריכו מאה רבנים מג' מדינות נפל פיתא בבירא כי איש עני ואביון הוא ולא יכול להדר אחר חתומים ע"כ מצוה לחפש בזכות' וכח דהתירא אלו תוכן דברי מעלתו וצלל במים אדירים וגם הכניס בין הדביקים דברי מחו' הגאון הנ"ל ובקשו ממנו לחוות דעתי הקלושה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:4)

**תשובה.**הנה אשה זו הנעלמה מעינינו יש להסתפק כמה ס' מה הי' לה. א' אולי מתה כבר מדלא באה לביתה מקום חיותה ואם מתה הבעל מותר לישא אחרת בלי ספק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:5)

**ב'**אולי המירה דתה ואז דינה שהבעל מזכה לה גט ע"י אחר אעפ"י שיש לומר הכא אין הגט זכות לה כיון שהתשמיש קשה לה לא תזנה בין הגוים מ"מ י"ל נהי שלא תזנה ממש מ"מ משגעונות ודברי כיעור לא תמלט ורוצה אשה בקב ותפלות וזכות הוא לה לדון כפנוי' ויזכה לה גט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:6)

**ג'**אולי נשטית מחמת שטות ברחה ולא חזרה וא"כ דינא שישליש לה גט וכתובה או יעמיד ערבות על הכתובה וכדומה. ד' אולי מחמת מרד ומעל ברחה ולא חזרה ומורדת אין לה כתובה אע"ג דצריכה התראה מ"מ היכי דלא אפשר שאני שברחה ולא ידענו מקומה אי' בודאי סגי בהא דישליש גט בלא כתובה ואם תבוא ותברר שהי' שוגג' נעיי' בדינה אבל לא לעגן הבעל בשביל זה. ה' אולי ע"י שום מעשה נולד בה מום ומחמת כיסופא ערקא לעלמא כי האי גברא חירוכא דיבמות קט"ו ע"א ולזה נאמר ממ"נ אי הי' מום גדול כ"כ שראוי לה להתבייש לחזור א"כ אי הות קמן כופי' אותה לקבל גט כמ"ש הרא"ש גבי נכפית דלא אלים כחה מכח הבעל שכופי' אותו לגרש במומי' גדולי' ואם אינה בפנינו א"כ לכה"פ נתיר לו לישא אשה ע"י השלשת גט כנשטתת ואם אין המום ראוי שתתבייש ואפ"ה מצערת לבעלה היינו מורדת דלעיל. ו' אולי אשתבאית בין הנכרים והובילו מרחוק לגור ומה תעשה עניי' זו ואלו היתה יכולה להודיע להבעל אי' מקום שבי' הי' מחויב לפדותה ולהיות אשתו כמקדמת דנא אך אולי היא נתונה בין שיני אריות ומלתעות כפירי' ומה תעשה ולזה הספק אסור לו לשא אחרת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:7)

**ומעתה**נבוא אל העיון הנה יש כאן כמה ספיקות וס"ס להתיר ורק ס' א' לאסור דלמא אשתבאית ול"ל שם אונס חד הוא משום דכל ס' מתיר יותר מחבירו וא"כ נתירו לכה"פ לישא אחרת כחומר שבכולם וכאשר יבואר אי"ה אלא שי"ל נוקמא אחזקת חי ובחזקת צדקת שלא המירה ושלא תמרוד על בעלה בלי שום קטטה ובחזקת הגוף שלא נולד בה מום ובטלו כל הספיקות ונאמר אשתבאית בודאי ואע"ג דלכאורה שבוי' ע"י אונס הוה מיעוטא דידיע הוא במדינתנו לא שכיחא שבי' כלל ואפי' בשיש מלחמה בעולם ויש אלהי' שופטי' בארץ ואפילו באו קדרי' מרחוק ונטלוה מ"מ בעברה דרך עיירות ומקומות מדינתינו אם תזעק בחבלי' יעשו לה דין ואם לא צוחה ושתקה היינו מומרת ברצון וכדאמרי' בגיטין נ"ח ע"ב אין אנפרות בבבל ולא משכחת לי' אלא בדרך רחוקה ונפלאה וליכא אלא מיעוטא מ"מ נימא סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רובא וה"ל פלגא ופלגא ומס' לא נתיר חר"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:8)

**לזה**נאמר דהאי ספיקא דשבי' אפי' מיעוטא דמיעוטא לא הוה דודאי אם יצאה מדעת למקום יערות ושכיחא שיירות ושוללי' שלא מדעת הבעל ויצאה מחזקת בנות ישראל הכשרים אשר כר' בני כל כבודה בת מלך פנימה דאע"ג דאמרי' בגיטין י"ב ע"ב מהו דתימא כ"כ ב"מ פנימה קמ"ל משמע דלא אמרי' הכי וי"ל לזה כ' רש"י כ"י בני מלכים הם ור"ל דהא תלי' בשיטה דכ"י ב"מ בשבת קכ"ח ע"א ולא קיי"ל כשיטה אבל כד מעיינת שפיר הא ליתא דסתמא דתלמודא דיבמות ע"ז ע"א קיי"ל הלכתא הך חזקה אפי' בנשי א"י הדיוטו' שאינם ב"מ כ"ש בנות ישראל הצנועות ודאמרי' בגיטין קמ"ל ר"ל דאפ"ה מ"ל צאי מעשי ידיך אבל האמת דכל כבודה בת מלך פנימה ודברי רש"י דתלי' בשיטה צ"ע ולפ"ז אם יצאה מדעת ונשתבאית אעפ"י שעתה חזרה בה ורוצית לשוב לבעלה אלא שעומדת במאסרה מ"מ ה"ל תחלתה בפשיעה ועדיין בתמרורתה עומדת ודינה כמורדת או כעוברת על דת ולומר שבאו שבאי' לביתה ושבוה היינו אונסא דלא שכיחא כלל שלא ידע אדם מזה דבר ולא צעקה בעיר ולא נודע מעולם שבאו שוללי' לעיר ולוקחי נפשות במדינתנו ליכא ולומר שנשתטית ויצאה מדעתה והוציאה רוח רעה אל מקום לסטי' ושבוה ועתה נתרפאי' ועומדת בשבי' א"כ היינו מיעוטא דמיעוטא דל"ש כלל ובשגם צריכי' להוציא' מחזקת בריאות ולומר נשתטית וחזרה ונתרפאי' וכה"ג לא סמכי' לחזקה למיעבד פלגא ופלגא וה"ל רובא להתירא ורוב עדיף מחזקה ושרי' הבעל לישא אשה עפ"י שיתבאר לפנינו אי"ה ובודאי אי הי' חומרא דאשת איש הי' חוששי' קצת לסברת האומרי' דרובא לא עדיף מתרי חזקות דהיינו חזקת חי דבעל וחזקת איסור א"א דאשה וה"נ חזקת חי דאשה וחזקת חרגמ"ה דמוטל אקרקפתא דגברא אבל כיון דבלא"ה הרבה חולקים אסברא זו ולא מחלקי' בין חד לב' חזקה והכא דליכא חומרא דא"א לא נחוש להחמיר כולי האי ואי הוה נמי פלגא ופלגא מ"מ מסתיין דע"י מיעוט וחזקה הא דנעשה פלגא ולפ"ז ה"ל ס' שקול בלי חזקת אי' דהרי ע"י החזקה הוא דנעביד אותה לפלגא וכיון דהס' שקול נימא אנן הא פליגי אי חרם דאורי' וס' להחמיר או לא ויעיי' במשפטי החרם לרמב"ן שבסוף תשו' המיוחסת וצל"ע קצת דכל' חילי דרמב"ן מפסוק וכל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה והתם מיירי מחרמו של מלך או הממונה על כל ישראל כב"ד הגדול שבירושלם ועיי' מ"ש הוא ז"ל בנימוקי תורה על פסוק זה אבל כגון זה לית לן מ"מ מי יכניס ראשו במה שהלכו בו נמושות ועכ"פ חזי לאצטרופי דעת הסוברי' שהוא רק דרבנן וס' להקל ולהאומרי' נמי שס' להחמיר האיכא דס"ל דלא החרי' אלא עד סוף אלף החמישי ומכאן ואילך אינו אלא קבלה בעלמא דלא מצינו בשום מקום שחזרו ונמנה על ככה להחזיק החרם ונראה דתלי' בפלוגתת הפוסקי' בחרם לזמן ועבר הזמן עיי' תוס' סוגי' דבמשוך היובל ולהך שיטה כיון שלא נמנו להתירו בפירוש הרי החרם במקומו מ"מ לאידך דעת בטל החרם וליכא אלא קבלה ומנהג וספיקו להקל וכן דעת תוס' ורא"ש ומרדכי שם להקל דלא כרש"י סנהדרין נ"ט ע"ב ואפי' אי נימא דגם אחר אלף החמישי גזר ונימא ס' להחמיר ונימא הכא ליכא אלא ס' א' מ"מ דלמא הלכה כרוב הפוסקים דבמקום מצוה ובטול פ"ו לא גזר כלל וכיון דאיכא כל הני ספיקות וצרוף דיעות הרבה נ"ל להקל עפ"י התנאי' שיתבארו בסוף אי"ה ונראה דלא צריך מאה רבנים דחומרא זו של מאה רבנים שהעיד הכל בו והחזיק בו הב"ח סי' מדבריהם בעצמם מבואר שאינו מגוף החרם והנושא ב' נשים עפ"י הוראות חכמים אפי' ליכא מאה רבנים לא עבר חרם עכ"פ וא"כ הכא דאיכא ס' מתה ס' המירה ג"כ א"כ לא צריכנ' מאה רבנים דלענין זה בודאי מועיל הס"ס:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:9)

**אך**כ"ז אי הי' לנו ב' עדים שיצאה בלי קטטה בינו לבינה והוא לא נתן אצבע בין שיני' אבל ליכא אלא ע"א ע"ז נוקמא אחזקת רוב נשים דלא מרדה ולא פסקה לחיותה ממקום בעלה בלי שהכה אותה או עשה לה דברים שא"א לסבול וא"כ כדין ברחה. והנה הב"ש רסי' קנ"ח החליט דע"א לא מהימן להתיר לבעל לישא אשה במקום חרגמ"ה וראיתי מעלתו מזדנז בדבר והנה ר"פ יש בכור אמרי' בתחלת עדות אשה אחמרו רבנן ובסופו הקילו להאמין ע"א עפ"י אשה ועבד ובתשובה האחרת בארתי הענין דהנה בודאי בא"א החמירו יותר משארי איסורים ולא אזלי' אפי' בתר רובא במשלא"ס כמ"ש תוס' ספ"ק דב"מ אך בשארי איסורים דליכא חומרא א"א הקילו משום עגונא דאתתא והנה מן התורה אפי' דבר הברור לנו ע"י ע"א או אשה ופסולי עדות אסור לב"ד לסמוך עליה' ולהורות ועוברי' על לאו לא יקום ע"א ומוני המצות מנו זה ללאו וכבר עמד בזה בס' מעיין חכמה להקשות איך חוששי' להחמיר המקדש בע"א הא עוברי' על ל"ת ע"ש והנה ידעו חז"ל בברור כל שע"א וכדומה מעיד מת בעלה ונתברר העדות באופן שאין בו ס' פי' שלא יהי' משלא"ס ואיכא היכירא פרצוף פנים עם החוטם עם כל החומרו' הראוי' לא"א רק דליכא כאן אלא ע"א מ"מ כיון דאיכא חזקה מלתא דעבידא לאגלוי' לא משקרי בי' אינשי דשמא יבוא הבעל ברגליו א"נ משום דאתתא דייקא ומנסבא עי"ז ברור לנו שמת והבא עלי' אינו במיתה שכבר נתברר שמת בעלה וליכא אלא משום אי' לדון עפ"י ע"א ועדי' פסולי' וזה האיסור אינו נוגע באי' א"א ועריות בזה הקילו משום עגונא ועיי' לשון רמב"ם ספי"ג מגירושין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:10)

**והנה**בענין ע"א שמתה האשה להתיר הבעל מכבלי חרגמ"ה תלי' בטעמא אי קיי"ל מטעם מילתא עבידא לאגלוי' ה"נ כן שמא תבוא האשה ברגלי' נמצא תו ליכא כאן אי' חרגמ"ה דודאי אמת שמתה האשה ורק משום אי' קבלת ע"א לזה נאמר דכשם שהקילו משום עיגון דידה ה"נ הקילו משום עיגון דידי' וכמ"ש הרא"ש שלא נחמיר החמירו בבעל יותר מבאשה אך לטעמא משום חומר שהחמרת דייקא ומנסבא וזה לא שייך בבעל דליכא חומר נמצא איכא ס' בגוף העדות אם הוא אמת או לא וזה לא הקלנו באשה ולא נקל גם בבעל משו"ה החמיר הריב"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:11)

**וכ"ז**הוצרך בע"א אומר מת אך בנידן דילן ע"א אומר מורדת היא או ע"א אומר שהודי' דגופה אטום לית דין ולית דיינא דלא מהימן מ"מ אולי יש צד להקל ולומר דהרי קיי"ל ע"א אומר הודה מנה וע"א אומר לוה מנה מצטרפי' לחייבו מנה וה"נ ע"א אומר היא הודי' שראוי להתגרש בע"כ או לישא אחרת מפני שאינה ראוי להוליד בשום אופן וע"א מעיד שעשתה מעשי מורדת ומבין שניהם הצד השוה להתיר לו חרגמ"ה וה"ל ב' עדים ותבנא לדינא הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:12)

**אך**בכל זאת מיראי הוראה אני להורות דבר חדש כזה בשגם בלי עיון בשום ס' והיות כי משמע מלשון השאלה כי הי' אפשר לגבות עדות מהרבה נשים היודעות מעוצר רחמה ועדות כזה מסורה לנשים כמו ב' מקומות בבה"כ בעזרת נשים וכמו רועי' שמאמינים במקום דלא שכיחא אלא הם ואז נצרף גם עדות ב' האנשים ואז נתיר לו לישא אשה אחרת בתנאי שישליש או יעמיד ערבות על כתובתה כאילו אינה מומרת ומורדת וגם יזכה לה גט ע"י א' כאלו היא מומרת ומ"מ ישמור השליח הגט לתתו בידה אם תבוא וגם ישבע הבעל שבועת התורה באם תתברר שהאשה עתה שוטית ולכשתתרפ' ותבוא לקבל גיטה מיד השליח מיד בלי עיכוב יעמוד עצמו לב"ד ויעשה כהוראתם וזה מפני ערעורם של חכמי ליסא דמייתי בהגה' משנה למלך פ"ו מגירושין ובמרכבת המשנה שם מחו להו אמוחא ובנב"י חע"א סי' ג' חש לדבריהם ובתשובה א' הארכתי מאוד בזה [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' י"א] והעליתי להחמיר ע"כ יעשו כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:13)

**אע"ג**דאכתי יש לפקפק אם יהי' עדות נשים על עוצר הרחם מ"מ ליכא אלא מקום מצוה ומאן לימא לן דמותר לישא אשה אחרת במקום מצוה אי לאו משום כל ספקתנו הנ"ל ואהני ליכא אלא חד סהדא ומסתמא לא ברחה אלא מתוך קטטה והוא נתן אצבע בין שיני'. לזה י"ל כיון שהאמת שמשים שלום בבית בטל (לשון הש"ס בשבת קנ"ב ע"א) דא"כ לו יהי' שהי' לו קטטה עמה לפעמים לא מיקרי נתן אצבע בין שיני' כי הגרמה ממנה אע"ג דאנוסה היא בדבר כן דעתי נוטה ואם יסכים עמי הגאון מחו' נ"י יכתוב הסכמתו בשולי המכתב ולמטינא שיבא מכשורי הכ"ד הכותב בחפזי. פ"ב נגהי ליום ה' ט' אלול תקע"ז לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:99:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:99:14)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרבני המופלג חרוץ ושנון למעלה חן ולמטה חנן כש"ת מו"ה איצק נ"י גראן מופלא בין אנשים אפרתים תרעתים סוכתים בק"ק טרענשין יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:2)

**אני**פה בקרית חוצות כמנהגי בשלהי קייטי הובא לפני יקרתו אשר נפשו היפה בשאלתו וז"ל זה היום וכו' אשר א' בא אלי בחדרי במסתרים וכו' והוא כי אשתו הודית לפניו טמאה אני שזניתי ברצון עם נואף פלוני פעמים לכן עשה כרצונך כי חטאי גדול מנשוא אם אכסה ממך דבר זה ושאל האיש איך יתנהג ואיך יעשה והנה כעת אמרתי לו שיפרוש ממנה והוא ישן בין האנשים וכו' עד בוא יבוא פתרון וכו' עכ"ל לענינינו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:3)

**הנה**האיש הלזה אם לבבו יבין כי ראוי להאמין להאשה והוא מאמין נהי אם היא חוזרת ואינה רוצית להתגרש נפלין ברברבתא משום חרדר"ג לגרש בע"כ כמ"ש תוס' שלהי נדרים ומהרי"ק ובש"ע מ"מ הכא שהיא מרוצית לקבל הדין ואומרת כרצונך עשה והוא מאמין לדבריה א"כ אין כאן ס' שמחוייב לגרשה ובהא לא הי' מעלתו מסתפק אך ע"כ צ"ל שהבעל אינו מאמין בלבו ואינו חפץ בגירושין והספק אם מחויב לתת מקום לדברי' או לא כי אעפ"י שבלשון השאלה לא נתן מקום לספק כלל מ"מ מדברי עומק פלפולו דמעלתו ניכר מקום הספק אשר ז"ל וכאן איכא רגלים לדבר שנכנס הלזה והורגל בבית הזה אם אין האיש בביתו עכ"ל עוד כ' מעלתו לקמן והנה בנידון דידן איכא נמי התירא דאירכוסי הוה מרכס דהבעל בא לפעמים לביתו ולא אסתתר הנואף ממנו ואדרבא הי' מדבר עמו באהבה וריעות כדבר איש אל רעהו עכ"ל עפ"י הדברים האלו מבוארים שאלת חכם חצי תשובה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:4)

**ולהיות**עתה נפיקנא לקרייתא אין אתי להאריך ולפקח ולווכח באריכות פלפולו וגם לא לעיין בתשו' האחרונים כי אינם נמצאים פה ורק אך אברר הסוגי' כיד ה' הטובה וממילא רוחא שמעתא בעזה"י ובין הבתרים ימצא תשובה על אלו הנאמרים במכתבו באורך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:5)

**גרסי'**שילהי נדרים בראשונה הי' אומרים ג' נשים וכו' חזרו לומר וכו' האומרת טמאה אני לך תביא ראי' לדברי' וכו' והקשה הר"ן הא עכ"פ היא שויתה אנפשה חד"א פי' דבמשנה ראשונה היתה נאמנת טפי משאר ע"א באיסורי' חדא דחזקה לא מבזי' נפשה לומר שקר ועוד דבמה שבידו כל ע"א נאמן ושוב כשראו קלקול הדורות לא האמינה על הבעל אבל עכ"פ אדם נאמן על עצמה ושויתה נפשה חד"א והנה הך דחד"א פשיטא לי' להר"ן דאמרי' אפי בלי שום רגלים לדבר דכל אדם יכול לאסור על עצמו המותר לו והנה בסוגי' דפ"פ בכתובות ט' ע"א הבעל טוען פ"פ ואין שום רגלים לדבר שזינתה אך הוא טען פ"פ מצאתי ופ"פ כקינוי וסתירה וכרגלים לדבר דמי פי' כאלו הוא מצא רגלים לדבר שזינתה ואסורה לו כך טוען הוא שיש לו רגלים שזינתה אך לנו אין רגלים שאומר אמת ומ"מ נאמן לאוסרה עליו ופי' ששוב חוזר בו ורוצה לקיימה דאי רוצה לגרשה מי ימחה בידו הא אשה מתגרשת בע"כ ומכתובה לא מיירי ר"א התם בריש שמעתא אלא מנאמן לאוסרה ומיירי שחוזר בו ורוצה לקיימה וקאמר נאמן לאוסרה ופריך פשיטא הא תנן הוא אסור בקרובותי' וכו' מכל זה מבואר בפשיטות דאפי' אין לנו שום רגלים לדבר שייך חד"א ומזה פשוט זה הדין בכל הפוסקים ובריש הל' שחיטה גבי טבח שעשה סי' בראש הכבש ובהעיד על השוחט שהוציא טרפה מת"י בכל אלו אין רגלים לדבר ומ"מ איהו שוי' אנפשיה חד"א ולא מצי למיהדר בי' בלי אמתלא מקובלת ואמנם בטעם הדבר נבוכו הראשונים ובמהרי"ט כ' שהוא כעין קבלה ונדר גדול וצ"ל דאינו כעין נדר שיש לו היתר בשלשה או ע"י הפרת הבעל אלא שיש לו יכולת להכניס הדבר זה בכלל כריתות ברית התורה שהשביע מרע"ה את ישראל ע"ד המקום ועל דעתו שאין לו היתר וה"נ איהו אמר שקרובותי' של זו הם עליו בכלל שבועת ברית עריות שבתורה וכדומה והארכתי בזה במקום אחר ואין כאן מקומו ועכ"פ פשוט להר"ן ולכל הפוסקים דשוי' אנפשה חד"א לא בעי לא רגלים לדבר ולא שום סבר' ולא כמו שהאריך מעלתו ומשו"ה הוקשה להר"ן ודבריו של מעלתו אפסקי מהראי' יבואו לפנינו אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:6)

**ובתחלה**כ' הר"ן דיש כח ביד חכמים וכו' ושוב הקשה ע"ז קום ועשה שאני ובאמת זה תלי' בגרסאות במס' יבמות כמ"ש בחי' רשב"א וע"ש ביבמות צ' ע"ב ובתוס' נזיר מ"ג ע"ב ד"ה והאי וכו' בסוף הדבור ובחי' רשב"א דיבמות שם שוב כ' די"א אפקועינהו רבנן לקידושין והקשה ע"ז נבעלה לפסול מא"ל דלא תהי' נאמנת ואינה במשמע עכ"ל וכוונתו במ"ש ואינו במשמע היינו מדאמרו לקמן הנהו אהוליי נכרים וכו' והוה ס"ל להר"ן דס"ל להי"מ דהאי עובדא ברצון ולישראל הוה והא דנתחלף לה בעל כי היכי דחייבת חטאת ה"נ לא מקרי אונס לגבי בעל אבל נבעלה אפי' באונס לפסול פסולה לכהונה אבל הר"ן כ' דלא משמע כן כמ"ש הוא לקמן דנתחלף בעל בבעל מיחשב אונס ומותרת לישראל וע"כ עובדא דאהלוי' לכהן הוה ואפ"ה שרי למשנה אחרונה ולא משום הפקעת קידושין ובאמת יש בזה חידוש דין דבאומרת מותר לא הוה מעלה מעל בה' ועובדא כעין אסתר מותרת אפי' לכתחלה להבעל לו ומ"מ מקרי מעל מעל באשה והו"ל מזיד לגבי אשה ואסורה לו ובנתחלף הוה היפוך חייבת חטאת לגבוה ואונס לגבי בעלה מ"מ הוה ס"ל להר"ן דאותן המפורשים לא ס"ל הכי וע"כ כ' הר"ן דלא משמע לי' כן ויש לחלק בין נתחלף דהני אהלויי להוחלפו דיבמות י"ג ע"ב התם ודאי אונס גמור הוא [עיין לעיל סי' צ"ח]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:7)

**והנה**טרם אבוא למסקנת הר"ן אבאר מ"ש תוס' והרשב"א בשם הר"א דלא הוזהרו הפסולות להנשא לכשרות והנה דברי ר"א כפשוטן כמבואר מלשונו של חי' הרשב"א והוא דס"ל הא דקיי"ל ביבמות פ"ד ע"ב לא יקחו כל היכי דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת הכל לפי מה שמביאתו לאיסור ולא משום לפני עוור לחוד אלא כך הוא הדין שע"י שמביאתו לאיסור היא מוזהרת והרי זה כמו לא תשיך א' הלוה וא' המלוה ומ"מ אי לאו משום מלוה אין הלוה מוזהר כמ"ש תוס' ב"מ ע"א ד"ה מעות וכו' יע"ש וה"נ דכוותי' וא"כ הכא שהיא עשתה את שלה ואומרת לו טמאה אני והדין הוא שא"צ להאמינה ומותרת לו שוב אין עליו עון אשר חטא זה הי' כוונתו הר"א ולזה נתכוין רשב"א בחידושיו אלא תינח למ"ד לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולות רק הכא דכתיב לא יקחו י"ל דהיא אינה מוזהרת אלא משום לתא דבעל וכן הוא האמת לדינא אבל עכ"פ למ"ד התם דבעלמא נמי הוזהרו הכשרות להנשא לפסולות א"כ הכא האשה מעצמה מוזהרת ותיקשי אהך מ"ד ממשנה אחרונה ולזה י"ל דהך מ"ד ס"ל כהך לישני ביבמות ב"ד מתני' לעקור דבר מה"ת אפי' בקום ועשה למגדר מילתא ועדיין לא הועיל הר"א אלא בפיסול כהונה שייך היא לא מוזהרת אלא משום לתא דידי' אך בישראל ברצון דהיא אסורה משום סוטה משום איסורא דגופה לא שייך תי' הר"א למ"ד אין כח ביד חכמים לעקור בקום ועשה לזה י"ל אפקועינהו רבנן לקידושין נמצא ג' תירוצים צריכים להדדי וכן ראיתי בחי' ריטב"א לנדרים דמערבב ומבלבל הני ג' סברות הנ"ל ואין מובן לדבריו אם לא כאשר פירשתי ואין אותו ספר פה במחיצתי לולי כן הייתי מעתיק לשונו כי אינינו בנמצא. אמנם הר"ן לא ניחא לי' בכ"ז ותי' דמדינא גם למ"ר אין להאמינה להפקיע א"ע משיעבוד בעלה רק משום דמבזה נפשה כולי האי האמינוהו שוב אוקמא אדין תורה והנה בודאי הך למשוי' נפשה חד"א שהוא כעין נדר בודאי היכי דמשועבדת לבעלה לאו כל כמינה להפקיע שעבודה זה מבואר לכל הבקי קצת בנדרים אך תינח כשהיא חוזרת בה ואנחנו באי' לאוסרה מטעם דכבר שוי' נפשה חד"א ולא מצית הדרה מנדרה לזה י"ל דלאו כל כמינה לנדור להפקיע שיעבוד בעלה אבל הכא שעומדת בדבריה וצווחת יודע אני בעצמי שאני אסורה לשמשך קשה הדבר קצת ומ"מ עשה אזנך כאפרכסת לשמוע דברי הר"ן דלאו כל כמינה ומחויבת לשמשתו עפ"י משנה אחרונה אחר שהעמידו על דין תורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:8)

**ועפ"י**שיטה זו כ' הר"ן לקמן שלהי נדרים בעובדא דאירכוסי הוה מרכס דמיירי רק לחומרת בעל נפש ולא מדינא דאפי' אומרת טמאה אני לך בהדי ארכוסי מ"מ כיון דע"י אירכוסי לחוד לא אסירי לאו כל כמותה להפקיע עצמה משעבוד בעלה ע"י דבריו וע"כ לא מיירי אלא לחומרת בעל נפש בעלמא ולפ"ז היכי דאיכא חדרגמ"ה אפי' חומרא לבעל נפש ליכא אם לא תתרצה לקבל גט ואמנם תוס' ורא"ש יבמות כ"ה ריש ע"א כ' דמיירי גבי אירכוסי באומרת ג"כ טמאה אני לך וע"י רגלים לדבר דאירכס היתה נאמנת וע"ז הני סברות דארכוסי הוה מירכס שרי' ושוב הקשו איך תשתרו על הך סברות ת"ל משום דשוי' נפשה חד"א ותי' רוב נשים משקרות בכך פי' ולא אמרי' חד"א אלא היכא שהאומר כן מהימן לנו שהוא סובר כן באמת אע"ג דאנחנו לא חיישי' לדבריו ולדידן שרי' אותו הדבר מ"מ לדידי' אסור שהרי הוא באומן סבור שהיא אסור לו אבל אם מיד הבינו מדבריו כי דברי התול ושחוק המה כגון הכא דרוב נשים משקרות בכך לא נאסר מעולם אפי' על עצמה ומשמע מפסקי מהרא"י דאמשנה אחרונה לא קשי' לתוס' ורא"ש הא שוי' נפשה חד"א דפשיטא להו הך דרוב נשים משקרות ואוקי הך אתתא בחזקת כשרות שלא זנו אלא נתנה עיני' באחר ורוצה להציעה לו מטות בהיתר ומשקרות אבל הכא דאיכא רגלים לדבר דהרי הוה מהרזק פי' הי' סגור עמה בחדר סגור ומסוגר ועברה על יחוד דאוריית' כבר יצאה מרוב נשים ונימא שפיר שוי' נפשה חד"א אפ"ה תירצו תוס' דרוב נשים משקרות משו"ה מהני סבר' כ"ד אירכוסי הוה מרכס להתיר אבל בלא הך סבר' תיאסר ע"י רגלים לדבר משא"כ להר"ן מותרת אפי' גבי מהרזק ואמנם מתוס' פ' אעפ"י ופ"ק דכתובות משמע דס"ל אפי' הני סבר' לא מהני היכי דאמרה טמאה אני לך וע"כ מיירי בלא אמרה טמאה אני לך אלא דנואף שאני או מיירי לאוסרה לבועל ולא לבעל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:9)

**ולולי**דברי מהרא"י הי' אפשר לומר תוס' פ"ב דיבמות ורא"ש ס"ל במ"א גבי אשת כהן לא שייך שוי' נפשה חד"א משום דס"ל כהר"א דהיא אינה מוזהרת ורק גבי אירכס דמיירי באשת ישראל הוצרכו לומר דכיון דרובא משקרא וי"ל הואיל ואיכא נמי הנך סבר' אבל בלא הנך סברו' אפי' בלא רגלים לדבר נמי אסירא ומתני' שאני משום דהיא אינה מוזהרת והיינו דמייתי רא"ש שם ספ"ב דיבמות ראי' מרב ששת משום דלא תימא במתני' משום דאשה אינה מוזהרת אבל מר' ששת דמתירה בתרומה מוכח שפיר דרוב נשים משקרות ולראי' זו בודאי מוכח דס"ל בליכא רגלים לדבר לא מהימנא טמאה אני לך אך הרא"ש חזר בו וכ' אפשר ר"ש מיירי בחוזרת בו ונותנת אמתלא פי' היינו אמתלא שאומרת לא אמרת מעיקרא אלא להפקיע עצמי מבעלי והא דאיצטרך ר"ש לומר שלא להוציא לעז ורבא פליג ולא מועיל אמתלא צ"ע קצת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:10)

**וי"ל**קצת דהנה לכאורה מ"ש יש כח ביד חכמים וכו' כתבתי במ"א דהנך מפורשים מודים נמי להך סבר' דרוב נשים משקרות וע"כ החליטו חכמים שנתנה עיני' באחר גם זו והתירה אך אחר זמן שכבר נודע ומפורסם שאין אשה מהימנת בכך שוב ממש נוכל להחליט דלא מבזה נפשה על מגנא כי ידעה שלא נכוף לבעלה להוציאה וא"כ הי' לנו להחזיר הדבר למשנה ראשונה אלא אם נחזור הדבר שוב כל פריצה תתלה נפשה באחר ותאמר טמאה אני לך ע"כ א"א להחזיר הדבר לישנו נמצא עכשיו אין אנו בטוחין שאשה זו משקרת אך משום יש כח ביד חכמים להניח הדבר על תקנה ראשונה ושם ביארתיו ג"כ הא דמשום הוצאת לעז על בני' מתירה ר"ש בתרומה הכל הולך לטעם משנתינו כי יודעת הפרוצה אעפ"י שלא נכוף להוציא מ"מ כיון שתיאסר בתרומה ויהי' עי"ז לעז על בני' ממילא יוציאה בעלה שלא ישחית נחלתו ואכתי תתן עיני' באחר ע"כ הותרה בתרומה ורבא ס"ל כיון דאפשר לכל אשת כהן בחולין אין כאן הוצאת לעז דיאמרו אית לי' חולין מרובי' ותרומה לית לי' וא"א להאשה שתסמוך ע"ז להתגרש מבעלה ושם בארה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:11)

**ומעתה**י"ל בודאי כ"ז שלא חזרה בה נהי מותרת לבעלה ולא חיישי' לחד"א משום דהיא אינה מוזהרת מ"מ בתרומה אסורה אך ר"ש מיירי שחזרה בו ונותנת אמתלא לא אמרת אלא לצאת מהבעל ואי תימא כבר נתפרסם שאין כופי' להוציאה ע"ז ונהי מ"מ תקנה לא זזה ממקומה מ"מ בתרומה תיאסר לזה י"ל האמתלא היא כך חשבתי נהי שאין כופי' להוציא מ"מ כשיראה הבעל שאני אסור בתרומה יחוש ללעז בניו ויוציאני ועכשיו שאני רואה שאינו חושש ללעז בניו הריני חוזר בי וס"ל לר"ש דאמתלא מהני ורבא פליג שאין זו אמתלא דמשום אי' תרומה לא יוציאה בעלה דאפשר בחולין כנ"ל וזה י"ל בכוונת הרא"ש אלא שקיצר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:12)

**היוצא**מדברינו אלו בנידון שלפנינו לשיטת הר"ן דס"ל אפי' ברגלים לדבר ובלא הני סברות נמי איתתא שרי רק לבעל נפש א"כ פשוט דאיתתא דא שרי בלי ספק ולתוס' ורא"ש ספ"ב דיבמות לפי הבנת מהרא"י היכי דאיכא רגלים לדבר אסירא אא"כ איכא סברות למעליותא וע"ז כ' מעלתו ה"נ איכא הני סברות וטפי מינייהו והתוס' פ"ק דכתובות ופ' אעפ"י דמשמע היכי דאיכא רגלים לדבר מהימני היינו רגלים כעין בש"ס שלהי נדרים דהוה נחבא עמה בחדר מסוגר ביחוד דאורייתא ולולי שאין אוסרי' על היחוד הי' ראוי לאסור על היחוד הזה לחוד אבל אדם דשכיח אצל שכונתו ולא נמצאו מעולם בהחבא או בפתח סגור וכמה פעמים בא הבעל ויודע מזה ולא קינא לה ולא מיחה בו ולא הרגיש נהי דרע ומר המעשה ואל תרבה שיחה עם האשה ומדי הרהור לא יצא או אפי' שארי שגעונות אבל להיות זה רגלים לדבר לא שמענו א"כ לא הנחת כמה בנות לא"א בדור הרע הזה ואין כאן חשש לפע"ד רק להך שיטה דנימא לעולם אשה מהימנת לשוי' נפשה חד"א אפי' בלא רגלים לדבר ומתני' באשת כהן דוקא משום דהיא אינה מוזהרת ור"ש לתרומה שחוזרת בה ועובדא דשלהי נדרים לא הותרה אלא משום צירוף הני סברות ומי יודע אם נידון דומה לקולא דהני סברות דאירכוסא הוה מרכס וניחא לי' דלימות מ"מ כיון דלרוב הדעות ולשטה אחרונה הנ"ל נמי לא ברירא לאיסור וכולי האי ואולי נ"ל דאיתתא שרי ויען כי מעלתו האריך קצת בדברי אמתלא שברמב"ם וראב"ד צויתי להעתיק לו פה מחי' במס' נדרים מה שי"ל בכוונתם וכוונת ה"ה ויותר אין לי להאריך וה' שנותיו יאריך דברי א"נ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:13)

**העתק.**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:14)

**וראיתי**ברשב"א שהקשה על שיטה הנ"ל דעכ"פ איך נתיר ס' איסור אע"כ משום גדר ויש כח ביד חכמים וכו' ע"ש ולכאורה צ"ע מה ספק איסור נשאר אחר שאמרו שקורי משקרת ואנן סהדי וצ"ל נהי בתחלה כשהי' כופי' להוציא עי"ז רבו הפרצות ושקורי משקרת מ"מ אחר שתקנו שלא תאומן ונתפרסם הדבר דור אחר דור מסתמ' שוב הי' לנו להאמין האומרת טמאה אני לך אע"ג די"ל דנשי לאו דינא גמירא וסבורה היתה שתאומן מ"מ חזקה ליכא דמשקרת ומידי ספיקא לא נפקא ואיך אנו מתירין ס' איסור דאורייתא ועכצ"ל אם נבטל תקנת משנה אחרונה א"כ יחזור הדבר לקלקולו ותתן עיני' באחר וא"כ ע"כ צ"ל שהוא גדר חכמים זה נ"ל סברת קו' הרשב"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:15)

**ועפ"י**הדברים והאמת האלו זכינו להבין פלוגתת הרמב"ם והראב"ד ודברי הה"מ פי"ח מאי' ביאה שנלאו כל חכמי לב לישבם ועי' מ"ל על דברי הה"מ התמוהים וביותר יש לתמוה על לשון הראב"ד שסיים באמתלא דקטטה ומה רצה בזה הלא האמתלא מפורסמת עיני' נתנה באחר אבל האמת יורה דרכו דהרמב"ם ס"ל דבודאי האשה נאמנת על עצמה כמ"ש הר"ן בטעם משנה הראשונה דאין דרכן של נשים לזלזל עצמן בכך אלא במשנה אחרונה משום גדר נגעו בי' ואחר מיתת בעלה תחזור לאיסור תרומה ולהנשא לכהן ולא יועיל אמתלא דקטטה הי' לה עם בעלה שאין שום אמתלא תספוק שתזלזל בעצמה לומר טמאה אני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:16)

**וראב"ד**סובר אין כח ביד חכמים למגדר בקום ועשה כהר"מ בר שניאור שבהריטב"א בחי' לנדרים דחזקה שקורי משקרת ולא נתקבלו דבריו מעולם ומ"מ לתרומה וה"ה להנשא לכהן אסורה שלא תהי' נשכרת בחטאה שנתנה עיני' באחר אבל אם אמרה אמתלא שלא משום עיני' נותנת באחר עשתה כן אלא שמבררת קטטה יש בינה לבעלה אמתלא טובה היא דס"ל רגילות נשים לשקר ולבזות עצמן לומר טמאה אני באמתלא כ"ש ובא הה"מ להוכיח דלא כהראב"ד מסוגיות דרפ"ב דכתובות מהימנת נאנסתי במגו דמוכת עץ להוציא ממון במיגו זו אע"ג דאין כאן אלא טענא מעליותא דבנאנסתי מבזת עצמה ופסלה מכהונה ואס"ד דלא איכפת לאשה לבזוי נפשה בכיוצא בזה איך נוציא ממון במגו זו אע"כ כהרמב"ם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:17)

**ושוב**כ' הה"מ אפי' נימא כהראב"ד דבדורות הראשונות שקורי הוי משקרי מ"מ השתא שנתפרסם שאינה נאמנת לבעלה ע"כ ליתא אלא משום גדר ואסורה לכהן אחר מיתת בעל הזה עי' ותבין כי נכונים דברים בעזה"י. יערגן הסמוך לק"ק פ"ב יום ג' כ"ה מנחם פקח לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:100:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:100:18)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:1)

**שלום**וכ"ט ושי"ט ישיג י"נ הרב החרוץ המופלג ומפורסם מוהר"ר ישראל נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק באנהארד ומצ"פ בק"ק דארדע והגליל יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:2)

**אחרי**ברכת מז"ט והרמת קרן הגבה למעלה אשיב קצת על דברי תורה והיות פר"מ העמוק עיון בפלפולא חריפתא ואני לא כן עמדי להשיב על כל פרט ולעיין בכל דברי גאונים אחרונים ותשובותיהם גם כי אין הזמן מספיק על כן והמעיין יבחר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:3)

**הנה**בלי ספק בעל שאמר שראה שזינתה אשתו ברצון כדמשמע מלשון תשובתו אעפ"י שאין מבואר כן בדברי השאלה מ"מ אם כן הוא א"כ מעיקור הדין שווי' אנפשי' חתיכה דאיסורא וענין חד"א מה הוא לא נעלמה ממנו פלפול בשעה"מ פ"ט מאישות הל' ט"ו ואותן ספרי גדולי ספרדים אינם מצוים בידינו לירד אל תוך כוונתם והענין נראה כיון שהוא מחזיק זה לאיסור קיבל על עצמו שיהי' זה האיסור בכלל שבועות הר סיני וענין קבלה הוא נדר דאוריית' לאו מטעם וענין קונם אלא כמו קבלת תענית ונפקא לן מבפיך זו צדקה כמבואר בר"ן נדרים ח' ע"א ד"ה עליו להשכים וכו' וחל אפי' על דבר שאין בו ממש כמו אשנה פרק זה וכמו קבלת תענית וחל אפי' במחשבה כמו צדקה ויעיין מ"ש ש"ך י"ד סי' רי"ג סק"ז שם רמז לעיין סי' רנ"ח סעיף י"ג ושם סעיף י"ג ברמ"א אם חשב וכו' אלא דאם אמר כופין לקיים עכ"ל כתבתי על גליון ש"ע שלי וז"ל לשון זה צ"ע פשיטא שאם אין אנו יודעין מחשבתו א"א לכופו ואם הוא הגיד לנו שככה חישב פשיטא שכופי' לקיים ובמרדכי שם כ' דלהכי אמרי' אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ולא אמרי' מחשבה לגבוה משום דמיירי מכפיות ב"ד וזה לא שייך במחשבה דהרי לא נדע מחשבתו עד שיאמר לנו ע"ש ובד"מ אות ג' ע"ש וא"כ לשון רמ"א מגומגם וכצ"ל וא"צ אמירה אלא אם אמר לנו שכבר חישב כופין אותו לקיים כנלע"ד נכון עכ"ל על הגליון שם ובדין כל קבלת דבר מצוה אפי' אין בו ממש כגון אשכים אשנה פרק זה אהא בתענית למחר ואפי' קבלה בלב מהני אם הסכים בהסכמה גמורה ולא ע"מ להוציא בפיו אלא שיהי' סגי לו במחשבה הרי נדר גדול נדר לאלקי ישראל אלא שיש לו היתר ע"י שאלה אמנם כ"ז במקבל עליו תוספות לצום ביום פלוני אכן מקבל עליו א' מאיסורי תורה כגון שאומר שראה אשתו זינתה ואסורה עליו באיסור סוטה הרי קיבל עליו דבר זה בשבועת הר סיני שאין לה היתר בשאלה ובזה יובנו דברי מג"א סי' תקנ"א סק"ז וק"ל: והנה הרשב"א בתשו' הובא בי"ד ססי' א' דאפי' עדים מכחישים מ"מ הוא נאמן על עצמו יותר ולכ"ע שרי ולדידי' אסור ובמ"ל פ"ט מאישות הל' ט"ו חתר למצוא חולקי' עליו והנה בכתובות בסוגי' דפ"פ בש"מ דמייתי שיטת תר"י דהיא נאמנת לומר משארסתני נאנסתי כ' רשב"א ושכ"כ ראב"ד דלא נאסרה אלא באומרת לא נבעלתי אבל בשותקת אנן טענינן עבורה להתירה כמו בחרשת לקמן ל"ו ע"א אלו דברי ראב"ד ורשב"א ואמנם מייתי שם הריטב"א הקשה אשיטת תר"י דתאומן פתחה סתום במגו משארסתני נאנסתי ותי' לא בעי' למפסלא נפשה מכהונה ומ"ע לא שכיח והנה לראב"ד ורשב"א ק' דתאומן שפתחה סתום במגו דשתקה אע"כ רשב"א לטעמי' דאפי' עדים לא יועילו מכ"ש מיגו הא אנן לדידן בלא"ה אין חוששי' לדבריו רק איהו שוי' אנפשי' חד"א ומה יועיל מגו אמנם הריטב"א שהקשה תאומן במגו ונדחק לתרץ ש"מ ס"ל אפי' נגד מגו לא נעשה חד"א ומכ"ש נגד עדים וצ"ל כיון דידעי' עפ"י עדים דשקורי משקר לא שייך בזה קבלה שקיבל על עצמו במאסר התורה ושבועת הר סיני שהרי שקר ענה וקבלה של תוספות ופרישות נמי לא שייך הכא ע"כ כי הדר בי' ורוצה לקיימה אין אנו אחראין לו והארכתי בזה יען כי הוא מפתח גדול בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:4)

**והנה**באומרת טמאה אני לך למשנה אחרונה דכופי' אותה ומשמשתו עי' חי' רשב"א שלהי נדרים וביותר בחי' ריטב"א שם ב' טעמים א' דרוב שקורי משקרא שא"א לה לצאת מבעלה והיא נתנה עיני' באחר ע"כ עשתה תחבולה זאת וכ"כ רא"ש פ"ב דיבמות וסברא זו שייך גם בבעל אחר תקנת רגמ"ה שלא לגרש בע"כ וכ"כ להדי' רשב"א בתשובה סי' אלף רל"ז במקום שגזר המלך שלא לגרש בע"כ אם לא עפ"י רשות ב"ד וכ' רשב"א כיון דלא מצי לגרש בע"כ וכ"ז שהיא אגידה בי' לא יהבי לי' אחרינא א"כ עיניו נתן באחרת ויש לנו לגדור גדר בפני הפריצים שלא לזלזל בבנות ישראל אע"ג דהתם הי' רגלים לדבר שהבעל משקר מ"מ משמע מרשב"א שם דבלאה"נ דינא הכי ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:5)

**וטעם**אחר ברשב"א וריטב"א דהיא אינה נאמנת טא"ל משום דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת אפי' בקום ועשה למיגדר מילתא ולפ"ז משמע דלגבי דידי' לא שייך הא וראיתי דבר חידוש בתשו' מהר"מ מר"ב שבמרדכי בההגה פ"ג דקדושין סוף סי' תקמ"ו דמשו"ה לא מפסדת כתובתה בתר דתיקן רגמ"ה משום דבאשה נמי היכי דשייך עיגון מ"מ אי באתה לתבוע כתובתה לא מהימנא מת בעלה כיון שתחלת ביאתה אכתובה והנה קודם תקנת רגמ"ה כל בעל שאמר זנתה אשתו לא בא אלא להרויח כתובתה דהרי בלא"ה יכול לגרשה בע"כ וע"כ לא בא אלא לכתובה ולא הי' מהימן השתא נמי דגזר רגמ"ה ושייך עיגון גבי דידי' ואיכא למימר דלא בא אלא להתירו מעיגון מ"מ צריך ניתן לה כתובה כיון דרבינו גרשון לא תקן מדי בכתובה אין לנו כח לשנות דין הש"ס ע"י שום שינוי וחידש בעולם ומשמע דמגרש ונותן כתובה ע"ש והוא חידוש דמשמע אי הי' נמנה ר"ג ע"ז הי' יכולת בידו ג"כ אלא שלא נמנה על כך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:6)

**וכ'**רשב"א בתשובה סי' תקנ"ז ח"ו לא תיקן רגמ"ה על כך היכי דאסורה לו לפי דבריו שזינתה וכמעט נראה דב' תשובות סותרת דבסי' אלף רל"ז לא הי' רק גזירת המלך ומ"מ כיון שאגיד בה חיישי' שעיניו נתן באחרת ויש לנו לגדור גדר בפני הפריצים ובסי' תקנ"ז מיירי במקום גזירת רגמ"ה וכ' שלא תיקן בכה"ג והנלע"ד דודאי לא תיקן רגמ"ה במקום איסור וע"כ איהו דידע בנפשי' דאסורה עליו ממילא נאסרה בעונה ואם יכול להמציא לו מקום לגרשה בע"כ לא עבר על חרגמ"ה אך לדידן הא לא מהימן בכך והיא בחזקת כשרותה ומותרת אפי' לכה"ג א"כ ל"מ לבתר דתיקן רגמ"ה אין לנו לסייעו לעבור על החרם כי בעינינו הוא כעובר על החרם אלא אפי' היכא דליכא אלא גזירת המלכות שלא לגרש בע"כ אלא ברשות ב"ד לא ניתן לו רשות ב"ד כי נמה לנו לפתוח פתח לפריצי ומ"מ לדידי' אסירא עלי' ופטור מכל חייבי מיתות כי הוא אמר ברי לי שאסורה עליו ואם יכול להמציא לו מקום וסופר ועדים באתרא דלא ידעו ולהשליכה לה גט אין מנדין אותו כי הוא אמר ברי לי שכדין עבד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:7)

**אמנם**הר"ן בפי' נדרים פ"י במסקנא הטעם דמשנה אחרונה משום דהיא משועבדת לו לתשמיש לאו כל כמותה להפקיע שיעבודו עפי"ז כ' תוס' שם ובמרדכי קדושין סי' תק"ל בשם הר' שמעון דבתר חדרגמ"ה אם אוסר אשתו עליו לאו כל כמיני' דהרי הוא משועבד לה דיש סוברי' כופין אותו ומשמש עמה ואע"ג דחרגמ"ה תיקון הגאון הוא מ"מ כל שיעבוד דאורייתא הוא ולדידהו אפי' קודם חרגמ"ה אי הי' מתנה עמה בשעת קדושין ומשעבד עצמו שלא לגרשה בע"כ שוב לא מהימן לאוסרה עליו דאפי' למ"ד שיעבודא בעלמא ל"ד היינו שישתעבדו נכסיו ע"י שיעבוד גופו אבל פשיטא דשיעבוד הגוף דאורייתא וכל פועל המשכיר עצמו לבעה"ב גופו קנוי מן התורה לפעולתו זו מן התורה ועי' בב"מ י"ב ע"ב ומה לי פעולה זו או פעולת עונתה וכל תנאי שמתנה בשעת השכירות קיימי' הם מן התורה ולאו כל כמיני' להפקיע אותו השיעבוד ע"י שוי' נפשי' חד"א לדעת הני פוסקים וכיון שכן הדין אם התנה בפירוש שלא לגרשה בע"כ הה"נ בתר דתיקון רגמ"ה וכל המתקדשת ע"ד המנהג והתקנה מתקדשת כמו בכל פועל שע"ד המנהג הוא נשכר כמבואר פ' כל הפועלים ולאו כל כמיני' להפקיע שעבודה וזהו טעמו של פירש"י ר"פ המדיר ובתוס' שם ד"ה שהגיע זמן וכו' היינו משום דאע"ג דמזונות דרבנן מ"מ כיון שנשואי' עפ"י התקנה זו הו"ל שיעבוד שלו דאורייתא חוץ מאותן הדברים שתחלת תקנתם כך הי' להקל בחיובם אבל לא שיהי' הוא יכול להפקיע ע"י עצמו אך ס"ל לרש"י היינו במזונות קבועים שא"א לאשה בלא הם אבל הגיע זמן ולא נישאו שאין תחילת הקדושי' אדעתא דהכי אלא מקרה הוא שלא נישאת בזמנו ואם יארע המקרה חייבוהו חכמים במזונות אהא לא שייך שנשתעבד לה אלא חכמים הטילו עליו חיוב לכשיגיע הזמן יכול לאסור ע"י קונם ומ"מ פליגי תוס' ע"ז אבל תקנתא דרגמ"ה בודאי שיעבוד דאורייתא הוא ולמ"ד דבאומרת היא טא"ל לא מצי אסרה נפשה עליו הכי נמי הוא לא מצי למיסר נפשי' עליה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:8)

**ונראה**דלא נאמרה שיטה זו אלא במכחשת אבל במודית או שותקת הרי מחלה שיעבודה רגע א' ונאסרה עליו שוב אינה חוזרת להתירה ומכ"ש כשהיא אומרת זינתה ולבו מאמין לדברי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:9)

**אמנם**רוב הפוסקים והמפרשים לא ס"ל הך דלא מצי למיסר נפשי' עליה ומיהו אם חוזר הוא בו ומכ"ש אי איכא עדים שהיא כשירה ורק דלהרשב"א מ"מ שוי' נפשי' חד"א ככל אי' שבתורה ולא מצי הדר בי' אבל הכא כי הדר בי' הא לא אתאינן עלה אלא משום נדר וקבלה אפשר דמודי' דלאו כל כמיני' להפקיע השיעבוד דלא עדיף קבלה זו מקונם ממש אך כשעמד בדבורו שראה שזינתה ואדם נאמן ע"א יותר ממאה איש בהא פליגי רוב הפוסקים איך נכוף אותו להאכילו דבר האסור לו מה"ת לפי ראיית עיניו ובמשנה אחרונה טעמא אחריתא איכא כמ"ש ובררנו לעיל בעזה"י. הארכנו בדבר הזה אעפ"י שנמצא בדברי גאונים אחרונים ותשובותיהם דלא נחתו לכך וקטנם עבה ממתני מ"מ לא מנעתי לכתוב מה שנלע"ד והמעיין לו משפט הבחירה ולא אומר קבלו דעתי ח"ו ולא יסמכו עלי בשום דבר כ"א עפ"י הכרעת מי שראוי להכריע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:10)

**ובנידון**שלפנינו אי לא הי' אלא שכריסה בין שיני' ואפילו הוא ידע בנפשו שלא נגע בה בכל אותן הימים מ"מ אפשר כיון שנאנסה והא דלא טענה כן משום דבושה לטעון כן או אשה חסה על בנה ממזר א"כ לא שוי' נפשי' חד"א במה שאמר שלא בא עלי' אפשר כופין אותו ונוהג עמה אישות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:11)

**ואם**אמר שראה שזינתה מיכף לא כייפי' לי' לנהוג שום אישות לא שאר כסות ועונה אך לא מסייעי' לי' לגרש בע"כ ולא יזדקקו לי' סופר ועדי' ומכ"ש רב מסדר גט כלל אך הכא השתא בנידון שלפנינו שהיא מוחזקת בפריצות בלא"ה וכבר עמדו לדין ונפסק ביניהם שאם יראה בה עוד אשמת דבר תצא והרי קמן שהבעל פירש ממנה זה שנתים מחמת זה ועכשיו כריסה בין שיני' ואונס לא שכיח וחזקת כשרות לית לה כדי שנטעון בעבורה מידי דלא שכיחא ובשגם שהרי יש ע"א כשר וכמה עדים פסולים שזלזלה נפשה בפניהם ואמרה שבעלה בפרישתו ממנו גרם לה זה דמחמת צערא דגופה דפרישת ד"א אלבשה יצרה ולא מציא למיקם בנפשה וא"כ כיון שכבר זלזלה נפשה בכך יותר הי' נוח לה לומר נאנסתי וע"כ רגלים לדבר שגם אנחנו נאמין שהרתה לזנונים ע"כ אפי' לא ראה שזינתה רק מחמת כריסה בין שיני' פטור משאר כסות ועונה אך אפי' ראה שזינתה איניני מסכים לגרש בע"כ וידינו אל תהי' בזה ובכיוצא בו אך נתיר לו להשליש לה גט ולישא אחרת דאותו החרם לא חמיר כ"כ כממבואר בתשו' הר"ן ואם תתרצה ליטול גיטה אחר שנשא אחרת לענין גביות כתובה אחר שהודית בפני ע"א לא גרע מע"א מעיד שהיא פרועה ועכ"פ לא תגבה בלי שבועה להכחיש העד ומי יימר דמשתעבדת ע"כ ישליש הגט בלי כתובה ואז כשתתרצה יקוב הדין ביניהם ועכשיו נתיר לו לישא אחרת אפי' בלי מאה רבנים כך דעתי העני' נוטה ויען נטרדתי היום באפיית מצות ושארי הטרדות רבות לא אוכל לבא בראיות ברורות יתנו עדיהן ויצדקו ודי לחכם המבין מדעתו ומ"מ צויתי להעתיק לו מחי' למס' נדרים שרש ענין פלוגתת הפוסקים הנ"ל ועל מה אדניהם הוטבעו וליישר אורחת ש"ס בבלי וירושלמי כל חד וחד לפום חורפי' ודי בזו לפי שעה והנני חותם בכל חותמי ברכות ושמחת החג כנפשו היפה ונפש א"נ. פ"ב יום ד' י"א ניסן תקפח"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:101:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:101:12)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:1)

**אלף**שלומים מגבהי מרומים לרב חביבי ה"ה המאה"ג חרוץ ושנון הותיק מלא עתיק כקש"ת מהו' צבי אביגדור נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מונקאטש ואגפי' יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:2)

**יום**אתמול הגיעני נועם מכתבו ולהיותי מאד מוקף בחבלי טרדין בדברים הנוגעים למעשה ע"כ לא עת האסף כלל להאריך בפלפולא בעלמא אך עתה באתי על דברת מה שכ' פר"מ בשולי מכתבו כי למדן א' בא לגבולו והרעיש העולם על מ"ש הרמב"ם פ"א מה' סוטה ה"ג דהבעל יכול לקנאות לאשתו משני אנשים ואם נסתרה עם שניהם בפ"א משקין אותה וכן פסק בש"ע א"ע סי' קע"ח וקשה הלא מבואר בכמה דוכתי בש"ס דספק טומאה ברה"ר טהור מסוטה גמרינן אם יש ג' בני אדם ה"ל לענין זה ר"ה ואי ס"ד דאם מסתרת עם ב' בני אדם שותה א"כ מצינו ספק ברה"ר בסוטה לאיסור ומעלתו תי' דכל הנך שקינא מהם נחשבים כחד אלא הואיל ולא הי' לו ראי והכרח לסברא זו לא היתה מקובלת על לב המקשה הנ"ל אלו דברי פר"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:3)

**והנה**החכם המקשה הקשה לשאול ק' עצומה ומעלתו רב המשיב השיב כהלכה שיכל את ידיו אלא שחיסר תבלין לאסברי' בדדמי לי' שיהי' מוטעם לחיך הטועם ע"כ אמרתי אבוא לבאר הדברים בעזה"י כיד ה' הטובה ואגב אאריך קצת לבאר כל עניני הפסק ההוא משום יגדיל תורה ויאדיר ויהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:4)

**ואבוא**על סדר דבריו ראשון תחלה נאמר פסק הרמב"ם שיכול לקנאו' את אשתו משני אנשים ואם תסתר עם שניהם בפעם א' משקה אותה והרב"י בטא"ע סי' קע"ח מייתי לי' מש"ס דכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה ומש"ס ספ"ב דסוטה ובספרו כ"מ מייתי לי' מהירושלמי פ"ק דסוטה דתלי' בפלוגתא וגם מש"ס דכריתות הנ"ל ותמה במשנה למלך מה ענין סוגי' דכריתות לכאן דהתם מיירי שנסתרה כמה סתירות זא"ז דמייתי מנחת שעורים א' על הכל והכא מיירי מסתירה א' עם ב' אנשים והנה דבריו שבכ"מ יש לישב ולומר דלא מייתי מכריתות אלא לומר שאם נסתרה עם ב' אנשים סגי לה במנחה א' על שתיהן וזה מייתי לי' מסוגי' דכריתות דהשתא על ב' סתירות סגי לה במנחה אחד מדכתיב קנאות מכ"ש סתירה א' עם ב' אנשים אבל גוף הדין דיכול לקנאות משנים ושהסתירה עם שניהם מועיל זה לא אתי' לי' אלא מהירושלמי אמנם דבריו שבב"י סי' קע"ח א"א לישב כן דשם לא מייתי הירושלמי כלל ומשמע דמש"ס דכריתות מייתי עיקור הדין ועוד דהתם מייתי עוד ש"ס ספ"ב דסוטה והוא תמוה מאד דהתם מיירי מענין שלישי כלל שמשקה וחוזר ומשקה משני אנשים והמשנה למלך כ' על זה להגדיל התמי' כבוד אלקי' הסתר דבר מפני כבודו של הרב ב"י ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:5)

**ואני**אומר כבוד מלכים חקור דבר דעכ"פ מבין שני הסוגי' מוכח דינו של הרמב"ם ז"ל דבתוס' ישנים דכריתות הקשו למ"ד סוף פ"ב דסוטה זאת למעוטי שאין האשה שותה ב' פעמים כלל בשום אופן א"כ ל"ל הקנאות לרבות דמייתי קרבן א' על סתירות הרבה ואלו מאי תיתי הא אינה שותת ב' פעמים והניחו זה בקושי' ואמנם לשיטת הרמב"ם דסתירה עם ב' ב"א מקרי סתירה ומשקי' אותה לק"מ דאצטריך קנאות לנסתרה עם ב' בני אדם בפעם א' דמשקי' אותה פ"א על שתיהן והו"א תיתי ב' מנחות קמ"ל דסגי לה במנחה א' ונהי דאנן לא קי"ל כהני רבנן דדרשי זאת למעוטי כנ"ל ולהלכתא לק"מ ק' תוס' דלדידן איצטריך שפיר קנאות על ב' סתירות זא"ז דסגי בקרבן א' וכדפסק הרמב"ם פ"ד מסוטה מ"מ מהנהו רבנן נשמע לאינך רבנן דכי היכי דלדדהו סתירה עם ב' הוי סתירה הה"נ לאינך דבהא לא פליגי וכיון דדיעה זו דמשקי' על סתירת ב' ב"א נמצא בש"ס בבלי ולא משכחת בש"ס דילן דיעה מתנגדת פסקי' כוותי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:6)

**האם**אמנם לפמ"ש משנה למלך בטעם פלוגתא זו בירושלמי דלמ"ד אין קנאה וסתירה אלא כשעברה על איסור יחוד ח"א א"כ אין משקי' אותה על ב' ב"א דמותר ליחד עם ב' ואידך מ"ד ס"ל דברצונו וקפידא דבעל תלי' ואעפ"י שנסתרה בהיתר משקי' כיון שקינא לה והיא עברה על קפידא דילי' וא"כ לפ"ז בתרי ופריצי דאסורה להתיחד מן הדין בזה לא פליגי דמשקי' אותה והנה מסתימת רמב"ם וטור משמע אפילו מתרי וכשירי משקי' וכמ"ד משום קפידא דבעל וכדפסק נמי אפי' מאבי' ובני' משקי' אע"ג דליכא אי' יחוד ומזה לא מייתי ראי' מסוגי' דכריתות וסוטה ה"ל דעכ"פ מיושב ק' תוס' די"ל למ"ד זאת למעוטי קאי קנאות לנסתרה עם תרי ופריצי דתיתי מנחה א' אבל תרי וכשירי אפשר דאין משקין כלל ואין שום ראי' לדינא לרמב"ם עפ"י הירושלמי הנ"ל וצד תמה במקומו עומד על הרב"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:7)

**לזה**אני אומר בספרו הב"י הא לא הבי' כלל מהירושלמי ואפשר דלא הי' אז לפניו אותו הסוגי' שבירושלמי ולא עלה על דעתו סברת המשנה למלך לחלק בין כשרי לפריצים ושפיר מייתי מסוגיות דכריתות וסוטה ובספרו כ"מ דמייתי מהירושלמי הא לא מייתי כלל סוגי' דסוטה רק הא דכריתות וכבר הא כתבתי דלא מייתי לה אלא לאלופי מינה דמייתי על ב' קרבן א' ונמצא דברי מהר"י קארו בשתי ספריו מכוונין במקומו ואם אולי הרב"י לא כיוון לזה מ"מ האלקי' אנה לידו להמתיק בלשון קולמסו שיהי' אותו הצדיק ניצל מאותו השגיאה כי כן אורחות נותן התורה ית"ש עם כל עוסקי תורתו לשמה להכחיד תחת לשון קולמסם והצלה משגיאותינו ואם יתורצו בדוחק עכ"פ לא תצא תקלה מת"י וכן כ' בתומים סי' כ"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:8)

**ומ"מ**נ"ל ראי' להרמב"ם מאגדה פ' אין עומדין שאמרה חנה אם ראה ואם לא תראה אלך ואסתיר בפני אלקנה בעלי ומקשי' העולם מי ישמע לה לעבור על אי' יחוד א"א שהוא מן התורה אמנם להרמב"ם ניחא שתסתתר עם תרי או אפי' תלתא כשרי דמדין יחוד מותר ומ"מ תעשה היא באופן שיקפוד אלקנה ויקנא לה מהם וישקה אותה ונקתה זרע ודברי רמב"ם מוכרחים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:9)

**והנה**על פסק זה תמה החכם המקשה א"כ משכחת לי' ספק סוטה ברה"ר ואפילו עם כמה אנשים והלכה רווחות ספק טומאה ברה"ר טהור מסוטה גמרי' לה ולכאורה לפום רהיטא י"ל דהא מלתא בפלוגתא שינויי דאיכא דמייתי לה מפסח שהציבור עושים פסח בטומאה ועוד אין נשאלי' לרבים וכמ"ש תוס' בסוטה כ"ח ע"ב בשם הירושלמי וא"כ י"ל דמאן דס"ל דסתירה עם ב' ב"א משקי' עלי' איהו לא מפיק ספק טומאה מסוטה רק מחד מהנך ילפותת הנ"ל ואף על גב דסתמא דתלמודא נקט סוטה בדוכתא טובא היינו משום שהוא הילפותא פשיטא אבל לעולם אפשר דלדינא אתי' מפסח או משום דאין נשאלין לרבים אלא דבכל זאת לא עלתה ארוכה לפסק הרמב"ם דאיהו מייתי לי' בר"פ ט"ז מאבות הטומאה דיליף מסוטה וע"ש בהשגות הראב"ד ואיהו פסק דמשקי' על סתירת ב' ב"א ותו קשי' לאידך מ"ד נמי די"ל אין משקי' על סתירת ב' ב"א נמי לא ניחא למילף מסוטה דהא עכ"פ בתרי ופריצי כ"ע לא פליגי דמשקי' וא"כ מצינו רה"ר בסוטה להחמיר ומהתימא בירושלמי פ"ק דסוטה מייתי מתחלה דין דמשקי' על ב' ב"א ובשורה שני' מייתי ספק טומאה ברה"ר אתי' מסוטה ולא הרגיש פני משה בקו' זו כלל בסתירת שבשתי שורות זו אחר זו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:10)

**והנה**לתרץ קושי' זו להסביר דברי מעלתו ולהכריחם אאריך קצת לבאר דברי רשב"א בחי' נדה ה' ע"ב דמוקי שם הש"ס בשחברותי' נושאת אותה במטה והקשו שם הראשונים א"כ היא וחברותי' ה"ל תלתא וס' טומאה ברה"ר טהור יעיי"ש ממ"ש תוס' ריש נדה ובסוטה כ"ח ע"ב ואמנם הרשב"א שם בנדה דף הנ"ל כ' בשם י"מ דאפי' מאה נשי לא הוי רה"ר דוקא גברי בעי דומי' דסוטה והאשה הסוטה לא מתחשבת כי היא מתטמאת ולא חשבי' אלא גברי יע"ש ולדברי המפרשים משמע דאפי' תרי נמי חשוב ר"ה דהיינו אם ס' נגע שרץ בככר או לא נגע והי' שם ב' גברי ה"ל רה"ר וטהור דה"נ אי הי' תרי גברי אצל הסוטה הי' ספיקא טהור והיא אינה מתחשבת וצריך לומר לפ"ז הא דאמרי' בנזיר ר"פ שני נזירים דתלתא הוי רה"ר התם היינו טעמא משום דחד מיניהו ודאי טמא ואותו המתטמא אינו מתחשב וליכא אלא תרי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:11)

**אך**הא קשי' וצע"ג איך אפשר לומר דבנשים אפי' מאה כחד חשיבי א"כ בריש פרק ב' נזירי דמיירי בנשים כדמוקי לי' שמואל התם משום הקפת הראש א"כ מאי פריך ה"ל רה"ר הא בנשים לא שייכי רה"ר שוב מצאתי שהק' זה בס' סדרי טהרה והניחו בצ"ע והנלפע"ד עפ"י מ"ש תוס' בסוטה כ"ב ע"ב הנ"ל שהקשו מה ענין אשה נדה במטה לסוטה דבסוטה ודאי שרץ דהיינו הבועל וספק נגע באשה ובמעל"ע שבנדה הוא בהיפוך דודאי נגעה ולא ידענו אי היתה טמאה או לא ואנן בעי' דוקא דומי' דסוטה מגזירת הכתוב כמו דמפקדינן אדעתי' נוגע ומגיע והעלו בתוס' דלמסקנא דהתם כ"ט ע"א דלא בעינן דעת נוגע ומגיע משום דלא בעי' ממש דומי' דסוטה רק מדרב גידל נפקא א"כ הה"נ דלא בעי' דומי' דסוטה בהא מלתא שיהי' ספק מגע ודאי טומאה יע"ש והנה לפע"ד קושי' תוס' אינה מוכרחת כ"כ דודאי הבועל אינו וודאי שרץ דלא דמי כ"כ לשרץ דהשרץ טמא בכל מקום שהוא אם יגע או לא יגע הרי הוא טמא משא"כ הכא נהי דאם יבעול ה"ל שרץ ומטמא האשה אבל אם לא יגע בה ויעמוד על עצמו אינינו שרץ ועל זה אנחנו דנין אי בעיל או לא וה"ל נמי ספק שרץ כמו בנדה באופן שאין הק' מוכרחת כ"כ אבל מ"מ תירוצם אמת מסברא דלהס"ד בעי' ממש דומי' דסוטה לכל דבריו משא"כ למסקנא לא בעי' דומי' דסוטה והא"ש דברי י"מ הנ"ל דודאי למסקנא דנדה ה' ע"ב הנ"ל דספק טומאה בידי אדם נשאלי' עלי' אפילו ע"ג קרקע דליכא דעת נוגע ומגיע ולא בעי' ממש דומי' דסוטה א"כ הה"נ דנשים מיחשבי רה"ר אע"ג דלא הוי כסוטה ממש דהתם גברי והכא נשי מ"מ הא לא בעי' דומי' ממש וא"ש סוגי' דר"פ ב' נזירים אמנם היש מפרשים הנ"ל כ' כן להס"ד דבעי' חברותי' נושאות אותה במטה ולא סגי במה שהטומאה באה בידי אדם ע"כ היינו טעמא משום דבעי ממש דומי' דסוטה וא"כ הה"נ דבעי' דוקא גברי ולא נשי כנלע"ד ליישב דעתם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:12)

**עוד**כ' שיטה אחרת בשם רמב"ן ז"ל דהאשה הנדה שהיא השרץ לא מתחשבת וליכא אלא תרי חברותי' הנושאת אותה במטה וה"ל רה"י ומה מאד נראי' דבריו כתמוהים דא"כ סוטה הנסתרת עם תרי גברי דטהורה היא אותו שקינא עליו ה"ל כשרץ ולא מתחשב וליכא אלא תרי היא וחד גברא שלא קינא הבעל עליו ונימא תרי ה"ל רה"ר לענין ספק טומאה ואיך כ' הואיל ותרי חברותי' נושאות ה"ל רה"י הא לדבריו ה"ל רה"ר וכן ק' מסוגי' דר"פ ב' נזירים וק"ל וע"כ נראה דנהי דאותו שקינא עליו ה"ל כשרץ ואינו מתחשב היינו כשנסתר עמה לבדה שאז איכא חשש בעילה ואז הוא כשרץ משא"כ כשיש עוד אחר עמו אז בהיתר נתיחד עמה וה"ל כטהור כמו אידך גברא וה"ל תלתא היא ותרי גברי ולא משכחת ספק טהור אלא בתלתא אבל תרי רה"י מקרי וא"ש דברי רמב"ן והבן זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:102:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:102:13)

**ומעתה**מצאנו את אשר בקשנו דודאי תרי ופריצי דאסורי' להתיחד מן הדין ואפי' מאה פריצי או אפי' כשרים אלא שהבעל קנא מהם והקפיד עליהם ה"ל כולהי כשרצים ולא מתחשבי דבעי' דוקא יחוד בהיתר דאז לא הוי כשרץ ומתחשב והרי הסברא מבוארת בשיטת רמב"ן הנ"ל ומתיישב על הלב במלתא בטעמא ותו לא מידי הנלע"ד כתבתי בחפזי מרוב טרדות הכ"ד החותם באהבה רבה. פ"ב יום ד' ט' טבת תקס"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:103:1)

**יראה**בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה תלמידי הותיק הרב המופלג חרוץ בעל פיפיות כש"ת מהו' וואלף נ"י אב"ד דק"ק לוגאש יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:103:2)

**ע"ד**מה שהקשה ר"פ אמרו לו מודה ר"מ בבעל שפחה חרופה שיכול לומר לא גמרתי ביאתי ואמר מעלתו א"כ ע"כ צ"ל דאע"ג דהעדים ראו כדרך המנאפי' דספ"ק דמכות מ"מ עדיין אין חזקה שגמר ביאתו אלא שהערה וכן משמע מלשון הרמב"ם פ"א מאי' ביאה הלכה י"ט וא"כ תיקשי איך משכחת מלקות בשפחה חרופה דאפי' יודה הוא שגמר ביאה ומביא קרבן מ"מ היא תטעון לומר לא גמר ביאתו וכ' מעלתו דעפ"י מ"ש פ"י בפ"ב דכתובות בסוגי' דתרי ותרי ובק"א שם דמשו"ה מתרין ויקבל התראה שוב אין לו תי' ואמתלא כיון שהתיר עצמו למיתה ומלקות א"כ הנ"ל י"ל כן כיון שהתרו בה וקבלה עלי' ההתראה חייבות מלקות ושוב הוקשה למעלתו לפי דברי פ"י מנ"ל להוכיח ממכה אביו ואמו ומרוצח דאזלי' בתר רובא דלמא משום שקיבל התראה והתיר עצמו למיתה אלו דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:103:3)

**הנה**ק' זו על פ"י שגיאה היא ממעלתו הפ"י לא אמר אלא במילתא דהמותרה יודע כגון שמתרי' בבועל אשת איש ועכשיו טוענת ברי לי שכבר מת בעלי אז שלדעתו אין ממיתין אותה וכאשר אבאר לקמן אי"ה וע"ז מהני התראה כיון שקבלה התראה ולא הודיעה מיד להמתרי' כבר מת בעלי לא מהימנת שוב אבל במה שהוא עצמו אינו יודע כגון בן המכה אביו וא"א לו לידע אם אביו הוא או לאו לולי דאזלי' בתר רובא וכן הרוצח א"א לו לידע אם הנרצח שלם או טרפה מה יועיל קיבול התראה והיתר עצמו למיתה וכי בדידי' ורצונו תלי' להתיר עצמו על מגן וממילא ליתא נמי מה שרצה ליישב על קו' שלו הנ"ל מה יועיל שהשפחה קיבלה התראה בשעת ביאה עצמה למכות וקבלה על עצמו שאפי' יגמור ביאתו תלקה אבל מ"מ לבסוף נשמט ממנה ולא גמר ביאתו ומה לה לעשות ואיך תלקה וא"כ קושיתו עצומה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:103:4)

**אך**ישמעני הנה יסודת דברי פ"י המה דברי רשב"א ביבמות ר"פ האשה רבה ומהרש"א שם והענין כל שאנו הורגי' על חזקה אם יטעון ברי לי שלא כן הוא נקי וצדיק אל תהרוג הא כיצד ב' אומרי' מת וב' אומרים לא מת מן התורה היא א"א גמורה דמוקמינן לה על חזקה קמייתא ואם בא עליה א' הוא והיא נחנקין אעפ"י שאפשר שמת בעלה מ"מ כך הל"מ דמוקמי' הדבר בחזקה כמו שהי' מאז מעולם ולא נשתנה אך אם הבועל והנבעלת צווחי' יודעי' אנו בודאי והיינו במיתתו ומיד לא קבלו התראה והרי דבריהם אפשר ע"ז כתיב נקי וצדיק אל תהרוג והוא סבר' נכונה וישרה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:103:5)

**אך**יש חזקה אחרת כגון שבאה ובנה מורכב על כתיפה שבש"ע אה"ע סי' י"ט שסוקלי' על חזקה זו ולא מהימני לומר שאינה אמו של זה התם חזקה של מנהג עולם ואנן סהדי שנוהגין כך בודאי בנה הוא ושוב לא מהני ברי ובירושלמי יליף חזקה זו ממכה אביו ואמו פי' אפי' נימא דאזלי' בתר רובא ורוב בעילות אחר הבעל היינו אי היינו רואים שהבעל בעל רוב בעילות אמרי' כל דפריש מן הבעילות והצליח ולד מרוב בעילות של בעל פרשי ומהם נעשה הולד והמיעוט של נואף לא הצליח אך מי ראה שהבעל בעל רוב בעילות וע"כ זה נבנה על יסוד חזקת המנהג הנהוג בעולם שהבעל עם אשתו בועל רוב בעילות בזמנם ובהיתר ולא הנואף נמצא ממכה אביו ואמו מוכח רוב וגם חזקת המנהג ולזה לא מהני שום ברי אך חזקה דנימא העמד דבר על חזקתו כמו שהי' שעה א' עדיין כן הוא ולא נשתנה זה ילפינן מבית המנוגע וגזה"כ הוא ומשו"ה אשה שהיא בחזקת א"א אעפ"י שנשתנה הענין מ"מ היא בחזקתה והורגי' ע"ז אבל ברי שלה מועיל בשעת התראה תאמר מיד ברי לי שמת בעלי וגם הבועל יודע כן פטורי' שניהם לדעת הרשב"א הנ"ל הארכתי קצת מפני שהרב ב"ש סי' י"ט הנ"ל לא עמד בזה ע"ש.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:103:6)

**ומאי**דקמן יש לפנינו ב' חזקות הרואה כדרך המנאפי' סברא גדולה הוא וחזקת המנהג הנהוג בטבע העולם אש בנעורת ובודאי עשה אשר זמם והכניס עטרה לכה"פ והורגי' על זה ואינו יכול לומר ברי לי שלא הכנסתי אך יותר מזה אין כאן חזקת המנהג בטבע כי אפשר כיון ששבר יצרו ותאותו פורש ודש מבפנים וזורה מבחוץ כדרך המנאפי' אך מהכנסת עטרה ואילך נהי דפסקה חזקה הראשונה חזקת הטבע מ"מ מתחיל חזקה שני' כיון שידעי' בודאי שהכניס העטרה אמרי' כך הוא ולא פירש וחזקה כאשר הי' כן הוא ולא פי' עד שגמר ביאתו דאין לומר כאן הרי עכשיו פירש לפנינו זה הוא שטות שהלא כך היא וסת הענין להשאר שם עד שימות האבר ובכל העריות לא נפקא לן מידי דבהכנסת עטרה לבד חייב אך בשפחה חרופה דבעי גמר ביאה מהימן הוא לומר לא גמרתי ביאתי ואין לחייבו קרבן ואינו מכחיש עדים וא"ש דברי ש"ס ר"פ אמרו לו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:103:7)

**אך**אם הוא מביא קרבן ואומר ברי לי שגמרתי ביאתי והיא טוענת ברי שלא גמר ביאתו מוקמי' ברי בהדי ברי' ואוקמה אחזקה ומלקי' אותה ודין זה לא שייך בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת וניסת לא' מעדי' שאומר לא מת שהוא נהרג והיא פטורה לפע"ד בטוענת ברי לי כיון דיש לה כת עדים המסייעי' ולא משום סיוע שלה אלא משום דאיכא ספק בלא"ה מכח ב' עדים מה יתן ומה יוסיף דברי הבועל הזה אבל הכא דהן הן המכחישים זא"ז אוקמי' אחזקה ותלקה כנלפע"ד נכון בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:103:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:103:8)

**מ"ש**על הלח"מ פ"ט משגגות הוא דבר מפורסם לשגיאה מלח"מ ומ"מ בחי' הארכתי עפ"י הירושלמי ואין פנאי להאריך ולהעתיק והי' זה שלום לו ולתורתו ולכל אשר אתו הכ"ד אוה"נ דש"ת. פ"ב עש"ק חזון תקפ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:1)

**שלום**להרב הותיק המופלא מהו' מנחם נ"י אבדק"ק אטהאט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:2)

**מכתבו**הגיעני ואחר החקירה מפלוני ההוא אמר עובדא הכי הוה אחרי שנתקשר בקשר שידוכי' כמעט נסע מגליל שאמידיע בחשון שנת קנ"ז לפ"ק ובא לגלילותינו פה ונתעכב עד אחר פסח וחזר לשם כי נקרוא על יום חתונתו שהי' מיועד ליום ל"ג לעומר ויהי בבואו שמה שמע מתלחשי' כי המשודכת נתעברה ע"כ רצה לברוח ומשהרגשו בו עשו לו כמה כפיות ונגישות בעלילות דברים עד שלבסוף עמד למשפט לפני השטוהלריכטר ואיום לו במכות וגם כבר עמדו לפניו השוטרים ומקל ורצועה בידם עד שעמד וקידש והרב הזקן מה' יחיאל הרש ז"ל שהי' רב הגליל הי' שם וסילק ידו מסידור הקידושין ההמה ומ"ץ א' סידר קידושין והרב הזקן הנ"ל נסע לו למקומו ולא רצה להשאר שם במקום משפט המעוות ויהי ימים לא כבירים מצא ידו לברוח וברח לו ורדפוהו והשיגוהו בק"ק קאנישא ושם עמדו על ימינו הרב הזקן מה' חיים ז"ל שהי' אב"ד בקאנישא וחתנו הרב מהו' מאיר סאנטא שהוא עתה רב בקאנישא ועכבוהו שמה אצלם עד יצא כנוגה צדק המשפט ושלחוהו לפני הגאון דק"ק אובן ישן והגאון מהו' ירמי' זצ"ל שהי' אז אב"ד בק"ק מ"ד ונתאריך הענין עד שבין כך ילדה הבן הזה ביה"כ תקנ"ח והיות שנת תקנ"ז מעוברת א"כ מחשון שנסע משם עד יה"כ הוא יב"ח ונתברר שלא נתעברה ממנו ויצא פס"ד שמחויב לגרש מדינא ואסור במינקת חבירו וגירש שם והוצרכו לחזור לו כל מלבושיו וכל מה שהי' בידם ממנו ואין ספק לו שכל המכתבים בענין זה ימצאו עדיין ביד הרב מהר"מ דק"ק קאנישא אלו דברי פלמוני המדבר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:3)

**והנה**מעלתו סמוך לקאנישא יכול לברר הדברים אצל הרב הנ"ל ואם כנים הדברים כאשר אמר הבע"ד הנ"ל א"כ הבן הזה הוא שתוקי וראוי הוא שיחתום עצמו בן אברהם ולקרותו כן לתורה אך באשר החזיק עצמו בזה השם בן שמ"צ אין הפסד אם יוכתב כן בכתובה ובגט כאשר החזיק עצמו ומי יודע לאיזה שמ"ץ נתכוון וטובא איכא בעלמא ומרובא דעלמא שאינם לא כהנים ולא לוים ואין להחזיק עצמו בלוי כלל וכי יוליד בנים ובני בנים פטרי רחמים כולם חייבי' בפדיון בכורים ואם הוא עדין לא נפדה מחויב לפדות עצמו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:4)

**אמנם**אם א"א לברר הדבר אצל הרב מהנ"ל וגם עדים כשרי' דאורי' לא ימצאו המעידי' היפך מדבריו של בע"ד הנ"ל נמצא הוא אומר שמעולם לא הודה והאשה וקרובי' אומרי' שהודה פטורי' מפדיון בכורי' כמבואר בש"ע י"ד סי' ש"ה ובש"ך שם ס"ק כ"ג ופשוט שאינו יורד לנחלת שמ"ץ הנ"ל ואשתו חולצת שהרי הוא נשאה ואמר שאין לו בנים ועדיין אומר כן והרי היא בחזקת אסורה לעלמא ועיי' קידושי' ס"ד ע"א ובפוסקים שם. אמנם אי הי' יבום נוהג בינינו אז אם ימצאו ב' מקרובי הבן שאינם קרובי' זה לזה וראוי להצטרף זע"ז כשרים הם להעיד על האשה שתאסר לאחיו של זה לומר ששמעו מפיו שהודה פ"א שיש לו בן כי העדות הזה אינינו נוגע להבן רק להאשה והיינו כששמעו הודאתו טרם שקידש האשה שהיא קרובתם דמשקידש נעשו העדים פסולים לו ואף על גב שעכשיו נתרחקו בעי' תחלתו וסופו בכשרות עיי' ב"ב קכ"ח ובפוסקים שם אבל מ"מ חליצה בעי' אע"ג שיש עדים שכבר הודה כאשר יבואר לקמן אי"ה ומכ"ש הכא שהוא אומר עתה שאין לו בנים והעדים אינם מכחישי' שיש לו אלא שהודה ועכשיו חוזר מהודאתו וקידש האשה השני' על דעת שאין לו בנים פשיטא שצריכה חליצה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:5)

**ולא**עוד אפי' איכא עדים כשרים המעידי' בפני ב"ד הראוי שהודה אז שבא עלי' והי' ההודאה בלי איומים באופן שכשכופר עתה ה"ל הוחזק כפרן ומאמינים לעדים שהודה שבא עלי' מ"מ מי יבוא אחרי הרמב"ם שפסק דמ"מ צריכה אשתו חליצה דחיישי' דאפקרה נפשה לעלמא וקבע הרב"י בש"ע ולא נחלק עליו והאחרוני' ב"ח וב"ש טרחו ליישב דבריו איכפל כל הנך פרסי למיעקרי בסברת הכרס של הג' בעל נחלת שבעה והנה כל דברי האחרונים ביישוב דברי הרמב"ם דחוקים ומ"ש נב"י לחלק דתרומה דלנפשה מהימנת על עצמה אבל לחליצה דמגיע העדות לאשה אחרת לא מהימני' הי' ראוי לשמוע כי הסברא נכונה אבל הוא נגד הש"ס דיבמות ס"פ אלמנה דאמר מנא אמינא לה דתנן ילדה תאכל ואי ס"ד כנב"י מהדורא תנינא הנ"ל מאי ראי' מאוכלת תרומה דלעצמה מילדה ממזר דלאחריני ואע"ג דלענין ספק ממזר מודה רמב"ם דמהימני אפי' לאחריני הואיל והוא רק דרבנן מ"מ מנ"ל לרבא להוכיח זה מילדה תאכל בתרומה והיותר נלע"ד ליישב פסק הרמב"ם על א' משני אופנים א' היכא דהיא עבדי איסורא כגון שהיא עצמה תאכל תרומה שלא כדין מהימנת על עצמה ומתוך שמהימנת על עצמה מהימנת נמי על כל העולם ותאכל היא ועבדי' ובני' יוצאי חלצי' על עדותה ומיני' מייתי רבא ראי' לארוס וארוסתו דעבדית אסורא להשאר אצל בעלה באיסור ומהימנת על עצמה למימר מיני' והה"נ דנאמנת על הולד שלא יהי' ממזר אפילו אי ספק ממזר דאוריי' ואם מת הארוס בלי בנים אחרים פטורה היא וכל נשיו מחליצה דמתוך שנאמנת על עצמה נאמנת על אחרים וסברא זו דמתוך שנאמנת על עצמה נאמנת נמי על אחרים כתב רמב"ן בחי' ריש גיטין דעיקור קרא וספרה לה מהאי טעמא הוא שמתוך שהאשה נאמנת על עצמה נאמנת על בעלה וכל זה היכא דעבדי' היא עצמה איסור אך בהלכות יבום מיירי רמב"ם מפנוי' שעיברה דהיא לא עבדה איסורא כלל שהרי פנוי' היא ואינה זקוקה לייבום בלא"ה ולא מיירי מכהנת שאוכלת בתרומה א"כ לא תאומן לפטור אשתו של זה מחליצה וסברא זו לחלק בין עבדי אסורא ללא עבדי איסורא מבואר בתוס' חגיגה י"ד ע"ב ד"ה בתולה וכו' אלא שדבריהם צריכי' ביאור רחב מבוארי' אצלינו במקום אחר ופה אקצר ואומר דעכ"פ מה שהקשו תוס' ממעוברת ולא ממדברת היינו משום דבמדברת שראינו נבעלה או לכל הפחות נסתרה וכיון דכבר נחשדה באיסור תו לא האמין ר' יהושע אפי' עבדי אסורא בעדים משא"כ בתולה שעיברה דאיכא למימר נאנסה ולא נחשדה מעולם והרי היא בחזקת צדקת לפנינו דהרי קמן במסקנא חיישי' אפי' לאמבטי מכ"ש שיש לנו לתלות בה ס"ד בנאנסה דעכ"פ שכיח טפי מאמבטי וכיון דלא נחשדה י"ל גם ר' יהושע מחמין לה להתירה לכה"ג דלא נחשדה למיעבד איסורא משו"ה הקשו תוס' ממעוברת דאע"ג דאיכא למיתלי בנאנסה ואפ"ה לא האמין לה ר' יהושע ומ"ש דמאמיני' לבתולה שעיברה לכה"ג ועל זה תי' תוס' דראוהו מעוברת לא באתה למיעבד אסורא משא"כ בתולה לכה"ג דקרינן בתולה מעמיו יקח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:6)

**והנה**אם תי' זה כפשוטו ויהי' כוונת תוס' כשיטת רבנו אליעזר דמייתי תוס' סוף נדרים ולפ"ז נוכל למסקנת תוס' יוצדק תי' זה גם אראוהו מדברת דנהי דתוס' לא הקשו ממדבר מטעם הנ"ל מ"מ למסקנת תוס' אין טעם הנ"ל אמת ונימא אע"ג דכבר עשתה איסור במה שנבעלה ברצון מ"מ בבתולה לכה"ג דהיא עבדה איסורא מהימנת וכל כיוצא בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:7)

**אלא**שזה הוא דבר שא"א לשמוע שהרי התוס' שלהי נדרי' הקשו על רבנו אלעזר מש"ס ערוך יבמות פ"ד ע"ב ומדברי חי' רשב"א שם למדנו כוונת רבנו אלעזר כמ"ש תוס' פ' איזהו נשך גבי לא תשיך הזהיר הלוה ג"כ דמשו"ה מותר להלות מעות יתומי' ברבית משום דכיון דליכא איסור על המלוה ממילא תו ליכא איסור על הלוה דליכא איסור עליו מעיקרא אלא משום דעביד מלוה איסור על ידו והיינו מדאפקי' רחמנא בלשון תשיך ותשוך כל דליתי' בתשיך ליתי' בתשוך וה"נ דכוותי' מדאפקי' רחמנא יקח יקיח כל היכא דהוא מוזהר גם היא מוזהרת ולוקה אבל הכא שלהי נדרי' דהיא עבדה דילה שאמרה טמאה אני לך אל תגע בי והוא אינו מוזהר כי חכמי' התירו לו ואפי' יהי' קמי שמיא גליא דטמאה לו מ"מ אין לו עון אשר חטא כי יש כח ביד חכמי' א"כ ממילא שוב היא אינה מוזהר' זו היא כוונת חי' רשב"א לכל מעיי' וצדקו דברי ר"א והשואל בנב"י נשתבש בזה ונמשך אחריו בתשובתו והלך לו בדרך למרחוק והאמת כאשר כתבתי וא"כ בראוהו מעוברת שאם אמרה לפסול נבעלת הי' שומעי' לה לפסול עצמה הרי היא מוזהרת וא"כ א"א לפרש דברי תוס' חגיגה כשיטת ר"א שלהי נדרים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:8)

**וע"כ**כוונתם כפשוטו דהואיל ולא אמרה אלא עובר זה מפלוני כהן נמצא שלא העידה על עצמה כלום נהי דלדינא ס"ל לר"ג ור"א שהיא עצמה מותרת להנשא לכהן מ"מ ס"ל לר' יהושע כיון שעיקור עדותה ששמענו מפי' לא הי' על עצמה אלא על העובר נמצא שהיא עצמה לא עבדי' אסורא לא מהימנת בעדות זו כך צריך לפרש דברי תוס' ולפ"ז גם למסקנא דהתוס' צריכי' לומר בראוהו מדברת שעיקור עדותה על עצמה ואפ"ה לא מהימנא ר' יהושע היינו טעמא משום שנסתרה ברצון ונחשדת על איסור שוב לא מהמנינן והשתא אי נימא דהרמב"ם נמי ס"ל כשיטה זו כמ"ש ונימא כל מה דמחמיר ר' יהושע אפי' בדיעבד מחמירי' אנו אליבא דר"ג ור"א לכתחלה מיהת ומשו"ה הצריך הרמב"ם חליצה לאשתו וכנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:9)

**א"כ**נימא נמי הא דהתירה בתרומה ובני' ועבדי' שלה דאוריי' היינו היכי דאיכא למימר שנאנסה אבל נבעלה ברצון לא ולא משמע כן במשנה ס"פ אלמנה מכהן שפתה בת ישראל מרצונה ואפ"ה ילדה תאכל בתרומה וי"ל זה והיותר קשה א"כ בכתובות י"ג ע"א דמקשה ש"ס תרתי למה לי מדברת ומעוברת וכו' הניחא למאן דמכשיר בה וכו' לימא משו"ה צריכא תרתי דאי מדברת ה"א בהא קאמר ר' יהושע משום דעבדה אסורה שנסתרה מרצונה ואי אשמעי' מעוברת ה"א בהא קאמר ר"ג וצ"ע קצת להתוס' חגיגה הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:10)

**א"נ**י"ל דעת הרמב"ם דס"ל בודאי היכי דהיא באה לפנינו ואנו דנין עליה מכשירי' אותה לתרומה ועבדי' ושפחותי' ומתיר' אותה להנשא לכהונה ואת בתה ובנה עומד ומשמש ע"ג מזבח אם תנשא לכהן אח"כ ותלד ממנו בן ואם תנשא לזה הבועל יוצאת בלא חליצה כי כל זה בכלל המכשיר בה מכשיר בבתה אך על מה שלא היינו דנין בשעת שהיינו מכשירי' בה אינו בכלל היתר משום הכי אם הבועל נשא אשה אחרת ואין לו ממנה בן ואח"כ נבוא לדין על אותה האשה לא תועיל ברי של זו האשה על אשה זו לפוטרה בלא חליצה וגדולה מזה נ"ל מלשון רש"י קידושי' ס"ו ע"א ד"ה סמוך וכו' שהקשו תוס' שם ובכתובות כ"ו ע"ב הא קיי"ל מאן דמכשיר בה מכשיר בבתה והנה כל המעיי' במתק לשון רש"י יראה דנשמר מק' זו שכ' הני מילי אי הי' קמן ובאה לב"ד להתירה אבל בנה זה הנדון אין לו חזקה בכשרות וכו' וצ"ע דרישא לאו היינו סיפא דמה לי אם היא קמן או לא ה"ל למימר אמה אית לה חזקה אבל הבן לית לי' חזקה וכמ"ד מאן דמכשיר בה פוסל בבתה אע"כ רש"י קאי להלכת' דמכשיר בה ובבתה ודוקא אי אתי קמן ואנו דנין עלי' ומכשרי' אותה אזי בכלל ההיתר גם בתה אע"ג דלית לה חזקה מ"מ כיון דא"א שתהי' היא כשרה ובתה פסולה נכלל הכל בהכשר א' וכמ"ש תוס' סברא זו ביבמות מ"ו ע"א ד"ה ואין וכו' וכל זה כשבאת האם לפנינו והיינו דנין עלי' ויצאה בהכשר אך אמו של ינאי לא עמדה לפנינו ולא יצאה בהכשר מאתנו ואעפ"י שי"ל שמעמידי' אותה על חזקת צדקתה ומדנשארה תחת בעלה כהן ה"ל כאומרת ברי לי ס' א"כ פני יהושע שם מ"מ אין חזקה שלה ולא ברי שלה מועיל לבנה ויעיי' תוס' כתו' ע"ו ע"א ד"ה רישא וכו' דברי שלה לא מהני לאב וברש"י שם ד"ה מנה לי משמע משום דחזקה שלה לא מהני לאב וצריך לומר למ"ד מכשיר בה ובבתה דברי וחזקה לא מהני לבתה אלא משום דמכשירי' אותה א"א שתהי' הבת פסולה ע"כ בכלל ההכשר גם הבת וכל השייך לה משא"כ כשלא באתה האם לפנינו כלל רק באנו לדון על הבן או הבת לחוד לא נוכל להתיר ינאי מכח חזקת אמו וצדקו דברי רש"י ז"ל ולפע"ד הן הנה דברי רמב"ם ועדיפא מיני' דס"ל אפי' כשבאת האם לפנינו והכשרנו עם כל הנלוים לא יועיל לאשה אחרת הנישאת לבעל הזה שתצא בלא חליצה כי אין זה בכלל נדון הזה שיצאתה בהכשר כל זה הארכתי להעמיד דברי רמב"ם הואיל ומעלתו נתלה דברי' בנחלת שבעה משא"כ דעת הפוסקי' ואין להאריך יותר ואחתום בברכה. פ"ב יום ה' ג' אב תקע"ז לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:104:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:104:11)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:105:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:105:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:105:1)

**שלום**וכ"ט לאהו' הרב המופלג מה' אהרן סג"ל אבדק"ק באטרקעס יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:105:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:105:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:105:2)

**תשובה**בצידו כמבוקשו הנטען הלז שעליו ב' תביעות א' על מזונות הולד וא' על אתננה מזונות הולד הרב"ש ססי' ע"א פשוט לי' כהריב"ש דאין משביעי' ע"ז מטעם שכ' סי' כ"ב סק"ה אך התשב"ץ חולק ונהגו בתי דיינים להשביעו שאינו יודע בברוש שהולד ממנו והגאון בית מאיר מזדנז בדבר כי מי התובע שהרי היא אמו לאו בעל דברים דידי הוא כי עלי' אין מוטל אפי' להניקו ולא לפרנסו בשום דבר דוקא אשה שתחת בעלה מחויבת להניקו בנו של בעל אבל זולת זה אין על האם שום חיוב ותשליכהו על הציבור ואין לה עליו כלום ואם הציבור תבעו ממנו הלא אין עליהם עליו טענת ברי ואיך ישביעוהו בטענת שמא ודוחק שיטענו ברי ע"פ אמו של תינוק עיין חשן משפט סס"י ע"ה והעלה דהב"ד ממנים את האם לאפטרופס לטעון עבור שתובע מזונות עצמו בברי שלה ודוחק אלא שכבר נהגו ואמנם דוקא אחר שכבר נולד הבן אבל טרם לידתה אין צריך להשיב כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:105:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:105:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:105:3)

**ועל**טענת האתנן אי היתה תובעת אתנן ידוע ממון או חפץ הי' מחויב שבועת היסת אך תובעת לישאנה הסכים בית שמואל סימן קע"ז עם מהרי"ק והוא פסק דפטור מכלום והאמת שא"א לשום קנין שיחול על אדם שיתחייב לישא אשה פלונית ומשו"ה הצריכו קדמונינו לתקן חרמות וקנסות בתנאים של שדוכי' משום שאין שום קנין וחיוב חל על נישואי אשה אך מ"מ הכא פטור בלא כלום א"א כיון שלא נתרצית לו בחנם כ"א בתשלומין נהי לישאנה אינו מחויב אבל אינו מחילה גמורה אלא צריך לשלם עכ"פ כשכר פעולה הראוי לאותו פעולה ועיין סימן רס"ד גבי טול דינר והעבירני ושכר שדכנות ע"ש והנה כיון שמחלה בשתה ופגמה וכל כבודה ורק שכר פעולה הרגיל ליתן לבזוי' שבזוים הנה מתיקון המלכות הוא סך חמשה זהו' כסף מעות אלא שיש דעה בש"ע רמ"א סי' רס"ד בענין שרגילי' ליתן הרבה יתן יותר אע"ג דיכול הטוען לטעון קים לי מ"מ יבצעו הדייני' ליתן קצת יותר מהנ"ל או ישבע היסת ויפטר: ואין צריך לשבע שלא בא עלי' כי מה לנו בזה אם בעל או לא רק די שישבע שלא נתחייב לה אתנן ויפטור ואך אם ירצה לשבע שלא בא מעולם אז ירויח שכבר נפטר מטענת מזונות הולד לכשיבוא לעולם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:105:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:105:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:105:4)

**ואם**הי' נידוני' אותו כחשוד על השבועה הלז כיון שנתיחד עמה זה הי' טוב שאז פטור משבועה ותשלומין כדין מחויב שבועה דרבנן שאינו יכול לשבע פטור לגמרי כמבואר בש"ע ח"מ סי' ע"ה סי"ד ותמהתי מן האומר שהיא תשבע ותטול אשר נעלם ממנו דברי ש"ע מ"מ אם הוא חשוד מפני שנתיחד הלא היא על כרחה נבעלת ברצונה שאינו נאמן עלי' אפי' בשבועה היינו החשוד על יי"נ אינו נאמן אפי' בשבועה שישבע שאינו יי"נ להתירו לנו לשתות אבל על תביעתו נוגע לאיסור והיתר ולא לעריות ע"כ חייב הוא שבועה כנ"ל ואם אינו רוצה לשמוע ולא ירצה לשבע שבועת היסת לא נחתינן לנכסיי להוציא ממנו רק מנדין אותו כמבואר סי' פ"ז ס"ט וכל הדברים הללו פשוטי' וחלילה לי לחשוד לדיין היושב על מדין שיטעה באלה אלא מחמת כעס ומריבה בא לכלל טעות ומכאן ולהבא הוו מתוני' בדין ויהי' ה' עמכם בדבר המשפט הכ"ד החותם בברכה א"נ לת"ח הראוי' לאהוב. פ"ב נגהי ליום ג' למב"י קצ"ח לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:1)

**שוי"ר**לידידי מחו' ה"ה הרב המהולל מאוד המופלג מהו' מאיר נ"י אב"ד דק"ק טעט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:2)

**נועם**מכתבו הגיעני על נכון ונפשו בשאלתו אודת איש א' שזה זמן זמנים טובא הרגיל קטטה עם אשתו המפורסמ' לאשה צנועה והקטט הי' שחשד אותה בגניבת ממון ועי"ז הלך לדור עמה בבית חתנו ובהיותו דר שם אירע שבימי נדותה שכבה שם על מטתה וגם שארי בני בית לנו באותו החדר וגם הבעל ונער א' ובאותה הלילה הרגישה האשה לפי טענתה שבעלה קם ממטתו ונגע בה ועי"ז היתה מכה אותו בלילה ההוא וגם בבקר היתה מריבה ביניהם וטען הבעל שהוא ראה אותה עומדת ממטתה לילך לשכב עם הנער והי' מריבה ביניהם אז ובכל זאת נהגו אישות זע"ז אחרי טבילתה מטומאת נדתה אך תמיד הי' ערעורם וסכסוכם ביניהם עד שעמדו לדין לפני בד"צ ועיקור טענותי' הי' דבר שבממון וגם טען מאיס' עלי ובתוך דבריו טען ג"כ שבלילה הלכה אצל הנער ולבסוף הוסיף ואמר ששכבה אצל הנער אלא שבאותו הלילה לא רצה לפרסם הדבר מפני שקרובי' שלהם הי' ישנים באותו החדר והיות כי אז במעמד הבד"ץ הי' רבו הקטטות והמריבי' ביניהם בשארי דברי' עד שנשכח ממעלתו לדרוש ולחקור ולהוציא אמתלא מפיו אודת הדבר מכוער שטען ובשגם שהאשה הי' בחזקת כשרות וגם דבריו לא הי' מכוונים וניכר הענין שמחמת הקטט אמר כן ע"כ מצאו השוואה ביניהם בענין עיקור מחלוקותם ועתה אח"ז שם מעלתו אל לבו הלא טוב להוציא אמתלא מפי האיש מ"ט אמר ככה על אשתו הכשרה וקרא מעלתו את האיש אל ביתו ושאלוהו על ככה והנה הוא עומד בדבורו שראה אותה שכבה אצל הנער אלא שלא רצה לעורר הישנים מפני שהם קרובי' וחשש מעלתו לאיסור סוטה ואסרו מלהיות עוד עמה עד יצא כגונה צדקת האשה אלו תוכן דברי מעלתו ני':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:3)

**תשובה.**כבר הי' לנגד עיניו דברי רמ"א בסי' קע"ה סעי' ט' ושם נאמרו ב' התירו' א' דעת הר"ש מיינבול דבזה"ז דאיכא חרגמ"ה שלא לגרש בע"כ לאו כל כמיני' דהבעל לבטל חרגמ"ה כמו דלמשנה אחרונה לא מהימני' האשה למימר טמאה אני לך שמא עיני' נתנה באחר הה"נ באיש בזה"ז והדברי' ארוכים במרדכי דקידושי' סי' תק"ל ומייתי לי' בקיצור בהגה"ה מיי' פרק כ"ד מאישות והסכים עמהם במהרי"ק שרש ק"ז בטעם נכון דא"כ מה הועיל רגמ"ה דכל בעל בליעל ואיש פריץ יבטל תקנת רגמ"ה בהמצאה כזו אע"כ דלא מהימן בזה ע"ש מבואר מדבריו דיותר ראוי שלא להאמינו באומר שהוא עצמו ראה אותה מזנה ממה שע"א אומר כן והוא מאמין לדבריו דבע"א מעיד כן לא שייך כולי האי לומר לא שבקת חי ובטלת תקנת רגמ"ה שהרי מתקיימת התקנה שפיר בכל הנשים שבעולם דליכא ע"א וכיון דמייתי רמ"א דעתם במאמין לע"א דלא מהנו משום דקעבר על תקנת רגמ"ה א"כ כ"ש וק"ו בדליכא אפי' ע"א ואדרבא י"ל מה דמסיים רמ"א יש חולקי' והוא ממהרי"ק שרש ק"י ומשמע דדעת רמ"א שאין לסמוך על המקילי' י"ל היינו בחיכא ע"א מיהת אבל באין כאן אפי' ע"א אפשר דבכי האי גוני מסכים רמ"א עם המתירי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:4)

**ההיתר**השני דמייתי רמ"א הוא ואם הי' לו קטט עמה אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד דודאי מחמת שנאה אומר כן עכ"ל ודבריו סתומי' ותמוהי' איך שייך לומר דודאי מחמת שנאה אומר כן ואיזה ודאי יש כאן אטו מי שגנבה כיסו של בעל והוא מתקוטט עמה ואחר כך בא ע"א שזינתה א"א לומר שלבו מאמין באמת לדברי העד ואיתגורי איתגר גם מה שסתם דבריו אם יש לו קטט ולא נתן שיעורי' לדבריו מה שיעור קטט והאחרוני' שתקו ולא ביארו הדברי' ע"כ צריך אני להאריך בעז"ה והנה בש"ע ציין שם במהרי"ק והוא שקר כי לא נמצא כן שם אך הוא בתשו' רשב"א אלף רל"ז ונכפל במיוחסת קל"ג ומייתי לי' בד"מ סי' קט"ו ברמז שם נאמר באיש א' שהעליל על אשתו שגנבה לו וההתהפך בטענותיו של רמי' כנראה לב"ד עד לבסוף אמר שפריץ פלוני אמר והודה לו שקלקל עם אשתו ושוב אמר שהוא בעצמו ראה שקלקלו זע"ז ובאותה מדינה הי' מהמלכות שלא לגרש בע"כ אם לא עפ"י דין תורה והשיב רשב"א כיון שאין בידו לגרש א"כ נראה שהוא מתהפך בטענות שקר לאוסרה על עצמו ואין להאמין לשקרו כיון שמחמת קטט אמר כן ומייתי ראי' מר"פ האשה שלום דקטטה בינו לבינה לא מהימנת לומר מת בעלה משום דחשדינן למשקרא והאריך להביא כל דברי הש"ס ע"ש ולכאורה צלע"ג דהתם קאמרי' היכי דמי קטטה אילימא דאמרה גרשני כולי נשי נמי אמרי הכי ואלא דאמרה גרשתני ולהימנה מדר"ה ומסיק דאמרה גרשתני בפני פלוני ופלוני ואשתכח שקרי דתו לא מהימני למימר מת בעלי והשתא חזינן דהתם הא דאשתכח דבשיקרא בעית לאפוקי נפשה מבעלה משו"ה לא מהימנת תו למימר מת בעלי אבל היכי דלא אשתכח שקרי מנ"ל להקל ולמימר דע"י קטט לא שווי' נפשה חתיכא דאי מיהו ברשב"א יש לדחוק ולומר דהתם מהיפוך טענותיו נראה כמו אשתכח שיקרא דהתם אבל מסתימת לשון רמ"א משמע דעל כל שום קטט תו לא מהימן וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:5)

**ואולי**י"ל דעכ"פ מוכח מס"ד דהש"ס דהוה בעי למימר באומרת גרשני ואי לאו דכולי' נשי נמי הכי אמרי ובטלת תקנת חכמי' דאשה מהימנת לומר מת בעלי לולי כן הוה א"ש דבקטטה כי האי לא מהימנת דחשידא למשקרת וכן נמי באומרת גרשתני אי לא דאין אשה מעיזה פני' הוה מיחשב קטטה שלא להאמין לה עוד א"כ גבי גברא כשמתהפך בתחבולות להתעולל עלילות ברשע להוציא אשתו אע"ג דלא אשתכח שקרי בשום פעם מ"מ לא מהימן תו לאוסרה עליו כן צ"ל ועדיין צ"ע לדינא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:6)

**מ"מ**מש"ס הנ"ל מבואר דכשראה בעצמו קיל לענין קטטה מהעדאתו ע"א דהרי באמרה מת בעלי פשוט דלא מהימנית בקטטה ובע"א איבעי' דלא איפשטא והשתא כיון דרמ"א פסק דלא מהימן להאמין לע"א במקום קטטה מכ"ש דלא מהמנינן לי' לומר שראה שזינתה עם א':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:7)

**והאמנם**ראה ראיתי דברי מהרש"ל ביש"ש פ"ב דיבמות סי' י"ח שהי' לנגד עיניו דברי מהר"ש מיינבול וגם התירו של רשב"א בתשובה הנ"ל ובכל זאת לא מלאו לבו להקל אפי' באומר שראה אשתו זינתה וכל הרוצה לדון בענינים אלו עפ"י דברת רמ"א סי' קע"ח לא ירים ידו בלתי אם הביט אל דברי יש"ש הנ"ל ואח"כ יורה וידין לפי מה שעיניו רואות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:8)

**ואומר**אני בנדון דידן לפי ראות עיני גם המהרש"ל מודה בזה שהדברים מראים כשקר וכיזוב דכלל גדול אחז"ל אשה בעלה משמרתה והיתכן אשה שבעלה עמה בחדרה תשכב עם נער אחר ועוד הרבה בני בית הי' שם וגם מחזי כשיקרא אחר שראה אותם שוכבי' זה אצל זה ואיך שתק מפני כבוד הקרובי' הישני' והיכן כבודו של זה ועוד איך אח"כ היתה עמו באמנה בליל טבילתה הלא אסורה עליו וא"כ משוי' נפשי' רשיעא ותו תחלת טענתו לא בא כ"א על עסקי ממון מעות ומאיס ושביק איסורא דזנות ותו דגם לפי דבריו לא ראה כדרך המנאפי' שוכבים זה על זה כי במה שאחר ששכבה במיטת הנער ליכא אלא דבר כיעור ולכל הפוסקי' לא נאסרה עליו ע"י כיעור כ"א ע"י עידי' ולא עפ"י עצמו כמבואר בראשונים ספ"ב דיבמו' ע"כ נראה לי דבצירוף כל הדברים האלה יודה מהרש"ל לגדור בעד הפרוצים הרוצים להרוס גדר רגמ"ה לגרש בע"כ או להפסיד כתובתה ועוד דהמהרש"ל גופי' דפליג מסיים בסוף דבריו וז"ל וגם דוקא שלא בא לטעון אלא לאוסרה עליו אבל אם בא בטענה להפסיד כתובתה לא מהימנינן לא במידי עכ"ל והא עובדא דקמן חזינן שלא בא לאוסרה מחמת איסור ויראת שמים רק להפריד בין הדבקי' בכל טענה שיכול גם המהרש"ל מודה בלי ספק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:9)

**מסקנא**דמילתא לפע"ד דאין כופין אותה לקבל גט כלל והוא מחוייב בשארה וכסותה אך בעונה אמרי' לי' הוי יודע אשה שזנתה אסורה לבעלה ואלו היית מהימן לנו היינו מפרישי' אותך על כרחך אלא שאין אנו מאמינים לך ועתה אם אתה יודע בעצמך שבאמת זינתה ממש ושכבו זע"ז כדרך המנאפי' ולא בדרך כיעור בעלמא אתה תחוש לעצמך ותתבטל מעונה האמורה בתורה ומעתה נשאלה את פיה אם היא תתרצה בכך אזי ילבינו ראשם בכך שהוא יתן שאר כסות והיא תמחול עונתה ואם ימות נוטלת כתובתה ככשרה בנשים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:10)

**ואך**אמנם אם לא תתרצה להשאר כך לעולם ותאמר נוח לה להתגרש מלמחול עונה שלה אומרי' לו הוי יודע כי גירושי' הללו הם כמו גירושי' בע"כ כי מפני ביטול עונה מוכרחת לקבל גט מפני צערא דגופה ע"כ או תתנהג עמה באישות ותודה על שקרך ופחזותך או תשבע שבועה חמורה שכן הוא כדבריך והשבועה תהי' בכל מיני אלות הברית ואיומי' רבים ועצומי' ואח"כ תגרשנה או אם לא תרצה לשבע וגם לא לנהוג אישות ועל כרחה תתגרש הרי אתה מתנדה בנידוי ב"ד על שתגרום ביטול חרגמ"ה ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה יובן מתוך דברי הראשונים הנ"ל ובפרט מתוך דברי יש"ש סי' הנ"ל עם הוספות קצת נופך משלי לפי הענין והמשכיל יבין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:11)

**מה**שהרגיש מעלתו מדברי רש"י דקידושי' הואיל ולא הכחשתו יפה הרגיש וכבר כ' כן בתשו' רשב"א הנ"ל וכבר הרגיש בזה פני יהושע ועיין בש"ך סי' כ"ז סקי"ד גם מ"ש מתוס' סוטה יפה כיון ורמזו בתשו' הנ"ל והואיל ואין ענינו להא דידן לא רציתי להאריך בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:12)

**מ"ש**מענין פרעון כתובות נשים מטעם שינוי מטבע יעיי' בית שמואל סי' ס"ו סס"ק ט"ו לענין אם הוסיפו על המטבע ובסי' ק' סס"ק כ"ג אם נפחתה מטבע מ"מ פשוט הוא שכל דבריהם היכי דלא תיקון המלכות האיך יפרעו החובות אבל הא מלכותא דארעא הדא תיקן יפה פרעון החובות בקונטרס הנקרא שקאלא פאטענט וצריך המורה להיות עיניו ולבו עליו דקי"ל דינא דמלכותא דינא בענין המטבעות כמבואר בח"מ סס"י ע"ד ובש"ך י"ד סי' קס"ה ומיהו במדינת הגר אני ממתין עד יצא כנגה משפט הלאנדטאג וכאשר יצוו כה יהי' וכה יקום [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' קכ"ו] חתמתי שמי. פ"ב יום ג' ז' שבט תקע"ב לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:106:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:106:13)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:107:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:107:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:107:1)

שנית להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:107:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:107:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:107:2)

**קבלתי**נועם מכתבו ולהיות כי הדין דין אמת כאשר כתבתי מאז וכאשר כ' מעלתו נ"י שכן נעשה מעשה ע"כ אין להאריך עוד כי הזמן יקר מאוד רק ארשום פה מ"ש אצלי על דברי תוס' דסוטה ג' ע"ב וימצא תשובה על רוב או כל דבריו ואלו הנאמרים אצלי דברי תוס' סוטה ג' ע"ב שהקשו לאביי למה לי ועד אין בה תיפוק לי' בלאה"נ נאמן ע"א אשתך זינתה יש לברר דבריהם לשיטת ר"ת דגיטין דס"ל ע"א בשתיקה מטעם הודאה הוא ע"ש נ"ד ע"ב ולא מטעם הימנותי' דעד א"כ י"ל ק' תוס' די"ל ע"כ לא מהימן הבעל לומר שמאמין להעד אלא בסתם אשה שיכול לגרשה ע"כ בכל עת ועידן א"כ מה לו לשקר לומר שמאמין או לשתוק כמאמין ולבו לא יאמין שאם ירצה לגרש הא מצי לגרשה בע"כ אבל מה יענו באונס שלא יכול לגרשה אלא על ידי עילה שמוצא בה וא"כ ניחוש שאומר שמאמין לדברי העד ולעולם לבו לא יאמין ומשו"ה אצטריך קרא בקינוי וסתירה דיוצאת ע"י ע"א אפי' באונס וכי האי גוני בשלמא למאן דס"ל דע"א באיסורי' לאביי משום הימנותי' דעד הוא ואפי' שותק מחמת שאינו יודע אפ"ה אסור' עליו ע"י ע"א רק שלא יכחיש אותו א"כ לאותה שיטה יפה הקשו תוס' אבל לשיטת ר"ת נימא לאו כל כמיני' להאמין להעד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:107:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:107:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:107:3)

**ואין**לומר סוף סוף כיון ששתק שוי' נפשי' חתיכא דאיסורא ז"א לפמ"ש ר"ן סוף נדרי' באומרת טמאה אני לקדושין שהיא משעבדת לבעל לא מצי למשוי נפשה חתיכא דאי' וה"נ הבעל משועבד לה בשלמא כל בעל בעלמא אע"ג דכל זמן שהיא עמו הוא משועבד לשארה כסותה ועונתה מ"מ אם רוצה לאוסרה עליו לא שייך שהוא משועבד שהרי בכל זמן ועידן יכול לפטור עצמו משיעבודו לגרשה בע"כ משא"כ באונס שמשועבד גם לזה שלא לגרשה לאו כל כמיני' לשווי' נפשה חתיכה דאי' וגדולה מזה בארתי בתשו' אחרת בראיות דבזה"ז שכל בעל מקדש ע"ד חרגמ"ה שלא לגרש בע"כ הרי מעיקרא נשתעבד לה בכך ולאו כל כמיני' לאוסרה וחד מן הראיות הברורות מתשו' מיוחסי' סי' קל"ג דשם הי' רק גזירות המלכות שלא לגרש בע"כ אם לא שמחויב להוציא עפ"י ב"ד ופסק שם דלאו כל כמיני' לשווי' נפשי' חתיכא דאיסורא ואין לומר התם הרשב"א לטעמי' דס"ל דכל מקום ומקום יכולי' להפקיע קידושי' בגזירותם ותקנתם כמבואר בבית יוסף סס"י כ"ח וא"כ אפשר מטעם הפקעת קידושי' דחרגמ"ה נגע בי' ז"א המעיין שם בתשובה יראה שלא נתפשטה חרגמ"ה באותו המקום ולא נגע בה רק מפני תקנת המלכות ופסק דלאו כל כמיני' לאוסרה וע"כ היינו טעמא משום שמעיקרה נשתעבד לה ע"ד תקנת המלכות שלא לגרשה בע"כ וע"ד כן נישאי' לו שוב לא מצי להפקיע השיעבוד ההוא ומכ"ש בחרגמ"ה דבזמנינו ומכ"ש באונס וא"כ קשה על התוס' אי אזלי בשיטת ר"ת לא מקשי מידי וע"כ מוכח מזה דלית להו להתוס' סברת ר"ן הנ"ל וס"ל טמאה אני לך נאמנת מטעם הפקעת קידושי' וכן משמע מדבריהם סוף נדרי' ופקעת קידושי' לא שייך בדאוריי' ויפה הקשו לאביי למה לי ועד אין בה ויעיין מעלתו בדברים אלו וימצא סתירה לרוב דבריו ואסיים בברכה. פ"ב יום ג' כ"א שבט תקע"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:108:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:108:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:108:1)

**שלום**וכ"ט להרב המופלא הותיק כבוד מו"ה יעקב נ"י אב"ד דק"ק ביטשקע יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:108:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:108:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:108:2)

**מכתבו**הגיעני מגלה עפה מאריך מאוד בסיפור מעשי תעתועי' מאשה פריצה אשת פריץ א' איהו בקרי ואיתתי' בוצינא וכל המאורעו' אשר כל השומעי' תצילנה אזניו ההיתה כזאת בישראל בתוך עדה קדושה והלום ראיתי פס"ד שיצא מאת מעלתו ביום ב' כסליו אשתקד ושקבלו הבעל על עצמו שלא יתן עוד מקום בביתו ודריסת הרגל וביחוד לרווקי' הנחשדים הידועים וקיבל ע"ע שאם יעבור אפילו בפחות שבדברים יאמין על עצמו אפי' מאן דהוא אז יקוב דינה את ההר ככל דיני הנחשדת כאלו נתוודע ע"י עידי טומאה ברורי' ושלא יהי' נמנה עם מנויי הקהל ויסתלק מחזקת הקהלה מכל וכל אלו תוכן דברי פס"ד ולשונו ממש ושוב חזר הרינון למקומו כמ"ש והאריך בסיפורו מעשיות שלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:108:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:108:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:108:3)

**אשריו**ואשרי המחזיקי' בידו לשבר מלתעות עול ולבער הקוץ מנוד מכרם בית ישראל ותמהתי אם ימצא במחנה עברי' הקדושי' - לאלוהיהם - מי שירצה להתחבר ולישב עם איש כזה בהתחבריו' התמניות ח"ו אם לא ישוב הוא וביתו ויטיבו דרכם ויגדרו גדר ערוה וראוי ומחוייב לכל איש מישראל אשר יראת אלקים נגע בלבו לעמוד בפרצה הזאת ולטהר קהל קדשכם מזוהמת זימת איש וביתו זו אשתו ולמנוע רגל מבתיהם ומי שמע כזאת מי ראה כאלה לאיש כזה יתנו רשות וחכירת היין בביתו להרגיל בתוך ביתו שותי יין והרבה יין עושה ובוער כאש בנעורת איה חכמתכם ויראת ה' הלא תהיו למכשול מזכרת עון לבית ישראל ח"ו לא תהי' זאת לכם למכשול ולפוקה ואם רשות נתונה משרי המדינה תכריזו בארור ושמתא מי שמרגיל עצמו בבית נואף הלזה ויהי' לאות לבני מרי אך בלי רשות משרי קומידאט לא תעשו כן אבל בלי ספק שיתנו השרים רשות לגדור גדר ערוה ודי בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:108:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:108:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:108:4)

**אך**מה שנוגע לדינא לאוסרה על בעלה לכופו להוציאה הנה בלי ספק שמצוה עליו לגרשה אך באשר איהו בקרי וצווח לא בעינא למיעבד מצוה לא מצאתי בכל העדיות שכ' מעלתו שום עדות שתיאסר עפ"י ב"ד ושיכופוהו להוציאה אם לאו שהוא בעצמו יוציא רשעה מביתו אבל לכוף להוציא לא ידעתי דב"ד בעדים הוא דמפקו והיינו ב' עדים כשרי' ויעידו בפני האשה ושראו כדרך המנאפים שוכבי' זע"ז אעפ"י שלא ראו כמכחול בשפופר' מ"מ אמרי' מסתמא נעשה מעשה דאש בנעורת כמ"ש הרא"ש ספ"ב דיבמות אבל אם לא ראו כך אין ב"ד מוציאי' ומכ"ש על היחוד שאין אוסרי' ואפי' דברו דברי ניאוף ושחוק ונתיחדו מתוך אותן הדברים דלמהרי"ק אוסרי' על אותו היחוד היינו לכהן כמ"ש בית שמואל סי' ז' סקל"ד והכא ליכא אלא ע"א זכר שהעיד שלא בפניה ושלא בתורת עדות אלא נמספר דברים בעלמא שבלילה דפק על פתחה שהיתה סגורה ובא בחור א' ופתח לו הפתח ושארי סיפורי מעשים מהרווקים לא נאמר בדיבורו של א' מהם שזינתה עמו אלא יש לפרש שעשה עמה מעשה שגעונות וכמו שאמר א' להדי' שה' הצילו מגוף המעשה א"כ אפשר גם אידך ניצול וכל שלא אמר בפירוש מה נעשה ומה הי' אין לאוסרה על בעלה ובכל זה אינינו אלא ע"א וקינוי שקינא לה מעלתו עם הקהל אין בו ממש חדא שלא אמר בלשון קינוי אל תסתרי עם פלוני אלא לבעל הזהיר שלא ירגיל אנשים בביתו ואין זה לשון קינוי ועוד לא מצינו רשות לב"ד לקנאות אלא כשאין הבעל לפניהם אבל אם הבעל כאן ואינו מקפיד על אשתו כי תנאפנה אין בקינוי ב"ד כלום ואעפ"י שהכריחוהו שעל כרחו ענה אמן אחר ששמע הפסק מ"מ כיון שע"כ הי' מסתמא מחל לה הקינוי כאשר עינינו רואות שכל מה שמספרי' שנעשה אח"כ הכל הי' ברצון הבעל וידיעתו ואדרבא הוא מתקוטט עם הרב והקהל שרוצים למחות בידה וקיי"ל בעל שמחל על קינוי מהני מחילתו וכשנסתרה אח"כ אין אוסרי' על אותה הייחוד ומכ"ש שאין לאסור על עדות נשים שנתיחדה בעגלה א' עם רווק א' ומכ"ש מה שנפל מהעגלה ומצאוהו ערותו מגולה אינינו שום ראיי' שאפשר ע"י הנפילה מהעגלה נתגלה ועוד שאין כאן אלא עדות נשים ומ"ש מעלתו כל שמצוה להוציא כופי' ג"כ תמהתי עליו יעיי' ב"ש סי' קט"ו סקי"ט ויע"ש ס"ק ל"ה יעיין סי' קע"ח סעי' ו' וסעי' י"א י"ב י"ג וסעי' ט"ו ויע"ש ב"ש סקי"ד ותל"מ. אחזור מעניני של שטר בשיטה אחרונה הי"ת יעזור לכם לגדור גדר ולעמוד בפרץ והוא יתן בלבם של פורצי פרץ שישובו מדרכם הרעה וייטיבו דרכם ויהי' אחריתם טוב מראשיתם הכ"ד. פ"ב כאור בקר ליום ה' י"ב טבת תקפ"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:109:1)

**שלום**וכ"ט לידידי תלמידי ורב חביבי הרב החרוץ ושנון זית רענן שופכני ובושני במקומו ושעתו תרמיני ירום ונשא כש"ת מהו' ליפמן נ"י אב"ד דק"ק סאבטקא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:109:2)

**גי"ה**הגיעני נידן חזן הקהלה שנסע לשוט בארץ וביני לביני לקחה אשתו את המשורר בס שלו לדור עמה בביתה ודירתה ויהי כי ארכו הימים והי' העם מרנני' ומלעיזי' על יחודם זע"ז ויהי בבוא החזן לביתו פתאום בלילה אמר כי מצאום שוכבי' במטה א' והאשה הודית דעבדת איסורא ומבקשת לשוב בתשובה וזה כמו שנתים ועדיין בהודאתו עומדת אך אינה רוצית לקבל גט בשום אופן ונפשו היפה בשאלתו אי מחוייב או מותר לגרשה בע"כ כי הוא אמר שמאמין שנבעלה להנואף ההוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:109:3)

**הנה**כל יקר ראתה עינו ושאלת חכם כמותו חצי תשובה וצלל במים אדירים והעלה לאיסור וכן נלע"ד לכאורה ומ"מ אין בהמ"ד בלא חידוש ואבאר הדברי' בעזה"י הנה תוס' ורא"ש ספ"ב דיבמות הקשו אעובדי דשלהי נדרי' מאי צריך ארכוסי הוה מירכס תיפוק לי' אין אוסרי' על היחוד ותי' דאמרה ג"כ טמאה אני לך ואי לאו דהוה רגלי' דהיתר דאירכוסי הוה מירכס הוה היחוד רגלים לאיסור לצרף עם אמירתה ותיאסר אבל השתא אוקי רגלי' לגבי רגלים ומשום אמירתה טא"ל לא מיתסרא למשנה אחרונה אע"ג דשוי' נפשה חד"א מ"מ כיון דרוב נשים משקרות ומקלקלת עצמן להוציא עצמן מבעלה לא חשו חכמים לדברי' אלו דברי תוס':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:109:4)

**וצ"ל**דאמתני' אחרונה לא הוה קשי' להו הא שוי' נפשה חד"א הא י"ל דמיירי בנאנסה ואשת כהן כדאי' התם וס"ל כמ"ש תוס' וחי' רשב"א סוף נדרי' דהכהנת אינה מוזהרת אלא אם הוא מוזהר ומכשילתו אבל הכא היא עשתה שלה והגידה לו טא"ל והוא אינה מחויב להאמין ומותר בה שוב מותרת היא לו אבל הני עובדא מיירי ברצון כמ"ש תוס' בכתובות ס"ג ע"ב ע"כ הוקשה להם הא שוי' נפשה חד"א לכן חידשו דרוב נשים משקרות בכך כדי להפקיע עצמן מבעליהן והנה הרשב"א בחי' לנדרים בתר דתי' כנ"ל חזר והקשה עכ"פ ספק דאורי' דלמא לא משקרת ותי' יש כח ביד חכמי' בדבר שהוא קרוב לדאורי' אפי' לעקור בקום ועשה ונלע"ד פי' וכוונת הרשב"א דודאי אי לאו דרובא מקלקלי' וטוענת כן לא הי' כח ביד חכמי' ועיי' תוס' יבמות פ"ח ע"א ד"ה מתוך וכו' ופ"ט ע"ב ד"ה כיון ובחי' רשב"א שם ומיהו בטעמא דרובא הכי טוענת ומשקרת לא סגי דתינח בדורות ההם במשנה ראשונה שהי' נאמנות היתה משקרת ומזלזלה להפקיע עצמה מבעלה אך בדורות האחרוני' בתר שתיקנו שאינה נאמנות שוב אם תאמר טמאה אני לך קרוב לודאי שהאמת אתה ואפי' נימא לאו לדינא גמירי וסבורה להיות נאמן או שחשבה שתתגנה על בעלה ויגרשנה מ"מ ודאי ורובא לא הוי ומידי ספיקא לא נפקא נמצא בועל ספק סוטה ובודאי א"א לבטל התקנה ולאוסרה על בעלה א"כ וניהדר הקילקול למקומו ועכ"פ השתא בועל ס' סוטה ועל זה כ' רשב"א דיש כח ביד חכמים כיון דנראה דבר הגון מטעם הנ"ל ולפ"ז ב' הטעמי' צריכי' זל"ז והא בלא הא לא סגי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:109:5)

**ואמנם**תוס' כתו' ס"ג ע"ב שהם תו' ר"ש משנץ כמ"ש בכתבי מהרא"י סי' רכ"ג הוקשה להם מ"ט לא תאמן טמאה ברצון במגי מאוס עלי כיון דסוף סוף מפסדת כתובה נהי טמאה ברצון אפשר דלא הוה טענה מעליותא להאמינה דאם לא תאמר למי נתרצית נימא הרוצה שישקר ירחיק עדותו ואם תאמר כי הוא זה משוי להאי גברא רשיעא ומכ"ש כשהוא בפנינו ומכחישה ואינו דומה לנאנסתי באונס בשדה ובחשך ואינה יודעת מי הוא אבל נטמאה ברצון לאו טענה מעלי' כ"כ ע"כ כ' תוס' עכ"פ תאומן במגו וממילא הוה נמי חד"א משו"ה כ' דאה"נ נאמנת והנך עובדי שלהי נדרים על היחוד לבד הי' אוסרי' לבועל לכשתתגרש ולא לבעל ומשום דאירכוסי הוה מירכס שרי' אף לבועל ויען זה דוחק דמיירי לבועל ע"כ כ' תוס' בכתובו' י"ג ע"א ד"ה מעלה וכו' דהתם הי' נואף מפורסם אוסרי' לבעל גם על היחוד לבד ולעולם מיירי בלא אומרת טא"ל אבל בטא"ל ברצון נאסרה לעולם על בעלה ועיי' כתבי מהרא"י הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:109:6)

**נמצא**כפי האמור בנתיחד' אפי' אינו נואף וגם אומרת טא"ל לית דין ולית דיינא להתיר והיינו דכ' בית שמואל בקיצור סי' ו' סקכ"ד ובסי' קט"ו סס"ק כ"ג אמנם נראה היינו יחוד לשם זנות וגם ע"ז כ' בירושלמי פ' המדיר סוף הל' וי"ו תרעא טריד סוטה מוגף צריכא פי' רשב"א בתשו' סי' אלף רנ"א דלת סגורה הרי הוא סוטה מוגף בלא מנעל הוא צריכא וספק ומסיים רשב"א וכל הנך דירושלמי כשנעשה שלא מתוך טענה ידועה ולכן יש לחוש להן שמא שניהם נתכוונו לדבר עבירה וכו' וא"כ הכא שלא נתיחדו על שם זנות רק לדור זע"ז ואע"ג דרע עלי המעשה ואש בנעורת מ"מ לא משמע לאינשי אי' בכך בעו"ה הרי קמן כל בני הקהלה ידעו שדרי' זע"ז ושתקו ולא מיחו וא"כ אין זה רגלים לדבר שחטאו ואינו דומה ליחוד דשלהי נדרים ובסי' קע"ח סעי' ג' מייתי רמ"א אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך ובאה ואמרה נתיחדתי ונאנסתי י"א נאמנת במגו וי"א אבדה מגו שלה והוא במרדכי והג"א פ"ב דכתובו' סי' קמ"ז וטעם האוסר אע"ג דאמרי' אפי' נסתרה יש אפטרופס לעריות וכן הקשה שם במרדכי בעצמו על דברי האוסר י"ל כיון דאם סופה ברצון נאסרה בגופה אלא קיי"ל האי רצון גופי' אונס הוא דיצרא אלבשה אבל זולת זה הטעם היתה נאסרת על סופה ברצון וגם משמע דרחוק מאוד שלא יהי' סופה ברצון והיתה נאסרת לולי דיצרא אלבשה והאי רצון גופי' אונס הוא עיי' זה כתו' נ"א ע"ב וא"כ הכא שנתיחדה ברצון א"כ היא אלבשה יצרא לדידי' ונהי דהבעילה הי' תחלה באונס מ"מ הרצון שבסוף לא נחשב לאונס זה נראה טעם האוסר והראב"י שם התיר משום דלאו כ"ע דינא גמירי ולא ידעה שאין להתיחד בשדה ויער עם תרי פריצי א"כ מכ"ש הכא דלא נחשב זה לרגלים לדבר ומה שראה הבעל שוכבי' במטה א' גם כי מכוער הדבר מאוד מ"מ אין הכרח דעבדי איסור' כן משמע מתשו' רשב"א סי' אלף רמ"ט במעשה כזה והודה הנואף ששכב עמה ומ"מ משמע ברשב"א שם שאין חיוב להוציאה ומסיים אפי' שאינו קרוב אינו נאמן בדבר שבערוה וכן מחמת קול הרי לא יצא קול שזינו זע"ז או משום דבר כעין רוכל אלא קלא בישא על שנתיחדו ודרו זע"ז ולא עדיף קול ממה שראינו בעינינו ואי נימא דפרוצה הוה רגלים לדבר א"כ לא משכחת טא"ל ברצון בלא רגלי' לדבר דהרי אנו חשדי' עיני' נתנה באחר ואם רוצית להתגרש על סמך זה האחר א"כ ע"כ מכרת ברמאותיו ופרוצה היא ואפ"ה אינה נאמנות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:109:7)

**אך**הכא קיא אומרת נטמאתי והבעל מאמין לה הנה אם הבעל שראה בעצמו שזינתה ושוי' על נפשו חד"א כ' רשב"א פי' אלף רל"ז במקום שא"א לישא אשה על אשתו לא מהימן דאמרי' עיניו נתן באחרת והוא יחוש לעצמו ואסור לו לגרשה ולא ישלחו הפרוצים בעולה ידיהם ולכאורה צע"ג ממ"ש סי' תקנ"ז ח"ו לא גזר רגמ"ה במקום שראה אשתו זינתה ע"ש וצ"ל בודאי רגמ"ה לא גזר על זה אך א"כ לא שבקת מקום לגידרת הג' דכל הנותן עיניו באחרת יאמר זינתה עלי ע"כ אין להאמין בשום אופן ואין לנו להזדקק לגירושין לא סופר ולא עדי' ומחייבי' אותו עכ"פ בשאר וכסות אבל הוא היודע בנפשו שהאמת אתו והיא אסורה ואין חרגמ"ה רבוץ עלי' אם אפשר לו להמציא לו עדי גט שאינם יודעי ומגרשה בע"כ מה שעשה עשוי ואין עליו עון אשר חטא כצ"ל ליישב סתירת רשב"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:109:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:109:8)

**וכ'**בהגה' מרדכי רפ"ג דקידושי' סי' תקמ"ז הך תקנתא דטא"ל אינה נאמנות לא ניתקן אלא לתקנתא דבעל כל שהוא אומר א"א בתקנת חכמים כגון זו שומעי' לו ועיי' בס' בני אהובה פכ"ד מאישות סוף הל' י"ח ומכ"ש דלהתוס' דכתובות אסורה עליו באומרת טא"ל ברצון אפילו בלא רגלים אפילו אינו מאמין לה ומכ"ש כשהוא אומר שמאמין וא"א בתקנת חכמים דשומעי' לו וכ' מהרי"ק סוף שרש ק"ו דאפי' החושש לתקנת רגמ"ה היינו כשהבעל מאמין לע"א אבל כשהיא עצמה נותנת אצבע בין שיניו והוא מאמין אין להאכילו מה שאסור לו ומ"מ אם הוא אינו רוצה לגרשה וחוזר בו ורוצה בתקנת חכמים אין לנו לכופו לגרש על כרחו וכשרוצה לגרשה והיא אינה רוצית לקבל גט ויש בידינו לכופה שתקבל על כרחה אזי נטיל על הבעל חומר חרם דרגמ"ה מוטל עליו אם אינו מאמין ומשקר ואומר שמאמין כי נתן עיניו באחרת ואחר שקיבל חומר החרם הזה יגרשה על כרחה ואם אין בידינו לכופה על הקבלה מכח אלמותה אזי עכ"פ פטור מחיובי בעל לאשתו והרי היא תובעת מזונתי' יחרימו ב"ד חרם סתם מי שיודע שחייב לה שאר כסות ומונע ממנה דהיינו שאינו מאמין בלב ואומר שמאמין ואין לפקפק ממ"נ כיון שלא תרצה לקבל גט ש"מ לא נתנה עיני' באחר והרי אפ"ה עומדת בהודאתה שזינתה ותיאסר מדינא ר"א כבר עמד על זה בפסקי מהרא"י סימן רכ"ב ע"ש הנלע"ד כתבתי ואחתום בברכה א"נ. פ"ב כאור בקר ליום עש"ק ג' שבט תקצ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:110:1)

**שלום**וכ"ט לדייני ישראל ה"ה צנורת הזהב הרב המופלג מהו' שאול נ"י רב"ד והרב תלמידי המופלג מהו' שמואל נ"י דייני קרתא בק"ק באניהארט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:110:2)

**גי"ה**מפ' ויחי העבר הגיעני פ' יתרו ויש לתמוה על העיכוב לא אאריך בגוף השאלה אך אשר תחזקנה ידיכם בעמדכם לגדור גדר ערוה יהי ה' עמכם ומואס יומאסו הנואף והנואפת ומה שנוגע לדינא הנה בא בלשון השאלה וז"ל וכמה פעמים הזהרנו אותה ע"י איומים שלא תדבר עם הנער הזה ושלא תתיחד עמו ושוב אח"ז כתוב במכתבם וז"ל ואלופי קהל יצ"ו שלחו ע"י הזהרתינו שלוחים לארוב בביתה בלילה וכו' והוא הלך בחדרה אנה ואנה ביו"ד שעות בלילה וכו' אבל הרגישו בדבר וסגרו הדלת וכו' עכ"ל יש לדון על לשון זה שאם שליח ב"ד א"ל אל תסתרי עם פלוני והנה יש עדים שנסתרה אחר הקינוי ומסתמא משסגרו הדלת בלילה שהו כדי טומאה א"כ נאסרה על בעלה מדינא כמבואר סי' קע"ח סי"ג ונאסרה על הבועל וכופי' להוציא כמבואר שם סי"ז והיינו אם הי' הקינוי בפני העדים והשליח ב"ד בעצמו מצטרף אך דוקא אם אמר אל תסתרי אבל אל תדברי לחוד לא הוה קינוי ואפשר לשון לא תתיחד נמי לא הוה לשון סתירה כי יחוד על פתח פתוח לר"ה ואינו סגורה לא הוה סתירה האוסרת ויש לעיין בזה ודברי מעלתם לא באו מבוררים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:110:3)

**אמנם**זולת זה מטעם קלא דלא פסק היינו שיצא קול שזינתה ממש אפילו לא אתחזק בב"ד כמו קול בעלמא שצריך חיזוק בב"ד פלוני שמע מפלוני והלך למד"ה והכא לא צריכי' אלא קול רנון בעלמא מטעם שכ' רמב"ן שם וגם רשב"א בתשובה סימן תקצ"ו כיון שנשאה אח"כ החזיק הקול והוה כמו אתחזק בב"ד אבל עכ"פ בעי' שיצא קול שזינתה ממש אעפ"י שאין לו עיקור כנ"ל מ"מ ע"י צירוף הנישואי' שלו ה"ל הך קול שזינתה כמו עידי כיעור ולמ"ד בחדא לריעותא מפקי' ה"נ מפקי' בלא בנים לכל הפחות וגם צריך להיות בקול בלי שידעו מהעדים שראו דבר מכוער דאל"ה מה לנו ולקול הם שופטים במחשבתם כיון שראו הני עדים דברים מכוערי' מסתמא זינתה והם דמיונות של הבל אלא שצריך קול שזינתה בפ"ע ועדי כיעור בפ"ע וצירוף שניהם מוציאי' מהבעל ובחדא מניהו מהבועל להרמ"א סי' י"א אבל קול בדבר מכוער לא הוה קול דאלת"ה אלא קול של כיעור א"כ איך נימא בצירוף קול ועדי כיעור מוציאים מהבעל מה תוסף תת הקול יתר מהעדים הלא מאה כתרי ותרי כמאה אע"כ קול שזינתה ועדי כיעור מוציאי' מהבעל ובחד מיניהו מבועל ואינו ענין למ"ש תוס' יבמות פ"ח ע"א ד"ה אתא וכו' וש"ך ח"מ סי' מ"ו ס"ק ס"ו ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:110:4)

**והכא**בנידון שלפנינו לא נתקבלו עידי כיעור וגם לא יצא קול שזינתה מיהו קודם שנישאי' לנטען יפה עשו לאוסרה עליו דהרי כ' ב"ש מלשון רש"י הנטען על השפחה לעז בעלמא הגם שיש לפקפק ע"ז דלעז שכ' רש"י היינו שלא איתחזק בב"ד דקול כזה אינינו אלא לעז אבל לעולם יצא קול שנבעלה ועיי' לשון רש"י ר"פ נושאי' על האנוסה ורמב"ן בחי' יבמות הוכיח בראיות ברורות דהך נטען על השפחה היינו קול בעילה ע"ש מ"מ לאסור כנוסה לכתחלה בודאי שפיר עבדי אך אחר שעבר על התראה לכוף להוציא ולהכניס עצמנו בדין גט מעושה חלילה בשגם להריב"ש והסכמת ב"ש סס"י י"א אין כופי' בעובר על ההתראה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:110:5)

**אבל**פשיטא שמוטל על אקרו"ט לייסר העובר בפרהסי' לגדור עליו שלא יהי' בכלל בני הקהלה כלל ולא יבוא לכל דבר ולא יתעסקו עמו בחייו ובמותו ויעיי' בש"ע י"ד סי' של"ד סעי' ו' וה' יגדור פרצת עמו ברחמים הכ"ד הכותב בחפזי. פ"ב יום עש"ק כ"ד שבט תקצ"ו לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:110:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:110:6)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:1)

**החיים**ושלום לידידי הרב המאה"ג המופלא ומופלג כבוד מהו' ליב נ"י אב"ד דק"ק גלאנטע יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:2)

**אורות**אשה שתבעה גט מבעלה בב"ד והבעל בתוך שיחו וכעסו אמר שנתברר לו שזנתה תחתיו וגם הרתה לזנונים ונפסק הדין שיגרש ויתן כתובה ואח"ז נתפייס וחוזר הבעל ונותן אמתלא לדבריו שאמר כן כדי להרוויח כתובתה כי סבור שיאומן להפסידה כתובתה וכיון שהיתה תובעת גט ורוצית להפקיע עצמה מתחתיו סבור הי' להרוויח הכתובה בטענה זו ונסתפק מעלתו אם יש להאמין לאמתלא זו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:3)

**תשובה.**הנה במה שנוגע בהיתר האשה להבעל נראה פשוט דמותרת מכמה טעמים דז"ל הרא"ש בתשובה כלל ל"ב סימן יו"ד באשה שתבעה גט בטענה שאין לו גבורת אנשים וכעס עלי' ואמר לה בפני עדים שזנתה תחתיו והשיב וז"ל אם נותן אמתלא לדבריו ואומר שמרוב שיחו וכעסו דבר והוציא עלי' ש"ר ואינו אמת נאמן ושרי לי' עכ"ל והנה הטור א"ע סימן קע"ח העתיק תשו' הרא"ש בשינוי לשון שמשמע אם טען אח"כ שמחמת כעס אמר כן אם נתן אמתלא לדבריו נאמן ואם לאו אינו נאמן משמע דלא סגי' בהאי אמתלא שאומר שעשה כן מחמת כעסו אלא שיתן עוד אמתלא אחרת וכלשון הזה בעצמו פסיק בש"ע שם סעיף יו"ד ונ"ל להשוות דברי הרא"ש בתשובה הנ"ל עם מ"ש הטור בשמו דהרא"ש בתשובה מיירי שהיא תובעת ממנו גט ואינה רוצית להיות עוד עמו א"כ ראוי הוא שמחמת כעסו ושיחו יאמר עלי' כי היא זינתה או מה שיותר רע מזה אבל בטוש"ע לא מיירי רק מכעס וקטט ולא שהיא תובעת גט א"כ אין זו אמתלא מספקת לומר עלי' דבר שתיאסר עליו לעולם הי' לו לומר עלי' גנאי אחר ולא מה שנוגע בינו לבינה ע"כ צריך אמתלא ואה"נ אם יאמר שמחמת שהי' בכעס הסכימה דעתי לגרשה ולא יכול אם לא בטענת זנות או כדי להרוויח כתובתה אה"נ דהוה טענה מעליותא אבל טענת הכעס לחוד לא מועיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:4)

**והנה**בנדון שלפנינו אם ניקח דברי הטור כפשוטן דצריך אמתלא אחרת מלבד טענת הכעס והי' קשה להתיר מטעם האמתלא שרוצה להרוויח הכתובה דתינח אם לא אמר אלא שנתברר לו שזינתה אבל מה הי' לומר שהרתה לזנונים אע"ג דלאחזוקי שקרי' עביד אינש ואמר טפי וכדס"ל לב"ה בנדרים כ"ח ע"א גבי נודרי' להרגין מ"מ אין זה ענין לכאן ובפרט לשווי' בניו ממזרים גרע טפי טובא מלובשת בגדי נדה דלא מהני תו אמתלא בעלמא עד שתתן אמתלא המספקת גם ללבישת הבגדים כמבואר בש"ע י"ד סי' קפ"ה וה"נ דכוותי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:5)

**מיהו**הואיל והיא תובעת גט והעליתי דלא צריכא לאמתלא כ"א שיאמר מחמת כעס רצה לנקום ממנה אפשר דאין אדם נתפס על צערו ואמר כן לבזותה יותר דבין בני אדם הוא גנאי יותר כשהרתה לזנונים מזינתה סתם ועדיין צ"ע בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:6)

**אלא**דנ"ל היתר בלא"ה דהרי ע"כ אין כוונתו שהרתה לזנונים על ידי אותה הבעילה שאמר שזינתה והוא ידע דאין בזה ממש דהרי קיי"ל רוב הבעילות אחר הבעל אלא ע"כ תרי מילי קאמר חדא שברור לו שזינתה כגון שראה או שמע דרכי המנאפים ועוד שהרתה לזנונים והיינו שהוא הי' פרוש ממנה כל אותן הימים ונמצא כריסה בין שיניה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:7)

**הנה**לפ"ז כיון שחוזר בו עתה ממ"ש שראה שזינתה ונותן על זה אמתלא טובה ורק על מ"ש שהרתה לזנונים והנה מזה לא שווי' אנפשי' חתיכה דאיסורא מעולם שהרי אפשר שנאנסה ושרי' לבעלת ישראל ועי' בהגה' ש"ע סי' ס"ח סעי' ו' וכיון שאין במשמעות דבריו שתיאסר עליו אין כאן בית מיחוש דומה למ"ש מהרי"ק הובא בש"ך י"ד סי' א' סקמ"א ובסוגי' דפ"פ אה"נ אם חוזר אח"כ אפשר דשרי' לי' מה"ט ראיתי לבאר יותר מ"ש לעיל דבמה שאומר שהרתה לזנונים י"ל באונס הי' והבאתי ראי' ממהרי"ק כונתי דהמעיין יראה דכוונת מהרי"ק שם כך הוא דהעד עצמו יכול לאכול משחיטת השוחט מכאן ולהבא אעפ"י שידענו שלא עשה שום תשובה שהרי יצא השוחט זכאי בדיני ולא פסקנו לו לעשות שום דבר מדרכי התשובה אפ"ה מותר אעד לאכול כיון דמדינא כשר הוא השוחט ורק העד שוי' נפשי' חתיכה דאיסו' לא נאסר עליו אלא מה שהי' בכח דבריו ומעולם לא הי' בכח דבריו לאסור שחיטתו של היום שהרי אפי' לפי עדותו הי' אפשר שמיד ילבש שחורי' ויהי' שחיטתו מותר גם לו נמצא שלא העיד עלי' לאסור שחיטתו אלא להצריכו ללבוש שחורי' וא"כ אפי' לא לבש שחורי' מותר לאכול משחיטתו מכאן ואילך זאת היא כוונתו למעיין בדבריו וה"נ דכוותי' באומרו הרתת לזנונים לא נאסרה עליו בהחלטי אלא עד שיתברר שנאנסה ואם יתברר שנאנסה מותרת לו וא"כ כי הדר בי' השתא ואוסר שיודע שהיא מותרת לו אין מן הראוי שתיאסור עליו מפני דבורו שהרי לא נאסרה עליו בהחלט ואלא לפ"ז ק' בסוגי' דפ"פ נמי תהי' מותרת כשחוזר בו ולא משמע כן אלא די"ל התם לא מהימן בחזירתו משום דחזקה אין אדם טורח בסעודה וכו' ומסתמא אמר אמת בתחלתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:8)

**מיהו**בלאה"נ נראה אחר תקנת רגמ"ה שלא לגרש בע"כ לאו כל כמיני' לשוי' נפשי' חתיכה דאיסורא וכמ"ש מהרי"ק סוף שרש ק"י והובא ברמ"א סי' קע"ח ס"ט ע"ש ואין לומר דהכא שאני שהרי היא מרצונה היתה תובעת גט ואין כאן גירושי' בע"כ וליכא חרגמ"ה ושייך שפיר שוי' אנפשי' חתיכא דאיסורא ז"א דהא באומרת טמאה אני לך והבעל אומר שמאמין לה פסק דלאו כמיני' להאמין לה להפקיע תקנת רגמ"ה והנה באומרת טמאה אני לך אם נאמר שהיא אינה רוצית בגירושי' והאמת אתה שטמאה היא א"כ הרי אסורה מה"ת לבעלה וע"כ לומר שאנו תולין שמשקרת רק שנתנה עיניה באחר ורוצית בגירושין וא"כ נימא כשאמר הבעל שמאמין לה שוי' אנפשי' חתיכא דאיסורא דהרי לית כאן הפקעת התקנה שהרי רוצית בגירושי' ואמאי לא יגרש וע"כ צריכי' לומר כיון שעכ"פ עתה היא טוענת שרוצית להיות עמו איכא תקנתא שלא לגרש בע"כ אעפ"י שבשעה שאמרה טמאה אני לך נתנה עיניה באחר ורצתה בגירושי' מ"מ עכשיו חזרה בה אין לו להמציא טצדקי למפטר נפשי' מחרגמ"ה וה"נ דכוותי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:9)

**ואעפ"י**שמבואר שיש חולקי' מ"מ היינו כשאומרת טמאה אני לך שהיא נתנה אצבע בין שיניו וכ"כ להדי' במהרי"ק סוף שרש ק"י שזה טעם החולקי' אבל בנדון שלפנינו שהוא האומר שזינתה פשוט במה שהיא תובעת גט לא מקרי נתנה אצבע בין שיניו כיון שלא טענה מה שאוסרת עצמה עליו ואפשר כ"ע מודים דלאו כל כמיני' לאוסרה עליו ובזה הבנתי דברי הגה' מיי' פכ"ד מאישות אות י' וז"ל הורה ר' יוסף האומר אשתי זינתה דאינה אסורה עליו וכו' שמא עיניו נתן באחרת אחר תקנת ר"ג שאינו יכול לגרש בע"כ ועוד נראה דיש לנדות האוסר אשתו כמגרשה בע"כ דסוף סוף מבטל תקנת הגאונים מנימוקי הר"י מקורבל וכן השיב הר"ש מיינבול בתשובה עכ"ל ותשובת הר"ש מיינבול ימצא באריכות במרדכי דקידושי' סי' תק"ל יע"ש מ"מ דברי ההג"ה הנ"ל צ"ע כיון שהחליט שאינה נאסרת עליו ולא הועיל למה יתנדה כלל וכן הרגיש בבית שמואל סי' קע"ח סק"ט אע"כ ברישא מיירי כשהבעל אומר שזינתה ואז לא מהימן כלל ושרי': אמנם כשהיא נותנת אצבע בין שיניו ואומרת טמאה אני לך והוא מאמין לה בזה אסורה לו לרבנו יוסף הנ"ל מ"מ מנדין אותו על שגרם לאסור אשתו עליו כמו שמנדין למי שערר וגרש בע"כ וא"כ בנידון שלפנינו שהיא לא נתנה אצבע בין שיניו אינו בדין שתאסר עליו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:10)

**אמנם**ביש"ש פ"ב דיבמות סי' י"ח האריך מאוד בזה והנה שם הקשה ק' הר"ן דנדרים איך התירו חכמים לשמש עמה והיא אומרת טמאה אני לך ואסורה עליו וצ"ל דה"ל שב ואל תעשה וזה תינח באשה דהוה קרקע עולם אבל אם הוא אמר ידעתי שזינתה איך מאכילי' לו דבר האסור בקום ועשה וסהדי במרומים כי כבר הקשיתי ק' זו מכמה שנים וע"כ אמרתי דאינהו סברי כאידך תי' דהר"ן שם דכל המשועבד לחברו לאו כל כמיניהו להפקיע שעבודו למיעבד אנפשי' חתיכה דאיסורא והאשה משועבדת לו וא"כ ה"נ י"ל באיש כיון שאחר תקנת הגאון כל אשה הנישאי' על דעת התקנה היא נישאית וה"ל כאלו נשתעבד לה שלא לגרשה בע"כ וא"א לו להפקיע עצמו משיעבודו ע"י שווי' נפשי' חתיכא דאיסורא וא"כ לפ"ז לאידך דלית לי' האי תירוצא אלא תי' קמא הנ"ל דיש כח ביד חכמי' לעקור בשב ואל תעשה א"כ הכא שהוא אומר שזינתה אסורה לו באמת אפי' לא נתנה אצבע בין שיניו משום דה"ל קום ועשה וא"כ הי' אוסר בנדון דידן אלא דאינהו מיירי בשלא אמר כן מחמת קטטה אבל היכי שאומר כן בשעת קטטה הרי מבואר ברמ"א שם אפי' איכא ע"א שזינתה והוא אומר שמאמין לדבריו אם מחמת קטטה אמר כן לאו כל כמיני' מכ"ש הכא ועוד נ"ל דאינהו לא מיירי אלא בשעומד בדבריו ורוצה בגירושי' וצווח כי כרוכי' שהיא אסורה עליו וא"כ איך נאכילהו בעל כרחו דבר האסור לו אבל הכא שהוא חוזר בו ושומר בריא לי שהיא מותרת לו פשיטא שאין לכוף להוציא בשגם שיש עכ"פ ג"כ קצת אמתלא פשוט שבצירוף כל הנ"ל תהי' מותרת לבעלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:11)

**אמנם**לא דברנו אלא מהיתר אשה לבעלה דאיכא תרתי לטיבותא חדא מצד חרגמ"ה ואידך מצד האמתלא ומ"ש הרתה לזנונים אפשר שנאנסה אמנם להתיר הולד שאמר עליו שהרתה לזנונים צ"ע דהרי האב נאמן לשוי' ממזר וא"כ צריך אמתלא נכונה וברורה דומי' דבית המכס דפי"נ קכ"ז ע"ב ואולי הואיל ואומרו בכעס ליכא למיחש למידי עיי' בש"ע ח"מ סס"י של"ג ברמ"א ועיי' מ"ש ספר תורת חיים ר"פ גט פשוט אתרא דכהנים האי וקפידי טובא ומגרשיי' נשיי' דמשמע דליתא לסברא הנ"ל ועי' בצמח צדק סי' פ"ב ובתשו' מהר"ם זישקינד סי' כ"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:12)

**והנה**דין זה הוא רחב ועמוק מאוד וצריך עיון ומתנון ולא נשאלתי על זה גם אולי אם ישאל את הבעל יאמר עליו אמתלא נכונה ע"כ אניח מזה ואם עוד יצטרך הדברי' נראה מה לעשות אי"ה ובזה אסיים בכל חותמי ברכות. פ"ב מש"ק נגהי ליום כ"ח אדר ראשון תק"ע לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:111:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:111:13)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:112:1)

העתק כתב השואל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:112:2)

**החיים**והשלום לכבוד אדמ"ו וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:112:3)

**אהו'**אדמ"ו נ"י שאלה יש לי לשאול גופא דעובדא הכי הוה הרב דפה נהג לסדר חליצה במנעל שהוא תפורי' חתיכו' דהיינו העקב הסובב אחורי הרגל תפור להפנתא שהיא ע"ג הרגל והשולא שהיא תחת הרגל היא חתיכה ג' ובא חכם גדול אחד וערער ואמר שכל החליצות שעשו במנעל זה פסולות לדעתו וחילו מדברי רמ"א בסי' קס"ט שלא כ' רק שיהי' מב' חתיכו' אבל מג' חתיכות אסור והרב דכאן טוען שלמעיי' במקור הדין יראה שאין חי' בין ב' לג' והרמ"א לא שלל רק דלא חיישי' לאותו דעה הנוהגת לעשות התחתון עם העליון חתיכה א' אבל כיון שהותרה ב' חתיכו' אין חי' בין ב' לג' וכל א' מבי' קצת סמוכין לדבריו יורני מורי הדין עם מי ויהי' כבודו מוחל וכו' ובכן אסיים הכ"ד הקטן שבתלמידיו. הק' וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:112:4)

**תשובה**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:112:5)

**שלום**לתלמידי האהוב כבני הותיק מלא עתיק כבוד מה' יוסף זלמן נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:112:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:112:6)

**להיותי**חוץ למחיצתי עוסק במרחצאות ורפואות הנקרא צוקרמאנטל ע"כ יהיו דברי מועטים ותשובתי בצידו ועתה אהובי ידידי תלמידי לולא עדותיך נאמנו מאוד הייתי אומר אותו חכם גדול שכתבת אין דעת חכמים וגדולים נוחה הימנו איך ערב לבו להוציא לעז על חליצות הראשונות ולדבר עתק בדבר פשוט שכשר אפי' לכתחילה למאי דנוהגים במנעל תפור משני חתיכות כי אין שום חי' בין ב' לג' ואם אולי יש לו שום סברא או ראי' מהראשונים הי' לך להודיעני ואתה כתבת כל א' מבי' קצת סמוכי' לדבריו הנה דברי הרב הגדול המופלג שלכם המה סמוכי' באמת כראוי לו ויש לסמוך אפי' שלא בשעת הדחק ודברי החולק לא נודע עקבותיו וסמוכו' שלו כקב הקטע ואם אולי יבוררו דברי שכנגדו עפ"י הראשונים והש"ס (לא כצפצוף בש"ע מבלי יודע שורש הדין וטעמו) אזי לא אשא פנים לתורה ח"ו אבל כעת אני אומר יה"ר שלא יבואו בנות ישרחל לחליצה אבל אם ח"ו יבואו לידי אתיר לכתחילה בכיוצא בזה וראי' ברורה מדברי יש"ש פ' מצות חליצה סי' ה' דדחי דברי נימוקי יוסף מש"ס פ' במה אשה דמשמע סנדל נמי לא הי' חתיכה א' והיינו שם ס' ע"ב וקשה דלמא סנדל הוא מב' חתיכו' ומנעל הא כ' נימוקי יוסף להדי' שהוא ג' חתיכו' ע"ש ולא מקשה יש"ש מידי אלא ע"כ פשיטא לי' שאין לחלק כלל ואפי' לכתחילה דאין לומר רק בדיעבד ז"א דתיפוק לי' אפי' מנעל ממש כשר בדיעבד אפי' בזמן דהוי שכיחי סנדלי' ומיהו ראייתו של מהרש"ל אינינו מכיר מש"ס דשבת ס' ע"ב הנ"ל וע"ש ועי' היטב ריש פ' כל הכשרים וק"ל והאריכו' בזה למותר חתמתי שמי. פ"ב כאור בוקר ליום א' כ"ה תמוז תקעג"ל. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:113:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:113:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:113:1)

**תיתי**שלמא רבא משמי' וחיים טובים לראש הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' אלעזר לאנדוי סג"ל נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:113:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:113:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:113:2)

**הגיעני**מכתב ממונקאטש ובתוכו לוטה העתק תשו' מכ"ת בענין מנעל של חליצה ושם נאמר כי מכ"ת צווה לשלוח לי דברי קדשו וכמדומה לי ראה מכתו"ר בתשו' שכתבתי אני [עיין סי' הקודם] שמ"ש יש"ש דבמס' שבת מוכח דסנדל הי' משני חתיכות וכתבתי שאינני מכיר ראיתו ומפני כן כ' פר"מ לשלוח לידי תשו' כי שם בארה ראי' היש"ש אהו' הגאון יחי' לאי"ט לא נעלמה ממני גמ' זו אבל לדעתי צורת הסנדל לדעת הגדולי' שבנ"י הי' כעין מעברתא דתפילין שהי' מעור א' וכופלי' אותו ותופרי' או מסמרי' אותו בצד השני וס"ל להגאונים דכל למעוטי תפירו' עדיף שלא יבוא להתרפט ע"י פתח חרצבו' התפירות גם מ"ש מכתו"ר ראי' משבת דלא שייך ריפוט אלא בעליון ולא בתחתון בודאי גבי אשה בשבת לא שייך גנאי אלא בעליונו וא"נ נאמר לדמו' הך דחליצה להתם מ"מ בלי ספק דשייך גנאי בפתוח תפירות המחבר תחתון לעליון והחוש מעיד זה שהוא גנאי גדול בפירוד הדבקי' ועוד מסברא נראה דמרופט בתחתיות הסנדל פוסל טפי לחליצה משום שאין שם סנדל עליו שעשוי' להגן ועיקרו ההגנה בתחתיות הרגל כמובן והא דלא גזרי' משום ריפוט בתחתיותו היא הנותנות כיון דרובו מרופט בשוליו בטל שם סנדל מיני' לגמרי' וליכא למיגזר שיחלוץ בסנדל כי הא וקצתו מרופט כשר בדיעבד א"כ ליכא למיגזר אלא משו' ריפוט בעליונו שאפשר שיהי' רובו מרופט ועדיין לא בטל שם סנדל מיני' כיון דעיקור ההגנה קיים ואיכא למיחש שיחלוץ בו זה מה שנלע"ד מ"מ בעיקור הדין אין דבר חוצץ בינינו ולא אטריח עליו ביותר וה' יחתמהו לאלתר לחיים ארוכים כאות נפשו היפה ונפש החותם בכל חותמי ברכות. פ"ב יום ב' ח' תשרי תקע"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:114:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:114:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:114:1)

**שלומים**רבים מגבהי מרומים לידידי הרב המופלג המאה"ג החרוץ מהו' נטע נ"י אב"ד דק"ק שו"ב יע"א.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:114:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:114:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:114:2)

**יקרת**מכתבו הגיעני תמול והי' לי שעשועי' עתה בפנות היום אודת דברי רש"י בעירובי' מ"ז ע"א יפה הרגיש ואלו דברי על דברי רש"י אלו די"ל מ"ש רש"י דחליצה מעוברת פסולה היינו כהלכתא כר"ל ודלא כר"י דר"פ החולץ דאע"ג דשמעתין דעירובין לר"י רהיטא מ"מ פירש"י אליבא דהלכתא מ"מ מ"ש משום הצרכת כרוז לכהונה לא הוה צריך לזה דהש"ס לא נחית לכך אלא לר"י ביבמות מ"א ע"ב אבל לר"ל משמע דגזרינן שמא תנשא אחר שהפילה בלא חליצה שני' ע"ש בביאור וי"ל כיון דרוב נשים בני קימא יולדת ונהי דבחומרא דחליצה חיישינן למיעוט מפילות וכמ"ש תוס' בחולין י"ב ע"א מ"מ למיחוש למיעוטא ולמגזר נמי שתינשא בלא חליצה שני' כולי האי לא ה"ל למגזר ומיהו ביבמות מ"א שפיר קאמר דלר"ל לא תיקשי ממתני' דלא תחלוץ עד ג"ח משום דלמסקנא אתי' הך מתני' כיחידאה כר"מ דהוא ת"ק דברייתא דרדופה ור"מ הא חייש למיעוטא בעלמא נמי א"כ דין הוא דנגזור ולא תיקשי לר"ל אבל רש"י רצה לפרש למאי דקיי"ל כהך מתני' ולא קיי"ל כר"מ דחייש למעוטא ועוד בס"ד דעירובין לא ידע הש"ס עדיין דמתני' יחידאה כת"ק דרדופה א"כ שפיר פירש דלהלכתא ליכא למיחש שתנשא אחר ההפלה קודם חליצה שני':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:114:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:114:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:114:3)

**אמנם**דא צ"ע מ"ט כ' הטעם משום כרוז לכהונה דלא קאי במסקנא דקשה ארוסה גרושה מא"ל ומ"ט לא פירש כמסקנת הש"ס מאסמכתא דר' יוסי כל שאיננו עולה לחליצה אינו עולה לייבום וצ"ע לכאורה וי"ל דהש"ס פריך התם ארבי יוסי מברייתא דהספיקות חולצת וצ"ע ומסיק שאני הכא דאפי' קטנה צריכה להמתין ג"ח ונתעוררו בתוס' הא לקמן מ"ב ע"ב פליגי תנאי בהכי היינו ת"ק דרדופה וברייתא דכרמא ס"ל אפי' קטנה צריכה ג"ח אבל תנא דפליג ארדופה לית לי' דקטנה צריכה ג"ח (ועיין לעיל ל"ד ע"ב תוס ד"ה אבל וכו' דאיכא דגרסי דהאי תנא ר' יוסי ואיכא גרסי ר' יהוד') וא"כ לאותו תנא מאי איכא למימר ומ"ש תוס' בזה הוא דחוק והנלע"ד דמעיקרא לא הקשה הש"ס כל כך בפשיטות ארוסה גרושה מא"ל דמנ"ל הא דלמא אה"נ האיכא מ"ד באמת דארוסה ינשאו וא"כ עכ"פ י"ל אה"נ יחלצו אלא משום ברייתא דרדופה וכרמא דלא פלוג כלל אפי' קטנות ואיילונית ולא הניח דבר קטן וגדול שלא גזרו א"כ פשיטא דה"ה גרושה ארוסה דאסורה לחלוץ ומ"מ קשה מ"ט לאיסור זה לגזור גזירה לגזירת כרוז וכמ"ש תוס' אלא וכו' ועל זה הוצרך לאתויי אסמכתא דר' יוסי וכדמקשה מברייתא דהספיקה חולצת יפה תי' שאני הכא דאפי' קטנה צריכה ג"ח ומאי תאמר למ"ד קטנה אינה צריכה ג"ח מא"ל להך מ"ד אה"נ ליתא לאסמכתא דר' יוסי ולדידי' בלא"ה לק"מ מארוסה גרושה דאה"נ דתחלוץ כי היכי דקטנה אינה צריכה להמתין ולדידי' סגי בשינויי דכרוז לכהונה ולפ"ז מוכח דתנא דפליג אברייתא דרדופה ר' יהודה הוא ולא רבי יוסי וכגי' תוס' לעיל ל"ד ע"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:114:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:114:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:114:4)

**וא"ש**דברי רש"י דעירובין דהתם הסוגי' דאין הלכה כת"ק דרדופה ולא מייתי התם כלל ברייתא דכרמי אם כן לא הו"מ לאתויי אסמכתא דר' יוסי דא"כ תיקשי מהספיקות חולצות ולא מצי לשינויי דהכא אפי' קטנה צריכה ג"ח דליתא ע"כ מפרש משום כרוז ולא תיקשי א"כ ארוסה גרושה תחלוץ דאה"נ דלא גריעי מקטנה ודברי רש"י נכוני' אלו דברי. ובזה נתיישבו כל קושיותיו על רש"י ז"ל ומאפס הפנאי א"א להאריך וה' שנותיו יאריך כנפשו היפה ונפש א"נ דש"ת. פ"ב נגהי ליום ה' ר"ח שבט תקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:1)

שנית להנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:2)

**היום**הגיעני נועם מכתב פר"מ הייתי טרוד במצות נישואין בן אחותי התורני המופלא כה' שמואל כ"ץ נ"י ואחר עד עתה להשיב על שאלת חכם שכי"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:3)

**ע"ד**מי שהוחזק בכשרות ובר אוריין וחתם בעד על הגט ושוב אחר זמן מה הי' נתבע מפנוי' שהרתה לזנונים היא אמרה מיני' והוא גם הוא הודה בב"ד ובקש לסדר לו סדרי תשובה וגם עפ"י הוראת ב"ד נשא את המעוברת המפותה הנ"ל מבלי לחוש למעוברת ומניקת חברו כיון שהוא והיא מודים והנ"ל גם אחר נישואי אשתו הנ"ל עודנו עומד בתשובה כשב ומתחרט והנה נפשו דפר"מ אותה לדעת דעתי הקלושה מה יהי' בגט הנ"ל שחתם עליו בעד אחר שלפי הודאת עצמו הי' רשע שכבר בא עלי' קודם חתימת הגט וכיון שמחמת תשובה הודה אפשר שיאומן על עצמו ועוד שהרי נשא מעוברת ומניקת וע"כ משום דמני' הוא או נימא דעכ"פ אין אדם משים עצמו רשע לפסול עצמו בשום פנים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:4)

**ואת"ל**בכי האי גוני מהימן יש ספק אם יש לסמוך במה שנוהגי' מסדר הגט לומר שהעדים יהרהרו תשובה וכמו שצירף מהרמ"ל בתשובה סי' פ"א בסופו וביתר שאת בעירו דמעלתו שנהגו לומר וידוי אנא תבוא וכו' בקול רם קודם סידור הגט ונימא אז עשה תשובה על כל העבר ויהי' הגט כשר ובשגם כי עתה עומד בתשובתו נימא הוכיח סופו על תחלתו כמ"ש ס' זו סס"י מ"ב בח"מ וב"ש אלו דברי פר"מ והרחיב והעמיק עיונו ברוחב בינתו כראוי לגברא דכוותי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:5)

**לעשות**רצונך אלקי חפצתי ותורתך חנני והבינני ועל האמת יעמידני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:6)

**גרסי'**פ' ז"ב כ"ו ע"ב אר"נ החשוד על העריות כשר לעדות אר"ש עני מרי מ' בכתפי' וכשר והרי"ף גרס התם יצרא תקפי' אמר רבא ומודה ר"נ דלעדות אשה פסול אמר רבינא ואתימא ר"פ הני מילי לאפוקי אבל לעיולי כשר ורי"ף מייתי אמר רבא לעדות אשה פסול בין לאפוקי בין לעיולי ומשמע מהפוסקים דהרי"ף גרס כן בש"ס וכ' המרדכי בשם הגאונים ומבי' ב"י ח"מ סי' ל"ד דה"ה הבא על הנדה ועל ארוסתו בבית חמיו ועל הגוי' ולא ידעתי מאי קמ"ל בנדה דכרת דאוריי' איכא וי"ל לפמ"ש בחי' ר"ן דסנהדרי' דבא על הערוה הוה רע לשמים ולבריות דפוגמה בביאתו וא"כ ה"א בא על אשתו נדה דליכא פגם ולא הוה רע לבריות קמ"ל דלדינא אין חלוק ויבואר לפנינו בעז"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:7)

**וכ'**הרב"י שם דלהרא"ש מפרש סוגי' בחשוד בעלמא א"כ באיכא עדים שבא על הערוה פסול בודאי ולהרי"ף דמפרש בבא על הערוה הא פסק כרב ששת דלאיסורי איתשל והלכה כרב ששת באיסורא ואמנם רש"י מפרש כהרי"ף דמיירי בבא על הערוה ממש מ"מ יש להכריע להחמיר מדכ' טעמא דר"נ דעד חמס בעי' ואנן קיי"ל מומר לנבלות להכעיס פסול לעדות ממון דלא בעי' רשע דחמס א"כ ממילא לית הלכתא כר"נ אלו דבריו ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:8)

**והגאון**מהרמ"פ בתשובה מביאו ח"מ סקי"ז מייתי בשם תשו' רש"י להכשיר לעיולא וראיתי להגאון בעצי ארזי' סי' מ"ב ס"ק כ"ג תמה מ"ט הבי' ממרחק לחמו הרי רש"י גרס כן בגמר' ותו תמה על גי' בעל העיטור דמייתי ב"י שם דלעיולא מהימן לר"נ ובמרדכי פ' ז"ב מייתי בשמו דמקדש אפי' בפני פסולי עדי' דרבנן אין חוששין לקדושיו ואני תמה על תמיהתו דלפע"ד ע"כ לא מחלק ש"ס בין לאפוקי לעיולי אלא לר"נ דבעלי עריות לא מקרי רשע ולא מיפסלי אלא משום נגיעה דניחא לי' דתהוי פנוי' דשכיחא לי' א"כ לעיולא כשר להך גירסא אבל הבעל העיטור נהי דגרס כן בש"ס אליבא דר"נ מ"מ לדינא ס"ל כרב ששת דפסולי' לעדות ממון מטעם אל תשת רשע עד כאביי וא"כ מה לי לעיולא מה לי לאפוקי הא ילפי' דבר מממון וכל שאינו כשר לממון אינו כשר לערוה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:9)

**ואעפ"י**שנראה כן פשיט מסברא אביא ראי' מש"ס דקידושין ס"ה ע"ב מתיב רב אחדבוי בראמי וכו' היכי דמי וכו' יע"ש ומאי קושיין לימא דאיכא תרי סהדי להאי ולהאי אך הני סהדי באו על הערוה דלרב ששת דקיי"ל כוותי' להרי"ף ורמב"ם פסולי' מן התורה לממון להעיד על החבילה וכשרי' לעלמא וצריכה שני גטין אע"כ דזה א"א שיהי' פסולי' לממון וכשרי' לעיולא ולק"מ אבעל העיטור דאע"ג דגרס בש"ס דילן דלר"נ כשר לעיולא מ"מ למאי דפסק כרב ששת י"ל אפי' פסולי עדות דרבנן אין חוששי' לקדושיו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:10)

**אלא**לפ"ז למ"ש מהרמ"פ בשם תשו' רש"י דלדינא כשר לעיולא צ"ל דרש"י פסק כר"נ אפי' למה שפירש"י הסוגי' בבא על הערוה מ"ש אפ"ה כשר לעדות ודלא כהרב"י במשמעות רש"י הנ"ל וצריך לומר הא דכ' הרב"י במ"ש רש"י טעמא דר"נ משום דרשע דחמס בעי' י"ל ס"ל לרש"י דוקא אוכל נבלה או עובר שום עברה להכעיס הוא פסול משום רשע ואפי' אינינו חמס אבל העובר עברה להנאה אינינו רשע כי יצרו תקפו ולא מיפסל אלא משום דחשדי דמשום הנאתו יעיד נמי שקר ובעי' דוקא הנאה דחמס (ועיי' תוס' יבמו' כ"ה ע"ב) ומשו"ה פירש"י לקמן גבי אוכל נבלה לתיאבון משום הנאת ממון שקונה בזול ומשמע האוכל איסור להנאת גופו לא מיפסל לעדות ממון ואפי' אביי מודה בזה דכל שעושה להנאת יצרו הנאה דחמס בעי' וא"כ אע"ג דקי"ל כאביי באוכל נבלה להכעיס מ"מ אפשר דבא על הערוה כשר לעדות ממון כרב נחמן בדינא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:11)

**והנה**עצי ארזים הנ"ל העלה להעיטור כרש"י לעיולא היינו להעיד שכבר נתקדשה בפני עדי' כשרי' אבל אם נתקדשה לפני עדים החשודי' על הערוה אפי' באיסור דרבנן אין חוששין לקדושיו הנה לפי מה שישבנו לעיל סתירת העיטור אין אנו צריכי' לסברתו וגם נלע"ד בהפוך משמע מלשון רש"י שכ' לאפוקי שמת בעלה או שנתגרשה משמע דוקא בכי האי גוני שמעיד שמת בעלה ואם הוא לא יעיד מי יתירה לעלמא והה"נ לעיולא שמעיד שנתקדשה בפני אחרי' והלכו למד"ה ואם הוא לא יעיד מי יעיד בזה פסול הוא דחשדי' לנוגע דניחא לי' דתהוי פנוי' או מים גנובים ימתקו אבל הבעל שרוצה לגרש אשתו ומזמין את זה להיות עד בדבר אין כאן צד נגיעה דכמה עדים ימצא בלעדיו וכן לעיולא כששניהם רוצים בקידושין מה איכפת לי' אם הוא לא יעיד יבואו אחרים ויעידו ולר"נ דלא פסל אלא משום נגיעה והכא ליכא נגיעה כשר דלכן פירש"י להעיד שמת בעלה או נתגרשה אבל להיות עד קידושי' או עד גירושי' לא יודה ר"נ ותלי' בפלוגתת ר"נ ור"ש ולרש"י ורא"ש דהלכה כר"נ כשר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:12)

**ואולי**י"ל דגם הרי"ף ס"ל סברא זו ומשו"ה כ' דפלוגתתי' לענין איסור' איתשל היינו להזמינו לעד קידושי' וגירושי' לקדש לפניו או להחתימו בגט דזה לא מקרי אפוקי ועיולא אע"ג דאיכא למימר נמי לענין ממונא איתשל והלכה כר"נ מ"מ כיון דאיכא למימר לענין איסורא איתשל וכנ"ל והלכה כר"ש אזלי' לחומרא ועיי' מ"ש הרא"ש פ"ג דב"ק סי' ד' גבי נגח ט"ו בחדש זה מיהו לא יצדק על זה לישנא מודה ר"נ לעדות אשה הא מיירי פלוגתי' בעדות אשה ע"כ נ"ל דהרי"ף מפרש לי' לענין קרבן שבועת עדות דאם פסולי' הם פטורין מקרבן שבועה וי"ל ע"ד פלפול קצת במ"ש רא"ש דמדשקיל רבא ור"פ אליבא דר"נ ש"מ הלכה כותי' היינו לשיטת הרי"ף דס"ל דפלוגתא מיירי בבא על ערוה ממש והוה פסול מדאוריי' ופטור מקרבן שבועות העדות וא"כ שפיר י"ל מדשקיל ר"פ ורבינא אליבא דר"נ ש"מ קים להו להני אמוראי דהלכה כר"נ בהא א"נ קים להו דלדיני ממונו' איתשל וממילא הלכה כר"נ בדינא וקשה אהרי"ף אבל לשיטות הרא"ש והרז"ה דבחשוד בעלמא מיירי דבבא ממש על הערוה לא הוי פליג ר"נ ולא מיירי אלא בחשוד דפסול מדרבנן א"כ י"ל ר"פ לטעמי'. דס"ל בשבועות העדות ל"א ע"א לאפוקי מלך אבל משחק בקובי' חייב קרבן שבועה א"כ לא הו"מ לאוקמא פלוגתי' לענין איסורא דהרי עכ"פ חייב קרבן וע"כ לענין דינא איתשל והלכה כר"נ ומשו"ה שקיל וטרי אליבי' ורבא ורבינא נמי ס"ל כר"פ בהא אבל למאי דקיי"ל לדינא כראב"י שם דמשחק בקובי' פטור מקרבן שבועה ואם כן שפיר י"ל לענין איסורא איתשיל והלכה כרב ששת מיהו י"ל אי לאו דקים להו להני אמוראי דהלכה כר"נ הוה מוקי פלוגתי' לענין עדי קידושין וא"נ לחתום על הגט וכמ"ש לעיל אע"כ הלכה כר"נ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:13)

**וראיתי**למו' הג' זצ"ל בקונטרס אחרון לספר המקנה בא"ע סי' מ"ב סעי' ה' ד"ה ועיי' בב"ש וכו' כ' בפשיטות דלמאי דפסק הרא"ש כר"נ דחשוד כשר מיירי אפי' מודה בעצמו שבא על הערוה ממש מ"מ לא מיפסל (וע"ש לדעת הרי"ף אפי' איכא עדים שראו כדרך המנאפים רק לא ראו שהכניס כמכחול והוא אומר שהכניס כמכחול לא מיפסל לר"נ) ור"ש לא פליג אלא משום דאיכא עד חשוד ומיפסל אפי' בלא הודאת פיו אבל בהודאת פיו לחוד לא מיפסל ולהנ"ל יש להביא קצת ראי' דאפי' עביד כמודה ועוזב ע"ד תשובה נמי לא משים עצמו רשע דהרי לרי"ף לענין איסורא איתשיל ולהרא"ש נמי פלוגתי' לענין איסורא נמי קאי ואיסורא היינו לחייבו קרבן שבועה שר"נ מחייבו בקרבן אע"ג שהוא לא רצה להעיד מפני החשד שחשדוהו ומשמע שהוא מודה שהחשד אמת ולא רצה להיות עד ועתה אינו רוצה להבי' חולין בעזרה מ"מ מחייבו ר"נ קרבן שבועה ורב ששת לא פליג אלא מפני שיש כאן עדי חשד אבל משום הודאת עצמו לחוד לא מפטר מקרבן שבועה ויש לדחות ראי' זו ועיי' ח"מ רס"י ל"ד ובש"ך שם סק"ג ויש לעיין א"כ כל עד יכול לפטור עצמו מקרבן שבועה ולומר ידעתי בחבירי שהוא חשוד בעבירה ולא רציתי להצטרף עמו והנלע"ד מזה דדקדקו לומר היודע בחברו שהוא גזלן ולא אמר שגזל משמע דוקא שיודע בחברו שעודנו גזלן ולא הוציא הגזילה מת"י ואה"נ אם יברר זה בב"ד שדבר פלוני הי' גזול בידו של זה פטור הוא מקרבן שבועה אך אם ראה חברו שגזל או עבר עבירה ואז לא היינו סומכי' על הרהור או אפי' על וידוי פה שהתודה בתוך הבאים בשעת סידור הגט דאע"ג דלע"ד דמעיקור הדין כל בעלי עבירה מכיון שהרהר בתשובה נעשו צדיקים גמורים וכשרים קמי שמי' לכל מילי רק לב"ד אינו מבורר מחשבות אדם ותחבולותיו ולא מתכשר עד שיבורר לפנינו תשובתו בלי רמי' וכבר כ' בזה בתשו' מהר"מ לובלין סוף סי' פ' שהזכיר מעלתו ויעי' דברי מהרי"ק דמייתי ב"י בי"ד סס"י א' ובש"ך שם ואבאר כונתו דודאי אי לאו חזר בו ע"א ועומד בדבורו ששחט שלא כהוגן דהשתא לאו מטעם שוי' נפשי' חתיכה דאיסורא אתאי' עלה אלא מטעם עדות וברור גמור דלגבי' עצמו שראהו שוחט שלא כהוגן לא תהא שמיעה גדולה מראי' ואלו ראו ב' עדים ששחט שלא כהוגן מיפסל מן התורה עד שיבורר לפנינו שיצא מחזקת רשעתו ולא סמכינן על אולי הרהר תשובה וה"נ לגבי דנפשי' ובהא לא יאמר מהרי"ק שהעד עצמו מותר לאכול משחיטתו אך מיירי שהעד חוזר מדבריו הראשונים ולא יהיב אמתלא דבכי האי גוני מדינא לא מיתסר אלא מטעם דשוי' אנפשי' חתיכה דאיסורא וא"כ בשלמא בשחיטה הראשונה אסרה אנפשי' אבל השוחט לא נפסל לחלוטין דהרי אפי' לפי דבורו של אז הי' די בלבישת שחורי' וזה לברר לנו תשובתו באמת אבל קמי שמי' סגי' במחשבת השוחט לחוד וא"כ השחיטה ששוחט עתה בזו רגע אעפ"י שאין זמן בין שחיטה ראשונה לשני בכדי לבישת שחורי' וכו' מ"מ הרי אפשר שהרהר תשובה ובזה הי' די קמי שמי' ולפנינו הלא לא אתחזק נמצא שלא עשה את שחיטתו של זה חתיכה דאיסורא ומשו"ה מותר לאכול אבל בודאי אין העד חוזר בו ועומד בדבורו ששחט שלא כהוגן נתי דאין אנו מאמינים לפסול על פי ע"א מ"מ הוא שרואה שוחט שלא כהוגן לא מהני הרהור תשובה שבלבו של זה ואע"ג שכתבתי לעיל דאעפ"י שראה אותו עובר עבירה חייב קרבן שבועה אם אינו מצטרף עמו להעיד דתלינן בהרהור התם לצרף עמו בעדות שהוא בעצמו יודע שהעדות אמת וכמה כרכורים כרכר הש"ך סי' ל"ד סק"ג להסביר הענין ע"כ מצטרף עמו להעיד אבל לא בגוני אחריני וא"כ כ"ש בנידון שלפנינו שלא מעצמו התעורר לתשובה בשעת סידור הגט אלא שהתודה עפ"י פקידת הרב המסדר שציוה לכל העומדי' שם שיתודו נוסח הוידוי ומה הי' לו לעשות שלא להתודות ע"כ אי הי' עדים ממש לא הייתי מצטרף הוידוי ההיא אפי' לסניף בעלמא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:14)

**אך**עדים ואפי' חשד אין כאן רק עפ"י הודאת עצמו ואין אדם משים עצמו רשע אפי' אמרו דרך תשובה אינו נפסל לעדות דאין הטעם משום דלא מהימן אלא משום דקרוב אצל עצמו וכיון דלחתום על הגט איננו נוגע בדבר אלא משום פסול עדות אתאינן עלה ואין אדם נפסל ע"י עצמו והרי לרש"י אפי' באו עדים שבעל ערוה כשר לחתום גט א"כ עכ"פ לרי"ף ורמב"ם ורא"ש והעיטור לא יפסול עפ"י הודאת עצמו אפי' הודה בדרך תשובה ועוד כיון שבאמת התודה בשעת סדור הגט וא"כ ממ"נ אם תשובתו של עתה שלימה ואמת נכון הדבר א"כ נאמן עתה לומר שבשעת הגט שב בלב שלם ואם חשדי' שעתה שב לרמאו' הואיל ורצה לישא האשה ההיא א"כ אין אנו מאמיני' לו כלל שבא על הנדה ונאמר השתא הוא דאיתרע לישא מעוברת ומניקת חברו ונכשל באיסור' דרבנן ומכאן ואילך בודאי לא יחתום על הגט עד שיתברר לנו שתשובתו אמתיית דממ"נ עכ"פ חטא במניקת חברו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:115:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:115:15)

**אבל**על העבר נ"ל שאין לפוסלו ותמהתי קצת על מהר"מ לובלין סוף סימן פ' דמשמע דעיקור סניף שלו הי' על שהרב המסדר הגט ציוה להם שיהרהרו בתשובה ובודאי מסתמא הרהר בלב שלם ובעובדא דידי' שעברו עליו יותר מעשרים שנה משעה שנחשד אם כן עברו עליו כמה יה"כ שכל ישראל מתודים ושבי' ויותר ראוי' לסמוך לע"ד על זה ולעשותו סניף עכ"פ אלא בעובדא דידן לא עבר עליו יה"כ מזמן העבירה עד שעת החתימה ומ"מ הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב עש"ק כ"ב כסלו תק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:116:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:116:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:116:1)

**ששון**ושמחה ישיגו לה"ה הרב המאור הגדול השנון המופלג בנן של קדושים כש"ת כמהו' דוד העשיל סג"ל נ"י אבדק"ק פ"ק יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:116:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:116:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:116:2)

**ע"ד**מי שנקרא בתורה יחיאל ובל"א מאכל וכן חותם עצמו פשוט יותר מביעא בכותחא יחיאל המכונה מאכל כמו שנקרא בפי כל עולם וכמו שחותם עצמו אין תולין בטעות אעפ"י בסדר שמות האנשים כתב יחיאל המכונה מיכל היינו למי שאין אנו יודעין שמו המורגל בפי כל העולם עם חתימתו ועוד כמה פעמים מצינו ששמו הקודש משונה משמו הלעז כגון יקותיאל המכונה זלמן וכאן יש שמרי' המכונה זלמן וכ' מהרש"ל ביש"ש דזה בא שלפעמים רצה האב לקרוא הבן על שם אביו והאם על שם אביה והתפשרו שיהי' שם הקודש כך ושם החיל כך ומכ"ש הכא שקרוב להיות א' מיכל ומאכל והולכים אחר מבטא וחתימתו ואל"ה יאמרו שאחר הוא המתגרש וגדולה מזה בס' נודע ביהודה מהדורא תנינא בחלק א"ע סי' קי"ט ופסק שם והסכים להגאון מהר"ם פישלס וצ"ל מאיר המכונה מייאיר אף ע"פ שמעולם לא חתם כן ורק משום מבטא בני אדם וכבר כתבתי בתשובה אחרת שאם אין שמו אלא מאיר לחוד אין צריך לכתוב כינוי כלל כי מייאיר אינו אלא נמשך ממאיר כמו יצחק חקין אמנם בשם מאיר ליב לפי הסכמת הגאון שם לכתוב ולכפול שניהם במכונה א"כ אם יכתוב מאיר ליב יאמרו שהוא אחר שהרי כינוי שלו הוא באמת מייאיר ע"כ יכתוב מאיר יהודה המכונה מייאיר ליב וגם בשם הרש עשינו מעשה לכתוב הרש חסר יו"ד אם נקרא וחותם כך [עיין לעיל סי' כ"ה וסי' ל"ב] ודברים אלו אינם צריכים לפנים משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:117:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:117:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:117:1)

**שלמא**רבא וצפרא טבא לי"נ הרב המופלג הדיין המצוין כבוד מה' מרדכי טאסק נ"י רב"ד דפה ק"ק יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:117:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:117:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:117:2)

**ע"ד**מי שקורין אותו לתורה יהושע בשי"ן שורקית וחותם עצמו יהושיע ביו"ד חירקית איך לכתוב בגט כאשר נדברנו יחד אתמול לכתוב לכתחילה רק שם יהושע בלי יו"ד ולקרות בגט בשין שורקית כאשר עולה לתורה ואין להשגיח על חתימתנו בשיבוש וטעות כמ"ש ב"ש בסידור שמות יהושע במי שחותם עצמו יאושע שדרך בני אדם לשבש האותי' שהרי לא נמצא כן שם בשום מקום כן ה"נ שם יהושיע ביוד לא נמצא בשום מקו' אינו אלא שיבוש וסברא זו כ' מהרי"ק בשורש פ"ו במי ששמו אלי' ונקרא בפי כל בי"ל דכיון דכולי עלמא יודעין שאין זה שם שעולין בו לתורה וכל מי שנקרא כן יש לו שם אחר שעולה בו לתורה ליכא למיחש ללעז וה"נ כן ואע"ג דהתם אינו מכשיר לכתחילה אלא יכתוב שניהם התם טעמא אחריני איכא משום דס"ל למהרי"ק דשם זה דבי"ל אינו יוצא מאלי' וה"ל מוחזק בשני שמות ולדעת התוס' יש לכתוב שניהם לכתחלה ועכ"פ בדיעבד ליכא לעז לומר שזה אחר הוא כיון שכולי עלמא יודעין דשם בי"ל אינו עיקר ע"ש ומביאו ב"י בקיצור בסי' קכ"ט ע"ש אבל הכא דברור לנו דאין אדם נקרא בשם שאינו נמצא במקרא ובגמרא או בשום ספר א"כ זה יהושיע אינו אלא משתבש משם יהושיע דקרא וש"ס לכן אפי' לכתחילה אינו צריך לכתוב אלא שם שעולה בו לתורה שהוא שמו המובהק כמ"ש הרא"ש פ' השולח ואע"ג דהתם כ' הרא"ש שם שעולה בו לתורה או חותם עצמו הוא המובהק והכא עליתו לתורה וחתימתו סותרין מ"מ י"ל דחתימתו חניכתו ועליתו לתורה הוא המובהק שהרי נקיי הדעת שבירושלים הי' חותמין בחניכתו וא"כ הרי הוא כא' מהם ועליתו לתורה הוא המובהק שלעולם לא מצינו מי שעולה לתורה בחניכה וכיון שכן הוא י"ל כ"ע מודים שם המובהק כותבים בגט לכתחילה דאפי' לדעת הרב"י שברמב"ם דבחניכתו אינו כשר אלח בדיעבד מודה דבשמו המובהק כשר לכתחילה ומכ"ש להסכמת בית שמואל רס"י קכ"ט דגם לרמב"ם חניכתו כשר אפי' לכתחלה מכ"ש שם המובהק וכל זה אי הי' חתימתו חניכה וק"ו הכא שאינו אלא שיבוש לשון ולעז ליכא כיון דכ"ע יודעין א"כ פשוט דאפי' לכתחילה כותבין כן בגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:117:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:117:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:117:3)

**ולא**דמי לחזקי' ואלי' שאם ידוע חתימתו ושינה פסול התם איכא תרי אלי' במקרא וכן תרי חזקי' אעפ"י שמן הסתם הולכין אחר רוב אלי' וחזקי' שבש"ס מ"מ הכא שיודעין חתימתו אין לומר שהוא חניכה מאידך דאין שם זה חניכה לאידך אלא הוא שם מובהק ונתברר שזה חותם עצמו על שם המיעוט וה"ל אינך שינוי וכן נמי זנוויל וזנביל שהם ב' שמות של לעז משונים זה מזה במבטא ואין א' כינוי לחברו משו"ה הולכין אחר חתימתו ונראה דאפי' להט"ז דמחמיר בשם גדליא כשחותם עצמו באל"ף וכ' בגט בה"י דפסול אעפ"י שלא נמצא כן וגם אין שינוי במבטא ולט"ז אה"נ דפסול בחותם עצמו יאושע וכתבו יהושע מ"מ בנידון דידן יכשיר אפי' לכתחלה דהתם י"ל דקפדי בני משפחה וקבעו להא שם זה באל"ף במקום ה"י מפני כבוד השם הקדוש שלא לכתוב גדלי' בה"י או יהושע מפני אותיות השם הקדוש ולא להיות אפי' כינוי וחניכה שלא יבוא שום מכשול על ידם שיושלך באשפה כמו שמצינו בש"ס דעשו י"ט מגילת תענית דבטילת אדכרתא מן שטרי' תהי' כותבין כהן לאל עליון ובטלום משום מחר פורע זה חובו ונמצא שם הקדוש מוטל באשפה אף ע"ג דקפידא דגדלי' מוטל באשפה אינו דומה להתם שהוא שם שלם אל עליון ונכתב על שמו ית' משא"כ גדלי' ויהושע מ"מ כיון שהם מתחסדים ומקפידים טפי הולכין אחר חתימתם זה נ"ל דעת הט"ז ונ"ל נהי דכתב הב"ש כמה פעמים שחלקו עליו האחרונים וס"ל שאין משגיחין בחתימתו כמ"ש בשם גדלי' ובשם יאודה ומתתי' ע"ש מ"מ בשם יאודה מודה להט"ז משו' דאיכא התם קפידא טפי מפני שהוא כולו שמו של הקב"ה כדאמרי' בסוטה ואמרי' בגיטין דאיכא דכותב יהודה וטועה ואינו כותב דל"ת הרי השם ככתבו נמצא דשפיר דמי למיקפד שלא למחתם יהודה כ"א יאודה וע"כ החמיר הב"ש ביאודה טפי מביאושע ומיושב סתירת הב"ש ומ"מ דוקא בהני דאיכא למימר בכיון הקפיד אבל בנידון דידן שאין שם זה נמצא כלל וגם לא שייך לומר שהקפידו לשנות שם יהושע דקרא והחותם עצמו עומד לפנינו ואינו יודע שום טעם וסברא אין לנו לומר אלא או שנשתבש או שהוא כינוי וחניכה לשם הקודש שקוראין וכיון שכולי עלמא יודעין כן ליכא לעז וכותבין כן לכתחלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:117:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:117:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:117:4)

**ועוד**נ"ל פשוט שהוא קצת שם דנערות וקיצר השם שהשורק קשה במבטא לקמץ השפתים וקורין יושיע בחירק ועי"ז חתם כן ואע"ג דהוה קצת שינוי במבטא כותבין כן לכתחילה כמו יצחק חקין וכמ"ש מהרש"ל ביש"ש פ"ג דגיטין סי' כ"ו אשר ז"ל יפה פסק גבי מירוש שאינה כל כך הברה א' עם מרים ואף שיצחק חקין ג"כ אינו הברה א' מ"מ כשכותבין יצחק לחוד אין כאן דמיון לעז שיאמרו זה שמו חקין ואיש אחר הוא שהרי כל חקין הי' קורי' לס"ת יצחק ואפשר כך הי' חותמין בשטרו' אבל גבי אשה שאינה עולה לס"ת וחותמת בשטרות לא נוכל לידע ברור שכל שם מירוש בא ממרים ע"כ חוששין שמא שם אחר הוא לגמרי אבל שערכו ושערלין הברתה קרובה לשרה טפי וגם קרוב הוא בפי כל וכו' יע"ש עוד באריכות ובנידון דידן יהושיע דומה לשערכי ושערלין שאפי' באשה כשירה מכ"ש באיש שעולה לתורה בשם יהושע ואע"ג דהוא ז"ל כ' עולה לתורה וגם חותם עצמו בשטרות בשם יצחק והכא החתימה והעלי' סותרי' כבר כתבתי לעיל דיש לתלות הטעות או החניכה בחתימה ושם המובהק בעלי' לתורה בוודאי איכא גוני דאין להעמיד דין על הקוראים לתורה כגון אלי' ואלי' שהם משנים כפי רצונם ולאו כולי עלמא דינא גמירי וכיון דאיכא הכא ואיכא הכא אין לסמוך על חזן הכנסת שקרא לזה בשם זה ומי ציוה לו ואת מי שאל אבל בשם זה שאין אנו סומכין על שליח צבור ידוע שקרא לאיש הזה אלא כל הנקראים לתורה במדינתינו לא נעדר א' מהם שאין קוראים לו לתורה ליהושע בשורק כיון שלא נמצא שם אחר בתנ"ך וש"ס ופוסקים בזה וודאי עליתו לתורה עיקור לחתימתו או שיבוש או חניכה או קיצור השם וע"כ לע"ד אין ספק לכתוב לכתחלה בגט יהושע ולקרותו בשורק ומי שחותמו אמת יורנו דרך אמת הכ"ד הבעה"ח פק"ק פ"ב כאור בקר ליום ד' ער"ח שבט הקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:1)

לשון השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:2)

**לכבוד**ידידי אוה"נ הרב המאוה"ג הגאון המפורסים החריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' משה פפ"ד נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב נרו יהל כאור זורח ויתענג על רוב שלום עד בלי ירח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:3)

**אוהב נפשי!**דבר אלקים לי אליו ע"כ ימחול לי אם אעמוס משאי על שכם מעכ"ת הגאון נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:4)

**והנה**אוהב נפשי לא אגדיל הענין ברוב פלפולים אשר אינם נוגעים לענין ורק להראות הגדלות והרוממת כי קצתי באלה וכל מטרת כונתי להשיג האמת לכן אדבר בזה בדברים מועטי' הנוגעים לגוף הדבר בלבד והוא כי מקומי זה נקרא בפי כל ישראל ובפי ערלים דייטשען בשם פעסט אך ההגרים יקראוהו בשם פעשט ונראה לדעתי כיון דעיקר איש מדינה ההגרי וגם יש שינוי גדול בשם זה כאשר יעיד הכתוב על האפרתי כי לא יכון לדבר כן שבולת כ"א סבולת ודומה וודאי לקאזמיר דמתקרי קאזמירי ולפוזן דמתקרי פוזינא לכן יש לכתוב גם כן פעסט דמתקרי פעשט וכמו שכותבין באובן דמתקרי בודא ובפרעשבורג דמתקרי פאזשאן ושמות אלה שמות שקוראין ההגרים כן כן במקומי יש לילך אחר השם שקראו ההגרי שהוא עיקור במדינה גם אין לדעתי שום ספק לחשש השם שקוראין המקום בלשון לטין פעסטום או פעסטיני כי מה לנו עם לשון לטין וכמו שכ' מהרי"ק בשורש ק"ו הביאו הב"י בסי' קכ"ח ואם נחוש ללשון לטין הי' מוכרחים לכתוב בפרעשבורג כמה שמות לפי מה שראיתי בדיקסיונער שנקרא פ"ב בלשון לטין פאזאניום פיזאניום פלעקסום פרעסבורגום א"א דאין לנו לחוש ללשון לטין ואף שבמקום משפטם הורגלו לדבר ולכתוב בלשון זה מ"מ רוב אנשי מדינה לשון הרגיל אצצם או לשון דייטש או לשון הגר גם אין לי ספק בזה שלא לכתוב על מעינות מי חמין כיון דכל מעינות מים חמין הם בעיר אפען מעבר לנהר דונאי ונשפכין כולן מעבר השני לנהר הנ"ל וטרם יבוא האיש משם הנה על המעברות כבר אבד שמם ונהר מפסיק בינם לבינינו א"כ אין לכותבם וא עדיפא מנהר אשר סמוך לעיר נשפך לנהר אחר ונאבד שמו משם והלאה דאין כותבין אותו כמבואר בתשו' מהרי"ק וכן פ' הרמ"א ז"ל אך בזה יש לי קצת ספק לפי מה שנוהגים לכתוב כל ספוקי עיר ופה אצלינו כמעט אין בית אשר אין בו באר הנשאב תמיד ע"י פלומבן ומימי בארות טובות הנה לשתי' אדם ולרוב הולכין הבהמות אצלן ומשקין אותן מהן גם מבשלין מהן ולשארי ההצטרכות גם לכלי פשתן הגסים אשר יכבסו במי אפר (לויג) ישתמשו במי בארות רק לבגדי פשתן הדקים אשר יזיקום מי אפר ונתכבסים רק במים ובורית לבד ישתמשו לזה ממי נהר כי יאמרו כי קלים מימיו ממי בארות עכ"פ ישתמשו מהבארות להגסים וגם הדקים אחרי הכביסה יושטפו במי בארות דהוי כמו רוב ספוקי העיר מהן דאף דטחינה אין שייכות בהן וגם המשרה (ובאמת לא ראיתי פה כי ימצא שריות פשתן אף בנהר) מ"מ כיון דלשתית אדם ובהמה ולאפי' ובשול ולכביסה לבגדי פשתן הגסים ישתמשו מהן הי' נראה לכתוב דיתבא על נהר דונאי ועלמי בארת דהוו כמו רוב ספוקי עיר ובמקומי שהייתי בתחלה נהגו לכתוב בגיטין מקדמת דנא בקערעסטור מתא דיתבא על נהר באדראק ועל מי בארות ובאמת ששם אין השמוש מבארות גדול כ"כ כמו פה ואפ"ה הנהיגו לכותבן ודברי הב"ש בסי' קכ"ח ס"ק ט"ז לטעם הראשון משמע דוקא היכי דיש לחוש לקלקול והיינו היכי דיש בארות מועטי' אבל לא כן במקום שישנן למאות דלא שייך לחוש שיתקלקלו וגם ליכא מעינות דיוכללו בהן הבארות אך לפי שראיתי כי באובן ישן וגם בעיר אובן אינם מזכירים הבארות אף דגם שם לא שייך דיוכללו במעינות מי חמין לכן אנכי קצת נבוך בזה אם אנהוג להזכירם ואנכי את פי גאוני ארץ אשר יורו לכבוד השי"ת ולכבוד תורתו ע"פ האמת אשמור ע"פ הדבר אשר יורני אעשה. פעסט יום ד' ג' שבט תק"פ לפ"ק. תשובה.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:5)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב המאה"ג מעוז ומגדול המפורסם כערוגת הבשם גן הדסים גל של אגוזים המופלג כבוד מהו' ישראל סג"ל נ"י אב"ד דק"ק פעסט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:6)

**נפשו**היפה איותה לסדר גטין במקום משכן כבודו בעיר הנקראת בפי כל ישראל ובפי אומות העולם האשכנזים בשם פעסט בסמ"ך ולאנשי מדינה ההגרים נקראת פעשט בשי"ן ובמקום המשפט מושב כסאות מלכי' ושרים מדברים בלשון לטיין ושם נכתב פעסטים או פעסטיני ודעתו דעת תורה נוטה לכתוב פעסט דמתקריא פעשט ולא לחוש ללשון לטיין כלל וטעמו ונימוקו עמו וביקש ממני לחוות דעתי דעת פעוטים גם אני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:7)

**גרסי'**פ' השולח (גיטין ל"ד ע"ב) בראשונה הי' משנים שמו ושמה שם עירו ושם עירה וכו' ומסקינן הא דאתחזק בתרי שמא הא דלא אתחזק וכ' תוס' דאותן שבגליל לא ידעו שם דביהודי' ויאמרו שלא גירש ויוציאו לעז על בנים מן השני אבל בהוחזק בשני שמות במקום א' כשר בדיעבד אפי' באחד מהם ואפי' בחניכה ומיהו לכתחלה צריך לכתוב שניהם אפילו כתיבה ונתינה במקום א' כדאמר בסמוך רובא מרים ומיעוטא שרה מרים וכל שום דאית לה וכו' והשתא בראשונה הי' משנה שמו ושמה קורא שינוי מה שאינו כותב אלא שם א' משני השמות מפני שאין מכירין בו במקום אחר ודומה להם שינוי שמו ושמה וכן יש לפרש שם עירו ועירה שוב הקשה תוס' מהא דכ' חניכתו וחניכתה אפי' לכתחלה הי' נקיי הדעת עושי' כן ותי' ב' תירוצים א' צ"ל נקיי הדעת הי' שמותיהן ידועים וליכא לעז א"נ כשהשמות דומי' זה לזה שהכינוי דומה לשם אף לכתחלה כשר בכינוי עכ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:8)

**והגאון**מהר"ם א"ש בתשובה ח"א סי' י"ח נתקשה בתי' קמא דהתוס' דא"כ רובא מרים ופורתא שרה כיון דרובא מרים בודאי היתה ניכרת בשם זה וא"כ אפי' לכתחלה סגי בשם מרים ע"כ פ' דתי' שני עיקור ולפע"ד דברי תוס' ברורים בטעמ' דרובא מרים פירש"י רוב אנשי' קורי' לה מרים פי בעיר אחת איכא רובא קורים מרי' ולא ניכר להם שרה כלל ולהמיעוט שקורין שרה להם לא ניכרו שם מרים כלל דומה למ"ש הוא ז"ל בעצמו בשו"ת ח"ב סי' מ"ה בד"ה אחר זה עיינתי וכו' בענין אובן דמתקרי' בודין דמקדמת דנא שהי' קהל ספרדים הדרים בה רובא והי' קורין אותה בודין והאשכנזים קראו לה אובין לכן כתבו אז בודין דמתקרי אובין ועתה נהפוך היא ע"ש וצל"ע קצת בדברי חכם צבי בהקדמת ספרו שכ' בודין דמתקרי אובין והוא הי' בימי מהר"מ א"ש הרי שהי' שניהם בעיר א' רובא דאינשי קרו לה הכי ומיעוטא קראו לה הכי ידעו הני בלישנא דהני התם בעי' לכתחלה למכתב תרוויהו ובדיעבד מיהת כיון שהכתיבה והנתינה בעיר א' כשר אך אנשי ירושלים בחניכותיהם דכולי עלמא הכירו בשני השמות אפי' אי כל אדם הי' קורא אותם ברוב הפעמים בשם העברי' ובמיעוט הזמנים קורא בחניכתו מ"מ הי' ניכר בחניכה זו לכולי עלמא ולכן מגרש בחניכתו אפי' לכתחלה והכלל כי רובא ומיעוטא דמרים ושרה היינו רובא דאינשי ומיעוטיהו אבל להמיעוט אינו נקרא בשום פעם בשם מרים משא"כ בחניכות יקירי ירושלים הוה עיקור וטפל אצל אותן האנשים בעצמם שקוראים להם בשם זה עיקור או על הרוב ובשם חניכה לטפילה בעלמא או על דרך המיעוט ותי' קמא דהתוס' עולה כהוגן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:9)

**והנה**לתי' ב' של תוס' דהיכי דחניכה דומה לשם העיקר אינו צריך לכותבו א"כ בנידון שלפנינו לא הי' צריך למכתב דמתקר' פעשט ודאי דעדיף זה טפי טובא מפראסניץ ופרויסטיץ שבתשו' מהר"ם א"ש הנ"ל וכבר התרעם הגאון מהר"ם כ"ץ אביו של הש"ך ז"ל בתשו' להגאון מהו' העשל ז"ל בקונטרס שבסוף ס' גבורות אנשים על פוזנא דמתקרי' פוזנינא דלא צריכא וקאזמירא קאמיזרס ניחא לי' ע"ש ושם האריך וביאר בבריסק דהי' צריך למכתב דמתקרי' ברזשטשי' וכתב דמתקרי ברסטי' שכ' הגאון מהו' העשל שאינו שינוי שהכל יוצא מלשון א' כמו שכ' במרדכי פ' המגרש לענין בוריש ובוריש ע"ש מהו' מאיר כ' ועוד אעפ"י שתאמר שמשמעות הלשון הוה שינוי אין זה שינוי שזה המקום שם א' לו רק הענין מחמת חילוף הלשון שבני רוסי' מקצרים לשונם וקורין לברזשטשיא ברסטיא וכן הדין בכל המקומות שמתחלפי' מחמת שינוי לשון חלוקות אין קפידא שברסטי' הוא פי' על ברזישטשע וכו' ע"ש הרי קמן אע"ג שהשינוי הוא בין סמ"ך לשי"ן ברסטי' וברזישטשע מ"מ כיון שכן טבע לשון רוסי' כולי עלמא יודעי' דהיינו הך ואין כאן לעז ומכ"ש כאן דטבע לשון בני הגר קורי' לאות ע"ס באשכנז ע"ש בהגר א"כ פעסט היינו פעשט ולא הי' צריך למכתבי' כלל דומה למ"ש הריצב"א שבמרדכי על נהר קייר שכתבו יי"ר שכן הוא טבע לשונם שבמקום קו"ף כותבין יו"ד ועיין תשו' מהרמ"פ סי' י"א כ' שלא הבין כונת הריצב"א בזה ועיי' בס' גט פשוט סי' קכ"ח סק"ג ד"ה והמרדכי כ' וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:10)

**והנה**פר"מ כ' ששינוי גדולה הוא בין שי"ן לסמ"ך דהכי מצינו בקרא באפרתים אמור נא שיבולת ואמר סבולת יפה כ' וכן מוכח ממהרי"א שכ' דכל שנקרא בשי"ן שמאל יש כותבו בסמ"ך דלא נטעה לקרוא בשין ימין ש"מ דאיכא קפידא בהכי אבל לנידון שלפנינו אין ראיתו מכרעת כלל דהתם בתיבה הנקראת בשי"ן שמאל לכל עולם אם נקראוהו בשי"ן ימין ה"ל שינוי ענין ממש אבל הגע עצמך הכותב גט בין אפרתי' וצריך למכתב שיבולת וכי יכתוב סבולת הלא יכתוב שבולת והאפרתים יקראוהו בשי"ן שמאל כדרכם ואנחנו נקראוה בשי"ן ימין כדרכנו ולזה נתכוון הגאון מהר"ם כ"ץ הנ"ל שלאנשי רוסי' וליסא הוה ברסטיש כמו ברזיטשטש ומכ"ש הכא לבני הגר הוה פעסט כמו פעשט וכעין שכ' הריצב"א במרדכי בפ' המגרש על בוריש ואנו קוראי' בוראיש דממקום הדירה ניכר שהוא בארץ הגר ולשונם לדבר בלישנא קלילא אין להקפיד בכך ע"ש א"כ מכ"ש הכא לפי תי' שני של תוס' הנ"ל לא הי' צריך למכתב כלל דמתקריא פעשט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:11)

**אמנם**לתי' קמא של תוס' משמע דאע"ג דודאי החניכה הוא שם היוצא מעיקור השם מ"מ אי לאו דניכר הוא לכל באי עירו צריך הוא למכתבנהו וא"כ ה"נ כיון שאין ההגריים מכירי' שם פעסט כלל אע"ג שאין בענינו שינוי וכוונתו א' צריך הוא למכתבי' לכתחלה ותמהתי על הגאון מהר"ם א"ש הנ"ל שכ' לתי' קמא של תוס' פשיטא שאינו צריך למכתב פראסניץ כיון שליהודים ניכר בשם פרויסטיץ ומה לנו בשם גוים ותימה א"כ גם שם פראטיאוע אין צורך להזכירו והאמת שדעת הרבה מגדולי אחרונים השיגו על הרמ"א שכ' בסי' קכ"ח סעי' ג' שצריך לכתוב דמתקרי' על שם הגוים ועיין בס' מכתב אלי' בשער השמות סי' יו"ד ובתשו' מהר"מ כ"ץ הנ"ל ומ"ש בס' גט פשוט סקל"א באריכות מ"מ העלה שם סקל"ב דאע"ג דבעל הלבוש בעצמו כ' שלא הי' צריך למכתב פוזינינו וכן הרמ"א בקראקא לא הי' צריך למכתב דמתקריא קאזמיר מ"מ עכשיו שכבר נהגו למכתב א"כ אם לא יכתוב יהי' שינוי השם שכבר רגילים לכתוב גם שמות שרגילים גוים לקרוא בהם ונכון הוא מסברתי' א"כ לפ"ז פשיטא לתי' קמא של תוס' צריכי' אנו למכתב פעסט דמתקרי' פעשט וכמ"ש מעלתו ואמת נכון הדבר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:12)

**אם**לכתוב גם דמתקריא פעסטיום בלשון לטיין שבו משמשים השרים בערכאותיהם גם בזה יפה כתב מעלתו שאין לחוש לו כלל אך מה דמייתי שכ"כ מהרי"ק שרש ק"ו שאין לחוש ללשון לטין כיונה דעתו הרמה לדעת מכתב אלי' רס"י יו"ד הנ"ל שכוונת מהרי"ק הוא על זה האופן שאין אומה משמשת בלשון לטין אלא כל הגדולים והשרים בכל מקום משמשים בו הואיל והוא לשון קצר ומ"מ כיון שאינו לשון בפ"ע שההדיוטו' משמשי' בו אין לחוש בו בגט ע"ש וסברא נכונה הוא מסברת חוץ כיון שאפי' אותם המשמשי' בלשון לטיין מכירים ומדברים בלשון שההדיוטות משמשים א"כ אין כאן לעז כלל אפי' יהי' השרים יהודים ומכ"ש שאינו מיוחד אלא לנכרים והדין דין אמת אבל מהרי"ק ז"ל לא נתכוון לזה דא"כ מה צריך להבי' ראי' מר"ת שאין להזכיר שם גיות בכדמו"י ושוב כ' שאם כי יש לדחות דהתם שם של גוית מורה על כפירותו בתורת משה רבינו משא"כ שם העיר מ"מ כיון שעיקר טעם של שם העיר הוא משו' הכירא ואין אנו צריכי' אלא לפרסום בין ישראל ומה לנו לשם הגוים ע"ש וא"כ אי ס"ד כונתו בלשון לטיין שאינו נהגה באותו המדינה אלא בערכאותיהם א"כ לא הי' צריך להנ"ל ואם אולי כן הוא שלשון לטיין לא הי' נהגה שם אלא במקום שרים ואפ"ה הוצרך לאותן הסברות א"כ לפי מה דקיי"ל כפסק רמ"א לכתוב גם שם הגוים ולא חיישינן לסברת מהרי"ק א"כ גם לטיין צריכי' לכתוב בגט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:13)

**אבל**האמת יורה דרכו בנידון דמהרי"ק הי' לשון לטיין נהגה בשפת הארץ ההיא ולטיין דנקט לאו דוקא דמעשה הכי הוה וה"ה לכל הלשונות וכן מ"ש במהרי"א לשון אשכנז וגלחות לאו דוקא וה"נ במהרי"ק ואנן לא קיי"ל כמהרי"ק בהא כמ"ש לעיל שכבר הנהיגו לכתוב שם המפורסם בין האומות בגט אבל היכי שאין לשון לטין נהגה רק השרים במקומות מושבותיהם כסאות למשפט והם בעצמם מדברים בשפת הארץ ההיא פשוט שאין לחוש לאותו הלשון כלל כדהסביר מכתב אלי' מדנפשי' וכ"ע מודים בזה לע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:14)

**ויעיי'**בירושלמי פ"ק דמגילה שם נאמר דלשון ארמי בורגני א' בדה להם מתוך לשון יוני' ואני הגהתי דצריך להיות לשון רומית והוא לשון לטין שאינינו לשון קדום כמבואר בצמח דוד חלק שני שנת שמ"ה לאלף השלישי עכ"פ מבואר דלשון לטיין הוא לשון רומי ולא כמו שחשב מכתב אלי' ומ"מ מ"ש מהרי"ק והריצב"א הי' לו לברר ע"י לשון לטיין דוגמא בעלמא נקיט ורצונו לומר ע"י לשון ארצו של ריצב"א שהי' צרפת והגט בא מארץ הגר ונשתנה שם מקום הנתינה והדברים מבוארים לע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:15)

**ודאתאן**עלה דברי מהרי"ק צריכי' ביאור מעיקרא מאי קסבר דמייתי מר"ת א"כ אין להזכיר שום שם גיות בגט א"כ שם המושל לא נזכיר והיינו שאלה צדיקי גלילי שבמשנה שלהי מס' ידים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:16)

**ועוד**א"כ לוקס ולוס (גיטין י"א ע"ב) איך יגרשו נשותיהם בח"ל דישראל נמי שמותיהם כשמות גוים אע"כ לא אמרו ר"ת אלא בשם המורה על כפרנות בתורת מרע"ה וא"כ מעיקרא מאי קסבר מהרי"ק. ונ"ל דמעיקרא נמי אמסקנא סמיך וס"ל למהרי"ק אי לאו דכללא הוא דאין לחוש לפרסום גוי משום הך סברא לא הוה פסיק ר"ת שלא להזכיר שם של כפירה מה בכך עכ"פ זה שמו אשר יקראו לו עתה ושמו הראשון נעקר ממנו בין האומות וצריך להזכירו בגט אע"כ ס"ל לר"ת בפשיטות דאין לחוש לפרסום האומות וס"ל דישראל אסור להזכירו בשם השני המורה על כפרנותו ושם המתפרסים בין ישראל הוא השם שמגרש בו ואין לומר א"כ לאיזה צורך כ' ר"ת כלל הך דאין להזכיר של גיות בכדמו"י היינו להפליג האיסור שאפי' לחומרא בעלמא לא יזכרנו כיון שאין צריך א"כ בודאי איסורא עביד להזכירו ואם מזכירו נראה שינוי השם כי יאמרו ישראל אחר הוא חניכותו ביהדות כך הי' דאל"ה לא הי' לו להזכיר בכדמו"י אבל לעולם מוכח מר"ת שאין לחוש לפרסום בין או"ה וא"כ שם עיר של הגריי' כגון פעשט אין צריך כלל אלא שצריכי' אנו לחוש עתה לדברי רמ"א כנ"ל בשם ספר גט פשוט אבל עכ"פ שם לטין אין להזכירו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:17)

**ראה**זה מצאתי בסוף ס' שמות מייתי כמה ערי הגר אובין גראן וואצין ווארדיין דובריץ שנראה שהוא דאברצין ועוד כמה מקומות ובתוכם מתא פאשטא ונראה מהענין שנתכוון על פעסט ושמקדמת דנא זה שמה אשר נקרא ונכתוב בספר כריתות פאשטא וא"כ אעפ"י שנעקר זה השם לגמרי מ"מ דומה לסינים וצובא שבתשו' בית יוסף להלכות גטין סי' א' ולקוסטאנדינא אעפ"י שנעקר זה השם ונקרא סטאמבלא מ"מ בגטין כותבי' שם הראשון מ"מ כבר ביארו האחרונים דהיינו אם היהודים עדיין נשארי' שם מזמן הראשון והי' כותבין תמיד שטרות וגטין בשם הראשון לא נעקר זה השם עיי' במכתב אלי' ובס' גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק כ"ו ד"ה וראיתי בתשו' מר"ן וכו' אבל הכא שמקרוב נתיישבה קהל פעסט ואז כבר נעקר זה השם פאשטא בודאי אין לחוש לו כמ"ש ב"י בתשובתו על טברי' שנתיישבה מקרוב ע"ש ואיידי דאיירי נפלאתי על הגאונים מהו' גבריאל ומהרמא"ש ח"א סי' י"ט וסי' כ' דמייתי מנחל אשכול ומסלע המחלקות ודומיהן להוכיח מזה אי שם השני עיקור או שם הראשון עיקור קורא אני על הגאונים אם לא אעלה את ירושלים וגו' הרי ירושלים הי' שמה שלם מלכי צדק מלך שלם ואברהם קרא לה שם חדש ויקרא שם המקום ההוא יראה ואח"כ נצטרפו ב' שמות והקדים השני וקראו ירושלם ירא שלם כמבואר במדרש וכן כתובה בקנות לט"ב תחלתה ציון ידידות ידידי וכו' על שם שני כהני' היינו מלכי צדק אברהם אבל באמת אין מזה ראי' לכאן כלל היכי שלצרפו שני השמות ונעשו שם א' והכא מיירי שהשמות נפרדים לגמרי ואין ענין לכאן מ"מ בהא סלקינן למכתב פעסט דמתקריא פעשט ותל"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:18)

**וע"ד**שם הנהר הנה בסוף ס' שמות רמי אהדדי דבאובין כותבי' על נהר דונאו בוי"ו לבסוף ובבילוגראד כותבי דונאי ביו"ד לבסוף ושניהם נהר אחד והעלה לבסוף דזה תלוי בחילוף לשון אנשי המדינה ואיננו מתפייס בתי' זה מפני שכאן כותבי' דונאו דמתקרי דונאיי וידוע שאין אנשי ארצנו מצורפי' מאנשי אובין ומאנשי בילוגראדו שימצאו פה יש קורות דונאו ויש דונאי עכנלע"ד דלא אירע זה ע"י שינוי מקומות אלא ע"י שינוי זמני' כידוע שהלשון מתחלף בזמן זולת זמן וכבר כתבנו למעלה בשם תשו' ב"י דבמקום שהורגלו בגטין והורגלו לכתוב סינים וציבה אע"ג שבאורך הימים נשתנה שם העיר וה"ה הנהר מ"מ לא ישתנה כתיבת הגט מאשר הורגלו עד עתה והשתא נימא דבזמן מן הזמנים הי' נקרא דונאו ונשתנה ונקראת דונאיי ותחלת סידור הגט באובין הי' כשהי' נקרא דונאו והוקבע כן לעולם ובבילוגראדו הוחל לקרוא בשם דונאי והוקבע כן ופה בעירנו התחילו לסדר גטין בזמן שהי' רובם קורם דונאו ובמיעוטא דונאי כנ"ל ביישוב הדברים על נכון בעז"ה ומהתימה בסדר שמות של ב"ש העתיק המקומות מס' שמות הנ"ל ובבודין ובילוגראדו נדפס שם נהר דונאי ביו"ד לבסוף בין באובן בין בבילוגראד אולי משגה הוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:19)

**והן**עכשיו לדעתי לא ימצא במדינה שום אדם שיקרא בשם דונאו או דונאי וא"כ כשמחחיל עתה לכתוב גט בפעסט הי' לו לכתוב שם המורגל היום בפי כל מ"מ נ"ל כיון דכל מה שאנו כותבי' שם נהר הוא רק משום לעז ב' שוירי וכיון דכבר מפורסים ע"י ס' ש"ע דדונאי אצל אובן נכתב בגט בשם דונאי ואובן ופעסט סמוכין ונראי' וממש הכל חד אצל אנשי העולם א"כ אם יכתוב בפעסט שם אחר לנהר יאמרו זה אינו אותה פעסט השתא מה במרחק רב מאובן לבילוגראד נתקשו בשינוי השם כנ"ל מכ"ש בסמוך כ"כ ולאו כולי עלמא דינא גמירי' ע"כ טוב יותר לכתוב בשם דונאי כמ"ש באובן ולא יקשה זה לשום אדם ולומר זה פעסט אחר הוא מטעם הנ"ל שהרי יראו בש"ע שבאובן כתבי' כן בגט וה"ה בפעסט דבת בוקתא היא ועיי' בנב"י ח"א סס"י פ"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:20)

**ומ"ש**מעלתו שלא להזכיר מעינות חמי' הואיל וכבר נתבטלו ונתערבו בדונאי טרם הגיע לעיר יפה כ' ופשוט הוא אבל אי לא הי' מתערבי' הי' צל"ע אע"ג דאינם מגיעים לעיר ועיקורם בתוך עיר אובן מ"מ משמע לי קצת מש"ס פ"ק דמגילה דקאמר מחמתן לטברי' מיל ע"ש ב' ע"ב ופשוט דנקרא חמתן ע"ש חמי' וע"כ לא פליגי שם ו' ע"א אלא בחמת דכתיב בקרא אי חמי טברי' או חמי גבר אבל חמתן דש"ס בודאי על שם מעינות חמי' נקרא והנה המעינות חמי' המה רחוקים מהלך מיל מטברי' ואפ"ה נקרא חמי טברי' ואולי י"ל התם בחמת לא הי' עיר ובנין רק המרחצאות של טברי' ובטלה לגבי' משא"כ הכא שהמים חמי' המה בעיר אובן לא יקראו על שם פעסט כלל וצ"ע למעשה מ"מ הכא שכבר נתבטלו ונתערבו טרם הגיעו אל העיר אין ספק שלא יזכרו ולא יפקדו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:21)

**ומ"ש**להזכיר מי בארות כיון שכל סיפוקי עיר לאכילה ושתי' הוא מהם וגם לכביסת כלי פשתן הגסים אך לא לכביסת כלים הדקים החשובים נ"ל דעיקור ספוק כביסה הוא לכלי פשתן הגסים השוים לכל נפש ולא לחשובים שאפשר לאדם לעמוד זולתם אפי' רוב אנשי העיר שרים ונכבדים מ"מ כיון דכביסה נפקא לן בנדרים פ' ע"א מקרא ולכל חיותם שהוא חיי נפש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:118:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:118:22)

**וע"ש**בלשון ר"ן פ' ע"ב ד"ה ורמי וכו' ועוד אפי' אם תמצי לומר וכו' ע"ש משמע דרבנן נמי מודה א"כ תינח כביסת בגדים שא"א זולתם דבהני תלי' חיי נפש אבל הדקים החשובים ולבושי פוליטיקון אינה בכלל חיותם ומה שתמה מעלתו שבאובן אין כותבי' במי בארות אולי בשעת התחלת סדור הגט שם עדיין לא הורגלו במי בארות כי הפלומבן הוא המצאה מחודש בזמן קרוב לדורותינו א"נ הוה ס"ל כדעת ר"י מפריש שבהגה' מרדכי דגטין סי' תס"ז וע"ש מ"מ הנלע"ד לכתוב פעסט דמתקר' פעשט מתא דיתבא על נהר דונאי (כמ"ש באובן) ועל מי בארות [ועיין לעיל סי' י"ג עוד מזה] וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות כ"ד א"נ לנצח. פ"ב נגהי ליום עש"ק י"ט שבט תקפ"ל. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:119:1)

**בריך**רחמנא דיהיב לן מוריין באוריין תליתאי, שמוהו נוטר כרמים כרם ה' צבאות רישי דהני גינאי, שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר יומם ולילה לא ישקוט עסיק באורייתא ולא לאי, חכו ממתקים וכלו מחמדים איהו וגלתי' יאי, שינייך שנונים מלתעו' כפירים ארי' דבי עילאי, ה"ה ידיד ה' וידיד נפשי הגאון רב רחומאי, חכם הכולל, עוקר הרים וכולל, חד מן קאמיא כקמאי דקמאי, כבוד קדושת שמו מהו' אברהם אליעזר סג"ל איש ירושלים נ"י לנצח יהל אורו הרואה אומר ברקאי, צהלי ורוני יושבת בת טריעסטא לך קראי לך תנאי, עוד תשמח ותגל ירושלים נוה שאנן בראותה גאונו בקרבה, והוא פלא איש, ואיש יולד בה, והוא יכוננה עליון אתה אל ראי אמן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:119:2)

**בריש**כל מראין אנא תם ולא אדע במה אכף ואקדם אלף תודות לאיש חמודות מנאי ומגלימא דעל כתפאי המה אנשי שם טוב בני קהלתו יחיו על כל הטוב אשר הוא הטיב והוא ייטיב בהטבת נר מצוה בשלוח אתרוגים מהודרים כפי הזמן ומטינא לי' למר מלי חפנאי טיבותא מאל הטוב יהי' שכרו כפול מגבהי מרומים ומי יחוש חוץ ממני על שלוח קן מגלתא גלי לדרעא ונפל נהורא נהור דבריו כשרגא בפי' דברי הירושלמי ועם האדון הסליחה הנה שלוחה דעתי בכוונת הירושלמי והיות כי נזקקתי להלכה ולמעשה ע"כ ארשת שפתי יערב לפניו בבואי דרך ארוכה ושם בארה והיא לוטה פה ועיניו הבדולחים לנוכח יביטו ואת אשר יבחר בו הקדוש ודלא שמיעא כלומר לא סבירא למר עלי יבואו הדברים ניתנו להשבון אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:119:3)

**ואשר**בדק לן מ"ט השמיט הרמב"ם הך מתני' דכהן שגירש על תנאי ולא נתקיים התנאי אין בו משום ריח הגט לפוסלו מכהונה כמבואר בגיטין פ"א ע"א גם בעיני יפלא ולהוציא חלק א"א ואין בהמ"ד בלא חידוש אמנם באמת לכאורה במגרש על מנת או מעכשיו דקיי"ל מותרת להנשא מיד ואינה צריכה להמתין עד שנתקיים התנאי וגם אינו יכול להוסיף על התנאי ולא לבטלו א"כ הסברא נותנת דתיאסר לכהונה אפי' לא יתקיים התנאי לבסוף כיון דכל אותן הימים הי' מותרת לעלמא ואסורה לכהונה א"כ גם אח"כ כשנתבטל התנאי לא תחזור להתירה ואמנם דברי ב"ה אמורים בתנאי דאם תעשי כך וכך דאין כאן שום התחלת גירושין עד שעה שיתקיים התנאי ובהך הא דאמר ב"ה דאין כאן אפי' ריח הגט אבל תנאי דע"מ ומעכשיו י"ל דמודה ב"ה דפסולה לכהונה הנה כי כן י"ל דמתני' דגיטין פ"א ואתי' כר' יהודה דלית לי' זמנו של שטר מוכיח עליו אבל לר' יוסי דס"ל זמנו של שטר מוכיח עליו ואין גט בלא זמן א"כ לא מבעי' לבי דינא דשרו משחא דס"ל גם בגיטין כר' יוסי והם יאמרו ע"כ דלא אמר ב"ה דבר זה מעולם אלא אפי' להרמב"ם דס"ל כר' יוסי בממון ולא בגטין ומטעם שכ' והאריך בכ"מ רפ"ח מגירושי' מ"מ כיון דשטר כזה בממון דינו מעכשיו א"כ בגיטין ה"ל עכ"פ ריח הגט ופוסל לכהונה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:119:4)

**וראי'**לסברא זו מדברי מרדכי ס"פ מי שנשאל על כהן שגרש ע"ת אי מותרת לו והשיב דמותרת כבמתני' ושוב מייתי ראי' מסוגי' פ"ק דיומא דכה"ג ביה"כ ומיוצאי למלחמת ב"ד וקשה כיון דמשנה מפורשת היא א"כ הראי' מיומא הוי כיהוד' ועוד לקרא אבל להנ"ל ניחא משום דאי ממתני' איכא למימר דוקא בתנאי דאם ואליבא דר' יהודה וכנ"ל אבל לר' יוסי ומכ"ש בתנאי דע"מ אימא לא משו"ה מייתי ראי' מגירושי' כה"ג ביה"כ דע"כ בתנאי דע"מ גירש באופן שתהא מגורשת למפרע משום ב' בתים ואפ"ה הותרה לו אותה שלא נתקיים תנאה וכן מיוצאי למלחמת ב"ד למאן דס"ל על תנאי גרשו עכ"ל שגרשו בתנאי מעכשיו דאי בתנאי דאם לא הותרה בת שבע לדהמע"ה וא"ש דברי המרדכי ומ"מ הרמב"ם לא סמך עצמו על הראיות הנ"ל דההיא דמלחמת ב"ד המרדכי גופי' לא סמיך עלה כמבואר שם ומפ"ק דיומא אין ראי' כולי האי מכה"ג ביה"כ כיון דלא אפשר בענין אחר לא החמירו חכמים ובירושלמי באמת לית לי' דמגרש לה כמ"ש תוס' יומא י"ב ע"ב ד"ה ולחדא וכו' והשתא ניחא בירושלמי דקדושין פ' האומר במתני' יש לי בנים דמבואר שם דכהן אינו יכול להחזיר כשגרש על תנאי ולטעמי' אזיל כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:119:5)

**יהי'**איך שיהי' לא ברירא לי' להרמב"ם לא לאיסור ולא להיתר משו"ה לא מייתי לי' כנלע"ד לפי חומר הענין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:119:6)

**ועל**דברי תוס' בגיטין כ"ח ע"ב בסוף הדבור שכ' להוכיח דסמיכה לא מעכב אפי' מי שאינו ראוי' לבילה מדכתי' וכי יטהר מזובו ולא מנגעו ולענין קרבן איירי פי' שיבי' קרבנו קודם שיטהר מנגעו ש"מ שאינו מעכב ותמה הגאון מהר"י ברעסלא ז"ל בתשו' זכרון יוסף חלק א"ע סי' י"ב הא זב מביא קיני' עופות דלא בעי סמיכה ועיי' שם תי' דחוק ולפי עוצם חומר הקושי' נ"ל דלשיטת תוס' דגטין וזבחי' דקרא לענין קרבן מיירי ודלא כרש"י דמגלה ותוס' פ"ק דמ"ק א"כ יש להוכיח כך איך הוה ס"ד דלא לטהר מזובו עד שיטהר תחלה מנגעו והכל מטהרת קרבן מיירי קרא א"כ לא יטהר מזובו לעולם דהא מנגעו לא יטהר לעולם עד דמייתי קרבן מצורע דבעי סמיכה וקרבן מצורע לא מצי לאתויי עד שיטהר מזובו דהרי אינו ראוי' לבילה לסמוך וא"כ לעולם לא יטהר ואע"כ נדע ממילא דיכול להטהר מזובו בלא טהרת נגעו וא"כ קרא למה לי אלא מדאצטריך קרא שמע מינה דסמיכה אינה מעכבת אפי' אינו ראוי לבילה וא"כ שפיר הוה ס"ד דבעי' טהרת נגע קודם לטהרת זיבה וא"ש זה הוא מה שנ"ל לפי חומר הק' והיינו להלכתא דקרבנות מצורע טעוני' סמיכה מן התורה דכן פסק רמב"ם ועיי' תוס' זבחים ל"ג ע"א ד"ה סמיכת וכו' ואחתום בכל חותמי ברכות ושלום תניין בכל אשר יפנה יצליח באותו ענין ותחזינה עיניו בנין הנקרא קנין כנפשו הקדושה והטהורה ונפש אוהב נאמן. פ"ב נגהי ליום ד' ט"ו שבט תקע"ו לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:119:7)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:119:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:119:8)

תם ונשלם חלק שני על ש"ע אה"ע.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:120:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:120:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:120:1)

**ידיד**נפשי מעודי חביבי וצמידי ה"ה הרב המאה"ג מעוז ומגדול הותיק מלא עתיק כש"ת מהו' אברהם נ"י אב"ד דק"ק קאמאהרן יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:120:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:120:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:120:2)

**נועם**מכתבו הגיעני יום אתמול אחר בשרי צדק בסוגי' דאקנה ושותינהי האי שמעתא כגדי מסוקן ואחר עד עתה אודת האיש שנשתטית אשתו ורוצה להתירו מכבלי חבלי חר"ג לישא אשה על אשתו ע"י שימסור גט בידי שליח להולכה אלא שא"א לו להשליש סך שש מאות זהו' שהוא כתובת האשה ההיא עם התוספתא דילה הנה הגאון צמח צדק סי' ס"ד המציא למכור כתובה לבעלה בכח ב"ד יפה בטובת הנאה ושתזון מהפירו' כל ימי חיי' ואע"ג שסיים שרוצה שיסכימו עמו עוד גדולי הדור הא קמן שהסכים עמו הגאון בית שמואל סי' א' והביאו בסתם לפסק הלכה וחזי מאן גברי רבה ועוד חכמי דורו גם הסכימו שהרי סיים שא' רצה לפקפק דסגי' בסך כתובה בלי תוספ' ש"מ שרוצה להקל יותר ומסתמא אותו המפקפק לאו קטלי קני' באגמה הוי והכלל בדברים כאלו להקל שומעין. אך מה שיש לפקפק על התירו של צמח צדק הוא זה א' כי עכ"פ חובה היא לאשה מצד א' שאם תתרפא משטותה הרי נמכרה כתובתה בדבר מועט ואעפ"י שכ' ז"ל שיש בזה כמה ספיקות מ"מ אין חבין לאדם אלא בפניו אפי' על צד רחוקה ונפלאה אפי' הזכות הרבה יותר מן החוב אלא לזה י"ל כח ב"ד יפה שאני שמעמידין אפטרופוס לזכות ע"מ לחוב אבל מ"מ מ"ש דלא תוכל לשבע על כתובתה צ"ע דהרי אם נאמר שהשוטית צריכה שבועה הוא לאחד משני חששים א' שמא התפיסה צררי בהיותה בריאה עדיין וכדעת הסוברי' כן וזה לא שייך הכא שהרי הוא הבעל עומד לפנינו ומודה שלא התפיסה וזאת שנית שיתפיס צררי לקרובי' יורשי כתובתה והנה זה דבר בטל מתרי טעמי חדא א"כ עכ"פ ישבעו יורשי' ויגבו אם ימות הבעל קודם ועוד תינח אם יורשי כתובתה אינם יורשי הבעל כגון שאין לו בנים ממנה אבל הכא שיש לו בנים ממנה והם בעצמם יורשי' ויורשי האב והם יודעי' שלא התפיס להם צררי וכשימות אביהם ישלמו הם לה הכתובה באופן שיהי' לה מה להתפרנס ועתה שהוא נושא אשה אחרת ויהי' לו בנים ג"כ לא תגבה השוטית כתובתה בלי שבועת בני' נגד בנים מאשתו ואם לא ירצו לשבע תפסיד כתובתה ואפי' מדיני דגרמי לא ישלמו לה כלום ולא דמי למוכר שט"ח ואין המוכר רוצה לשבע ועיי' בש"ע ח"מ סי' ס"ו וקל להבין עוד יש לפקפק אם כתקנתו נפל פיתא בבירא במה שהתקינו לשלש סך כתובה ותוספת דלעולם תשאר הכתובה אצל הבעל בדבר מועט וגם אותו הדבר מועט תשאר אצלו לזונה מהריווח וגם לא הבנתי התועלת שהרי בלא"ה חייב לזונה כל שלא יכולה לקבל הגט גם ידוע שבזה"ז א"א שתזון מהפירות של טובת הנאת ת"ר זהו' ולא באתי לדחות דברי הגאון זצ"ל כי בהימנותי שלא עיינתי בשום ספר וכתבתי רק מאומד מפני רוב הטרדות כידוע למעלתו ואולי אם יצטרך לתקוע לדבר הלכה בענין זה נעיין ונמצא טעם לכל דברי הגאון זצ"ל אך בנדן דידן אין אנו צריכי' לכל זה ולהיות לו אח עשיר כמובן מתוך דברי מעלתו והאח ההוא יתן כתוב וחתום בב"ד שהוא ערב קבלן בעד סך הכתובה בכל הלכותיו כאלו קבל ממש מידו לידו סך הכתובה שאם תשתפה ותקבל גיטה צריך הוא לשלם לה סך כתובתה משלם ויכול להתנות שאם ימות הבעל בחיי האשה והיא תשאר בשטותה ואח"כ תמות היא לא יצטרך לשלם סך הכתובה להבנים ויהי' פטור לגמרי והיא תזון כל ימי' משל בעלה או מעזבונו ומ"מ באם לא מצי למיקם בסיפוק ב' אנשים יצטרך האח הערוב לזונה ויהי' כל נכסי' ערבאין לזה וזה יותר טוב מהנ"ל ולזה דעתי נוטה ויכול להשלי' מאה רבנים מג' מדינות על היתר זה ושכר שמים ממני לא יקופח ושכר אדם לא אקח הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב כאור בקר ליום ב' ער"ח כסליו תקס"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:121:1)

**תיתי**שלמא רבא משמי' וחיים לדייני ישראל ה"ה הרבנים המופלגים המאה"ג מו"ה ליב נ"י אב"ד דק"ק גלאנדע וחד דעמי' הרב מו"ה ישעי' נ"י אב"ד דק"ק יאקא והרבני הדיין מצוין מו"ה יוסף נ"י דיין דק"ק סערעד יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:121:2)

**תמול**הגיעני יקרתם וה' יודע כי מאז ועד עתה לא יכולתי ליקח מועד להשיב לכבודם מרוב המון עוצם טרדות רבות אשר הקיפוני וגם עתה אבוא בתכלית הקיצור וההכרח לא יגונה אודת פנוי' שהרתה וזאת אומרת איש פלוני וכהן הוא והוא גם הוא מודה שבא עלי' פעמיי' בפורי' ובאייר ולפי חשבונו ילדה לשבעה למקוטעי' עפ"י חשבון מפורי' ולהלן והי' טוענת שכבר בא עלי' כמה פעמי' קודם פורים ולפי ראות עיני הדייני' ע"פ דברי הכהן בעצמו ניכרי' דבריה אמת שכבר בא עלי' מקדמת דנא והוא אומר שאינינו בקי בפתח פתוח ולא הבחין בימי פורי' אי הי' פתחה פתוח או לא אבל אינו אומר בהחלט שנבעלה לאחר ועתה הספק אי מותרת לזה הכהן כי כפי הנראה מסתימת לשון השאלה הי' המעשה בעיר שרובה אינם נימולי' ואין לישראל שכונה בפ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:121:3)

**ומ"ש**מעלתה שהבית שהפנוי' מתגוררת בו אית בי' תרי רובא רוב בני הבית כשרים וגם הבאים לתוך הבית מבחוץ רובם כשרים תמוהים דבריהם כי לא שמעתי מעולם לדין בתר בני הבית כ"א בתר בני העיר אלא שהב"ש סס"י וי"ו חידש מדברי רשב"א בתה"א כל שיש לישראל שכונה בפ"ע כגון מגרש היהודים יודען גאס והי' סגורה בלילה או אין דרך הגוי מפסקתה כלל הוה כעיר בפ"ע ובאמת הרא"ה שבבד"ה צווח שם כי כרוכי' דאין לחלק עיר א' למבואו' ומ"מ הרשב"א במשמרת הבית החזיק בדינו דשכונת ישראל הוה כעיר בפ"ע והגאון בית מאיר שם סי' ו' הכריע דוקא כשאין רגלי בנות ישראל מצוים בינם ברחוב הערביי' אז מהני שכונת ישראל אבל כשרגלי בנות ישראל מצויות שם ליקח כל מקח מהם והם מכירי' זה בזו ברמיזותם חיישינן שמא על ידי רמיזותם וקריצותם עין נואף שמרה נשף ובא הנואף אלי' בלילה והי' פתחה לו ומקרא מלא דיבר הכתוב קול דודי דופק וגו' קמתי אני לפתוח וגו' ע"ש אבל עכ"פ לחלק השכונה בעצמה לבתים ולומר בבית זה איכא ב' רובא כשרים אע"ג שהשכונה מלאה פסולי' והי' רגילה עם השכנים כולם כל היום זה לא שמעתי האמנם כבר כתבתי בכמה תשובות בראיו' ברורות דעיקור חששא דחז"ל משום נתין וממזר נימולי' אבל לחשש אינם נימולי' לכ"ע לא חיישי' דהיא בודקת ומזנה כי חרפה הי' לנו ואם כן באתרא דלא שכיחי קרובי' ופסולי' רק חשש ערביי' הייתי מצרף סברתי לכמה קולות אבל חלילה לי לעשות מעשה ולבנות בנין עפ"י סברתי לבד כי מי אנכי לסמוך על עצמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:121:4)

**והנה**בהוא והיא מודי' דעת הרשב"א והרא"ש בתשו' כלל ל"ב דמהימן אפי' לכהונה ופסקו רמ"א סוף סי' ג' והוא פשטיו' דש"ס ערוך ביבמות בארוס וארוסתו וכן יש להבין מש"ס חגיגה י"ד ע"ב ורש"י ד"ה בתולה דאי לאו מחששא דכהן גדול מטעם כהונה לא הוה חיישי' והיינו מאמינים לו שמצא בתולי' ולה שלא נבעלה ונתעברה באמבטי אמנם הב"ש סי' ד' סק"מ מייתי מרמב"ם דלענין ייבום לא מהימני' וחשב הב"ח דס"ל לרמב"ם דש"ס דיבמות לא קאי אלא בתרומה דרבנן הוא דמהמניני' להו אפי' ברוב פסולי' אבל לענין ייבום דאוריי' לא והוא דוחק דמיירי התם אפי' בתרומה דאוריי' ומה שחילק נב"י דעל עצמה מהימני' לאכול תרומה ולא לאחרי' לענין ייבום גם זה תימה דתרומה נמי לאחרי' הי' שבני' ועבדי' אוכלי' בתרומה אבל לפע"ד רמב"ם ס"ל כתי' קמא שבתוס' חגיגה י"ד ע"ב הנ"ל היכי דהי' עבדית איסורא נאמנת על עצמה דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש ומתוך שנאמנת על עצמה נאמנת נמי על אחרים אע"ג דתוס' מיירי בפלוגתא דר"ג ור"י דקיי"ל את לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרי' התם משום שאין הבועל לפנינו להודות ואמנם אם גם הוא מודה ידוע דה"ל כמו תרי רובא ומהימן אפי' ברוב פסולי' ודוקא היכי דעבדי איסורא לא נחשד למיעבד איסורא וממילא מהימן על אחרי' ומשום כן אוכל בתרומה היא ובני' ועבדי' והה"נ אי היתה היא נישאת להבועל אח"כ ומת ולא תניח כ"א זה הבן הרי היא פטורה מחליצה וייבום דנאמנת על עצמה אבל רמב"ם מיירי להדי' שהפנוי' שילדה ממנו איננו אשתו וכשמת לא נשארה הפנוי' זקוקה רק אשתו נשארה זקוקה ונבוא להתירה ע"י עדותה של פנוי' זו והפנוי' לא עבדית איסורא כלל אלא מכשילה אחרים בזה לא האמינה הרמב"ם כלל והאמת שהדברי' אלו עדיין צ"ע קצת מש"ס קידושין ס"ג ע"ב אע"ג דקי"ל כרב אסי מ"מ מוכח דסברת אין אדם חוטא ולא לו סברא גדולה הי' היכי דלא עבדי איסורא בעצמה ותיקשי לכאורה אסברת תוס' חגיגה הנ"ל וי"ל דברי תוס' דגבי בתולה שעיברה שאני דחשדינן שאמרה כן דלא לפגום נפשה שנבעלה לאחר ע"כ לא שייך אין אדם חוטא ולא לו ומשו"ה עדיף טפי היכי דעבדי איסורא וכן בראוה מדברת דאמרה מפלוני וכהן הוא לא לפגום נפשה לא שייך אין אדם חוטא ולא לו מ"מ לפע"ד נ"ל נכון ביישוב דעת הרמב"ם כנ"ל באופן דלא פליג אהרשב"א והרא"ש והיכי דהוא והי' מודי' מותרת להכהן המודה ומ"מ לבי נוקף לסמוך על זה לחוד היכי דאיכא רוב פסולי': [ועיין לקמן סי' קכ"ג עוד מזה]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:121:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:121:5)

**שוב**נודע לי שהפנוי' אשר השאלה סובבת עלי' הי' פה בעירי שלחתי אחרי' ושאלתי והיא אומרת שהי' דרה במבוי מיוחדת ליהודים אשר מיעוטא דמיעוטא גוים שם ולא עוברי' שם רק מעט מזעיר וגם אין רגלי בנות ישראל מצויות אצל סוחרי' א"נ כי כל החנויות שם כולם ישראלים וגם יען הי' משודכת להכהן ההוא והיתה ממש מיוחדת לו ורגיל עמה יום יום גם בלילה לא שכב לבו וכו' ע"כ איכא לכה"פ חד רובא ועדיף מחד רובא וליכא תו אלא איסור דרבנן וא"כ גם להבנת הב"ח ברמב"ם איתתא דא שרי' לכהן וכמ"ש ב"ש סס"י וי"ו ואע"ג דלרא"ה בבד"ה הנ"ל לא מיחשב מבוי שבתוך העיר לרוב בפ"ע מ"מ האיכא רא"ש ורשב"א דמתירי' אפי' ברוב פסולי' וכפשטיות הג"ה רמ"א ססי"ג ויצורף לזה גם דברינו שכתבתי לעיל לפע"ד ותשתרי לכהן בלי פקפוק הנלע"ד כתבתי בקיצור נמרץ וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות הכ"ד. פ"ב יום ה' ה' אלול תקפ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:122:1)

**שלום**להרב המופלא מו"ה בער נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:122:2)

**חזרתי**על כל צדדי קולא ולא מצאתי להתיר לכתחלה להנשא לכהן אפי' הוא והיא מודים היכי דרוב פסולים לכהונה והוא מבואר בדברי ב"ש סי' ד' סעיף י"ח והא דסס"י ג' היינו להחזיק הולד לכהן לחומרא או במילי דרבנן אבל לענין להשיאה לכהן שהוא חשש זונה דאורייתא לא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:122:3)

**איברא**במחצה על מחצה הא אפשר לדון ולומר דהוה ס"ס ספק אפקרה נפשה לאחרינא ואת"ל אפקרה נפשה שמא לכשר וליכא למימר שם אונס חד הוא דחד ספיקא מתיר יותר דנפקא מיני' אי לא אפקרה נפשה הוה הבן כהן גמור ואי אפקרה לא הוה כהן אלא לחומרא ומ"מ היא שרי' לכהונה והו"ל ס"ס וברור ובס' בית מאיר מצאתי בזה דברי' תמוהים קצת שלא עמד במ"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:122:4)

**ומכ"ש**לפמ"ש במקום אחר דכי היכי דאפקרה נפשה וכו' לא אשכחן אלא לגבי ישראלי' ואפילו שהם פסולים לכהונה מ"מ כיון שישראלי' הם אשה מפקרה נפשה לגבייהו אדרבא הזנות רצה אחר הפסולים כמ"ש תוס' בשם ירושלמי אבל לומר מדאפקרה לגבי ישראל אפקרה נמי לגבי גוי זה לא שכיחא אפי' הפרוצות נשמרי' מהם ע"כ הייתי מסכים להתיר אפי' לכתחלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:122:5)

**אבל**ברוב גוים אין לנו ואפי' להסוברים בדעת הרמב"ם דבעיר הוה הכל כמחצה ע"מ משום קבוע היינו בדאזלי היא לגבי הנואף אבל הכא שהנואף הי' עמה בביתה ואנן כי היכי דאפקרה נפשה לגבי דידי' ה"ה לאחרינא א"כ אין לנו אלא שמא אפקרה נפשה להבאים אלי' לתוך ביתה כי לא מצינו דאפקרה נפשה לילך אחרי המנאפי' וכיון שבאו לביתה מרובא פרשי ורוב גוים נינהו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:122:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:122:6)

**אך**בכל זאת אם דירתה הי' בשכונה בפ"ע וחצר נעול בלילה ואין רגל גוים מצוים שם הרבה יש להתיר אע"ג דבס' עצי ארזים ובית מאיר מפקפקי' על היתר דשכונות ישראל משום דלא דמי ליין נסך דהכא הרי רגלה מצוי בכל העיר ואפשר ביום הכירו עצמם ברמיזותם ועין נואף שמרה נשף ושלחה ידה מן החור ופתחה לו והדין עמם לכאורה מ"מ נ"ל כיון דעכ"פ א"א לחוש אם לא נאמר שהיא באה אצלם תחלה והדר ה"ל קבוע כמחצה ע"מ ואיכא ס"ס בצירוף סברא הנ"ל ויש להתיר ע"כ אם יבורר הדבר שהי' מעשה באופן זה אם יסכים עמי עוד רב מופלג א' הרני מסכי' להתיר אבל לא זולת זה הכ"ד. פ"ב יום ג' ב' א"ר תקעג"ל משהק"ס מפפ"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:123:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:123:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:123:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב המופלג החרוץ המאה"ג כבוד מהו' יחיאל מיכל נ"י אב"ד דק"ק ציפער יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:123:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:123:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:123:2)

**במעלי**יומא דעצרתא הגיעני מכתבו נפשו בשאלתו אודות זקוקה ליבם שהיבם נתפס בק"ק ט"וו מוכתב למלכו' קשה להשיג ממנו חליצה ואמנם בעלה הנעדר החזיק עצמו ביש לו זרע שנולדה לו מפנוי' א' ולדעת הרמב"ם אינו נאמן לענין חליצה לפוטרה ומעלתו האריך למעניתו אי משמעות הלכה כרמב"ם או כאינך פוסקים ועדיין לא עיינתי ובלי נדר אי"ה אעבור פרשתא דא ואיתניי' כי לדינא קשה לסמוך על הכרעתנו מהש"ס כהרי"ף או כהרמב"ם ולא נצרכה אלא לחדודי ולא יועיל לעיקור הדין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:123:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:123:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:123:3)

**והאמנם**בעיקור חומרת הרמב"ם כ' הב"ח טעמו דאע"ג דקי"ל כר"ג אפי' ברוב פסולים מ"מ לא סמכינן על זה באמרי' ודוחק דצ"ל ביבמו' מיירי מתרומה דרבנן דוקא ואין זכר למו וגם לא בהרמב"ם הלכות תרומות ובנב"י כ' לעצמה מהימנת לאכול בתרומה ולא להתיר לאחרים בלא חליצה וזה תימה הלא מאכילה תרומה לעבדי' ולבני בניה עד סוף כל הדורות שישמשו ע"ג המזבח אפי' בשבת ומהימנת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:123:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:123:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:123:4)

**ומה**שנלפע"ד ע"פ הסברא שמצאתי בתוס' חגיגה י"ד ע"ב ד"ה בתולה וכו' שנאמנת כי היא לא תעביד איסורא ובעל כה"ג פי' מדהימנת על עצמה מהימנת נמי אכולי עלמא וסברא זו כ' בחי' רמב"ן ריש גטין גבי וספרה לה דמתוך שמהימנת על עצמה מהימנה אאחריני משא"כ בראנוה מעוברת דלא שיילינן רק על העובר והיא משיבה רק על העובר ולא עבדה רק מכשלת לאחריני בהא לא מהימני לר' יהושע זוהי כוונת התוס' שם וצ"ע לכאורה מה יענו תוס' ברישא ראוה מדברת דאין כאן עובר והיא נשאלת על עצמה ועבדי איסורא כשנישאית לכהן ואפ"ה לא מהימנית לר' יהושע ומ"ט תאומן בתולה שעיברה וצ"ל מראוה מדברת לק"מ התם דין הוא שעבדה נאמנותה משום שהיא פרוצה ומסתתרת עם אנשים אפילו נבעלה משא"כ בתולה שעיברה אפשר שנאנסה ואינה חשודה בעינינו לכן לק"מ מרישא משא"כ מראוה מעוברת ק' שפיר דג"כ לא ראינו אותה מזידה כי אולי נאנסה ואפ"ה אינה נאמנת הקשו התוס' שפיר ע"כ הוכרחו לתרץ דבתולה שאני מתוך שנאמנת על עצמה נאמנת על אחרים משא"כ מעוברת שמעידה על עובר והנה ר"ג דפליג על ר' יהושע משום דאזיל בתר חזקה וס"ל חזקת האם מועיל להבת והכל חד ומאמין אפי' במעוברת דהוה כמו עצמה דהאם והולד הכל חד והנה בדיעבד דקי"ל כר"ג אפי' ברוב פסולים בוודאי מהימן לכל מילי אפי' לייבום והיינו אם הוא זינה עם פנוי' ואותה פנוי' בעצמה נישאית לו והוא והיא מודים שהולד ממנה היא נאמנת על עצמה לפטור מחליצה דהרי עבדי' אסורא ובהא לא פליג הרמב"ם אך רמב"ם מיירי להדי' במי שזינה עם פנוי' דעלמא ואח"כ נשא אחרת ורוצה לפטר אותה האשה ע"פ עדותה של אותה הפנויה דהפנוי' לא עבדי' איסורא כלל והיא באתה להעיד על זו שתינשא בלא חליצה בהא מיירי רמב"ם ומכ"ש בענין נדון שלפנינו שבא עלי' בנדתה גרע מראוה מדברת ונבעלה לא יחלוק אדם מהראשונים על הרמב"ם דלא מהימנא וכל זה אנו צריכים כשהיתה אותה הפנוי' לפנינו ונבדקת ואומרת לא נבעלתי אלא לזה והולד ממנו אבל הכא גם הפנוי' אינה לפנינו ולא נבדקת אלא שהוא אמר שהולד ממנו ומאן לימא אולי אי היתה קמן היתה מודה באהבתה נפשה לגבי אחריני ע"כ איני רוצה להזדקק כלל עתה להתיר אשה זו עד שתסע לבית אסוריו של זה כי לדעתי בנקל נוכל להשתדל אצל שרי מלוכה שתחלוץ בבית האסורים ואם לא אז נתחכם אי"ה ואין להאריך וה' שנותיו יאריך הכ"ד א"נ. פ"ב יום ד' א"ח דשבועות תקפה"ל. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:1)

**יראה**בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה י"נ הרב החרוץ המופלג מו"ה שלמה נ"י אב"ד דק"ק העלישטאבא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:2)

**גי"ה**הגיעני נידון נערה שנתעברה במקום שרוב ככל גוים ואמרה שנתעברה מבעל הבית שהיתה משרתת אצלו והוא מכחש ועתה בא נער כהן לישא אותה ואומר שרוצה לוותר על קדושת כהונתו אותו השוטה משתקין ואי לא מחינן לי' בסילא דלא מבע דמא ותמהתי על פר"מ לאיזה ענין כ' לי שטיותו ופחזותו של זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:3)

**ופר"מ**יצא בפלפול להקל ע"י ס"ס שמא מזה המכחש נתעברה ואת"ל מאחר שמא גם האחר כשר הוא ואי משום שם אונס חד הוא כבר דחו האחרונים וכ' שעיקור הטעם מפני שאינו יכול להתהפך והכא אין צריך להתהפך כיון שאין ראוי להתחיל שמא מאינו כשר שהרי הוא בחזקת כשרות וע"כ להתחיל שמא מזה ואת"ל מאחר שמא גם הוא כשר ושאר דברי מעלתו נדבר לקמן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:4)

**אהובי**ידידי אי איכא רוב כשרי' וגם הוא מודה רק ליכא תרי רובא דההיתר מפורש מש"ס ורק הרמב"ם מחמיר ובעי' תרי רובא דרכי ג"כ לצרף קולות עפ"י פלפול ולומר הכא מודה הרמב"ם והרי הנה לוטה פה העתק תשובה א' ממני אפס קצהו יראה וכולו לא יראה אך היכי דרוב פסולי' והבע"ד מכחיש בברי וברי דמפורש בש"ס ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים ניתי אנן למעקר הלכות גדולות קבועות גם כי ע"י ס"ס שכבר הזהירו הקדמוני' מי שאינו בקי בדיני ס"ס אל יהי' לו עסק עמהם ואני אנה אני בא ידעתי בעצמי שאינני בודאי בקי בס"ס ולסמוך על דברי האחרונים ולהאמין כל מה שכותבים בזה זה אינני מחוייב להמטיני שיבא מכשורי ומי שדעתו רחבה יורה וידין ומה לי ולו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:5)

**והנה**במ"ש תוס' כתו' ט' כח ק' דפיתוי קטנה אונס הוא דשם אונס חד הוא מבואר כוונתם אפי' אין העניני' א' מ"מ כיון שאין הא' מתיר יותר מחברו הוה הכל חד אפי' שיהי' שני ענינים ודלא כמשמע מש"ך סי' ק"י אות י"א י"ב וזה מוכח מש"ס סנהדרי' נ"ה ע"א דאונס דקטנה אינו דומה לאונס ממש ומ"מ לא מיחשב ס"ס להתוס' ולזה עוררני תלמידי הרב המאה"ג מו"ה פנחס ליב זצ"ל שהי' אב"ד דק"ק נייזאטץ ושם הארכתי ומ"מ דבריהם צע"ג מש"ס ערוך כריתות י"ג סוף ע"א גבי יונק ע"ש מה לי חצי שיעור או הפסק יותר מאכילת פרס ואפ"ה הוה ס"ס אמנם לא מפני קושי' נדחה דברי תוס' אין זה מדרך לימוד תלמידי חכמי אשכנז כי טובה ציפרנן של ראשונים מכריסן של אחרונים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:6)

**ולו**יהיבנא לי לפר"מ דהטעם משום שאינו יכול להתהפך ויאמר נא הכא ע"כ צריכי' להתחיל אולי מבעה"ב הוא וכו' אני אומר ישתקע הדבר להתחיל כן דהרי התורה האמינתו לומר אינו בני ואנן ניקום ונאמר שהוא נאמן שאינו בנו לכל דבר תורה אינו יורשו ואינו מטמא לו ומותר להכותו ולקללו והיא תאומן שממנה נתעברה ודבר זה רמז הרא"ש ספ"ק דכתובות סי' כ"ט וא"כ מ"ש הפוסקים ומייתי ב"ש סי' ד' סקמ"ו דאע"ג דהוא מכחישה מ"מ אם נישאי' לא תצא ולא אלים נאמנות שהאמינתו תורה לעשותה ודאי זונה ואע"ג דהוה תרתי דסתרי ויעיי' בזה ביבמות מ"ד ע"א ד"ה ואין אתה וכו' ובתוס' יבמות כ"ה ע"ב ד"ה לימא וכו' וא"כ מסתיין לצרפו לס"ס כשיש ספק בלא"ה והוה מחצה על מחצה נצרף זה לספק השני ונתחיל אם לכשר נבעלה או לפסול אע"ג דהי' לה חזקת כשרות משנולדה מ"מ הא איתרע לפנינו שנתעברה במקום רובא דרובא גוים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:7)

**ומ"ש**מעלתו שנולד הספק במקום הקביעות שהרי היא אמרה שנבעלה בחדר המטות של הבעה"ב תימה רבה על חכמתו וכי היא מסופקת למי נבעלה הלא יודעת למי והספק נולד לנו שלא במקום קביעות ואנו דנין אם להאמין לה שנבעלה בחדר מטתו של בעה"ב או נבעלה לאחד שפרוש מרובא ואזל מביתו ושגגה יצאה מלפניו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:8)

**ומ"ש**מענין שכונה שכ' ב"ש סי' ו' סקל"א הנה בתשובתי שהעתקתי ולוטה פה יראה ברור הדברי' בעזה"י ועכ"פ אין זה ענין דין שכונה שבסי' קי"ט התם מיירי בקירוב בתים והכא לאו דוקא שכונה אלא ר"ל מיוחד יהי' בית א' סגור מבוא שם רגלי אחרים או אלף בתים אין לשון שכונה עיקור אלא לשון מיוחדת שכונה מיוחדת והדבר מובן ומ"ש חלקת מחוקק סי' קי"ט דלא נתפרש שיעור שכונה היינו בכתובות כ"ח פליגי הפוסקים יש סוברי' שכונה פחות ממבוי ועל זה כ' תוס' לראי' שהרי סתם שכונה הוא ג' בתים בספ"ק דע"ז א"כ פשיטא דמבוי גדול ממנה ואמנם הרבה פוסקים חולקים אהתוס' וס"ל שכונה דהך שמעתתא גדולה ממבוי ועל שיטה זו כ' חלקת מחוקק דלא אתפרש שיעורא דשכונה דהך שמעתא יעיי' מעלתו וימצא כי כן הוא ותל"מ הכ"ד א"נ. יום ד' ו' אב תקצ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:9)

תשובה


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:10)

**שלום**וכ"ט לה"ה ידידי הרב המופלג המאה"ג החרוץ ושנון כבוד מה' יהוד' נ"י אב"ד דק"ק ס"פ יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:11)

**אנוכי**פה בקרית חוצות לעסוק ברפואות ונשתשעתי ביקרתו ראשית דברי תורתו דלפמ"ש שעה"מ פי"ח מאי' ביאה ד"ה ועוד כ' הרב הנז' דלר"א פנוי וכו' שם כ' דהא דהחליטו בתוס' ס"ט ע"א דלר"א פנוי הבא על לא פסלה מתרומה היינו לשיטה קמא דתוס' יבמו' מ"ד ע"ב סוף ד"ה ה"נ דתלי' באיש זר אבל לשיטה ב' שכ' תוס' שם להר"י ספ"ד אחין דמהקישא זונה לחללה נפקא לר"א נמי פסולה לתרומה וכ' פ"מ דבזה מיושבי' דברי תוס' גיטין ע"ג ע"ב דס"ל כהר"י פ' ד"א הנ"ל אלא שמכ"ת פקפק כיון דמשמעות קרא דוקא איש זר אבל מי שאינו זר לא איך אתי' היקישא זונה לחללה למיעבד משמעות קרא לגמרי אלו דבריו ונ' משום הא לא קשי' וכי אתי קרא לומר מי שאינו זר יאכל לא כתי' אלא כל מי שהוא זר לא יאכל ולעולם איכא נמי מי שאינו זר נמי לא יאכל מהיקישא דזונה לחללה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:12)

**אבל**אי קשי' הא קשי' דהא תוס' נאדו משיטה קמייתא משום דקשי' להו א"כ כל הסוגי' כר' יהושע דוקא וע"כ כ' לר"י ס"פ ד' אחין ניחא הא אלא דקשי' לדידי' מאי פריך אימא חייבי כר' יודא תיפוק לי' דלא צריך קרא דהא הוה זונה הנה קושי' זו אינה ק' כל כך אג"כ הומ"ל איש זר למה לי' תיפוק לי' מהיקישא אלא עדיפא מיני' אמר בקיצור הא כתי' תהי' ועדיפא מיני' ה"ל להתוס' להקשות א"כ לר"א דכל שום ביאת הפקר זונה היא א"כ איש זר למה לי' וע"כ צרי' לומר משו"ה לא הקשו תוס' כן דאה"נ לר"א כל זונה אוכלת בתרומה וכולא סוגי' דש"ס דלא כר"א דוקא אם כל הסוגי' דלא כרבנן דר' יהושע זה לא ניחא להתוס' אבל כל הסוגי' דלא כר"א לא איכפת להתוס' כצ"ל וא"כ לפ"ז הא דהחליטו תוס' יבמות ס"ט ע"א דפנוי הבא על אינו פוסל הוא על דרך ממ"נ לשיטה קמא דתוס' הא לאו זר הוא ולשיטה בתרא דתוס' כל זונה נמי אכלי דלית היקישא ודברי תוס' דגיטין ע"ג ע"ב מתפשרי' כפשוטי' אלא שקיצרו והכוונה דמדלא מצינו ולא נשתמיט מאן דאמר הך ברייתא דחוששין משום זנות ר"א היא ש"מ פשיטא להש"ס דלר"א אינו מיפסלה מתרומה ולא האריכו לפרש מ"ט פשיטא כן להש"ס וסמכו עצמן במה שכתבו במקום אחר משום דלא הוה איש זר או מטעם שני דע"כ ר"א לית לי' היקישא דא"כ איש זר למה לי' ופי' זה כ' אצלי בגליון ש"ס שלי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:13)

**עוד**נתקשה מכ"ת אדברי הרא"ש נדרי' ס"ה ע"ב שער ראש משועבד לבע"ח משום דעומד לתלוש כתלוש דמי ותמה מעלתו הא אמרינן בגיטין ל"ט ע"א שער אשבוחי אשבח תמיה על חכמתו הכא בבע"ח לא סמיך דעתו דהלוה שרוצה להבריח נכסיו ממנו יגוז שעריו ויפסיד השבח כדי שלא יפסיד הקרן ע"י גביי' המלוה ודברי' אלו מבוארי' בש"ך ח"מ סי' צ"ה סק"ט ד"ה וכן מוכח דעת בעל המאור וכו' יע"ש ופשוט. יערגן סמוך לק"ק פ"ב יום ב' ח"י מנחם תקצ"ט לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:124:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:124:14)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:1)

**שלום**להרב מהו' דוד כ"ץ נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:2)

**בהיותי**שבועה זו במחיצתי שבק"ק פ"ב למישאל שאילתא קדמיכון לא הי' מזגי שוה כאשר עיניו ראו ואמנם ועתה יצאתי חוצה לאחת מערי השדות לשאוב אויר טוב וריח השדה אשר ברכו ה' אמרתי לעיין קצת ולהשיב כראוי גם כי ספרי אינם אתי עמי מ"מ קמא קמא דמטא קמי דידי קושטא קאמינא וה' יעזרני שלא אכשול ח"ו ויעמדני על האמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:3)

**נפשו**בשאלתו על מקרה לא טהור בארץ תוגר בת ישראל הרתה לזנונים מישמעאל א' ומדאגה פן יקח הנואף את הילד לאמונתו ויאמר כי משלהם הוא המציא אבי הזונה אחד מן השוק שירצה ברצי כסף שיבואו לפני ב"ד ויתודה ויודה לומר צדקה ממני נתעברה ויקח אותו לו לאשה מיד ולאלתר ותילד הילד על ברכי האיש ההוא ויגדלהו כבנו ואז ירפו ידי הנואף והרי זה התינק מוצל מני שחת ומה' היתה כי לא בא הנואף כלל לתבוע הילד אך עומד לנגד איסור מעוברת חברו ע"כ שאל באחת אם יש למצוא היתר לאיסור הנ"ל או לא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:4)

**שוב**הצצתי מתוך דברי האב כמדומה שהי' מפותית להישמעאל ברצונה ואיכא למיחש טובא שאם לא ישיא אותה לבעל ישראל שלא תוכל הבת לעמוד בנסיון ותחזור לדת הישמעאלי' ותהי' קשורה בו ככלבתא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:5)

**אומר**אני אם מצד איסור מעוברת ומניקת חברו הדבר פשוט יותר מביעא בכותחא דאין כאן בית מיחש כלל ועדיף טפי מההיא דמהר"י מינץ שהתיר לישא מופקרת לזנות בתוך ימי עיבור והנקה כדי שיהיה בעלה משמרתה והכי עדיף טפי ולא שייך הכא אין אומרי' לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ותשא מעוברת שאסרו רבנן כדי שתזכה לולד דהכא לא אסרו רבנן מעולם אלא משום שלא תעכור החלב וימות הולד ברעב והכא באנו להציל מבאר שחת עדיף לי' טפי דגדול המחטיא יותר מההורגי' ע"כ אין כאן גזירת מעוברת ומניקה כלל עיי' בפנים במהר"י מינץ וק"ו הכא וזה פשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:6)

**מ"מ**מהיות טוב לא תקרי רע אין הפסד אם האב הזה שהוא רוצה בתקנת בתו יפריש מיד איזה סך מסויים לשכר מינקת על משך כ"ד חדש משום לידת הולד ואז בעת לדתה תשכיר מינקת ומה טוב אם תשבע המינקת שלא תחזור בה וגם יעלה בערכאות שלהם וכל דאפשר טפי פורתא בהיתירא עדיף טפי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:7)

**אך**כל זה לפי שאלתו מטעם מעוברת ומיניקת חברו איברא בגוף הדבר שיהי' אדם רשאי לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו ויגדלנו בחזקת בנו צריך לפנים האמנם בתשו' חו"י סי' צ"ב העיד השואל על רב חסיד א' שנשאל מאיש שנדמה לו ששפחה גויה החליפה בנה הגוי בבנו שמת בחיק אמו ואמר לו הרב מה לך בכך תמול אותו עכ"פ ומה הפסיד אם תכניס בן הערל תחת כנפי השכינה ולפע"ד במחילת כבודו לא טב הורה ואותו חסיד אין רוח חכמים נוחה הימנו ותחלה אני אומר שעכ"פ הי' לו לומר שאחר המילה יטבילהו לשם גרות כי אולי הוא בן השפחה ואינו גר עד שימול ויטבול כגר קטן שמלין אותו ע"ד ב"ד אבל עכשיו שלא נטבל הרי הוא ספק ישראל ס' גוי ואולי משום שטבילת גר צריך שלשה חייש הרב לפרסום וסכנה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:8)

**ויותר**אני תמה על הגאון בעל חו"י שם בתשו' צ"ג שנשאל על אותו הבן שהכה אביו הנ"ל מכת בלתי סרה שאם אירע זה בימי סנהדרי' והביאוהו עדים לב"ד להמיתו על הכאות אביו אם יאומן האב לומר זה אינו בנו אלא בן השפחה והעלה הוא ז"ל דלא מהימן תו כיון שכבר גדלו בחזקת בן ע"ש ותימה כי לא זכר שחייב מיתה ממ"נ כמבואר בסנהדרי' נ"ח ע"ב ופסקו רמב"ם בהל' מלכים ואולי עיקור כוונתו משום שעכ"פ ב"נ דינו בסייף ומכה אביו בחנק אבל אינו משמע בלשונו ועוד ניזל להקל מסייף לחנק ע"ש ואולי ס"ל דנהי דחייב מיתה ב"נ המכה ישראל מ"מ אינו נידן בב"ד על ככה כמו שנידן בעברו על ז' מצות ממש והראוי שהרי מרע"ה ויפן כה וכה וירא כי אין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר ואח"כ ויהרוג את המצרי אבל לולי כן לא היה הורגו אע"ג שחייב מיתה דאילולי שחייב עכ"פ מיתה לא היה הורגו אע"ג שאין בן עתיד לצאת ממנו ובזה ניצל הגאון חו"י משגיאה הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:9)

**וכל**זה אינו אלא להתלמד במקום אחר ואינו נוגע להא דידן דקיי"ל נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וישראל גמור הוא ומה שנמצא נגד זה ברש"י פ' עשרה יוחסין יעויי' בס' שער המלך בהל' אי' ביאה שישבו על נכון ועיי' מזה בס' עצי ארזים מ"מ לד"ה הלכתא הכי דלא בעי טבילה ואי נמי בעי מ"מ ה"ז מעוות שיכול לתקן באמת ולהטביל הולד לשם גירות ע"ד ב"ד אם ירצה ע"כ לא אטפל בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:10)

**אמנם**מה ששגה עוד הרב החסיד הנ"ל הוא חדא במה שיצא מכשול לענין ירושה שיירש עם בניו בנכסי אביו ועוד שאם ימות אחד מבני האב המוחזקי' באחיו ירש הוא בן השפחה הזה ויפקיע את יורשי דאורי' ומי יכניסנו לתגר הזה להכניס בן השפחה תחת כנפי השכינה ע"מ להפסיד נכסי ישראל ואולי משום שעכ"פ לא הי' ברור ממש שאינו בנו ממש רק שנדמה לו שהוא בן השפחה וכאשר הוכיח סופו על תחלתו אבל עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא ע"כ ספק נפשות עדיף מספק ממון אע"ג דהמציל את עצמו בממון חברו חייב לשלם לו והכא ה"ל מציל זה בממון אחרי' מ"מ לא הוה אלא כמה ספיקות אם יארע כך או לא והא עדיפא לי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:11)

**וה"נ**אני אומר בנדון שלפנינו אי משום חששא דירושה עכ"פ יעשה כל תצדקי דאפשר לי' למיעבד שעכ"פ לא יירש בנכסיו כגון שיעשה שטר צוואה ויפקיע את זה מנכסיו שלא יירש עם בניו או בהיפוך אם ירצה לתת לו חלקו במתנה גמורה מי לא מצי מיהב לי' ולא נשאר רק חששא שאם יארע שימות א' מבניו ויבוא זה בן הישמעאלים וירש נכסיו בחזקת אח ויפקיע קרובי האב שהם יורשי דאורי' לחשש רחוק כזה שיש בו כמה ספיקות לא ניחוש כדי להציל נפש ישראל ודאי מבאר שחת והכי עדיף מעובדא דחו"י דהכא ודאי ישראל הוא לכל ישראל מחויי' לפדותו ע"כ לא נחוש חששות רחוקות בענין הפסד ממון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:12)

**ואמנם**זאת שני' הי' לו להרב החסיד ההוא להשגיח אולי יארע שימות האב בלי זרע קיימא וכמ"ש מהרי"ו סי' ע"ג ותצא אשתו בלא חליצה בחזקת שיש לה בן והרי אין לה ומידי ספקא לא נפקא ואיך ניעציהו לומר על שאינו בנו שהוא בנו ואולי לא הי' לו להאב ההוא שום אח ולא הי' מקום שיהי' לו עוד אח כגון שכבר מת אביו וכן אני אומר בכאן שיבקש לו ברצי כספו א' שאין לו אח ולא אב באופן שלא יארע מכשול לענין יבמה לשוק ועיי' היטב חששות אלו ביבמו' מ"ב ע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:13)

**והא**דלא חשש מהרי"ו סי' ע"ג נמי להא שתלד האשה עוד בנים זכרים וימות א' מהם בלי זרע קיימא ותחלוץ לזה בן הנכרי ותפטר לעלמא והרי היא זקוקה לאח האחר בשלמא לייבם לא חיישי' דלא שכיחא בזה"ז במדינתינו שלא נהגו לייבם אבל להתיר יבמה לשוק ע"י חליצה איכא למיחש ונ"ל דס"ל משום דלהך חששא איכא כמה מי יימר דתלד ב' זכרים ושימות א' בלי ז"ק ושתפול לפניו לחליצה ולכולי האי לא חייש ודוחק שוב מצאתי בס' עבודת הגרשוני סי' א' שנתקשה בזה ועיי' יבמות ל"א ע"א סברות כאלו יובנו למעיי' שם ואין צריך להאריך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:14)

**והשלישית**מה שיש לפקפק על הוראות הרב ז"ל הוא זה חששא דקדושת כהונה כי רבה היא הנה מה שמבואר שם בתשו' שהי' האב הזה כהן והחזיק זה הבן בחזקת כהן ועלה ראשון ונשא את כפיו בזה נ"ל דמוטב שעשה דבר א' שלא כהוגן בשגם שלא ידע ר"י מה איסור יש בזה העולה לדוכן ממה שיעע"ז כל ימיו דאפילו אם הוא בן השפחה מ"מ ידוע שהישמעאלי' אינם מקיימים אפי' ז' מצות שלהם וקרא כתי' ראה ויתר גוים ע"כ טוב לו יותר לעבור עבירה א' לעלות לדוכן בחזקת כהן ויקרא שם ישראל עליו לאסוף חרפת ישמעאל ממנו ומכ"ש שאפשר שהוא באמת ישראל ולהקרבת קרבן לא חייש וכן לחלוקות תרומה בגורן דאזי יבוא אליה עמהם ויבוררו יחוסי כהונה ומנוצל הרב בזה משגיאה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:15)

**אמנם**נהי דלפסידא דידי' לא חייש דנוח לו לעבור ספק עליי' דוכן מלעזע"ז כל ימיו מ"מ לפסידא דאחרינא איך לא חייש מר שיפדו בנים ע"י ולא יהי' פדוי' ויותר רע מזה לפי מה שלא ציוה להטבילו לשם גירות נמצא הרי הוא גוי ולכשישא אשה ויוליד בנים ובנותיו נישאי' לכהן והרי הם פגומי' לכהונה כדין נכרי ועבד הבא על בת ישראל שהבני' פגומי' כמבואר ביבמו' מ"ה ע"א ויבואר לקמן אי"ה ועוד הנישואי' גופי' המה באי' חתנות ותו אם ימות תינשא אלמנתו לכהן והרי היא זונה ע"י ביאת גוי וכהן הבא על הזונה עושה חלולי' הרבה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:16)

**ולדעת**הגה' הרי"ף ספי"ד דשבת לא התיר ליחיד לחטוא לזכות את הרבים וכ' דלא דמי לר"א ששחרר עבדו משום מצוה דרבים גם הוא זכה עמהם אבל היחיד שיחטא בהחלט לזכות הרבים במה שהוא אינו זוכה בו הניחו בצ"ע שם ולא התירו כש"כ הכא להחטי' רבי' כהני' לזכות היחיד הזה ואולי ס"ל להרב ז"ל דעכ"פ האב הזה לא עביד ולא מידי רק במה שנותן מכשול לדורות הבאי' וכולי האי ואולי וזה גרע מלפני דלפני דס"ל לאביי בפ"ק דע"ז דלפני מקפידי' ואלפני דלפני לא מקפדינן וקצת ראשונים כ' שזה הטעם דאמרי' בפ' ג"ה סוגי' דמכריזי' שמא יתנוהו לו בפני ישראל אחר דשלא בפני ישראל ממש ה"ל לפני דלפני דלא מקפידינן ונהי דמ"מ לא שפיר דמי להיות גרמא להבי' חברו ישראל לידי אי' מ"מ בהא י"ל ניחא לי' לחבר למיעבד אי' זוטא ולא למיעבד ע"ה אי' רבא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:17)

**ומה**שיש לפקפק על זה הוא מ"ש הב"ח בא"ח סס"י ש"ו דאם עם הארץ לא יעבור אלא באונס דרחמנא פטרי' לא ליעבד חבר אפי' אי' זוטא וראיתו נכונה מאוד מרפ"ק דכתובות דאפי' תקנתא דרבנן לא דחי' מפני אונס דתיבעל לטפסר תחלה ובזה נתיישב לו סתירת הש"ע שם סס"י ש"ו דמותר לצאת חוץ לתחום דאורי' להציל את בתו שלא תמיר דתה עם מ"ש רמ"א סי' שכ"ח סעי' יו"ד בהגה' וניחא לי' דהתם באונס מיירי כמבואר להדי' ונכון הוא ומג"א סס"י ש"ו השיג עליו ע"ש ומאוד תמהתי על הגאון ז"ל דדברי ב"ח נראי' מאוד נכונים דודאי אמת נכון הדבר שהעם הארץ פשע לא ליעבד חבר אי' זוטא עבורו אבל הה"נ באונס גמור שרוצים לאונסו לאכול נבלה וכדומה דרחמנא פטרי' ומותר גמור הוא נמי לא ליעבד אי' זוטא כמוכח מההיא דכתובות דתיבעל לטפסר ולא ליעקר תקנתא דרבנן אך הש"ע סי' ש"ו מיירי ברצון כעין אונס שאנו חוששי' דלא תוכל לעמוד בנסיון ותתפתה ויצרה אונסה וכה"ג מיירי תוס' דשבת ועירובי' להדי' דשפחה דעבדי בה אינשי איסורא הוה כעין אונסי' כיון שהיא היתה מחזרת אחריהם ופשוט דלא פטרי' בני אינשי מעונש כשאר רצון דעלמא מ"מ עלינו להצילם ועל כיוצא בזה אמר הב"ח דמחללי' שבת אך לא על אונס גמור וזה ברור וא"כ מכ"ש בקטן שרוצי' לקחתו בין העמי' דה"ל תינוק שנישבה בין העמים שכל ימיו אונס גמור הוא ורחמנא פטרי' אפשר דלא ליעבד חברו אי' זוטא אפי' לעבור אלפני דלפני ולא יגרום אי' רבא לאינשי טובא ועצה היעוצה הי' התם שלא לגדלו אצלו בחזקת בנו כהן כ"א למוסרו ביד א' מאורחי ופרחי המגדלו בחזקת שתוקי ואסופי וכדומה והיינו נמלטי' עכ"פ מקצת איסור הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:18)

**ועתה**נחזה נשית לבנו מה שנוגע מזה לדידן ליכא מכל הנ"ל אלא הדא חדא שמא תוליד בת הפגומה לכהונה ותינשא לכהן הנה שרש זה הדין בש"ס דיבמות מ"ה ע"א דכולהי אמוראי ס"ל דבנה פגום מק"ו דאלמנה לכה"ג שאין אי' שוה בכל ובנה פגום מכש"כ נכרי ועבד דבנה פגום אלא שהרי"ף כ' והואיל בעיקור פסק הלכה פסק הש"ס דהולד כשר ולא מסקי' בי' שבנה פגום מספקא לי' להרי"ף אולי למסקנא אין הבת פגומה והרמב"ם מכשיר להדי' אלא שהרא"ש אוסר להדי' וכ' דהש"ס סמך עצמו אדלעיל דאמר לכולהי אמוראי בנה פגום וכן פסק הטור וש"ע סי' ד' תו פליגי דלרש"י ורי"ף בנה פגום לאו דוקא דלגבי בן לא שייך פגם לכהונה דהרי לא שמש ע"ג מזבח שאינו כהן וגם לא הוזהרו הכשרות להנשא לו אלא בתה פגומה ורמב"ן ס"ל דבנים זכרים נמי פגומי' ויראה דודאי מודה רמב"ן דלא תפסל אשתו בביאתו דאין חללי' אלא מפסולי כהונה ובשלמא גוי ועבד פוסלי' אשה משום זונה משום שאין להם הוי' אבל זה בן הנכרי הבא על ב"י שיש לו הוי' אינה עושה אותה לא זונה ולא חללה רק כוונת רמב"ן שגם הבן פגום לענין הבנות אשר יוליד גם הוא עד סוף כל הדורות תהינה פגומה לכהונה ואין להקשות להרמב"ן איך קאמרו אמוראי התם זיל איטמר או גלי או נסיב בת מינך איך יעצוהו להכשיל את הכהנים שישאו בנותיו די"ל דאה"נ דלבתר דנסיב איתתא שוב לא יסתיר הדבר שבנותיו פגומי' לכהונה שהאב נאמן על בניו מטעם יכיר ורק עתה בשעת נישואי' מותר לו לנהוג מנהג רמאות כי היכי דינסיב איתתא מקיי' פ"ו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:19)

**מה**שצל"ע אפי' לרמב"ן ק"ו פריכא הוא דמה לאלמנה לכה"ג שגם בנה חלל משא"כ לנכרי ועבד הבא על ב"י שאפי' אם נלמוד לפסול בנותיו מ"מ הבנים לא יפסלו דאפי' לרמב"ן שגם הבנים פגומים היינו לפסול בנותיהם אבל הם אינם פסולי' אשה בביאה וא"כ ק"ו פריכא ופירכא כזו כ' תוס' ביבמות נ"ז ע"ב מה להצד השוה שקונה בפסולות משא"כ חופה שאחר שתלמוד שתקנה מ"מ לא תקנה בפסולו' לכן דין הוא שלא תיקנו כלל אפי' בכשרות ויראה דהיינו טעמא דרמב"ם דמכשיר לגמרי דס"ל דבס"ד דהש"ס לא הוה מיחשב פירכא כה"ג ולמסקנא מיחשב לי' פירכא משו"ה לא מסיים במסקנא שבנה פגום והרי"ף מספקא לי' מהם ועי' יש"ש שפסק נמי להקל דעכ"פ אם ניסת לא תצא אלא דלא נחית למ"ש ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:20)

**ובזה**נ"ל ליישב מה שהקשה עצי ארזי' דהא זה הק"ו מהאלמנה לכה"ג שאין אי' שוה בכל איכא למיעבד ממש נמי ביבמה לשוק ומן הדין שיהי' בנה פגום לכהונה ובש"ע סי' ז' סעי' י"ד לא פסק כן וק' גדולה היא ולפע"ד ליישב עפ"י מ"ש הב"ח ליישב ק' תוס' דיבמות ע"ז ע"א שהקשו על הק"ו מאלמנה לכה"ג שבנה פגום נימא גר עמוני יוכיח שאי' שוה בכל ובניו כשרי' לכהונה ותי' הב"ח דהכא עבדי' ק"ו מה אלמנה שקידושי' תופסי' בה בנה פגום עבד ונכרי שאין קידושי' תופסי' אינו דין שיהי' בנה פגום דהשתא ליכא למימר גר עמוני יוכיח שקידושיו תופסי' אלו דברי הב"ח ז"ל ומה שהקשה ב"ש על זה מ"ט לא אמר הש"ס הך ק"ו יפה תי' בבאר היטב דהש"ס רצה למיעבד ק"ו לכ"ע גם לר"ע דיש ממזר מחייבי לאוי' ואין קידושי' תופסין באלמנה לכה"ג ע"כ עביד ק"ו מאי' שוה בכל אבל לדינא עכ"פ נעביד ק"ו מתפיסת קידושין וליכא יוכיח מגר עמוני והא"ש די"ל הא ביבמה לשוק קיי"ל כשמואל דספיקא הוא אי קידושי' תופסי' או לא נמצא אי נילף ק"ו מאלמנה לכה"ג מכח אי' שוה בכל נימא גר עמוני יוכיח ואי נילף מכח תפיסת קידושי' הוה רק ספק אי' דאי נמי דתפסי ק"ו ביבמה לשוק איכא ק"ו ואי לא תפסי ליכא ק"ו עיי' ב"י רס"י קנ"ט וכיון דבלא"ה איכא ספיקא אי לא נפריך מה לאלמנה שכן בנים הזכרי' פגומי' וכנ"ל וא"כ לענין יבמה לשוק ה"ל ס"ס ופסק בש"ע להקל משא"כ לענין נכרי ועבד ליכא אלא חדא ספיקא פסק סתם להחמיר מספיקא וכן העלה ביש"ש דאם נישאי' עכ"פ לא תצא מה שצל"ע עוד בזה הוא מ"ש תוס' ספ"ק דיבמות שהקשו שם אמ"ד נכרי ועבד הבא על ב"י הולד ממזר הא מן התורה ביאת היתר הוא וב"ד של שם הוא דגזרו ותי' מ"מ כיון דלא תפסי בה קידושין הוה ממזר עוד תי' מכותי' לא הוה ממזר אלא מדרבנן והא דכייל עבד עם נכרי אע"ג דבעבד הוה ממזר מן התורה כמו דכייל בכ"מ חליצה בהדי' גרושה ומסיימו בה דהראשון נראה עיקור ע"ש הנה מה שנראה להם עיקור תי' הראשון היינו משום דלענין הולד ממזר עיקור גדול הוא מה שלא תפסו בה קידושי' אע"ג דלית בי' אי' הוה ממזר מ"מ קשי' אשמעתי' למ"ד הולד כשר איך נפגום הולד לכהונה מק"ו דאין אי' שוה בכל והכא אי' שוה בכל הא ליכא אי' מן התורה כלל דב"ד של שם גזרו ואפי' נימא ק"ו מתפיסת הקידושין מה אלמנה דתפסי בה קדושין מן התורה בנה פגום נכרי הבא על ב"י לא כ"ש מ"מ ניפרך מה לאלמנה שכן יש עבירה בביאתו משא"כ בנכרי וע"כ נימא דק"ו אסמכתא דרבנן בעלמא היא למאי דאסרו רבנן ביאת נכרי ועשאוהו אי' שוה בכל איכא ק"ו למיסר מדרבנן וא"כ לפמ"ש לעיל דבלאה"נ ק"ו מפוקפק הוא ומידי ספיקא לא נפקא א"כ ה"ל ספיקא דרבנן וקליש לי' אי' טובא ואיכא למימר נמי ודאי מאן דאי' לי' דעבד ושפחה אי' דאורי' משו' לא יהי' קדש א"כ איכא בעבד עכ"פ ק"ו דאורי' א"כ גזרו נכרי משום עבד ובנו נמי פגום אך הרמב"ם לטעמי' דס"ל דאין אי' דאורי' בביאת עבד א"כ מה"ת לחדש גזירה לעשות הולד פגום מדרבנן כיון דק"ו פריכא הוא כנ"ל וא"כ הס"ד דס"ל לכולי אמוראי הולד פגום ס"ל לוקי' על העבד משום ולא יהי' קדש וקדישה וא"כ בנכרי נמי מדרבנן פגום מיהת ולמסקנא לא קי"ל לרמב"ם הכי עי' היטב בבית שמואל סי' ט"ז סק"י ותבין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:21)

**אמנם**ממשמעות ש"ס פ"ב דע"ז משמע דגזירות ב"ד של שם נמי מיקרי דאוריית' דהרי כתי' להדי' הוציאוהו ותישרף והש"ס קאמר עלה אלא מדאורי' וכו' ע"ש ובתחלת הרעיון ה"א דזה תלי' במ"ש תוס' פ"ק דמ"ק דאין מערבין שמחה בשמחה מפיק לי' בירושלמי ממלא שבוע זאת וש"ס דחיק ומפיק לי' מקרא דדברי קבלה וע"כ היינו טעמא משום דס"ל לש"ס דילן דאין למדי' מקודם מ"ת וירושלמי ס"ל למדי' וכבר ישבתי במקום אחר דלא תקשי ממ"ש תוס' פרק אלו מגלחי' דהירושלמי בעצמו לא יליף אבילו' ז' מויעש אבל לאביו ז' ימים דגבי יוסף משום דאין למדין מקודם מ"ת והי' נ"ל דודאי ממנהגא בעלמא לא נילף דדלמא יוסף מדעתי' דנפשי' עביד כדפריך הש"ס אבועז וקודם מ"ת לא לימא אל תבוז כי זקנה אמך אך הכא גבי ז' ימי משתה אי לאו שהי' תקנה קבוע ומנהג מקובל ביניהם מדינא וכפו זע"ז לקיי' את זה על נפשם לא הוה מצי לבן לדחות את יעקב בטענה זו עד מלאת שבוע זאת והי' יעקב זריז ומקדי' למצוה אע"כ דין גמור הי' ביניהם וס"ל להירושלמי דבכה"ג ילפי' מקודם מ"ת ואולי כן ס"ל לש"ס דע"ז ומשו"ה קרי לי' דאורי' ומ"מ אנן לא קיי"ל הכי אלא כסתמא דתלמודא דמ"ק דלא יליף לי' מקודם מ"ת א"כ הך דב"ד של שם נמי דרבנן בעלמא הוא וקליש לי' אי' טובא (אלא דהרמב"ם מדוי לידי' משתלם דאיהו הא מייתי הך דמלא שבוע זאת ופסיק כירושלמי הנ"ל:)


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:22)

**ובנידון**שלפנינו נראה לא מיבעי' אי איכא למיחש להוצאת הדת דהאם פשיטא דניחא לי' למיעבד אי' זוטא כי האי לעבור אלפני דלפני דחשש רחוק שמא תינשא בתי לכהונה באופן שהפגם לכהונה הוא רק אי' דרבנן להאוסרי' ורק מספיקא ואם נישאת לא תצא ולהרמב"ם שרי' אפי' לכתחלה וכי היכי דלא תבוא האם להמרת דת ר"ל אף ע"ג דאיכא למימר שהיא פשעה במה שנתפתה להישמעאל מעיקרא נראה דהאי פיתוי קרוב לאונס הוא כמו האי שפחה דעבדי בה אינשי איסור שכ' תוס' שהי' קרובי' לאונס משום שהשפחה הי' מחזרת אחריהם וה"נ סתם ישמעאל פרוץ בעריות ויצרא אלבשה ולא ניחס הפשיעה כ"א להאבות שהניחה הבת ביחוד עם הישמעאל ואש בנעורת ובזה אבות אכלו בוסר ע"כ אין ראוי להדיח אבן אחר הנופל ח"ו וראוי למיעבד אי' זוטא כי האי ולהצילה מאי' רבה אלא אפי' אם אין סכנה אלא לילד שיהי' רק אונס דרחמנא פטרי' מ"מ לא נ"ל להחמיר בלא ראי' שלא מצינו שהחמירו חז"ל באיסור קליש כיוצא בזה נגד אי' חמור טמוע בין הישמעאלים לדורי דורות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:23)

**והאחרון**הכביד דאיכא למיחש שיאמרו אין קידושי' תופסי' באחותו מאביו שיסברו שזו אחותו של זה ואין קידושי' תופסי' בה ולא ידעי' דהאי לאו אביו הוא או אחות אביו וכדומה וחששות כאלו מצינו בש"ס טובא עיי' קידושי' מ"ה ע"א ואנהרינן לעיינין דלפע"ד ליכא למיחש להא וראייתי מהא דאמרי' ס"פ משוח מלחמה (סוטה מ"ג ע"ב) אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן משום ראב"י חורגתא הגדילה בין האחי' אסורי' לישא להאחיו' דמתחזי' כי אחתי' ולא היא קלא אית לי' למלתא ודברי ר' יוחנן אלו הן הנה דברי ירושלמי דמייתי תוס' ורא"ש ביבמות כ"א ע"א ומסיק ר' חנינא יסבון באתראי דלא חכימא להו ור"ח וה"ג פסקו כהירושלמי ואנן קיי"ל כהש"ס דילן כמבואר בש"ע סי' ט"ו סי"א וסכ"ג והנה מהא דאמרי' קלא אית לי' למלתא אין ראי' לנידן דידן משום דהתם אינהו גופי' מיפעי פעי ומפרסמא למילתא דבני אשה אחרת ואיש אחר הם משא"כ הכא אפשר דכ"ע מודי' דלא יסבון אלא באתרא דלא חכמון דלית לי' קלא דצריך הסתר והעלם מפני הסכנה ואיכא מראית העין אך הא קשי' לר"י משום ראב"י ולהירושלמי דחייש לה משום דלית לי' קלא מאי דאסרו משום מראי' העין ופירש"י שיאמרו הבריות אח נשא אחותו ומדוע לא נאסור כלל לגדול החורגי' זע"ז שמא יאמרו אין קידושין תופסי' באחותו או בשארי קרובי' ויוצאי' בלא גט דהא לדידי' לית להו קלא וה"ל ממש כמו נידן דידן אע"כ צ"ל דלא מצינו דחשו חז"ל לחששא זו אלא היכי דהטעות בהקידושי' או בהגירושי' ולאו כולי עלמא דינא גמירא ויאמרו דהוה קידושי' מעלי' ואין קידושי' תופסין בה או באחותו וכדומה או בהיפוך שיאמרו דלא הוה קידושין ותופסי' קי' באחותו עיי' ב"ב פ' מי שמת בסוגי' דמוהרי הדר' אבל היכי שהספק בהאחוה אין כאן מקום לטעות דממ"נ אי גם הם יסברו שהם אחים גמורי' ויהי' הדבר נסתר מהם בעצמם א"כ לא יבואו לקדש זע"ז דכלל אמרי' אדם יודע שאין קידו' תופסין באחותו ואי יארע על צד הדוחק שיקדשו זא"ז אה"נ דאין כאן קידושי' כיון שסוברים מהם אחי' ואין קידו' תופסין בהם א"כ גמר ונתן לשם מתנה באמת או לשם פקדון ואי הם ידעו שאינם אחי' ויקדשו זא"ז והב"ד לא ידעו ויסברו שהם אחי' ולא יקבלו מהם אמתלא ויפרידום זה מזה בע"כ מ"מ כיון שבנפשם יודעי' שהי' קידושין גמורים יפטרו זה מזה בגט שלא להתיר א"א לעלמא דלא ברשיעי עסקי' וליכא חששא אלא שהמה וגם הב"ד ידעו שאינם אחי' ולא יפרידו' זה מזה והעולם לא ידעו מזה שאינם אחי' וירונו לומר אח נשא אחותו והיינו שכתבתי לעיל דבכה"ג דליכא קלא כ"ע מודים דלא יסבון מ"מ ליכא למיחש דלמא יסבון ויעברו על אי' דרבנן דלא שכיחא דיסבון באתרא דידעי להו מפני חשש שעי"ז יתפרסם הדבר איך הי' מעיקרא ויבואו לידי סכנה ואם אולי על צד רחוק איכא למיחש לא מצינו דחשו להו חכמי' ואין לנו לבדות גזירות מלבנו ובפרט במקום סכנה כזה ועי' סברו' כאלו בחי' קידושי' מ"ה סוף ע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:24
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:125:24](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:125:24)

**ע"כ**נלע"ד שאם ימצא האב מי שאין לו אח ולא אב הראוי להוליד עוד ורוצה לישא את גומר בת דבלים ולקרוא הולד על שמו והאב יתן סך מה לשכור מיניקת להבן הילוד וטוב שהמיניקת תשבע שלא תחזור בה מישך כ"ד חודש ויעלה כן בערכאות שלהם והנושא את האשה יראה להשתדל שלא יארע לו הפסד בנכסיו ע"י ירושתו של זה הילד אזי מותר לעשות כנ"ל ונכון לרמז בשם הבן הילוד גופא דעובדא לקרות את שמו מרי על שם רב מרי ברי דבת שמואל ואפשר שיוצדק שם זה גם לנקבה בשינוי קצת כגון מיריל המוזכר בב"ש בשמות נשים ויהי' סימי' והיכר ליודעי' עכ"פ וכל מה דמצינן למיעבד טפי פורתא בהיתר עדיף טפי הנלע"ד כתבתי בלי שום עיון בספרים כי אינם אתי עמי כאשר הזכרתי לעיל וחתמתי שמי. ראצישדארף יום ב' ט"ו מנחם תקע"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:1)

**שלום**רב להרב המופלא מהו' עקיבא נ"י אבדק"ק לויא יע"א ואגפי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:2)

**מכתבו**מיום י"א סיון העבר הגיעני היום והנני ממהר להשיב על המאורע שנשא אלמנה ע"י שדכנים ולא הודיעו לו שהוא עדיין תוך ימי הבחנה ובכמו שמנה ימים אחר החופה הסיחה האשה לפי תומה שמת בעלה הראשון יום כ"ה אדר העבר ומיד צווח מעלתו כי כרוכיא וגרשה מביתו והלך הוא מיד לבה"כ הקדושה להתודות ברבים על המכשלה אלו תוכן דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:3)

**הנה**בלי ספק כי טרם בוא מכתבו לידי כבר חלפו עברו צ' ימי ההבחנה שהתחילו כ"ו אדר העבר וא"כ פשוט דמכאן ואילך מותרת לו דאפי' אם הי' עובר במזיד ח"ו והתרשלו ב"ד ולא כפוהו להוציא ועבר עלי' צ' יום באיסור מותרת לו אח"כ כמבואר בגליון שבמרדכי ר"פ החולץ אות ב' ומייתי לי' רמ"א סי' י"ג סעי' יו"ד בהגה' ואפי' להראב"ד דס"ל דעכ"פ מפרישין אותם אח"כ כימים אשר פרצו באיסור מתחלה (ויש מקום עיין ביו"ד סי' ר"ח וש"ך סקי"ד ועט"ז שם) מ"מ הכא כל הני יומי לא הוו רק ח' יומי לפי דבריו וכבר חלפו גם הם ועברו ביום ד' תמוז דנא א"כ מכ"ש בנידון דידן שהרי עכ"פ פירש ממנה מיד והוא גם הוא אמר שוגג הי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:4)

**ואע"ג**דבעלמא ברור לי שאין אדם נאמן על עצמו לומר שוגג הייתי וכמ"ש הרב"י בי"ד סי' קי"ט בשם תשו' רשב"א וז"ל כל טבח שיצאה טרפה מת"י אסור לאכול משחיטתו שהרי זה וכו' ולאו כל הימנו לומר שוגג הי' וע"ש ופסק דין שם בש"ע סי"ז ופשוט דה"ה לכל מילי דעלמא ולאו דוקא טבח אלא דבעלמא לא נפקא לן מידי מהאי פסקא דהרי פשוט דלענין עונשי' וקנסות א"א לענש ולקנוס עד שיהא ברור שהוא מזיד גמור ומזה לא מיירי רשב"א בתשובה הנ"ל רק לענין להאמין לטבח מכאן ואילך דלעולם אנו חושדי' אותו בפושע ומזיד ולא מהימן לן שוב עד שיעשה תשובה בלי רמי' כמו שהאריך הרשב"א שם ואין לדמות זה למאי דאמרי' ר"פ א"ל דאדם נאמן על עצמו לומר מזיד הייתי דאע"ג דבעלמא אין אדם משים עצמו רשע מ"מ מהימן על עצמו שלא להבי' חולין בעזרה התם מלהתא אחריתי היא דלמאי ניחוש לי' הלא חייבי חטאת ואשמות בלאה"נ אין ממשכני' אותם וכמ"ש תוס' שם י"ב ע"א ד"ה או דלמא וכו' וא"כ מה הי' לו לומר מזיד הייתי ורק להציל עצמו מחטא חולין בעזרה משו"ה מהימנינן לי' אבל שוגג הייתי להקל על עצמו כגוני דטבח הנ"ל לא מהימן וא"כ ה"ה הכא דלא מהימן לומר שוגג הייתי להקל על עצמו בודאי לענין נידוי אין שום נפקותא ממ"נ אי הוא תוך ג"ח ולא יפרוש עצמו מכאן ואילך הרי עומד במרדו ומנדין אותו עד שיפרוש ואי פירש עצמו א"כ על מה יתודה על העבר אפי' להרמב"ם דס"ל שהנידוי אינו לכפרה אלא לעונש וכפרה על העבר ומשו"ה כ' הרב"ש דלהרמב"ם אפי' אם עברו ג' חדשי' מ"מ מנדין אותו על איסורא שעבר מ"מ היינו דוקא בשברור לנו שעשה במזיד אבל אין לנו יכולת להעניש על ספק שוגג ואם מפני שיתכפר לו להעובר בזה אדם נאמן על עצמו ומכיון שאמר שוגג הייתי ואיני צריך כפרה חייבי כפרה אין ממשכני' אותם ואין כאן נפקותא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:5)

**אלא**בהאי גוני בשהוא עדיין בתוך ג"ח ורוצה לפרוש אבל לא לגרש דאי מהימן שהי' שוגג סגי בהפרשה בלא גירושי' ואי לא אז צריך לגרש דוקא בהא נ"ל דלא מהימן לומר שוגג הייתי להקל על עצמו אם לא ברור לנו שהי' שוגג וכן משמע לשון מהרי"ו בתשובה סי' ע"ג וז"ל אם איתא הכי כמ"ש שלא ידע שהיתה מעוברת וניכרין דבריו דברי אמת אזי נראה דאין להצריכה גט אלא מפרישי' אותה ממנו עכ"ל הרי ממש כמ"ש ולאפוקי מדברי ס' בעל באר היטב בענין זה ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:6)

**מ"מ**בנידון דידן לא צריכי' לכל זה שהרי אפי' הי' מזיד גמור כיון שעברו ג"ח ולא גרש הרי היא מותרת לו לכתחלה ואי מפני העונש והנידוי ממ"נ אנן לא מצינא לעונשי' לי' כיון שאין לנו ברור שהי' מזיד ובשגם הרי כ' מהרי"ו הביאו ש"ך בי"ד סקי"ט הנ"ל דבאדם ירא ה' ומוחזק בכשרות ומוכיח מתוך הענין שהי' שוגג מהימנינן לי' אפי' בטבח לאכול ע"י מכאן ואילך מכ"ש הכא שאין לנו עליו כלום ואם מעלתו חושש בנפשו לחטאת כי גם השוגג צריך כפרה מה עכ"פ מה טוב שיתענה איזה ימים אם אין בו בטול תורה שהרי אחז"ל בקידושי' פ"א ע"ב מי שנתכוון לאכול חזיר ועלה בידו בשר טלה צריך כפרה וכן מי שנתכוון לשומן ואכל חלב צריך כפרה ע"ז ידוו כל הדווים יע"ש א"כ ה"ה כאן ולדעתי כבר נתכפר לו הרבה בדי בזיונו בהתודותו ברבים וה' הטוב יכפר בעדו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:7)

**ומ"מ**נ"ל טרם שתחזור האשה אליו תבדוק עפ"י בקיאות וחכמוניות אם תראה שהיא מעוברת ה"ז בודאי מבעלה הראשון וצריכה לכל הפחות הפרשה וימי עיבור והנקה או אפשר אפי' גירושין ואם לאו תציעי לו בהיתר מטות שהציע לו באיסור ובשלמא כל נשי דעלמא שנישאי' ביום צ"א אינה צריכות בדיקה משום דאשה מרגשת בעצמה באותו הזמן אם היא מעוברת ולא נחשדת שתנשא לאיש בימי עיבורה ומילתא דעבידא נמי לאגלוי' לא משקרא אינשי אבל בנידון דידן תסתיר הריונה למעט קלונה ומכשולה וגם מהטעם דאמר הש"ס ביבמות מ"ב ע"א דפריך התם מדוע תקנו הבחנה כלל תמתין משהו ותינשא ובהגיע ג' חדשים תבדוק פירש"י בדדים כדרך נשים ומשני משום שלא תתגנה על בעלה ושוב מקשה ותבדוק בהלוכה פירש"י בשם תשו' הגאונים שתלך ע"ג עפר תיחוח ע"ש ומשני רמי בר חמא אשה מחפה על עצמה כדי שירש בנה בנכסי בעלה ע"ש וא"כ ה"נ חיישי' שמחפה על עצמה מטעם הנ"ל ולא מהימני' בלא בדיקה ע"י חכמניות ולא שייך ה"נ מלתא דעבידא לגלוי' דהכא לא עבידא לגלוי' כולי האי כיון שכבר נישאי' ונבעלת לבעלה השני בקל תוכלי לתלות בו כמובן ע"כ נ"ל דצריכה בדיקה וכן מצאתי בר' ירוחם שהבי' הרב"י סי' י"ג וז"ל אם עברה ונישאי' תוך ג"ח בודקי' אותה בכל מיני בדיקות אם היא מעוברת ואף על גב דאמרי' אין בודקי' הנישואית שלא תתגנה על בעלה הכא שנישאית שלא ברשות תתגנה ותתגנה וכ"כ הרמ"ה פ' החולץ עכ"ל ונ"ל אפי' נישאית תוך ג' בשוגג שלכאורה אין לקונסה שתתגנה ותתגנה מ"מ בודקין דלאו מטעם קנס אתאינן עלה אלא מטעם מכשול הנ"ל ומ"ש ר' ירוחם נישאי' שלא ברשות שוגג נמי נישאי' שלא ברשות קרינן לה כמבואר ר"פ האשה רבה ועוד כבר כתבתי לעיל דלא מהימנינת לומר שוגג הייתי להקל על עצמה בכגון אלו ע"כ נ"ל ברור דצריכה בדיקה עכ"פ ואחר כך תחזור לביתה כמעיקרא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:8)

**ואגב**אומר שעפ"י ש"ס הנ"ל מובן לשון תוס' מגלה י"ג ע"ב וטובלת ויושבת בחקו של מרדכי וא"ת הא לא הי' שם הבחנה ג"ח שאותו הרשע מצוי לה בכל יום ולכאורה מ"ש שהי' מצוי לה בכל יום הוא שלא לצורך דלכל הפחות ג"ח לא הי' פרוש ממנו שהרי פ"א לא נקראתי שלשי' יום והי' הדבר תמוה בעיני' אבל לפי הנ"ל ניחא דאפשר אי הי' פרוש ממנו יום או יומים אזי הי' אפשר שתזדקק למרדכי ואח"כ לאותו הרשע ובהגיע תור ג"ח תבדוק עצמה כק' הש"ס יבמות הנ"ל ואין לומר איך האמין מרדכי לה על הבדיקה של עצמה (דע"י נשים אחרות לא הי' יכול לבודקה משום פרסומי מלתא כמ"ש שם תו' ט"ו ע"א ד"ה כשם והוא נמי בעצמו אפשר לא רצה לבודקה שלא תתגנה ותתבזה בעיניו רק ע"י בדיקות ההילוך בעפר תחוח ובזה אין להאמין לה כתי' הש"ס) לזה י"ל כמ"ש תוס' כתוב' נ"א ע"ב ד"ה אסורה אין להקשות מאסתר דהוה שרי' למרדכי דהוה צדקת גמורה עכ"ל וא"כ ה"נ לק"מ לכאורה ק' תוס' משו"ה כ' תוס' מצד הסברא הי' אותו הרשע מצוי אצלה בכל יום ולא הי' אפשר להמתין אפי' משהו כדי שתבדוק עצמה מיהו לזה י"ל אין זה הכרח כ"כ דיכולה הי' להבריח עצמה מחיק הרשע יום או יומים ויותר ע"י שתאמר דסתנא אנא כבש"ס ע"ז י"ח סוף ע"א וכיון דהי' לה הרווחה יום ויומים לא צריכה הבחנה טפי ומהני לה בדיקה וכן יש ליישב נמי תי' תוס' שהיתה משמשת במוך והקשה בטורי אבן והא אמרו במדרש שדריוש שבנה בית שני הי' בנה של אסתר מאחשורש ונדחק לומר שודאי נתיראת לשמש עם אחשורש במוך אלא עם מרדכי שמשה במוך ע"ש ולפע"ד דהדוחק ששמשה עם הצדיק במוך והלא לא התירו חז"ל אלא לשלש נשים לשמש במוך ולפי הנ"ל א"ש דודאי כל הימים לא הי' יכולה לשמש במוך עם אחשורש שלא ירגיש אבל מ"מ איזה ימים בנתי' הי' יכולה להבריח עצמה ולשמש במוך עם אחשורש אז שמשה עם מרדכי ולסוף ג"ח בדקה עצמה להבחין כנ"ל ובזה אסיים בכל חותמי ברכות שה' יסיר מכשול מקרב עמו ורגלי חסידיו ישמור הכ"ד הכותב בנחיצה רבה. מאטערשדארף נגהי ליום ה' יו"ד תמוז תק"ס לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:126:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:126:9)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:1)

**שלומים**אלף לשר האלף ה"ה י"נ הרב המופלא ומפורסם המאה"ג כש"ת מהו' משה ליב נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פיזונג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:2)

**נועם**מכתבו הגיעני וראו עיני כי כל יקר ראו עיניו בש"ס ופוסקים אודת אשה אלמנה שהניחה בעלה מעוברת ובראותה כי א"א לה להתפרנס ממעשי ידי' וע"כ שתכלה קרנה אם לא תנשא לבעל ימי משך עיבור והנקה ויהי' הפסד רב לה ולבנים היתומים ע"כ נפשה בשאלתה להמציא לה היתר להנשא בתוך זמן הנ"ל כדי שיפקח הבעל על נכסי ורצונה להזמין לה מיניקת פנוי' שתיניק הילד אם יולד ומעולם לא תתן האם הדד לתוך פיו והמניקת תשבעי עד"ר וגם האם הנ"ל רוצית עוד להניח מממון שלה סך ד' מאות זהובי' להיתום הנ"ל אשר הוא עני באמת ולית לי' מירושת אבותיו כלום כפי הנראה והיא האם הנ"ל רוצית לוותר לו מסך כתובתה סך הנ"ל ומעלתו צלל במים אדירים לחפש אחר התירים ובקש ממנו לחוות גם דעתי הקלושה בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:3)

**והנה**ההתירים בנויים על ג' יסודות א' שהוזמנה מיניקת פנוי' שאין עלי' רשות בעל וגם נשבעה עד"ר שלא לחזור בה עד עבור כ"ד חדש וכדיעה א' שהבי' הר"ן פ' אעפ"י. ב' מצד האם שהניחה מעוברת ולא חל עלי' לעולם חיוב ההנקה כי טרם תחיל ותלד כבר סלקוהו מכתובתה ואין לה להניק בנו מצד שיעבוד הבעל וגם לא נכללה בכלל גזרת מיניקת חברו כיון שלא התחילה להניק כלל בחייו. ג' שאם לא נתיר לה תשאר היא ובני' עניים ונקיים מנכסם משא"כ בשנתיר לה להנשא לא די שעפ"י הטבע לא תכלה קרנה עוד זאת שתתן משלה סך הנ"ל להיתום ואעפ"י שמעלתו לא פי' מאין יבוא סברא להתיר מ"מ הדבר מובן בפשוט ויבואר לקמן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:4)

**ולהיות**לפע"ד עכ"פ אין בשום א' מהם לבדו כדי להתיר ובצירוף שלשתן עדיין לבו מהסס בדבר ע"כ אבארם א' לאחת בברור גמור וה' בחסדו יעזור לי על דבר אמת ולא אכשל בדבר הלכה והנה ההיתר הראשון שתרצה להשכיר מיניקת ולחזק הדבר שלא תחזור בו ידוע מ"ש הרא"ש בפסקיו פ' אעפ"י ובתשובותיו דאפי' נדרה עד"ר לא מהני ולהיות כי ראיתי בתשובת האחרונים מזדנדין בדבריו כאלו סותרי' זא"ז ויש שרצה לכפול כל הני פירושי' לפרש הש"ס היפך מדעת הרא"ש וגם מורי בהפלאה נדחק למצוא בש"ס סמך לחומרתו שאוסר אפי' נדרה עד"ר ולפע"ד דבריו ברורי' ומפורשי' בש"ס ומוכרחים ע"כ תחלה אפרש דבריו אעפ"י שהדבר פשוט לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:5)

**והוא**כי ס"ל לתוס' והרא"ש דע"כ א"א לומר דהא דאסרו אפי' נתנה בנה למניקה או גמלתו הוא משום דגזרי' שאשה אחרת לא תתן כלל למניקת ולא תגמלהו ותנשא דא"כ גזרה כזו יש לגזור גם בדברי ריש גלותא כשרואי' שנשאית תוך כ"ד חודש ילמדו מהם גם המניקת שלא נתנו בניהם למניקת דלענין זה אין הכירא לדבי ריש גלותא טפי מלאחריני אע"כ דלא גזרי' בכי האי גוני משום שניכר הוא בין אשה שעדיין מיניקת בנה לאשה שאינה מיניקת ונתנוהו להניק או גומלתו וע"כ הא דאסרי' בכל הני היינו טעמא משום דאיכא למיחש שתמהר לגומלו או תחזור בו היא והמיניקת ותקנה גדולה וקבוע היא זו כיון שחשו חז"ל לתקנת הולד והחששא קצת רחוקה דכולי האי ואולי דאפשר שתנשא ולא תתעבר מיד ואם תתעבר אולי ימסמס לי' הבעל בביצים וחלב או היורשים ומ"מ חשו לי חכמי' שלא תנשא ואם נתיר ע"י שתגמלהו או תתנהו למיניקת שתוכל לחזור בו אחר יום או יומים נמצא כל אשה תעשה כן כדי להנשא ונמצא הקלקול יותר על התיקון שתמהר לגומלו או תתננו למניקת שתחזירי בו אחר שכבר פסק חלב האם ואין לה מה להניק והי' טוב יותר אם הותרה להנשא כשהיא מיניקת אותו שההפסד אז רחוק יותר מעכשיו משו"ה ע"כ הוצרכו לגזור מיד בכלל הגזרה שלא תועיל גומלתו ונתינתו למינקת אם תוכלי לחזור בו עכ"פ וזה דבר שהדעת נותן וכיון שע"כ נאסרה בנתינת מיניקת שלא נשבעה עד"ר ממילא ע"כ לאסור נמי בנתינת למיניקת שנשבעה עד"ר דכיון דשתי הנשים אינן מניקות בניהם ושתיהן נתנו בניהם למיניקת מיחלפו אהדדי דאין היכר במה שזו נשבעה עד"ר ולא דמי לנתינת מיניקת דבי ר"ג שהי' איומן ויראתם מפורסם טובא ולזה מועיל שפיר ההיכר והפרסום מהני דבי ריש גלותא והדר אמר הרא"ש דעכ"פ באית לה הכירא כגון צימוק דדי' וכה"ג לא גזרי' דאי ס"ד דגם בכי הא גזרי' א"כ בדבי ר"ג נמי לגזור אע"ג דאי' להו הכירא ובזה נתבארו דברי התוס' והרא"ש בלי פקפוק ומסולק גם ק' המהרש"א למעיין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:6)

**ועתה**אומר שגם זה דלא מועיל הודרו עד"ר מבואר בש"ס דהלא יפלא אחר שנקבע הלכה כר"מ בגזרותיו חזר וקבע הלכה בש"ס גמלתו אסור מת מותר ועיי' מג"ש וע' פני יהושע והשואל בנודע ביהודה כמובן מתוך התשובה ותו קשי' מה ענין כלל לרדופה בכאן התם גזרי' הני אטו הני והכא עיקור החששא שמא תמהר לגומלו וכ"כ פ"י וביותר למ"ש המרדכי פרק אעפ"י דהלכה כר"מ בגזרות' היכי דגזר הני אטו הני אבל לא בחומרותיו והיינו כנ"ל שחושש לדבר להחמיר ואמנם ראי' המרדכי מעירובי' מ"ו צריכא הגה' וט"ס יש בדבריו מ"מ הדין אמת וא"כ מה מייתי מהך דרדופה לכאן אע"כ נ"ל פשוט דודאי הך בריתא דמקיל בגמלתו ונתנה למניקה נהי נמי דנימא דמקיל בגמלתו ולא גזר שמא תמהר לגמול אותו מ"מ בנתנה בנה למניקה אין שום ה"א שתתן בנה למניקה יום ויומים ותחזור בו וא"א להתיר ע"י מיניקת עד שתהי' עומדת בחריקאה ממש ר"ל שתהי' בטוחים בהנקתה כל כ"ד חודש כמו שהיינו בטוחי' בהאם ומה"ת שנפטור האם ע"י המיניקת אם לא נהי' בטוחי' בה וע"כ כל זה בכלל נתנה בנה למיניקת שר"ל מיניקת כמותה וכגון שנדרה עד"ר או כה"ג בטחון אחר כיוצא בזה והאי עובדא ממש בעי ר"פ ור"ה ברי' דר"י למיעבד ואמרה האי סבתא אפי' כה"ג נמי אמר לה ר"נ משום דגזרי' אשה אטו אשה דהיינו נתנה בנה למיניקת בשבועה אטו בלא שבועה ועל זה הקשה ר' פפי ואתון לא תיסברא דגזרי' אשה אטו אשה הא תני' היתה רדופה וכו' ואר"נ אמר שמואל הלכה כר"מ בגזרותי' במה שגזר הני אטו הני וה"נ וא"ש נמי מה דפסיק הש"ס הלכתא בתר הכי מת מותר גמלתו אסור שאין זה ענין לדר"מ כלל דהאי חששא הוא שמא תמהר לגומלו ולא גזירה וק"ל מ"מ הרי מבואר נגלה דינו של הרא"ש מהש"ס דלא מהני מה שנדרה עד"ר ומיושב נמי קו' מגיני שלמה על רש"י דגזרי' אשה אטו אשה דלא כהתו' ולהנ"ל א"ש ודא א' היא וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:7)

**ועדיין**הי' מקום לומר דהא עכ"פ דבי ר"ג שרא ר"נ משום שהם מאוימין וניכרי' באימתן והה"נ בלי ספק הכותב ומעלה בערכאות ויד המלך והשרים מאוימין יותר מהם שהרי קי"ל הנהי דבי ר"ג לא מחזקינן בהו ולא מחזקו בן מפני אלמותא דדהו והפוסקים למדו מזה דה"ה שאין מחזקי' בשל ציבור דדמו באלמתי' לר"ג כמ"ש בסמ"ע סי' קמ"ט ס"ק מ"ט והחולקי' שם מודו עכ"פ דערכאות המלך מפורסם יותר באימה בלי ספק ונהי דבלי ספק דלא יועיל שתשכיר עצמה המיניקת בפני הערכי משום דעכ"פ אם תחזור בה צריכא האשה לקבול לפני השר ואשה בושה לבוא לבי דינא ותמית בנה כמבואר בהחולץ מ"ב ע"ב ולא דמי לדר"ג שהם בעצמם הי' מאוימי' ולא צריכה שתקבול במותב ב"ד אבל בעלמא לא שייך הא מ"מ אפשר לומר אם תשבעי ע"ד רבי' באופן שלא תחזור בה ורק לפרסם הדבר תעשה כן בקום הערכי בפני השר במושב שרים וסגנים וזה הוא פרסום גדול לכאורה כמבואר בב"י בא"ח סי' רמ"ה בסופו בשם רבו מהר"י בירב ופסקו בש"ע סי' רמ"ו ומג"א סקט"ו ע"ש וכיון שהם מפורסם בזרוע עוז וידם תקועה וגם מפרסמא מילתא וגם אין האשה צריכא שתבוא בדינא ודיינא שהרי באמת נשבעת עד"ר וליכא למיחש אטו אחריני כיון שהי' במקום פרסום הניכר ויש לעשות עוד כמה פומבי בעשיה ובהכרזה בבה"כ וכה"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:8)

**אמנם**לפי הנ"ל נראה דליתא דא"כ אמאי אסר להאי סבתא ולא עביד באופן הנ"ל בשלמא אי לא מיירי שנשבעה עד"ר לק"מ אמאי לא השביעה עד"ר ולהוכיח מזה שיטת הרא"ש די"ל דלמא לא רצתה לקבל עצמה חומר שבועת ונדרי' אבל לפי הנ"ל דמיירי באמת בנשבע ורק ר"נ גזר אטו לא נשבעת אמאי לא עביד כהנ"ל אע"כ כל זה לא יועיל ומהר"י בירב לענין שכירות לנכרי מלתא יתירתא עביד כמבואר שם אבל לעיקור הדין לא יועיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:9)

**ועוד**א"נ דמי הא לדר"ג מה נעשה שהרי"ף והרמב"ם השמיטו הא דר"נ והעיד הרא"ש בתשובה כלל נ"ג שרבו מהר"מ מר"ב ס"ל דלית הלכתא כר"נ בהך דר"ג ונהי דטעמא לא ידענא מ"מ מאן חשוב מאן ספון למדחי דברי הרי"ף ורמב"ם ומהר"מ מר"ב וראיתי בנב"י יהיב טעמא דר"נ ס"ל הבחנה דאורי' מקרא להיות לך לאלקי' ולזרעך אחריך משו"ה החמיר ר"מ בגזרותיו משא"כ הנקה דרבנן ואנן קי"ל כרבא דגזירה דרבנן היא שמא ישא אחותו ואפ"ה גזר ר"מ הה"נ דנגזור בהנקה אדבי ר"ג אלו דבריו ואינן נוחים לי דאפי' אי נאמר דקרא דלזרעך אחריך דרשא גמורה היא לר"נ עיי' רס"י י"ג מ"מ היינו שצריכי' להבחין אם מעוברת היא אם לא אבל לא נצטרך שהיי' ג"ח בשביל זה כמבואר ביבמות מ"ב ע"א שנוכל לבדוק אותן אם היא מעוברת ותנשא אחר ב' וג' ימים אלא כיון שאין בודקי' הנשואות שלא תתגנה על בעליהן וע"י הילוך נמי לא אפשר למבדקנהי שמא תסתיר הריונה כדי שירש עם נכסי בעלה השני ע"כ תקנו חדשי הבחנה אבל אין זה מן התורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:10)

**והיותר**נראה לומר דמוכח כן מבריתא דרדופה עצמה דחשיב כי רוכלא כל הני ולא חשיב נמי חד מהנך ר"ג שילדה אחר מיתת בעלה דמשום הנקה לית בה כיון שהיא מדבי ר"ג ואסורה לישא משום הבחנה דאע"ג דכבר תני הפיצה אחר מיתת בעלה י"ל דזה לא הוה חדוש כ"כ משום דאפשר דלא הוכר עוברה בחיי בעלה כלל ולא נתפרסם העיבור וגם נפל לא מפורסם כולי האי משא"כ בן קיימא והו"ל למחשב האי רבותא דגם בזה חיישי' וכבר עמד פני יהושע על כיוצא בזה אלא שדבריו שם תמוהים ודוחק לומר דאה"נ דלא גזר ר"מ בכי האי גוני דלא לשתמיט אע"כ מוכח מזה דגם אדר"ג גזר ר"מ איסור מיניקת וכהפוסקי' הנ"ל מיהו הא לא קשי' עכ"פ ליחשב נמי מעוברת שצמקה דדיה או פסק חלבה בחיי בעלה גבי שארי הבני' כבר דאין בה עתה דין הנקה וצריכה שתמתין חדשי הבחנה לזה י"ל אה"נ דמוכח מזה דגם לר"מ צריכה שתמתין כ"ד חדש אעפ"י שצמקה דדי' ומ"מ לא קי"ל בהא כר"מ דטעמי' דר"מ בהא משום דאיהו חייש למיעוטא דאיכא מיעוט נשים שאף עפ"י שצמקה דדי' חוזרת וחולבת ומכ"ש כשאינה מוחזקת עדיין בג"פ ועי' מזה בשב יעקב ואיהו חייש למיעוטא ומה"ט נמי לא חשיב ילדה אחר מיתת בעלה ומת בנה משום דאיכא עכ"פ מיעוט שטיא בעלמא דחשודה להמית תדע שהרי מר בר רב אשי חייש לי' באמת ונהי דלא קיי"ל כוותי' מ"מ ר"מ דחייש למיעוטא חש לי' ומשו"ה לא קחשיב לי' אבל דבי ר"ג לחשוב אע"כ ס"ל לר"מ דגם אינהי בכלל גזירת מיניקות נינהי והשתא י"ל ר"נ לא אסיק אדעתי' הא דמר בר רב אשי דאיכא עכ"פ מיעוט שטיות דחשודה להמית בנה והוה ס"ל אפי' מיעוטא לא הוה ואפ"ה לא חשיב לי' ר"מ וע"כ תני ושייר דשייר נמי דבי ר"ג אבל לבתר דמסיק הש"ס דאיכא מיעוט הממיתות בני' א"כ האי לאו שיורא הוא ומדלא חשיב דבי ר"ג ש"מ גם אינהי בכלל גזירה ואסורות כך י"ל מ"מ יהי' כך או לא א"א לן למיעבדא עובדא להקל נגדם ואזדא לי' ההיתר הראשון לגמרי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:11)

**ההיתר**השני הואיל והיא מעוברת אחר מיתת בעלה וכבר סלקוה מכתובתה ולא נשתעבדה כלל להניק הנה דין זה ביארו הריב"ש לאיסור בסי' תס"ג מטעם כיון שזאת נאסרה משום סתם מעוברת למניקה קיימא אפי' נתנה בנה למניקה אח"כ איכא למגזר אטו לא נתנה עכ"ל ודבריו צ"ע לכאורה תיפוק לי' שמא תחזור בה המניקת וגם מה הי' לומר משום דמעוברת למניקה קיימא תיפוק לי' אפי' בלא האי טעמא כגון להפוסקי' שפוסקי' הטעם משום דחסא עכ"פ הא אמת הוא שניחוש שמא תחזור המניקה ולא יהי' לה לפרנס התינוק וכבר עמדו בזה בשב יעקב וצריך לומר סברת הריב"ש כך הוא כיון דלא מצינו הך בהדי' בש"ס לאסור גם במעוברת י"ל ע"כ לא החמירו עלי' חז"ל כולי האי אלא בדנחית עלי' שם שיעבוד בעולם כגון מת והניחה מיניקת אע"ג דאחר שגבתה כתובתה תו לא מישתעבדא וכן נמי במגרש מניקת לר"ת כיון דעכ"פ הי' עלי' חיוב השיעבוד וגם עתה אסרוה לינשא כדי שעי"ז ממילא תרחם על בנה ותניקיהו כמ"ש רא"ש פ' החולץ אבל הניחה מעוברת דלא נחית עלי' שום שיעבוד ההנקה גם לא התחילה לשעבד עצמה להניק אותו מרצונה אפשר דלא החמירה כל כך לחוש גם לחזרה וכעין ס' זו יש ללמוד מדברי אמונת שמואל סי' ב' ג' ד' במי שהכניסה ב' שפחות די"ל גם ר"ת מודה לר"ש כיון דמשעת נישואי' לא נחית עלי' שיעבוד ההנקה ע"ש אע"ג דלא דמי ממש לדידן דהתם לא נחית עלי' מעולם השיעבוד וגם התם נמי נחלקו עליהם גדולי הדור כמ"ש בח"צ דנחלק עליהם הגאון מה' העשיל וקיקיון דיונה והגאון מה' שעפטל ז"ל מ"מ י"ל משו"ה לא נחית לי' הריב"ש מטעם שתחזור בה אלא הואיל דעכ"פ כבר גזרו גם על המעוברת משום דקיימא למניקה ש"מ גם עלי' עבר כוס הגזרה וגם נהי דלשמא תחזור לא ניחוש גבה מ"מ נגזור אטו לא נתנה בנה למניקה ואע"ג דלא גזרי' נתנה אטו לא נתנה בנה למניקה מ"מ הכי גזרי' אטו לא נתנה בנה מיד בשעת לידה אלא אחר שכבר הניקתו ושפיר מיחלפה אהדדי כך נ"ל פי' דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:12)

**ולפ"ז**להרמב"ם וסמ"ג דס"ל מעוברת משום דחסא נגעו בי' ולא משום דלמניקה קיימא אפשר גם ריב"ש מודה דשרי' בשכרה מיניקת מיד וכן יש לי להבי' קצת ראי' מהש"ס דהנה מה שפסקו טעמא דנדחה בש"ס צריך ישוב ולכאורה משמע קצת כן משמעתין מדלא מייתי ר' פפי מבריתא דפרק החולץ מעוברת ומניקת חברו וכו' וע"כ טעמא משום דלמניקת קיימא ואי ס"ד דנתנה בנה למניקת מועיל מ"ט אסרו מעוברת חברו ובזה לא פליגי ר"מ ורבנן כלל עמ"ש מהרמ"פ סי' למ"ד וז"ל ובלא"ה זר מאוד שיאסרו חכמים מעוברת משום הניקה של אח"כ מאחר שבידה לתקן שלא ירבץ עליו איסור הנקה עכ"ל וא"כ מזה מוכח דלא יועיל נתנה בנה למניקות לכ"ע ומ"ט לא פריך מני' ועוד קשה לפ"ז מוכח בין לר"מ בין לרבנן החולקי' עליו גבי אם כנס יוציא לכ"ע מיהת מעוברת אסור משום הנקה ומוכח דלכ"ע לא מועיל נתינת בנה להנקה וגם שבועה עד"ר ולא שום אופן דאל"ה לא הוה אסרי מעוברת כיון דבידה לתקן וכמ"ש מהרמ"פ הנ"ל וא"כ משמע דהני רבנן כולי ס"ל כר"מ בההיא דרדופה דהש"ס מדמה להדדי וא"כ צע"ג מה מייתי במי שהוציאוהו מ"ו ע"א דיחידאה פליג על ר' יוסי מהאי דרדופה אדרבא מהך בריתא מוכח דרבי' חולקי' ר"מ ומחלקותו וכן מתני' דרפ"ד דסוטה ר"מ למחלוקת' ס"ל מעוברת מפרישנן ע"ש ויש לדחוק דרבנן לא קאי אמעוברת דכן צריכי' לדחוק בפ' אף עפ"י דר' יהודה דס"ל י"ח חדש לא קאי אלא אנישואי' ולא אאירוסי' א"נ לדחוק דאין ראי' מה שרבים ס"ל כר"מ בהנקה דחמיר שיהי' סוברי' כוותי' בהבחנה דאפשר דקיל והש"ס דפ' אף עפ"י מייתי מק"ו אם הלכה כר"מ בגזרותיו בהבחנה כ"ש דהלכה בהנקה כן נ"ל מ"מ כל זה דוחק דלא משמע כלל דפליגי רבנן אמעוברת דבשלמא ר"י די"ח חודש סמיך עצמו שכבר פליג על לא תארש משא"כ הני רבנן ומשמע נמי דהש"ס מדמה הגזירות אהדדי אבל אי אמרי דסוגי' דאע"פ וסוגי' דמי שהוציאוהו כולהי ס"ל מעוברת אסורה משום דחסא א"ש אלא דהיא גופי' צ"ע כיון דסתמא דש"ס פ' החולץ פשיטא לי' דלא שייך דחסא משו' דחס על העובר וא"כ במאי פליגי הני סוגיות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:13)

**והנלע"ד**לומר מכח הכרח ק' הנ"ל וגם מדקדוק לשון הש"ס פ' החולץ סתם מעוברת למניקה קיימא ולא אמר מפני שסופה להניק דהא רוב נשי' בני קיימא יולדת ומניקת אותם ומה לשון סתם מעוברות למניקו' קיימא ע"כ י"ל כך דודאי הא דפשיטא להש"ס דמיחס חס על העובר ופירש"י שאין לחושדו בהורג נפש היינו היכי דלית לי' תועלת לבעל בדחיית העובר אבל אי יש לו שום תועלת בודאי חשדינן לי' שהרי מר בר רב אשי חשיד להאם שתחנוק בנה ונהי דלא קי"ל כוותי' בהאם מ"מ בשארי קרובי' קיי"ל כוותי' כדאי' להדי' בכתוב' ק"ב סוף ע"ב מעשה הי' ושחטוהו בע"פ ומכ"ש גבי הבעל שאינו קרובו ולא הוה הולד בן קיימא ממש רק עובר וגם אינו עושה מעשה רק דלא חס מלהיות גרמא לדחות העובר דבכה"ג ה"ל למיחש וע"כ לא קאמר הש"ס דחס עליו אלא משום דהוה ס"ל שאין הפסד להבעל בעובר הזה אבל התרצן מסיק דאינו כן אלא סתם מעוברת למניקה קיימא רצונו נהי דלא אסרו משו"ה דהרי אפשר שתשכור לו מיניקת מ"מ הבעל חושש משום סתם עוברה חסה על ברה ומניקתו בעצמה ויהי' טיפולה מרובה ואפשר נמי שיצטרך למסמוס ביצים וחלב אע"ג דאי בעי לא יהיב לה מ"מ חייש לזה ואפשר נמי שתצטרך לדינא ודיינא עם היורשי' ולא ניחא לי' שתתבזה אשתו בב"ד אשר ע"כ אפי' אם כבר הזמינו מיניקת לבנה מ"מ סתם מעוברת קיימא למניקה שתיניק בעצמה והבעל חושש לההפסד שיגיע לו עי"ז ואינו חס על הולד ושייך דחסא וא"ש ועלו כל הסוגי' כהוגן ודברי רמב"ם וסמ"ג שרירן והרווחנו לפ"ז להתיר אלמנה מעוברת שילדה ולא נתנה דד בפי התינוק להתיר עפ"י הנ"ל מ"מ הואיל ואנו מדמי' לא נעשה מעשה נגד הריב"ש האוסר בהדי' ובשגם שכבר כ' הרמ"פ סי' למ"ד הנ"ל שאין סברתו נוטה כלל מאיזה טעם לא יגזרו גם על המעוברת וההמצאת שע"י פלפול שלהם דחוי וא"כ מי הוא אשר חיילים יגבר לומר סברתי טובה ממהרמ"פ הנ"ל ועוד בנדון דידן לא יועיל כל זה דודאי אשה שילדה אחר מיתת בעלה ונתנה בנה להניק ואח"כ כשאנו רואי' שהבן בריא אולם והצליח בהנקתו אם אח"כ תבוא לב"ד להתיר אזי י"ל כנ"ל אבל בעודה מעוברת ניעץ לה אנחנו שתרעיב בנה ותתנהו למיניקת ומי יודע מה יהי' בסופו ויהי' דברי חכמים בזה כעין חוכא וקלקול להתינוק ולא תיקון ואזדא לי' גם ההיתר השני לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:14)

**והשלישי**צריך ביאור קצת והוא שתתן ד' מאות זהו' משלה להולד לפרנסו הנה קיי"ל כל האומר אי אפשר בתקנת חכמים כגון זו שומעי' לו וה"נ יאמר נא התינוק א"א בתקנת חכמים וניחא לי במיניקת שתשכור האם ולא אחוש לחששות רחוקות וכולי האי ואולי האם לפרנס הבן בקטנות עד יגדל ויזכה בשלו ועוד אחרת אני אומר שבזמנינו אלו כמה פעמים שכיחי פריצות ומרעיבות בנה ואינה משגיחו' עליו עד שממילא ימות ותהי' מותרת להנשא ואעפ"י שחז"ל לא חשו לזה וה"ל בכלל לא חנקה בנה מ"מ נתקלקלו הדורות בעו"ה והרי זה כמ"ש רמ"א סי' י"ז דבזה"ז דשכיחי פריצות האשה שאמרה גרשתני אינה נאמנות משום דהשתא מעיזה ומעיזה וה"נ דכוותה וכ"כ יש"ש יבמות פ"ד סי' למ"ד ליישב דעת הרמב"ם דמייתי טעמא דדחסא משום דהאידנא שכיחי פריצי דלא חסו על בן חביריהם עיין שם והנסיון יעיד שכבר ראינו כיוצא בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:15)

**אומר**אני דכל זה לא יספיק א' א"נ יטעון הבן כן מ"מ הכא לאו משום תקנתא דידי' לבד תקנו חז"ל שיאמר א"א בתקנת חכמי' אלא משום בני העניי' דאתי לאחלופי במי שלא תעשה שום טובה לבנה והוא ימות ברעב בחנם על מגן ותו אי הי' הוא גדול וטוען כן הי' אפשר לקבל הטענה אך הב"ד יטענו בעבורו שהם אביהם של יתומים ואין להם לטעון מה שהוא חובתו בחולשת גופו ואפשר שיסתכן נמי למיתה אעפ"י שיהי' לו הרווחת ממון עי"ז וזה פשיט ואין צריך לראי' ומ"מ אביא ראי' מהא דב"ב כ"א ע"א ומכניסי' אותו כבר שית כבר שבע והדר א"ל רב לר"ש בר שילת כבר שית תקבל בציר מבר שית לא תקבל והקשו תוס' אהא דבציר לא תקבל מהא דתנן בן ה' שנים למקרא ע"ש וקשה אמאי לא תקשו כן אגופי' דש"ס ומכניסי' אותו כבר שית אע"כ צריך לומר דהתם קאי אב"ד שמכניסי' למי שאין לו אב ואין להם רשות להכניסו בפחות מבר שית דאע"ג דגמיר טפי מ"מ חליש טובא ואין זה ברשות ב"ד לעשות לטובת היתום אע"ג דמצליח בלמוד משא"כ מתני' דאבו' קאי אהאב שרוצה לעשות מ"ע שלו מן המובחר ולא בשליחות הבן הוא עושה אלא לקיים מ"ע שמוטל עליו ולמדתם את בניכם ע"כ לא אכפי' לי' במה שמחלישו רק שיהי' גמיר טובא ועוד שהאב קיים והוא רץ אחריו להבריאו כדמייתי תוס' מש"ס דכתוב' אבל ביד ב"ד אין רשות להכניסו לתורה על מנת להחלישו הרי קמן דמכ"ש דאין לנו רשות לסכנו ע"מ להרוויחו ממון ואי משום פרוצות אה"נ שהי' ראוי לעשות תקנה לזה אבל לא למיעקר תיקון חז"ל ולהקל דאפי' משום גזירה לא עקרינן תקנתא דדהו כמבואר ריש כתוב' והיש"ש הנ"ל חשש משום דחסא להחמיר ולא להקל ואם נרצה לתקן זה נראה להחמיר שאפי' מת בנה לא תינשא ומ"מ ראוי לב"ד שבעיר שיזהירו האשה שאם לא תתעסק עם הבן כראוי ואסרוהו להנשא ואין כל זה כדאי להקל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:16)

**והאמת**אגיד שעכ"פ עפ"י שורת הדין אפשר שבהצטרף כל הסברות הנ"ל יחדיו נוכל להתיר דהיינו שתזמין מיניקת פנוי' שאין עלי' רשות בעל ושכבר מת בנה או עברו עליו כ"ד חדש שאל"כ נהי' אנחנו גרמא בניזקי' לילדה של המיניקת ע"כ בעי' שיהי' כבר מת או שעבר עליו זמן ההנקה עכ"פ ותשבעי המיניקת עד"ר שתיניק ולא תחזור בה כל כ"ד חדש וכן האם תשבעי ככה וזה לפי שנ"ל מלשון שאלתות דרב אחא פ' וירא שמא הדר' בה קאי על האם וצ"ל דס"ל ר"ג לא הדר' בהו אינהו משום דאי אמר מלכא עקר טורא לא הדרא בהו ע"כ ישבעו שניהם ויהי' זה במקום גבו' בערכי העיר וגם בהכרזה בבה"כ בפרסום רב ואז הואיל והיא מעוברת נסמוך על הסוברים שלא חל עלי' שם מיניקת כלל ולפי מה שבארתי ונצרוף גם רווחא לתנוק במה שתיניחי סך מסויי' ושעת הדחק שעל ידי זה לא תכלה קרנה ולא תבוא לעניות המעביר האדם ע"ד ע"כ מי הרוצה לסמוך על כל הנ"ל בצירוף יחד אינו מפסיד בדרבנן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:127:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:127:17)

**אמנם**אנא לא בעינא דמטינא אפי' שיבא מהאי כשורא לא מעיקור ההוראה כ"א מפני מה שהפליג הגאון פני יהושע בק"א לכתובת סי' ק"נ והעניש על זה מיתה ועוני ר"ל וזחלתי ואירא מחוות דעי בהאי דינא כלל רק הצעתי הדברי' כאשר הורוני משמים והרוצה לסמוך יסמוך על עצמו ויעיי' מ"ש תוס' סוטה כ"ו ע"א בשם ירושלמי והוא שם פ"ד ה"ג עבר ונשא עליו נאמר אל תשג גבול עולם ובשדה יתומי' אל תבוא נ"ל דמפרש עולם מלשון עולל ויונק וקורא האשה שדה יתומי' וע"ש בפני משה ומה כתי' בסיפי' כי גואלם חזק הוא יריב את ריבם אתך עיי' משלי כ"ג והא דלא מייתי ירושלמי קרא דמדרש לא תבשל גדי בחלב אמו כמ"ש הב"י סי' י"ג והובא בשיטה מקובצת נ"ל התם אינו מרומז אלא מיניקת חברו שלא תבשל גדי שלו היינו עובר של עצמו בעוד שאמו חולבת מולדה הראשון אבל מעוברת לא הוזכר אבל הכא הכל מקרי גבול עולם ושדה יתומי' ואגב אומר מה שנדחוק מורי בהפלאה על המדרש הנ"ל דאמר לא תבשל גדי בחלב אמו הוא מספר הימים עם יום שנולד ויום אירוסי' וקשה שזהו ב' פעמים שס"ה ואנן קיי"ל ימות הלבנה דהיינו ב"פ שנ"ד ולפע"ד אם נחשוב שנה א' פשוטה וא' מעוברת יהי' של"ז ימים הסר מהם ז' ימים שנותני' לה משתבעוה לינשא שלזה אין ההנקה גורמת נמצא שאינו אלא תש"ל ימי' ויום הלידה ויום הנישואי' הרי תבשל נחזור להנ"ל הבא לסמוך יסמוך ומ"מ אנא לא אהי' מן המנין ואם לדידי תצייתי האשה כיון שכל עיקרה משום הרווחת ממון וחשש עניות כדאים הם דברי חז"ל ותקנותיהם להעשיר ולרפאות ולהחכים ויברכנו אלקנו ויראנו נפלאות מתורתו ויראנו את נוהו ואת ביתו הכ"ד החותם בברכה. מ"ד יום ד' ר"ח אב תקס"ל. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:128:1)

**שלמא**נפישא לה"ה הרב המופלא כבוד מהו' אייזק נ"י אב"ד דק"ק עגרעסע יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:128:2)

**ע"ד**ראובן שמתה אשתו ורוצה לישא בת חורגתה מבעלה הראשון הנה תוס' יבמו' כ"א מייתי ירושלמי האוסר אשת חמיו מפני מראית העין וכן אוסר נישואי חורגים זא"ז ומסיק עלי' שם יסבון באתר דלא חכים להון פי' במקום שאין מכירי' אותם שהם חורגי' ישאו זא"ז וצריך לומר לפי הירושלמי דאביו ואמו של רב נמי נישאו זה לזה במקום שלא הי' מכירי' אותם והוא פשוט ובש"ס דסוטה מ"ג ע"ב אמר ר' יוחנן משום ראב"י חורגתא הגדילה בין האחין אסורה להנשא לאחין דמתחזי' כי אתתי' ומסיק הש"ס ולא היא קלא אית לה למילתא ע"ש והנה ר' יוחנן הוא סתם ירושלמי הוא האוסר גם בש"ס דילן וסתמא דתלמודא פליג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:128:3)

**ואמנם**ה"ג אוסר אשת חמיו כהירושלמי ומייתי תוס' ביבמות הנ"ל שכן עשה ר"ת מעשה לאיסור ואמנם רוב הפוסקי' חולקי' ומתירי' וכן פסק בש"ע סי' ט"ו להתיר אפי' באשת חמיו שמוזכר בירושלמי לאיסור להדי' אלא שמייתי דעת בה"ג ור"ת בשם יש מי שאוסר ואך בחורגי' פסק כפשוטו להתיר בלי שום חולק וכן נהיגי' אנחנו בני אשכנז לאיסור אשת חמיו וה"ה אשת חתנו ולהתיר חורגי' להדי' וכל זה פשוט ומבואר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:128:4)

**ונבוא**לנדון שלפנינו אם נאמר שאנו אין חוששי' אלא למה שכ' להדי' בירושלמי לאיסור ולא הותר בש"ס דילן והבו דלא לוסיף עלה מזה אין נראה היתר לנדון דידן דהכל חד דאשת חמיו אסורה ממראית עין דחמותו דהיינו אשה ובתה והיינו נמי ממש חורגת אשתו משום אשה ובתה ובזה לא שייך הבו דלא לוסיף עלה כעין דאמרי' בשבועו' מ"ח ע"ב מה לי שלא פקדני אבא מה לי שלא פקדני אחא ועוד הרי קמן דהלכו' גדולת הוסיף לאסור אשת חתנו משום מראית עין דכלתו ואיך לא נוסיף אנחנו חורגת אשתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:128:5)

**אך**צריך לעיין לתת טעם הגון מ"ש להתיר ב' חורגי' ולאסור אשת חמיו דהרי בירושלמי בחדא מחתא מחתינהו ואע"ג דיש לחלק דאשת חמיו לא נזכר להיתר כ"א בלשון הבריתא יבמו' כ"א ע"א וא"כ י"ל דורות האחרוני' גזרו ואסרו כמ"ש תוס' משא"כ חורגי' שהוזכר להיתר מסתמא דתלמודא דסוטה דהוה בתר ר' יוחנן ומשו"ה שרי' מ"מ קשה כיון דיהיב טעמא לשריותא משום דקלא אית להו א"כ אותו הטעם יספיק ממילא לאשת חמיו ואשת חתנו ולכאורה הי' נראה לומר דחורגי' מתפרסי' ע"י חתימות ידיהם בשטרות ואגרות ונודע שאבותיהם אינם שוים שהוא חותם בן פלוני והיא חותמת בת פלונית ועי"ז אית לי' קלא למילתא שהם חורגי' ואינם אחים ממש ואע"ג דאכתי איכא למיחש שמא המה אחים מן האם מ"מ כיון שעכ"פ מתפרסם שאינם אחים ממש אדם חוקר ודורש עליהם ויבוקש הדבר וימצא שהם חורגי' ואית לי' קלא וכל זה בחורגי' אבל באשת חמיו ואשת חתנו לא שייך הנ"ל ולית לי' קלא א"כ אינו בכלל שריותא דש"ס ושפיר איכא למימר דבדורות האחרונים גזרו עליהן וא"כ ה"ה נמי חורגת אשתו לית לי' קלא שהרי אינה חותמות עצמה אחר אמה כ"א אחר אבי' וא"כ אין הדבר מתברר ואיכא משום מראי' העין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:128:6)

**איברא**שזה נראה לי דוחק גדול שעל ידי חתימות ידיהם מתפרסם אבותיהם אטו כולי עלמא רבנן נינהו דפקיעי שמייהו בדיסקיא ואטו כ"ע חוסמי' בן פלוני ומכ"ש הני נשי דעל הרוב לא ידעו לחתום כלל ע"כ היותר נלע"ד דמשו"ה אית לי' קלא לחורגי' דודאי ניכר לכל במעט עיון ההפרש בן אהבת אחים זה לזה לאהבת החורגי' והטבע לא ישתנה לעולם ובזה יודע איפה כי אינה אחוה ממש משא"כ אשת חמיו מתחזי שפיר אם אשתו משום שחייב אדם בכבוד אשת אביו מן התורה ואפי' לאחר מות האב מ"מ נכון לכבדה כמ"ש בש"ע י"ד סי' ר"מ סעי' כ"א מהא דכתובת ק"ג ע"א ומשו"ה מתחזי כאמה ממש ונראה אפי' אי אפסקי' גברא אחרינא שאשת חמיו נישאי' לאיש אחר אחר מיתת חמיו ואעפ"י שפשוט הוא כי אז מסתלק חיוב הכיבוד לגמרי ואית לי' קלא שאינה אמה מ"מ לא פליג רבנן ואסורה לו וא"כ לפ"ז בנידון דידן לישא חורגת אשתו שזה א"א אלא אחר שנישאת אשת אבי' לו ואז כבר נסתלק חיוב הכיבוד לגמרי ואית לי' קלא טפי טובא מחורגי' הגדלי' ע"ז הותר הדבר לפע"ד לכולי עלמא. פ"ב יום א' ל"א למב"י תקע"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:128:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:128:7)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:1)

**ה'**ישפות שלום רב לה"ה הרב המופלא עושה פלא המאה"ג מעוז ומגדל כש"ת מהו' משה ליב נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פיזונג יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:2)

**נועם**מכתבו הגיעני שבוע העברה ולהיותי קצת טרוד בטרדת המבקשי' תפקידם ה' עליהם יחיו על כן הנחתיו עד סוף שבוע העברה ועיינתי בהאי דינא אשר שאל מעלתו כשואל מדעת תורה אם יש להתיר אשת אחי אם אביו דהיינו אי מותר ראובן לישא אשת לבן אחי רבקה אם אביו יעקב דשניי' כזו לא נמצא בש"ס דיבמות כ"א ע"ב ובפוסקים שם וטוש"ע א"ע סי' ט"ו ומעלתו האריך קצת בזה ודעתו להתיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:3)

**תשובה.**אם זו לא שמענו כיוצא בזו שמענו ממ"ש הרא"ש בתשובה כלל ל"ב סי' ב' שנשאל אשת אחי אם אמו מן האם אסורה או מותרת והשיב דנראה לו דשרי' דאאחי אם מן האם קמבעי לי' ולא אם אמו דשניו' דר"ח מיבעי' לן אי יש להם הפסק או לא וזו לאו משניו' דר"ח היא והרי אמימר אכשר אפי' באשת אחי אבי אביו כ"ש באשת אחי אם אמו ואפי' להר"י דפוסק דלא כאמימר היינו באחי אבי אבי' אבל באם אמו מודה עכ"ד והרב"י סי' ט"ו מייתי לי' וכ' ויש לתמו' מ"ט הוצרך למילף מדיוקא ולא כ' דהוא חדא מד' נשים שיש להם הפסק ועוד דהוא לא התיר אלא באם אמו מן האם והרי אפי' מן האב יש לה הפסק והניחום בתימה ולכאורה שדברי הרא"ש הנ"ל יתפרשו עפ"י דברי כתבי מהרא"י סי' קע"ב שכ' על הסמ"ג שנמצא ברוב נוסחאותיו לאסור באשת אחי אם אמו מן האם ושלא יהי' לה הפסק ולפע"ד דס"ל הא דד' נשים יש להם הפסק היינו אשת אחי האב מן האם ולא מן האב וכן בכי האי גוני מיירי אשת אחי אם מן האב ולא מן האם יש לה הפסק ומכ"ש אשת אחי אם מן האם לחוד ולא מן האב שיש לה הפסק אבל בסמ"ג אפשר דמיירי באשת אחי אם אמו מאב ומאם ומ"ש מן האם ר"ל אף מן האם וכיון שהקורבה כפולה אין לה הפסק לעולם וכו' דאפי' אי הכי ס"ל לסמ"ג קשה על זה דהא אמימר דאכשר באשת אחי אבי אביו ע"כ אפי' בקורבה כפולה הכשיר דאלת"ה אלא דבאשת אחי אבי אביו מן האב ומן האם מודה לאיסור א"כ לקמן מ' ע"ב דדחיק הש"ס לאמימר אה"נ דגזרו שניות בחלוצה קשה אמאי לא נימא דלאמימר מיירי בריתא דר' חייא התם בקורבה כפולה ומשום אשת אבי אב דמיתנא אע"כ בכל ענין מכשר וה"ה וכ"ש באחי אם אמו ועוד איך אפשר שאמימר יכשיר באחות אם אמו ויאסר באשת אחי אם אמו ע"ש וא"כ פשוט דלזה נתכוון הרא"ש ז"ל דנהי דהשואל שאל מאחי אם אמו מ"מ בתשובתו רצה להבי' ראי' מבוארת דאפי' אם יהי' אחי' מן האב והאם נמי תשתרי משו"ה מייתי מאמימר וכן ראוי להשיב שואלו דבר ברור משום יגדיל תורה ויאדיר ולשון חכמים מחכים ונסתלקה תמיהת הרב"י בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:4)

**אלא**שיש לי לתמוה אכתי ביותר מזה אם לזה נתכוון הרא"ש להוכיח מאמימר וסמך על המעיין לקמן מ' ע"ב ובכל זה הוצרך לדחוק דלהר"י דס"ל לית הלכתא כאמימר מ"מ בהא יודה הי' לו להבי' ראי' מבוארת יותר מלקמן מ' ע"ב במסקנת הש"ס שם דאיפשטא איבעיין דגזרו שניות בחלוצה מהך סברא דפשיטא לש"ס דאשת אחי אבי אמו בשניות לא גזרו וע"כ לא גזרו אפי' בקורבא כפולה מאב ואם דאלת"ה אכתי נימא משום מיתנא ובקורבא כפולה אע"כ פשיטא להש"ס דאפי' בקורבא כפולה נמי לא גזרו באחי אבי אמו א"כ מכ"ש באחי אם אם וראי' זו הי' לו להרא"ש להביא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:5)

**וליישב**זה נ"ל לפמ"ש תוס' פ' כיצד דגזירת אשת אחי אם מן האם אח"כ גזרו וא"כ י"ל דאפי' לפי הנ"ל דיש להחמיר בקורבא כפולה מ"מ היינו אחר שגזרו על קורבא מן האם דה"ל מן האב גזירה קדמוניות ומן האם גזירת האחרוני' ובהצטרפם יחד רצוני שיהי' הקורבא מאב ומאם נרבה לאסור בלי הפסק משא"כ ביבמות מ' ע"ב דקאי לפרש בריתא דר' חייא שעדיין לא גזרו על אחי האם מן האם כלל א"כ לפי אותה הבריתא אם יצטרף נמי קורבת האם לא ירבה לאיסור כלל ומשו"ה פשיטא להו דאשת אחי אבי אמו לא גזרו אפי' אם יהי' הקורבא כפולה כיון דהאיסור משום אחי אמו ואז עדיין לא גזרו אבל אה"נ דאחר כך כשהוסיפו לאסור מן האם שפיר הומ"ל בהצטרפם יחד יש לגזור משו"ה מייתי לי' מאחי אבי אביו דאמימר דהרי אשת אחי אב דאורי' ואחי אם מגזירה קדמוני' ואפ"ה לא גזרו בצירוף שניהם שפיר יש לדין דאפילו למאן דלית לי' דאמימר מ"מ יודה באחי אם אמו משני צדדים שלא יוסיף לאסור בלי הפסק כך נ"ל נכון בכוונת הרא"ש ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:6)

**ונ"ל**דיצא לנו סברא מזו לחלק בין קורבא כפולה לקורבא מצד א' והאמת כבר נמצא כזה לר' יואל במרדכי דמ"ק סי' תתפ"ז לענין אבלות דאחותו נשואה ובהגה' מיימוני רפ"ב מאבל ורמזה ב"י בי"ד סי' שע"ד והחולקי' לא פליגי אלא דאפי' באחותו מצד א' נמי חייב להתאבל אבל כ"ע מודה דיש סברא להחמיר בקורבא כפולה וראי' מירושלמי שהביאו שם דהוצרך לפרט דאפי' מצד א' נמי חייב להתאבל וראי' מש"ס דמכות ה' ע"ב גבי אחות אבי' ואחות אמו ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:7)

**מ"מ**מתוך דבריהם אנו לומדים דאפי' באשת אחי אם אמו אי לאו דהי' להם ראיות להתיר הי' אוסרי' אותה ובסמ"ג איתא באמת לאסור והמרא"י דדחה נמי לסמ"ג כ' הטעם משו' דפסק הסמ"ג כאמימר להכשר אפי' באחי אבי אב משמע דאי לא הוה ס"ל כאמימר לא הי' מהתימה כל כך שאוסר באחי אם אמו והרא"ש בתשובה הנ"ל נמי שכ' אפי' למאן דמחמיר באחי אבי אב ראוי להקל באם אם עדיין י"ל באם אם דוקא אבל באחי אם אביו למאן דאוסר באחי אבי אביו מאן לימא לן להתיר באם אביו ואפי' להפוסקי' כבר קפרא דירושלמי דמקיל באם אבי אמו דאע"ג דאיסור אמו אין לה הפסק מ"מ דמפסיק אב אחד ביניהם כגון אם אבי אמו מקיל שיש לה הפסק וא"כ ה"נ יש להקל באיסור אשת אחי אביו כל שמפסיק אם ביניהם י"ל לו יהיבנא לי' הא דמיון היינו אי באנו לאסור אחי מאם אביו ולמעלה כגון לאסור אשת אחי אבי אם אביו אבל לאסור אשת אחי אם אביו בעצמו אינו דומה לדבר קפרא דהא בר קפרא נמי אוסר בה אלא ס"ל שיש לה הפסק אבל לאסור בה בעצמה י"ל דפשיטא לאסור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:8)

**והנה**לכאורה הי' נ"ל להעלות ארוכה לדברי הסמ"ג הנ"ל לאסור באשת אחי אם אמו מהאב ואם ולא תקשי עלי' שום ק' מהנ"ל ויהי' לזה ראי' מהש"ס בתחלה אומר מ"ש תוס' דהא דכל שבנקבה ערוה בזכר גזרו עלי' משום שניי' אח"כ גזרו והביאו לזה ב' הכרחי' א' מדלא אסרו כלה אלא משום כלה ואי איתא תיפוק לי משום דבנקבה ערוה וכו' וההכרח הב' משום דלא קאמר שייר אחי אם מן האם אומר אני אחר נשיקת עפר כפות רגלי רבותי בעלי התוס' ז"ל ששני ההכרחי' יש לדחות דמ"ש לא אסרו כלה אלא מפני כלה ולא אמר בקיצור כל שבנקבה ערוה היינו טעמא משום דכלל גדול הוא בענין זה מה שקורי' לו בי פלוני וזה נ"ל פי' דברי התוס' שנתקשו בו מהרש"ל ומהרש"א אהא דפריך הש"ס אי הכי אשת חמיו נמי לימא בתי אסורה לך והקשו תוס' אם אם חמיו נמי תימא הכי ותי' משום דשניות דר"ח איבעי' לן אי יש להו הפסק או לא ודבריהם תמוהים והנלע"ד כך דמהר"ן שפירא הקשה בגליון הרי"ף דפ"ב דיבמות איך אפשר שיהי' הפסק לשניות דר"ח מ"ש אם אם חמותו מאשת אבי אבי אביו דשניהם מחמת שאר דקידושין ונראה דס"ל לתוס' לחלק דהתם הכל בשם אבא רבא קרי לי' משא"כ בחמותו וחמיו דכבר פסק התם משו"ה מספקא לי' להש"ס והשתא ממילא י"ל דלא הו"מ הש"ס להקשות אהבריתא דשניות אם אם חמיו נמי תימא י"ל למאי דלא ס"ל לבריתא כר"ח דלא גזרו שניות באלו כמ"ש מהרש"א א"כ נימא דאם אם חמיו תימא בתי אסורה לך מן התורה ובדידי לא גזרו די"ל דאין זה חדוש כיון שלא נקראת על שם אותו הבית משא"כ אשת חורגו דחורגו נקרא בנו בכל מקום כמ"ש מהרי"ל בתשובה סימן פ"א שפיר הוה מילתא דתמי' שלא גזרו בה משום בתה אבל באם אם חמיו אע"ג דבתה הוה ערוה דאורי' מ"מ אין מן התימה מה שלא גזרו עלי' כיון שלא נקראת על אותו הבית דבי חמא רבא אבל מאשת חמיו פריך שפיר דע"כ נקראת חותנתו שהרי בירושלמי שהביאו תוס' שם הי' ס"ד שתאסר עליו מן התורה משום ארור שוכב עם חותנתו אי לאו דאשכח לדוד שנשא רצפה בת איה וא"כ עכ"פ ה"ל לגזור עלה מדרבנן כיון דבתה ערוה דאורי' ומשו"ה פריך הש"ס מאשת חמיו ולא מאם אם חמיו ולזה התי' בעצמו כיוונו התוס' אלא שלא פסיקא כל כך שלא תהא אם אם חמיו נמי נקרא ע"ש חמותו רבתי ע"כ מייתו מדמספקא לי' אי גזרו בהו שניות ואי ס"ד נקראת ע"ש חמיו קשה ק' מהר"ן שפירא הנ"ל מ"ש מאם אבי אבי אבי' וא"ש פי' התוס' בלי פקפוק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:9)

**והשתא**הדברים ק"ו אם באם אם חמיו שבתו אסורה מן התורה ויש בדור הזה ערוה דאורי' הוה ס"ד דלא גזרו עלי' שניות משו' דלא נקראת ע"ש אותו הבית כ"ש במי שאין בדורו ערוה דאורי' רק משום שאלו הי' נקבה הי' ערוה מכ"ש שלא נצרף לזה טעמא דקרו לי' אבא ואימא רבא וכה"ג פשיטא שאין לגזור וא"כ הא דמסיק רבא לאסור באחי אם מן האם משום שבנקבה הי' ערוה דאורי' היינו בצירוף דבי דודי נמי קרו לי' אלא משום דלית בי' צד אב כלל הוצרך לומר נמי כל שבנקבה ערוה אבל לעולם בלא טעמא דבי דודי קרו לי' לא גזרו עלי' אפילו למסקנא דגזרו על שניות דר"ח אפי' בלי הפסק מ"מ הני גריעי והא דאמר מ"ש הני מהא הני בתרי קידושי מקרב להו וכו' ולא אמר בקיצור הא בי דודי קרי לי' ז"א דאשת חמיו נמי חותנתו קרי לי' וכן בחורגו כדלעיל וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:10)

**והשתא**לק"מ ק' תוס' מכלת בתו דלא הו"מ למימר משום דבנקבה ערוה דפשיטא להש"ס דכלת הבת לא מקרי תו כלתו דהבת נכנסת לבית אחר ולשבט אחר וכלתו לא מתקרי' על שמי' ונ"ל דבזה יובנו דברי הש"ס דקמייתי עלה דההוא כי כלתא דבי בר ציתנא ודבי ר"פ בר שמואל ודבי מרי בר איסק והוא תמוה וכי ממשיל משלים הוא ופירש"י תמו' יותר שכ' שהי' להם כלת הבן וכלת הבת וכי צריך לזה משל ובאמת בש"ג בשם ריא"ז יליף מזה דלא אסרו כלת הבת אלא במי שיש לו כלת הבן כי הני דמייתי ואיכא למיגזר דמחלפי אהדדי אבל בעלמא וכל הפוסקי' לא הודו לו וגם עדיין לא הי' צריך לזה להמשיל משלים אבל האמת יורה דרכו דהש"ס רצה לומר דכלת הבן ראוי שלא תהי' לה הפסק מפני שלעולם נקראת כלת פלוני משא"כ כלת הבת ומייתי מאנשי' אלו שהי' מפורסם בדורותם זה בעשרו וזה בתורתו וזה ר"ל מרי בר איסק באלמותו והי' להם כלת בנים בנים וכולם נקראי' על שמם כלת ר"פ או דבר איסק והי' להם נמי כלת הבת ולא היתה נקראת על שמם דנתערבו במשפחה אחרת הרי קמן דכלת הבת לא נקראת ע"ש הבית:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:11)

**וא"כ**לק"מ ק' תוס' דשפיר קאמר לא אסרו כלת הבת אלא משום כלת הבן אבל משום כל שבנקבה ערוה לא הי' ראוי לאסור משום שלא נקראת על אותו הבית ולא דמי לאחי אם מן האם דקרי לי' דבי דודי ואין להשיב על דברי א"כ דכלת בן הבן נקראת על שם חמי' ה"נ נימא באם אם חמיו או אם אם חמותו ולעיל בסמוך כתבנו בפי' דברי התוס' דלא נקרא ע"ש אותו הבית ז"א קושי' דהכלה נקראת על שם חמי' טפי שהוא ראש המשפחה ולא החתן ע"ש אם אם חמיו וסברא כזו כ' בגליון הרי"ף שם יע"ש ממילא אזדא לי' ההכרח הראשון הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:12)

**וההכרח**השני משום דלא קאמר שייר אחי האם מן האם י"ל נמי דלק"מ דהרואה בירושלמי דפ"ב דיבמות יראה דס"ל דכל הני אחי אב מן האם ואחי אם מן האב וכן מן האם כולם לאו משום אחי אב גזרו אלא משום אחות אביו ואמו דאוריתא דכל שבנקבה ערוה דהיינו אחיו מן האם אלו הי' נקבה הי' ערוה דהיינו אחות אמו אפי' מן האם גזרו נמי על הזכר שהוא אחיו גזרו על אשתו נמצא לפ"ז לא נזכר בבריתא שום שני' על ערוה של אשת אחי אביו כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:13)

**והשתא**י"ל דודאי הך ברייתא שייר טובא ומשו"ה כדחשיב שניות דערות אמו לא חשיב הני דבר קפרא אם אבי אמו ואם אבי אביו משום דלא חשיב כי רוכלא ונקיט עיקור הערוה שגזרו עלי' ושביק ומשו"ה לא מפרש איזה יש להם הפסק ואיזו שאין להם הפסק ומשוה"נ כדפשוט אחי אם מן האם לאיסורא לא הוקשה להש"ס דה"ל למיחשבינהי בבריתא משום דבריתא לא חשיב כל פרטי השניות אבל לשייר ערוה שלימה שגזרו עליה שניות והבריתא לא יזכיר אותה זה הוא שיור והנה הבריתא נקט ערות אם וערות אשת אב וערות כלתו וערות אחי האב לפי הס"ד אמנם למסקנא דכל שבזכר ערוה למדנו דהבריתא דגזרה על אשת אחי האב מן האם משום ערות אחות אביו היא ובכלל זה נמי אחי האם אפי' מן האם דבאחות אין חלוק בין חם לאב ואבל מערות אחי אב לא מיירי בריתא כלל ומשו"ה כדבעי הש"ס אי גזרו על אחי אבי אביו שפיר מוכיח מדשבקא בריתא ערוה שלימה דהיינו אחי אביו ש"מ דלא שייך בה שני' כלל דאע"ג דשייר נמי אחי אם מן האם ושייר נמי לדבר קפרא מ"מ ערוה שלימה לא שייר אע"כ לא גזרו כלל על ערות אחי אבי' כמו שלא גזר על אחיו ואחותו ועל זה מייתי דשייר נמי ערוה שלימה דר' חייא ערות בן ובת ובן ובת אשתו וחמיו וחמותו וא"ש ומיושב נמי שיטת ריב"ם שבתוס' שהיא שיטת הרמב"ם דאחי אבי אביו ואחות אבי אביו חשיב בתרתי וקשה א"כ מה מקשה מאי שייר הא שייר תרתי עמ"ש מהרש"א והא"ש דאחות אבי אביו ואם אמו משום גזירת ערות אחותו היא והא מוזכר בבריתא ולא הוה שיורא אבל ערות אחי אבי אביו משום ערות אחי אביו הוא והאי ערוה לא מוזכר כלל בבריתא ואפ"ה פשוט שפיר נמי מדלא חשיב אחי אבי אביו ש"מ דלא גזרו עליו משו' דאתפלג דרתא ממילא דלא שייך נמי למגזר אאחות אבי אביו משום דאתפלג דרתא מ"מ אזדא לי' הכרח התוס' מכל וכל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:14)

**והמעיין**בירושלמי יראה שכן הוא דהתם מייתי הא דכל שבאשה ערוה בזכר גזרו עלי' משום שני' ואמר מתני' פליגו על רב ומייתי הנך קו' שהקשה רבא בבבלי מאשת חמיו וחורגו ע"ש הרי דמקשה אהא מבריתא משמע להדי' דחכמי הבריתא כבר גזרו ודלא כהתוס' לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:15)

**ונראה**הכרח שהכריח לרבותינו בעלי התוס' לסברתם דלא ככל הנ"ל ודלא כהירושלמי והוא מדאמר ר"ח דבר זה מגברא רבא רב אמי שמיעא לי לא אסרו כלה אלא משום כלה ואמרו לי כל דאי וכו' כאלו זה הוא דבר נפלא ושמועה נפלאה ולא אמר כן בשארי שניות לא אסרו אשת אחי אם אלא משום אחי אב וכה"ג אע"כ הכא הוה ס"ד דלתסר משום כל שבנקבה ערוה והוה נפקותא בזה לדינא שלא יהי' לה הפסק קמ"ל דלא אסרו אלא משום גזירת כלת הבן ויש לה הפסק כנ"ל והשתא א"א לומר דבזמן הבריתא כבר גזרו על זה דכל שבנקבה ערוה וקמ"ל דבכלת הבת לא שייכי הך גזירה משום דלא מיקרי' ע"ש אותו הבית וכמ"ש לעיל דא"כ באשת אחי אב מן האם וכל הנהי דקרו להו בי דודי ובנקבותיהן איכא משום ערוה יהי' בנשי זכריהם איסור בלי הפסק והרי רב אמר ד' נשים יש להם הפסק ומכללם אשת אחי אב מן האם ואי נמי נימא דאחי אב מן האם יש לה הפסק משום דלא הוה ערוה כפולה משני צדדים משא"כ כלת הבת אי הוה קרי לה בי כלה היתה ראוי' שלא תהי' לה הפסק משום שהוא ערוה משני צדדים דאלו הי' בעל כלת בתו נקבה ה"ל ערוה משום בת בתו של עצמו אפי' הי' מאנוסתו ועוד ערוה משום בת בת אשתו אפי' אינה בתו של עצמו משו"ה הוצרך לומר דלא אסרה אלא משום כלת הבן גם זה א"א דא"כ אשת אחי האם מן האב והאם לא יהי' לו הפסק לעולם ומכ"ש אחי אשת אביו מן האב והאם ואמימר אה"נ דלא אכשר אלא בחד צד אבל משני צדדים מודה לאיסור א"כ תקשי ק' כתבי מהרי"א מלקמן מ' ע"ב דמ"ט פשיטא לי' דלאמימר גזרו שניות בחלוצה דלמא מוקי לי' באשת אחי אבי אב משני צדדים אע"כ דהא ליתא וא"כ הדרא קו' לדוכתא על הרעש שהרעיש ר"ח דלא אסרו כלה אלא משום כלה אע"כ מזה מוכח בשיטת ר' משה מקוצי בעל הסמ"ג תלמיד ר"י בעל התוס' אשר הלך בעקבותיו דמאז לא גזרו כלל על כל שבנקבה ערוה וכו' אמנם אח"כ כשגזרו על זה אם נצרף לזה גם שיהי' ערוה משני צדדים גזרו לאסור בלי הפסק כלל והשתא הוה ס"ד דנהי דכלת הבת מגזירה קדמוניות היתה ואז עדיין לא גזרו כל שבנקבה ערוה והי' לה הפסק מ"מ כשחדשו אח"כ לאסור כל שבנקבה יהי' גם כלת הבת בכלל ותאסור בלי הפסק אם היא כלת בת בנו מאשתו קמ"ל ר"ח משמי' דרב אמי דלא אסרו כלה אלא משום כלה והטעם משום כל שכבר גדרו גדר בב"ד שלפניהם לא הוסיפו עליהם איסור כלל אך באותם שעדיין לא גזרו איסור שניות כלל כגון אחי אמו מן האם שהוא משום אחות אמו ובאו ב"ד של אחריהם וגזרו הוא ובנקבה כה"ג ערות אחות אמו הוא גזרו על אשת הזכר אז אם יצרוף לזה הכפל שיהי' מן האב והאם לא יהי' לה הפסק וה"ה ומכ"ש אחות אם אמו ואחות אבי אביו אם יהי' משני צדדים אה"נ דלא יהי' לה הפסק והש"ס לא קמבעי לי' אלא מצד א' אם נגזור עלי' או לא ואמנם הספק באחי אבי אביו שהוא משום איסור אחי אביו שעל אותה ערוה כבר הי' גזירה קדמוני' ולא משום כל שבנקבה ערוה בהא קאמיבעי' לן אפי' אם יהי' קורבא כפולה ואמימר דאכשר בהני הא כדאיתא והא כדאיתא כל שהוא משום ערות אחותו אבותיו לא אכשר אלא בחד צד וכל שהוא משום אחי אביו אכשר אפי' משני צדדים והשתא לק"מ מלקמן מ' ע"ב לא ק' מהרא"י מאחי אבי אביו ולא ק' דילי מאחי אבי אמו דכל גזירה קדמוניות היתה ולא חדשו בה לאסור אבל לעולם י"ל דצדקו דברי הסמ"ג דאסרו אחי אם אמו מאביו ואמו בלי הפסק משום ערות אחות אביו ואמו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:16)

**והנה**בירושלמי אמר אברהם אסור בנשי ישראל ושרה אסורה באנשי ישראל וקשה דרבותא ה"ל לומר יעקב אסור בנשי ישראל ונשותיו באנשי ישראל דאסורי' משום אשת אבי אבותיו אע"פי שאינה אמו ודוחק לומר דרב דירושלמי פליג אבריתא דנשי אבותיו אין להם הפסק וברמב"ם ממשיל באמת ביעקב וכן בש"ע וי"ל דס"ל להירושלמי שניות דר"ח יש להם הפסק אם לא שיהי' משני צדדי' בנו מאשתו ממש ולא מאנוסתו ואלו פלגשי יעקב הי' להם דין מפותה להפוסקי' פלגשים בלא קידושין וכמה מפרשי' התנצלו על ראובן בזה ששכב עם בלהה ולפ"ז אזדא לי' ראיות הרמב"ן שהביא הרא"ש פ"ב דיבמות מזה הירושלמי הקצרתי וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:17)

**ואם**צדקו דברינו א"כ אזדא ליה ראי' שלנו לנדון דידן לאסור באחי אם אביו הואיל והגזירה משום אחי אביו אבל אשינויי' לא ניקום ונסמוך והפלפול יאה ליישב דברי הסמ"ג אפי' ע"ד רחוק קצת אבל להמציא היתר עי"ז חס לנו והתה"ד סי' רי"ד אוסר באשת אבי אם אביו ממש בלי ראי' כלל רק שאין ללמוד היתר מדברי זעירי דשם מתחיל באם ולא שכיח גבי' משא"כ הכא שמתחיל בקורבת אב אע"ג דמפסיק באם יש לאסור א"כ ה"נ דכוותי' ומעלתו כבר הביא זו הראי' וחזר וכ' שהיש"ש פ"ב דיבמות סי' וי"ו כ' שהתה"ד מודה להתיר בכלת בת בנו אלא שהב"ש סי' ט"ו סקי"ז חולק ואוסר גם בהא וס"ל למעלתו דהא תלי' בהנ"ל אם יש לדמות גם הא דילן להא דתה"ד או לא הנה ראשון תחלה אומר שדברי המהרש"ל תמוהים בעיני מאוד אע"פ שהביא ראי' ברורה לדבריו דאי ס"ד לאסור בכלת בת הבן תיקשי ק' תוס' השתא כלת בת הבן אסירי מכ"ש בת בת הבן ואין לומר כתי' תוס' משום שאינה בת יורשת נחלה א"כ ה"נ כלת בת הבן שהרי הבת מפסקת אלו דבריו ז"ל יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:18)

**ובתחלה**אביא ראי' קצת דלא כוותי' אלא כהב"ש לאסור בכלת בת הבן והוא דש"ס ביבמות מייתי בריתא והא תני' כלתו ערוה כלת בנו שני' וכן אתה אומר בבנו וכן בנו עד סוף כל הדורות ע"ש וק' טובא הך סיפא מאי קאמרי אי אכלה קאי וכן אתה מוצא בכלת בנו הא עלה קאי ומינה מסיים ואי אבת בנו האי ערוה דאורייתא היא ויש לדחוק דהכי קאמר כמו שאתה מוצא בכלתו שהיא ערוה וכלת בנו שני' עד עולם ה"נ בת בנו ערוה ובת בן בנו שני' עד עולם ובאמת כן הגירסא להדי' בכריתות י"ד ע"ב מ"מ הרואה יראה דוחק לשון הברית' כיון דתלי' שניות דבן בכלתו א"כ ברישא ה"ל לסיים ולומר כלת בנו שני' עד סוף כל הדורות וכן אתה מוצא בבת בנו אבל השתא דלא מסיים עד סוף כל הדורות עד לבסוף הבריתא משמע להדי' דהני תרי בבי אהדדי שייכי והכי קאמר כלתו ערוה כלת בנו שני' וכן אתה מוצא בכלת בת בנו וכלת בן בנו עד סוף כל הדורות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:19)

**והשתא**מ"ש תוס' דשאני כלת בנו שהוא ראוי ליורשו ר"ל שהערוה הראשונה שעליה גזרו דהיינו משום כלתו שהיא אשת בנו הוא ראוי ליורשו ושכיח גבי' משו"ה אסרו כל הבא אחריו אפי' בהפסק בת ביניהם משא"כ בבת בת הבת שהערוה הראשונה שעליה גזרו אינה ראיה ליורשו ורחוקה מביתו וכן בת הבן אע"פי שהבן ראוי ליורשו מ"מ הבן אינה ערוה אלא בת בנו והיא אינה ראוי ליורשו והן הנה דברי התה"ד וסברתו לאסור באשת אבי אם אביו משום דתחלת ערוה דהאי דרא היא אשת אביו שהיא ערוה ושכיח גבי' ממילא אזלי' לכל האי דרא אפי' בהפסק א' ביניהם והה"נ לנדון דידן באשת אחי אם אביו שתחלת איסורא דהאי דרא הוא אשת אחי אביו דשכיח גבי' דאביו ויורשו ג"כ אין הפסד במה שעולה עד האם וראיתי ביש"ש בסוף הסי' שכ' דאע"ג דנאסר אחי אבי אביו מ"מ אין לאסור באשת אחי אבי אמו משום שאין למטה דידה ערוה דאוריתא ואח"כ מייתי תשו' הרא"ש הנ"ל יע"ש משמע להדי' הא באחי אם אביו שיש למטה ערוה דאורייתא יש לאסור אע"ג דהוא גופי' מתיר בכלת בת הבן וע"כ דיש לחלק אלא דיש לתמוה עליו מה שכ' כאלו הוא ממציא היתר אשת אחי אבי אמו והוא ש"ס ערוך ביבמות מ' ע"ב הנ"ל וצ"ע עליו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:20)

**מכל**הנ"ל מבואר שאין לנו להתיר מה שלא נמצא בפירוש להתיר והרי ה"ה כ' בפ"א מאישות שאין ללמוד זו מזו כלל ע"ש ולדבריו הרי הן כהלכות מועד וכותים ויש להקשות דה"ל למחשבנהי במ"ק י"ב סוף ע"א וכן בב"ב ק"ל ע"ב ה"ל למימר ובלבד שלא ידמה בעריות וער"פ אין דורשין מ"מ לבדות התירי' מלבנו לא נ"ל כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:21)

**ויש**מי שמתעקש דאדרבא מהש"ס משמע שאין להוסיף איסורי' מלבנו מדאמר ביבמות שם אי הוה פשיט להתירא מי הוה סמיך עלה לאו מר דרבנא חתים עלה לאיסורא נמי לא תסמוך ויפלא הדבר אה"נ להתירא אין לסמוך אדיסקיא ומ"מ לאיסורא ניחוש אע"כ אין להוסיף איסור מה שאינו מפורש בהדיא וזה הבל דאה"נ דיש לחוש מספיקא אבל האיבעיא לא נפשוט מזה ועוד התוס' הוכיחו מזה דלא הי' הסברא נוטה לאסור אלא כאמימר להכשיר אחי אבי אביו אבל מ"מ נראה לי לפרש דברי הש"ס בטוב בעז"הי להסר מעלינו כל פקפוקי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:22)

**והוא**לפי מה שהקשו האחרוני' למאי דפסקו כבר קפרא דירושלמי לאסור באבי אם אביו ויש לה הפסק וכן באם אבי אביו א"כ הא ה"ל שש עשר תמני' דבריתא ושית דר"ח ותרי דבר קפרא אע"כ לית הלכתא כבר קפרא וי"ל דהא בלא"ה הני שית דר"ח נמי טובי היו בת בת בתו ובת בן בתו וכן בת בת בנו ובת בן בנו וכן קחשיב לי' הרמב"ם וה"ל טובי ורש"י לא חשיב בדר"ח רק בת בן בתו ולא בת בת בתו משום דס"ל דההיא פשיטא שאין לה הפסק כיון שלא הפסק בן ביניהם משא"כ בחמיו וחמותו קחשיב להנהו בלי הפסק עיי' וק"ל מ"מ הני דר"ח טובי הוה ואיך לא חשיב מר ברי' דרבנא רק שיתסר אע"כ הני דיש בהם הפסק לא קחשיב ולא הוה הני דר"ח רק שש בת בת בנו ובת בת בתו וכן באשתו וחמיו וחמותו ולא המפסיקי' והה"נ הני דבר קפרא דלא קחשיב שמפסיק האב בין האמהות וכה"ג וא"כ לא ה"ל שיתסר בלתי הני דאמימר ועל זה יפה דחה רב אשי ולטעמיך אי הוה כתיב להתירא מי קא סמיך עלייהו ר"ל וכי תבוא לפשוט מזה להתיר ההספקות ודלא כבר קפרא ע"כ תאמר דלא בר סמכא הוא א"כ דע"כ משבשתא הוא לא תסמוך עלה אפי' לאיסורא וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:23)

**אח"ז**מצאתי מ"ש במהדורי בתרא אהא דאני מותרת לך ובתי אסורה לך מייתי גליון וז"ל ובאשת אחי אם אביו נמי לא גזרו לקמן אע"ג באשת אחי אביו ערוה וכו' עכ"ל הגליון אלו דברי המהדורי בתרא ודבריו צ"ע היכי מבואר כן לקמן בפשיטות בלי ראי' להתיר באשת אחי אם אביו למאן דאוסר באשת אחי אבי אביו ועוד א"נ הוה פשיטא לי' כן משום ראי' א"כ אמאי לא העתיק המה"ב גם תי' הגליון על הקו' הלז אע"כ פשוט דט"ס הוא בגליון וצ"ל אשת אחי אבי אביו ור"ל למאן דמתיר בשמעתן אע"ג דלמטה ערוה ומשו"ה לא העתיק על זה שום תי' משום דהטעם מבואר בש"ס דאתפליג דרא וא"כ יש כאן ראי' דס"ל להגליון דלמאן דאוסר באחי אבי אביו אע"ג דאתפלג דרא הה"נ דאוסר באחי אם אביו משום דלמטה ערוה מדלא מקשו מני' באמת ותי' לנו שום חלוק אע"כ אה"נ דאסור ואין ראי' ממ"ש בחידושי רמב"ן עמ"ש בה"ג לחדש שינוי' לעריות דאין לנו לחדש מה שלא נמצא ההוא מילתא אחריתי היא דהרי לא מצינו כלל שגזרו שניות על ערוה דאחיו ואחותו ואין לנו לחדש עליהם וכן אחות אשתו אבל אשת אחיו שגזרו עליה משום שני' א"כ אפשר דהכל בכלל ותנא לאו כי רוכלא הוא דליחשיב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:24
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:24](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:24)

**ועוד**נ"ל להביא ראי' מהש"ס לאסור בנדון דידן להדי' דביבמות מ' ע"ב ד"ה ש"מ גזרו שניות בחליצה כ' ומיהו ר"ח דתני מנינא קשה דלא תני בן אחותו ובן אחיו מן האם ע"ש שתי' בדוחק גדול ונראה מסדר דבריה' דאי הוה קאי אמיתנא לא הוה ק' להו מידי משום דהברי' מיירי הכל בתואר החולץ שאסורה באחיו של החולץ ובבנו שלו אע"ג דהכל משום מיתנא מ"מ הכל מיירי בתואר החלוץ וא"כ לא נקט הני דמייתי תוס' משום דהני שייכי נמי במן האם ולא פסיקא להוא דאפשר שיהי' אחותו ואחיו של החלוץ מאמא ולא יהי' קורבא עם מיתנא כלל משא"כ הני ד' דתני' לא שייכי' אלא במן האב וע"כ יש להם שייכות עם מיתנא שהוא ע"כ אחיו של חלוץ מן האב משו"ה לא הוה קו' להתוס' אלא לבתר דמוקי לי' בחולץ דה"ל למתני נמי הכי ואע"ג דתני בבריתא אבי אמו עמ"ש רש"י ד"ה וקתני אחיו מן האם וכו' ע"ש סוף הדבור מ"מ ההוא משום אשגרת לישנא דאבי אביו נקט לי' אבל אין קושיא אם לא יוסיף התנא בן אחותו ובן אחיו מן האם כיון דלא פסיקא לי' כנ"ל וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:25
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:25](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:25)

**והשתא**אי ס"ד דמאן דפסק דלא כאמימר ופוסל באחי אבי אביו מכשר באחי אם אביו קשה הלא כל חילי' לפסוק דלא כאמימר הוא מסוגי' דיבמות מ' ע"ב הנ"ל מדלא רצה לפשוט מאמימר דגזרו שניות בחלוצה דלמא משום ה"ט גופי' דלא הוה נראה להש"ס למפשט דגזרו שניות בחלוצה דקשי' לחשב נמי בן אחותו ובן אחיו מן האם וצריכי' לדחוק בתי' תוס' ואשינויי' דחיקא לא סמכינן ועדיף טפי למפסק דלא כאמימר ובריתא נקט הכל משום מיתנא ולק"מ ק' תוס' וכל זה להס"ד אבל למסקנא דמוכח בלאה"נ דגזרו שניות בחלוצה וע"כ שבקי' לבריתא דדחיק ומוקי נפשה כתי' תוס' א"כ ממילא תו הלכתא כאמימר ואדרבה משמע מהמקשן דפריך סתמא כפשיטות מאמימר ש"מ דקי"ל כוותי' וא"כ קשה מ"ט פסקו הם דלא כאמימר אע"כ הם ס"ל לאסור נמי באשת אחי אם אביו וא"כ להס"ד דמיירי במיתני נמי קשה לחשב נמי שאסורה החלוצה בבן בנו של אחות החלוץ מאביו משום שהיא אשת המת דה"ל אחי אם אביו של זה הבן הבן וע"כ גם להס"ד אתאינן לשינויי דחיקא של התוס' ואפ"הלא רצה למיפשט מאמימר ש"מ לית הלכתא כוותי' ומוכח מהש"ס דלהנך פוסקי' אסור אפי' באחי אם אביו ומי יקל ראש כנגדם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:26
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:26](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:26)

**ואפשר**דאפי' אם נישאת נמי תצא שהרי אפי' באשת חמיו דלא אסר אלא מפני מראית העין בירושלמי מבואר בנימוקי יוסף שר"ת הצריך לגרשה ובצמח צדק סי' מ' האריך מאוד בזה שמחוייב להוציא ולבסוף צידד בנישאית ע"פי הוראת חכם ומסיים כיון שהוא רק משום מראית העין אע"ג דגם התם רבים חולקים עוד ראיתי ביש"ש דס"ל מ"ש ר"ת שמא אח"כ גזרו על אשת חמיו רצונו לומר אחר הש"ס מתקנת הגאונים חששו להירושלמי ואפ"ה ס"ל להיש"ש להוציא ע"ש א"כ ק"ו בנדון דידן דלפע"ד להפוסקי' דלא כאמימר אסור מדינא דהש"ס דאפי' אם נישאית תצא ועיי' ב"ש סקט"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:27
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:27](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:27)

**מיהו**מה שהביאו למהרש"ל לומר דאח"כ ר"ל הגאונים גזרו לא נראה כן משארי הפוסקי' ומפרשים אלא מ"ש אח"כ גזרו ר"ל דנהי דבריתא אמרה מותר באשת חמיו מ"מ האמוראי' שבירושלמי גזרו עלי' וש"ס דילן מודה לו אלא דשמעתין מיירי מאיסור שני' אבל לא מאיסור מראית העין בעלמא ופשיטא דאפי' אי גם במראית העין כופין להוציא מ"מ יש כמה נפקותא לדינא בין איסור שני' ובין איסור מראית העין לענין הני מילי דמנו פ' יש מותרות (יבמות פ"ה ע"ב) ואדרב' נ"ל ראי' שגם בש"ס דילן חשו לזה מהא דאמר הש"ס אי הכי אשת חמיו נמי תימא לי' בתי אסורה לך וקשה מאי אי הכי הא בלא"ה נמי קשה אשת חמיו נמי תימה לי' וכמה פעמים הקשו תוס' כן ובפ' חזקת (בבא בתרא מ"ה ע"ב) המציא הרי"ף ור"ת שיטה חדשה מפני ק' זו ע"ש וא"כ ה"נ מאי אי הכי דקאמר אע"כ צ"ל כך בל"ז הייתי אומר הא דאשת חורגו אומרת בתי אסורה לך לאו אבתה מזה הבעל שהוא בן אשתו של זה דה"ל בת בן אשתו שהוא ערוה דאוריית' דמהא לא מיירי כלל שאין זה תימה כל כך אבל מיירי מבתה מבעל אחר וכן צריך לפרש פ"ק דמס' ד"א דקתני אשת חמיו אסורה ובתה מותרת ר"ל מבעל אחר וה"נ מיירי מבתה מבעל אחר שהיא חורגת חורגו ואסרוהו מפני מראית העין שהחורג נראה כבנו ובתו חורגת נראית כבת בנו שמשו"ה אסורה לאחי' הגדלי' עמה וגזרו עליה מפני מראית העין ואפ"ה לא גזרו על אשת חורגו משום גזירת מראית עין שהיא כלתו וזה הוא תימה והטעם לזה באמת משום דעיקור הגזירה שייך בחורגי' הגדלי' זע"ז שלא ישאו זא"ז משום שהם גדלים זע"ז וממילא אסרוהו נמי על הזקן משום בת בנו דכולי' חדא גזירה היא משא"כ באשת החורג שלא גזרו כלל ומ"מ תימה הוא ולק"מ מאשת חמיו דאה"נ דגזרו עלי' משום מראית העין ומה דתני בברית' ומותר באשת חמיו הומ"ל ולמדחק מותר משום שני' קאמר אבל השתא שהתימה הוא משום שהבת ערו' דאורי' ה"ל למגזר עלי' משום שני' א"כ אשת חמיו נמי תימא הכי שהרי עכ"פ משום שני' לא גזרו דא"נ דמשום מראית העין גזרו מ"מ נפקא מיני' טובא בין גזירה דשני' לגזירה דמראי' העין ומכ"ש דברייתא תני ומותר באשת חמיו משמע מותר לגמרי אפי' מראית העין ליכא ומשני הש"ס משום דלא פסיקא מ"מ מוכח שסברת הירושלמי היא ג"כ סברת ש"ס דילן דמשו"ה קאמר אי הכי וא"כ איכא למימר שפיר אח"כ גזרו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:28
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:129:28](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:129:28)

**ועוד**נ"ל דש"ס דילן הי' ראוי יותר לגזור על אשת חמיו מהירושלמי דיש"ש מייתי ק' אהא דירושלמי דא"א לומר אשת חמיו אסור מן התורה שהרי דהע"ה נשא את רצפה בת איה הקשה הא מבואר בסנהדרין פ' כה"ג י"ט ע"ב דלרבנן דהלכתא כוותי' לא נשא דוד כלל אלמנת שאול דמלך אינו נושא אלמנתו של מלך ומה שנאמר נשי אדוניך בחקיך קשי' הראוי לך מאדוניך ולפע"ד לא ק"מ דמשו"ה דקדק הירושלמי דוד נשא רצפה והיכי רמיזא שדוקא רצפה נשא הלא בקרא סתם כתיב נשי אדוניך ומאן לימא לן שהוא רצפה אע"כ הירושלמי בא לתרץ קו' זו דלא כש"ס דילן וס"ל פלגש בלא קידושין ומלך נושא מפותת מלך ורצפה פלגש שאול הוה וכן מצאתי להדי' בירושלמי דפ' כה"ג אלא שחסר שם תיבה א' וכך צ"ל שם ר"י אומר נושא מלך אלמנת מלך שכן מצינו בדור וכו' ואת נשי אדוניך בחקיך ורבנן ההוא רצפה ר"ל שהי' רק פלגש ולק"מ קו' היש"ש הנ"ל ומיהו גמ' דלן או דאזלא למ"ד פלגש בקידושין או דס"ל שאינו נושא אפי' פלגשו של מלך מ"מ אהירושלמי לק"מ וידוע הכלל שהשרישו תוס' מה שנמצא בפי' להתיר לא נראו לחכמים לאסרו נמצא להירושלמי נמצא בפירוש בקרא להתיר אשת חמיו משא"כ לש"ס דילן דלא מיירי קרא ברצפה ראוי יותר לאסור וא"כ דברי המהרש"ל שכ' הגאונים אסרוהו לא נראה מ"מ מוכח מזה כמה החמיר להוציאה מבעלה כ"ש בנדון דידן מ"מ זה להלכה אני אומר ולמעשה לא נשאלתי על זה אבל לכתחלה פשיטא שאין מניחין לישא את אשת אחי אם אביו הנלע"ד כתבתי. מ"ד כאור בקר ליום א' וי"ו שבט תקס"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:1)

**שלמא**רבא לכהנא רבא ה"ה המאה"ג המופלא ומופלג כמה' טובי' כ"ץ נ"י אב"ד ור"מ דק"ק גיסונג יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:2)

**יום**ג' שבוע דנא הגיעני נועם מכתבו והיום פניתי להשיב בקיצור לפי מסת הפנאי והנה ע"ד עיקר שאלתו כפי הנראה אי צריך דוקא ב"ד של ג' להתיר עגונה ולא נעלם ממנו דברי הש"ע סי' י"ז סעי' ל"ט ויש שם ג' שיטות בדברי האחרונים כי דעת הח"מ נוטה דאפי' לחקירת העדים לא בעי ג' דייני' וכמעט משמע מדבריו שלא תצטרך לבוא כלל לפני חכם כי אינו אלא כעד המעיד שנשחטה בהמה זו וניקור ירך וכדומה שאם ההיתר פשוט כ"ע יסמכו בלי שאלת חכם כלל וכן נוטה דעת הט"ז ואמנם דעת הב"ש שצריך ג' דוקא וראיתו משלהי יבמות ומשמע דאפי' אחר שכבר נחקרו העדים מ"מ צריך שיצא היתר מפי ג' דוקא והרב המגיה שבס' ט"ז הכריע דלחקירת עדים צריך ג' ולהתיר לא בעי כלום:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:3)

**אמנם**גדול המורים ה"ה הש"ך בי"ד סי' קכ"ז סס"ק י"ד פשיטא לי' שאם נשאת ע"פי ע"א שלא ע"פי הוראת ב"ד תצא ומהתימה על הגאונים הנ"ל שנעלמו מהם דבריו והנה צ"ל דלא תקשי לך על הש"ך ממ"ש בא"ע סי' י"ז סעיף ל"ד גבי העיד ע"א שנטבע במים שאל"ס שכ' המחבר שאם נשאת לא תצא וכ' הרמ"א דוקא ע"פי שגגת חכם אבל בעבריינות תצא וקשה הא בלא מים שאל"ס נמי תצא בע"א שלא ע"פי ב"ד ויש לדחוק אבל הרואה בפנים בהגה"ה מרדכי שלהי יבמות וכן הוא בתשו' מיי' השייכי' לאישות סי' י"א ובתשו' מהר"ם מר"ב סי' תרי"ב יראה דקשה כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:4)

**ע"כ**נראה לבאר עיקור הדין מאין נובע ומה שחנני הי"ת כידו הטובה ומשם בארה בעזה"י הנה בתשו' המיוחסת סי' קי"ט כ' וז"ל וטעמא דמלתא משום דכל הנשאת ע"פי ע"א אינה יכולה להנשא אלא ברשות ב"ד וכל שלא עמדה בפני ב"ד אין בדברי העד כלום והכי אמרי' בריש אשה רבה מדקתני סיפא נשאת שלא ברשות ב"ד מותרת לחזור לו מאי שלא ברשות ב"ד אלא בעדים כלומר בעדים אינה צריכה ליטול רשות מב"ד מכלל דרישא ברשות ב"ד ובע"א אלמא בע"א אינה נשאת לעולם אלא ברשות ב"ד עכ"ל לעניננו ועיי' ב"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:5)

**והנה**אין כוונתו בזה חקירת עדים בב"ד דודאי גבי ב' עדים נמי צריכי' קבלה בפני ב"ד של ג' דהרי מן התורה בעי' לכל עדות נשים ב' עדים דבר דבר מממון והתם כתי' ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' דוקא אפי' אם נאמר דמדרבנן הקילו כמו שהקילו בע"א מ"מ הא מיירי מהנשאת שלא ברשות ב"ד אלא בעדים וע"כ היינו שנחקרו בב"ד דהשתא נישאת ברשות התורה ולא צריכה היתר מב"ד וא"כ ע"כ שלא ברשות ב"ד דקאמר היינו בלא היתר של ב"ד וע"ז קאמר דע"א צריך עוד היתר מב"ד אחר שכבר נחקר בב"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:6)

**וזה**לשון תוספת הרא"ש על יבמות ר"פ האשה רבה בד"ה אלמא ע"א נאמן וכו' אבל כשיש שנים כיון שנתקבל העדות בב"ד ונחקר בב"ד הדבר ידוע שהיא מותרת ואינה צריכה הוראת ב"ד וכו' עכ"ל הרי כמו שכתבתי אלא שעדיין יש לפקפק כמ"ש בחלקת מחוקק דרשות ב"ד לאו מותב תלתא קאמר אלא חכמי ישראל שהתירו אשה ע"פי ע"א שלא מן הדין של תורה זה נקרא רשות ב"ד ואני אומר כבודו במקומו מונח תינח למסקנא אבל להס"ד דהש"ס ר"פ האשה דע"א נאמן מן התורה אלא מ"מ צריך רשות ב"ד ויעיי' בלשון תוס' ותוספי הרא"ש שם וא"כ גם במסקנת הדין כן וק"ו הוא השתא כשמהימן מ"הת בעי' דוקא שיצא ההיתר ע"פי ב"ד כ"ש כשחכמים האמינו דיש לומר הם אמרו והם הצריכו ב"ד וטעמא נראה משום דלא דייקא שפיר כשאינה צריכה לברר העדות בפני ב"ד וכעין שאמרו ריש גיטין גבי ע"א דבפ"נ כיון שצריך לומר בפני ג' מעיקרא מידק דייק וה"נ דכוותי' אע"ג שעיקר סמיכה הוא משום חומר שהחמרתי בסופה מ"מ בעי' נמי דתאמר בפני ב"ד דבהכי דייקא טפי ואי לא לא מהני ובהכי מתישבה קושי' הח"מ הנ"ל שהקשה הלא עד מפי עד כשר והעד הראשון לא אמר בפני ב"ד ולמה צריך השני ב"ד וכי יפה כח הבן מכח האב והא"ש דעכ"פ בעינן שיצא גמר הענין בפני ב"ד דעי"כ דייקא טפי ומהימן עדות הראשון ג"כ על ידי זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:7)

**וכעין**זה מצאתי בתשו' הר"ן סי' מ"ז וז"ל מי אסרי' כיון שבעדות אשה אינו צריך שיעיד העד בב"ד הרי עדותו חוץ לב"ד כאלו העיד בב"ד וכי היכי דבעדות שנתקבל בב"ד אמרי' אינו חוזר ומגיד ה"נ בעדות זו וכו' או דלמא אפ"ה כל שלא העיד בב"ד חוזר ומגיד בב"ד אע"פי שמכחיש דבריו הראשונים לפי שאין אדם מדקדק בדבריו במה שאמר חוץ לב"ד ומסתברא דהכי קושטא דמלתא שאפי' בעדות אשה אע"פי שהגיד חוץ לב"ד חוזר ומכחיש דבריו הראשונים בב"ד לפי שאין עדים מעידין עד שעת גמר עדותן בב"ד עכ"ל ודבריו נראים תמוהים א"כ איך נסמוך על עדות שחוץ לב"ד אע"כ הכי קאמר שנסמוך על עדותו שהשומע סומך עליו והולך ומעיד לפני ב"ד עד מפי עד ואז נתחזק עדותו ג"כ דדייקי עי"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:8)

**ויש**לי להביא ראי' לדברים האלו מש"ס ר"פ שבועת העדות דאמר ר"פ הכל מודים בעד מיתה דפטור דאמר לדידה ולא אמר לב"ד והכל מודים דחייב דלא אמר לדידה ולא אמר לב"ד וי"לד ב"ד מאן דכר שמי' ועוד מלתא דפשיטא היא כיון שאמר לדידה הרי היינו מקום הגדה דילי' והיינו ב"ד שלו ותוכל היא להנשא ע"פי ולמה צריך לחזור פעם אחרת לב"ד ולהגיד מה שכבר הגיד ואם אולי היא תסופק בהדין תשאל לחכם מורה הוראה כשואל על איסור והיתר הגע עצמך אם העידו בדיני ממונות להני ב"ד והב"ד מסופקי' ושולחים לב"ד הגדול היאומן שיצטרכו העדים לילך להעיד לפני ב"ד הגדול אחרי שכבר העידו ה"נ דכוותי' ומאי קמ"ל ודוחק לומר דהיינו דקאמר ומייתי עלה האשה שאמרה מת בעלי תנשא זה אינו במשמע כוונת הש"ס כמובן אבל העיקר דבעי' דוקא ב"ד לגמר נאמנות העדות אלא דלזה סגי אם תאמר היא כן לב"ד אבל כל זמן שלא נאמר כן לפני ב"ד לא נגמרה עדותו של זה המגיד וה"א דלא הגיד במקום הראוי להגיד קמ"ל (ויעוי' ב"ק ק"ה ע"ב גבי הכיר בה ולא במוצאה וכו' דמצינו שבועת עדות שלא בב"ד רק להעיד לו שיכול לחפש באותה שכונה ע"ש) עוד יל"ד באידך בבא דחייב דלא אמר לדידה ולא לב"ד ומה צורך ולא לב"ד תיפוק לי' כיון שלא אמר לה וע"כ היינו שנשבע שאינו יודע עדות א"כ אפי' יאמר אח"כ בב"ד תו לא מהני דאינו חוזר ומגיד אע"כ מזה מוכח כהר"ן הנ"ל דאע"ג דאילו היה אומר לדידה הי' מועיל מ"מ לא נקרא מקום הגדה ויכול לחזור ולהגיד בב"ד והיינו מטעם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:9)

**ועיי'**בתשו' מהרי"ו סי' ט' כמ"ש שעד מפי עד נאמן אע"פי שעד הראשון לא העיד בב"ד אלא סיפור דברים בעלמא ומייתי ראי' מהש"ס משמע נמי שעכ"פ גמר ההיתר צריך שיהי' בב"ד ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:10)

**ואין**דומה לסידר הגט דפשיטא לי' להב"ש ס"סי קכ"ג דלא בעי בב"ד וכמו שתמה הרב"י על התה"ד שפוסל בלילה משום דדין פסול בלילה ומעלתו נתעורר בזה ולפע"ד אין הנדון דומה דהתם בגט אין אנו מתירים שום דבר רק שעושה מעשה המתיר כמו מיתת הבעל שהמיתה היא מעשה המתיר וכי יאמר אדם שהמת שלא בפני ב"ד לא תותר אשתו וה"נ הנותן גט שלא בב"ד אשתו מותרת ע"י זה הגט אך אם צריך עדותו להתיר האשה ולומר שנתגרשה או אפי' רק שליח המביא גט ורוצה להעיד על הדבר זה צריך ב"ד ולא נחלק בזה אדם והה"נ עדי מיתה ובתה"ד שהחמיר י"ל היינו טעמא משום שעתה אנו קורעים הגט מיד וכמ"ש הוא עצמו המנהג הזה ומשום כן אנו נוהגים להגבות עדות ולחקור אם ראוי שהבעל ציוה ושהסופר כ' לשמה ואם הוא ח"י ממש כדי שלא יערער שוב אדם מעולם והמפורסם מזה שכל שנתגרשה בב"ד נעשה כסדר הזה ולא תצטרך תו לגיטא בידה וא"כ ע"כ צריך ב"ד לקבלת עדות היתר ערוה אבל סידור הגט פשיטא דלא בעי מידי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:11)

**אמנם**אי צריך שלשה דוקא או סגי אפי' באחד לא אתברר לי היטב דמלשון הנימוק"י סוף יבמות משמע דבעי' שלשה דוקא דהרי נדחק מ"ט לא בעי אפי' מומחים נמי ותי' משום דשליחותי' עבד משמע אבל שלשה ודאי בעי' דהרי אפשר בהכי ומעלתו עמד שם על דברי הש"ס אי ס"ד דדמי לד"נ ליבעי נמי ב"ד של כ"ג ומייתי נמי מש"ס דסנהדרין דבתר השתא אזלי' ולא בתר מה שנמשך ממנו והנה זה צריך ביאור רחב וקונטרס בפ"ע הארכתי בתשובה אחרת ומסתיין ממ"ש רמ"א בד"מ סי' ק"ל בשם מהרי"ל דבעל מום לא יתיר אשת איש ובסדר חליצה של ד"מ כתב שיהי' כולך יפה ומום אין בהם כמו בסנהדרין ממש ושם נאמר ועלתה יבמתו השערה לעיני הזקנים וא"כ נהי דסגי בשלשה כדיליף מקרא דזקנים מ"מ משמע זקנים מאותן היושבים בשער שהם הסנהדרי' דמום אין בהם וגלי קרא דלא בעי כ"ג אלא ג' אין להאריך בזה ולחלוק על הראשונים בקו' כאלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:12)

**ואיברא**שלהי יבמות י"ל דמיירי הנימק"י מקבלת עדות אבל להתיר סגי בחכם א' ונמי מקרי ב"ד לענין זה וסגי דבהכי דייקא שפיר דהרי בשליח הגט סגי שיאמר בפני שנים בפ"נ ודייקא בהכי ומריש ה"א להביא ראי' מהאי עובדא שלהי יבמות האי גברא אמר מאן איכא בי חסא טבע חסא ואר"נ האלקים אכלא כוורי לחסא מדבי ר"נ אינסבי' אשתו דחסא ולא אמרו להו ולא מידי ומוכיח הש"ס מזה דבמים שאל"ס אי עברה ואינסבא אין מוציאין ויל"ד טובא חדא על ר"נ איך יצאה תקלה כזאת מתחת ידו ואמר דברים כאלו ולא הי' נזהר וחכמים נזהרים בדבריהם והרי אין מניחים לספוד ולהתאבל עד שהותרה האשה משום חשש מכשול תו יל"ד לאיזה צורך מייתי הש"ס כלל הך דר"נ דאמר אכלי כוורי' לחסא לא הל"ל אלא האי גברא אמר טבע חסא ואנסבא אתתי' ולא א"ל ולא כלום ולהוכיח מזה ודאי עברה ואנסבא במשא"לס אין מוציאי' מבעלה אע"כ דלכתחלה בעי' ב"ד של שלשה ומשו"ה לא חש ר"נ בדבריו כלל כי ידע שלא יסמוך אדם על דבריו כיון שהוא יחיד אע"פי שהוא יחיד מומחה ומ"מ אע"ג דעברה האשה ונישאת שלא ע"פי שלשה לא הוציאוהו מבעלה ומ"מ טעמא דהוה חד עכ"פ אבל אי אפי' גם א' לא הי' בהוראה והי' נישאת ע"פי העד הי' מוציאי' מבעלה דהוראת חכם בעי' עכ"פ אח"כ עיינתי במ"ש בהגה"ה מרדכי שם וראיתי שהרגיש במ"ש ולפי דבריו אין ראיתי מכרעת ומ"מ מ"ש נ"ל אמת להלכה ומשו"ה לא חשיב לי' במתני' ריש סנהדרין דבעי' היתר עגונה ג' דוקא משום דאינו מעכב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:13)

**ועוד**נ"ל לומר דגם הר"ן בתשובה דמייתי ב"י וכן הוא בהר"ן סי' מ"ז דאי עברה ונשאת שלא בב"ד ואח"כ בא ע"א המכחיש אין דברי המכחיש כלום דכיון דכבר נשאת אין דבריו של א' במקום שנים לא יחלוק על הנ"ל דבעי' דוקא היתר חכם ואי עברה לנשאת תצא וכמ"ש והחליט הש"ך בי"ד סי' קכ"ז הנ"ל אמנם כל זה אי הלך לו העד ואינו בפנינו ורק מפיה אנו חיין תצא אע"פי שאם באתה קודם שנשאת הי' מהימנא עכשיו לא תאומן אך אם העד עדיין כאן ומעיד עתה לפני הב"ד ואגלאי מלתא למפרע שעד אמת העיד למה נוציאה מבעלה ועל זה כ' הר"ן דאז אפי' אם בא ע"א להכחיש העד הראשון העומד עתה לפנינו לא מקרי בת אחת ונימא דעדות מוכחשת היא זה לא אמרי' כיון שכבר נשאת ולא היה רק גילוי מלתא ונמצא אין כאן מחלוקת מכל דברי חכמים קיימים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:14)

**ובזה**מיושב דברי רמ"א סעי' ל"ד דאע"ג דבנשאי' ע"פי ע"א שלא ע"פי חכם בלא"ה תצא מ"מ הוצרך להודיענו שאם נישאת ע"פי ע"א במים שאל"ס שלא עפ"י חכם שתצא דנפקא מיני' אפי' הי' אותו העד שהעיד במשאל"ס לפנינו ויעיד עכשיו לפני החכם דאי לאו משום מים שאל"ס לא תצא אבל עכשיו תצא כנלע"ד לקיים כל דברי החכמים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:15)

**היוצא**מזה דהעדים צריך שיקובלו בב"ד עכ"פ ואמנם פסק ההיתר צריך לכתחל' שישבו ג' במותב חדא ויאמרו לה להאשה פלונית מותרת את להנשא ובדיעבד אם נשאת ע"פי הוראת חכם א' מופלא בהוראה לא תצא ואם נשאת ע"פי עצמה אזי אם עדיין אפשר לקבל העד בב"ד לא תצא אפי' א' מכחישו ואם לאו תצא כהסכמת הש"ך כל זה נ"ל להלכה ולא למעשה דהיינו אם אירע שהותרה ע"פי חכם א' וטרם שנשאת בא עד המכחיש לפי הנ"ל ה"ל יצא בהיתר ותו אין המכחיש נאמן ולמעשה צריך עדיין מיתון ועיון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:16)

**ועתה**אבוא אל השניות בהיתרא דהאשה יטל שהיתה אשת כ' חָרא בן כ' וואלף שהמעשה כך אחר שהרגישו בני עירו בחסרונו הלכו לסביבות אותו הגליל ובאו לבית כומר ובראותו אותם הוא אמר להם שאחיהם נהרג ע"י משרתו שהמשרת הביא לביתו סחורה מלאה דם והרגיש בו והובילו למשפט לומפא"ך ובדרך הליכתו הודה לו והראה מקום שהטמין היהודי תחת השלג והלכו האנשים והגידו בעיר ומיד יצאו אל המקום אשר רמז עליו ומצאוהו טמון בשלג והכירו מיד ולא הי' שום חבולה בו רק בראשו וטרם הביאוהו אל העיר אמרה האשה סימנים בגופו דהיינו שומא באמצע באקבארט בימין ובוהק תחת קדקדו ובבואו אל העיר הכירוהו כולם כי לא נשתנה כלל בצורתו וגם הסימני' נמצאו בו כאשר אמרה האשה וגם הי' לבוש בכל מלבושיו אחד מהם לא נעדר וגם הארבע כנפות עם הציצית והי' זה כמו ד' שבועות אחר הריגתו לפי מאמר הכומר והנה כנראה מדבריו דשריותא דהאי אתתא פשיטא לי' ושכבר שאל גם כן להרב המא"הג דק"ק רעכניץ מהו' סענדר נ"י והסכים בשריותא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:17)

**ולפע"ד**נמי דההיתר פשוט ואין צורך להאריך כלל רק לבאר טעמא דידי דהאמת כמו שכתב מעלתו דכמה פוסקים סומכים על ר"ת דבלא נמצא חבולה בפניו מעידים אפי' אחר כמה ימים והכא הי' שלם בפניו ואמנם לדעת החולקים הא איכא הראב"ן והביאו בתשו' מ"ב ס"סי ק"ד דשלג וכפור וקרח עדיף ממים ומעידים עליו אפי' אי הי' טמון כמה ימים והשתא ממ"נ אי נאמין להרוצח שהוא הרג אותו היהודי וכמו שאמר הכומר א"כ הרי נהרג ואי לא נאמין לו כלל א"כ הרי הוא בחזקת חי ונאמר השתא מת ומוקמי' אותו שהוא עדיין בתוך ג' ימים למיתתו אפי' בלא שלג או לכל הפחות שלא פשר השלג מעליו בשום פעם מיום שנטמן בו באופן שאפי' הי' ימים בינתים שהי' קצת חם וכדומה וגם לא ניחוש שמא נהרג במקום אחר שלא הי' שם שלג ושהה שם עד שטמנו בשלג דכאן נמצא וכאן הי' ועוד דאמרי' השתא נהרג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:18)

**נוסף** לזה דלכמה גדולים מצרפי' סי' בינוני' עם בגדים והכא כיון שהי' בו סימנים שאמרה האשה אפי' אי לא נחשוב אלא לסי' בינוני מ"מ עם צירוף הבגדים ה"ל כסי' מובהק ומכ"ש דהכא דאפשר דהוה צמצום המקום כמו סי' מובהק דהיינו באמצע באקבארט בימין ובוהק תחת הקדקד דה"ל כמו נקב בצד אות פלוני דסמכי' עליו מה"ת ומכ"ש בצירוף בגדים כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:19)

**ועוד**בה שלישי' דכמה פוסקי' ס"ל דכל בגדיו מראשו ועד קדקדו לא חיישי' לשאלה ומכ"ש ד' כנפות דאטו פשט את בגדיו והניח עצמו שלוח ערטילאי וגם הלך לו בלא ציצית אלא שגדולי אחרונים תפשו ואמרו מ"מ ניחוש לחליפין שהחליף עם אחר או לגזילה ששללוהו והציגוהו ערום והשוללים מכרו לאחר ואותו אחר נהרג והנה בנדון דידן היינו צריכים לומר שהשוללים מכרו הבגדים לאחר אשר אירע שאחר שנהרג ושהה נתהפכו צורתו ממש לצורתו של הראשון בעל המלבושים ההמה וגם הי' לו אותן הסי' ממש בגופו וזה הוה כמו נפילה דחד ולנפילה דחד לא חיישי' וכל מ"ש לא הארכתי להביא ראיות כי לפע"ד אין צורך והדברים מבוארים ע"כ אחרי שכבר יצאה בהיתר הנני מן המסכימים ומצרף עמו עוד שני אנשים שיהי' ב"ד של שלשה וישמע עוד הפעם דברי העדים בב"ד ויתיר האשה ולימטינא שיבוא מהאי כשורא דאע"ג דעל כל אחד מהנ"ל אין נראה לסמוך מ"מ בצירופים יחד יש די היתר לע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:20)

**ונאמר**עד"ז הא לר"ת סמכי' אט"ע כשאינו חבול בפניו אפי' אחר כמה ימים וכ' הרב"ש דחזי לאצטרופי עכ"פ במי שאין אנו יודעים אם הוא תוך ג' או אחר ג' לסמוך אהרוב המקילים ומוקמי' אחזקת חי' דהשתא מת וה"ל בתוך ג"י ואפי' להחולקים מ"מ הא איכא הראב"ן והסכים המ"ב ולא נמצא חולק עליהם דשלג וכפור ה"ל כמים ועדיף מיני' ואפשר דאפי' היכא דאיכא מכה לא מרזי שלג וכפור ומכ"ש הכא דליכא מכה בפניו כלל רק בראשו ואפי' להסוברים דשום מכה בגוף מרזי ומחליף הכרת הפנים ונימא נמי דשלג מרזי כמו מים מ"מ הא איכא סימנים מצוצמם אע"ג דשומא לא הוי סי' מובהק מ"מ הצמצום הוי סי' לכמה פוסקים ומכ"ש דבוהק תחת הקדקד אפשר דהוי סי' מובהק ולהחולקי' נמי דס"ל דצמצום לא מהני או אפשר דזה לא הוה צמצום ממש מ"מ הא למהר"ל מפראג סי' אמצעים בגופו עם סי' מובהק בכליו או ט"ע בכליו מהני ממ"נ אי סי' דאורי' מותרת מכח סי' ואי לאו דאורי' לא חיישי' לשאלה ואפי' להב"ש דפליג ונקט חומרי דתרתי לישנ' דסי' לאו דאורי' וגם חיישי' לשאלה מ"מ היינו לשאלה קצת מכליו דחששא דשכיחא הוא והוזכרה בש"ס אך לכל כליו לא שייך שאלה שהוצג ערום וליכא רק חשש שוללים דלא שכיחא ולא הוזכר בהדי' בש"ס אפשר דמודה הב"ש דנוכל לסמוך עם צירוף סי' שאינם מובהקים ועוד אפשר שהם מובהקים מכח הצמצום כנ"ל ומצרף לזה דהוה כמו נפילה דיחיד דנימא דהוחלפו כליו של זה עם זה שנהרג ונשתנה פניו וצורתו לצורתו של כ' ארא הנאבד ולזה לא חיישי' ומצורף לזה שהי' מונח בשלג שאפשר שלא נשתנה כלל ואפשר שהוא עדיין תוך ג"י להריגתו וגם אינו חבול בפניו ע"כ נראה דראוי לסמוך אהמתירים האשה יטל אשת כ' ארא ב"ר וואלף בק"ק גיסונג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:130:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:130:21)

**וכל**זה אם כבר יצאה בהיתר ואני כהדין גרמיזא הבא באחרונה ולעשות סניף בעלמא כמשמע מתוך כתבו אמנם לסמוך על דידי אע"ג שכפי הנראה לי ההיתר פשוט ע"ד הנ"ל מ"מ הכל כתבתי מסברת חוץ מבלי עיון בשום ספר ע"כ אין ראוי לסמוך עלי לחוד בענין זה או יעוררני עוד הפעם ואקח מועד מועדים אי"ה לשנות פרק זה ולברר כל הדברים כשמלה כיד ה' הטובה ואז יאוחר הדבר עד אחר חג הפסח אי"ה כי כעת רבו הטרדות אבל כמדומה אינו צריך לזה ולהיותי מאד טרוד הקצרתי הפעם במקומות שהיה ראוי להאריך ואסיים בברכה. פ"ב יום ה' אדר"ח אדר תקס"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:1)

העתק השאלה מהחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:2)

**מי**כמוהו מורה, שר התורה, הנאזר בגבורה, ה"ה ידיד ה' המאה"ג הגאון המפורסם בתורה ובחסידות. וכל מעלות ומדות ידידות וחמודות, נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה משה נרו יאיר לעד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:3)

**ראיתי**אחד קדוש מדבר בעל תשו' חות יאיר בסי' ע"א שמעולם לא נזדקק להיתר עגונה אפי' להיותו סניף לב"ד ומה יענה אנוש כמוני נבער מדעת וחלילה לי להכניס עצמי בדבר העגונה שאירע פה קהילתינו רק באתי כתלמיד השואל כענין לדעת מה יעשה בישראל עפ"י התורה אשר יורנו רבותי ה' עליהם יחיו והעולה על גביהם הוא ניהו מר הה"ג נרו אשר אליו אני נושא נפשי לרוות צמאוני ולהראני נפלאות מתורת משה אמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:4)

**מעשה**שהי' כך הי' זה קרוב לשנתי' ימים הלך מכאן איש אחד שמו ארי' ליב עם בן חורגו הנער אנשל עם סחורה לגליל הנקרא ווינד"ש סמוך לכאן וכל מהלכו בסחורה הי' תמיד באותו גליל וכפי דבורו לאשתו וב"ב הי' לו לחזור אחר ב' או ג' שבועות ולא חזר וכאשר שהה מלבוא איזה שבועות יצא קול המון שנהרגו שמה והקול הזה הי' עפ"י אומדנא של כל העולם כי לא נמצא שום סיבה אחרת לתלות בו העדר חזרתו ואותו הגליל מפורסם ומוחזק כי רובם גנבי' ורוצחים מאז מעולם וכבר הי' מעשה שרצו להרוג אה כ' ארי' ליב הנ"ל באמרם שהוא קנה גניבותם תמיד ופעם א' נפל קטטה ביניהם והי' בסכנה שרצו להורגו גם נכרי אחד משם אמר לשני יהודים מכאן שהוא יודע מי הם הרוצחים אלא שהם חייבי' לו חמשים זהו' ובאם יכנסו היהודי' בערבות לשלם לו חובו אז יגלה הדבר ובהמשך הענין קצת מת אותו נכרי וכ"כ הרבה נכרים אמרו דברים כאלה (אבל הי' שלא במסל"ת) גם איזה שבועות אח"ז מצאו באותו גליל ראש אחד לא ניכר צורתו כי נאכל בשרו ובא ליד כומר א' והוא מסרו ליהודים מכאן כי אמר בל"ס שהוא אחד מההרוגי' הנ"ל והכירו בטיכל שבצווארו שהי' של הנער הנ"ל גם מצאו שם מושלך ביער בגד אחד של כ' ארי' ליב הנ"ל גם שק של סחורה שלו והנה הלכו מנהיגי העיר אל הקומידאט לבקש שיחקרו על הדבר לגלות הרוצחים וגם להוציא הממון כי הי' ביד הנ"ל סחורה ומעות לערך ה' מאות זהו' וכן עשו בתוקף ותפסו הרבה מאותו הגליל אבל עמדו בנסיון ולא הודו ונפטרו והנה זה איזה שבועות שלח פקיד אחד מכפר סעמינג אגרת לכאן שיבוא איש א' חכם לשם כי תפס גנב א' והוא מקוה שעל ידו יתגלה כל דבר הרציחה הנ"ל והוא יגיד ליהודי שיבוא לשם כדת מה לעשות ואל איזה שר ילך והלך לשם הקצין ה' שמואל ב"ה אברהם מכאן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:5)

וזה העדות שהעיד לפנינו ה' שמואל הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:6)

**כד**הווינא במותב תלתא בי דינא כחדא ואחרי האיום ככל משפטי העדות זה לשונו: איך וואר אצל הפקיד בסעמינג האט ער מיר ערצעהלט דאס שם תפוס איזט איין ערל גנב אונד וויא ער איהם עקסאמינירט האט אויף דערזעלביגע גניבה דאס ער דאריבר תפוס גיווארדן איזט האט ער מודה גוועזן אהני עינוי אויף אללע זיינע גניבות מכל ימיו, זא האט איהם דר פקוד גפראגט אב ער ניכט איין ידיעה האט פון דיא צווייא גיסינגער יהודים דיא דרשלאגן זיין גווארדן, זא האט ער משיב גוועזן ער וואר איין מאהל אין ווירטסהויז גזעסין מיט נאך איין ערל (שמו נשכח מהעד) זא האט זיך דעריעניגר ערל גלאסט איין זיידל יין איינשענקן זוא זאג איך צו איהם ווארום לוזט דוא דיר נור איין זיידל איינשענקן זוא האט ער משיב גוועזן וואן איך זוא פיעל געלד העט וויא מיין שוואגר פון מאטיאש שאפצע קענטי איך מעהר טרינקן זא האב איך איהם גפראגט וואו האט דען דיין שוואגר זוא פיעל געלד גנומן האט ער משיב גוועזן פון דיא צווייא גיסינגער יהודי' דיא ער דערשלאגן האט אונד איהר געלד גנומן אונד איך האב ניקס מעהר בקומן זונדרן איין פאהר טיכליך דאס איך שווייגן זאלל גם האט ער דערצעהלט דאס זיא זיא מתחלה בייא דיא טהיר איין גגראבן הבן ווייל זיא אבר קיין רוא בייא דער נאכט גהאט הבן זוא הבן זיא זיא אויף גגראבן אונד אין גוזמענר מיהל וואסר הריין גווארפן. כ"ז ספר לי הפקיד אח"כ הלכתי בעצמי אל הגנב הנ"ל למקום תפיסתו אונד הב איהם גפראגט ווארום ער תפוס איזט האט ער מיר גזאגט זיין גניבה גם שאר גניבות זא זאג איך צו איהם דוא האסט גוויס איין ידיעה פון דיא צווייא גהרגנתי גיסינגער יהודים זא האט ער מיר אויך דרציהלט נעהמליך כדברים הנ"ל אח"ז תפס הפקיד לנכרים הנ"ל שאמר עליהם הגנב כנ"ל ועמדו בנסיון ולא הודו והכחישו כל דברי הגנב הנ"ל בפניו והפקיד לא יכול לגמור דינא דען ער איזט איהר גרונד הערר ניכט עד שבא המושל שלהם ג"כ לשם נפטרו עכ"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:7)

**והנה**הי' קשה עלי מאוד לעת כזאת לעיין כלל וכלל במילתא רבתא דא מחמת שאינני בקו הבריאה כי ה' חפץ דכאי החלי בקדחת ל"ע לכן עכבתי איזה שבועות אך מפני שראיתי שהאשה לאה אשת הנ"ל רדופה להנשא ויש לחוש לקלקול חלילה אמרתי אפנה ואשנה פרק זה ויהי' מה אף שאין דעתי צלולה הלא מראש כזאת הודעתיו כי חס לי להרים ידי בנדון זה דרך הוראה רק להציע דברי לפני רבותי ועל ראשם הה"ג נרו הנה הוא יורה וידין בדבר זה כרוחב לבו בחריפות ובקיאות כיד ה' הטובה עלי וכמה יארכו עלי הימים עד עת בא דברו כדבש לפי ובאורו אלך אור וה' ירחיב גבולו ורב חילו יגדל כסאו וכסא תורתו כחפצו וכחפץ אה"נ המבקש תורה מפיו. גיסינג יום א' ב' דר"ח תמוז תקס"ז לפ"ק. הק' טובי' במו"ה לאזי כ"ץ זלה"ה הכ"מ חונה פה ק"ק הנ"ל יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:8)

**תשובה.**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:9)

**לבוא**אל תוכן הענין נאריך קצת בש"ס ופוסקי' ומזה נבוא אל ענין נדון דידן כיד ה' הטובה והוא ית"ש יעזרני ע"ד כבוד שמו הגדול שלא נכשל בדבר הלכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:10)

**גרסי'**ביבמות קכ"א ע"ב ר"י בן בבא אומר בישראל אף על פי שהוא מתכוון ובנכרי אם הי' מתכוון אין עדותו עדות ואיפלגי בגמ' ר"י אמר שמואל וריש לקיש ס"ל לא שנו אלא שנתכוון להתיר אבל להעיד עדותו עדות ור' יוחנן פליג דאפי' להעיד נמי אין עדותו עדות וקאמר עלה אלא מתני' דקתני ובנכרי אם הי' מתכוין אין עדותו עדות היכי משכחת לי' במסל"ת כי ההיא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חיוואי מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי ואנסבה ר"י לדביתהי וכו' וס"ל להר"ן בתשובה דאין עכו"ם מסל"ת מהימן אלא באומר דברי' לפניו או לאחריו מקושר עם מת פלוני דקאמר והוא מפרש מאן איכא בי חיואי בלשון קובל ומקונן מי נשאר עתה בבית חיואי שהרי שכיב חיואי אבל אם אומר סתם מת פלוני שנראה שמכוון להודיעונו כן לא מקרי מסל"ת ויש שלמדו כן גם מלשון הרמב"ם פי"ג מגירושי' אבל הריב"ש וסייעתו פליגי וס"ל דכל שאומר בלי כוונה להתיר ולהעיד ובלי שאלה אעפ"י שמכוון להודיעונו מיתתו של פלוני מהימן וכן מודה פירש"י מאן איכא בי חיואי מי מאנשי ביתו של בית חיואי שישמע דברי דשכיב חיואי עכ"ל ואפ"ה התירו אשתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:11)

**והריב"ש**ז"ל מייתי ראי' מהא דתנן שם קכ"ב ע"א מעשה בא' שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני מת והלכו ולא מצאו אדם שם והשיאו את אשתו ופריך הש"ס ודלמא צרה הואי פירש"י שבאה לקלקלה ומשני תנא דבי ר"י בשעת הסכנה כותבין ונותני' אעפ"י שאין מכירין והשתא אי ס"ד דלא מקרי מסל"ת אלא במקשר דברי' אחרי' א"כ לפריך נמי ודלמא גוי הוא אע"כ אפי' אי הוה גוי הוה מהימן בכי האי גוני ודלא כהר"ן והקשה הגאון מהו' העשיל ז"ל מה יענה הריב"ש בגטין ס"ו במי שהי' מושלך לבור ואמר מי שישמע קולו יכתוב ויתן גט לאשתו כותבי' ונותני' ופריך נמי דלמא צרה הוא ומשני כי הכא ואמאי לא פריך התם ודלמא נכרי הוא ולפע"ד לק"מ דהרי כ' נימוקי יוסף שלהי מס' יבמות דגוי מסל"ת דמהימן לאו מתורת עדות מהימן דאין עדות לגוי אלא משום דקמו רבנן במילתי' דקושטא קאמר והשתא בא הריב"ש ז"ל להוכיח דע"כ כי אמר כמכוון להודיעונו מיתתו של פלוני נמי אמרינן דקושטא קאמר והטעם משום דכל שאומר בלא שאלה ובלא מתכוון להעיד על איסור והיתר לא אמרי' דטרח להכשיל את ישראל במה דלא נהנה דאלת"ה ה"ל להקשות ודלמא נכרי הוא ונהי דמגיטין לא מוכח מידי דאינו מתכוון להכשיל את ישראל משום דהתם הוא מושלך לבור והולך למות אפשר בכי האי לא חשוד משו"ה פריך מצרה דאמרה תמות נפשי עם פלשתי' אבל ביבמות בעומד בראש ההר ומעיד על אחר שמת והלך לו לדרכו שפיר ניחוש שמא גוי הוא אע"כ אין גוי חשוד להכשיל כלל אפי' בכי האי וא"כ מצאנו מה שבקשנו שהרי לא רצינו להאמין לגוי מתורת עדות אלא משום דקושטי' קאמר והרי הוכחנו דגם בכי האי גוני קאמר קושטא ונוראות נפלאתי על דברי בית שמואל סקל"ח ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:12)

**מיהו**נ"ל דיש להליץ בעד הר"ן ולומר דס"ל להר"ן דכשם שאין הנכרי חשוד להכשיל אם אינו נהנה מהמכשול כדקי"ל בי"ד ה"ה וכ"ש שאין דרכו להטיב אם לא יצפה תשלום שכר וכה"ג והכא ע"כ באינו נהנה כלום בעדותו קיימי' דאל"ה חיישי' לשקר והשתא אם הגוי עומד לפנינו ואומר מת פלוני בלי שום קשר דברים לפניו ולאחריו באופן שמראין הדברים שבא רק להודיענו דבר זה א"כ מנ"ל שבא להודיענו לטובתינו דלמא בא להכשיל ולקלקל שהרי שני העניני' הם נגד חזקתו של גוי ומשו"ה לא מהימן וכל זה דוקא כשעומד לפנינו ואומר מת פלוני אבל בעומד בראש ההר לא הו"מ להקשות דלמא גוי הוא דמה"ת לומר שגוי יעשה כן שהרי אין דרכו לא להרע ולא להטיב מבלי שיהנה מזה ונסתלק תלונת הריב"ש באופן שלפע"ד ראי' זו אינה מכרעת להריב"ש כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:13)

**וכ'**היש"ש פט"ז דיבמות סי' ט"ז דאע"ג דכ' הרב"י דחכמי סאלוניקי העלו בכנופי' הלכה כהריב"ש אלו בא מעשה לפניו והי' עמו כנופי' של חכמי' המסכימי' להתיר לא הי' מוחה בידם אבל הוא לא הי' מסכי' משו' דלשון הש"ס מורה כהר"ן דפריך אלא היכי משכחת לי' ומשני במסל"ת כי הא דמאן איכא בי חיואי ואי ס"ד בכל ענין מהימן א"כ מה קושיי' היכי משכחת לי' ומאי משני כי האי דחיואי הא איכא גוני טובא אע"כ פשיטא להש"ס דלא מקרי אין מתכוון להעיד אפי' באומר סתם מת פלוני ולא אשכח אלא כגוני דחיואי אלו דבריו ז"ל ומטיבותי' דמר קאמינא אדרבא הא צע"ג מנ"ל כך להמקשן הא חזינא דפ"ה זקנים כולם הוה ס"ל דקושטא קאמר אפי' במכוון להעיד והשתא נהי דלא קי"ל הכי מ"מ מהיכי פשיטא לי' דאפי' באומר סתם מת פלוני נמי לא מהימן ותו יל"ד לשון הש"ס אלא מתני' דקתני ובנכרי וכו' וכוונת המקשן הוא על הדיוק הא בלא מתכוון עדותו עדות היכי משכחת א"כ למה מייתי מתני' כלל והכי הל"ל אלא נכרי דמהימן היכי משכחת לי' אע"כ כהריב"ש וסוגיין הכי אזלי דמאן דמקיל דנתכוון להעיד מועיל היינו משו' לשון מתני' קשיתי' בנכרי אם מתכוון אין עדותו עדות ה"ל למימר לא מהימן דנידוק מני' אם אינו מתכוון מהימן אבל השתא נידוק הא לא מתכוון עדותו עדות ואי ס"ד מסל"ת ממש בעי' מאי שייך לשון עדות אע"כ מתכוון להעיד מועיל ועל זה פליג ר' יוחנן וס"ל דאינו מועיל ומשו"ה הדר ופריך ואלא לשון המשנה דאין עדותו עדות היכי משכחת לי' ומשני באותו מסל"ת שהוא כעין הני עובדא שאינו אומר שום דבר מקושר לפניו ולאחריו אלא בא כשואל מאן הוא מבני ביתו של חיואי כי באתי להודיעם שמת חיואי והרי זה כמעיד ומהימן כיון שלא בא להעיד בב"ד וגם לא הזכיר אשה בדבריו מ"מ מבואר מפשטיות הסוגי' כהריב"ש לפע"ד ובהסכמת רוב הפוסקי' ככולם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:14)

**ובירושלמי**פליגי דלר' יוחנן כל שמזכירי' לו אשה אפי' בלא שאלה לא מקרי תו מסל"ת ולר"ל בשאלה מיהת נפיק לי' מידי מסל"ת ושם סוף פרקי' מקשה אמתני' דפונדקית דאמרה איה חבירינו והי' ע"י שאלה ומשני ב' תי' א' עשאוהו כמסל"ת וזה התי' מרומז בתוס' שלהי מס' ורצונו לומר כתי' הש"ס דכיון דבכי' תחלה ה"ל כמו מסל"ת ועוד תי' אחר עשאוה כחיה שנאמנות לאלתר כלומר כחי' דפ' עשרה יוחסין שנאמנות על הולד לאלתר כל זמן שהוא תחת ידה ה"נ הואיל והוציאה להם כלי תשמישו מקלו ותרמילו וס"ת והם הניחוהו בידה בחליו והראת להם קברו וכל כי האי ה"ל רגלים לדבר (כאן חסר קצת):


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:15)

**והנלע"ד**לפום ריהטא דש"ס דילן סוף פרקין דבין לר"ע ובין לרבנן דמסל"ת עדיף מעדות אשה שהרי לר"ע פונדקית מהימנית ולא כהנית ובהא פליגי רבנן סברי דעובדא דפונדקית לא הוה מסל"ת מעלי' אלא או מטעם שעשאוה כמסל"ת הואיל ובכי' תחלה אבל מ"מ מסל"ת מעלי' לא הוה וכי האי גוני גריעא מכהנת ולהך סברא לית להו לרבנן שום מעליותא במה שהוציאה להם מקלו ותרמילו וא"נ בהיפוך דהתחלה לבכות אינה מעלות ולא מורידות רק במה שהוציאה מקלו תאומן וכל אלו גריעה מכהנת ומשו"ה ילפי ק"ו כהנת מפונדקית ור"ע ס"ל לצרף תרווי' הואיל והתחילו לבכות וגם הוציאה מקלו ותרמילו ה"ל מסל"ת גמור ועדיף מכהנת ומשו"ה נאמנת אע"ג דכהנת אינה נאמנות ואמוראי דירושלמי אליבא דרבנן הוא דפליגי אבל ר"ע בודאי אית לי' צירוף שניהם ומיהו בש"ס דילן משמע דס"ל דלרבנן מטעם מסל"ת לחוד מהימנית משום שהתחילה לבכות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:16)

**ומזה**יליף בתה"ד סי' רל"ט דגוי מסל"ת מפי גוי מסל"ת מהימן מק"ו דכהנת דהרי אשה מפי אשה מהימן וכן פסק הר"ן בתשובה זולת הריב"ש דחולק ודיע' זו מייתי לי' גם מהרי"ק שרש קכ"א אלא שמוסיף בה דברי' תמוהי' לא יכולתי להולמם ע"כ אעתיק תוכן דבריו שכ' וכי תימא אדרבא נילף מרבנן דלדדהו מסל"ת גריעא מכהנת ונימא בכהנת הא דמועיל עד מפי עד ולא במסל"ת דז"א דבהא לא פליגי דלכ"ע מסל"ת עדיף אלא לרבנן לא הות הפונדקי' מסל"ת ולר"ע הוות מסל"ת כמשמע מלשון רש"י ולכ"ע מסל"ת עדיף תו כ' וכ"ת שאני הך מסל"ת הואיל והוציאה גם מקלו ותרמילו זה א"א שהרי הרי"ף מוכיח מכאן דכל שהתחיל הגוי להסיח ל"ת מצינן לגלויי הדבר מני' שפיר כי הכא דבכי' והדר שאלוהו איה חבירינו ואי ס"ד דמקלו ותרמילו מועילין דלמא שאני הכא שהי' גם מקלו ותרמילו אע"כ ס"ל להרי"ף דהנהו לא מעלי' ולא מורידי' דהרי חיישי' לשאלה וכה"ג וכן קברו אפשר דמשקרת ועוד ראי' ממרדכי דלבתר דמייתי דברי הרי"ף הנ"ל מקשה אמתני' ל"ל וקברתיו הא בכל מסל"ת לא בעי' וקברתי' לדעתו ותי' קבלה הי' בידם שכך הי' מעשה ומאי קושיין דלמא שאני הכא שהי' ע"י שאלה איה חבירינו ומשו"ה בעי' וקברתי' כי היכי דבעי' מקלו ותרמילו אע"כ פשיטא להמרדכי אי לאו דמהימנת במסל"ת לחוד לא הי' ר"ע מאמינה ע"י כל הני ומשו"ה הקדים המרדכי לאתויי' הרי"ף הנ"ל להוכיח מהרי"ף דהני לא מעלי' ולא מורידי' ע"כ תוכן דברי מהרי"ק ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:17)

**ומאוד**דבריו תמוהים דבתחלה אמר דלמא לרבנן דגריעי מכהנת לא יאומן מסל"ת מפי מסל"ת ועל זה תי' דבמסל"ת מודו רבנן אלא דהם לא מיחשבי פונדקי' למסל"ת הנה ע"כ אין כוונתו דלא הי' מסל"ת כלל דא"כ אמאי תאומן כמ"ש תוס' אע"כ הכי קאמר לרבנן לא הוות פונדקי' מסל"ת מעלי' משום ששאלו אי' חבירינו ומשו"ה גריעי מכהנת ומסל"ת כי האי באמת אפשר דאין עד מפי עד מהימן אבל מדר"ע נשמע דע"י צירוף מקלו ותרמילו משווי לי' מסל"ת מעלי' וחזינן דבהא לכ"ע עדיפא מכהנת ש"מ דמסל"ת מעלי' מועיל מפי מסל"ת אחר נמצא לפ"ז כבר תבר לגזיזי' עכ"פ והודה במקצת דמסל"ת גרועה דהיינו שהתחיל הגוי וחזרנו ושאלנו (כאן חסר קצת):


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:18)

**וחזר**והקשה וכ"ת שאני הכא שהוציאה מקלו ותרמילו הנה ע"כ צ"ל כוונתו כך דלמא לעולם אפי' מסל"ת גמור שהתחיל הגוי לגמרי נמי גרע מכהנת ור"ע דמודה בפונדקת משום דמקלו ותרמילו משווי' לי' עדיף ממסל"ת דעלמא כך צ"ל כוונת קושייתו וא"כ איך מתרץ זה מדהוכיח הרי"ף מהכא דבכיא ש"מ היכי דמתחיל הגוי להסיח ל"ת יכולי' לשאול ולחקור לגלויי מלתא ומנ"ל להרי"ף דלמא שאני הכא שהוציאה מקלו אע"כ זה לא מעלה ומוריד כלל תימה רבתי וכי יכחיש דלר"ע בעי' דוקא צירוף מקלו והרי"ף הוכיח לרבנן דלא מצרפי מקלו כלל לפום ש"ס דילן דס"ל כהך מ"ד בירושלמי וכפשטא דמתני' שפיר הוכיח הרי"ף דכל שהתחיל הגוי אע"ג דשיילי' מני' אח"כ לגלויי מילתא לא נפיק מיהת מידי מסל"ת גרוע אבל לר"ע דמצרף מקלו אפשר דאפי' מסל"ת גמור נמי גרע מכהנת וצירוף מקלו הא דעביד לי' מעליותא כל כך וא"כ נפל פותא בבירא דהא במסל"ת גרוע דמועיל לרבנן אמרי אינהי גופי' דגרע מכהנת ומסל"ת מעלי' נמי לא אשכחן דלא גרע מכהנת אלא מדר"ע ואולי הוא ע"י צירוף קאמר כמו שאמר בוכ"ת דילי' ולא מוכח מידי ואפשר שזהו דעת הריב"ש דפליג אמסל"ת מפי מסל"ת ולא חייש לק"ו הנ"ל השתא כהנת מפי כהנת מהימני' מכ"ש מסל"ת מפי מסל"ת דאפשר דס"ל כהוכ"ת הנ"ל ודחיותו לית לי' מפני הטעם שכתבתי גם מ"ש אהמרדכי הוא שלא בדקדוק דלמא כי היכא דצריך מקלו ותרמילו ה"נ צריך וקברתיו תמי' המרדכי קאי לרבנן דמתני' דלית להו מקלו ואית להו וקברתי' מיהו הך מילתא יציבא בהמשך דברי המרדכי דאלולי שהבי' הרי"ף הומ"ל דבמסל"ת גרוע כי האי בעי' וקברתיו לכן מייתי הרי"ף שאינו מחלק וק"ל אבל סוף דברי מהרי"ק תמוהי' ודבר זה דמסל"ת מפי מסל"ת הי בידינו ושדינא בי' נרגא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:19)

**איברא**אנא חלם אנא מפשר בעזה"י דעכ"פ הדין דין אמת אב"א גמרא דלא מיבעי במסל"ת מעלי' דלית מאן דחש לוכ"ת דמהרי"ק הנ"ל למימר דמקלו עביד לי' טב ממסל"ת דעלמא דאין לנו אלא דברי הש"ס דאמר מסל"ת הוות ור"ל דהך מקלו משויי' לי' מסל"ת מעלי' ובהך סברא לחוד הוה עדיף מכהנת וא"כ מוכח דמסל"ת מפי מסל"ת מהימן מק"ו ואלא במסל"ת גרוע נמי הא רבנן ילפי כהנת בק"ו מפונדקית דהוה מסל"ת גרוע ואי ס"ד דבמסל"ת גרוע מפי מסל"ת לא מהימנית פונדקי' א"כ כהנת דאתי' מינה היכי תאומן דיו לבא מן הדין להיות כנדון אע"כ גם מסל"ת גרוע מהימן לרבנן במפי מסל"ת אחר וזה ברור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:20)

**ואב"א**סברא דדוקא המכוון להעיד שנאמנותו הוא רק מגז"ה בלי טעם דלא כמשמע לשון הרמב"ם קצת ספ"ז מיסודי התורה על זה אמרה התורה על פיהם ולא עפ"י מתורגמן היינו עד מפי עד אבל כל שאנו מאמיני' לו במסל"ת שאין כאן תורת עדות רק שידענו דקושטא קאמר מה לי אם יאמר שראה כן בעצמו או מפי עד אחר וכיון דאפי' מסל"ת גרוע נמי קמו בי' רבנן דקושטא קאמר דין הוא שיאומן מפי מסל"ת אחר והדר מסברא ילפי רבנן דכהנת המכוונת להעיד לא גריעי בנאמנות דידה מפונדקי' המסל"ת גרוע ובדין הוא שנאמין לה ג"כ אשה מפי אשה והדברים ברורי' לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:21)

**עוד**כ' במהרי"ק שם דאעפ"י שחפשו אחר אדם וע"י המחפשי' בא הגוי ואמר מת פלוני מ"מ לא נפיק מידי מסל"ת וראי' מב"ק קי"ד ע"ב גבי נחיל של דבורי' שאמר כגון שהי' הבעלים מרדפי' אחריהם ואלו מסיחי' לפי תומן מכאן יצא נחיל זה הרי אעפ"י שהבעלי' מרדפי' אחר נחיל מ"מ לא נפקי מדין מסל"ת והנה ע"כ א"א לפרש כפשוטו דס"ל דהא קמ"ל הש"ס התם אעפ"י שהי' מרדפי' ומחפשי' מ"מ מהימני נשי' וקטני' לפי תומן דזהו אינו מדרך הש"ס דהמקשה הקשה מ"ט יאומנו נשים וקטני' ודי לו לתרץ דמתני' מיירי לפי תומם ומה הי' לו למתרץ להוסיף על המבוכה ולומר שמיירי במחפש אבל ע"כ הפי' כמ"ש רש"י שם דס"ל להמתרץ דגם מסל"ת לא יספיק אלא בשהי' גם הבעלי' מרדפי' ואלו באו והסיחו לתומן וה"ל נמי רגלים לדבר והך בעלים מרדפי' מעליותא הוא ולא גריעותא ונ"ל דמ"מ מוכיח המהרי"ק דהחיפוש אינו מגרע דא"כ איך נאמין התם במסל"ת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:22)

**אבל**הא קשי' לי מאי פריך הש"ס התם ארב אשי שאמר אין מסל"ת נאמן אלא בעדות אשה לבד והרי נחיל של דבורי' והרי בנחיל בעי' נמי רגלי' לדבר ואח"כ מצאתי שהרגישו בזה יש"ש סי' כ"ח והת"ח והיש"ש תי' דלא בעי' מרדפי' רק שנדע שלא נתייאשו הבעלים והת"ח כ' דלהכי בעי' מרדפי' דאל"ה הוה רגלים לדבר בהיפוך מדלא רדפו ש"מ שאינו שלהם ודבריהם צ"ע אה"נ דצריך מרדפי' מטעמי' הנ"ל מ"מ כיון שמרדפי' ה"ל נמי רגלי' לדבר ומאי הקשה המקשה אדרב אשי ולא מצאתי יישוב לק' זו אם לא שאומר בהיפוך ממהרי"ק הנ"ל דפשיטא לי' להש"ס דמסל"ת ע"י חפוש לא הוה מסל"ת מעלי' והכא נהי דבלא מרדפי' א"א מטעמי' הנ"ל מ"מ השתא דמוקי לי' במרדפי' מה שהרווחנו ע"י הרדיפה דה"ל רגלי' לדבר חזרנו והפסדנו ע"י החפוש שנעשה מסל"ת גרוע ודומה לפונדקי' לר"ע דס"ל דע"י צירוף רגלים לדבר דמקלו ותרמילו נעשה מסל"ת גמור הה"נ אי לאו הרגלי' לדבר לא הוה מסל"ת כלל כיון שחפשו אחריו אלא כיון שהיא גופי' עושה רגלים לדבר מועיל מסל"ת ואם כן הקשה הש"ס שפיר לר"א והרי נחיל של דבורי' ומוכח דבעלמא לא מועיל מסל"ת בכי האי גוני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:23)

**אמנם**בתשו' מיימוני לס' משפטי' סי' ט' כ' וז"ל ושנסתפקת מאחר שהקרובי' הוציאו קול בכל העיירות שמסביב דדמי קצת לאי' חבירינו לא דמי דהתם שיילי' לי' בהדי' אבל הכא מקרי שפיר מסל"ת אע"ג שמחפשי' אותו דאל"כ היכי מהימנינן לשום גוי מסל"ת באשה שהלך בעלה למ"ה נימא דלמא משקר ולפי שיודע שהלך בעלה למ"ה וא"א לה להנשא עד שיעידו לה שמת אומר כן כדי לקלקלה ודאי לא פלוג רבנן וכו' והיא תשו' מהר"ם מר"ב והנה לכאורה אין הדמיון עולה יפה דודאי יש לחלק בין יצא הקול כבר שמת ומחפשים אחריו למי שהלך למ"ה ולא יצא עליו קול כלל וכמ"ש ב"ש סק"מ ודבריו מוכרחי' מהש"ס גבי קומנטריסי' מהקו' שהקשה בחלקת מחוקק סקכ"ח וק"ל וצ"ל דמהר"מ ז"ל הכי קאמר מאיזה טעם לא חשו חז"ל נמי להך חששא שיבוא לקלקלה במזיד בהלך למ"ה וע"כ משום שאינו נחשד בכך שיקלקלה שאין הגוי מתעורר לכך וא"כ אותו הטעם בעצמו שייך נמי לומר במחפשי' כל שלא שאלוהו לו בעצמו שהוזקק להשיב אז י"ל אשר פיהם דבר שוא אבל כל שלא נזקק לדבר והוא מעורר בעצמו להרע או להטיב (כאן חסר):


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:24
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:24](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:24)

**והנה**בגוי שהגיד ע"י שאלה לגוי ס"ל להר"ן דלא הוה מסל"ת ובתה"ד סי' רל"ט ס"ל דוקא בישראל השואל לא מהני אבל בגוי מהני והיש"ש כ' על זה פט"ז דיבמו' סי' י"ט וז"ל לא נהירא לי כלל מאחר שהגוי מן הסתם מוחזקי' לשקרני' אשר פיהם וגו' א"כ לא מחזקי' להו בחזקת כשרות כל היכי שמשיבי' דבר לשואליהן אם לא מעצמן וכן נמצא בתשו' הר"ן וכן עיקור ועיי' בתשו' הריב"ש עכ"ל והמשאת בנימין סי' ק"ה כ' על דברי תה"ד הנ"ל וז"ל ודי לנו בקולא זו שהקיל הרב בנכרי השואל היכא דליכא נפקותא בנכרי השואל מה שלא נמצא קולא זו בכל התלמוד ובכל פסקי הגאונים וכדאי הוא הרב לסמוך עליו בזה אבל הבו דלא לוסיף עלה להקל בנכרי השואל דאית לי' נפקותא בדבר דהא תלמודא סתמא קאמר דבעי' מסל"ת ולא חילקו בין ישראל השואל לנכרי השואל עכ"ל והרב ב"ש סקמ"ח משמע דאפי' אם נקל בכל אופן אבל עכ"פ בשופט השואל הו"ל כמתכוון להעיד ממש ובמהרי"ק הנ"ל נמי כשהתיר ע"י שאלת השופט יהיב טעמא משום שע"י הודאתו חייב את ראשו למלכות משמע דזולת זה לא אמנם בתה"ד משמע דאינו מחלק בכך וכן הבין ממנו הרב"י דמייתי עלה תשו' הר"ן דמיירי מחקירת השופט משמע דלתה"ד בכל גוני מהימן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:25
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:25](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:25)

**ואמרתי**אני עם לבי לתור ולדרוש מאין הרגלים לתה"ד להמציא היתר שלא נמצא בש"ס וראיתי לפע"ד שהיתר זה מבואר בגטין י"ט ע"ב ר"פ כי הוה אתי לקמי' שטרא פרסאה מקרי להו לשני כותים זה שלא בפני זה במסל"ת ומגבי בי' ממשעבדי ויל"ד טובא הא במסל"ת בעלמא כך לי אחד כשנים והכא מ"ט הקפיד אתרי תו הא ע"י שאלה הוה שיקרא לו השטר הזה ואיך יתואר מסל"ת תו קשי' הא לא מהימן מסל"ת אלא בנחיל של דבורי' דהוא ממון דרבנן כמבואר ב"ק קי"ד ע"ב הנ"ל ואיך יאומן להוציא מחזקת ממון דאורי' ובשגם שאידך טוען ברי נגד השטר ואפי' בדרבנן היכי דאתחזק איסורא לא מהימנין במסל"ת כמבואר בש"ע י"ד סס"י קל"ז ואיך האמין להם הכא ולא ראיתי מי שנתעורר בזה ולפע"ד הדבר פשוט לפמ"ש הש"ך בי"ד סי' ס"ט ס"ק מ"ג שפתיו ברור מללו דגבי קפילא שאנו שואלי' אותו בעי' שלא ידע שאיסור והיתר תלוי' בזה ואז לא יזיק השאלה משא"כ היכי שיודע שאו"ה תלוי בזה בעי' שיאמר כן מעצמו ושני האופני' נקראי' מסל"ת עוד כ' סי' צ"ח ס"ק ב' דאפי' למ"ד טע"כ דאוריי' או בבב"ח לכ"ע מהני קפילא במסל"ת משום דמרתת הואיל ואיכא למיקם עלה דמילתא והנה בשטרי פרסאה אע"ג דהוה ממון דאורי' מ"מ הואיל ומרתת שיראה השטר לחברו ג"כ מהימן בלפ"ת ומ"מ הואיל וא"א בלי שאלה ונהי דלא דמי ליודע שאיסור והיתר תלוי' בזה שהרי אינו יודע על מה אנו מקפידי' ומה אנו רוצים שיקרא מן הכתב מ"מ מסל"ת ממש נמי לא הוה דעכ"פ יודע שיש לנו שום קפידא בזה ואפשר שיקלקל דבר א' בקריאתו ע"כ מקרינן גם להשני לפי תומו ומסתמא לא יזדמן במקרה שיכוונו שניהם למכשול א' ואע"ג דהוה ע"י שאלה מ"מ כיון שאינו יודע על מה היתה ההקפדה מקרי מסל"ת והואיל דעביד' לאגלויי מועיל אפי' בדאורי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:26
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:26](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:26)

**והנה**לפ"ז בעדות נשים דפשיטא להש"ס דע"י שאלה לא מקרי מסל"ת לאו משום חומר' דהרי הוכחנו אפי' בדאורי' נגד חזקת ממון מועיל היכי דעבידא לאגלויי וכל עדות אשה בנוי ע"ז שהוא עבידא לאגלויי ומתוך חומר וכו' אע"כ היינו טעמא משום דכל הגוים יודעי' שתלוי בזה דת יהדות והיתר אשתו (כאן חסר קצת) משום דכל שהי' ע"י שאלה לא הוי לפי תומו לא שהשאלה מפסיד ההסחה לפ"ת אלא הידיעה שיודע הגוי שדת ישראל תלוי בזה וא"כ כל שנשאל מגוי חברו ואפי' יהי' השואל השופט או שואלו לשום תועלת אחרת מהימן דהרי קפילא ע"כ יודע הוא שנשאל לשום תועלת והני פרסאי דרב פפא יודעי' הי' שנשאלי' לתועלת ענין ומ"מ לא חיישי' לשקורי אלא אם עושי' כן ויודעי' שהדת תלוי בזה אע"ג דבעלמא לא חשידי להכשילי היינו לעורר מעצמם להכשיל ישראל אבל כששואלי' אותו משיבי' שקרי' אבל בלא"ה לא כמוכח מהנ"ל ויש קצת פקפוק ממ"ש תה"ד עצמו בסי' ע"ט ואינו כדי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:27
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:27](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:27)

**ולפע"ד**גם הר"ן בעצמו לא יפקפק על ראי' זו אלא לטעמי' אזל דס"ל בפי' הש"ס דלא הוה מסל"ת אלא בקשור דברים אבל לא זולת א"כ ה"ה נמי להחמיר אפי' בשאלת גוי והרי קמן דהחמירו בא"א מבשארי איסורי' דבעי' דוקא קשור דברי' אבל למה דבררנו לעיל שהעיקור כהריב"ש והוכחנו כן מהש"ס דלא בעי' קשור דברי' א"כ ק"ו הוא השתא גוי שבא ואמר מאן איכא בי חיואי כי באתי להודיעו שמת חיואי שאנו רואי' כוונתו מבואר להודיע כן מ"מ לא חיישי' לשקורי מכ"ש ע"י שאלת גוי שאינו יודע שיגיע מזה שום דבר ליהודים לא כ"ש דליכא למיחש למידי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:28
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:28](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:28)

**אכתי**פש גבן לברורי בגוי מפי גוי וחזר הראשון והכחיש השני האומר משמו הנה פ' המדיר (כתובות ע"ב ע"א) גבי פלוני חכם טיהר לי את הכתם אמר בירושלמי וכולם בעדים ובשם הרמב"ן כ' הר"ן דהחכם נאמן שכך קיבל מרבותיו והרא"ש שם הסכים עם הירושלמי דלא כרמב"ן וכ"כ להדי' בשלטי גבורים דיבמות פט"ו בסוף דף מ"ח ע"ב אות קטן ד' כ' בהירושלמי דעד הראשון לא מהימן ומייתי ראי' מפ' שבועת העדות ורצונו לומר שם ל"ב ע"ב הכל מודים בעד מיתה דאמר לדידה ולא לב"ד ואי ס"ד כהרמב"ן הא העד מהימן במה שחוזר וכופר מה שהעיד לה ולפע"ד מש"ה השמיט הרמב"ם הך דעד מיתה משום הך קושי' וס"ל הך דשבועות ס"ל כהירושלמי ואיהו סמך אסוגי' דפ' המדיר דפשטא משמע בלא עדי' אלא שהחכם בעצמו כופר וכהרמב"ן ומ"מ הרא"ש פ' שבועת העדות כ' סברת הרמב"ן שכך מסתבר והקשה מאותה סוגי' ותי' נהי דעד הכופר מהימן מ"מ היא לא היתה צריכה לו כיון שכבר אמר לה מת בעליך ע"ש נמצא סתרו פסקי הרא"ש בענין זה דבפ' המדיר מסכים הולך עם הירושלמי ובשבועות כ' כקבלת הרמב"ן וקו' זו הקשה הרב ב"ש סי' קט"ו ס"ק ד' ותי' דוקא שלא להפסידה כתובתה כ' הרא"ש כהירושלמי שהוא ממון אבל לא לענין איסור וכ"כ הרב"י בי"ד סס"י קפ"ה והט"ז שם ולכאורה הדברים תמוהים הא בשבועות מוקי לי' הש"ס בתפיסא מטלטלא בכתובתה ובאנו להוציא מידה עפ"י עד הכופר ואפ"ה כ' הרא"ש דמסתבר כרמב"ן ואיך נוציא מידה והיא אומרת ברי לי שאמרת לי מת בעליך והנלע"ד להסביר הענין כך דהנה סתם ע"א דמהימן הרי הוא כשני' ועד המכחישו ה"ל כאחד במקום שנים משא"כ באומר מפי עד אחר והלה כופר לא אלים כחו כולי האי וה"ל ס"ל להרמב"ן דעד הכופר ה"ל כשנים נגד האומר משמו ומשו"ה מפסידת כתובתה על פי החכם ועל זה פליגי עליו דמה"ת להאמינו כשנים במקום שלא האמינתו תורה ודי לומר שהאשה שמהראוי שתהי' כבי תרי אבל השתא שהיא מוכחשת מפי אותו שאמרה משמו לא תהי' אלא כע"א המוכחש וב' עדים המכחישי' זא"ז סלק עדותו כמאן דליתי' (כאן חסר קצת) הכרי נשאר בטבלו והכתם שאינו עתה לפנינו יהי' כאלו מצאה כתם ונאבד קודם שנשאל לחכם עליו ולענין עוברת על דת תשאר בחזקת כשרותה ולא תפסיד כתובתה ומשום כן מוקי לי' בעדים ובעד מיתה מוקמי' לגברא אחזקת חי וממילא המטלטלין שתפסה בחזקת בעליהם הראשוני' קיימי' ומשו"ה כ' הרא"ש שם דמסתבר כרמב"ן ר"ל במ"ש שאין האומר משמו נאמן אבל במ"ש הרמב"ן שהכופר מהימן בהא לא ס"ל כוותי' וסמך עצמו על מ"ש פ' המדיר ואע"ג דהרא"ש מייתי ראיות הרמב"ן מפרק המדיר היינו שהרמב"ן מסתייעא מזה אבל הוא לא ס"ל כוותי' בהא וכמ"ש גם הב"ש וק"ל ולפ"ז הו"מ הרא"ש לשנויי דמיירי בהנך שאין להם חזקת חיים דפ' כל הגט דבכה"ג אוקי עד להדי עד ואוקי מטלטלי' בידה אלא האמת משני דאפי' בכל גוני הדין אמת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:29
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:29](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:29)

**וא"כ**י"ל שכל הפוסקי' יודו לקבלת הרמב"ן בענין זה ואפי' הש"ג נמי נראה דקאי אהתם במים שאין להם סוף או גברא חרוכא שאין להם תו חזקת חיים ואהא קאי כמבואר למעיין שם בפנים ומייתי ראי' משבועת העדות מעכ"פ איכא שום גוני שלא יכול העד לכפור והיינו עכ"פ בליכא חזקת חיים אבל במי שיש לו חזקת חיים ממש לא יחלוק שום אדם אקבלת הרמב"ן ובמ"כ של הרב"ש דלא דק במ"ש בזה סי' י"ז סקכ"ג ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:30
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:30](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:30)

**ויש**לעיין קצת בתשו' הרא"ש כלל י"ט סי' ד' במי שהחזיק כמה שנים בקרקע שקנה משמעון שהי' דר בה ואז א"ל שמעון שהוא קנאה מחמיו ועכשיו יצא עלי' ערעור שטוען שהיתה הקרקע של אבות אבותיו של המערער כ' הרא"ש אעפ"י שעכשיו כופר שמעון שלא הי' של חמיו אין אנו נזקקין לו כיון שאלו לא הי' שמעון המוכר לפנינו הי' המחזיק נאמן בזה גם עתה ששמעון בפנינו וכופר לאו כל כמיני' להפסידו וע"ש וצ"ע קצת דנוקי עד להדי עד ונוקי קרקע בחזקת מרא קמא שהוא המערער ומגו דמינך זבנתי לא שייך הכא מטעם שכ' רמב"ן בחי' ב"ב כ"ט ע"א ביישוב קו' תוס' שם ד"ה הני וכו' וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:31
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:31](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:31)

**אך**מסברא נ"ל דהיינו דוקא כשהי' זה מעיד בשם פלוני והיינו סוברים שאם נשאל לפלוני גם הוא יאמר כמו פלוני טיהר לי נהי דאין אנו צריכי' לשאלו שהאשה מהימנת מ"מ אם אירע שהחכם כופר בהא איתא למ"ש לעיל אבל אם מתחלה מיד לא עלה על דעתינו מעולם שהראשון יודה וידענו מיד שיכפור כגון שהעיד עד מיתה פלוני אמר לי שהוא הרג פלוני ואנחנו נדע מיד שלעולם לא יודה זה הראשון אם נשאר לו ואפי' שמת סתם נמי לא יאמר לנו כי ירא לנפשו כיון שהגיד לזה שהוא הי' עם הורגיו א"כ כיון שזה המגיד הי' מהימן ששמע מפלוני שהרגו וכבר הסכמנו בלבנו שזה לא יודה זה ואלו לא בא זה לפנינו מעולם היינו מתירי' האשה אע"ג שידענו שזה יכפור א"כ מה יפסיד אם יבוא ויכפור וגם בזה יש ליישב ש"ס דשבועות מיירי שהעד א"ל שהוא המית בעלה כבסוף פ"ב דיבמות דבכה"ג לא אכפת לנו בכפירתו כנ"ל ומכ"ש כשהעדי' גוי' וזה הסיח לפי תומו והכופר הסיח עפ"י שאלה דנראה פשוט דכ"ע מודים ואפי' הרמב"ן דאין הכופר מהימן ועיי' בש"ע סי' י"ז סעי' ל"ז בסופו ועיי' מרדכי סוף יבמות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:32
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:32](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:32)

**אחרי**הדברים והאמת האלו נבוא לנדון דידן בעזה"י וה' יאיר עיני בתורתו והנה צריכי' אנו לעיי' בג' דברים א' בעדות העד הראשון מנגינות שותי שכר שאמר בשם גיסו של המרצח ב' בעדות הפקיד בכתב ובעל פיו ג' בכפירת העד הראשון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:33
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:33](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:33)

**והנה**עדות הראשון שאמר שגיסו הרג ליהודים מגיסונג וקברום סמוך לפתח ביתו ונתן לו טיכליך אין לך עדות מבואר וגלוי יותר מזה שאמר לפי תומו וגם לגוי חברו וגם על עצמו וגיסו באופן שמחייב ראשו למלכות אם יודע הדבר ואמר נמי וקברתיו ובמה שאמר דיא צווייא גיסינגר יהודי' מקומם ומספרם ובידיעה דיא גיסונגער משמע הידועים שנשאו ונתנו בהם מוזרת בלבנה ולא נחסרו יהודי' מגיסונג חוץ משני אלו ולא ידענו עיר שיש בהן יהודי' סמוך לגלילות אלו שנקראת גיסינג (כאן חסר קצת) עצמו שקבל מזה מגיסו טיכליך ושיש לגיסו ממון הרבה עי"ז ושלא הי' לו מנוחה בביתו מפני קבורת היהודי' כל אלו הדברי' הם ראיות ברורות שעל אלו דברו ומפני כן לא הארכתי כלל בפרט זה כי נ"ל פשוט שאין לספק בזה כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:34
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:34](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:34)

**גם**במה שחזר וכפר כבר כתבתי לפע"ד אעפ"י שהעיקור בזה שאין האומר משמו נאמן מ"מ הכא אי נניח שהאומר משמו הי' מהימן בתחלה לא יגרע עתה הימנותי' מפני כפירתו של זה שהרי גם מאז דבר הגנב וספר לנו זה וידענו שזה הערל יכפור ולא יודה בפני השרים על עצמו לחייב ראשו למלכות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:35
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:35](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:35)

**אמנם**בעדות הפקיד צריכי' לעיין קצת הנה מ"ש במכתב שיבואו יהודי' אצלו אולי יכול לעמוד על החקירה אודת הרצחנים של היהודי' הנה כ' הזה לית בי' ממשו' וכחירגא דיומא דלא שמי' כמובן אבל מ"מ יש בו ב' תועליות א' שמזה מובן מאוד שכל כוונת הפקיד על היהודים הידועים שהי' מחפשי' אחריהם זה שנתים ימים וזה פשוט וממילא כל דבריו הבאים אח"ז כולם סובבי' על דברי האגרת הזאת וב' שיחשבו עתה דברי הפקיד אל העד כמו מסל"ת דלכאורה בלא הכתב הוה ע"י שאלה חדא מסתמא כשבא היהודי אל הפקיד שאל לו דבר מה נעשה בענין הרוצחי' ומה שמעת מהם דהכי אורחא דמלתא כמ"ש בתשו' הר"ן שהבי' הרב"י ועוד אפי' שתק היהודי עד שהתחיל הוא לספר עמו מ"מ ביאת היהודי לביתו הוא בעצמו כשואל שהרי ידע הפקיד שע"כ בא בצל קורתו אבל האגרת הוא קצת התחלה כפונדקית דבכי' אעפ"י שאינו דומה ממש דהתם הבכי' הוא סי' התחלה לסיפור מיתת חביריהם משא"כ האגרת שלא כ' בו אלא שיחקור על הרוצחי' ואולי לא מצא ולא הי' רוצחי' מעולם מ"מ ה"נ לא הי' השאלה אלא מעין האגרת אם שמע מרוצחי' אבל המיתה הוא פשוט להגוים כיון שמצאו ראש א' ובו מפה של הנער א"כ כל עסקיהם רק לגלות הרוצחי' ולהציל ממונם של יהודי' לכן הוה לכל הפחות מסל"ת גרוע כבכיה דפונדקית ומ"מ מהני בזה מסל"ת מפי מסל"ת שהרי כבר כתבתי והוכחתי שאפי' במסל"ת גרוע כי האי נמי מהימן מסל"ת מפי מסל"ת עתה מצאתי מ"ש מהר"א אלפאנדרי במכתב מאלי' בק"ע ד' ע"א סי' ס"ג בשם תומת ישרים וז"ל אפי' תימא דכל שהזכירו ישראל לא מקרי מסל"ת היינו דוקא בשהזכירוהו בחזקת חי והשיב שהוא מת אבל אם הזכירוהו בחזקת מת ולא בא לחדש אלא אופן המיתה אינו מן השם דליפוק מחזקת מסל"ת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:36
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:36](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:36)

**וגם**מה שחפשו היהודי' אחרי הנאבדי' כבר כתבתי לעיל שהעיקור כתשו' מיימוני בזה שכיון שלא שאלו להגוי עצמו אינו מפסיד ומכ"ש הכא כשהחפוש כבר חלף עבר זה שנתים ימים ואין זכר למו א"כ מה שנתעורר הפקיד לקרוא ליהודי' ה"ל מסל"ת שפיר ולא יחלוק אדם בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:37
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:37](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:37)

**אלא**שאכתי יש לחוש שעשה הפקיד זה להתפארות שזה כבודו לחפש ולהוציא לאור דברים נסתרים אעפ"י שהוא לא יוציא לאור משפטם וכמ"ש תשו' הר"ן גבי התפארות דשליחות המובא באריכות ביתה יוסף ובאמת לפע"ד הוא חשש גדול מאד אבל נ"ל בכאן סניף גדול מה ששאל היהודי את הגנב וספר לו הדברי' כהווייתן כמ"ש לו הפקיד משמו לא פוחת ולא הוסיף עם כל הסימני' ונהי דזה הי' ע"י שאלת ישראל מ"מ נוכל לצרף זה לדברי הפקיד להסיר מעליו תלונות ההתפארות שהרי ראייתי ברורה מדר"פ דפ' ב' דגיטין ששאל לשני פרסיי' זה שלא בפני זה וסמך עליהם להוציא ממון מחזקתו אעפ"י שהי' ע"י שאלה מ"מ כיון שלא שינו לשונם ש"מ דקושטא קאמרי ונהי דבעדות אשה לא סמכי' אשאלה מטעם שכתבתי לעיל שכל הגוים יודעין דהתירא תלי' (כאן חסר קצת) כבר הסיח לפ"ת ורק משום חשש ששיקר משום התפארות שפיר יש לברר ע"י שאלת ישראל אל הגנב ובשגם כבר כתבתי דהכא בעובדא דידן לא הי' עולה על דעתם התירא דאתתא כלל כי הריגתם הי' פשוט בעיניהם ולא חשב ששואלי' לו רק על הרוצחי' מי ומי הם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:38
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:38](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:38)

**ואם**נבוא לחוש שמא מפני ההתפארות שם הפקיד דברי' בפי הגנב שאם ישאלוהו יאמר ככה ולא דמי לדרב פפא שהי' זה שלא בפני זה ולא ידע א' מחברו לא נ"ל לחוש לחששות רחוקות כאלו בעיגונא דאתתא שהרי יתר בז וקלון יהי' לו אצל הגנב ממה שיתכבד אצל היהודי' שהרי כיון שהכל שקר א"כ לא יתברר על ידו שום דבר והיכן התפארת של זה ורב בזיון יהי' לו במה שגילה בהתתי' אל הגנב שעשה עמו קנוני' להטעות היהודים ע"כ הוא חשש רחוק ולא שכיחא אם לא שיש לחוש שעשה כן לתועלת ממון מהיהודי' שישלמו תיכף אפי' אם לא יוציא שום דבר לאורה וזה צריך חקירה רבה גם על האשה שלא עשתה כן על ידי פיזור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:39
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:39](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:39)

**אבל**היותר קשה הוא שדברי הגנב אל הפקיד הי' ע"י שאלה אשר ממש כל הפוסקי' זוחלי' ורועדי' להכניס ראשיהם בזה ומכ"ש שהי' ע"י שאלת השופט דלא נמצא בשום א' בפירוש להתיר ומה שנמצא לקוטים מתשו' אחרונים בספר קונטרס עגונות מי יסמוך על זה וכבר כתבתי לעיל דעתי שיש לסמוך על תה"ד אפי' בשאלת השופט מטעמי' וראיות שכתבתי לעיל והכא השתא נוסף לזה כיון שהגנב הזה נתפס בצרת עצמו מה לו ולצרה הזאת להגיד על חבירו להביאו אל הבור וכעין שכתבתי לעיל בדעת הריב"ש במי שהי' מושלך לבור כיון שהולך למות אין דרכו להכשיל לישראל מכ"ש להמית חברו ובשגם שיש רגלים לדבר באריכת סיפוריו מקום קברו ושחזרו והוציאום מקברם מחמת אימה ודברים היתירי' כאלו דומה קצת למקלו ותרמילו וקברו מפני כל האמור הי' נ"ל להלכה לסמוך להתיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:40
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:40](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:40)

**אמנם**להיות כי הך דמסל"ת ע"י שאלת נכרי את חברו הוא קשה מאוד בעיני הפוסקים וכל סמיכת הקולות הוא מפני שני דברים א' שלא תתעגנה בנות ישראל ב' שעל הרוב אין כאן חזקת אשת איש ממש והכא תרוויהו ליתנהי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:41
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:41](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:41)

**הראשון**תקנת עגונות כיון שכ' מעלתו שבן חורגו הי' עמו מסתימת הלשון משמע שהי' בן אשתו של עכשיו והנה כבר הי' לה בעל ומת או נתגרשה ולא מיבעי' אם הראשון מת וזה נהרג שעפ"י כל הפוסקי' היא קטלנית דקי"ל מזלא גרם ואפי' נפיל מדקלא ומת נמי לא תנשא ומ"ש בש"ע בשם רמב"ן דיש מתירי' בנהרג הוא מכשול שלא כ"כ הרמב"ן ח"ו אלא שכ' שסמכו איזה אנשים על זה והוא צווח עליהם כי כרוכיא נמצא גם בנהרג ה"ל קטלנית אלא אפי' הראשון גרשה והשני נהרג יש סברא לומר דגירושין ומיתה מצטרפי' דרש"י ספ"ב דיבמות ס"ל נתגרשה ב"פ הוחזקה להתגרש ולא תנשא והריב"ש כ' שגדולי המורי' סוברי' כן ותוס' שם פליגי ע"ז ולכאורה צ"ע מה לנו אם נתחזקה בגירושין תתגרש ותתגרש והלא רב מכריז מאן הוה ליומא (כאן חסר קצת) גם צריכי' לדחוק קצת בקרא דלא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה ולרש"י תיפוק לי' שהוחזקה להתגרש אבל סברת רש"י נכונה דהרא"ש בתשו' כ' הביאו הרב"י סי' ט' דמזלא גרם שלא תתפרנס בריווח ע"כ ימותו בעליהן וצריך לו מזל רע דידה נצח אדידי' וחטפו טרם בא יומו וקשה על זה מדוע לא גרם מזלה שתתגרש ויחי' הבעל והיא לא תהי' לה פרנסה וצ"ל דזה תלי' בבחירתו שאם אין מטבעו להתקצף והיא מצאה חן בעיניו קשה שהמזל רע שלה יכריחנו נגד בחירתו ויותר קל לשדד מערכתו ולאספו בלא משפט וא"כ אשה שנתחזקה בגירושי' נאמר ג"כ מזלה גרם שלא תתפרנס אלא שאנשים האלו הי' יותר נקל לגרום להם קצף ושלא תמצא בעיניהם חן עד שתתגרש מאשר ישודד מערכת יומם וע"כ נפטרה מהם בגירושי' ומ"מ אנו רואי' שמזלה רע ע"כ לא תנשא לשלישי שמא ימות הוא שלא יהי' נקל לבחור בגירושי' ומיושב נמי מלא יכול בעלה הראשון דהתם במי שכבר גרשה פעם ראשונה ואנו רואים שהגירושי' קלים בעיניו ואם מזלה הרע יתגבר שלא יהי' לה פרנסה בריווח יחזור ויגרשנה ומותרת לו אי לאו קרא דלא יכול נמצא לפ"ז מכ"ש דגירושי' ומיתה מצטרפי' לאוסרה אעלמא משום סכנה והא לא הו"מ לשנויי התם ביבמות מגירושי' אגירושי' דמיירי בשלא נתגרשה ע"י מזל רע אלא שנתקדשה מעיקרא אדעתא דהכא כמו מאן הוה ליומי' דז"א דהך דחכם שאסר אשה בנדר בודאי לא מיירי בהכי והקידושי' שאח"ז ודאי שלא הי' ע"מ להתגרש אחר זמן דא"כ אכתי איכא חשדא וק"ל ואמנם בכתובת מ"ג ע"ב בודאי מצי מיירי בהכי ומשו"ה לא מקשה שם מגירושי' ומיהו בלא"ה אזלא שם למ"ד מעיין גורם כמ"ש תוס' שם ע"ש ולק"מ מגירושי' להך מ"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:42
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:42](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:42)

**ומשמע**לי דכל הפוסקי' דס"ל במכת מדינה ליכא משום קטלנית כולם ס"ל כפירש"י דבגט אחר גט נמי איכא למיחש דאלת"ה תקשי להו אמאי לא משנו הש"ס בספ"ב דיבמות במת במכת מדינה אע"כ צ"ל אה"נ הו"מ לשנויי' אלא דעכ"פ תקשי מגירושי' וכבר כתבנו דלפ"ז אפי' בגירושי' אחר מיתה נמי חיישי' ומ"מ משני הש"ס התם דלמא מיתה אגירושי' וגירושי' אמיתה ושנויי דחיקא הוא לאוקמא מתני' נמי כמ"ד תרי זמני הוה חזקה ולומר נהי דהסברות שוות מ"מ כיון דאין המאורעי' שוים מודה רבי דבעי' ג' זמנים וכמ"ש תוס' נדה ס"ג ע"ב ד"ה לימא וכו' ומ"מ הוה שינויי' ופירוקא לסכנתא דלא סמכי' עלי' ומתוך הדברים נלמוד דליתא למ"ש בנודע ביהודה דלהרא"ש דס"ל מזלא גרם ר"ל שמזלה רע שלא תתפרנס בטוב דלפ"ז אם הי' אשת חיל המתפרנסת משל עצמה ליכא משום קטלנית ותמהתי מה יענה בש"ס ספ"ד דיבמות (כאן חסר קצת) אלא ה"ה פרנסת עונתה וכבודה וטב לה למיתב טן דו וכו' ודשומשמי גברא וכו' [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' כ"ד] וגם אשריותא דמכת מדינא נראה דקשה לסמוך וראייתי מכתובות ס"ה ע"א דא"ל בת ר"ח לחומא אלמנת אביי קטלת ליך תלת ובעית למקטלא אחריני משמע שתלתה גם מיתת אביי בה והרי אביי ה"ל מכת משפחה דאתי מדבית עלי כמבואר בד"ה י"ח אע"ג דעסיק בתורה וג"ח מ"מ הא בעלי מכת מדינה נמי עסקי ברפואות ומתו והרבה אחרי' חיו וגם יש להבי' ראי' דאפי' בילדה דאיכא למיחש למכשול ותקלה לא יועיל זה לסכן נפשו מפני מכשול של זאת ולא נימא שומר מצוה לא ידע דבר רע דא"כ מאי האי דקאמרה בת ר"ח קטלת לך תלת הלא קלקלתה תקנתה הוא והיא יפה ביותר ויכשלו בה מצוה לישא אותה ולא ימותו אנשי' בעבור זה וכן מאי האי דאמרי' ביבמות ס"ד ע"ב דעביד אביי' עובדא בנפשי' ומאי עובדא עביד הלא בכה"ג שרי' אע"כ ליתא לכל הני שריותא ושומר נפשו ירחק מהם ומהמונם [עיי' ח"ס אה"ע ח"ר סי' כ"ג]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:43
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:43](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:43)

**ונהי**דאפי' במיתה ומיתה לא עבדי' עובדא האידנא מכ"ש בנהרג ומכ"ש בגירושי' אבל עכ"פ לכנוס בפרצת דחוקות להתיר לה כבלי העגון ולעמוס על שכמנו היתר אסורי' שלא במקום מצוה מה"ת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:44
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:44](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:44)

**והדרך**השני מחמת חזקת א"א הנה זולת העדי' האלו לא ידעתי במה יצאתה מחזקת א"א ממש כמו ביום חופתה ואי משום שדרך בעלה לשוב לביתו בג' שבועות ונתאחר עתה יותר משנתיים ימי' בזו לא יוגרע חזקתה ח"ו ומה לנו גדול מעובדא דגברא חרוכא יבמות קט"ו ע"א אחז"ל מחמת כיסופא עריק לעלמא ודברי רש"י פ"ב דכתובו' כ"ב ע"ב באומרת ברי לי אלו הי' קיים הי' בא כבר צווח הר"ן שם כי כרוכי' ומ"מ ל"ק כל כך אפי' רש"י די"ל בודאי החשש אמת מחמת כיסופא איכא אינשי טובא דעריקו לעלמא אלא שהיא תאמר אני יודע בו שהוא אינו מאותן האנשים וכיון שנישאי' לא' מעידי' שיודעי' שמת והיא גם היא אומרת ברי בכך אין לנו עמה דבר אבל לדידן בודאי ניחוש ומכ"ש הכא איכא חששא טובא שהי' עמו בן אשתו והבן הזה נהרג ואפשר על ידי גרמא דילי' של האב בעל אמו הזה ע"כ מחמת כיסופא וחרפת וגדפת אשתו על בנה עריק לעלמא כי חשש שנתפסו הרצחני' והגידו שהוא הי' הגורם ושלא בא לעזרת בנו וכה"ג והנה זה לי קרוב לשנה בחורף העבר נשאלתי ממרחקי' אודת עגונה במשאל"ס ונמצא הוא וכליו והי' הרבה סברות להתיר ולסניף סמכתי גם על זה אלו הי' קיים הי' בא ואמרתי שבזה"ז דקביעי בי דואר ברוב גלילותינו אפי' הי' עריק מחמת כיסופא כיון שהי' שלום גדול ואהבה בינו לבינה א"א שלא ישלח אגרת ממקום שהוא אפי' בקצוי ארץ להודיע לאשתו היכן הוא ומה נעשה עמו וכה"ג ובאמת הותרה העגונה ההיא ע"י צירוף טעמי' רבים והסכימו עוד ב' גאונים מורי הוראה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:45
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:45](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:45)

**ואני**הרהרתי בסברא זו יום או יומים אח"ז וחשבתי לאמת וראוי לסמוך אפי' לעצמה כי סברא גדולה היא זו וה' אנה לידו היה פה איש אחד נשוא בשמו מאיר פאקש פ"א הלך לדרכו השדה אל מקום תחונת צבא המלחמה ולא חזר ואשתהי קרוב למשלוש השנים והיינו משלחי' אגרותינו אל קצוי ארץ ה"ב וקאפין האגען לחקור אחריו ולא שמענו שמעו והי' שותא בפי הבריות אלו הי' קיים הי' בא והנה אחרי שנעשה שלום בין המלכיות והוא לא חזר כבר החלטתי הדבר ג"כ וכעת אשר כתבתי תשובה וחדשתי ס' זו דבי דואר דקביעי הייתי מהרהר באיש הזה ואמרתי עם לבי בלי ספק שכן הוא דאם הי' חי בסוף העולם או נשבה או נשבר הי' כותב אגרת לביתו וממש לא עברה שעה אחר ההרהור הזה וקלא נפל במתא כי פלוני הוא בוויען ולבסוף בא לכאן והבי' עמו ממון הרבה ואמר כי ראה שלא הצליח במו"מ וכשיחזור לביתו יכלה מעט הריווח שלו ע"כ הרחיק נדוד ולא הודיע לאשתו כדי שיכול לקבץ ממון רב כדי לפרנס את ביתו וכן עשה ואשתוממתי כשעה ואמרתי ברוך שבחר בהם ובמשנתיהם כי דברי חכמי' לא יתבטלו לעולם אמרתי אספרה כמו לחזק דברי חז"ל שא"צ חזוק ועמ"ש תוס' בחולין נ"ז ע"ב ד"ה איזל וכו' נחזור להנ"ל גלל כן איני רואה כאן שום סברא לסלקה מחזקת א"א דאורי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:46
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:131:46](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:131:46)

**ע"כ**להתירה על סמיכת סברתי לחוד מה כחי כי אייחל אם כח בונים כחי כחכמי' וגאוני עולם ואפי' לצרף עמי אחרי' לא בעינא אלא אם כבר הותרה משני מורי הוראות מופלגי תורה אשר סמכו על סברת עצמם להתירה אלא שבקשו עוד סניף אזי אהי' סניף להם ואם אולי ירצה להראות דברי לשנים אחרים כנ"ל והם יעיינו ויסכימו שראוי לסמוך ולהתיר אזי יהי' הם העיקור ואני הסניף כהדין גרמיזא דאתא בבתריתא אבל לא בקדמיתא הנלע"ד כתבתי הכ"ד משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:1)

העתק השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:2)

**לידיד**נפשי מחמד לבי אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסים מאור עינינו עטרת ראשינו פטיש החזק ע"הי נר ישראל כבוד מהו' משה נרו יאיר לנצח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:3)

**מרוב**הטרדות לא אוכל להטעים האגרת כראוי לאוהבי שמו כי באתי לדפוק דלתי' ודלתי ב"המד להודיעני הדרך אשר נלך בה ע"ד המעשה אשר נעשה בתוך קהלתינו זה כשלוש שבועות דבר ערל א' והוא משרת במדינות איסטרייך לכ' מיכל בה"ג מקהלתינו שיביא לו אלף ועשרה זהו' ב"צ ובעבורם יתן לו אלף זהו' כסף הטמונים בעץ א' ביער והיינו שילך יחידי עמו והשיב לו כי אין לו מעות אלא שיבוא אחר עמו ואח"כ דבר כ' מיכל הנ"ל לה' מאיר הרש בר"ש מקהילתינו והלך ה' מאיר הרש ג"כ ודיבר עם הערל הנ"ל כדברים האלה אלא שגם לו לא הי' כ"כ מעות והלך לק"ק לק"ב ודבר עמו איש א' ושמו מרדכי אלא שלא גילה אזנו כי המעות של כסף טמון ביער אבל גילה הדבר לשניהם ולקרובים והתרו בהם לילך ליער ולא שמעו לעצתם והושיבו להם כי הם מכירים הערל והוא קטן ואין בו כח והוא משרת אצל הערל ושמו ביר באמער וביום א' פ' ויגש זה היום אשר הוגבל להם הערל הנ"ל הלכו שלשתן לשם לכפר הנקרא בראמבערג ודיבר כה' מאיר הרש לכמר מרדכי שיתן לו אותן אלף וחמשי' זהו' והם ילכו עבור המעות אל השכן קרוב הוא למאוד והבטיחו אותו שיחזרו אצלו כשיעור שעה או שתי' והנה כ' מרדכי הנ"ל נתן להם המעות והמתין עליה' יום הנ"ל כולו ויום ב' ויום ג' והתפלל שם אפילו בלא תפילין כי גם הבגד העליון שעליו הנקרא מאנטיל והמיצעל שלו נתן לכמר מיכל הנ"ל ושם הי' הסידור והתפילין שלו וירא כי אין איש ובא ביום ג' הנ"ל לתוך קהילתנו וסיפר המאורע לקרובים עד שהרעישו רעש גדול ושמעתי ושלחתי עמו ששה אנשים מקהלתינו לבקש אותם והמה הולכים ושבים ביום א' פ' זו בבכי וצעקה גדולה איך בעו"ה נהרגו שם נפשות מישראל ומה עשו האויבים בהם פצלו את מוחם ועוד פצעים רבים וגם חתכו ראשיהם מגופם ושאלתי אותם אם הכירו הפרצופים בטביעת עין ואמרו הן ושאלתי באיזה יום נמצאו והשיבו ביום ה' נמצאו הגוים וביום וי"ו עש"ק נמצא ראשיהם ואמרתי שלא יתאבלו עליהם כלל מאחר שנמצא לאחר ג' ימים כשהם חבולים בפניהם וודאי אין להתיר נשים בט"ע שלהם ושאלתי אותם אם הודו הרצחנים בלי עינוי והשיבו הן ואמרתי עכ"פ לגבות עדות מהם והנה במות' תלתא הווינא וכו' והעידו לפנינו ה' יוזל ליב והבח' זיסל בזה הלשון וויא מיר זענען גאנגין האבין מיר גוואהר גיווארדין דאס זיך דער משרת איין אוהר געקויפט האט אום 24 גולדען זענען מיר גאנגען אויף דען בערג צו דען שררה איסט ער זעלבסט גאנגען אונד האט אללע משרתים אצל הערל ביר באמער געפאנגען ווייל מיר געזאגט האבען אלס עס איינער משם געטאן האט אונד אויך דען הויזווירט דער אדון געפראגט אב קיין יהודי בייא איהם געוועזען איזט האט דער הויזווירט תשובה געבען זאנטאג פאר 11 אוהר איזט ער לביתו קאמען איזט דער מיכל גערשטל געלעגען אויף דיא אפען באנק דארנאך צווישען 11 אונד 12 איזט קאמען דער הירשל אונד נאך מיטאגעסען זענען זיא פארט גאנגען האבען געפראגט ווא דער וועג געהט אויף נייאקערכן האט ער משיב געוועזן זיא זאלן געהן דער אוי נאך אונד דיא קנעכט זענען אויך פארט גאנגען דארנאך האט האדון געפראגט דען קליין קנעכט ווא ביסט דוא זאנטאג מיט דיא יודען הין גאנגען והשיב ביז צו אונזער קרויטאקער (האדון) ווא זייט עטץ נאך הין גאנגען (משרת) אויף דען בערג (האדון) ווא זיין דאן דיא יודען הין גאנגען (משרת) איך ווייס ניכט ואח"כ האט מאן דען גראסען ג"כ זא גפראגט האט ער זא משיב געוועזן ואח"כ האט ער איהם גפראגט ווא ער געלד אויף דיא אוהר גנומען (משרת) איך האב פערדינט אין דרעשן 30 גולדן (האדון) האסט דוא נאך געלד בייא דיר (משרת) ניין האט מאן איהם פיזיטירט אונד אין דיא שטיפל 9 גולדן געפונדען אונד וויא דאז ערשטע מאהל דער קליינער ערל ריין קאמן איזט אונד געזויזט געציטטרט האבן מיר גלייך געזאגט זיא זענען בעו"ה מת מאן האט זיא איין גשפערט מיר זענען פיזיטירן גאנגען צו דען ביר באמער דער הער האט איין ערל געזאגט זיא האבן לאסן פאן איהם זאנטאג צעהלען איזט עס געווזן 1045 גולדן ואח"כ האבן מיר אין דיא טרוען גפונדן 1012 גולדן האט עס דער אדון גשווינד גנומען דאס מיר ניכטס זעהן זאלן אויך האט מרדכי גפראגט וואס עס פיר איין מינץ געווזן האט ער גזאגט זא פיל 20 גילדן זא פיל 10 גולדן אונד ריכטיג אללעס צוגעטראפפן ואח"כ האבן מיר איין בייא גארטל גפונדן וועלכע משה אונד זיסל גלייך ערקענט האבן דאס זיא גהערט מאיר הרש דרנאך זענן מיר גאנגען זוכן אצל היער ווא זיא גזאגט האבן האבן מיר גפונדען מיכל ליגען אויף דען בויך אונד מאיר הרש דרנאך אויף דען רוקען אונד אללע אין איין בעכל אהנע ראשי' בעו"ה דרנאך האט האדון צו דען גראסן גזאגט עס איזט שאן אלעס דא דאס לאקנע נוצט ניכטס האט ער משיב געווזן אויף איין אנדרע הערשאפט בייא דיא בראמבערגר טומאה אין איין העל ער האט אויך ערצעהלט דער קליינע משרת האט פראן ממית געוועזן דען גערשטל דרווייל איזט דער הערשל דרפאן גאנגען איזט איהם נאך געלויפן אונד געפאנגען האט דער הערשל געפראגט ווא איזט מיין קאמעראט האט ער געזאגט דארט שטעהט ער נאך האט ער געבעטן וואס ווערדן מיין ווייב אונד קינד טהון אונד האט איהם דאס געלד געבען וואללען האט ער געזאגט עס נוטצט ניכטס אונד איהם מיט געוואלט הין געפיהרט אונד שם ממית געוועזן (האדון) מיט וואס האט איהם ערשלאגן (משרת) מיט איין הירש שאלעט מעסער וועלכעס איך אין וואלט ניין געשמיסן האב דיא ראשי' האבן זיא בייא נאכט ערשט רונטער געשניטן אונד אין דיא העהל ניין געטהאן (האדון) ווא האט ער דען מאנטל הין געטהאן אונד דען זאק האבן זיא געזאגט אויף וועלכען ארט האבן מיר אללעס געפונדען אויך סידור אונד תפילין עכ"ל העדים הנ"ל ואעפ"כ אמרתי לבלתי התאבל עליו כלל עד שאשאל את פי אמ"ו הגאון נ"י שוב אמרתי כל מי שיודע בהם סימנים יעיד לפני והעיד לפני ר' ישעי' ר"ה דקהלתינו איך ל"ה מאיר הרש באצבע קטנה של ידו השמאלית נור 2 גלידער האט דהיינו דאס אברע גליד קאן ער ניכט צו מאכן זאנדערן עס איזט אין איינען געוואקסען ובני משפחת ה' מיכל ב"הג אמרו שיש לכ' מיכל מקום כמו מטבע (שבעצע טהאלער) והוא חלק ואין בו שיער כלל והוא על קדקדו וסביב יש שיער כמנהג הראש אלא שבא לו כן מחמת שחין ובבואם לקהלתינו ותיהום כל העיר נגדם מגדולים עד קטנים יהודים וערלים כולם הכירו אותו בט"ע ואמרו שזה הראש שייך לזה הגווי' והוא כ' מיכל וזה הראש לזה הגווי' והוא ה' מאיר הרש ורעשו כולם גם צחקו עלי מדוע לא ארצה להתיר להם להתאבל עליה' גם מצאו בהם הסי' הנ"ל ואמרתי אני בלבי הרי לפני סי' מנין נפשות ואמרו בטרם שיצאו שילכו למקום הנ"ל ושם נמצאו וגם הערלים אמרו ג"כ מקום הנ"ל אשר הוא סי' מובהק לדעת שלשה גאוני ארץ תשו' בן ל"ב ותשו' מהרא"ם ותשו' מ"ב ואף שכתב הב"ש בס"ק נ"ה בשם הרמב"ם וכן דעת הט"ז דמנין ומקום לא הוי סי' מודה הט"ז דבמקום ממש הוי ס"מ כמו נקב בצד אות פלוני והכא מקום ממש אמרו ונמצאו שם ולדעת הרמב"ם נמי דוקא בדלא אמר הכותי' שיצאו עמו משא"כ הכא ולא עוד אלא שרצחנים הזכירו שמם ושם עירם ואע"פ שהיתה ע"י שאלת השופט וגם חפשו היהודים וזה לא מקרי מסל"ת וגם השאלה היתה לפני ישראל מ"מ אפשר דהכא כיון שכבר היה להם גוויותם ולא הי' ספק אפילו בישראל שהן המה ה' מאיר הרש וכ' מיכל ז"ל א"כ מה שסיפרו אח"כ המעשה אפשר דהוי מסל"ת וצ"ע ומלשון המ"ג שפסוק ברוצח שהודה בלא עינוי משמע אע"ג דשואלו אלא שלא עינו אותו וה"ט דאל"כ למה יתחייב עצמו בחינם כמ"ש הב"ש אלא אפשר דהכא גרועי יותר כיון שראו בלא"ה יצאו חייב וגם הא דיהי' רוצח נאמן בלי עינוי ידעתי שהרש"ך ומהרי"ג פסקו לחומרא והרמ"א כתב בכל מקום דאיכא פלוגת' אזלי' לחומרא אלא שהב"ש כתב בפ' שלא כן דעת הרבה פוסקים ויש לי דברים בזה ולא אטריח אמ"ו נ"י יותר והנה העיקר הסי' המובהק שמצאו בגופו של ה' מאיר הרש והיא באצבע קטנה והסי' בכ' מיכל דהיינו מקום חלק משער בראש לא ידעתי אם יהי' זה ס"מ ומצאנו לפסקי מהרא"ם ז"ל וז"ל מי שיש לו סביב ראשו כמין טבעת בלתי שער ולמעלה ולמטה יש שער כמנהג הראש זה הוא ס"מ להתיר אשתו שאינו נמצא אחד מן אלף שיהי' לו סי' זה וא"כ משמע דוקא בכה"ג כמין טבעת אלא כיון שמקומו ממש ידעו אפשר דדמי לנקב שבאות פלוני ועוד הי' נלפע"ד אע"ג דס"מ בכליו לא מהני מ"מ הכא כיון שכלי זה דהיינו המאנטל והמיצל בשאלה בא לידו מכ' מרדכי אפשר דמהני דלא חיישי' בזה לשאלה כיון שאין השואל רשאי להשאיל ועוד לו יהי' סי' בגופו הנ"ל סי' אמצעי הנה הב"ש צידד למימר דסי' אמצעי בגופו וסי' מובהק בכליו מהני ממ"נ ובפרט כי יש ראי' ואומדנא להיתר מ"מ מי אנוכי שפל ערך אשר אין בו לא דעת תורה ולא דעת נוטה להקל בזה ובפרט למ"ש הח"מ ס"ק ע"ה אלא לענין אבילות כיון שהרעישו עליו כולם אמרתי אע"פ שכתב הרמ"א ז"ל שאין מניחין להתאבל כ"ז שאין כאן עדות שראוי' להתרה הכא כיון שיש ראי' ואומדנא גדולים כמ"ש אלא שאין אני כדאי לסמוך על הוראתי לא אזלזל באבלות ובפרט ביום הראשון וכן משמע קצת מש"ס שבת קל"ה וכן משמע לענ"ד מלשון התוס' חולין די"ב ד"ה ל"ת וכו' שכתבו שם לכך לענין אבילות פטור שלא יבוא להקל בערוה ועוד דבלא"ה יש להקל משמע שאין כאן איסור אלא פטור ואמרתי בפני רבי' בקיבוץ כל בני הקהילה יצ"ו שלא אתיר להם להתאבל אלא לחות דעתם ובקול גדול אמרתי שהנשים עדיי' בחזקת אשת איש עד שאקבל תשובה מאדמ"ו הגאון מ"מד ואם לא יסכים עמי אמ"ו נ"י אזי אסיר בגדי אלמנותה ממנה ואצוה על בנו שלא יאמר עליהם קדיש ואם לא יראה לאמ"ו נראה להתיר אותם ימחול ג"כ עכ"פ להודיעני כדת מה לעשות בהעזבון שלהם ואקוה לכתוב לאמ"ו נ"י עוד מזה בשבוע הבעל כי באמת לא עיינתי כל הצורך מחמת רובי הטרדות דמתא בעניני משפטים ואודות הקבורה כי הי' דמי' בדמי' נגעו ולא נודע אם דם של זה או של זה ולא מצאתי בשום פוסק שאלה כזו וצויתי לעשות קבר אחד ושני ארונות והיינו שני דפנות מפסקת ותחת הדפנות האמצעי צויתי ליתן העפר וכל דבר שנבלעו בם דמם אלא ששמעתי שאמ"ו פסק בה' הילל ליב להניחו על מקום החברא ואני לא כן עשיתי אלא ביחוד מקום והיינו כי לפי מה שמ"כ הטעם משום דין ד' מיתות לא בטלו אפשר לחלק בין איש לאיש אלא לפי מה שראיתי בספר חסידי' סי' רכ"ג אין לחלק ועל כל אלה אבקש מאת אמ"ו נרו להודיעני עוד שבוע זו כדת מה לעשות ושכרו יהי' כפול מן השמים עבדו הנאמן בבריתו המתאבק בעפר רגלו געץ באדאנצקי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:4)

**תשובה. מכתבו**הנעים הגיענו כהיום סמוך למנחת הערב וכדי שלא להשהות המצוה פניתי מיד מכל עסקי להשיב כיד ה' הטובה עלי ואבוא מן המאוחר במה שכ' שציוה לקבור ההרוגים במקום מיוחד שלא עם שארי קברים יפה עשה וכן נוהגים מטעם שכ' מעלתו דדין ד' מיתות לא בטלו ונוהגים עמהם כהרוגי ב"ד שיש להם קברות בפ"ע ומ"ש שה' הילל ליב ז"ל הי"ד נקבר בכאן במקום הח"ק וע"פי הוראתי שקר העידו לפניו חדא דהאי עובדא לא הי' בימי כלל שנית שנקבר ג"כ במקום מיוחד סמוך לחומה אמנם מ"ש מספר חסידי' סי' רכ"ג לא ידעתי מה רצה בזה וזה לשונו שם רשע א' הי' קבור בין ההרוגי' בא בחלום לאדם חשוב חי שיוציאוהו מביניה' שקשה להם ביותר עכ"ל ורצונו שא' מן ההרוגי' בא בחלום שיסלקו הרשע מביניהם שקשה להם ביותר וא"כ אדרבא משם מוכח דהי' נוהגים לקבור הרוגים בין שארי מתים דהרי אי לאו דהי' רשע ביניהם לא הי' מתרעם ומ"מ צ"ע מ"ש הרוגים דנקט הא בלאה"נ אין קוברי' רשע אצל צדיק ואולי מעשה שהי' הכי הי' או בהרוגי' איכא קפידא ביותר דאסף קרי להו חסידך עיי' סנהדרין מ"ז ע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:5)

**ועל**השנית שעשה מעשה לקבור ב' הנהרגים בקבר אחד ואין הפסק ביניהם אלא דופני ארונותיהם של עץ וכ' שעשה זה משום שהי' דמם מעורב מובלע בעפר וע"כ ציוה לתתם בקבר אחד והעפר הנ"ל עמהם תמי' גדולה תמהתי עליו מה ראה על ככה הא מבואר במס' שמחות פי"ג דצריך להיות כותל עובי אמה בין מת למת והובא בטוש"ע סי' שס"ב אלא שהרמב"ן בתה"א כ' שהאידנא אין רגילין להקפיד על עובי המחיצה כ"כ משום דעפר קשה הוא ולא אתי לאינפולי וסמכי' אדר' שמעון דמתני' ס"פ המוכר פירות דאמר הכל לפי הסלע אבל בקבר א' ממש ישתקע הדבר ולא יאמר ואע"ג דב' קברות הי' לב"ד ומשמע דאפי' הנהרגי' עם הנחנקי' לא הי' קפידא לקוברם זע"ז מכ"ש הכי ששניהם נהרגים ז"א דהתם בבית קברות א' אבל בקבר א' חלילה ואע"ג שכ' הש"ך סי' שס"ב דהיכי דא"א אין צריך הרחקה ששה טפחים ומשמע מהש"ך דאפי' בקבר א' ממש נמי כמובן מהראי' דמייתי מרבנו האי שבטור סי' שס"ג והתם משמע דבאותו הקבר עצמו הי' מניחין העצמות מן הצד וכ' ר' האי דא"א בענין אחר שרי מ"מ הכא מאי א"א שייך הכא אי משום תערובת הדם שבעפר לא ידעתי מה הי' ההפסד אי הי' נקבר בפ"ע כלל בסמוך להם ואפי' ברחוק מהם לא ידעתי קפידא כל כך בזה ומשמע קצת דאפי' באברים שלמים אין קפידא כל כך מההיא דמ"ק ה' ע"ב מאי שדה בוכים שדה הסמוך לקברות ומשום ייאוש בעלים נגעו בי' ופירש"י שנאבדו אברים ממתים שהביאום ממקומות רחוקים ומתיאשי' זע"ז ע"ש ואי הי' קפידא כל כך להביאום ממש עמו בקברו בודאי שלא היו מתיאשים זע"ז שהרי היו צריכים הנושאים להביאו שלם אל קברו אע"כ שהאברים שנפלו ממנו נקברו במקומם והי' כל א' סומך על חברו שיקברהו שם בין כך נשכחו האברים בשדה בוכים ועוד ראי' מפירש"י בפסוק שופטים י"א פסוק ל"ט יש לדחות ראי' זו דמחיים נפלו מ"מ לא ידעתי כלל מה הביאו לכך ולכל הפחות אחר שהניחו הקברנים עפר התערובות הנ"ל בין שני המתים הי' להם עכ"פ אח"כ לבנות מחיצה של עפר ע"ג אותה העפר המעורבת והיתה אותה המחיצה מפסקת בין הקברים וזאת ההוראה היתה ראוי' ונכון לו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:6)

**ודוחק**לומר דהוה ס"ל שקרשי הארונים הם גופי' מפסיקים אבל א"א לומר כן דהרי גם בימי הש"ס הי' קוברים בארון כמ"ש והוכיח כ"מ פ"ד מאבל ואפ"ה הקפידו על הפסק דפשוט הוא דהעץ נרקב ומתערבין זע"ז ויש עיון קצת במ"ק כ"ה ע"א בעובדא דרב הונא דעיילוה למערתא דר' חיי' יע"ש ואין למדין מקבורת צדיקי' ובלאה"נ י"ל ואולי יש להמליץ ולומר דכל הני מילי לא נאמרו אלא במתי' על מטתם אבל לא בנהרגים כמ"ש תוס' בנזיר ס"ה ע"א ד"ה פרט להרוג דהל"מ היא שאין לו תפוסה ולא שכונת קברות וס"ל למעלתו דה"ה שקוברי' ב' זה אצל זה וא"א לומר ולחשוב דבר זה כלל ללמוד ענין מענין מהל"מ כללו של דבר חוששני לו מחטאת בדבר זה ואם הי' אפשר עדיין לעשות מחיצה מספקת בין הקברים מתחתית הקבר עד למעלה ובאופן שלא להניע המתים ח"ו ושלא לנוולם כלל הי' טוב אבל זולת זה לא ידעתי אם מותר דבתשו' שהביא הטור סי' שס"ג לא התיר לפנות אלא משום כפרה או משום א"י או קברת אבותיו או בקוברו ע"מ לפנותו והכא לא ידענא אי נדמהו למשום כפרה ומותר לפנותו או משום כבוד ואסור לפנותו והדבר מסופק ומי שדעתו רחבה יותר יפסוק הדין וכל זמן שלא נפסק שב וא"ת עדיף ומ"מ ראוי לבקש מהם מטו בעשרה ויש להביא ראי' לדברי ר' האי משאול המלך שנקבר ביבש גלעד שלא ע"מ לפנותו ואפ"ה פינהו דהע"ה לקברו בקבר קיש אביו כבשמואל ב' כ"א ומכ"ש דמשום כפרה דשרי לפנותו וה"ה לקוברו בא"י דוכפר אדמתו עמו כתי' ויראה דכל שלא נתכפר לשאול עון הגבעונים לא זכה להקבר בקבר אביו ויעיי' ביבמות ע"ח ע"ב אשר משפטו שם פעלו יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:7)

**והשלישית**במה שהניח הנשים והבנים להתאבל ומתנצל שנתפתה לדברי אנשי העולם שהי' כמשחק בעיניהם תמהתי עליו גם בזה ששמע לקולם ולא לדברי רמ"א וכל ראיותיו דמייתי משבת קל"ה ומחולין אין להם מובן דפשיטא דמותר להתאבל מן הדין אלא כדי שלא יבוא אדם להתיר העגונה ע"פי עדות זו אסרוהו להתאבל ומי יבוא אחרי הריב"ש שהביא הרב"י והרמ"א את אשר כבר עשוהו ובאמת בכאן נמצא את אחד מהנהרגים ומחיתי בו מבלי להתאבל עד שנשמע מה נעשה בהיתר הנשים ואח"כ ביום שלאחריו בא לכאן כתב מכ' אלחנן ושם מבואר שמתאבלים בק"ד ואז אמרתי על אגרת כזאת ראוי להתיר העגונה ומסתמא פשיט לי' להרב דשם שמותרות ע"כ הרשיתי להאח להתאבל שארית היום ההוא ואמרתי מ"מ הואיל והדבר תמו' בעיני איך אפשר שאחר ג' ימים להריגתם יהי' ההיתר כל כך פשוט ואע"פי שהרב מופלא מ"מ א"א בלי דבוק חבורו וקבוץ לומדי' ואיך אפשר שהתיר הנשים מיד בת יומן ע"כ אני מסופק אי לסמוך אדיסקיי' וצויתי שעכ"פ ביום השני יזוז האבל מתוך קהלתי כדי שלא יצא הקול שאני הרשיתי להתאבל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:8)

**ונבוא**אל הרביעית בענין היתר נשי ההרוגים האלו אה' ידידי הענין חמור ואני היום סמכוני באשישות כי בעו"ה אני חולי אברים ופצוע חבורות וביום א' אי"ה דעתי לעסוק ברפואות למשוך על גופי איזה פיזיקיטאריע ע"פי הרופא המומחה ואז לא אוכל לכתוב ויאוחר דבר וע"כ אמרתי בחפזי המחשבה מעיינת והיד כותבת ובחיי כי לא עיינתי אפי' בספר בית שמואל רק מה שאצטרך לסיים הסעיפי' ע"כ לא יסמוך עלי כלל עד שיציע דברי לפני הרב המא"הג דק"ק פלוני' ואם ישרו הדברים גם בעיניו אזי יכול לסמוך עליהם ולא זולת זה ובין כך יסירו האבלים ומכ"ש הנשים צעיפי האבלות מעליהם והבנים לא יאמרו קדיש בב"הכ הקדושה כלל ואם ירצה מעלתו נ"י יקבוץ מנין בביתו וילמוד שום דבר ויאמרו שם קדיש דרבנן שזה רגילי' לומר אפי' מי שיש לו אב ואם וכל זה אני אומר הכא הואיל שכבר התחילו לומר קדיש קשה לי להפסיקם ואיכא ג"ח עם המתים אבל בעלמא כה"ג פשיטא שאפי' קדיש דרבנן לא יאמרו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:9)

**והנה**אם נעיין בכל הסברות שהביא מעלתו בשריותא דהני נשי לכאורה נ"ל דכלם מאפס ותוהו נחשבו וכחרגא דיומא דלא שמי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:10)

**אם**מפאת הגדת הרצחני' ע"י חקירת השופט והודו שהרגו האנשי' האלו הנה התה"ד סי' רל"ט הוא הראשון שהתיר בגוי האומר ע"י שאלת גוי חברו והרב"י מייתי מתשו' הר"ן שחולק והיש"ש פ"י דיבמות סי' י"ט כ' שלא נהירא לו כלל דכל שאומר ע"י שאלה מוחזק לשקרן דאשר פיהם דבר שוא כתיב ובמשאת בנימין כ' סי' כ"ה זה לשונו די לנו בקולא זו שהקיל הרב בנכרי השואל היכי דליכא נפקותא מה שלא נמצא קולא זו בכל התלמוד אבל הבו דלא לוסיף עלה בנכרי השואל ואית לי' נפקותא דהא תלמודא סתמא קאמר דבעי' מסל"ת ולא חלקו בין נכרי לישראל עכ"ל ועיי' ב"ש סי' י"ז סקמ"ח ומיהו במהרי"ק שרש קכ"א מקיל עכ"פ בגוי האומר ע"פי שאלת השופט וע"י הודאתו מחייב ראשו למלכות כגון אני הרגתיו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:11)

**והנה**בתשובה אחרת [עיין בסי' הקודם ד"ה ואמרתי] הבאתי קצת ראי' לתה"ד להתיר בכל גוי השואל מהא דר"פ מקרי לשטרי פרסאה לשני נכרי' זה שלא בפני זה ומגבי בהו ועיי' בש"ך י"ד סי' קס"ה סק"ז בשם בע"הת וקשה טובא חדא הא אין מסל"ת נאמן אלא בממון דרבנן כגון נחיל של דבורי' והכא ממון דאורי' הוא ועוד שהלה טוען ברי נגד השטר ועוד דהכא אפי' מסל"ת לא הוה שהרי הי' ע"י שאלה שיקראו השטר תו קשי' אי נימא דמחשב מסל"ת כה"ג ומהימן א"כ למה לו ב' גוים הא במסל"ת בעלמא כך לי א' כשנים אע"כ צ"ל כמ"ש ש"ך בי"ד סי' ס"ט סקמ"ג דכל שאין הנכרי יודע שאו"ה תלוי בזה מקרי מסל"ת ולא חיישי' לשקרי אלא היכי שיודע שאנו שואלי' אותו משום או"ה דנהי דלא חשיד להכשיל היכי דלא נהנה בחליפין היינו שיעורר מעצמו להכשיל ישראל אבל כשאנו שואלי' אותו ויודע שמשום או"ה שואלי' אותו חשוד לשקר אבל אם אינו יודע דאו"ה תלוי בזה אפי' ע"י שאלה דינו כמסל"ת ומהימן עכ"פ בדרבנן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:12)

**והנה**הש"ך בי"ד סי' צ"ח העלה דאפי' למ"ד טע"כ דאורי' מ"מ סמכי' אקפילא משום דמרתת דעבידא לגלויי שנבוא לטעום אחריו ויתגלה בהתתי' יע"ש והשתא אתיין דברי ר"פ על נכון דבשטרי פרסאה אע"ג דהגוי יודע עכ"פ שתלוי דבר מה בענין השטר מ"מ לא דמי ממש כאלו יודע שאו"ה תלוי בו דגבי קפילא א"א להאמין אפי' אלף גוים שיודעים שאו"ה תלוי' בזה שכולם ישקרו ויאמרו שאין בו טעם חלב שהרי יודעין שבזה תלוי דת יהדות משא"כ בשטר אינו יודע על מה אנו מקפידין אלא שבקריאתו יקלקל דבר כסומא בארובה וא"כ כיון שאנו מקרין שנים זה שלא בפני זה ושניהם לדבר א' נתכוונו קשה לומר שנפל נבואה לפיהם לקלקל שניהם במקום א' משום כן ע"י שקראו שני' זה שלא בפני זה ה"ל כגוי האומר ולא ידע שאו"ה תלוי' בזה שאז אפי' ע"י שאלה מקרי מסל"ת ומהימן עכ"פ בדרבנן והנה היכי דמרתת מהימן אפי' בדאוריי' ע"י קפילא וה"ה בשטרי פרסאה הנ"ל דמרתת טפי מקפילא שיש לו להתנצל טעיתי בטעם או להכחיש האומרי' שיש בו טעם חלב וכה"ג משא"כ בקריאת השטר דהוה עבידא לאיגלוי' טפי ומהימן אפי' בדאורי' ואתי דברי ר"פ על נכון:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:13)

**והשתא**צריכי' לעיין א"כ מ"ט החמירו בעדות אשה להצריך מסל"ת דוקא אפי' אינו מכוין להתיר כמבואר ביבמות קכ"א ע"ב דבעי' דוקא כגון מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי ואמאי הלא התם הקילו אפי' בע"א וע"פי עצמה משום דהוה עבידא לאגלויי שיבוא ההרוג ברגליו ומשום חומר שהחמרת וכו' א"כ מ"ט לא נאמין לגוי שאינו יודע שאו"ה תלוי בו ואינו מתכוין להתיר אלא להשיב שואלו דבר ועכצ"ל משום דקמו רבנן עלה דמלתא ואין לך גוי שאינו יודע שאו"ה תלוי בזה וכל שישראל שואלו יבין שיש בו נפקותא לכמה דברי' לכן לא מהימן משא"כ בגוי השואל לגוי חברו ואין זה יודע ששואל כן עבור היתר אשה רק לשום תועלת אחר מהימן אפי' ע"י שאלה וכתה"ד ומכ"ש היכי שע"י הודאתו מחייב ראשו למלכות דמהימן דהשתא אי מרתת שיתפס כגנב ע"י שאלת פי נכרי חברו אמרי' דלא משקר להכשיל ישראל היכי דמרע נפשיה מכ"ש היכי שימית עצמו פשיטא שלא יעשה כן וכסברת מהרי"ק הנ"ל והשתא בעל מ"ב נמי שכ' הבו דלא לוסיף אתה"ד היינו משום דהוה ס"ל דלית לי' ראי' מש"ס אבל למה שעשינו לו סמוכים יפים מהש"ס גם משאת בנימין מודה דאפי' ע"י שאלת תועלת מהימן ויש מקום תפיסה עלינו מדברי תה"ד סי' ע"ט וק"ל וי"ל בנקל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:14)

**ומ"ש**היש"ש שגם הר"ן חולק על התה"ד היינו תשובת הר"ן שבב"י מ"מ הר"ן בלאה"נ החמיר טובא במסל"ת דעדות נשים טפי טובא דבעי' דוקא קשור דברי' כגון ווי לפרשא זריזא וכה"ג וה"ה שהחמיר נמי בהנ"ל ועיי' תוס' ספ"ק דב"מ ד"ה איסורו מיהו אנן לא קי"ל כהר"ן בהא ועיין בבכורות מ"ו ע"ב בסופו מכל הלין הי' נראה להלכה ולא למעשה לסמוך על מה שאמרו הגוים ע"י חקירת השופט שהם הרגו היהודים הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:15)

**אבל**בנדון שלפנינו לא יושיענו זה דהרי הרי"ף והרמב"ם והרשב"א בעו שיאמר וקברתיו דוקא וכ' הרב"י סי' י"ז בשם הר"י סגיש וז"ל דלא הצריך הרמב"ם שיאמר וקברתיו אלא שהגוי נמצא בעת מיתתו והריגתו דחיישי' דלמא אמר בדדמי וכו' וע"ש והנה לעיל מזה כ' הרב"י בשם תשו' הריב"ש וז"ל והוי יודע שיש מקומות שצריך שיאמר וקברתיו לדברי הכל אם אמר מת במלחמה או ענין שהוא כמלחמה וכו' יע"ש ומתוך הדברים אנו למדין שמ"ש הרב ב"ש ס"ק נ"ד דהריב"ש מוקי לי' להרמב"ם באינו מכירו אבל במכירו לא בעי וקברתיו אינו רוצה לומר דחולק על הר"י סגיש אלא אדרבא בהא דהר"י סגיש י"ל דכ"ע מודים דבעי' וקברתיו אלא הריב"ש מוקי לי' לדהרמב"ם בלא הי' כענין מלחמה בעולם אפ"ה אם אינו מכירו בעי וקברתיו וא"כ אפשר דכ"ע מודים להא וליכא מאן דפליג והדעת נותן כן והנה נדון ק"ו השתא מי שהי' רק בשעת מיתתו חיישי' שיאמר בדדמי כ"ש הרוצח בעצמו ובאתרי דקפדי אשפיכת דמים טובי כמו במדינתינו דהרוצח מרתת טובא ואינו מתאחר כלל רק שיראה לפי אומדנא שלא יחי' אחר נפלו ואינו ממתין עד שיעור יציאת הנפש פשיטא דאיכא למיחש טפי בדדמי שהרי מבואר ביבמות קס"ו ע"א דאי לאו דאשה כלי זיינה עלה ולא מירתתה מלסטי' לא היתה נאמנת לומר לסטי' נפלו עלינו הוא נהרג ונצלתי משום דיראה להמתין עד יציאת נפש ואמרה בדדמי וה"ה הכא שהרוצח ירא לנפשו להמתין עד יציאת הנפש ובעי' שיאמר וקברתיו או ענין הדומה לוקברתיו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:16)

**ואחר**ההנחה הזאת נמצא אי לאו שהעידו הרוצחים שחתכו ראשיהם דהוה כמו וקברתיו אבל אל"ה הוה חיישי' שיאמרו בדדמי והכא גרע טפי דהרי עכ"פ בעי' שיאמרו פלוני מת והכא לא אמרו כן להדי' דמה שהעידו על עצמם שהרגום היינו שפשוט להם כך על שחתכו ראשיהם אח"כ אבל אין כאן עדות ברור שכבר מתו ביום בהיותם תחת יד הרוצחים דאפשר מחמת ביעתותא ערקו הרוצחים ולא השגיחו על יציאת הנפש שהרי קמן שיתיראו לעכב ביום לחתוך הראשים ועשו כן בלילה וא"כ כשם שלא חתכו הראשים ה"נ אפשר שהניחום מתגולל בדם ומפרפר וכה"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:17)

**והנה**אם היינו מוצאים שני האנשי' בדרך עם ראשיה' עליהם ולא הי' לנו בהם שום היכר רק עדות כנ"ל שאומרים בדדמי שהרגו שני אנשים ששמם כך וכך לא היינו יכול להתיר נשותיהם של אלו דאמרי' הני שאמרו הרוצחי' בדדמי עמדו אחרי נופלם ואזלי לעלמא והני שמצאנו מת עתה אחריני נינהו שבאו לכאן בזה המקום ונהרגו ג"כ כאן וראי' לדין זה מש"ס ערוך יבמות קט"ו ע"א גבי גברא חרוכא דאר"ח בר אבון אימא גברא אחריני אתא לאצולי' ואכלתי' נורא ואיהי עריק לעלמא מחמת כיסופי' ואין לומר התם כדאמר טעמי' דאתי לאצלויי' משו"ה חיישי' אבל הכא לא ניחוש שנהרגו אחרים באותו מקום ז"א אדרבא איפוך אנא התם דאיתלי נורא ולא הי' בו שום איש אלא האי גברא מה"ת ניחוש שילך אדם לתוך האש אי לאו דאתי לאצולי אבל הכא היער פתוח לכל עובר אורח ואפי' רבא דפליג התם מודה הכא דה"ל למיחש דהני אזלי לעלמא והני אחריני נינהו והשתא כיון דבמה שעשו הרוצחים ביום לא הי' כדאי להתיר הנשים ממילא גם במה שאמרו שחתכו ראשי האנשים הנקובים בשמותם בלילה נמי לית בי' מששא דאמרי בדדמי שהם חשבו שאותן שני הרוגים שמצאו עתה בלילה ביער מסתמא המה אותם האנשים שהי' להם עסק עמהם ביום שלפניו ומשו"ה חתכו הראשים אבל אינו כן שאותן הלכו והם חתכו אנשים אחרי' נמצא דבדברי הרוצחים לית בי' מששא כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:18)

**ועתה**נדון על מ"ש מעלתו לסמוך על ענין דהוה סימן אה' ידידי אם נלקט אמרים מקיצורי תשובו' ונסמוך עליהם נבוא להתיר האסור ולאסור המותר ח"ו אבל שרש זה יצא להם מהרמב"ם דס"ל דמפרש עובדא דש"ס יבמות קכ"ב ע"א מעשה בס' בני אדם וכו' וס"ל להרמב"ם דהגוים לא הזכירו שמם כלל מי הם ורק המנין הי' סי' מספיק ר"ל הרי ידענו שיצאו ס' אנשים מכאן לכרכום והם אמרו שס' אנשים מכאן שיצאו לכרכום מתו אמרי' הם הם אותם האנשים בעצמם כיון שהמנין מכוון והנה אין לסמוך על זה אלא באופן שאין מיתת ס' אנשי' מסופקי' לנו כלל רק שמותיהם אבל הכא שאנו מסופקים בעדות דאומר בדדמי והני לא מתו כלל מי נימא כל מקום שחסרו ב' אנשים יותרו נשותיהם ע"י שנים שנמצאו ואין אנו יודעים וידעתי שיש דעות באחרונים מזה אבל לפע"ד אין לסמוך על זה אפי' לעשותו סניף כי גם על זה דהרמב"ם רבים קמו עליו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:19)

**וכן**מ"ש מהמקום שיהי' סי' אין ענין לכאן והוא לקוח מתשו' מיימוני לספר נשים סי' ט' יע"ש ויראה שאין הנדון דומה לראי' ומכ"ש שבש"ס הנ"ל גבי גברא חרוכא מבואר היכי דאיכא למיחש איהו אזיל לעלמא והני אחריני נינהו באותו המקום ממש חיישי' ויש לדחות קצת דהתם שאני שהי' המקום מעותד להמית שהרי הי' אש בבית משא"כ הכא אפי' אי נימא שבאו שנים אחרים לזה המקום מ"מ מי הביא רוצחי' גם לזה המקום ומובן שיש לדחות גם זאת הדחי' ולומר שהרוצחי' בעצמם הרגו בכאן ד' אנשים שנים אזלו לעלמא כי לא המיתום שפיר ושנים מונחים במקומם והכלל מי יתיר עגונה המוחזקת בחזקת א"א בסברת בדויות כרסיות אלא במה שאמרו שהשליכו ב' הראשים למערה ונמצאו שם הי' ראוי' לכאורה אלא שכבר כ' דחיישי' שאמרו בדדמי וראשים אחרים הם השליכו שמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:20)

**וגם**בטביעת עין שבפרצופותיהן פשיטא שאין לסמוך אחר ג' ימים מיום הרציחה וגם הי' חבולים בחבורות ופצעים ולית דין ולית דיין בכ"הג דיועיל ט"ע להתיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:21)

**וסימני**גופם הנה במה שנמצא במיכל ב"ה גרשון מקום חלק בראש כעין מטבע טהאליר אין זה אפי' סי' אמצעי אבל הוא גרוע מאוד שכן ימצא באלף אנשים ע"י שהי' להם נתקי הראש והוא שחין המנתק השער ואינו צומח לעולם והוא דבר ידוע ומה שהעיד הראש הקהל שהרר מאיר הרש יש לו באצבע קטנה שבשמאל רק ב' איברים דהיינו שנים מהם מחוברים כאחד ואינו יכול לנענע בהם וכן נמצא גם זה איננו מובהק שעכ"פ נמצא כזה בהרבה בני אדם ומכ"ש דעכ"פ לאחר מיתה שכיח דנקיט שגרונא להאברים וא"א לסותמם או לפותחם ובש"ס אמרי' סי' עשויי' להשתנות אחר מיתה מכ"ש סי' כזה דכ"ע מודה דעשוי' להשתנות אחר מיתה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:22)

**ומסי'**כלי' הא חיישי' לשאלה ואפי' למ"ש מהרי"ט דבכל כליו לא שייך שאלה דלא העמיד עצמו ערטילאי מ"מ הכא שידעי' בודאי שהרוצחים הי' להם עסק עמהם והרי נטלו עכ"פ ממונם והמאנטיל עם התפילין ה"נ נאמר שנטלו כל מלבושיהם ומכרום לאחרים או השליכום ואחרים מצאו ונהרגו פה ואזדא לי' מ"ש מעלתו כיון שהי' המלבוש העליון והתפילין שאול להם מאיש אחר לא ניחוש לשאלה דאין השואל רשאי להשאיל הנה סברא זו כתובה היא על ספר צמח צדק אבל אינו ענין לכאן מטעם הנ"ל ועוד שהרי אותם כלים המושאלים לא נמצאו אצל ההרוגים אלא בבית הרוצחים וא"כ מאי ראי' לזה על הריגתם ואשתומא קאמר בזה אם באו לסטי' ונטלו כליו נתיר את אשתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:23)

**מ"ש**עוד לצרף סי' כליו עם סי' הגוף כדעת מהר"ל מפראג שהביא ב"ש סקס"ט דממ"נ אי סי' דאורי' סגי בסי' אמצעי בגוף ואי סי' לאו דאורי' א"כ לא אתאינן לחשש שאלה הנה אפי' לפ"ז לא יועיל לאשתו של מיכל כלל שסי' מקום חלק בראש אינו סי' אמצעי כלל ואפשר שיועיל לאשתו של מאיר הרש ז"ל שסי' באצבע קטנה שבשמאל אפשר דהוה עכ"פ סי' אמצעי ולמהר"ל מפראג יועיל ממ"נ אבל מה נעשה תחלה צריכי' אנו להסיר פקפוקו של ב"ש ששפתיו ברור מללו דאי סי' לאו דאורייתא משום דלא סמכי' אלא על סי' המובהק ביותר בגופו א"כ סי' מובהקי' בכליו אינם מובהקים בגוף דהרי עכ"פ איכא חשש שאלה בעולם וזה ברור לכל מבין עם יודע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:24
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:24](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:24)

**ובתשו'**אחרת כתבתי ג"כ לדחות ממ"נ הנ"ל דהרי כמה אחרונים תפסו במושלם דאפי' למ"ד סי' ל"ד ולא יועיל באיסורא מ"מ באיסורא דרבנן מועיל דהם אמרו והם אמרו והנה לחד לישני דבכורות מ"ו ע"ב דמן התורה סגי בפרצוף פנים בלא חוטם ורבנן הוא דאחמור משום חומרא דא"א דבתחלת עדות החמירו טפי וזה הלשון פסקו האחרונים יעיין בתה"ד א"כ משנתינו שאמרה שלא יעיד אלא על פרצוף פנים עם החוטם אע"ג שיש סי' בגופו ובכיליו רצון המשנה לומר שאע"פ שיש לו ט"ע בפרצוף פנים לחוד אע"פי שיש עם זה סי' בגופו וכליו מ"מ לא יעיד וק' במאי הא בפרצוף פנים לחוד שרי' מן התורה ולא נשאר רק איסורא דרבנן ובדרבנן מועיל סי' דרבנן וע"כ להך לישני דבכורות אין לנו תי' אחר אלא גופו דאריך וגוץ כליו דחיישי' לשאלה נמצא לפ"ז אפי' למ"ד סי' ל"ד נמי אתאינן לאותן תי' שצריכי' למ"ד סי' דאורייתא ואע"ג דאכתי י"ל כליו בחיוור וסומק אה"נ מ"מ אזדא לי' ממ"נ של מהר"ל מפראג ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:25
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:25](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:25)

**וגם**לסמוך על סברות כאלו שזה מקרי סי' מובהק ביותר הואיל וייחד מקום דומה לגט נקב יש בצד אות פלונית קשה לדמות מלתא למלתא ובלא"ה הא איכא בעל העיטור דס"ל שום סי' מובהק לא יועיל להתיר א"א ונ"ל ראי' לדבריו מיבמות קט"ו ריש ע"ב דקאמר וחזינהו לאלתר פי' משום חשש שינוי לאחר עלי' מן המים ואי איתא דשום סימן מובהק בעולם מועיל להתיר אשה לימא בסי' מובהק ביותר ואפי' לא חזנהו לאלתר דהא כ' כל הפוסקים בסי' מובהק ביותר כגון חסר ויתיר לא שייך שינוי אחר מיתה וא"כ קשה כנ"ל אע"כ דלא יועיל ודוקא בגט דאיכא נמי שמו ושמה אבל לא זולת ונהי דמ"מ לדינא לא נ"ל להחמיר כהעיטור מ"מ להקל ולדמות מלתא למלתא לנקב יש בצד אות פלוני היכי דלא ברור התירא לא שמיעא לי כלומר לא ס"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:26
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:26](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:26)

**אמנם**מה שנלפע"ד בשריותא דאשתו של ר' מאיר הרש לפי שנמצא סברא בח"צ דאפי' אי סי' ל"ד וגם חיישינן לשאלה מ"מ בסי' כליו וגופו ביחד ה"ל כעין נפילה דחד דלא חיישי' וה"נ ה"ל נפילה דחד למימר שזה שהי' סי' אמצעי פלוני בגופו השאיל כליו לאחר שהי' לו ג"כ ממש סי' כזה בגופו זה לא אמרי' יע"ש ועיין בתומי' סי' ס"ה סקי"ב מ"ש מכיס וארנקי דהוה חיישי' לשאלה אע"ג דהגט כ' בו שמו ושמה ע"ש מה שתי' והאמנם בלאה"נ יש לפקפק על דברי הח"ץ ע"פי שיטת רבינו חננאל שברשב"ם ב"ב קע"ב ע"ב ד"ה עיקור הלשון וכו' דמשמע דוקא התם לא חיישי' משום כיון דידעי' מנו הוא הי' לו לצעוק אבדתי שטרי משמע בעלמא לא מ"מ הכא איכא מילי' טובא למעליותא דהא הי' שנים ונצטרך לומר שהלסטים פשטו כל מלבושיהם ואח"כ ערקו לעלמא ואח"כ מכרו הלסטים המלבושי' האלו לשני אנשי' או שמצאום שני אנשי' ואירע שזה שהזדמן לידו כל מלבושיו של ר' מאיר הרש הי' בו ממש הסי' באצבעו כמו ר' מאיר הרש והאחר שלא הי' בידו שום סי' נזדמנו לידו מלבושיו של אידך שלא הי' בו שום סי' ואח"כ נהרגו גם שניהם באותו המקום ממש ואח"כ נאמר ג"כ שהראשי' שנמצאו בהמערה היו מאותן האנשי' האחרי' אלא שנשתנו הפרצוף ואירע שנשתנה פרצוף של זה האיש האחר לפרצוף של ר' מאיר הרש שהי' מלובש עתה במלבושים האלו נפילה דחד כעין זו גם ר"ח מודה דמועיל ועל אופן כזה לק"מ נמי מכיס וארנקי דהני גוני עדיפא טפי טובא משמו ושמה ובזה יש להתיר אשתו של ר' מאיר הרש שהי' עכ"פ סי' אמצעי קצת בגופו ועוד שהי' הסי' בגוף המלובש באותן הכלים שייך שפיר דברים הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:27
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:27](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:27)

**אך**אשת מיכל במה תשתרי שהרי הגוף המלובש בכליו לא הי' בו שום סי' ועוד הסי' הנמצא אינו סי' אמצעי דנאמר דמקרי נפילה דחד דאלפים אנשים יש להם נתקי הראש ומ"מ נ"ל דיגיד עליו ריעו הואיל שלפי הנ"ל ברור לנו שעכ"פ ר' מאיר הרש נהרג בהיער הזה וזה הוא ראשו א"כ דוחק לומר שמיכל ערק לעלמא מלבושיו קנה אחר ונהרג פה בצד ר' מאיר הרש וגם הראש הושלך לאותו המערה שהושלך שם ר' מאיר הרש ונשתנה צורת אותו הפרצוף לצורת פרצוף מיכל חברו של ר' מאיר הרש הנ"ל כל זה הוא דוחק ודומה להנ"ל לנפילה דחד שיודה בו ר"ח ז"ל לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:28
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:28](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:28)

**ואם**אולי עדיין יש לפקפק על הדמיונות נאמר עכ"פ ברור לן שע"פי הסברות הנ"ל ראוי לומר שאין כאן חזקת אשת איש והבא עליהן לא יהי' אפי' באשם תלוי דספק גדול הוה ולא מקרי תו אתחזק איסורא כלל ואיכא לפנינו ריעותא גדולה דאתרע חזקת א"א ועדיף הך ריעותא מריעותא דזרק לה ספק קרוב לו ספק קרוב לה דכ' תוס' בכתובות כ"ג ע"א ד"ה תרוויי' וכו' דמגרע לי' לחזקה קמיתא וכיון דעכ"פ אתרע חזקת א"א נבוא מצד אחר להתירה להנשא אפי' לכתחלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:29
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:29](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:29)

**והוא**דהתוס' כ' ביבמות ק"כ ד"ה אין מעידין וכו' דאם אנו מסופקים אם הוא תוך ג' או אחר ג' ימים תלינן להקל והרשב"א בחידושיו צווח כי כרוכי' דה"ל ספק איסור דאורייתא איך ניזול לקולא ועיי' בש"ך בנקודת הכסף סי' שצ"ז שכ' הטעם משום דמוקמי' להאשה בחזקת אשת איש דאל"ה אדרבא נוקמא לגברא בחזקת חי והשתא מת אלא הטעם משום דמוקמי' להאשה בחזקת א"א ע"ש ועיין בשמלה חדשה בחידושיו סוף מ"ק מבואר מזה דהיכי דליכא חזקת א"א כ"ע מודים דתלינן להקל שהוא תוך ג"י והשתא בנידון דידן ממ"נ אי נאמין שהרוצחים הרגו אותם האנשים וחתכו ראשיהם ממש הרי הותרו הנשים וע"כ נאמר וניחוש שמא הרוצחי' חתכו ראשי' של אנשי' אחרי' והני אזלי' לעלמא ולא מתו ביום א' עדיין ועתה ביום ה' מצאנו ב' ראשים שפרצוף פניהם דומות להר"ר מאיר הרש וכ' מיכל א"כ כיון שבלא"ה אין כאן חזקת א"א נתלו שהם נהרגו ביום ג' או ד' ועדיין הוא בתוך ג' להריגתם והותרו נשותיהם אלא דלכ"ז צריכות הנשים למנות ימי הבחנה מיום ה' פ' ויגש ולא מיום א' שהרי אנו תולין שלא נהרגו ביום א':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:30
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:30](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:30)

**כל**הנ"ל נלע"ד להלכה ולמעשה בתנאי שיסכים עמי ג"כ הרב המא"הג מה' זלמן אב"ד דק"ק ל"ב הסמוך להחלל ואז ישבו ב"ד של ג' בעירו דמעלתו ויתירו הנשים בב"ד של ג' כמבואר בש"ע סעי' ל"ט ואז תהי' אשת הר"ר מאיר הרש מק"ק ק"ד ואשתו של כ' מיכל ב"ה גרשון מק"ק הנ"ל מותרות להתנסבא לכל גבר דיתייצבין אחרי ימי ההבחנה המתחילי' מיום ה' פ' ויגש שנה זו תקסה"ל הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:31
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:31](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:31)

**שוב**אח"ז בא ע"א והעיד שהסי' שבראשו הי' מקום חלוק באמצע הראש וסביבותיו שערות וסביב השערות חלק כענין טבעת מבחוץ בראש של כ' מיכל וא"כ הרי זה סי' מובהק שלא ימצא אפי' בא' מיני אלף ואשת מיכל שרי' לגמרי וה"ה לאשת ר' מאיר הרש שניתלית באשת כ' מיכל הנ"ל מדאתרמי להדדי כמו שהארכתי לעיל בביאור וע"כ התירן של הנשי' הנ"ל ברור ומתחילי' ימי ההבחנה מיום א' כי על זה בודאי יכולין לסמוך על אמירת הרוצחים ועל כל הני אומדנות להקל בהבחנה מיום א' פ' ויגש. מ"ד נגהי ליום עש"ק ויחי תקס"ה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:32
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:132:32](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:132:32)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:134:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:134:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:134:1)

להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:134:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:134:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:134:2)

**מכתבו**הנעים הגיעני בזו הרגע ואני טרוד מאוד בתשובה אחרת נוגעת בענין עריות וצריך עיונא רבא ע"כ לא אאריך להיות כי הפלפול שוב אינו נוגע לדינא והדין דין אמת שהנשים האלו שריית להתנסבא לכל גבר וכבר שלחתי דברי לק"ק פאפא והשיגני תשובה שאחר העיון הוא מהמסכימי' להתיר והלא גם מעלתו סובר להתיר בלא"ה וגם הסימן השני מובהק הוא בלי ספק ולפלפל בסברות איני נהנה אם לא שיש עליהם ראיות מהש"ס ופוסקי' אך ברם דא צריכא רבא מה שהניח בצ"ע על רמ"א שלא הגיה' בי"ד כלום שאין מתאבלי' על הגוסס ג' ימים נבהלתי מראות שהרי פשיטא דמתירי' אשתו ג"כ לדעת הרא"ש בשם רבו מהר"מ מר"ב סוף מס' מ"ק וכ"כ להדי' הב"ש בא"ע סי' י"ז סקי"ח ומ"ש שם בש"ע א"ע שאין מתירי' על דברי' שרובם למיתה היינו בלא הניחו ג' ימים גוסס אבל ג' ימים גוסס הוה רובא דרובא או כולו כמשמע לשון הרא"ש והמרדכי במ"ק סי' תתס"ד וכ"כ ב"ש עוד שם סוף ס"ק צ"ד וכעין מ"ש משנה למלך פ"ד מפסולי מוקדשי' הלכה י"ד ולפ"ז מ"ש טוש"ע א"ע סי' קמ"ט סעי' ס"ח שכשהניחו גוסס ונתן לה הגט הרי זה ספק מגורשת היינו נהי דברי לנו שסופו למות מ"מ דלמא עדיין חי הוא והוה גט מחיים וחולצת ולא מתיבמת משא"כ שכבר הוא לאחר ג' ימים ה"ל ודאי מת כבר באותו שעה ועוד שעכ"פ לא תנשא אשתו עד אחר הבחנה ולכל הפחות אחר האיבול וכל כך זמן רב לא יחי' בודאי כך הי' נ"ל עפ"י דרכו של הרב ב"ש דפשיט לי' להתיר אחר ג"י אמנם הי' נ"ל אפשר כי היכי דס"ל לרמב"ם מידי ספיקא לא נפקא גבי גט ממדינות הים הה"נ להשיא אשתו וק"ו נמי הוה ולא סבירא לי כמהר"ם לענין נישואי' והא דפסק הרב המחבר בי"ד סי' של"ט כמהר"ם מר"ב היינו היכי שאשתו עמו במקום בעלה הגוסס והמעיד בא למקום אחר להעיד לשאר קרובי' דאז ליכא למיחש למידי שוב מצאתי שכן הקשה כה"ג בי"ד בשם מוהרח"ש דלא ס"ל כב"ש הנ"ל וכ' שקשה לו שהרב ב"י יסתור עצמו במ"ש בא"ע שאין מתאבלי' באופן שאין מתירי' אשתו ומצאתי שתירץ עליו בעזרת נשים שמשום כן דקדק הטי"ד והש"ע שם לכתוב קרובך ואחיך דמיירי במי שאין לו אשה וליכא למיחש למידי ותל"מ הכ"ד. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:1)

נוסח גביות עדות מהעגונה אשת כ' קויפמאן הנטבע זה שנתים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:2)

**במותב**תלתא בי' דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה יוסף ב"ה זאב סג"ל ואסהיד לקדמנא בת"ע ובתורת חרם באם לא יגיד ונ"ע בזה"ל: דונרשטאג בייא נאכט איזט צו מיר געקאממען דער בעל עגלה פאן ברעזאוויטץ אונד האט פערצעהלט וואס פיר איין שלים מזל איהם איזט צוגעקאממען, בייא נישנאוועס איזט ער בייא דער נאכט דורך דען וואסער געפאהרען, האט דאז וואסער דען וואגען געשטירצט אונד דיא אונטער רעדער זיין אן געריסען געווארדען פאן דיא פארדרע אונד ער איזט אויף דיא פערד געזעסן אונד אויף דען וואגען איזט געזעסען איין פריץ נכרי אונד איין יהודי וואס איזט צוריק פאן מיקלאש האט מאן דען פריץ קוים מציל געוועזן ווייל ער האט זיך אן געהאלטן אן דיא פארדערע רעדער אונד דיא אונטערע רעדער מיט דען יהודה זיין פארט געשוועמט, אויך האט ער געזאגט וואו דער יהודה האט געוואהנט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:3)

עדות ה' שמואל ליב מוועלקאוועס בתורת חרם ובאליונ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:4)

**איך**האב דער פאהר גאר ניקס געוואוסט אויך ניכטס געהערט דאז איין ב"י ווערע דערטרונקען געווארדען אין דיזען קאמידאט, אבר וויא איך בין פאהר בייא געריטטען בייא דלוהער וואסער האבע געזעהען וויא גוים איין מענש הערויס ציהן אויס דען וואסער, זא בין איך אהין געלויפען צו זעהן, זא באלד דאס איך איהם געזעהן האב אין ערשטען בליק, האבע אן געהאבען צו שרייען וועה געשריען דאז איזט קויפמאן, דען איך בין זעהר בעקאננט געוועזען אין דיא בעשאפפענהייט פאן זיין גוף אונד זיין פנים אונד אן זיינע פיס ער האט אזוא איין ברייטע קראטשעדיגען גאנג אן זיך געהאבט ווייל ער איזט בייא מיר י"ש ברעננער אייניגע צייטען געוועזען דארום בין זעהר בעקאנט אין זיין בעשאפפענהייט, נאך דעם דאס האבע מיססען העלפען ארויס ציגען אויף דיא יבשה אונד איהם צו רעכטן מאכען אונד אויס צו שטרעקען, דער נאך האבע נאך מעהר אונד בעססער דערקאננט דאס גאר קיין ספק ובירור גמור דאס דיזעס איזט קויפמאן דען איך גאנץ גוט אנגעזעהען אן פנים אונד אן בארט אונד זיין האר אונד אן זיין גוף וגם אן זיינע קליידר וויא ער האט פלעגען צו טראגען, איזט גאר קיין ספק שבעולם דאס דיזעס איין אנדרער מענש וועהר, וואן גלייך דיא נאזע איין ביסעל בלוטיג געוועזן, קען איך דאך ניכט אנדערס זאגען אונד קען דארויף שוועהרן בשבועה חמורה דש געוויס קיין אנדרער איזט געוועזען נאר נעביך דער קויפמאן. כל הנ"ל הוגבה בת"ע כדינו יום ב' ד"י טבת תקס"ט לפ"ק פה קובין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:5)

שוב הגיד ה' מרדכי ב"ה יוסף יצחק מאונסדארף ועכשיו דר בכפר דלוהע שנמצא שם הנטבע והגיד בת"ע כנ"ל בזה"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:6)

**וויא**כ' קויפמאן פאן מיקלאש איזט צוריק געפאהרן האבע איהן גערופען אין מיין שטוב אריין ווייל איך מיט איהם בעקאנט געוועזן בין אונד האבע מיט איהן גערעד, האבע געזעהן זיינע קליידער וואס ער באותו הפעם אן געהאט, נעמליך איין גרין לייבעל אונד שווארצע קורצע ביינקליידער אונד ווייסע שטרומפף אונד דרויף שטיוועל דיא זיין בעשלאגען געוועזען מיט האכע פאטקאוועס וויא דיא פויערן שטיוועל אויך האבע געזעהן זיין האנד זעקעל אונד זיין תפילין בייטלי וואס דארינען וואר צופריה איזט איין געשרייא קאממען דאס דער קויפמאן דערטרונקען ווער געווארדען, עטליכע טאג דרויף זיין גוים צו מיר קאממען אונד זאגטען דאס דיא פלעטצער איין יהודה האבן געפונדען אין וואססער אונד ציהן איהם ארויס אזוא בין באלד צום וואססער געלאפפען עס האט געוויס קיין האלבע שטונד געדויערט האבע איהן שאן געפונדען ליגען אויף דער יבשה, זא באלד דאס איהן דערזעהען האב, האבע איהן גלייך דערקענט בט"ע דש דיזעס איזט קויפמאן אויך אן זיין פנים אונד בארט אונד קליידער דיא איך אויף איהם געזעהען האב דען טאג עה ער איזט דערטרונקען געווארדען, אין דיא אייגנע קליידער האבע איהן דער נאך געזעהען, וויא מאן איהם אויס דען וואססער ארויסגעצאגען האט אלזא האבע איהם געהאלפען אויפלעגן אויף דען וואגען לקובין צו פיהרען איך קאן אויף דיזען שווערען דאס עס קיין אנדערער געוועזען איזט נאר דער קויפמאן עכ"ל כ"ז הוגבה בת"ע כנ"ל יום הנ"ל פה הנ"ל. הק' אפרים בר"מ חונה גליל אראווע. נאום משה העלישויא. נאום הק' צבי הרש ב"ה לוי כ"ץ מצאנז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:7)

**שלום**ושנה מבורכת להרב התורני המופלא מהו' צבי הרש נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:8)

**מכתבו**הגיעני אודת עגונה אשת כ' קויפמאן עם קבלת עדות והיותי מאוד טרוד ולא רציתי לעכב אותו ע"כ נקטה נפשי בקצרה ואומר עדות ה' יוסף ב"ה זאב שהעיד עפ"י נכרי מסל"ת אין בו ממש מכמה טעמים חדא שלא הזכיר הנכרי שם האיש ולא שם עירו ומקומו כלל ועוד שלא עמד עליו עד שיעור יציאת נפשו ולא עוד אלא שלא ראהו שנטבע כלל אלא ששטפו המים חצי העגלה וקויפמאן נתלה בהגלגלים ונשטף עמהם וא"כ ה"ל כספינה המטרפת בים שנותנים עליו חומרי חיים וחומרי מתים כמבואר ספ"ג דגטין במתני' וש"ס שם וקרוב אני לומר שהרואה שטיפה כזו ואח"כ רואהו מוצא מהמים ומכירו בט"ע מהימן עליו דלא חיישי' לבדדמי אלא במי שראה הטביעה שרובם למיתה ע"כ חיישי' שיאמר בדדמי אבל ראה שטיפה ולא טביעה אין רובם למיתה לא יאמר בדדמי ולא אחליט זה כי אין אנחנו דנים על ככה ולא כתבתי רק לחזק הדבר שאין בעדותו של המסל"ת ממש כלל ואפי' לעשותו סניף לעשרה סברות ישרות והאשה עדיין בחזקת אשת איש מן התורה כמו שהיתה ובדברי מעלתו נאמרו דברי' שא"א להולמן כלל אולי משגה הוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:9)

**דברי**העד השני ה' שמואל ליב שפתיו ברור מללו שמכירו בט"ע גמור וגם לא ידע מהטביעה מקוד' וראוהו לאלתר וגם מה שנתעסק בו אחר הוציאו מהמים ה"ל כמו וקברתיו והי' עדות מועלת לכאורה אלא שאמר שהחוטם הי' מלוכלך בדם ואם כוונתו שנפצעת בפצע וחבורה א"כ הרי כאן מכה ומיא מרזו מכה ואין לסמוך על ט"ע ומעלתו כ' בשם צמח צדק דאם גוף פדחת וחוטם קיים רק העור נקלף כי האי גווני לא מקרי ניטל א' מהם עכ"ד בושני מדבריו אלו דמי ההוא מרבנן וכו' הצמח צדק מיירי ממילתא אחריתי מהא דאין מעידי' אלא על פרצוף עם החוטם ובהא קאמר אם חסר עוד משני אלו אין הפסד דעדיין ניכר פרצוף הפנים אבל הכל ביבשה משא"כ מיא דמרזו מכה אפי' מכה כל שהוא מה ענין זה לצמח צדק מה ענין שמטה אצל הר סיני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:10)

**האמת**הנני נותן מקום לדבריו לומר דיש סוברים דבמכה קטנה כזו בראש החוטם לא אמרי' מרזו מכה דנלע"ד מטעם זה לא מייתי רמב"ם וסמ"ג ורי"ו הך דמרזו מכה ועוד כמה פוסקים דלא חלקו בכך היינו משום דס"ל דלא כפירש"י דע"י המכה משתנה פרצוף הפנים ותפח דזה ליתא אלא עיקרא דהך שינוי' דמרזו מכה נאמר על מגוייד וי"ל התם הכי פירושו דע"י מים מכביד הכאב וממהר למות כי היכי דעל ידי מכות אש יכול לחיות ומשו"ה אין מעידין על מגוייד ע"י סכין מלובנת הה"נ ההיפוך מזה במים שהמה היפוך מטבע האש וממהר למות לכן כשהעלו הרגל מן הארכובה ולמעלה מעידין עליו וכשהקשו הש"ס מהא דמרזו מכה אהא דמיא צמתי רצה לומר דסד"א כשהם צומתים הם מחברים השברים יחדיו ידובקו כטבע האש והוא ההיפוך ממרזו ומשני הש"ס היכי דליכא מכה צמתי והיכי דאיכא מכה מרזו את מקום המכה וממהר למות עי"ז וא"כ מכביד חליו כביבמות מ"ז ע"ב ע"ש אבל לא נשתנה פרצוף פנים וט"ע עי"ז נמצא להנך פוסקי' אי הי' שום מכה בפניו לא הי' מפסיד והי' יכולי' להעיד עליו וכן הוא דעת ר"י במרדכי יבמות סי' פ"ג לדעת ר"ת ע"ש ורק מפני שהוא בחוטם אפשר שישתנה ט"ע כיון שאין כאן פדחת וחוטם שלם ולזה נוכל לסמוך על דברי צמח צדק הנ"ל דבמכה כל שהוא שבחוטם אין שינוי בצורת הפנים אך מעלתו לא נתכוון לזה גם קשה לסמוך על הפוסקים הללו נגד רוב הפוסקים דס"ל מיא מרזו מכה ומפסידי' פרצוף הפנים ושכן פסק הש"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:11)

**גם**מה שכ' דמכה שלאחר מיתה לא אמרי' מרזו תמוה מי יאמר שהי' אחר מיתה דאפי' אם נאמר במכה בעלמא תלינן דהשתא הא דניגף ומוקמי' גופא אחזקתי' מ"מ הכא שהמכה מלוכלכת בדם ע"כ אינו נעשית אחר מיתה ממש דאין דרך דם לצאת אחר מיתה כדמשמע משמעות הבריתא בחולין נ"א ע"א נמצא עלי' קורט דם בידוע שלפני שחיטה ואין מקום לנוס אלא לומר דעכ"פ תלינן שעם יציאת הנפש נחבל ולא הי' פנאי למים דמרזו מכה בחיותו כי מיד מת ולא דמי למחט שנמצא בעובי בית הכוסות הנ"ל דהתם אפי' נטרף בשעת שחיטה נמי טריפה כמבואר בתוס' דחולין ח' ע"א וא"כ מ"מ לא פלטינן למימר שכבר מכמה שעות יצא מחזקתו וניגף בחוטמו ומכיון שאנו מוציאים אותו מחזקתו וחוששי' שנעשה כבר מכמה שעות ניחוש נמי שניגף מזמן רב קודם יציאת הנפש ומיא מרזו מכה וסברא זו כ' תוס' נדה ג' ע"א ד"ה ושרצים לענין כתם יבש למעיי' בדבריהם היטב והן הנה דברי רשב"א ור"ן דמייתי הרב"י בטור י"ד סי' פ"א ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:12)

**וממילא**דליתא נמי לעדותו של ה' מרדכי מאונסדארף כיון שה' שמואל ליב העיד שהי' לו מכה ואזדא לי' ט"ע א"כ ממ"נ אי גם ה' מרדכי ראה המכה ההיא א"כ היינו הך ואי נימא כיון שלא הזכיר המכה בדבריו ה"ל כאלו העיד בפירוש שלא הי' בו מכה וה"ל ב' עדים המכחישים זא"ז ובטל אותו העדות שזה העיד שא"א להכירו בט"ע מפני שהי' בו מכה וזה העיד ההיפוך ומכ"ש שלפי סדור הגביו' עדות נראה שעדותו של ר' שמואל ליב נגבה קודם עדותו של ה' מרדכי וכבר נשמע בב"ד שיש לו מכה בפניו וא"א לעמוד עליו וא"כ עדות עד השני המכחישו כמאן דליתא הוא ואפי' אם נאמר שנדון דברי שניהם שלא יהי' מוכחשי' ונאמר שאותו שראה ה' מרדכי הי' איש אחר שלא הי' בו מכה והכירו בט"ע שהוא קויפמאן וראוי לסמוך עליו ואם שזה הוא דוחק גדול שבעת חצי שעה הוציאו שני אנשים האחד נדמה לקויפמאן ע"י מכה והאחד הי' באמת קויפמאן והראשון שראה שמואל ליב כבר נקבר טרם בוא ה' מרדכי כל זה הוא ממש מהנמנע כמובן ולו יהי' שנאמר כן א"כ עכ"פ אין לנו שום סמיכה אלא עדותו של ה' מרדכי והוא ידע מהטביעה ואיכא למיחש שיאמר בדדמי דאפי' להרא"ש וסייעתו דס"ל בשני עדים לא ניחוש לדדמי מ"מ הכא ליכא תרי דדל עדותו של ר' שמואל ליב מהכא מטעם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:13)

**ובודאי**לפי המובן הפשוט דהרי"ף ר"פ האשה שלום חייש לדדמי אפי' בשני עדים והרא"ש פליג ואומר בשנים ליכא למיחש בדדמי משא"כ בע"א והרבה החזיקו בפי' זה ועי' פני יהושע בקידושי' ס"ג ע"ב גבי הא דנאמן ליתן גט ועיי' דבריו ריש גטין וא"כ לפ"ז יש מקום לומר דשני עדים נמי דלא אמרי בדדמי היינו בשנועדו יחד להעיד ובכיוצא בזה המה מדקדקי' הדק היטב אבל כשלא נועדו יחדיו נהי דסמכי' אעדות מיוחדת מ"מ כיון שכל א' בא בפ"ע בתורת ע"א אלא שאירע אח"כ שבא אחר עמו להצטרף ושום א' לא ידע מחברו לא ידעתי שום סברא לומר דלא ניחוש בדדמי היכי דשייך הך חששא ואי נתעקש לומר כיון שכל א' ידע שאפשר שיצטרף אחר עמו ויעשה מעשה על פיהם דקדק תחלה בעדותו יפה א"כ אפי' אי לא בא אחר להצטרף עמו נאמינהו אע"כ אם נניח שע"א אומר בדדמי ה"ה שנים המצורפים שלא נועדו יחדיו להעיד [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' ס"א] וא"כ בלא"ה ליכא הכא תרי דהרי כשראה ה' שמואל ליב לא ראה ה' מרדכי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:14)

**אלא**שלפע"ד העיקור כפי' מלחמו' ה' והרב המגיד דאפי' בע"א לא שייך בדדמי כלל רק שהחשש הוא שמא משקר מפני שהתורה לא האמינתו ועיקור סמיכתינו שע"י דיוקא דהאשה נעשה כשני עדים והאשה אומרת בדדמי פי' רמב"ן שהיא לא תידוק יותר אלא עד שתתברר לה באמת שבעלה נטבע במשאל"ס ואח"כ אומרת מסתמא האמת הוא שמת ולא תידוק יותר ותסמיך על הגדת העד שאמר שהכירו בט"ע וקברתיו ואולי שקר ענה והנטבע יצא במקום אחר זה הוא שיטת רמב"ן וס"ל לרי"ף ורמב"ם דשני מיני בדדמי איכא א' שמא נדמה שמת ולא מת וזה שייך בין במלחמה בין בנטבע ודלא כרמב"ן ואפי' בשני עדים חיישי' להא ומשו"ה בעי' וקברתי' ולא מספקא לש"ס בהא כלל אך איכא חשש שני דלמא ראה דקבר אדם אחר הוא ונדמה לו שזה הוא אותו דשדי בי גירא אי שראהו נטבע וחששא זו לא חיישי' אפי' בע"א רק כיון דחיישי' שמשקר וכל עצמו אינו נאמן אליו משום אשה דיקא ומינסבא והיא תידוק בדדמי ס"ל להרי"ף נהי דלענין הכרתו בט"ע וכדומה אפי' ע"א לא יאמר בדדמי מ"מ אפי' תרי צריכי' שיאמרו וקברתיו דאל"ה חיישי' שנדמה להם שמת כי רובם למיתה ויעידו על הרוב וגם על הדמיון והכא לא סמכו חז"ל על הרוב ומשו"ה פי' רי"ף האיבעי' באומר וקברתיו ועל זה פליג הרא"ש וס"ל תרי לא בעינן וקברתיו אבל לענין ההיכר בט"ע לא חיישי' לדדמי אפילו בע"א רק שישקר והאשה תידוק בדדמי וכיון שכן בנידון דידן שהם שנים אפילו אינם נועדים יחדיו מ"מ כיון שהתורה האמינה עדות מיוחדת וליכא משום משקר תו לא צריכי' לדיוקא דאתתא וליכא משום בדדמי אלא שכבר כתבתי שעדותו של רש"ל הוא כמאן דליתא אי נאמר שהי' לו מכה בפניו ולקמן אי"ה נדבר מזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:15)

**ועד"ז**נראה שיטת רש"י דפי' גבי אסקנהו קמן וחזנהו לאלתר ואמרו סימנים דפירש"י דט"ע לא מהני משום דמשתנה ע"י מים וזה פלא הרי מיא צמתי כק' תוס' ועוד קשה אמאי לא אמר ש"ס בפשיטות דהי' בהם סימנים מובהקי' ביותר בצמצום מקום באופן המועיל ולא בעי חזנהו לאלתר דמשכחת סי' דלא משתנו כלל כגון חסר ויתיר ותו לשיטת הרי"ף דחיישי' למשקר קשי' מאי מהני דהני נשי אמרו חזנהו לאלתר עם סי' דלמא הכל שקר וכיזוב והרב המגיד נדחק מאוד אבל נראה לומר בהקדי' דודאי אפי' סי' מובהקי' ביותר מ"מ אפשר להמצא כן בא' מאלף עכ"פ ונהי דלא ניחוש לי' במציאה ובהיתר עגונה מ"מ אפשר כן במציאות רחוק ומשו"ה אי אמרי סהדי פלניא דהאי סי' מובהק קטל נפשא והוא מכחיש לא קטלי' לי' ונאמר אחר הי' בדמותו ואומר נמי הא דמיא צמתי מכה היינו נמי רובא דרובא אבל מכל מקום איכא מקצת דמקצת דמשתנה גם במים שהרי בתשו' הרשב"א מעיד על סברת הרי"ף דס"ל דוקא עד חמשה ימי' צמתי ולא בשהה יותר ובלאה"נ כרכרו כמה כרכורי' שהרי עינינו רואות שמים גורמי' נפוח באדם ואיך לא ישתנה ונהי דאין לנו אלא דברי חכמינו ז"ל דמיא צמתי מ"מ אינו רחוק להאמין שאפשר ע"י מציאת רחוק שישתנה ג"כ במים ואומר עוד במה שנתקשו האחרונים כיון דכל עיקור סמיכת התר עגונה הוא על החזקה אשה דיקא ומינסב' הי' לנו להזהירה דתיזול ותידוק והרי אנו מתירי' אותה להדי' והיא מינסבא לאלתר בלא שום דיוק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:16)

**והנלע"ד**דודאי עיקור ההיתר הוא על ע"א ולא על האשה כלל ואי משום שמשקר הכא דמילתי' עבידא לאגלוי' לא משקרי אינשי אך הבעל איבעי' מספקא לי' אי הוה עבידא לאגלויי ע"י שיבוא ההרוג ברגליו או דלמא משום שדרך אשה להיות דיקא ומינסבא משום חומר שהחמרת עלי' ועי"ז מתירא העד דעבידא לאגלויי' ע"י דיוקא דידה משו"ה לא משקר העד וא"כ אין לנו עמה אם תידוק או לא רק שהעד מתירא שמא תידוק ועי"ז הוא מעיד אמת ועיי' היטב בלשון רמב"ם סוף הלכות גירושין שכ' אל יקשה בעיניך שהתירו חכמי' הערוה החמורה בעדות אשה ועבד וכו' שלא הקפידה תורה על העדאת ב' עדי' וכו' אלא בדבר שאין אתה יכול לעמוד על בריו אלא מפי עדי' וכו' אבל דבר שאפשר לעמוד על בריו שלא מפי העד הזה ואין העד יכול לשמט וכו' מבואר דס"ל משום מלתא דעבידא לאגלוי' והראב"ד השיג וז"ל א"א א"נ איהו דייקא ומנסבא וכ' ה"ה שהרמב"ם בעצמו ס"ל האי טעמא בראש אותו הפרק גבי קטטה בינו לבינה ולפי הנ"ל א"ש הכל וק"ל דדיקא ומינסבא נמי משום עבידא לאגלויי' הוא כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:17)

**והשתא**איבעי' להו לבעלי הש"ס אי טעמא דלא משקר משום שמא יבוא הבעל ברגליו נמצא לא ניחוש לדדמי דע"א לא יאמר בדדמי או משום דהיא דוקא לכן מתירא לשקר והכא כיון שאמת הוא שראוה הטביעה ישקר לומר שראה ההעלאה מהמי' וקברתיו ולא מתירא מהאשה דדיקא דא"נ תידוק הלא יודע לה שנטבע באמת ושוב תפסוק מלידוק כי תאמר בדדמי שבודאי מת ולא מתירא לומר וקברתיו בשקר כי הא לא עבידא לאגלוי' ע"י דיקא דהאשה ובעי למפשט מרבי שהשיא נשותיהן עפ"י נשים והוה סד"א שראו ההטביעה ועל זה מסיק הש"ס דמעולם לא ראו הני נשי הטביעה ולא הי' מיורדי הים מעולם רק אמרו שראו דאסקו קמן והכירום בט"ע וסי' וליכא למיחש דלמא הכל שקר א"כ אם תידוק האשה יתברר לה שלא נטבעו מעולם דהרי הני נשי לא ראו ולא שמעו מעולם שנטבעו רק במה שראו שהעלום שפטו שנטבעו ואם זה שקר הרי הכל שקר ועבידא לאגלוי וס"ל לרש"י עפ"י הש"ס דבט"ע לחוד מצי לאשתמוטי לומר ע"י מים נשתנה צורתו וחשבנו שהוא בעליך אעפ"י דרובא דרובא מיא צמתי מ"מ מצו לאשתמוטי ולא הוה עבידא לאגלוי' וכן ע"י סי' לחוד אפי' מובהק ביותר מצו לאשתמוטי דהרי קמן שאם אמרו פלני' דהאי סי' מובהק קטיל נפשא מצי הרוצח לאשתמוטי למימר לאו אנא הוא וה"נ דכוותי' ומשו"ה בעי' שיאמרו תרוי' ט"ע וסי' וכולי האי לא מצי לאשתמוטי כנ"ל פי' דהאי סוגי' עפ"י שיטה הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:18)

**נמצא**לפ"ז לא מהימן ע"א אפי' לא ידע מהטביעה קודם שראה אא"כ יש לו בו ט"ע וגם סימנים והכא לא נאמר שום סי' א' אשר יאמר עליו כי הוא זה דכל הני סי' גרועי' נינהי וכליו חיישי' לשאלה נמי ואפי' נימא בכל כליו לא חיישי' לשאלה מ"מ לית בי' סי' אלא חיורי וסומקי ומ"ש מעלתו שהי' בכנפי בגד ד' כנפות שלו תכריך ציציות שקנה במיקלאש וציצית לא מושלי אינשי תימה דלא חש לקמחי' כלל בודאי אי הי' להעד שום סי' או ט"ע בטלית קטן שלו הי מקום לומר טלית קטן לא מושלי אינשי אבל הכא שלא הי' לו שום ט"ע ולא סי' אפי' יהי' לו סי' בתכריך ציצית שקנה במיקלאש נימא שמכרם לזה הנטבע והוא גם הוא תחבם בתוך כנפי כסותו ואין לומר דזה גופי' הוה סי' שהי' תחובי' בתוך הכנף ז"א דהכי דרכן של רוב אנשים להחביא הציצית שמה עיי' גבי חפיסא ודלוסקמא ספ"ק דב"מ ובגיטין ע"כ לא ראיתי שום היתר בדברי מעלתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:19)

**כל**זה כתבתי לפי הבנת דבריו שהי' לו חבלה בחוטמו אבל אני לא כן עמדי כי במשמעות לשונו של רש"ל שאמר שהחוטם הי' מלוכלך קצת בדם אין במשמעות דבריו שהי' שום חבולה אלא שהי' מלוכלך מהדם שיצא ממנו וזה שכיח שיצא דם אפי' אחר מיתה בלא חבולה אלא מהדם הכנוס כדאמרי' במס' שבת פוקקי' עם יציאת הנפש ומשו"ה לא הזכיר מזה העד השני מפני שלא הי' שום פצע וחבורה רק לכלוך דם וזה אפשר שנתקום ואין לדיין אלא לפי משמעו' דברי העדי' ואין לנו להוסיף חקירות ודרישות לגרום חומרא ועיי' בח"מ ססקנ"ה והרי נצרף לזה דעת רמב"ם וסמ"ג ורי"ו דמיא לא מרזו מכה ועפ"י האופן שפירשתי לעיל דנהי דמרזו מ"מ לא משתנו שוב מצאתי כן במהרח"ש ומצורף לזה ג"כ דלכמה דעות דוקא כשראו הטביעה חיישי' לבדדמי משא"כ כשלא ראה אלא שמע וא"כ ה"ל הכא שני עדים מעידי' ועדיף טפי ונוסף לזה דעת ר"ת אפי' אי ליכא ט"ע בפרצוף מ"מ כיון דגופו שלם ואיכא ט"ע בכל הגוף מועיל ועוד כבר הארכתי במקום אחר לומר דנהי דחיוורי וסומקי לא הוה סי' ומ"מ אם יש לנו היכר בכל בגדיו כגון שאומר שבגד עליונו הי' חיור והתחתון סומק ובתי שוקי' ירוקים ומכנסים באופן כך וכך ומנעלים כך וכך נהי דכל א' בפ"ע לא הוה סי' מ"מ נימא דעכ"פ דזה הוה סי' במה שהי' מלובש בזה האופן ואי הי' כן בכל מלבושיו באופן דנימא דלכל מלבושיו לא חיישי' לשאלה ה"ל צירוף כל זה סימן אמצעי עכ"פ וכיון שהי' להם ג"כ ט"ע בפניו ה"ל כט"ע עם הסי' דמועיל והכא הוזכרו צבע כל מלבושיו בדברי ה' מרדכי ועוד בדברי ה' שמואל ליב משמע שהכיר כל המלבושי' בט"ע וא"כ להסוברי' דבכל כליו לא חיישי' לשאלה וכלי' לא נשתנו במים ה"ל ט"ע דכלי' כמו סי' אמצעי דמועיל עם ט"ע בפניו ובשגם שלכמה פוסקים כשיאמרו קברתיו לא חיישי' בדדמי כיון שדקדקו היטב והכא ה"ל כאלו אמרו וקברתיו כיון שסייעו לאחר מיתתו להביאו על העגלה ולהוליכו לקברות ועי' עוד סי' נו"ן בהגה' רמ"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:20)

**מכל**הלין טעמי נלע"ד דחזי לאצטרופי בשריותא דהאי איתתא אשת קויפמאן ובלבד שיסכים עמי עוד א' מופלג בהוראה כי היכי דלמטי לדידי שיבא מכשורי וחתמתי שמי. פ"ב יום ה' ז' אלול תקע"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:135:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:135:21)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:1)

**אלף**שלומים לתלמידי הותיק הרב המא"הג המופלג כבוד מה' איצק נ"י אב"ד ור"מ דק"ק סאנטוב יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:2)

**יקרת**מכתבך הגיעני על נכון ואמנם קשה עלי מאוד להכניס עצמי בהתירא דהאי איתתא כי כבר הלכו נמושות בדין זה כפי הנשמע ונחלקו בו חכמי הדור בשנים שעברו אשר רובם כבר הלכו לעולמם וחיים לנו ולכל ישראל שבקו ולא מצאו פתח להתירא ומה לנו לבוא אחריהם ומי מכניסני לתגר הזה וכי הדבר מוטל עלינו זה מוטל על הרב דקהלתה ובכל זאת לא אשיב פניך ריקם להשיב עכ"פ להתלמד במקום אחר כי אהבתי אותך דוחקת את הבשר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:3)

**הנה**ראשית דבריך אם אשה אומרת אמר לי ע"א מת בעלי אם צריכי' לחקור אחר העד ולשאול את פיו ראיתי כי לא ביארו האחרונים כל צורכם והניחו מקום לפעוט כמוני להתגדר דהנה רמ"א סי' י"ז סעי' ח' פשיטא לי' דאין צריך לשאול העד אפי' אם הוא בעיר ויצא לו זה משלשה ראיות לפי מה שראיתי בגדולי האחרונים ואבארם א' לאחת ודחיות כל א' מהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:4)

**א'**מדברי מהרי"ו סי' ט' שכ' בסוף שאין צורך לשלוח לבראנדענבור"ג לשאול את ר' אהרן וראי' מכמה משניו' וסוגיות ורמב"ם דעד מפי עד נאמן ולא נאמר נשאלה את פיו ודוחק לומר דכל הני דוכתי' מיירי דליתנהו תו מייתי ראי' מספ"ק דמכות בכל מקום שיעמדו שנים ויאמרו נגמר דינו של פלוני בב"ד נהרג על פיהם ולא נימא נשלחה ונשאלה אע"כ אין צורך דבתר סהדי לא דייקינן ועוד מייתי מיצחק ריש גלותא מ"ט לא נשדר לאספמי' לידע אם זה הוא אותו יצחק ע"י סימנים אע"כ אין צורך לשאול:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:5)

**הנה**הראי' מיצחק ר"ג היא כמשל דהאי צייד אשכח רברבי שקיל אשכח זוטרי שקיל דהתם העידו ע"פי עצמם שמת בידם רק שאנו חוששי' שמא עוד א' אזיל מהכא להתם וסמכי' על חזקה כאן נמצא כאן הי' י"ל סמכי' אחזקה אפי' היכי דמצי לברורי בטורח גדול לשדר לאספמי' ולעגן האשה כל הזמן ההוא וכיון דאיכא חזקה מעלי' סמכי' אבל להאמין לעד המעיד ע"פי עד אחר היכי דאיכא למשמע מבעלי' הראשוני' אין לנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:6)

**והראי'**מספ"ק דמכות דחה הגאון בית מאיר באומרו מה ענין ב' עדים לע"א ולפע"ד דברי מהרי"ו ברורים דה"ה נדחק למצוא מקום מאין להרמב"ם שצריך לבאר דבריו אם ראה שמת ממש אולי ראה דברים הקרובים למיתה ולפע"ד ראיתו ברורה דהא שלהי יבמות פליגי אי עדות נשים צריך דרישה וחקירה כדיני נפשות או אין צריך כדיני ממונות וקיי"ל דאין צריך כדיני ממונות וא"כ דיו כדיני ממונות דשם שואלין את העדים מנין אתם יודעי' שזה חייב לזה מנה עיי' סנהדרי' כ"ט ע"א ובלשון רמב"ם פי"ז מעדות הלכה ב' ומזה למד ג"כ ברפ"ו מטוען שבעל דבר יברר דבריו ויעויין לשונו בש"ע ח"מ ר"סי ע"ה וא"כ ה"ה בעדות נשים שואלי' איך אתה יודע שמת פלוני זה נראה לי פשוט ומעתה כיון שפשטות הש"ס משמע דעדות נשים לא בעו חקירה ורק מעדות ממון אנו למדין שעכ"פ יברר דבריו מהיכן יודע וא"כ דיו כשני עדים דנהי שהם צריכים לברר דבריהם אבל אינם צריכים לאמת דבריהם הכנים דבריהם או לא דאפי' בדיני נפשות אמרי' כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו נגמר דינו בב"ד פלוני לא שיילינן דלברר אמרי' אבל לאמת דבריהם לא אמרי' ומכ"ש עדות נשים דאפי' דרישה וחקירה לא בעי מכ"ש דאין שואלי' לעד הראשון כלל וראי' זו ברורה וזה נוטה למ"ש הרב ב"ש סקכ"ד דאם עד השני מברר דבריו היטב שאומר עד פלוני א"ל כך וכך דברים המראים בברור שמת אין אנו צריכים לשאול את הראשון אם האמת אתו או לא אלא מכל זה אין להוכיח אלא שאין לשלוח למדינה אחרת כעובדא דמהרי"ו לשלוח לבראנדנבור"ג וכמתני' נגמר דינו בב"ד פלוני שמסתמא הוא בעיר אחרת לפחות אבל באותה העיר שאין טורח וכילוי זמן לא שמענו מזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:7)

**אמנם**הראי' הראשונה דמייתי מהרי"ו משם לומד רמ"א שפיר דאפי' ישנו באותה העיר אינו צריך לשיילי' דהרי ראיתו מדלא לשתמיט תנא או רמב"ם בשום מקום לומר ששואלי' העד הראשון וכ' שדוחק לומר דכל הני מיירי בליתנהי וא"כ ה"נ דוחק דמיירי בליתנהי בעיר דה"ל לפרש וראי' זו יפה בחלקת מחוקק אלא שהלשון קצת מגומגם וגם המדפיס הוסיף בין שני חצאי לבנה וקלקל ואפשר שזה כוונתו דמדפריך שלהי יבמות ואומר קמצי חזו ואסיק שמי' גברי ומאי פריך להא אפילו למהרי"ו עכ"פ יודה שלברר דבריו צריך לשאול לעד הראשון וא"כ ע"כ צריך לשאול התינוקות אי קמצי שכיב או גברא שכיב ומאי פריך אע"כ פשוט להש"ס דמיירי שאין התינוקו' בעיר עכ"פ והיינו משום דסתמא הכי הוא דאי הוו בעיר הי' כל עלמא יודעי' ושומעי' כן נמצינו למדים נהי דהמהרי"ו נראה לו לדוחק לומר דמיירי בליתנהי לעדים כלל בעולם אבל עכ"פ מיירי בליתנהי בעיר הזאת וא"כ ליתא להרמ"א ונכונים דברי חלקת מחוקק ולחנם השיג עליו בית שמואל ובזה אזדא לי' ראי' ראשונה של רמ"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:8)

**ב'**הגאון בית מאיר והגאון עצי ארזים לדבר א' נתכוונו להביא ראי' מדברי ר"פ ר"פ שבועת העדות דהכל מודים בעד מיתה דאמר לדידה ולא לב"ד דפטור דתנן האשה שאמרה מת בעלי תינשא וא"כ לא הי' צריכה להעד ואי ס"ד כי איתי' במתא שיילינן לי' א"כ הב"ד ישלחו אחריו והוא יכחיש האשה וקיי"ל דלא מהימן תו עד השני האומר מפי הראשון וחייב קרבן שבועה ועצי ארזים הוסיף ביאור דאי ס"ד לחלק בין באותו העיר לעיר אחרת א"כ אדמפליג ר"פ בין אמר לדידה ולא לב"ד ובין לא אמר לא לדידה ולא לב"ד ליפלוג בדידי' באמר לדידה ולא לב"ד בין היותו עמה בעיר להיותו בעיר אחרת אע"כ אין שואלי' אותו כלל אפי' היותו עמה בעיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:9)

**ולא**זכיתי להבין דברי הגאונים האלו כי לפי דבריהם צריכים לומר מה דאמרו בש"ס דתנן האשה שאמרה מת בעלי תינשא ופירש"י ור"ן שהי' יכולה לומר מת בעלי ולא היתה צריכה שוב לעדותו רוצה לומר שתאמר פלוני ופלוני אמר לי מת בעלי והב"ד לא היו שולחים אחריו לשואלו זה דוחק בלשון כמבואר לכל מעיין אלא משמע שתאמר סתם מת בעלי או לכל הפחות שתאמר שמעתי מפי ע"א המהימן לי שמת בעלי ומי הזקיקתה להזכיר שמו שעי"ז תצטרך להביאו לב"ד ועוד לדבריהם לא שלחו הב"ד אחריו אלא היא הביאתו לב"ד ומי הכניסה לזה השטות והאמת יורה דרכו כי נ"ל משו"ה לא הביא רמב"ם הך דר"פ דבאמר לדידה ולא לב"ד פטור משום דס"ל לרמב"ם לפמ"ש לעיל בשמו באומרת מת לפני צריכה לברר דבריה האיך מת וא"כ א"א לה לומר סתם מת בעלי שישאלו לה מנא ידעת ואם תאמר שמעתי מע"א יאמרו לה והיכן הוא וחלילה לשקר לומר הלך לו אלא תאמר פלוני הוא ומחויבי' לשלוח אחריו ולשואלו וזה יצא לנו ק"ו מדיני ממונות שהאומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני אע"פי שלא הי' צריך לומר אלא סתם פרעתיך מ"מ כשיאמר בפני פלוני ופלוני צריך להביאום לב"ד ולברר דבריו כמבואר בשבועות מ"א ע"ב וב"ב ק"ע ועיי' תוס' שבועות שם ד"ה כל מלתא דלא רמי' וכו' והוה ס"ל לרמב"ם דר"פ דאמר פטור באמר לדידה ס"ל כמ"ד אין צריך לברר בדיני ממונות וה"ה בעדות אשה א"כ אי אמרה לב"ד שמעתי מפלוני לא אמרי' יבוא ויעיד ומכ"ש אי אמרה סתם שמעתי מע"א דלא שיילינן מנו ומנו ומכ"ש אי תאמר סתם ידעתי שמת בעלי שלא תצטרך לברר ולא ניחוש שמא תעיד בדברי' הקרובי' למיתה ויפה אמר ר"פ דפטור אבל אנן קיי"ל כמ"ד צריך לברר בדיני ממונות וה"ה בעדות אשה וא"כ א"א לה שלא תביאהו לב"ד ומשו"ה חייב בכל אופן והלח"מ פ' יו"ד מה' שבועות הלכה י"א נתקשה בזה ולפע"ד נ"ל נכון מה שכתבתי ואם כן מוכח מזה דהרמב"ם ס"ל דצריכי' לשואלו כשהוא בעיר עכ"פ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:10)

**ועוד**נ"ל לומר דודאי לטעם דע"א מהימן משום מילתא דעבידא לאגלוי' לא משקרי אינשי צדקו דברי ר"פ על כל פנים דכיון שהיא שמעה מפיו מת בעליך וחזקה דלא משקרי אינשי בהא מילתא והיתה יכולה להנשא על פיו אפי' שמעה אח"כ מפיו חוץ לב"ד שחוזר בו הרי היא מאמין לדבריו הראשוני' דמהימן מחזקה דמלתא דעבידא לאגלוי' ובדבריו האחרונים לית בהו הך חזקה ועוד כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ונהי כשיבא לב"ד ויכחיש את דבריה מהמנינן להעדש הראון כדעת הרמב"ן דמייתי הרא"ש פ' שבועת העדות שם היינו לב"ד מהימן הראשון טפי מהשני המעיד בשמו משא"כ האשה עצמה שיודעת באמת שאמר לה מת בעליך א"כ כשתשמע ממנו שוב חוץ לב"ד שחוזר בו לא הי' לה להביאו לב"ד כלל רק שתבוא לב"ד ותאמר מת בעלי עפ"י ע"א ואפי' שנאמר שצריכה לברר מי הוא העד מ"מ בכי האי גוני מותרת לומר אזל לי' לעלמא כי האמת כן דה"ל כמאן דליתי' והיא שהביאתו לב"ד אפסדא נפשה ומשו"ה פטרו ר"פ מקרבן שבועה ומיירי כשכבר שמעה ממנו חוץ לב"ד שחוזר בו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:11)

**אך**להטעם אשה דייקא ומינסבה א"כ אין העד האומר מת בעליך מהימן אלא בצירוף דיוק שלה ופשיטא כששמעה ממנו בעצמו שהוא חוזר בו שצריכה לחוש טפי ולמידק ולבוא לב"ד לברר הדברים כשמלה כי על מי תשען להנשא וממילא ליתא לדר"פ וידוע דהרמב"ם חשש לשני הטעמי' כמ"ש ה"ה ספי"ג מגירושין הלכה כ"ט ע"ש וא"כ אפי' לר"פ י"ל כשהוא בעיר צריכי' למשיילי' וראיתי בספר שחבר הגאון מלעמבערג דברים הפוכים בזה והמעיין יבחר ובזה אזדא לי' ראי' שני' של רמ"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:12)

**ג'**עוד בהשלישי חידש לן הגאון בעצי ארזים מפ"ק דפסחים ד' ע"ב דקאמר נשים וקטנים נאמנים על בדיקת חמץ משום דחזקתו בדוק והקשה א"כ למה לי אמירה דהני כלל ותי' ר"י כגון שהוא בעיר והי' צריכים לשואלו ומועיל אמירה דהני שאין צריכי' לשאול פיו הרי מבואר דעד מפי עד אין צריכי' לשואלו לעד הראשון אפי' הוא בעיר וכ' שם מסתמא ה"ה אפי' לא ביטל דהוה איסורא דאורי' וא"כ ה"ה לעד מפי עד דעדות נשים ע"ש ותמוהים דבריו התם חזקתו בדוק ולא בעי אמירה דהני כלל רק משום חומרא בעלמא היו צריכי' למשאלי' היכי דאיתי' בעיר דאין סומכי' על החזקה היכי דאיכא לברורי וכמ"ש הר"ן שם א"כ לזה מועיל אמירה דהני להחזיק החזקה טפי פורתא שלא נטריח לשואלו אבל ע"א שבא להוציא אשה מחזקת אשת איש ואת האיש מחזקת חיים מה"ת לא נברר היכי דאפשר לברורי בנקל ועוד יש לחלק באופן אחר דהכא שאומר עד השני כך שמעתי מעד הראשון ומשו"ה כשעד הראשון מכחיש ואומר להד"מ בטלה נאמנתו אפשר צריכי' לברורי והה"נ אי יאמרו שמענו מפיו שאמר בדקתי הבית הזה היינו צריכי' לשאול אותו אבל הם אומרים ראינו אותו בודק והולך אפי' אם יבוא ויאמר לא בדקתי ה"ל חד וחד ונהי דאמירה דנשים וקטנים בודאי לא יועילו נגדו מ"מ בכיוצא בזה לא אלים דבורו מדבורא דעד משו"ה אין צריכי' לברר ולא דמי לפלוני תיקן לי את הכרי משום דהתם צריכה לומר שעשאתו שליח לתקן והוא קבל השליחות וא"כ היא אמרה משמו אבל גבי אינם אומרים משמו אלא מעידין על המעשה שעשה ובזה אין לו נאמנות טפי מהעד משו"ה אין צריכי' לשואלו ואזדא לי' גם הראי' השלישי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:13)

**היוצא**מזה לע"ד נהי אם אינו בעיר סמכינן אמהרי"ו כי גם החלקת מחוקק לא פליג עליו כמ"ש לעיל והיינו ע"פי דברת הרב בית שמואל כשהעד השני ברר דבריו ששמע מעד הראשון שמת ממש אז אין צריכי' לשאול את העד הראשון אבל כשהעד הראשון בעיר נ"ל שצריכי' לשואלו ולשמוע הדברים מפיו ממש זהו מה שנלע"ד בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:14)

**ובמה**שכתב מעלתך דבגביות עדות נאמר שהרר יוסף אנהאט הוא דודו והיא גם היא אמרה שכן שמעה מפי עד המעיד על דוד מישקאטץ שמת באראד ויוסף אנהארט היא דודו וזאת אומרת שיוסף אנהארט הוא דוד שלה רק שהי' בעלה רגיל לקרותו דודו וכ' מעלתך שכן המנהג שם שהבעל רגיל לקרות לדוד אשתו דודו הלום ראיתי בהעתק הכתב שמצא מעלתך בתכריך שטרותיו של הרב מה' פנחס ז"ל שם נאמר שר' יוסף אנהארט הי' מארשאר פעטער של האשה רוצה לומר שהי' בעל דודתה של האשה והיא קראה לו דוד על שם אשתו א"כ צריכי' לידע שכן המנהג שהבעל קורא לבעל דודת אשתו דודו של עצמו מ"מ אין הדבר רחוק עי' סמ"ע סס"י מ"ב שקורי' לחמותו אמו והוא מתשובת מיימוני סוף ס' משפטים ומסיים שם מקרא לא יומתו אבות על בנים ורצונו דקיי"ל לא יומתו אבות בעדות בנים וכי היכי דלענין עדות בעל כאשתו ה"ה לקרוא שמו וא"כ לפ"ז אפי' תרי בעל כאשתו נמי אמרי' ועל הכלל כיון שהאשה בעצמה יודעת שכך נקרא והבינה מדברי העד שזה הי' בעלה הרי תוכל להעיד באמת ששמעה מע"א שמת בעלה אך מ"ש מעלתך שאפי' להרשב"א דחייש לב' שוירי ולא מהני אפי' שמו ושם אביו ושם עירו מ"מ הכא מהני שידעי' שהעד נתכוין לזאת העיר מישקאטץ שעמד בתוכה אהובי האמת שכן הוא אם היינו מסופקים בדברי העד אם נתכוון לכמר דוד מעיר מישקאטץ הזאת או לעיר אחרת ששמה מישקאטץ היינו אומרי' כיון שידעי' שעל זאת העיר נתכוון סגי וכמ"ש גם ב"ש סקנ"ח אבל הכא אין לנו ספק בדברי העד שהרי העד לא הכיר אותו אלא על פי עצמו שאמר לו בנסעו עמו שהוא מעיר מישקאטץ וחשב העד מסתמא הוא מזאת העיר שבמדינתינו אך אנו חוששי' שהי' מעיר אחרת שנקראת מישקאטץ אך יפה כ' מעלתך כיון דאיכא כל הני סימנים כולי האי לא חיישי' דאתרמי ועדיף מנקב בצד אות פלוני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:15)

**אמנם**בגוף נאמנות של האשה אחרי שכבר זינתה וגם עברה ונישאית טרם יצא התירא והוציאוהו בעל כרחה אם תאומן עתה לענ"ד אזדה נאמנתה דמה"ת תאומן אי משום דייקא ומינסבא הא קא חזינן דכבר נסבא בלא דייקא וא"כ אבדה נאמנתה דומה למ"ש הרמב"ם רפ"י מגירושין בקטטה שאמרה גרשתני ואשתכח שיקרא דתו לא מהימנא אפי' הביאה ע"א לדברי' דהרי חזינן דמשקרא ועוד דע"כ לא דייקא אלא משום חומר שהחמרת עלי' בסופה ועיקר החומר הוא מה שתצא מהראשון דאלו מהשני אינו חומר הלא מעיקור הדין הוא כך ואע"כ עיקור החומר הוא מה שיוצאת מן הראשון וכל הדרכים האלו בה והאי כיון שזינתה וגם נישאת לאחר א"כ אם יבוא בעלה אסורה עליו בלא"ה ולא תפסיד עתה בעדותה יותר ממה שכבר אפסדה נפשה ולמה תאומן ולא נעלמה ממני דברי הרא"ם סי' צ"א ובקונטרס עגונות הביאו בקוצר אבל מה אעשה ולא ירדתי לסוף דעתו בכל מ"ש אבל העיקור כי העיקור אצל הגאון ז"ל טעמא דמילתא דעבידא לאגלוי' כמ"ש בסי' כ' שהעתיק בכ"מ באריכות וא"כ לא הצריך כל כך דייקא ומנסבא אבל אנו אין לנו אלא דברי ה"ה דהרמב"ם חייש לשני הטעמים וא"כ אין להתיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:16)

**והיותר**קשה שבכל הני מילי שלא ראיתי בכל גביות העדות שום דבר שנתחדש עתה ומה שלא הי' לפנים בשנים קדמוניות ואפ"ה הוציאוהו חכמי הזמן מבעלה השני מסתמא קמו בהו רבנן במילתא דלאו שפיר דמי למסמך אהך סהדותא והעצה היותר טובה היעוצה שתסע אל מקום קבורת בעלה ואין ספק שימצאו שם אנשים המזכירים ממלתא דתמי' שהביאוהו פצוע בחבורות רשע ומת ונקבר שם וגם בעלי הח"ק יזכירו מ"ש בפנקס שלהם ויקובלו ב' עדים בפניה כדין תורה ממש בלי שנצטרך לסמוך אדייקא ומינסבא ואז קרוב הדבר שתשיג היתר גמור ומהיות טוב אל תיקרי רע וגם אם תותר אז ע"י היתר חדש לא יהי' לעז לרבנים קדמאי שהוציאוהו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:17)

**אודת**דין ודברי ריבות שהזכיר מעלתך שלא רצו לכנוס בפושרין גם שכנגדך בא בקובלנא שמעלתך גורם עיכובא והמובן שכל א' מהצדדי' רוצה להכוות בחמין ולא בפושרי' ואינו רוצה לעבור על דעתו וכמדומה לי אצל מעלתך יש קצת אהבת הניצוח ג"כ לומר הא דידן נצח ורב חילי וכביר מצאה ידי אבל לא זו הדרך ואין בזה כח ב"ד יפה ויתר מרעהו צדיק ולמה לא יזכור מעלתך כי האלמנה היא אשת ת"ח וכ"ע חייבים בכבודה ואילי כתוב לאמור שהיא הולכת בבלויי הסחובות באין מלבוש לפי כבוד בעלה הצדיק זצ"ל אע"פ שאם לדין אין רחמים ולא תהדר וגו' אבל הנוגעים בדבר עליהם מוטל לוותר הרבה ולא לאהוב הנצוח ח"ו והמלבושים של האלמנה הרבנית הסגורים בחותמך אם אין טענה על המלבושים עצמם רק שהם חבולים על תביעה אחרת קרוב הדבר ליגע בלאו דלא תחבול אע"ג שאפשר שלא הוצאת אותם מביתה רק סגורים בדרך עיקור ויש לדון בזה ולדינא צ"ע מ"מ לאו משנת חסידים היא ע"כ אקוה שכחכמתך יעשה מעלתך לרדוף השלום ולהשיגו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:18)

**ואם**בכל זאת א"א והדין יקוב ההר מה אעשה אם רצון שני הצדדים לבחור אותי או מי שירצו לדון להם דין תורה או פשר קרוב לדין אזי הצדדים יטענו טענותיהם פנים בפנים ויכתבו לטענותיהם ויבואו על החתום בעצמם וישלחו אל הנבחר לדין ומה טוב שיהי' הממוצע ידידי הרב הגדול דק"ק גוו"ד ולפניו יציעו טענותיהם וכל גביות העדיות הצריך לזה ואז הדיין הנבחר יוציא לאור משפט צדק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:19)

**ולא**כמו שעשה מעלתך בחדש אלול העבר ששלחת לי תכריך כתבים והראית ידך הגדולה במראה מקום הדינים לפי טענותך ומה אשיב ולא ראיתי דברי שכנגדך אולי אם ידע כל טענותיך ישיב לך כראוי וענין ע"כ זאת עצה היעוצה כנ"ל ויותר טוב אם יבצעו תמימים כראוי לשלימים ותבלה שנים וימים בטוב ובנעימים כאות נפשך היפה ונפש א"נ דש"ת. פ"ב יום ה' ב' אדר ראשון קע"ג לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:136:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:136:20)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:1)

**אלף**שלומים מגבהי מרומים לי"נ הרב המופלג המאה"ג מעוז ומגדול חרוץ ושנון כש"ת מהו' אברהם נ"י אב"ד דק"ק קמאהרן יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:2)

**יום**אתמול לקחתי מועד לעיין בדבריו הנעימי' ולהשיב היום על שאלתו שאלת חכם כמותו י"ב כיד ה' הטובה עלי בשגם ראיתי דבריו כי נעמו ושאלתו חצי תשובה הוא מסכים ואני מסכי' להתיר איתתא דא אשת ר' בנימין מסבלי עיגון קמא קמא דמטא לידי פלפלת כל שהוא אמרתי אעלה עם הספר וה' יעזרני שלא אכשול בדבר הלכה ח"ו וחפץ ה' בידינו יצליח. - ואעתיק לשונו דפר"מ בשאלתו: -


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:3)

**שאלה.**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:4)

**האשה**העלובה והעזובה רכה בשנים בוכה על בעל נעוריה שנשאי' לו לפני ד' חדשים כ' בנימין מפה שנאבד ולא בא לביתו מחנו' שלו ולמחרתו יצא הקול שנטבע במים יש נכרי א' שכינו מן החנו' שלו אמר שבא אצלו בלילה ערום רק בכתונו' ומכנסיי' התחתוני' ואמר לו שילך עמו לרחוץ בנהר דונאיי ובאמת כל בגדי' שהי' לבוש בו ביום מצאו בחנות סגור גם המעות הניח בתיבה ובחנות וזה קרוב לחמשים יום אחר שנאבד הלך הנעלה ר' שמעון נימא מפה אצל הנהר וראה שהספני' מצאו אדם במים ועד שהי' הספני' משתדלי' להוציא את הנמצא ושלח לרחוב היהודי' אחר יהודי' אחרים בחשבו פן יהי' הנמצא יהודי ור"ש הנ"ל הוא גבאי דח"ק והתאספו שם יחד יהודי' וערלי' קטנים וגדולים וכאשר הוציאו אותו מן המים לאלתר וכולם שהי' שם באותו מעמד הכירוהו בטביעת עין בצורתו וענו ואמרו כולם כאחד זהו בנימן הנאבד כי הי' כל גופו וצורתו קיים אך תואר ומראה פנים לא הי' כמקדם ונשתנה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:5)

**גם**הכירוהו היטב בסימן שבגופו שהיתה חוטמו עמוקה הרבה גם עוד זאת תיכף ומיד כשנאבד באתה האשה אלי ואמרה שיש לו סימן בגופו שהי' לו שומא באצבע אגודל שקורין דוימע על חולי' העליונה שבאצבע באמציעתו על כף הבשר וכן העידו לפני ר"ש הנ"ל ועוד כמה מהקברני' שמנאו כן כאשר אמרה האשה בצמצום מקום:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:6)

**גם**מצאו שלבש באצבעו טבעת של כסף שהכירה אשתו שהי' לו למשכן מנכרית בעל מלחמה והנה הכתונת והמכנסיי' לא הי' עלי' כי נרקבו אך השפה העליונה של הכתונ' והמכנסיי' שקורן האל"ס בזעט"ץ הי' עדיין עלי' אמנם השטיפעל עם געלבע קאפפען אשר בו הי' לבוש באותו היום שנאבד ומצאוהו עדיין לבושו והכירו כולם שהי' של בנימין הנ"ל גם האומן הנכרי הכירם שהם שלו שעשאוהו לפני בנימין הנ"ל: ע"כ לשון השאלתו דפר"מ אות באות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:7)

**והנה**היתר זאת העגונה יהי' בנוי' על ג' יסודו' על ט"ע ועל סימני גוף ועל סי' כלי' הנה סימני' כלים הוא לפע"ד יסוד רעוע מכל וכל לא מבעי' חגורות המכנסיי' ובי' הצואר של כתונ' שלא נראה בהם שום סימן ולא שום ט"ע וגם לדעתי א"א שיהי' בהם שום סי' או ט"ע שכבר נרקבו ובלו במים ולא נשאר בכל המלבוש כ"א הרצועה ההיא וגם הבתי שוקיי' של עור השטיפעל א"א שיהי' לאדם בהם סי' מובהק או ט"ע ואולי האומן שעשה אותם והנה הוא נכרי הפסול להעיד ואלא אפי' הטבעת של כסף אשר אפשר שיהי' בו סי' מובהק או ט"ע ולא ישתנה ע"י המים ומעלתו כ' שגם לשאלה ליכא למיחש כיון שהוא משכון מגוי ואין לו רשות להשאילו או להפקידו ביד אחר כמבואר בתשו' צמח צדק וגם הא טבעת לא מושלי אינשי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:8)

**הנה**הטבעת לא מושלי אינשי אמרי בש"ס משום דמזייפו ופירש"י בב"מ כ"ז ע"ב שהי' לכל איש חותם ניכר בטבעתו וכשהי' שולח דבר סתום חותמו בטבעתו וכו' ולזה הטעם אפי' הי' הכא טבעת שיש עלי' חותם מ"מ איכא למיחש לשאלה כי שאין זה חותמו וצורתו רק ממושכן מאיש אחר והוא לא יחתום אגרותו וחפציו בחותם הממושכן הזה ושפיר איכא למיחש לשאלה.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:9)

**אמנם**ביבמות ק"כ ע"ב פירש"י דמזייף להראו' לאשתו סימן בחותם וצורה ויטול ממנה כל אשר ישאל עכ"ל וזה שייך נמי בטבעת הממושכן כמובן וק"ל ולא ניחוש לשאלה ובפרט לפי טעם הנ"ל נמי שאינו רשאי למסור משכונו ביד אחר אבל אם נבוא לידי מדה זו הנה א"כ עביד איסורא במה שהי' משמש במשכונו של נכרי להתקשט בו לדעת מהרי"ל דמייתי מג"א רס"י תע"ב ומ"ש מג"א שם דפעם א' בשנה אינה מקפיד הגוי כבר השיג בחק יעקב דמהרי"ל לא השתמש בהם רק העמידם על השולחן לשמוח בראייתם ובחידושי אמרתי שגם זה לא עשה אלא בליל פסח זכר וישאילום וינצלו והאמנם לדינא כבר נהגו העם כדעת הט"ז וש"ך ופר"ח בי"ד סי' ק"כ וכן הסכים שם חק יעקב לדינא להתיר תשמיש משכונות של גוי ובכל זאת נ"ל הכא שאין שום סימן מהטבעת דלמא האי גברא ערק לעלמא ובשעת בריחתו החזי' המשכונו לגוי בעל חובו ונגשו לפרוע לו ופרע לו ומיד הגוי הי' הטבעת הזה במשכנתא או בפקדון ביד הישראל הזה השני הנמצא באופן שעל סימני הכלי' אין לבנות שום בנין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:10)

**ונבוא**לדון על ט"ע שהכירו כולם כאחד מיד ולאלתר תמונת צורתו וגופו אלא שיש לדון בזה א' על אריכו' זמן שנשתהה במים ב' על שינוי תמונתו ומראה פנים קצת ג' איכא למיחש שיאמרו בדדמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:11)

**ביבמות**קכ"א מספקא לש"ס אי ריב"ב לקולא פליג ובעי למיפשט מהני עובדא דההוא גברא דטבע בכרמי וכו' וההיא גברא דטבע בדגלת וכו' יע"ש ודחי שאני מיא דצמתי ומזה פסק הרמב"ם דמי' אינם משתנים פרצוף פנים אלא לזמן מרובה ובירושלמי איתא עובדא מההיא דטבע בירדן והעלוהו אחר י"ז ימי' והתירו אשתו וכן פסקו כל הפוסקי' אך הרי"ף כ' ד' או ה' ימי' ושפט הרשב"א שדעת הרי"ף דוקא ד' או ה' ימים ולא יותר דאין לנו אלא המפורש בש"ס אלא שהקשו עלי' מהירושלמי הנ"ל והב"ח כ' מדכ' הרי"ף ד' או ה' ימים וק' השתא ה' ד' מיבעי' אע"כ הכי קאמר ד' וה' ואעפ"י טובא נמי וכדעת כל הפוסקים ועיי' מס' שבת ס' ע"ב תוס' ד"ה השתא וכו' ועיי' ט"ז א"ח סי' תרמ"ח ס"ק י"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:12)

**והנה**יש לעיין מאי מייתי הש"ס מהני עובדא דריב"ב לקולא פליג לדעת תוס' ור"ת דבנמצא מת תלינן מן הסתם דהשתא מת והוא תוך ג' ימים ומתני' דאין מעידין אלא עד ג' ימי' מיירי שמונח לפנינו ג' ימים על פני השדה ואח"כ באו עדי' להכירו אבל כל שהוא ספק תולין להקל א"כ ה"נ מהאי שרינן לאתתא משום דמספיקא תלינן דהשתא טבע זה הגוף והשתא העלינו אותו והנה הוא פלוני בעל האשה הזאת ועוד אפי' להרשב"א דס"ל ספיקא להחמיר וכל שלא נודע לנו בברור שהוא בתוך מים למיתת זה הגוף תולין להחמיר שכבר עברו ג' ימי' ואוסרי' מ"מ הא הכא ע"כ מיירי שהטביעה דהאי גברא ידוע לנו כמ"ש הרב ב"ש סי' י"ז סקפ"ז ומ"ש שם שראה העד הטביעה עי' רמב"ן ר"פ האשה שלום וצ"ל דהאי דטבע משמע שהטביעה ידוע לנו וכן משמע לשון ואסקוהו משמע אותו הידוע והנה כיון שטבע בפנינו במים שאין להם סוף כבר הותרה אשתו מן התורה ולא נשאר אלא ספיקא דרבנן ובזה יודה רשב"א דמספיקא תלינן שהוא בתוך ג' ימים תדע לך שכן הוא דאלת"ה א"כ תקשה למסקנא לסברת הרשב"א בהרי"ף דעד ה' ימי' דוקא א"כ כל משאל"ס ניחוש זה אזיל לעלמא וזה הנמצא אחר הוא שנטבע יותר מחמשה ימים ונשתנה צורתו לזה דאזיל לעלמא אע"כ כיון שראינו הטביע' במשאל"ס וליכא תו אלא אי' דרבנן מודה רשב"א דתלינן להקל וכן הדעת נוטה לכל מעיין בלשון הרשב"א בחידושי שלהי יבמות א"כ קשי' טובא איך בעי למיפשט דריב"ב לקולא פליג הא ריב"ב אמתני' קאי דמיירי שהמת מונח לפנינו איזה ימי' ואין ראי' מהני דטבעי בכרמי ודגלת ואולי מזה ראי' להרז"ה ר"פ האשה שלום דמוקי הני עובדא בדלא ידע שום אדם מהטביעה באופן דלא שייך בדדמי לא גבי העד ולא גבי האשה כד דייקת ודלא כהרמב"ן שם אבל למאי דקי"ל דלא כהרז"ה קשי' כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:13)

**תו**קשי' לי מ"ט לא מייתי ש"ס דילן הך עובדא דמייתי בירושלמי שטבע בירדן והעלוהו אחר י"ז ימים דהוה רבותא טפי מתלת יומי וחמשי יומי ועוד דלכאורה יש לפקפק ולומר דבטבע במים שאין להם סוף אפשר שיכול לחיות במים יום או יומים דע"כ לא פליגי ר' יוסי אר"מ אלא במים שיש להם סוף שאנו רואי' כל סביביו ולא ראינו שהוציא ראשו וס"ל לר"מ אפ"ה יכול לחיות תחת המים ב' וג' ימים ואהא פליג ר' יוסי דתחת המים לא יכול לחיות אבל במים שאל"ס שאינו יכול לראות כל סביביו וכשם שאנו חוששי' חששא רחוקה שיצא במקום רחוק ממנו דזה הוא חששא רחוקה דאלו הי' קיי' הי' בא ה"נ יותר נוכל לומר שהובילוהו המים רחוק ממראה עינינו ושם הוציא ראשו לפרקי' מן המים ואנחנו לא ראינו זה דעי"ז יכול הוא לחיות במים יום ויומים ואח"כ מת ועתה שנמצא אדם במים הדומה לזה שנפל לפני ה' ימים נתלה לומר שזה הוא ונתקיים בחיים ב' ימים ואח"כ מת נמצא שעתה הוא בתוך ג' ימי' למיתתו ותולין לקולא בזה ולעולם דלא כריב"ב אבל אי הוה מייתא מעובדא דהירושלמי ששהה י"ז יום בזה בודאי לא הוה שייך לומר שנתקי' בחיי' ט"ו ימים וא"כ ה"ל לאתוי' הך עובדא דירושלמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:14)

**מיהו**לזה י"ל דעובדא דירושלמי מיירי שנטבע בירדן והעלוהו באותו מקום שנטבע א"כ י"ל משו"ה תלינן להקל שנצרף לזה כאן נמצא וכאן הי' וסברת זהו שאבד זהו שנמצא עיי' פסחי' יו"ד ע"א גבי קבר שאבד הוא קבר שנמצא אבל הני עובדא מיירי שטבע בכרמי ונמצא במקום אחר אבי הדי' וכן גברא שנטבע בדגלת ונמצא בגשרא דשבסתנא ולא נמצא במקום שנאבד ואפ"ה אזלי' להקל מזה שפיר בעי למיפשט דריב"ב לקולא פליג כן אפשר לומר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:15)

**אבל**אינך קושייתי לא נתיישבה ע"כ לפע"ד בטח דהני עובדי לא מיירי שמצאוהו ג' ימים וה' ימים אחר הטבילה בכרמי ודגלת אלא אסקוהו אבי הדי' בתר תלתא יומי שהי' מונח במים לפנינו אבי הדי' סמך לאותו מקום וכן אחר שהי' מונח סמוך לגשרא דשבסתנא ה' ימי' הוציאוהו משם והכירוהו ואפשר שבכיוון לא הוציאוהו מהמים עד שבאו אותן שהכירוהו ויכולי' להעיד עלי' ובזה יש ליישב קצת לשון הש"ס ואסקוהו אגשרא דשביסתנא ואינסבא רבא לדביתהו ע"י שושבינא בתר ה' יומי דמשמע דחמשה ימים אאסקוה קאי וזה א"א דא"כ שהה ביבשה ורש"י הרגיש בזה ולהנ"ל ניחא קצת דנהי דאאסקוהו לא קאי מ"מ אטביעה נמי לא קאי אלא שהי' מונח במים ה' יומי סמוך להאי גשרא הכירוהו השושבי' ואנסבא רבא לדביתהי והשתא מעובדא דירדן שבירושלמי לא הו"מ הש"ס לאתויי משום דהתם לא הוזכר מקום אחר אלא מקום הטביעה בירדן ומצאוהו אחר י"ז ימים מהטביעה ומזה לא מוכח דריב"ב לקולא פליג די"ל כמו שהקשיתי לעיל דממ"נ אם זה האיש שטבע נשאר במים ולא עלה הרי הוא כבר י"ז ומת הוא בלי ספק ואם עלה במקום א"כ נאמר שזה שנמצא נטבע לתוך ג' ימי' למציאותו ומעידין על ט"ע שזה הוא בעלה של פלוני' אבל בהני עובדא דש"ס דהי' מונחי' במים לפנינו ג' ימים או ה' ואפ"ה סמכו על ט"ע ש"מ שריב"ב לקולא פליג וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:16)

**ולפ"ז**הרווחנו לומר דאפי' לפי הבנת הרשב"א בהרי"ף ד' או ה' ימים דוקא קאמר דאין לנו אלא במה שנמצא בהדי' בש"ס מ"מ הרי"ף לא אמרו אלא בנשתהה במים לפנינו אז לא סמכי' על הכרה טפי מחמשה ימים אבל אם נמצא במים לא מיבעי לר"ת דתלי' להקל לומר דהשתא הא דאטבע אלא אפי' להרשב"א דביבשה לא תלי' שהוא בתוך ג"י מ"מ במים תלינן להקל לא מיבעי' אם ראינו הטביעה אפי' לפני מאה יום עכשיו נמצא א' ונדמה להטובע דתלינן להקל כיון דאשתו כבר יצאה מחזקת א"א דאורי' תלינן שוב להקל שהוא בתוך ה' ימים ובהכי איירי עובדא דירושלמי להרי"ף שהתירה לאחר י"ז יום ומיושב ק' רשב"א וה"ה ונימוקי יוסף על הרשב"א מהירושלמי הנ"ל אלא אפי' לא ראינו נפל למים כלל כנדון דידן שהבעל נאבד ואשה בחזקת א"א דאורי' קיימת מ"מ י"ל דקרוב לודאי צדקו דברי הב"ח בכוונת הרי"ף ד' וה' אפי' טובא נמי אלא שראיתי הגאון בעצי ארזים מפיק זקוקין דנורא מפומי' ממלל רברבין למימר דהרי"ף ס"ל דהאיבעי' לא אפשטא אי ריב"ב לקולא פליג וה"כ עובדי דכרמי ודגלת כריב"ב אזלא וא"כ מים לא מצמתי ורק דהמקום גורם וא"כ בודאי ה' ימים דוקא וא"כ נימא נמי לפי מה שהוא אדם שומן או כחוש או נימא אין הלכה כריב"ב ורק מיא צמתי ואז אין חלוק ואפי' לזמן מרובה ופסק הרי"ף לחומרא דבשארי מקומות אין חלוק ואין מעידי' אלא ג' ימי' דלא כריב"ב ובמי' נמי אין מעידי' אלא עד חמשה כמעשה שהי' אליבא דריב"ב ואם שהה יותר מתירי' מספק אולי הלכה כריב"ב והיינו נמי דקאמר ד' או ה' ימים ד' בשומן וה' בכחוש אלו דברי הגאון זצ"ל ודפח"ח נמצא לפ"ז אי מספקא לן אי הוא בתוך ה' ימים או אחר ה' ימים ה"ל ס"ס אולי הוא בתוך חמשה ימים ואת"ל לאחר ה' ימים אולי הלכה כרבנן דמיא צמתי אפי' לזמן מרובה וכבר ידוע שיטת הפוסקי' לצרף ספיקא דדינא לס"ס ומכ"ש דאיכא נמי ספיקא אולי הרי"ף גופי' נתכוון לומר ד' וה' אפי' טובא וכהב"ח ומכ"ש שהרמב"ם ורוב ככל הפוסקים הכי ס"ל א"כ י"ל אפי' בנדון דידן מהני ט"ע מה שהכירו שהוא ר' בנימין חמשי' יום אחר שנאבד ונעלם מן העין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:17)

**ונבוא**אל החששא השני דאעפ"י שהכירו בט"ע בצורתו וגופו מ"מ תואר פנים נשתנה וזה לשון שלטי הגבורים שסביב הרי"ף ואם הי' במי' מעידן עלי' אפי' לאחר ה' ימים כל זמן שצורת פנים קיימת עכ"ל משמע שאם אינה קיימת לא כ"כ הב"ח הובא בח"מ ס"ק מ"ח ובב"ש ס"ק ע"ט כ"ז שלא נמצא שינוי בגופו ובצורתו אבל נלע"ד בזה שאלת חכם חצי תשובה כי מעלתו דקדק בדבריו כשכ' שהכירוהו כ' שהכירוהו בצורתו וכשכ' שהי' קצת שינוי לא כ' בצורתו אלא בתוארו כי תוארו היינו סומק וחיוור ועור פניו וצורתו היינו בנין פני' בגוף מי שחוטמו כך ופדחתו עגול ולחייו כך כך וצוייר מכולם צורה כך וכך וזה לא ישתנה אם לא ע"י דאתפח או יתחיל לרקוב וכדומה והיינו שינוי צורה אבל שינוי תואר אינו בכלל זה ויפה כ' פר"מ פשיטא שכל אדם מת נשתנה תוארו וכי המי' מחזירי' נשמות לפגרי' מתים וזה לשון ריב"ש סי' שע"ח והרי כיון שטבע ועמד במים עד שמת שם מחמת המים הרי באו מים במעיו לצבות בטן ואור פני' יפילון ומשתנית צורתו אע"ג דמיא מצמת צמיתי כשעלה מן הים ושהה ביבשה מעט חוזר לסורו ותגלה רעתו עכ"ל נראה מבואר דהמי' מפילין אור פני' רק שצמתי שלא תשתנה צורתו לצורה אחרת אבל בודאי א"א שיתנו לו המי' תואר פני' אשר הם בעצמם שללוהו ממנו וא"כ אין כאן ריעותא ולא עלה על דעתי ומ"מ לרווחא דמלתא אומר דאפי' נאמר שיהי' זה ריעותא היינו אם הוא אחר ג' ימי' שאז ביבשה כה"ג אפי' בלא שינוי צורה אין מעידין דחזקה שנשתנה וא"כ במים נהי דמסתמא אמרי' דלא נשתנה מ"מ כי חזינן שום שינוי שוב אין מעידי' אבל בתוך ג' דאפי' ביבשה מעידי' אפי' נפלו אור פני' דהרי אין ספק שכל ההרוגי' יפילו אור פניהם ואפ"ה מעידי' עליהם תוך ג' וא"כ מכש"כ שבתוך ג' מעידי' אפי' נשתנה תואר פני' קצת וא"כ אם מצאוהו במים ולא ידעו אי תוך ג' או אח"כ לר"ת תלינן להקל ונהגו מורי הוראו' כר"ת כמו שהעיד מהרח"ש ונראה אפי' הרשב"א לא פליג אלא ביבשה אבל במים מודים ומטעם שאבאר ובודאי יש לעיין אסברת הרשב"א מ"ט לא נימא כל הדברים כשעת מציאת' וכן נמצא וכן הי' מעולם ולא נשתנה וצ"ל כיון דעשוי' להשתנו' אין כאן חזקה אבל במים שאין עשוי' להשתנו' אדרבא מים צמתי א"כ י"ל צורה זו כמו שנמצאת כן היתה מעולם ולא נשתנה לצורה אחרת ומסתמא הוא בתוך ג' ימים והאמת אינו אלא לרוחא דמלתא כי עיקור נ"ל דבשינוי' תואר פני' ליכא קפידא כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:18)

**ונבוא**אל השלישי' למיחש דאמרה בדדמי הנה הכא לא ראו ולא ידעו משום טביעה וגם בשני עדי' לא שייך בדדמי וכמ"ש ב"ש סקפ"ז ונראה אפי' להרי"ף דחייש בשני עדי' לדדמי ובעי שיאמרו וקברתי' ער"פ האשה שלום מ"מ היינו נראה שני עדים או אפילו טובא שבאו להעיד אבל שכל רואיו יכירו כי זה הוא ואין א' מאלו שאינו מכיר כמו שבא בשאלה שכל היהודי' והערלי' שעמדו שם הכירוהו מיד בט"ע שזה הוא בנימין בזה לא שייך בדדמי וסברא זו משמע לי מהש"ס יבמות פ"ח ע"א ובתוס' ד"ה אתא גברא וכו' ובזה מיושב סתירת תוס' למ"ש בכתובות כ"ב ע"א ד"ה תרי וכו' וזה תימא איך יתברר הדבר מעולם וכו' שנראה דבריהם סותרי' ולהנ"ל ניחא דודאי מלתא דתלי' בהגדת עדי' אמרי' תרי כמאה אבל מלתא דתלי' בהיכר ט"ע שפיר אמרי אי אתא גברא וקאי וכ"ע מכירי' אותו לא נימא דטעו בדמיון אלא השני' שאמרו מת טעו בדמיון אבל מה שניכר לכל לא שייך טעות בדמיון ומכש"כ הכא דאיכא נמי סימני' אמצעי עכ"פ כאשר יבואר לקמן אי"ה ומבואר בב"ש סקפ"ז דבדאיכא סי' אמצעי בהדי ט"ע תו ליכא למיחש בדדמי ובחי' ביארתי טעם לזה דאע"ג דבסי' אמצעי לא סמכי' מה"ת אי סי' לאו דאורייתא ואט"ע ליכא למסמך דלמא טועה בדמיון א"כ ליכא מידי למסמך ואמאי מעידי' ואמרתי עפ"י מ"ש תוס' ר"פ האשה שלום דאי עד אחד במלחמ' מהימן משום דלא משקרי אינשא במלתא דעבידא לאגלויי א"כ גם בדדמי לא יאמר וידקדק בעדותו היטב שלא יתפס ע"ש בתוס' וי"ל להחולקי' וחיישי' לבדדמי אע"ג דלא משקרי אינשי מ"מ לא ידקדק ולכשיהי' עבידא לגלוי' יסבור להנצל שטעה בדמיוו וכ"ז אי ליכא אלא ט"ע אבל כי מעיד נמי על סי' אפי' רק אמצעי אע"ג דלדינא לא סמכי' אסימני' אמצעי' מ"מ העד חייש שאם יאמר שהכירו בט"ע איש שהי' לו סי' אמצעי' כאלו ואח"כ יבוא ברגלי' יותפס כשקרן כי העולם לא יאמינו שהזדמנו יחד מי שהי' לו סי' כאלו ונדמה לו בפרצוף פני' כזה נמצא עיקור ההיתר שלנו הוא על ט"ע ולא נצרכה הסי' אלא להאמנת העד שהי' לו ט"ע ולא ישקר לומר בדדמי בני דיוק היטב ויש לסברא זו פני' בדברי הלח"מ פי"ג מגירושי' ובזה ישבתי ק' ה"ה שם על שיטת הרי"ף אלא שאין רצוני להאריך מה שאינו נוגע לדינא וא"כ הכא כיון דאיכא נמי סי' אפי' לא יהי' אלא אמצעי' יצרפו לט"ע להאמין העדי' וליכא למיחש בדדמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:19)

**והנה**הסימני' המה חוטמו עמוקה הרבה ושומא בכף הבשר שבחולי' עליונה של אגודל הנה בכתבי מהרא"י סי' רכ"ד מבואר דעמוקה כעין חרום דמומי הכהני' הוה סי' מובהק ואמנם הכא בהעדאת העדים ואמירת סי' האשה לא הוזכר עמוקה הרבה ואמנם בשקלא וטרי' דפר"מ הזכיר שהי' עמוקה הרבה ואם הוא השמטה מדברי השאלה ונאמר דגם העדים הזכירו שהי' עמוקה הרבה הרי מה שבקשנו ואם אולי העדים לא הזכירו אלא חוטמו עמוקה סתם ופר"מ הכיר האיש בחיים שהי' חוטמו עמוקה הרבה כעין חרום דקרא א"כ איכא למיחש שאינו זה שהרי העדים לא הזכירו זה החידוש שהי' חרום וא"כ אדרבא מיגרע גרע איפשר ע"י שמצאו אדם א' שחוטמו עמוקה נדמה להם שהוא זה ולא נתנו לבם להבחין בין הרבה למעט אלא שראיתי בלשון האשה שאמרה סימני בעלה ג"כ לא הזכירה אלא זה הלשון חוטמו עמוקה ולא הזכירה עמוקה הרבה נמצא העדאת העדי' והאשה מכווני' יחד ומי יש לו היכר בבעלה טפי מהאשה וגם ראיתי שפר"מ אע"פ שכ' שהי' עמוקה הרבה מ"מ מסתפק אם הגיע לשיעור חרום דקרא ודקדקתי בלשון מהרי"א אחר שכ' דכעין חרום הוה סי' מובהק כ' על נידן דידי' וז"ל אך דקדקתי בדברי העד שהעיד שהיתה קצת עמוקה וזה מצוי' בכמה ב"א עכ"ל א"כ משמע אלו העיד סתם עמוקה בלי תיבת קצת הי' מפורש דברי' שהי' כעין חרום ממש או אפשר לומר נהי דלסי' מובהק לא דיינינן לי' מ"מ לסי' גרוע נמי לא דחוטם עמוקה אינו שכיח בכמה ב"א וסי' אמצעי מיהא הוי וג' דינים יש אם מעיד שהי' חרום ה"ל סי' מובהק ואם מפורש קצת עמוק היה סי' גרוע דמהרי"א שם מיירי מסי' גרוע כמ"ש בשו"ת מ"ב סי' ס"ג ע"ש ואם אמר סתם ה"ל סי' אמצעי וא"כ הוה הכא עכ"פ סי' אמצעי וזה נ"ל בלי ספק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:20)

**הסי'**השני שומא בצמצום מקום שהמציא מהרד"ך ז"ל וכ' הב"ש שמהרשד"ם חלק עליו וגם מ"ב סי' ס"ג ספר מהרשד"ם אינו אתי עמי ואבל המ"ב לא חלק עליו אלא בשומא לבד והדין עמו כיון דלמ"ד שומא אינו סי' מובהק הטעם הוא משום שמצוי בבן גילו מי שנולד במזל שלו יש לו ג"כ אותה השומא א"כ אותו בן גילו יהי' לו השומא באותה מקו' ממש ומה יועיל לזה צמצום מקום להוציא מספק בן גילו אבל בשארי סי' אמצעי' מודה לו ובאריכות דברים כייל כללא כל שהסי' בעצמו טוב סגי בסיי' מקום מבלי שידע אם הוא בימין או בשמאל אך אם הסימן בעצמו אינו טוב צריך לסיים המקום והצד ונ"ל ראי' מש"ס גיטין כ"ז ע"ב ודוקא נקב בצד אות פלוני אבל נקב סתם לא מספקא לי' סימני' אי דאורי' או דרבנן משמע מזה דנקב סתם הוא סי' אמצעי עכ"פ דמהני למ"ד סי' דאורי' ומשו"ה למ"ד סי' דרבנן סגי בשסיים האות פלוני ולא צד פלוני שבאות פלוני ודי לנו לאסוקי דרגא דבסי' הפחו' מסי' אמצעי כגון צלקת בעי' עכ"פ ייחוד הצד ימין או שמאל ולדידי בלאה"נ צ"ע על דברי מהרד"ך שהמציא הך בצמצום מקום מש"ס הנ"ל ולא דמי בשלמא התם סי' נקב דיריעה אע"ג דשכיחי' קצת דמשום כן לא הוי סי' מובהק מ"מ כתיבת הסופר שעל הגויל הוא דבר מחודש ומקרה המזדמן א"כ קשה מאד לומר ששני סופרי' הכותבי' על שני גוילי' יזדמנו באות מיוחד ידוע לסומכו אצל הנקב שביריעה וא"כ הוה סי' מובהק שלא נמצא בא' מאלף אבל צלקת וכדומה אם הוא בעצמו אינינו סי' טוב מפני שהוא שכיר א"כ מה יועיל צמצום המקום הלא ככה אפשר למצוא בכמה ב"א וצל"ע יהי' איך שיהי' הכא בשומא לא בעינא לסמוך עליו כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:21)

**אך**יען וביען בענין צירוף הסימני' לעשות משניהם סי' מובהק הלכו בו נמושות וערבי' עלי דברי בית מאיר שכ' בסוף ס"ק כ"ד וזה לשונו ומ"מ נלע"ד אחרי שכבר מוחלט דעת כל הפוסקי' שיש סי' מובהק ביותר שהם ודאי דברי תורה והשריש המ"ב הכלל שלא ימצא א' מאלף א"כ הדבר מסור לחכמי הדור הם ידונו אם שני הסימני' יחד נמי א"א להמציא באחד מאלף אך שא' מהן אפשר בדרך אמצעי להמציא יוכלו לעשו' מזה סי' מובהק ביותר וזה היתד שהכל תלוי בו לע"ד עכ"ל והנה אם הייתי אני מחכמי הדור הייתי אומר דנידן דידן לא ימציא מצורף בא' מאלף חוטם עמוקה ושומא בצמצום מקום וגם הייתי מצרף לזה אם יש ט"ע הטבעת כסף גם כי שדיתי נרגא שבשעת בריחתו לעלמא גבה חובו והחזיר המשכון להנכרי והנכרי השכינו או מוכרו לישראל אחר מ"מ ה"ל נפילה דחד כמ"ש חכם צבי ועדיפ' מיני' דהרי צריכי' לומר שהנכרי השכינו או מוכרו לישראל אחר שהי' לו ממש סי' הללו כזה והנה בסביב' עירכם לא נמצא כזה וגם לא נאבד יהודי אשר יאמר עלי' כי הוא זהו וצ"ל איש בא ממקום אחר לכאן וידוע כי אין דרך הנכרי' להשכין כליה' גם לא למוכרם אלא אל יהודי' שבעיר' או בסביב' גליל שלהם וכ"ש דמכירה לא שכיח דאין אדם עשוי' למכור כלי' אלא להשכין ואיך ישכין כלי' לאיש בא מארץ רחוקה ואם יארע כזה הוה גרוע מנפילה דחד ע"כ בצירוף הא לסמוך ולומר דהוה סי' מובהק ביותר אלא שאיניני מחכמי הדור ואין הדבר מסור להדיוט כמוני אבל מ"מ בצירוף ט"ע הנ"ל נ"ל ברור בלי ספק דאשת בנימין מקאמרן שרי' להתנסבא לכל גבר דתיצבין ופר"מ יעיי' בכל הנ"ל ומה טוב אם יציע דברי אלו גם לפני ידידנו הרב המאה"ג דק"ק ס"ה ואז יתיר העגונה ע"י ישיבת ב"ד של שלשה כמ"ש הריב"ש והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב יום ב' ג' מרחשון תקע"ה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:137:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:137:22)

משה"ק סופר ממפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:1)

**יעזור**אל לעזריאל למלכם למואל כל יכול ואיתיאל ה"ה הנגיד והטפסר הרבני המופלג כבוד מ' עזריאל נ"י ביסטריץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:2)

**יקרת**מכתבו הנכתב ביום למ"ד למב"י העבר הגיעני יום אתמול פה במרחץ באדען בעסקי ברפואות וראיתי מתוכו זריזותי' דפר"מ במצות וכמה שוקד על תקנות בנות ישראל העלובות ויש בו מדעת קונו וכלכל דבריו במשפט צדק בדעת ותבונה כראוי לגברא דכוותי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:3)

**זאת**אומרת עובדא הכי הוה ביום זעם ונשטף מים רבים בר"ח אלול תקע"ג לפ"ק העבר לעתותי ערב כשראו סכנה עצומה והמים שוטפים בזרם הצילו את הנשים וגם איזה אנשים עוברי אורח עמם ע"י ספינה קטנה שהעבירם עד סמוך להר א' ושם ניצלו כולם אמנם שארי אנשים נתפתו לדברי איש זקן וכסיל ונשארו שמה בהבית במקום סכנה והנה אותם הניצולים שעמדו על ההר הציצו והביטו כל הלילה מרחוק אל מקום בית האנשי' העומדי' במקום סכנה וראו שמה נר דולק עד שעה א' אחר חצות הלילה ומן אז והלאה הי' חשך במושבותם לא ראו אור עוד ובבקר נראה כי המים עברו שם במקום ולא ניכר מקומו איה ועד היום המה עודנה המים עוברים והדייגי' עוברי' והרפסדות נוסעים דרך משם באין זכר למו שהי' שם מושב בני אדם מעולם וכן ספרו למו כמה נפשות נימולים ואינם נימולי' שעמדו בלילה ההיא על המבצר הגבוה' וראו את הבית עם נר דולק עד אחר חצי הלילה וכנ"ל אשר מזה נוכל לשפוט בעין שכלנו כי הבית נמוג הלך ואשר בתוכו לא נמלטו שוב נמצא איש זקן מת וכל היהודים הכירוהו שזה הוא האיש הזקן כי הי' קצר הקומה וגבן אשר ע"י זה אין ס' כי אשתו הזקנה מותרת לעלמא בלי פקפוק לדעת פר"מ אך תשארנה עוד ב' נשים ילדות רכות (ועגונות בעו"ה) אשר לא נודע בעליהן איה שוב נמצא ביד כפרי א' שלשלת זהב וטבעת עגיל זהב ואשת א' הכירה בט"ע כי הנה תכשיטין שלה וגם צורף זהב איש יהודי נאמן וישר מכיר כי הוא עשאום לה והכפרי כשנשאל ע"י השופט מאין באו לו נתהפך בדבריו פעם אמר שהוציאום במכמורת מהמים ופעם אמר שמצאום על פני השדה וכששאלו לאשתו אמרה שהוא אמר לה שנמצא יהודי מת ופשט בגדיו ומצא אלו בתוכם ושוב חזר הכפר ואמר לא יהודי מת אלא גוי מת מצא והי' כלי' אלו באמתחתו אלו תוכן דברי מעלתו במתק לשונו כצפיחת בדבש וגבה עדות במותב תלתא וכהלכה ובקש ממני לחוות דעתי בשריותא דהני נשי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:4)

**אומר**אני שריותא דזקנה אע"ג דפשיטא למעלתו לדידי עדיין מספקא לי טובא מפני שפר"מ לרוב פשיטותו קיצר במקום שהי' להאריך ולפרש במה הכירוהו היהודים שזה הוא האיש הזקן בעל אשה הזקינה אם בסי' שבגופו צריך לברר איזה סימנים וכמה הי' דמה שהזכירו קצר הקומה היינו ארוך וגוץ וכן גבן הוא סי' גרוע ואין לסמוך עליהם והוא משנה שלימה וגמ' ערוכה יבמות ק"כ ע"ב והג"ה ש"ע סי' י"ז סעי' כ"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:5)

**ואם**בטביעת עין הכירו א"כ הי' לו להזכיר כשראוהו מיד כשעלה מן המים ואז מועיל אפילו אחר ג' ימים אחר הטביעה אך אם ראוהו שעה א' אחר שעלה מן היבשה אין עדות ט"ע מועיל אפי' תוך ג' ימים לאבידה כמבואר בש"ע סעי' כ"ו ואם יבואו דבריו עוד אלינו בתו' ביאור נבאר תשובתינו בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:6)

**אך**התירן של הילדות רכות וענוגות הרחק מאוד מאדם חי מדבר בהשכל בעוד תבונתו שלימה ורוח נכון בקרבו והיות כי פר"מ כ' כי כדברו עם מלומדי נוצרי' ושרי' נכבדים בגלילות ההמה שפכו בוז על בעלי התלמוד שהתאכזרו כ"כ לאסור נשי' כאלו בכבלי העיגון ואיו מצאו כן בתורתו של מרע"ה והנה מוחזקני בפר"מ כי הוא בקי בחדרי בינה ויבן זאת לאשורו ויודע מה להשיב ושתיקתו לא היתה יפה לחכם בפעם הזאת וקראתי עליו המקרא הזה שרים עצרו במילין וכף ישימו לפיהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:7)

**ואמרתי**פן יהי' השרים והחכמים ההמה חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים בהלעיגם והלעיזם על דברי התלמוד ח"ו כדרכם אברר הדברים שגם כל רואיהם יכירו כי אין כאן שום מקום להתירו לכאורה ונבוא מהמאוחר אל המוקדם במה שהכירה האשה והצורף טבעתה ושרשרות זהב ענק שבצווארי הנשי' ואשת הכפרי אמרה שבעלה אמר שמצא יהודי מת ומשם לקח הכלים האלו הנה אם הי' נמצא יהודי לפנינו ולא היינו מכירי' אותו מי הוא רק ע"י שהי' הכלים הללו בשקו ואמתחתו היינו באים לחומרת חז"ל דחיישי' לשאלה ואם אולי במקום אחר הוא חומרא רק וחששא מ"מ בנידון דידן הוא חשש קרוב מאוד דניחוש לאבידה בשעת הסכנה ורעש השליכו בהחפזם והורידו כל עדים מעליהם ואיש אחר מצאו ואח"כ נטבע האיש ההוא ובעל האשה נמלט וזה פשוט וקרוב במציאות זאת אי היינו מוצאים אי שמת לפנינו וכלי' אלו באמתחתו וכן אי היתה אשת הכפר אומרת שבעלה מצא פלוני ופלוני בשמו ושם עירו וכדומה אז היינו באי' לחששת ג' דברים א' אי מקרי מסל"ת כיון שהוא ע"י שאלה ב' אי עד מפי עד נאמן בגוי הואיל והיא אומרת בשם בעלה ג' אפי' אי בעלמא נאמן מ"מ הכא העד הראשון מכחישה לאמור לא יהודי אלא גוי וכ"ז אי הי' אומרת שמצא יהודי פלוני אך עכשיו שאומרת יהודי א' אשר הי' נמצאי' אצלו כלים אלו על דברי' כאלו יותר א"א לעלמא ואפי' חכמיהם לא הי' מתירי' א' מנשותיהם לעלמא ואם על אומדנא כזה נתיר א"כ גם אם נמצאו כלים כאלו ע"פ המים שטין נתיר האשה לעלמא ונאמר כי הבעל נטבע ואלו הכלים ממנו וידעתי כי אפי' לענין ממונא יחושו שרי העמי' שלא להוציאו ע"ד אומדנות כאלו ומכ"ש בעניני אישות שמחמירי' טפי וא"כ עדות הטבעת והשרשרות הבל ואין בו מועיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:8)

**ונבוא**אל הראשונה במה שעומדי' על המבצר וגם העומדי' על ההר ראו הבית ונר דולק בתוכו עד אחר חצי הלילה ואח"כ חשך אורו בעריפיו וגם היום אין בית ולא שום היכר רק מים שוטפי' ומעלתו הוסיף כי ביום הזעם לא הי' פליטה אפי' א' מיני אלף לא נמלט ואיך נאמר שנמלטו אלו אומר אני אם הי' רואים אנשים אלו נפלו לתוך המים ושהו עליהם כדי יציאת הנפש אז היינו באי' לחומרת חז"ל במים שאל"ס אולי גלי אשפלוהו והוציאוהו במקום אחר וככה אירע ביום ההוא ממש בילדה אחת יתומת דיין זקן אחד בק"ק מ"ד ששטפוהו מים כבירי' ההמה בתוך העיר לעיני כל רואים ומסרו נפשם להצילה ואפס ההצלה ונתיאשו ממנה והמים הובילו אותה הרחק מאוד מהעיר לכפר הסמוך וגל א' השליכה לחוץ לפני רגלי כפר א' והוא הביאה אל העיר אחר הזעם והנה היא חי' וקיי' לפנינו והן המה אותו השטף עצמו שאנו דנים עליו ובכל זאת קיי"ל מים שאל"ס רובם למיתה ומותרת מן התורה ואינו אלא גזירה דרבנן דחיישי' למיעוט בחומרת א"א שלא יהי' קיל יותר מממון שאין הולכי' בו אחר הרוב וע"ז הי' יכול מעלתו לומר שאני הכי דחזינן שאפי' א' מיני אלף לא נמלט כ"ז אי ראינו אותם נופלי' למים ואע"ג דבכל זאת לא ימלט מספק ומיעוט דמיעוטא דנמלט כמו שכתבתי לעיל עובדא דהאי ריבה וכן עובדא הוה בפישאן שירדו לספינה קטנה כמה נפשות ונהפכה הספינה ולא נמלט מהם כ"א איש א' מק"ק ווערבוי רוכב על ספינה הפוכה עד שלבסוף נתלה באילן א' שפגע בו ושם ניצל ועיניו ראו איך כל האחרים נפלו למים וצללו במים אדירי' אך לא ראה מיתתם כי חלפו עברו מלפניו והוא הי' המעיד לפני על איש א' מק"ק העלישטאבע שהי' עמו בספינה והואיל ולא ראוהו נטבע רק שחה לפניו ע"כ לא הועיל עדותו להוריד יורשיו לנכסיו עדיין כיון שלא ראה שום טביעה ויעיי' ש"ע ח"מ סוף סי' רפ"ד וסי' רפ"ה סעי' ד' ה':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:9)

**והכא**השתא בנידון דידן שלא ראו שום נפילה למים אדרבא ראו הנר דולק עד אחר חצי הלילה ונהי דאמת דא' מאלף לא ניצלו מאותם שנפלו למים ביום חרון אף ההוא אך לעומת זה נאמר א' מאלף לא נטבעו מאותן שעמדו על עמדם כי כולם הצילו עצמם וכשם שאנשי' האלו שעמדו על ההר ניצלו בספינה קטנה כן האנשי' אחר שכבר נכנסו לסכנה ושיהו עצמם על הצלת ממונם מ"מ אחר שעה או שתים נזדמנה להם ספינה או קורה ונסר ואם כולם לא ניצולו אפשר ניצל מהם א' או ב' ומי יכול להתיר בכה"ג ולדעתי גריעא מספינה שנאבדה בים דס"פ כל הגט ולא נשאר לנו שום מקום להתלות אלא לומר אלו הי' קיימי' הי' באי' וחז"ל חשו לומר אולי הוזק באיברו וכיוצא בו ומחמת כיסופא ערק לעלמא ועיי' ביבמות קט"ו ע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:10)

**והנה**בדידי הוה עובדא בהיותי יושב על כסא הוראה בק"ק מאטערסדארף הי' שם איש אחד ושמו מאיר פאקש ועתה הוא דר בעיר וויען הוא ואשת נעוריו אשר אהבו זה לזו מאוד והתפרנסו בפועל כפיו של האיש מיד לפה כדרך הבינונים שמה ויהי היום האיש הלך לדרכו עם מעט סחורה יין שרוף אל מקום צבא המלחמה מחנה הקיר"ה שהי' עומדים אז סמוך לגראן ופתאום נשמע קול כי שודד חיל הקיסר נסו וברחו ומגפה גדולה היתה בעיר ההוא וכן הוה והאיש הזה לא חזר אל ביתו ושהו והוחילו עד בוש כמו שנתיים שנים ובאו לפני אנשי הק"ק אשר נכמרו רחמים על העלובה הילדה וכתבנו לקהלות רחוקי' לה"ב קאפענהאגען פ"פ לונדן ואין קול ואין עונה עד שכולם שפטו במוחלט כי מת במלחמה בלי ספק כי אלו הי' קיים הי' בא כי אהבת עולם אהב את אשתו עד עברו עוד כמו שנתיים ימים אח"ז קרוב לארבעה שנים מיום פרידתו מביתו אני בעצמי מהרהר לאמור לולי שאין לנו כח לדון באומדנא ולחדש היתר הייתי אומר דבזמנינו לא שייך לומר דלמא מחמת כיסופא ערק לעלמא דאפי' ערק לעלמא הלא איכא בי דואר דקביע בכל דוכתא ויכול לכתוב ולהודיע ככה אירע לי וכה אני נמצא וכדומה ומה זו שתיקה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:11)

**עוד**ההרהור הזה ברעיוני ואנשי' באו מוויען לומר שראו מאיר פאקש בוויען וזה מדבר וזה בא והנה הוא בעדענבורג ומיד כתבתי לשם למהר ביאתו לפני והנה בא האיש לביתו ואתא לקמן ההוא אמר כי בראותו צרתו צרה כי נשללה ממנו כל סחורתו וכל אשר לו והציגוהו ערום חשב בנפשו אם יודיע כזאת לאשתו האהובה תגזור אומר שע"כ יבוא בערום וחוסר כל ויסתפקו במועט בפת חרבה ושלוה ע"כ התחכם לאחוז פלך השתיקה והרחיק נדוד אל ארץ פלוני' הרחק מאוד ממדינתינו ונשכר שמה לפונדק א' עד שהשתכר והרויח איזה מאות זהו' ועתה חזר לביתו זו אשתו והראה לי כתבים מוכיחים וב"ב שלו ומשרי העיר אשר התגורר שם עד שראינו שנאמנים דבריו אז אמרתי ברוך שבחר בהם ובדבריהם של חז"ל וכל המהרהר אחריהם כאלו מהרהר אחר השכינה הארכתי בזה להוציא לב המערערי' והנוקפי' שהזכיר פר"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:138:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:138:12)

**ותבנא**לדינא דין אמת ומשפט וצדק כי הני תרי נשי שאנחנו דנים עליהם משמי' ירוחמו ורחמנא ליצלון מכל ביש ולא ישמע עוד בכי וזעקה בבתינו ולא שוד ושבר בגבולינו ושבו בנים לגבולם ועינינו רואות כנפשו היפה א"נ דש"ת הבע"הח. באדען יום ד' כ' סיון תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:139:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:139:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:139:1)

**גדול**מרבן שמואל יחי' משמו אל עליון לשם ולתפארת בישראל ה"ה י"נ הרב גאון ישראל בנן של קדושים חכם חרשים נבון לחשים מופלא באנשים אילי תרשישים נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' שמואל נ"י אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם והמדינה יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:139:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:139:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:139:2)

**יקרתו**הגיעני בזמנו ובינו ביני נתברר לנו עוד ע"י אחי' ובית אביו של הנעדר בכמה דברים שהיו מסופקים אלינו ונגמרה המצוה ע"י מכתב קדשו ונחלצה מיבמה והותרה לעלמא יהי' שכרו כפול והנה פר"מ ביקש שאחזיר לו מכתב קדשו והי' ראוי שאהי' עט ממהר לעשות רצונו אך לבוא ביאה רקנית לא בעינא ואני עמוס במשא דבר ה' בדברים הנצרכים למעשה אמרתי להניח עיון דברי קדשו עד עתה שילהי קייטא דדרכי לדור בא' מערי החצרים לשאוב אויר טוב אז בין ערוגות הבשם אשתעשע בנעימות ידידי והיום אני מתחיל לסדר דברי תשובתו על סדר דבריו בעז"ה וה' עמנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:139:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:139:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:139:3)

**מאין**לי פה ספרים כל צרכי לעיין כראוי או לציין דפים וסימנים הנה ריש אמרי יאה כ' פר"מ גאון נ"י ע"י מכתבי שכתבתי לו שר' אברהם כ' לאשתו שדעתו ליסע לאמשטרדאם עי"ז נזכר גם הוא הדברים שהי' בינו לבינו וכו' אלא שנכנס למשקל ומטרי' בהאי דכתובות כ' ע"א דע"ה צורבא מרבנן שהזכירו הבע"ד אי מהני או לא ולא זכיתי להבין מה ענין זה לכאן הא התם בזוכר מתוך השטר ואיננו זוכר מעצמו כלל פסולא דידי' הוא מטעם מפיהם ולא מפי כתבם כפירש"י ותו' וה"ה אם נזכר ע"י אחר ואינינו נזכר מעצמו כלל פסולא דידי' משום עד מפי עד והכא בעדות אשה דעד מפי עד כשר למאי ניחוש ואפי' למ"ש תוס' דאפי' אי מפי כתבם כשר היינו כשיאמר כך כ' בכתב אבל כשיאמר סתם כאלו מעיד מפי עצמו לא מ"מ הכא גבי עדות אשה כשר עד מפי עד אפי' כשיעיד סתם פלוני מת ואינו צריך לומר פלוני אמר לי ויעיי' מ"ש רא"ש ור"ן ר"פ שבועות העדות גבי הכל מודים בעד מיתה יע"ש ומ"ש פר"מ מדעתי' דנפשי' דרמב"ם מודה לרש"י יפה כיון כי כן פשיטא לי' להרב ב"י ז"ל ובלא"הנ הא כ' הרב ב"י דאם העד בפנינו ואומר דרמי נפשי' ומידכר מהימן אפי' איננו דעלמא דכי היכי דמהימן על גוף העדות מהימן נמי אהא ולדבריו צ"ל הא דמייתי ש"ס מדרב כהנא היינו מס"ד דרב כהנא דא"ל לרב אשי ולא דכיר מר וקשה מה עלה על דעתו להזכירו הא איהו בע"ד הוא אע"כ צורבא מרבנן שאני ומ"מ כיון דאומר רב אשי לא דכיר ואח"כ אזיל שוב לאסהודי אזדא לי מעליותא דצורבא מרבנן כיון שכבר אמר לא ידענו וע"כ הוה ר"כ מחסם ושוב כי אמר לי' אנא הא דרמאי נפשאי ודכירנא הוה מהימן אע"ג דכבר אזדא לי' דין ת"ח דהרי משו"ה הוה ר"כ מחסם ואילולא הי' בפנינו לא היינו עושין מעשה ע"פי עדותו מ"מ השתא שהוא בפנינו ואמר רמאי נפשאי מהימן אפי' אינש דעלמא ומבואר מזה דינו של ב"י ולא צריכנא לדברי הב"ח ומה שהאריך בו פר"מ אלא שצ"ע קצת א"כ מנ"ל מעיקרא דצורבא מרבנן עדיף דלמא מעיקרא נמי כד הוה ר"כ מדכר לי' אדעת' דהכי עביד שיהי' רב אשי אמר אנא נפשאי רמאי נפשי ומידכר דבכי האי גוני אפי' איניש דעלמא מהימן וי"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:139:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:139:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:139:4)

**מ"מ**פר"מ הדרת גאונו מילתא יתירתא עביד בפלפולו לרוחא דמילתא או אפשר דהוה כי האי גוני קצת כי חוזר ומגיד כיון דבתחלה לא אמר ושוב אח"כ אמר ואפשר משו"ה הוה מחסם ר"כ וכבר ישב על מדוכה זו בשלטי גבורים בשם ס' החכמה שבמרדכי ורמזה בקצור בהגה"א ובאמת באומר איני יודע העדות הוכיח הר"ן בשבועות העדות במתני' השביע עליהן ה' פעמים וכו' דאין בזה משום חוזר ומגיד דאינו יודע לאו הגדה הוא והא דאינו יכול לחזור ולהודו' משום שכבר נשבע ואינו יכול להשים עצמו רשע שנשבע לשוא אבל בעלמא איני יודע בלא שבועה יכול לחזור ולהודות יע"ש ודבריו צלע"ג דהוא עצמו כ' בכל הנשבעים אמתני' דחשוד שהקשה רשב"א איך נעשה אדם חשוד ע"י שבועת העדות לימא שכחתי העדות בשלמא קרבן מייתי דיודע בעצמו שלא שכח ונשבע לשקר אבל חשוד אינו נעשה ע"פי עצמו ותי' דמיירי שהי' העדות בקרוב שא"א לשכוח יע"ש והנה כי כן אם שכיח דאיני יודע יכול לחזור ולהודות לולי שנשבע ומשים עצמו רשע בחזרתו ע"כ מיירי שהי' בקרוב כל כך דא"א למתלי בשכחה דאי לאו הכי נהי שבאמת לא שכח ונשבע על שקר מ"מ אי חוזר ומודה היינו מקבלין ממנו הודאתו והיינו תולין בשכחה וא"כ לפ"ז אם הי' העדות רחוק יכול להתחייב כמה קרבנות אפי' בב"ד בנשבע וחזר ונשבע מפני שהי' יכול לחזור ולהודות וא"כ תיקשי קו' הש"ס דלמא שבועה גופי' בב"ד דוקא ואי משום דלא משכחת לי' לחייב על כל אחת ואחת כתי' הש"ס ז"א דמשכחת בשהי' שבועה זמן רחוק מהעדות אלא ע"כ דלא כהר"ן ואיני יודע גופי' הוה הגדה ואינו חוזר ומגיד והאי דר' אשי משום שהי' חוץ לב"ד כמ"ש מרדכי בשמעתין ואמנם הא לן דאפי' איני יודע לא הוה אלא פר"מ כבודו לא הזכיר מזה כלום ועכשיו הוסיף על דבריו איננו בגדר זה כלל וכל השקלא וטריא הלא הוא רק משום יגדיל תורה ויאדיר והנה בעיקור הדין שחששתי על שכתב וחתימת ידי פר"מ הואיל שאינו מקוים ועל זה האריך לא ידעתי מה הי' לו כי נזעק עיניו יביטו בחלקת מחוקק בתשובה שנדפסה בספר חלקת מחוקק שהגאון מהר"ם העלה להטות דעת רוב הפוסקים שצריך קיום מדינא ובעל חלקת מחוקק השיב שגם לו נ"ל כן אבל היכי דאיכא חשש עיגון אין לחוש לה' נשים המקלקלים וכ' הב"ש שלזה נתכונו תוס' בהמשך דבריהם שסמכו הך ירושלמי דמשיאי' ע"פי שטר עם הך דחיישי' לצרה לומר כי היכי דהתם דוקא במקום סכנה אין חוששין לשד ה"נ במקום עיגון אין חוששין לזיופא וקלקול אבל הכא דאפשר להשיג קיום פשיט' דחוששין ע"ש וכתורה עשיתי והנה מה שנתקשה מהר"מ בתשובה הנ"ל מ"ט מייתי רי"ף כלל הך ירושלמי אי ס"ד דעתו לסמוך להקל אש"ס פ' מי שאחזו נ"ל ליישב ע"פי מה שהקשה ב"ש ב' קו' איך נלמוד קולא מש"ס פ' מי שאחזו התם כותב לפנינו וידעי' מי כתבו משא"כ מצא כ' בשטר שאינו מקוים ועוד התם כ' בתורת עדות ומצא כ' בשטר מיירי בכותב לזכרון דברים בעלמא יע"ש ולפענ"ד התלונה על הירושלמי גופי' דתלי' פלוגתא דאמוראי דמצא כ' בשטר בפלוגתא דמתניתא ולכאורה מה ענין זה לזה דלמא מאן דאוסר במצא כ' בשטר היינו בכ' לזכרון דברים או אין אנו יודעי' מי כתבו ומתניתא דמשמע מינה כי היכי דעד מפי עד נאמן ה"נ ע"פי כתבם היינו ביודעי' מי כותבו ובכותב לשם עדות אע"כ מוכח מזה דהירושלמי לא ס"ל שום סברא אם נתיר מפי כתבם שיהי' שוב שום חלוק בין מתכווין להעיד או לא דאין אדם משטה בכיוצא באלו וגם פשוט הי' להירושלמי דשום אדם לא יחוש לזיופא וא"א לפסול מצא כ' בשטר אלא משום דה"ל מפי כתבם ושפיר פליגי אמוראי בפלוגתא דמתני' כך צ"ל בכונות הירושלמי והנה ממילא מיושב קו' מהר"ם הנ"ל דלעולם דעת הרי"ף להקל וסמך עצמו אמ"ש בפ' מי שאחזו ומיהו אי לא הוי מייתי הירושלמי משלהי יבמות ה"א כקו' ב"ש דבפ' מי שאחזו ידעי' מי כתבו וכתבו נמי לשם עדות משא"כ מצא כ' בשטר משו"ה מייתי מהירושלמי להורות נתן דאין לחלק ביניהם דמאן דמתיר מפי כתבם מתיר נמי מצא כ' בשטר וא"כ כיון דבפ' מי שאחזו מבואר דמפי כתבם כשר הה"נ מצא כ' בשטר ומ"מ נראה לפי דעת הגאונים מהר"ם וחלקת מחוקק וב"ש הנ"ל דבהא נמי סמיך הרי"ף אמ"ש הך סוגי' דמי שהי' מושלך לבור דמבואר דוקא בשעת הסכנה אין חוששי' לצרה הה"נ הא דמכשיר מצא כ' בשטר היינו דאיכא חשש עיגון אבל היכי דאיכא לברורי בעי' לקיומא שטרא ואפשר להשוו' הירושלמי נמי לש"ס דילן ולומר היפך מהנ"ל דודאי פשיטא להירושלמי דלא יתיר שום אמוראי בלא קיום כדפריך סתמא דתלמודן גבי מי שהי' מושלך לבור וניחוש וכו' אך פלוגתא מיירי במקום סכנה ואפ"ה אוסר אידך וע"כ טעמי' משום דמפי כתבם לא מיחשיב עדות לדידי' ועל זה שפיר קאמר מתניתא מסייעא להדין וכו' ונ"ל מ"ש הטור דדעת הרא"ש להחמיר אע"ג דמייתי נמי ש"ס דפ' מי שאחזו הוא מפני ק' בית שמואל שהקשה הא בש"ס קאמר כשם שבודקי' לגטין כך בודקי' לעדות נשים ובגטין גופי' לא מכשיר אלא בהרכנה דעביד מעשה בגופי' אבל לא בכתיבה כמבואר סי' ק"כ וסי' קכ"א א"כ בעדות מיתה נמי לא הוה לן להכשיר אלא במעשה בגופי' ולא בכתיבה ע"ש והנה ק' זו לא קשי' כ"כ דבש"ס להחמיר קאמר וכשם שבודקי' וכו' פי' הא פשיטא דלעדות לא בעי דבר פה ממש אלא כשם שלגטין החמור בודקין תחלה ע"י הן ולאו ה"נ בעדיות דקילא צריכי' לבדוק את מי שנשתתק ומוקי לי' ש"ס בעדות נשים דאלו בשארי עדיות בעי' מפיהם ממש דוקא ולא הרכנה אפי' ומכ"ש כתיבה ולא שייך בדיקה ותו אפי' הי' אשה חתומה ומקוים נמי ונאמר שמא אשה זו איננה מה' נשים ואת"ל היא צרתה שמא לא קלקלה גם זה איננו ס"ס דליכא אלא שמא שקר שמא אמת וגרע משם אונס חד הוא ולו יהיבנא לי' כל דבריו איננו רפוי' לקושי' שלי כי הרמב"ן לא מטעם זה אתי עלה לומר דהכי עדיף משארי שטרות דליכא הכא למיחש למידי אלא דקאמר איכא למיחש כמו בשארי שטרות רק אוקמוהו אדאורייתא וזה אין לו מובן כמו שהקשיתי אבל הל"ל מרגניתא דרמב"ן בהדרגה סליק דמ"ט לא בעי' קיום מן התורה משום דסמכי' ארובא דזה המביא השטר או מי שכתבו מרובא דעלמא דלא חציפי לזיופא פריש ועי"ז מוציאי' ממון מן התורה עי"ז הרובא וא"כ מיני' ה"נ מצא שטר פלוני מת תלינן ברובא דעלמא שאינם מחמשה נשים ומ"מ עדיין לא ניחא דהא מסוגי' דמי שהי' מושלך לבור מוכח דשלא בשעת הסכנה חיישי' למיעוטא דחמש נשים וכמו דמחמרי' בעדות מים שאין להם סוף כמ"ש תוס' ספ"ק דב"מ ד"ה היכי יליף מר איסורא מממונא יע"ש [עיין ח"ס חא"הע ח"ר סי' מ"ט]. פיזינג הסמוך לק"ק פ"ב יום א' טוב מנחם תקע"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:140:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:140:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:140:1)

**ביום**עש"ק י"ג למב"י תקע"ט לפ"ק מצאו הספנים סמוך לעירנו א' נטבע במים והוציאוהו ורצו לקוברו בשדה וכשראוהו לבוש טלית קטן מהרו והגידו ליהודים ויש שראוהו אז לאלתר ואומרי' שהכירוהו בט"ע ממש שהוא עוזיאל בר"א טריבטש שנאבד זה שבועיים ולא נודע מקומו איה ושוב אחר שעה נשתנה ונתפח ומ"מ הרבה אומרי' שמכירי' אותו בט"ע בבנין גופו ואיבריו וממש כל רואיו הכירו כל מלבושיו לא לבד סרבל העליון גם מלבושים הקצרים התחתונים בתי הנפש ומכנסיים התחתונים שתחת אלו העליונים כי הי' משונים משאר מלבושים כי מחמת חליו הי' של צמר גפן פערני"ל וגם הי' מלובש ב' כתונת שהי' בו רושם שמו ושם אשתו ואותה הנומרי של מספר הכתונת שיש לו בביתו כנהוג אצל עשירים וגם הי' למכיריו היכר ט"ע בטלית קטן שלו ושוב הגידה אשתו סימני גופו כולו כאדרת שער משונה משארי בני אדם וצלקת מצומצם סמוך לעין למעלה מגבות עין (לא ידעתי ימיני או שמאלי אבל היא צמצמה וכוונה) וכתם אדום מצומצם במקום ידוע ברגל א' סמוך ממש לקרסוליו וצויתי להראות להאשה הסימנים אם יש לה ט"ע שהם הם אותם הסימנים והכירה היטב הכל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:140:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:140:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:140:2)

**הנה**לע"ד פשוט דאתתא דא אשת עוזיאל הנ"ל שרי לעלמא חדא מטעם דצלקת בצמצום מקום סי' מובהק הוא כמבואר בט"ז ומביאו ב"ש סי' י"ז ס"ק ע"ד ומצורף לזה גם הכתם במקום מצומצם דכל צמצום מקום הוה כנקב בצד אות פלוני ולכל הפחות בצירוף שניהם קשה שיצורפו שניהם מצומצם במקום אחד באיש א' עיין ב"ש ס"ק ע"ג ולצירוף כ"ש יצורף גם ריבוי השערות אע"ג דשערו' וציפרנים גדלים גם לאחר מיתה היינו מקום שהי' שם שערות כבר מחיי' גדילי' ביותר אחר מיתה אבל להצמיח שערות במקום שלא הי' שם זה א"א ולא שכיחי שיהי' אדם מרובה ומשונה בשערות כאדרת שער כמו שספרו לי מזה האיש ואעפ"י שלא הייתי סומך על זה אפילו לסימן אמצעי כיון שלא מצאתי כן בשום קדמון מ"מ מסייעי לאצטרופי לסימני' כיון ששלשתן נמצאו באדם א' הוה סי' מובהק ביותר שאפי' א' מאלף לא יהי' כן וא"כ יש להתיר אפי' אשתהי ובהני סימני' ליכא חשש שנשתנו כי אינם עשויות להשתנו' וכ"ע מודים בו עיי' ב"ש ס"ק פ"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:140:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:140:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:140:3)

**ב'**ע"י ט"ע דכל בגדיו כבר הסכימו כל גדולי האחרונים דבט"ע בכל בגדיו לא שייך שאלה דאין אדם פושט עצמו ערטלאי ומשאיל לאחריני ומה שמפקפקי' עכ"פ איכא למיחש לגזילה כבר הארכתי בתשו' אחרת דאם נמצא רושמי שמו בכתונת ליכא תו משום גזילה דמסתמא הגזלן מוחק שם בעליו ממנו וליכא למיחש אלא לשאלה וכל בגדיו אין אדם משאיל וגם כ' אחרונים דטלית קטן אין אדם משאיל דאין אדם מניח מצות עצמו ומשאיל לאחריני עיי' קונטרס עגונות סי' שפ"ב בשם מהרי"ט ויצורף לזה דעת הגאוני' דמצרפי' ט"ע דבגדיו עם סי' גופו אפי' סי' אמצעי ואע"ג דהרבה חולקים מ"מ חזי לאצטרופי ובשגם דהרבה פוסקי' דלא חיישי' כלל לשאלה עיי' ש"ך ח"מ סס"י ס"ה ובית מאיר מעיד שכמה גדולי הוראה סומכי' על זה וא"כ בצירוף כל הנ"ל עכ"פ נוכל לסמוך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:140:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:140:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:140:4)

**ג'**שהכירו כל גופו בט"ע ולדעת ר"ת אפי' אשתהי ואפי' נשתנה פרצופו מ"מ יוכר ע"י ט"ע בגופו ודעת הב"י לצרף דעתו להתירי' אחרי' כמ"ש ב"ש סקפ"ו וביותר ביאור בקונטרס עגונות סי' קע"ה ואני בעניי הכינותי איזה תשובות לעשות סמוכות גדולות לדעת ר"ת [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' נ"ו] ובשגם יש שראוה מתחילה והכירו ואפשר לא הי' ב' שעות אחר יציאתו מהמים ולהרמב"ם לא נשתנה עד אחר ב' שעות עיי' ב"י בשם הר"ן מכל הנ"ל נ"ל פשוט דאתתא דא שרי' להתנסבא ולכל היותר אם נחמיר עלי' עד תשלום י"ב חודש כמ"ש בק"ע סי' רכ"ג וכמו שהארכתי אשתקד בתשובתי לפאקש אבל מ"מ נ"ל דאין למחות להאבלים להתאבל מיד אף טרם שהותרה בב"ד של שלשה דהיא חומרא יתירה ועיי' ב"ש ס"ק קכ"ד וכל חומרתו להתירה לעלמא אבל שלא להתחיל למנות האבלות הוא רק חששא בעלמא שמא עי"ז יתירוהו ועב"ש סקי"ח וצ"ע והכא מאי חששא איכא יתירוהו ויתירוהו הרי מותרת היא לע"ד ולענין הוראת איסור והיתר יחיד סגי היות כן ואין הזמן מסכים סמוך להכנסת כלה לקבל עדים בב"ד והאבלים בקשו ממני להתיר להם להתאבל כדי להרויח יום עש"ק ושבת והאב רוצה לומר קדיש על בנו הנ"ל ע"כ התרתי להם כתבתי היום כל טעמי' שלי וביום א' הבע"ל אי"ה אושיב ב"ד על ככה ונקבל עדות בב"ד ואציע הדברים אי שפר בעיני חבריא ה' ישמרם. פה ק"ק פ"ב יום הנ"ל. - וביום א' דר"ח אייר נתקבלו העדים בב"ד ונזרקה מפי חבורה להתיר. - משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:1)

**ה'**ישפות שלומו לידידי הרב המאה"ג המופלג מלא עתיק השנון המפולפל כש"ת מהו' אבוש נ"י כתמר יפרח יציץ ציץ ויוצא פרח יהל כשמש וירח אור תורתו זורח בק"ק סיקס יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:2)

**יקרת**מכתבו מיום א' דסליחות העבר הגיעני זה שבועות שתים שאין הרבה הן אומר והן דברי' מעולפת ספירים בפלפלת כל שהוא בין שורתיים מצהירי' אודות אשה עגונה א' בוכה על בעל נעורי' ופר"מ אוחז כצדיק דרכו לחתור אחר קולות והתירים ובקש ממני לעיין בשריותא דהאי איתתא להתירה מכבלי עיגון ולהיות מתיר אסורי' והיותי אז עצור בחצרות בית ה' בדבוק חבירי' בתחלת הזמן בלמוד הל"ות ואחר עד עתה וגם פה יהי' דברי מעטי' וזעירים וה' המאיר עיני המיחלי' לחסדו הוא יאיר עיני בתורתו לשום מחשך לפני לאור ומעקשים למישרים אמן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:3)

**הנה**בהביטי אל גביות העדות לא מצאתי שום סימן והיכר או ט"ע בהגוף כלל כי טרפוהו זאיבי ערב ולא מצא ממנו אלא העצמות והראש שאין בהם שום היכר כלל וכלל רק המוצאים הכירו הבעקי"ש והמאנטעל אשר עליו הי' מונחי' קצת עצמות והבגדי' ההמה הי' קרועי' ע"י טריפת החיה ושארי עצמות וגם הראש המופשט מכל עור ובשר מפוזרים על פני השדה א' הנה וא' הנה בין העשבי' ואיזה כלים שהי' להם בהם היכר או סימנים מהם ב' חלפי' סכיני שחיטה שלו שהי' מוכרחי' בתיק שהי' רגיל לכרוך החלפי' בהם ועוד ע"ג שק קטן גשטרייפט שנתנו לו אשתו להבי' לה בשר וכיס קטן עם מעות נחשת הניכר שהוא הכיס קטן שלו ופלעשיל נחשת מלא יי"ש וטבעת מעסונג בראשו וכנף א' מטלית קטן שלו עם ציצית כל אלו הי' מפוזרי' בין עשב השדה סמוך למקום העצמות ובעקעש ומאנטל הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:4)

**הנה**לא הוזכר לפני בפירוש במאי הכירו כל הכלים כי צריך חקירת חכם מפה עדי' לאזן החכם המבין ויודע כי אם הכירוהו בט"ע א"ל הכא קצת דאמרי בדדמי וכו' ועם בט"ע כיון שידעו שנאבד השוחט והי' אומר שרוצה לילך בזה הדרך ועתה מצאו חלפי' וכלי שחיטה בזה הדרך נקל לכח הדמיוני להטעות העין וסברא זו כ' תוס' בגטין כ"ז ע"ב וב"מ י"ח ע"ב ד"ה מעולם לא חתמנו יע"ש ובשגם דלכמה פוסקים לא יועיל ט"ע בכלי' אלא בגוף האדם ומכ"ש בכלי' אלו שהי' למדרסי' לחיית הארץ ואפשר גם נטבעו ונצבעו במימי שלג קשה להכירם בט"ע וטוב יותר ההיכר ע"י סימני' אמנם יהי' סי' מובהקים ביותר ולא כמ"ש שהכירו הפלעשיל של נחשת בסי' ושוב נתבאר שהסימן הי' שגופו של נחושת וטבעת מעסונג קבוע בו ופשוט שזה אפי' סי' אמצעי לא הוה שרובם ככולם כן הוא ואינו אלא כמו חיורי וסומקי שאפי' צירף וסניף לאחרי' לא מתעבד ע"כ צריך חכם ובקי לדרוש הדבר שיהי' ההיכר בכלי' הכירא מעליותא שראוי לסמוך עליהם ועוד אי' בי' תיוהא דאין הכלים על גבי הגוף רק סמוכי' לו ויבואר לפנינו אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:5)

**והנה**נניח עתה שהי' ההיכר ראוי והגון (מלבד הפלעשיל דכמאן דלי' דמי) הנה האחרונים כלו אחזו שער למיחש לשאלה ואע"ג דכ' תוס' ביבמות ק"כ ע"ב סוף ד"ה כלי' וכו' דלמסקנא לא חיישי' לשאלה וכן בריש דבור המתחיל אב"א כלי' בחיורי וסומקי דלא חיישינן לשאלה היינו הכל ללישנא דסי' דאורי' ולא חייש לאיתרמי להך לישנא מסקי' כלים בחיורי וסומקי ולא ניחוש נמי לשאלה אבל להלכת' דחיישי' דסי' לאו דאורי' משום חשש דלמא אתרמי א"כ פשוט דבכלי' אפי' אי' בה סי' מובהק ביותר חיישי' לשאלה והרי"ף דהשמיט חששא דשאלה משו' דפסק סי' דרבנן וכן הרמב"ם כן הסכימו האחרונים אלא דמעלתו אתא ואייתי מתניתא בידו דברי מהרי"ט בחלק א"ע סי' ל"ז דבכל כלי' לא חיישי' לשאלה אמנם שכן כ' שם מסברא בלי ראי' אלא שבאר שם טעמו שמהיכי תיתי שישאיל כל כליו מכף רגלו ועד קדקדו לאחר והוא ישאיר שלוח ערטלאה ולחליפות כל בגדי' לא ניחוש דהוא מעשה שטות א"ד שם רוצה לומר שדרך להחליף מלבוש א' או ב' שיחפוץ ויחמוד של חבירו אבל שיארע שיהי' כל מלבושיו כתנתו ומנעלו וכל אשר לו חשוקי' לחברו ושל חברו לו זהו מעשה שטות וא"כ תינח כל מלבושיו אבל הכא הא לא נמצאו ממלבושי' רק בעקונט"ש ומאנטעל שהם ב' מלבושי' עליונים שדרכם להשאיל ולהחליף כידוע ומובן ואין ענינו של מהרי"ט לכאן כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:6)

**בשגם**דברי מהרי"ט ק' לסמוך עליהם מבלעדו צרופי קולו' ואומדנות רבו' כי גם שם בעובדא דילי' הי' לו סמוכות רבות להתיר מבלבד זה ופשטא דמתני' אפי' יש סימני' בגופו ובכלי' משמע אפי' בכל כליו ובזה הבנתי מ"ש בעסקי מהרא"י סי' קס"א דמצא בסדר ר' אלי' וז"ל וישאלו אם יש סי' בבגדי' או בכתונת שמצא וכמה כתונת נשא עמו א' או ב' וכו' וכ' עלי' מהרא"י שבודאי לא הי' כוונתו לסמוך על סי' כלי' נגד הש"ס אלא לצרף לאומדנות אחרי' ושכן שמע ממורו מה' נתן שמצא בס' מתיתי' דמצרפי' סי' כליו לשאר אומדנו' (דברי ר' נתן הללו ימצאום בתשו' מהרי"ו סי' ק"ן יע"ש) אלא שמהרי"א הקשה ע"ז דא"כ מאי פריך ש"ס ממצאו בכיס וארנקי דלמא גט שאני דאיכא אומדנו' שם האיש והאשה וידעי' שזה אבד גט לכן לא חיישי' לשאלה אע"כ פשיטא להש"ס אי איכא למיחש לא מצרפי' שום אומדנו' יע"ש בביאור:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:7)

**ולפע"ד**ליישב דודאי מודה ר' אלי' וס' מתיתי' דליכא לצרף מכח הראי' שהבי' מהרי"א אלא ס' מתיתי' מיירי מסי' בכל כליו ונראה דגם ר' אלי' מיירי בהא ומ"ש סי' בבגדי' או בכתונת יש להבין ע"פ הקדמה א' מ"ש רמב"ן בשיטה מקובצת דב"מ דלהכי לא הזכיר הש"ס חשש מכירה משום דאוקי ממונא בחזקת מרא קמי' ולא חיישי' אלא לשאלה פי' דאז כ"ה דאיתא ברשות מרא קמי' אית' עיין ס' זו בתוס' חולין נ"א ע"א סוף ד"ה המוציא וכו' נמצא לפ"ז אזדא לי' נמי חששא דחליפי' ורק חשש שאלה וס"ל לר' אלי' דכל בגדי' העליוני' לא משאיל אינש לאחריני וישאר הוא לבוש רק בכתונת בלי שום מלבוש ומכנסיים נמצא אם יש סימן בכל בגדי' בלי כתונת סגי עם צירוף אומדנו' וכן נמי אם אין סי' בבגדי' ורק בכתנת לחוד נמי לא מושיל אינש כתנתו וילביש מלבושי' על בשרו מבלי כתונת תחתי' ואע"ג דבכתונת שייך חליפי' ואינו מעשה שטות מ"מ ס"ל לר' אלי' לחליפי' לא חיישי' כלל מטעמי' דרמב"ם דמוקמי' בחזקת מרא קמא ובזה יובן מה שסיים שיחקרו כמה כתונת נשא עמו ב' או ג' וק' הי' לו לומר כמה כתונת מצאו אצלו ב' או ג' ומה לשון נשא עמו וגם מה ענין לחקירה זו אבל לפי הנ"ל ניחא דר"ל שיחקרו אצל בני ביתו כמה כתונת נשא עמו בהפרדו מביתו כי אם נשא עמו איזה כתונת שפי' איכא למיחש לשאלה באחד מהם והוא לבוש א' וכיון שזכינו לדין שר' אלי' וס' מתיתי' נמי מודי' דבסתם כלי' לא מצרפי' אומדנות רק בכל כלי' מצרפי' אומדנות א"כ ק' הש"ס כפתור ופרח ולק"מ ק' מהרי"א אדרבא למהרי"א תיקשה מנ"ל להקשות בפשיטות מכיס וארנקי ניחוש לשאלה ומאי קושי' דלמא בגט דאיכא אומדנא באמת לא חיישי' לשאלה ומנ"ל להקשות אמנם לשיטת רבנו אלי' וס' מתיתי' ניחא דס"ל לש"ס דכלים דמתני' היינו אפי' כל כלי' וס"ל דכל כלי' דאין רגיל להשאיל ואפ"ה לא סמכי' בדליכא אומדנות לצרף א"כ בכיס וארנקי דליכא כל כלי' לא יועיל אפי' צירוף אומדנות ושפיר פריך ועל זה משני הש"ס כיס וארנקי לא מושלי אינשי ומהני בצירף אומדנא דגט דאיכא שמו ושמה אבד גט נמצא למסקנא זו היכ' דאיכא כל כליו או כתונת אליבא דרבינו אלי' מצרפי' לאומדנו' אחרו' ושרינן לעלמא ובזה יתקיימו דברי מהרי"ט הנ"ל [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' מ"ח ד"ה והנה]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:8)

**אלא**עדיין לבי מהסס דהרי משנתינו אמרה אין מעידי' אלא על פרצוף פנים עם החוטם אעפ"י שיש בו סי' בגופו ובכליו ומשמע בפרצוף פנים לחוד בלי חוטם אין מעידי' אעפ"י שיש סי' בכלי' ולדידן היינו כל כליו נמצא דלא מצרפי' כל כליו עם היכר פרצוף פניו אף ע"ג דלחד לישנא בבכורו' מ"ו ע"ב הוה פרצוף פנים הכירא מעלי' מה"ת ורק מחומרא דרבנן בעי' תרווי' ואפ"ה לא מצרפי' עם סי' כל כליו וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:9)

**והנה**מצאתי ראיתי דברי הגאון מהו' נפתלי כ"ץ זצ"ל שבס' חוט השני סי' צ"ח שכ' לפי דאמרי' ביבמות קט"ו ע"א ההוא גברא דבשלהי הילולא איתלי נורא בי גננא וכו' וס"ל לר"ח בר אבין אימר אינש אחרינא אתי לאצילי וכו' ואיהי אתילד בי מומא ומחמת כיסופא ערק לעלמא א"כ ה"נ ניחוש לגברי אחרינא ונימא שוללי' באו עלי' והפשיטו כל בגדי' ומחמת כיסופא ערק לעלמא והלבישם לעצמם או לאחר ואותו נהרג והא דלא אמר הש"ס הך חששא משום דש"ס דיבמות אזיל לרבא ואיהו פליג התם אר"ח בר אבין ולא חייש להך אבל אנן ניחוש נמי להא וזה שייך אפי' בכל בגדי' ודפח"ח והנה למ"ש לעיל בשם הרמב"ן דלא חיישי' למכירה משום דאוקמי ממונא בחזקת מרא קמא יש לעיין אם בגזילה שביד הגזלן נשארה חזקת מרא קמא כמו בשאלה או לא דהרי שניהם אינם יכולים להקדישו עוד נ"ל דבשלמא בגברא חרוכא אין אנו מחדשי' שום מעשה מחודש דהרי נורא הוה בפנינו בבי גננא ורק אנו מחדשי' חשש שמא גם גברא אחריני הוה התם ואפשר הה"נ במי שנמצא הרוג שע"כ הי' פה שודדי' וגזלני' א"כ איכא למיחש נמי לדברי חוט השני אעפ"י שהיא קצת רחוק יותר מנורא דבי גננא כמובן וק"ל ואפשר בהכי נמי מיירי מתני' דלא סמכי' אסי' כל כליו דמיירי בנמצא הרוג והי' פה גזלני' א"כ איכא נמי למיחוש הוא ערק לעלמא והאי גברא אחרינא הוא וכנ"ל אבל בנידן שלפנינו דחיה רעה אכלת' אי הי' סימן בכל כליו באופן דלא שייך שאלה שפיר הי' מצרפי' עם אומדנו' אחרו' להתיר ולא ניחוש לגוזלי' כיון שלא הי' חשש זה לפנינו לא נחדש אותו החשש דגזילה ולא דמי לעובדא דגברא חרוכא דהי' נורא בפנינו ולא חייש ר"ח בר אבין אלא לגברי אחרינא וגם בהא פליג רבא והבו דלא להוסף מה שלא אחז"ל ושפיר הי' אפשר לסמוך ע"ז אך כ"ז להתלמד במקום אחר אבל בנידן שלפנינו כבר כתבתי דליכא כל כליו ורק בעקונטש ומאנטעל ומה זו סמיכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:10)

**כנף**ובו ציצית מטלית קטן שלו גם בזה כ' מעלתו לסמוך אדברי מהרי"ט בתשו' הנ"ל דבגד עם ציצית לא מושלי אינשי דלא שביק אינש מצות ציצית דילי' ויהיב לאחרינא וראייתו מקידושי' ס"ד ע"ב המקדש בתו סתם אין הבוגרת בכלל ומפרש בש"ס אע"ג דהבוגרת שויתי' שליח לאבי' לקבל קידושי' אפ"ה לא שביק אינש מצוה דילי' דרמי' עלה ועבד מצוה דלא רמי' עלה ומעלתו מוסיף נופך דהל"ל חזקה שליח עושה שליחתו דחזקה אלימתא היא ואפ"ה אתי הך חזקה דלא שביק מצוה דרמי' עלה וכו' ודחי לי' וה"ה ומכ"ש הכא בבגד ציצית דלא ניחוש לשאלה א"ד מעלתו וראי' זו איניני מכיר ומאי אלימתא חזקת שליח אדרבא חזקה גרועה היא יעיי' בתוס' גטין ס"ד ע"ב ד"ה הני מילי וכו' ויעיי' במ"ל פ"ד מהל' בכורות ולא דמי להא דתשו' מהר"מ שבמרדכי דקידושי' ובתשו' מיי' להלכו' אישות סי' ג' במי ששלח שליח לקדש אשה וטעה השליח ואמר הרי את מקודשת לי דפסק דמיהמן השליח שטעה מכמה טעמי' שביאר שם והוסיף וז"ל ועוד כיון דחזקה שע"ש סברא הוא דמהימן לומר טעיתי עכ"ל כוונתו מבואר נהי דכשאינו אומר לפנינו שעשה שליחתו נוקמא אחזק' זו מן התורה מ"מ כשהוא בפנינו ואמר שעשה שליחתו מהימנינן לי' שטעה וא"כ בהאב שקידש בתו סתם ואין אנו יודעי' אם בוגרת בכלל או לא ואין כאן חזקה מן התורה שעשה שליחותו וכיון דליכא חזקה מנגדתו מועיל הך סברא דלא שביק מצוה דילי' וכו' ואכתי מנ"ל להתיר אשת איש לעלמא ע"י סברא זו ויעיי' בש"ך י"ד סי' קכ"ז סק"ב מייתי שיטת ראב"ד ורשב"א דפועל גרע מעד דעלמא וע"ש טעמי' משום דחזקה שלא יעוות שליחתו מ"מ אינו ענין לכאן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:11)

**וכ"ז**כתבתי לפום סברתו דחזקה שע"ש שייך בהאב המקדש אבל באמת יש לדחו' דהתם לא מיירי שעשה אותו שליח לקבל קידושי' מזה הבעל דוקא א"כ א"נ נימא דקידושי' אלו קבל עבור בתו הנערה שהיא מצוה דרמי' עליה לא עבר בזה שליחות דבתו הבוגרת דעדיין יעשה שליחות' למחר וליומא אוחרא משא"כ בההיא דתשו' מהר"מ הנ"ל שלחו ראובן לקדש אשה פלונית ואי בכוונה הי' אומר לי וקדשה לעצמו הרי עבר שליחותו לגמרי וזה הוא נגד חזקת שליח ע"ש וז"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:12)

**והנה**במתני' שלהי יבמות אמרי' לכשתהא הפונדקי' נאמנות הוציאוה להם מקלו ותרמילו וס"ת שהי' בידו ואיכא שם נוסחא ברש"י מס"א שהרי הפונדקי' הוציאו להם ועל הסימנים סמכו עכ"ל הנה מימי לא הבנתי יפה מה ענין סמיכת הסי' התם וכי במה ידעו שמת חביריהם ע"י היכר סי' כלי' אם לא מצאו גם אותו מ"מ לפי דברי רש"י אלו הבנתי דקדוק חמור בתנא דאמר לא תהא כהנת כפונדקי' וקשה הא מסיק הש"ס דבגריעותא דפונדקי' מפני שהי' גוי' א"כ הל"ל לא תהא כהנת כנכרית אבל לפי נוסח הנ"ל דאסימנים סמכו י"ל הך תנא נמי ידע דיש לדחו' דסמכו אהני סימנים אלא דס"ל סי' לאו דאורי' משום שמא איתרמי סי' כסי' גבי גברא אחרינא דכוותי' וא"כ ע"כ אעדות הפונדקת סמכו אלא גם זה יש לדחות עפ"י דברי החכם צבי במי שהלך לתוך היער ונמצא שם הרוג בסי' כליו לא חיישי' דאתרמי דצריכי' למימר דגם זה הלך ביער ממש והי' לו כליו כזה (הוא כ' כן לחשש שאלה) לזה לא חיישי' היכי דלא שכיחי שיירות וא"כ ה"נ כיון שהניחו חביריהם בבית זה והי' לו כלי' אלו אם נאמר שגם אחר איתרמי לו כלי' בסי' כאלו ואתרמי ממש בבית זה ואיהו מת זה הוה כנפילי דיחיד ולא חיישי' ומשו"ה האמינו לסי' ולעולם אין אשה נאמנת ע"כ הקדי' תנא לומר דפונדקי' הוה ושכיחי שם שיירות הנאכסנאי' בביתה ושפיר איכא למיחש לאיתרמי ואפ"ה האמינו לה ש"מ אשה מהימנת ואמרו לו דס"ל סי' דאורי' או סי' מובהקי' או ט"ע הי' בהכלי' ועיקור סמיכה על הסי' הוה. זה נלע"ד עפ"י אותה נוסחא שברש"י שם מ"מ קשי' ניחוש לשאלה ודוחק לומר דתרמילו הוה ככיס דלא מושלי אינשי דמנחשי' בי' דזה בכיס העשוי למעות כארנקי ולא בכלי הרועי' מקלו ותרמילו וא"כ קשי' ויש מזה קצת ראי' לשיטת מהרי"ט דמצוה לא מושלי אינשי וא"כ לא יהיב ס"ת דילי' לחברי' ואפשר דע"י צירוף סברא סמכו אאומדנא דראו אותה בוכה וכעי' מסל"ת כמבואר שם ועכ"פ יש קצת סמך דבגד ציצית יש לצרף לשארי אומדנות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:13)

**אך**מ"מ שדית בי' נרגא דנהי דס"ת ודאי לא מושלי אינשי מצוה דידי' ויהיב לאחריני מ"מ ציצית נימא דנפסלו ע"י פסיקת החוט אז הי' אסור ללובשו כי נפסלו ציציותיו והשאיל' לאחר דלדידי' הו"ל טלית שאולה ופטורה מן הציצית מיהו בהא דמהרי"ט לק"מ כיון שמצאו כשר לפנינו ולא נפסקו מה"ת לומר שהי' מופסקי' בשעת שאלה וזה לא נימא דכל הדברי' כשעת מציאתן ומה"ת להחזיק ריעותא בנידן דמהרי"ט אבל בנידן דידן שלא נמצא אלא כנף א' עם ציצית והרי הוא פסול לפנינו א"כ ניחוש כנ"ל ואפי' ידעי' כשיצא מביתו שהיו הציצית כשרי' ושלמי' לא נימא אוקמי אחזקת' והשתא הא דנפסלו לפני שעה זה לא נימא דציצית עשוי' ליפסוק כ"ש כמ"ש מג"א סי' ח' ססקי"א יע"ש: פלעש"ל של נחשת כבר כתבתי לעיל דכמאן דלית' דמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:14)

**ב'**חלפים של שחיטה נכרכים במטלית העשוי' להם לתיק אם יש בהם היכר טוב כ' מעלתו דלא שייך שאלה כיון דע"כ לא השאיל אלא להשוחט הצריך חלפי' וצ"ל ג"כ שאותו השואל הלך בחצות הלילה ע"ג מים הנקרשי' דלא שכיחא אז אינשי דאזלא התם ה"ל נשאלה דיחיד במקום דלא שכיחא שיירו' וכעין דברי חכם צבי בנידן שלו במי שנמצא הרוג ביער שרמזתי לעיל ודברי מעלתו בזה תמוהים חדא מי הגיד לו שהשואל הלך לשם בחצות או שהלך כלל ע"ג קרישת שפיכות הנהר הרי אנו אומרי' דהשוחט אזל לעלמא בחורף העבר ועצמות והכלי' נמצאו סוף ימי הקיץ א"כ נאמר שהשאיל חלפי' לאחר במקום שהוא שם בסוף העולם והשואל אתי' להכא ביום ולא בלילה ובקיץ ולא בחורף וטרפוהו חיות במקום הזה בזמן דשכיח' שרייתא תו מ"ש דשוח' הוא שאלה דיחיד הוא דבר תימה דשוחטי' טובא איכא בעלמא ולא דמי לדחכם צבי דהוה צלקת במצחו דהוה עכ"פ סי' אמצעי דלא שכיח כ"ה נהי דאינו מובהק מ"מ ע"י היכר הכלי ה"ל שאלה דיחיד משא"כ אומנת דשחיטה הוה כמו אריך וגוץ דליכא לצרופי לסי' כלים ותו מי הגיד שהשאיל לשוחט דלמא שלח כלים אלו ע"י שליח לביתו או להשואל ואין השליח שוחט וכולי עלמא חזי' לשליח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:15)

**מה**דמייתי מעלתו מדברי מהרש"ך ח"ב ואיהו נסמוך על תשו' הרא"ש חלילה לנו לתלות בוקי סריקי בהני גברי רברבי ותשו' הרא"ש שרמז עלי' היא בטור אבן עזר סוף סי' קי"ח והתם מילתא אחריתא היא וע"ד משל אי אתי' סהדי והי' אומר אותו השוחט שיצא מביתו שבכפר לוק לשחוט במקום פלוני ראיתי שנהרג במקום פלוני א"כ הרי עדות גמור שנהרג אלא דאיכא למיחש כיון דלא הזכיר שמו וסימני' רק אותו שיצא מכאן והלך לשחוט למקום זה א"כ ניחוש שמא עוד אחד שוחט יצא מכאן להאי אתרא ואותו הוה נהרג בדרך והאי דילן אזל לעלמא וע"ז סבבו בתשו' הנ"ל כיון שלא נודע לנו מי שיצא בדרך הזה היום כ"א זה שנאבד לא חיישי' לאחר וזה הוא ממעשה דאבא יודן איש ציידן ומה שהביא מעלתו מהריב"ל שם מיירי משלשה אנשים וסמך הגאון ע"ד המעיד במנין אנשי' דהוה סי' ויצא לו מעובדא דששים אנשים שהלכו לכרכום ביתר והרמב"ן פליג וס"ל דמנין לא הוה סי' ואהא כ' להקל נגד הרמב"ם וכ"ז אינו ענין לכאן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:16)

**כיס**קטן עם מעות נחושת קשה לי לסמוך אסברת לא מושלי אינש כיס קטן כזה עשוי' לפרוטי דלא מנחשי אינשי בהני אלא בכיסי' גדולים וקשה עלינו לסמוך על דברים כאלו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:17)

**ומה**שנ"ל ללמוד התירא קצת הוא כך דברור ופשוט דכל החומרות שאנו חוששי' בזה הנידן שלפנינו עיקרו ושרשו פתוח עלי עובדא דגברא חרוכא דקיי"ל להחמיר כר' חב"א וניחוש דשמא מחמת כיסופא ערק לעלמא והאי אחריני הוא וא"כ כל שאינו דומה בדומה ממש י"ל הבו דלא להוסיף עלה ואפושי פלוגתא בין רחב"א ובין רבא לא מפשינן והנה כיון שאנו מכירי' כנף ציצית שלו ע"כ בשהפקיד או השאיל או שלח כלים הללו לא שלחם ע"י גוי דאין מוסרין לו בגד עם ציצית עיי' ש"ע א"ח סי' כ' וא"כ הי' זה ישראל וישראל אינו הולך בלא כובע על ראשו ומסתמא אין דרכו לילך אל הדרך בלא מנעלים וגם אין דרכו של ישראל לילך ערום בלי מכנסי' וכתונת ויהי' מכוסה רק במאנטע"ל ובעקוטש השאול לו והנה לא נמצא בין הכלים הנמצאים בתוך העצמות הללו לא כובע ולא מנעלים ולא שום חתיכת בגד כ"א הנזכרים בגביות עדות וכולם הי' בהם היכר שהיו של השוחט הזה הנאבד וא"כ נימא שזה השואל או השליח הנטרף במקום הזה נאבדו כל הכלים שהי' שלו ולא נשאר בהם עד א' וכל הכלים השאולי' לו מאת השוחט הנאבד נשתיירו במקומם בשלמא אי נימא דזה הנמצא הוא השוחט הנאבד ויש מכליו שנאבדו בשטף מים רבים שהי' במקום הזה או רוח סערה הפיצם ויש מהם נשארי' אין לשאול על מקרה שקרה בלי כוונה מ"ט נאבדו אלו ואיך נשארו אלו אבל אי הי' אדם אחר הוא דבר תימה איך קרה המקר' שלא נמצאו מכל כלים של עצמו מאומה ודוקא השאולים נשארו זהו מציאות רחוק מה שלא נמצא בעובדא דגברא חרוכא ובהא אפשר דמודה רחב"א מבאשר בלא"ה הך דחוששי' הניחו ש"ך בצ"ע בחשן משפט סי' ס"ה סקכ"ו א"כ יש לסמוך אהנ"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:18)

**אמנם**ז"ל הב"ש סי' י"ז סס"ק ס"ט וכ"ז מיירי כשנמצאו בבגדי' אשר לבש ארנקי או נמצא בידו טבעת אבל נמצא ארנקי סמוך לו לא מהני כי י"ל הארנקי מונח מאז ומקדם ואין לדמו' דינם אלו להא דאית' בפ' אלו מציאות אם נמצא פירות סמוך לכלי כמ"ש בח"מ סי' רס"ב ופשוט בעיני עכ"ל והנה מאי דפשיטא להגאון ז"ל מיבעי' לי טובא דהא איהו מיירי מכלי' דלא מושלי ואליבא דמ"ד דגם אנן סמכי' אהאי וא"כ נהפוך הוא דהכא עדיף מפירו' בכלים בשלמא התם כשאין הפירות בתוך הכלי עצמו לא נימא דהפירות פרשו מהכלי הקרוב דכל הפרוש מרובא פרוש דאדרבא מרובא דעלמא פריש דרובא עדיף מקורבא ועוד אפי' קורבא לא הוה דאטו הכלי מקיף הפירות מכל צד הלא כי היכי דהפירות קרובים להכלי מצד זה הם קרובים לאויר העולם מצד אחר שעבר שם אדם אחר ונאבדו ממנו כשם שעבר אדם מצד זה ואבד כלי ומשו"ה נמי לא קאמר הש"ס ומסייעא לי לר"ח ממתני' ובריתא קמיתא דאמר רוב וקרוב הולכי' אחר הרוב משום דאפי' ניזל בתר קורבא נמי הפירות של מוצאן מטעם הנ"ל כ"ז התם בפירות בכלי גבי מציאה ולמסקנא אפ"ה הם של בעל הכלי בארתי במקום אחר משא"כ בכיס וארנקי דודאי לא שייך לומר האדם פרוש מהם אלא נימא הכלים הללו פרשו מההרוג הסמוך וקרוב להם וממילא ה"ז ההרוג ראובן ע"י היכר כלים מה תאמר אדרבא מרובא דעלמא פרשו הכלים זה א"א דהרי יש לנו בהם סי' מובהק או ט"ע שהי' של ראובן ומושלי לא מושיל להו וע"כ מראובן באו לכאן ואין להסתפק אלא אי ראובן הוא בסוף העולם או אם זה ההרוג הוא ראובן וניזל בתר קורבא דהרי קורבא דאורייתא היכי שאין הרוב מנגדו ודברי ב"ש צ"ע לכאורה ואולי י"ל דס"ל דמשום חומרא דא"א לא ניזל בתר קורבא להקל דהרי אפי' בתר רובא לא אזלי' במים שאל"ס מכ"ש בתר קורבא דגריע מרובא א"כ בנדון דידן דליכא כלי דלא מושלי כאשר בארנו לעיל פשיטא דלא יועיל כל הצירופי' להתיר דהרי היו העצמות מפוזרים על פני השדה וכן הכלים ואפי' אותן מקצת העצמות שהיו מונחים על גבי הבגדים לא היו מלובשים ותחובים בתוך הבגדים אלא מונחים עליהם ע"י גרירת החיה א"כ אזלי' בתר רובא והני מאני מרובא דעלמא נינהו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:19)

**וא"כ**ק' להתיר עי"ז לפי דברי הב"ש או י"ל איפכא דהב"ש מיירי מגוף א' שלם וכלים סמוכים לו ובכי האי מיירי בש"ס כלי מונח וכרי פירות סמוכי' לו אבל כשנמצאו פירות וכלים מפוזרים ע"פ השדה אלו נוכח אלו ובפרט שרואים כמה כלים מפוזרים בין הפירות ויש סי' בהכלי' כולם שהם של אדם א' ממילא חייב להחזיר גם הפירות שאין הפירות סמוך לכלי אלא מצא פירות בתוך הכלי ובינם וזה נכלל בלשון הרמב"ם וש"ע סי' רס"ב ואם מראים הדברים שהם של אדם א' וא"ז מטעם קורבא אלא מטעם דהוה תוכו ממש וכמ"ש רמב"ן בחי' ב"ב פ' לא יחפור גבי ענבה בגוה לא הוה מצעי ועדיף מירק נמכר חוצה לה כ' נימוקי יוסף וז"ל אבל ענבי מצעי כ' רמב"ן דאפי' לר"ח דהולכי' אחר הרוב אפי' כי איכא קורבא דמוכח הכא אסרי' ענבי' דאמרי' כאן נמצא וכאן הי' כדאמרי' בברי' ספ"ק דקידושין כרם הנטוע ירק וכו' דה"ל כמקומו ממש וליכא למ"ד רובא עדיף עכ"ל ופשיט אין עיקור כוונת הרמב"ן מטעם חזקת כאן נמצא וכ"ה אלא אשגרת לישנא בעלמא נקט דודאי רובא עדיף מחזקת כנוכ"ה ומאי עולמא דחזקת כ"נ טפי מקורבא שהוא דאורי' אלא עיקור כוונתו דבמקומו ממש לא מטעם קורבא אתאינן עלה וה"נ כל שמצאנו כלים ופירות מפוזרים בארץ הנה והנה וכל הכלים מסומנים וידועים לאדם ידוע נאמר גם הפירות ממנו ונפתח לו שקו ואבד ממנו פירות וכלים שהיו בתוכו וליכא דברים מראי' יותר מזה כנלע"ד לדינא נכון לענין מציאה וא"כ ה"נ אפשר כיון דכל הבקעה מלאה עצמות וכלים מפוזרים הנה והנה והכלים כולם מסומנים וניכרים בט"ע שהם של פלוני ושוחט ולכל הפחות נאמר שהעצמות והכלים שייכים אהדדי ומבעל העצמות נפלו הכלים וממילא נאמר שזהו השוחט שהוא בעל הכלים ולשאלה לא ניחוש מטעם שכתבתי לעיל כנלע"ד סברא נכונה אך לא אשא לבדי אם יסכים עמי בעל הוראה מפורסם מטעם הנ"ל או מטעם אחר ויהי' איך שיהי' דרינא בהדי' ולמטונא שיבא מכשורו' ובמה דפתחתי אסיים יתברך בברכת רחם ושדים כנפשו היפה ונפש א"נ דש"ת. אחר כותבי זאת איזה שבועות מצאתי שאלה כעין זה בס' שאגת ארי' וקול שחל סי' ה' וממש רוב דברי נכללי' בדבריו והסכים הט"ז להתיר. פ"ב נגהי ליום ה' ד' כסליו תקע"ה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:141:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:141:20)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:1)

העתק מקבלת עדות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:2)

**אותיות**אלה זכרון מוביל כתבא דנא אודות ה' אברהם בר"ש מאדיניטץ שהי' חתן הישיש ר' אלי' ד"וו מתושבי ק"ק ע"ח אשר בא אלי אחר חג הפסח הסמוך העבר וכו' ויהי היום ו' עש"ק יו"ד אב הסמוך העבר הלך ר' אברהם הנ"ל עם ב' אנשים מישוב הנ"ל לרחוץ בנהר ובהליכתם התפאר בפניהם כי הוא בקי ויודע לשוט במים כבר אמוראי וכאשר ירדו לתוך הנהר ור' אברהם הרחיק מהם כשלש או ארבע אמות והי' בקרקעית הנהר בור עמוק ונטבע שם ונעלם מעיניהם כסבורין המה כי זה מהלכות שטה שמסתירן עצמן תחת המים במקום זה ושטין ועולין במקום אחר וכאשר המתינו לערך חצי רביע שעה ומעט יותר וראו שאינו עולה מן המים זעקו בקול יללה שר' אברהם נטבע במים ובא הקול לתוך העיר ונסו לקולם מאות אנשים יהודים ול' ערלים ורצו מהם לבית הרחיים והביאו משם המשרתים ברחיים בספינה עם כלונסות וחבלים ובאו למקום שנטבע שם והוציאו אותו מן המים בלי שום חבלה בגופו ובפניו גם לא הי' שום שינוי בפניו והכירו אותו היטב בפרצוף פניו עם החוטם ולא נשתנה צורתו אפי' כצורת אדם מת כ"א כאדם הישן על מטתו עד שסבורין הי' שהו' עדיין חי ועשו כל התאמצות להשיב נפשו ורופא שר העיר הקיז לו על שתי זרועותיו ויצא דם לא בקילוח כ"א טיף טיף ולשוא עמלו בו כי כבר יצאה נפשו ובא לקבורה באותו יום ככל הדברים האלה הגידו לפנינו רוב מבני ישוב הנ"ל ומכללם האנשים אשר הלכו עמו לרחוץ בנהר באופן שאין שום שמץ ספק במיתת ר' אברהם הנ"ל והדבר ידוע וגלוי לעינים כשמש בחצי השמים לכל בני ישוב הנ"ל שזה ר' אברהם מאדניץ מתושבי ק"ק ע"ח אשר חתם ועלה לס"ת שם בשם ר' אברהם ב"ר שמעון מת ונקבר שם כתבנו וחתמנו הק' וכו' הק' וכו' הק' וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:3)

**תשובה**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:4)

**שלומים**אלף לשר האלף י"נ הרב הגאון הגדול המפורסים כערוגת הבשה כקש"ת מהו' דוד דייטש נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ע"ח יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:5)

**נועם**מכתב קדשו הגיעני בזמנו על נכון ועם האדון הסליחה על איחור תשובתו אדוני יודע כי עמוס התלאות אנוכי מחבלי טרדין לא אוכל לבלוע רוקי ועתה עיינתי בדברי קדשו ואינני כדי ששלח אלי לא לגמרא דידי ולא לסברא דידי צריך אך לעשות רצונו חפצתי להסכים בשריותא דאתתא עלובתא אשת ה' אברהם בר"ש מאדיניץ ויפה כ' פר"מ כיון שהעידו עדים בב"ד ונתכוונו להעיד מתחלה לא חיישי' בדדמי לרוב הפוסקים החולקים על הרי"ף ר"פ האשה שלום אלא שמעלתו הוסיף דאפי' להרי"ף נמי הכא שהקיזו ויצא ממנו דם ש"מ שמת מקרוב וכבר מזמן רב לא נטבע אדם בזה המקום וליכא למיחש אלא לדלמא גלי אשפלוהו ממקום אחר והביאו זה המת לכאן וזה הנטבע לפנינו הובילוהו מרחוק לגור לזה יצורף סברת כאן נמצא וכאן הי' אלו דבריו ודפח"ח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:6)

**אלא**שהאחרונים מזדנזין בדבר להתיר מטעם כאן נמצא וכאן הי' כמבואר בנב"י ובעצי ארזים והנה ר"פ האשה רבה אמר רב ל"ש אלא שניסת בע"א אבל ניסת בשני עדים לא תצא ומחכו עלה במערבא אתי גברא וקאי ואת אמרת לא תצא והקשו תוס' הא תרי כמאה ותי' דבדבר הידוע וניכר לכל לא הי' אומר רב לא תצא מבואר מדבריהם דדבר הנראה וניכר לכל עדיף מתרי סהדי והיות כי דבריהם צריכין ביאור כי הש"ך בח"מ סי' מ"ו ס"ק ס"ו תמה עליהם ממ"ש בכתו' כ"ב ע"א ד"ה תרי וכו' שהקשו על שיטת רש"י וזהו תימה איך יתברר הדבר לעולם כיון שאלו השנים אומרי' שהוא עבד אין כל העולם יכולין להכחישן וזה סתירה עצומה לדבריהם ביבמות ובנב"י קמא חא"ע סי' ס"ה דקדק לא הי' אומר לא תצא משמע דכולי האי לא הוי מיקל ומ"מ אין העדים מוכחשים ועל זה יהיב תרי טעמי דע"י שידוע וניכר לכל איכא עכ"פ קצת רעותא ודחי למעליותא דדייקא ומנסבא ונשארה בחזקת אשת איש והבא עלי' בחטאת קאי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:7)

**והנה**הוא רחוק מכוונת תוס' וגה איזה גבול תתן לזה וכמה עדים צריכים שיבואו להכחיש אלו שנים שנאמר דריעא חזקת דייקא ומנסבא תו כ' ז"ל טעמא אחריני כיון שגם הב"ד בעצמם יודעים ומכירי' שזה הוא הבעל מחויבים הם להוציאה מבעלה כיון שהם יודעים בברי שברי שלו שקר וגם זה רחוק מכוונת תוס' ומאי פריך אתא גברא וקאי דלמא מיירי רב בשאין היושבין על מדין מכירין אותו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:8)

**והנלפע"ד**בזה דודאי במתכוורים להעיד אזי אפי' כולי עלמא ומשה ואהרן ביניהם לא יכחשו ב' עדים אך דבר הניכר וידוע לכל בלי כוונת עדות כל רואיהם יכירו כי כן הוא גדול וקטן נשים וגוים כבר רמז סברא זו הש"ך שם בשם מהרי"ק דבכי האי גוני דלא נתכוונו להעיד אזלינן בתר רוב דעות ונהי דהתוס' דכתוב' לא ס"ל לחלק בכך דהרי כתבו כולי עלמא אינם יכולים להכחישם י"ל היינו להכחיש העדים בהכחשה גמורה דאינהו אמרי שהוא עבד והני אמרו דלאו הכי אבל דבר התלוי בטביעת עין והיכירא דלא אתו להכחיש סהדי אלא אומרים טעיתם בט"ע ונהי דאלו אתו מאה סהדי המעידים בתורת עדות דזה הוא האי גברא לא יכולין להכחיש ב' שאומרי' איננו זה מ"מ כולי עלמא שאינם באים בתורת עדות ואומרי' בדרך היכר וט"ע אמרינן דהני תרי סהדי טעו בדמיונם ולזה נתכוונו תוס' דיבמות דבכי האי מלתא התלוי בהיכר וט"ע מודו למהרי"ק דכולי עלמא שלא באו להעיד עדיפי מתרי סהדי ולפ"ז כדמחכו עלה דרב הו"מ לשנוי' דאיירי האומרים מת לא בט"ע העידו אלא אומרין הלכנו עמו ומת תחת ידינו אלא עדיפי משני. וקרא דוקדשתו דפנו אה"נ הו"מ לאוקמי' בהכי שניכר לכ"ע אלא דפשיטא ולמה לי קרא כנלע"ד בכונת תוס':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:9)

**והשתא**לפ"ז י"ל ע"כ לא קאמר הרי"ף דחיישי' בדדמי בראו הטביעה אלא בתרי סהדי אבל בדבר הניכר וידוע לכולי עלמא בלי כוונת עדות כלל כל רואיו ויודעיו מתמול שלשום הכירוהו שזה הוא בהא הרי"ף מודה וק"ו השתא היכי דתרי סהדי שהעידו בב"ד אמרו בהיפוך מ"מ מהימנן כ"ע טפי מינייהו מכ"ש היכי דהמעידים בב"ד וכולי עלמא המשיחים לתומם כולם לדבר א' נתכוונו ק"ו בן בנו של ק"ו דלא ניחוש בדדמי ואע"ג די"ל תוס' לא כ"כ אלא דנחוש להחמיר דתצא ודדפנו אבל להקל לא מ"מ כיון דרמב"ן וסיעתו ס"ל בכל תרי סהדי שהעידו בב"ד ליכא למיחש א"כ י"ל דהרי"ף לא פליג פלוגתא רחוקה כל כך ואפושי פלוגתא לא מפשינן ובנידן דידן שכל רואיו הכירו שזה הוא ה' אברהם בר"ש מאדניץ וגם שנים מהם העידו בב"ד בתורת עדות ממש ליכא למיחש בדדמי ואתתא דא שרי' לכולי עלמא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:10)

**ולקמן**ביבמות צ"ב ע"א במתני' את זו דרש ר"א ור"ט ולא מאיש שאינו אישה ושם צ"ד ע"א אמר ר' יהודה אמר רב ה"ל למידרש בי' מרגניתא ודרש בי' חספא וכ' בקרבן אהרן על הת"כ משום דבהוזמו עדים מלתא דפשיטא הוא קרי לי' חספא ולפי הנ"ל הו"מ למימר דמיירי כולי עלמא יודעי' ומכחישי' עדותן וקמ"ל קרא שאינה צריכה גט מהארוס כלל ואם גרשה מותרת לבעלה כהן ודוחק לומר דגם זה פשוט כל כך עד דקרי חספא בשלמא קרא דוקדשתו לא מיתוקם בהכי דפשיטא דדפנו להוציאה אבל הא לא פשיט כל כך דלא תצטרך גט מהארוס כלל הא צריכא רבא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:11)

**וע"ד**חדוד י"ל הא דפריך הש"ס מוקדשתו אדרב דשמעתין דיבמות דוקא משום דגבי הדדי כתי' ואשה גרושה מאישה לא יקחו וקדשתו וא"כ בעלמא לק"מ דאיכא לאוקמי קרא בכנ"ל בכהן שנשא אשה ע"י ברי שלו ושוב ניכר לכ"ע נגד ברי שלו אלא לרב אי ס"ד מתוקם לי' הך קרא בהכי א"כ גם רישא ואשה גרושה מאישה יתרץ בהכי באשת כהן שבאו עדים מת בעלה ונתארסה ושוב בא בעלה ע"י היכר וט"ע לכולי עלמא שלא נתכוונו להעיד וכנ"ל וגרשה הארוס וקמ"ל שמותרת לחזור להארוס ולא הוי חספא ומדלא מתוקם לרב בהכי ש"מ לא ניחא לי' לדחוקי לפרושי קרא בהאי גוני א"כ ע"כ וקדשתו דפנו מיירי בניסת לא' מעדיה ואומר ברי לי' וק' לרב ממ"נ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:142:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:142:12)

**ומ"מ**בהאי סליקנא דלפע"ד סברא גדולה לסמוך ע"כ אם גם דעתו הרמה מסכמת הוא מסכים ואני מסכים בשריותא דהאי אתתא להתנסבא לכל גברי די תצביין ואומר שלום למר ולתורתו. פ"ב נגהי ליום ה' ט"ז טבת תקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:1)

**עובדא**הוה פה ביום ג' כ' טבת תקע"ה לפ"ק מצאו הספנים איש יהודי א' מושלך בנהר דונאוי והוציאוהו והניחוהו בספינתם והביאוהו סמוך להעיר ובאו והודיעו ליהודים ואמרו הספנים שהי' זה כמו חצי שעה שהוציאוהו מן המים ומיד באו היהודים והציצו בו והכירוהו ד' אנשים שהעידו לפנינו בד"ץ שמיד בט"ע הכירו וידעו וענו ואמרו זה הוא ר' אהרן ווערבויא סוחר יין שרף ואח"כ כשנודע הדבר למרבית מבני עמינו והי' כל מכירו לשעבר רובם ככלם אמרו זה הוא גם הכירו בט"ע את מלבושיו העליונים שראוהו לבוש בחייו גם מצאו בבית יד אונקלי שלו חותמו של כסף חקוק עליו אהרן בן מהורר יוסף מווערבויא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:2)

**אח"ז**מצאו שנפצע אחורי ראשו ממול ערפו והבינו הרופאים כי נהרג האיש ע"י רוצח שפצעו והשליכו אל המים אח"כ ביום המחרת באו לתומם לכאן אנשים אחרים מק"ק ווערבויא ואמרו שיש להם בו סי' פצע כמין צלקת דק בפניו בימינו מתחיל סמוך לחוטמו למטה ונמשך בשפוע עד קרוב לשפה ומתכסה שם בשער השפיים והלכו ובדקו ומצאו כן בהנ"ל שוב כמו שעה אח"ז באתה גם אשתו של ר' אהרן מווערבויא הנ"ל לכאן ואמרה בו סי' שיש לו שומא על החזה סמוך ללב מגדלת איזה שערות ומצאו ג"כ כי כן הוא ואח"כ נקבר ביום ההוא ואחרי קבורתו נזכרה האשה שיש לה בו עוד סי' אחר שאנבע א' עקום ולא הי' יכול להתפשט מעקמומיותו ושאלנו לאנשים הקברני' אם לא הרגישו בו שאצבעו עקום והשיבו להיותו נקרש בגליד וכפור לא הי' אפשר לזוז בו אבר ולפשוט את ידיו כלל ולראות באצבעות ידיו ע"כ לא ידעו מזה כלום כל הנ"ל הועד בפנינו בצירוף רבנים מומחים דייני קרתא המופלגי' כבוד מהו' מרדכי טאסק נ"י וכבוד מהו' דניאל פראסניטץ ונשאנו ונתננו בדבר ויצא בהיתר שאשה זו אשת ר' אהרן בן מהו' יוסף מווערבויא שהי' סוחר יין שרף אתתא דא שרי' להתנסבא לכל גבר דיתצביין ואמרתי טוב להעלות על ספר חוקה טעם ברור התירא דהאי אתתא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:3)

**הנה**מבואר שלהי יבמות דמיא מצמת צמת וכיון דחזיוהו בשעתי' לא חיישי' שנשתנה וסמכי' על ט"ע ובדדמי לא שייך הכא לא מיבעי' לרוב ככל הפוסקים והרמב"ן בראשם דבתרי דמסהדי בב"ד לא שייך בדדמי דהתורה האמינתם ואנו מה אכפת לן כמ"ש לשון זה ר"פ האשה שלום אלא אפי' לדעת הרי"ף שם הובא גם ברא"ש דאפי' בתרי חיישי' לבד דמי מ"מ היינו היכי שידעו או שמעו הטביעה וכיון שידעו פלוני נטבע במים שוב כשמעלין אדם מן המים איכא למיחש שהדמיון כוזב להם אבל הכא איכא ארבעה עדים הראוים להעיד שלא ידעו ולא שמעו דבר כ"א שמצאו הספני' יהודי א' ומיד הכירוהו שהוא זה א"כ ליכא למיחש בדדמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:4)

**והנה**שיעור חזיוה בשעתי' דעת המחמירי' ביותר שהוא בתוך שעה א' להוצאתו מן המים כמבואר דעות אלו בהרב"י סי' י"ז והכא הרי לדברי הספני' לתומם בלי שום שאלה שלא הי' יותר מחצי שעה והדעת נותן כן שמיד שמצאוהו מהרו להודיע הדבר ליהודים כי חשבו להרוויח ממון בבשורתם זאת כאשר באמת תבעו שכרם וניתן להם ועכ"פ גוי מסל"ת נאמן בעדות אשה ואין לפקפק על זה ממ"ש הרמב"ם סוף הלכות גירושי' שאין לתמוה על שהתירו חז"ל ערוה החמורה על עדות נכרי ועבד ושפחה והאריך במתק לשונו משום שהוא מילתא שאינו צריך עדות דעבידא לגלוי' שיבוא ההרוג ברגליו וע"ש וא"כ תינח אם גוי אומר מת פלוני הוה עבידא לגלוי' שקרותו אבל אם זה היהודי נמצא אם לפני שעה או הוא לפני שתים זה אינו עבידא לאיגלוי' א"כ י"ל גוי מסל"ת לא מהימן וא"כ ה"ל ספק אי חזנהי בשעתי' או אחר שעה ודעת רוב הפוסקים דספיקא בזה להחמיר דכיון דזמנו מועט שעה א' וחיש קל עברה השעה אינו רגיל ומצוי שיראוהו בשעתי' וכן פסק רמ"א בש"ע סעי' כ"ו וא"כ איכא למיחש הכא לזה אני אומר ע"כ לא הוצרך הרמב"ם לאריכותו הנ"ל אלא באומר גוי מסל"ת פלוני מת שהאשה בחזקת אשת איש קיימא ומתירי' אותה ע"פי הגוי ושיחותו לפי תומו אבל היכי דחזינין ומכירי' אותו בטביעת עין וגם עינינו רואות שלא נתפח ולא נשתנה כלל א"כ אפי' אשתהי לפנינו ליכא חששא דאורייתא דאפי' הי' נתפח הי' חששא רחוקה למימר דגברא אחריני אשתני לצורתו של זה ומכ"ש היכי דחזיני' דלא נתפח נימא אנן דלמא אתפח ולאו אדעתי' כל אלו מחומרי אשת איש שנו כאן וסברות אלו כ' הרב"י בשם הראשונים גבי ספק אשתהי ג' ימים ביבשה ע"ש וא"כ כיון דליכא אלא חומרא דרבנן שוב אין תימה אם נאמן גוי מסל"ת לומר שהי' בשעתי' כדמהימן בכל איסורי דרבנן וסברא זו אע"פי שהיא נכונה בעצמה יראה להביא ראי' לזה מתשו' הר"ן סי' ע"א דמייתי הרב"י סי' י"ז גבי מימ"ן מאלק"י שגוי צופה המגדל אמר שראוהו מונח כבר ששה ימי' על שפת הים שם כ' כי ספק אשתהי לחומרא ועוד שהצופה אמר שהוא יותר מששה ימים והגוי האחר אינו מכחישו ואפי' הי' מכחישו ה"ל כאותה ששנינו אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת לא תנשא עכ"ל משמע להדי' דגוי המכחישו הי' מיחשב כגוי מסל"ת שאלו לא הי' כאן צופה המגדל הי' מהימן לפי תומו ועכשיו דאיכא צופה דפליג עלי' ה"ל כב' נשים מכחישים וכן משמע מלשון הרב"י דמייתי על זה והרד"ך בית ח' כ' גוי מסל"ת נאמן להקל ולא להחמיר עכ"ל משמע אהאי נידון קאי דמסל"ת נאמן דהוי' בשעתי' והיינו מטעם הנ"ל שכתבתי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:5)

**ומכל**שכן בנידון דידן דלא צריכנא לכל הנ"ל דהרי כ' רמב"ן שלהי יבמות והובאו דבריו בב"ש סקע"ח דבימי הקור מעידי' עליו אפי' ביבשה אחר כמה ימים כי בודאי נקרש ונגלד ואינו מניחו לתפוח ועדיף טפי מצינת המים ע"ש משמע אפי' ביבשה ואפי' מסתמא אמרי' דנקרש מכ"ש שהוצא מהמים וגם ראינו שנקרש שהרי לא יכלו לפתוח ידיו ולעיין בעקמומית שבאצבעותיו כמבואר לעיל בעדות הקברנים א"כ פשיטא דליכא למיחש דאיתפח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:6)

**ואין**לפקפק על הנ"ל מפני היותו חבול באחורי ראשו ממול ערפו ומיא מרזו מכה הנה לא מיבעי' להפוסקי' רובם דסברו דוקא מכה בפניו מיא גורמי' שינוי אבל לא בשארי דוכתי בגופו וכן דעת כל האחרונים והסכמתם ועיי' ב"ש סק"פ אלא שבט"ז סקל"ג המציא חומרא בנחבל באחורי הראש ע"י חץ או ביק"ס דנכנסים בעוצם כחם ועוז גבורתם מגיעי' עד סמוך לפניו וגורמי' כאב ושינוי גם בצורתו אבל בנחבל בחרב שהמכה עומד' במקומה אחורי הראש לא אמרה מעולם וא"כ ליכא למיחש בנידון שלפנינו אלא אפי' להחולקי' וחוששי' לדעת המרדכי שאפי' נחבל בשום מקום בגופו מיא מרזו וגורמי' שינוי מ"מ הכא שאני דע"כ לא אמרו אלא שנפל חיים למים וגרמו המים כאב למכתו ועי"ז נתפח ונשתנה צורתו וכן פירש"י להדי' ביבמות קכ"א ע"א היכא דאיכא מכה מקום המכה מרזו מכבידין הכאב ונופח עכ"ל וא"כ הכא שנרצח ואח"כ הושלך למים אין גורמי' לו כאב כי כבר נאבדו כל הרגשותיו וחושיו וכן מצאתי בק"ע סי' ר"ח וז"ל לא אמרי' מיא מרזו מכה אלא בהשליכוהו חי בתוך המים דמיא מכבידין כאב המכה אבל אם השליכוהו במים לאחר שמת לא שייך מרזו מכה דאחר שמת אין לו כאב כלל עכ"ל ודוחק לומר לחוש שמא כשהשליכו הרוצח לתוך המים אחר שנפצע מוחו עדיין הי' חי אדרבא כיון דמיא מרזו מכה וגורמי' נפוח ואנו רואים לעינינו דלא תפח כלל יותר ראוי לומר שהושלך למים אחר שכבר הי' מת כיון דיש בו מכת מות לפנינו ממה שנאמר שהי' חי והמים היו מרזים המכה ונתפח ואין התפוח ניכר לעינינו זה דרך רחוק שאינו ראוי לאומרו וסברא כזו כתב הרב"י בשם הריטב"א גבי ספק תוך ג"י ע"ש ובלא"ה רוב הפוסקים הנ"ל ס"ל דוקא מכה שבפניו גורם שינוי והרמב"ם לא פסק כלל הך דמרזו מכה משום דס"ל הא דאמרי' ביבמות ק"כ ע"ב מיא מרזו מכה היינו מגדילי' הכאב אבל לא גורמי' נפוח ושינוי כלל ודפריך ש"ס קכ"א ע"א והאמרת מיא מרזו ר"ל א"כ איך אפשר דצמתי וגורמי' שני הפכים ומשני מקום המכה מרזו ומגדיל הכאב ושארי מקומות צמתי ולא שיהיה המכה גורם שום שינוי זה נראה דעת רמב"ם וא"כ אפי' להחולקי' עכ"פ ליכא להחמיר במכה באחורי הראש בספק אם הושלך מחיים או אחר מיתה בשגם שהדעת נותן שהושלך אחר מיתה כמ"ש לעיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:7)

**וגם**אין לחוש ולומר אולי הושלך לתוך המים אחר ששהה כבר ג' ימים ביבשה ואין מעידין אחר ג' ימים הנה לדעת הסוברי' בספק ג"י הולכי' להקל דהשתא הוא דמת ומוקמי' לי' בחזקת חי וכבר העידו גדולי האחרונים שכן נוהגי' בעלי הוראה עיין בק"ע סי' כ"ז וסי' למ"ד ועיי' בק"ע של מהרח"ש דף ס"ד וכן העלה להלכה בס' בית מאה ונראה דגם החולקי' מודו הכא כיון דהרוצח השליכו למים להסתיר הדבר א"כ מסתמא השליכו מיד ולא השהה אותו ומה"ת יעכבנו ג' ימים אצלו שירגשו בו ב"א אם כן בכי האי גוני דאיכא אומדנא דמוכח גם הרשב"א מודה ומצורף לזה כי שהזמן קור ומצאנו קרוש מגליד וכפור מה"ת לתלות שנהרג מזמן רב קודם שהי' קור וכפור ושהה אז ג' ימים ביבשה וכל דבר כשעת מציאותו דיינינן לי' וכיון שנקרש ליכא למיחש לשינוי אפי' ביבשה כמ"ש לעיל בשם רמב"ן שבב"ש סקע"ח:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:8)

**ומהאי**טעמא נמי אין לפקפק ממ"ש בתשו' ב"י הובא בק"ע סי' ר"ה דבש"ס לא הוזכר דמיא צמתי אלא היכי דיצאה נשמתו במים אבל אם יצאה נשמתו ביבשה והושלך לתוך המים לא נשמע בש"ס האמת דמהרשד"ם חולק ופסקו בב"ש סקע"ט והרב"י נמי אינו אלא כמסתפק בדבר כמובא בס' באר היטב בשמו ולא שבקינן פשיטתו של מהרשד"ם מפני ספיקתו של ב"י מ"מ הכא לא צריכים לכך דאי נמי נימא כסברא הנ"ל ונימא ביצאה נשמתו ביבשה אזי גם שהושלך אח"כ לתוך המים מיחשב כדין יבשה דאין מעידין עליו אחר ג' ימים וניחוש נמי לחומרת רשב"א להחמיר בספק ג' ימים מ"מ הכא בזמן הקור גם יבשה למים יחשב כנ"ל ואין כאן בית מיחוש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:143:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:143:9)

**ומצורף**לזה סי' הצלקות בצמצום מקום משפע מחוטמו עד סמוך להשפיים דאפשר דמיקרי צמצום מקום דהוי סי' מובהק ועיי' באריכות בט"ז סקל"א וב"ש סקע"א וגם סי' השומא עם שערות על גבה וצמצמה מקום סמוך ללב אפשר דהוה סי' מובהק וכן מבואר בק"ע סי' ר"מ דלהרד"ך הוה זה סי' מובהק אלא שדברי ריבות חולק על גוף הדבר דצמצום מקום אבל באמת דברי רד"ך מוסכמים וראי' ברורה דילי' מהש"ס נקב בצד אות פלוני ועיי' ק"ע סי' ל"ב וא"כ לכל הפחות צירוף שניהם הצלקת בצמצום וגם השומא יהי' סי' מובהק ומכ"ש דאיכא נמי ט"ע במלבוש והחותם ונהי דאיכא חשש שאלה ואפי' בחותם דלא משלי משום זיופא מ"מ נהירנא שראיתי שכ' א' מהאחרונים דוקא טבעת הנמצא באצבעו אבל חותם בבית יד אונקלי שלו ניחוש שהשאיל המלבוש ושכח בתוכו החותם מ"מ מסתיין עכ"פ שהחותם עכ"פ מיחשב סי' מובהק מצורף אל הט"ע שיש לנו בהמלבוש ונדע עכ"פ שאלו הי' שייכים לר' אהרן במה' יוסף ווערבויא רק ניחוש שהשאיל אותם א"כ נצרף לזה ב' סימני' הנ"ל ונצטרך לומר שר' אהרן השאיל המלבוש שבתוכו חותמו לאדם אחר שהי' לו גם ב' סי' אלו בצמצום מקום הזה היינו צלקת ושומא ואותו האיש נהרג והושלך למים ונשתנה עתה צורתו של זה הנהרג עד שנדמה לנו טביעת עינו כט"ע של ר' אהרן ווערבוי זה דבר שלא יעלה על לב והרי אפי' בגט סמכי' בכי האי ולא חיישי' בדאמרי עדי מעולם לא חתמנו אלא על גט א' של יב"ש ואמרי' מאי קמ"ל מהו דתימא ניחוש דלמא איתרמי שמא כשמא ועדים כעדים קמ"ל הרי דלא חיישי' לתלתא איתרמי א"כ מכש"כ הכא דלא ניחוש לכל כך איתרמי דלעולם מחמרי' בגט טפי מבמיתה משום דאפשר בגט אחר כמ"ש תוס' שם וגם הגאון בהג"ה ט"ז הסכים להתיר ע"י צירוף ב' סי' ע"ש סק"ל וכן הסכים בית מאיר ססעי' כ"ד ומכ"ש הכא איכא צירופי' טובא ט"ע וסי' צלקת ושומא ומלבוש עם חותם ובשגם מהר"ל מפראג הורה להתיר בסי' מובהק במלבוש וסי' אמצעי בגוף והרי"ף והרמב"ם לא חשו לשאלה כלל והש"ך בח"מ סי' ס"ה סקכ"ו נסתפק בדבר ע"כ נ"ל להתיר הכא בלי ספק כלל ואחרי העיון היטב עם רבנים בד"ץ אני מסכים והם מסכימי' להתיר. פ"ב נגהי ליום עש"ק כ"ד טבת תקעה"ל. משהק"ס מפפ"דמ.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:1)

העתק השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:2)

**ילמדינו**רבינו ויורינו אורחת חיים על איש א' מעירי בשמו ר' יעקב בר יהודה הכהן הלך מביתו כמו שבועיים לפני פורים ולא שב ולאשר האיש ההוא לא הי' דרכו להתרחק זמן כזה מביתו רק הי' סובב והולך סביבות העיר וכאשר התמהמה יותר מי"ד ימים הי' הקרי' הומה לאמור מה נעשה באיש וילכו בנו ואחיו לבקשו בדרך אשר ידעו כי הלך שם וימצאו סמוך לכפר אחד חלל בבור עמוק ויאמרו כי מיד בהעלותו הכירוהו בטב"ע גמור כי הוא ר' יעקב כהן הנאבד כי לא חבול כלל בפניו כ"א בקדקדו וברקתו (שקורין שלעף) וגם בהעלותו לא הי' נתפח כלל וגופו קר עד שלא יכלו לגע בו ואף במלבושיו כולם ובפרט בארבע כנפות שלו ידעוהו כי הי' לבוש בהם מלבד הכובע נמצא סמוך לו והנה קבלנו במותב תלתא את העדות המוסגר פה ועתה יורינו רבינו המורה לצדקה אם אשתו מותרת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:3)

העתק גביית עדות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:4)

**במותב**תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הר"ר שמואל בן ר' יודא כ"ץ ז"ל והעיד בתורת עדות אליונ"ע וז"ל איך בין געגאנגען מאנטאג נאך פורים אויף פלאכניטץ דא האבען דיא פלאכניטצר גוים געזאגט דאס זיא האבען מיין ברודער ר' יעקב געזעהען פירצעהן טאג פאר יום הנ"ל פאן פלאכניץ אויף בלוימן שטיין געהען אונד עטליכע טאג דארויף האבען זיא געזעהן בלוט אין דען וועג ליגען אויף דען האבע איך דען וועג געזוכט, האבע איהן גפונדען אין איינע גאנץ טיפע גרוב ליגען. וויא מאן האט איהם הערויף גנומען האבע איך איהם געזעהען אונד ערקעננט אן פנים אונד שטירן אונד אן בארט אונד אן דיא צעהן בטב"ע ער איזט גאר ניכטס פערענדערט גיוועזט נור אלס וויא ער העטעט אויף זיין בעט געשטארבען ער איזט ניכטס אן גילאפן געוועזט אונד גאנץ קאלט גיוועזט דאס מאן האט איהם גאר ניכט אן רירען קעננען פאר קעלט אונד זיין יאנקר אונד האזען וואס ער האט אן גיהאט דערקענט בטב"ע דאס עס זיין געהערט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:5)

**גם**אני מנחם צבי במו"ה דוד יצ"ו רו"ב מעיד בתורת עדות באליונ"ע כאשר באתי אל מקום שכיבת הב"מ ויום אחר שהוציאו הב"מ מהבור שנמצא בתוכו אף שהי' אז כבר קצת נפוח מ"מ הכרתיו בט"ע גמור בפניו שהוא ר' יעקב ב"ר יודא כ"ץ מקהילותינו הנאבד ולא הי' אז נפוח הרבה אך מעט ולא הי' חבול בפניו כלל אך סמוך ממש אצל אוזן הימני' הי' לו פצע אחת אך בראשו למעלה הי' חבול והי' שם ג"כ הרבה מבני קהילתינו יצ"ו ואמרו שמכירין אותו בטביעת עין גמור שהוא ר' יעקב הנ"ל וגם אמרו שמכירין כל בגדיו שהמה של ר' יעקב הנ"ל ושאלתי האם ישנו א' שיכיר את הא"כ שלו בט"ע ואמר ר' ליפמן חתנו של ר' יעקב הנ"ל שהוא מכיר ג"כ בט"ע הא"כ שהוא של חמיו ר"י הנ"ל ואמרתי לו שיסתכל היטב עוד פעם בא"כ לידע בבירור שהוא של ר' יעקב הנ"ל וכן עשה ואמר שהוא מכירו בט"ע גמור שהוא של ר"י הנ"ל והבגדים והא"כ הי' לבושין על הב"מ הנמצא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:6)

**והנה**אשתו של ר"י הנ"ל אמרה טרם נסענו מקהילתינו כי הי' לבעלה שומא על כתף אחד ואני והרבה מבני קהילתינו ראינו שומא גמורה על הכתף שמאלית גם אמרה האשה הנ"ל שהי' לבעלה צלקת על צוארו וחפשנו על זה והי' בעינינו קרוב לודאי שיש לו צלקת על הצואר לצד ימין אך כאשר משמשו בה נתפשטה כי הבשר הי' רך מאוד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:7)

**אלה**הדברים העידו לפנינו העדים הנקובים בשמות למעלה ולמען האמת והצדק בעה"ח הק' מאיר א"ש. הק' מיכאל כ"ץ שטערן. הק' משה ליב מגעוויטץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:8)

**תשובה.**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:9)

**שלום**וכ"ט לה"ה ידידי ורב חביבי הרב המאה"ג המופלג המפורסם בקי בחדרי תורה דולה מים מבורות עמוקות כש"ת מהו' מאיר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק יארמוט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:10)

**יקרתו**הגיעני נידון עגונה וכל יקר ראתה עינו בשריותא דהאי איתתא עלובתא אשת ר' יעקב בר יהודה הכהן והענין מבואר בג"ע ובלשון שאלת חכם חצי תשובה ויפה דן ויפה הורה להתירה מבלי עיגון והיותי עודנו טרוד מאוד בטרדת שמחת מצות נישואי בתי עמב"ג שהי' שבוע העברה יום ד' בהעלותך ע"כ יהי' דברי מועטים ולחכם כמותו הקיצור יספיק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:11)

**הנה**עיקור שריותא בנוי על עדותו של מהו' מנחם צבי שאמר בזה"ל והי' שם הרבה מקהילתינו וכו' וגם אמרו שמכירי' כל בגדיו שהם של ר' יעקב הנ"ל ושאלתי אם ישנו א' שמכיר ג"כ בט"ע הארבע כנפות שלו ואמר ר' ליפמן חתנו של ר"י שהוא מכיר ג"כ בט"ע הא"כ של חמיו הנ"ל וכו' והבגדים והארבע כנפות הי' לבושים על הב"מ הנמצא עכ"ל לעניננו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:12)

**הנה**בגדים של ציצית הוא מבגדים דלא מושלי אינשי מ"מ הא סברת הרב"י דאי סי' לאו דאורייתא חיישי' לשאלה אפי' בבגדים דלא מושלי אינשי וסברא נכונה הוא זו דט"ע בבגדים אינינו אלא סימן על הגוף פי' יש לנו סי' בגופו של זה שהוא מלובש בבגדים אלו שיש לנו בהם ט"ע וכיון דסימני הגוף דמצוי' בב"ג לא מהני ה"ה כלים דמושלי מצוים במכיריו ויודעיו שעשוי' להשאיל ולהשכיר להם אך כלים דלא מושלי הוה כסי' אמצעי בגוף דעכ"פ אחד מאלף יש לו סי' כזה ולמ"ד סי' לאו דאוריתא משום דאע"ג דאינו מצוי בבן גילו מ"מ מצוי בא' מאלף ה"נ כלי מדלא מושלי אינשי מ"מ אחד מאלף שואל אותן כלים ואינו מקפיד על ניחוש או סיגוף החמור או מצות ציצית וכדומה והו"ל כסי' אמצעי ולמ"ד סי' ל"ד לא סמכי' עלה וצ"ל הא דסמכי' אחמור בעדי אוכף היינו שהעדים ראו שנאבד או ברח ממנו חמורו בזה האוכף הניכר להם בט"ע וחזר ומצא חמור מלובש באוכף זה מצרפי' סברת זהו שאבד זהו שנמצא עם ט"ע של האוכף בשגם דלא מושלי לי' אינשי וכן באבד גט שיודעי' שזה אבד גט וכמ"ש תוס' ורמז עליהם ב"ש ס"ק צ"ח אבל אדם שהלך לו בבגדיו חי ונמצא אדם מת בבגדים אלו לא שייך זהו שאבד זהו שנמצא כי אבדנו חי ומצאנו מת זה נ"ל סברת הרב"י עיי' ק"ע סי' רכ"א ע"כ אין להתיר על ד' כנפות לחוד עוד יש לפקפק קצת כיון שיצא קול ומפורסם שנהרג יעקב הכהן וגם הכירוהו כולם בט"ע דגופו אלא שהי' נפוח קצת ביום השני ע"כ שוב אין להאמין ע"א על ט"ע בארבע כנפות דתו יש לפקפק ולומר ע"א אומר בדדמי בשלומא כשמעיד על הגוף בט"ע יועיל וקברתיו אבל הד' כנפות מה יועיל וקברתיו ואולי משו"ה דקדק העד מו"ה מנחם צבי ני' שיעיינו עוד הפעם היטב בד' כנפות שלו כדי שלא יאמר העד בדדמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:13)

**אמנם**מה שכל העומדים כולם הכירו כל בגדיו שעליו נ"ל שזה מועיל לפי הנחת רבותינו גדולי האחרונים כל בגדיו ל"ש שאלה וחליפי ושום דבר ואין אדם עושה מעשה שגעון כזה ואין זה נכנס בגדר מ"ש הרב"י בכלים דלא מושלי אינשי דאיכא א' מאלף דמושיל אבל הכא אין המניעה מטעם הכלים דלא מושלי אלא המעשה והענין הוא מעשה שיגעון ותמהון ואפי' א' מאלף לא יעשה כן ולא ימצא כן והוה ט"ע בכל כלי' כסי' מובהק ביותר בגופו דמהני לכ"ע ומכ"ש כשאין הכלים דומים כי אפשר אפי' חיורי וסומקי כי ה"ג הוה סי' דוקא שיש לו סי' בצבע כלי א' לא הוה סי' אבל לומר פלוני הי' לבוש ראק לבן וועסט אדום ומכנסיים תכלת ושטיוועל כך וכך וצירף דברים אלו אפשר הוה סי' והארכתי בזה בחי' בש"ס ומכ"ש שהאשה אמרה שיש לו שומא בכתף אף שלא צמצמה מקום ומצאוהו שומא בכתף שמאלית מ"מ קשה שהשאיל כל כליו לבן גילו דוקא שהי' לו ג"כ שומא וגם צלקת בצווארו כל אלו הצרופי' הוא יותר מסי' מובהק ביותר דלכ"ע מהני והיות על ט"ע דכל בגדיו כמה עדים לא חיישינן לבדדמי וממש הי' ראוי להתיר על זה בלי צירוף דבר אחר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:14)

**מ"מ**נחזי אנן דברת עד הראשון הר"ר שמואל בר"י כ"ץ שראוהו ביום הראשון והעלהו מן הבור והי' ממש ניכר כמו בחיותו וקר מאוד מקרירות הזמן והבור וניכר לו מאוד והנה ידוע פלוגתת חכמי צרפת וספרד דחכמי צרפת ס"ל ספק מת תוך ג' ימים תלי' השתא מת ומוקמי' לי' בחזקת חי וסמכי' אפרצוף פנים וחכמי ספרד ס"ל ספיקא להחמיר דמוקמי' איתתא בחזקת א"א ובעלה בחזקת חי דאע"ג דעכ"פ מת אחד בפנינו מ"מ אין מיתתן של זה מגרע חזקת חי של כל החיים ובפרט זה אשר הוא מת לפנינו נאמר מדהשתא מת כבר מת מזמן רב בשעה שראינו בעלה של זה חי לפנינו כבר מת זה נמצא איכא תרי חזקות חזקת אשת איש וחזקת חי של בעלה מתנגד לחזקה חי רעועה של מת זה לפנינו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:15)

**ומעלתו**הפליא לעשות הגביל תושי' לאמור טעם החולקי' על התוס' משום דרובא דעלמא מתנגד לחזקת חי של זה וכעין שהקשה פני יהושע פ"ק דכתובות למ"ד ברי גרוע עדיף משמא טוב א"כ אפילו בדבר שאין בו סימן למה לא נחזור אבידה ע"י ברי גרוע שלו והמחזיק הרי טוען רק שמא אינו שלך ותי' כיון דרובא מתנגד לברי שלו דלמא מרובא דעלמא נפל ואמרי' ר"פ האשה שנתארמלה רוב נשים בתולות נישאי' עדיף כברי טוב של הבעל שטוען בעולה נשאתיך וה"נ כן ומזה למד פר"מ לנידון שלפנינו דע"כ לא פליגי אהתוס' אלא במקום מעבר לרבים דאיתא למיתלי ברובא דעלמא אבל זה שנמצא ממש בין ההרים שאין מעבר אלא לסביבותיו ומכל הגליל והסביבות לא נאבד ישראל אלא זה יעקב כ"ץ י"ל כ"ע מודים להתוס' דתולין שהי' בתוך ג' ימים וזה הוא ודפח"ח. הנה מ"ש דיש לחלק בין מקום מעבר לרבים למקום שאין מעבר לרבים יכול להסתייע מירושלמי מייתי תשו' רשב"א ח"ג הובא בב"י י"ד סימן שע"ד נהרג בין טברי' לצפורי וכו' ודבריו צריכין ביאור [עיין לקמן סי' קמ"ז ד"ה והנה] אין כאן מקומו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:16)

**מ"מ**מה שנתלה ונמשך אחרי דברי פני יהושע דברים הללו במקורן אין להם שחר כלל מה שייך רובא דעלמא לכאן בשלומא התם רובא דעלמא בתולה נישאית מתנגד לברי אלמנה נשאתיך אבל הכא אין הרוב מתנגד להברי דידענו דרק א' מרובא דעלמא אבד חפץ והברי לא בא להתנגד להרוב אלא לברר מי הוא אותו היחיד מרובא דעלמא שאבד חפץ זו כיון דלאותו מ"ד האמינה התורה לברי גרוע שישראל לא ישקר באמונתו ולא נחוש שיבוא עוד א' ויטעון ברי כי התורה החזיקה ישראל בכשרות א"כ הרי נתברר מי הוא מהרוב שאבד כלי זה והדר' ק' פ"י לדוכתה ואני עני אמרתי בחי' דס"ל להך מ"ד נהי דהתורה האמינתו לבעל ברי נגד בעל שמא טוב מ"מ אינינו ברי גמור שהאמת אתו אלא שבעל השמא אינו יכול לעמוד נגדו כיון שהוא טוען ברי אבל ברור גמור לא הוה ולפ"ז י"ל נהי אם תובע אדם את רעהו בברי והוא א"י להכחישו בברי צריך לתן לו תביעתו מ"מ אותה מצות עשה שחייבתו תורה להכריז על אבידה ולפרסם ברבים מצאתי דבר זה אינינו אלא משום דאפשר לברורי וסברא זו כתובה בש"ג סביב הרי"ף פ' לא יחפור ותינח אי איכא לברורי ע"י סי' שהמשיב יודע שמשיב אבידה כדין אך אי לא אמר סימני' או ליכא סימנים או הוה קיי"ל סימנים ל"ד ורק מטעם ברי גרוע שלו זה לא הוה דבר ברור והוה כמו ליכא לברורי ואינינו מחוייב להכריז כיון דליכא לברורי וממילא אפי' אי אירע שבלא הכרזה בא זה ותובע חפץ שלו ע"י ברי אינינו מחויב להחזיר שכבר נתיאש זה כיון שאין חיוב להכריז וסברא זו ימצא בתוס' פ' לא יחפור שם ואין כאן מקומן להאריך בזה מ"מ מינה לנידון שלפנינו ג"כ לא שייך רובא דעלמא דאין הנהרג אלא א' מרובא דעלמא ובעי ברור מי הוא וס"ל להתוס' שזה הברור דמוקמי' בחזקת חי והשתא מת וניכר לפנינו בט"ע והחולקי' ס"ל שאין חזקה זו כדאי וכנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:17)

**ואפשר**הכא גם התוס' יודו להחולקים להחמיר עפ"י מ"ש בתשו' צ"צ והובא בקונטרס עגונו' אות תכ"ה וז"ל אפי' לדעת המקילן אם נמצא הרוג וא"י מתי נהרג היינו אם נמצא הרוג וליכא הוכחה כלל שנהרג א' לפני ג"י אבל אם ידוע שהי' הריגה קודם ג"י ולא נשמע משום הריגה אח"כ ודאי לא תלינן להקל עכ"ל וא"כ הכא שאמרו הגוים שלפני עשרה ימים מצאו דם בשדה בדרך זה והלכו היהודים לחפש באותו הדרך ומצאו ההרוג בבור הרי קמן רגלים לדבר שזה הוא אותו ההרוג שראו הדם על הדרך והם אמרו שהי' זה לפני עשרה ימים אף שאין להאמין על עדותם כל כך מ"מ חזינן שנהרג פה אחד ורגלים לדבריהם ואולי לא יקילו תוס' בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:18)

**וגם**מה שמצאוהו קר מאוד וי"ל הקור צרפו כמו מים סברא נכונה הוא אי ברי לן שהי' עת קר כ"כ מיום פרידתו ממנו עד יום מציאתו ולא הי' בניהם זמנים ממוזגים ואך עתה בשעת מציאה נתקרר ומי יכול להעיד על זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:19)

**אך**בואו ונסמוך על סברת ר"ת ויען כי דבריו שבתוס' מגומגמים ובס' הישר נדפסו בטעות ויגעתי ומצאתי תלי"ת להגיד דבריו והוצעתיו כבר בכמה תשובות לפני כמה גדולי עולם וישרו בעיניהם [עיי' ח"ס אה"ע ח"ר סי' נ"ד נ"ו באורך] ומה שנתחדש לי עכשיו כי אין בהמ"ד בלא חידוש דמדהפסיק במתני' בבבא דאין מעידי' עד שתצא נפשו בין הך דסימני גופו כליו ובין הך דאין מעידין אלא עד ג"י ובמתני' גופי' יש לדקדק כפל ענין עד שאצא נפשו ודי בזו ומה צריך לומר אפי' צלוב ומגויד וחי' אוכלת בו והנלע"ד מי שרואהו צלוב וחי' אוכלת בו והכירו היטב בט"ע שזה הוא והלך לו וא"י להעיד עליו שהרי לא יצאה נפשו ושוב אחר ימים נמצא שם מת ואינו מכירו עוד בהכרת פנים רק בגופו וכלים וע"ז רוצה לדין שהוא זה בעצמו אותו שראהו צלוב והכירו אפ"ה לא יעיד עליו דאמרי' האי צלוב קם אחרי נפלו וזה הוא אחר ולמ"ד כליו דחיישי' לשאלה צ"ל שזה קם והשאיל כליו לזה ונהרג פה והוא דבר חידוש ע"כ נמשכה כל המשנה בהמשך אחד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:20)

**ובמס'**בכורות ר"פ יש בכור לחד שינוי' בש"ס מסיק יכיר לחוד סגי בפדחת והכרת פנים לחוד צריך פרצוף פנים עם חוטם ובתשו' הגאוני' בתראי סי' יו"ד נתקשה בעל תי"ט בזה ואין מובן לדבריו אלא כמו שאבאר בעזה"י לפמ"ש רש"י שם דהכרת פניהם ענתה בם שהקב"ה צר צורת הממזרים כהנואף לפרסם חטאם א"כ י"ל אע"ג דאין דעותיהן ופרצופותיהן שוות ועיקר היכר הצורה הוא באברים אלו פדחת וחוטם ולסתיים מ"מ אחד מהם אפשר שיזדמן גם בבן גילו ולא יתפרסם בזה שהוא בנו של הנואף אך בהצרוף שלשתן בודאי לא ית מה אלא הבן לאבי ע"כ ביום הלידה דלא באנו להבחין בין איש לאיש רק התורה תלי ביכיר באבר שאדם ניכר בו סגי בפדחת משא"כ שארי איברים רגל כרגל יד כיד ואין כאן היכר אבל להעיד עליו ולא יתחלף בין איש לאיש בעי' היכר שלשתן דאיכא דדמי' לי' [ועיין ח"ס חאה"ע ח"ר סימן נ"ד ד"ה ובחידושי תורה]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:21)

**והלום**ראיתי קדוש מדבר ה"ה הגאון קצה"ח בספרו הנפלא שב שמעתא בפי"ג י"ד ט"ו מחלק ז' מספרו ואלו דבריו שרצה להוכיח כר"ת דבאיכא כל הגוף הוה הכירא דהא מבואר פ' המפלת דרוב גופו הוה כילוד ולא לשתמיט שום פוסק לומר דלבכורה לא מהני רוב גופו ועוד מדפליגי ר"י ור"ל בפדחת ולא אמרו רוב גופו לא מהני בבכורה ש"מ דמהני וקשה הא בבכורה יכיר בעי' אע"כ ש"מ דרוב גופו הוה הכירא ומכ"ש כל גופו בלא ראש וזה ראי' ברורה לר"ת וא"כ ק' לכל הפוסקים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:22
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:22](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:22)

**עוד**כ' שם במ"ש טח"מ סי' רע"ז בבכור מהני רוב פדחת וכ' סמ"ע דרובו הוה כילוד כלו והב"ח כ' לענין הכירא לא הוה רוב פדחת ככלו והגיה בטור פדחת ולא רוב פדחת והקשה הגאון הנ"ל א"כ מאי פריך לר' יוחנן ממשנתינו אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם נימא טעמא דר"י דפדחת פוטר לנחלה משום דפדחת הוה רוב הראש כדאי' פ' המפלת (נדה כ"ח ע"א) איזה רוב ראשו מיצא פדחתו אע"כ לענין הכירא לא מועיל רוב ראשו ומכ"ש רוב פדחתו ותו מזה קשה תוס' שם בבכורו' אש"ס דפ' י"נ יכיר למה לי ומאי קשי' הא איצטרך ללידת בכור והקשה הגאון לסמ"ע דלענין הכירא סגי ברובו א"כ בכור ולידה שוין אכתי יכיר ל"ל ומייתי בכ"מ פ"י מאבילות כ' דאפי' לענין לידה לא יועיל רוב פדחת ע"ש ועוד הקשה על התוס' דבב"ב קמ"ב ד"ה מ"ט יכיר בעי' ק' לר"י אמאי לא מפיק מוילדו לו והשתא אי נימא רוב פדחת הוה כילוד לכל מילי רק לגבי בכורה א"כ לא הקשו תוס' מידי דלזה בעי לאתויי מויכיר לענין אם יצא רק רוב דלענין פשוט למעט חלק בכורה מועיל רוב ולענין בכור ליטול פי שנים בעי' יכיר אלו דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:23
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:23](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:23)

**ולפע"ד**כל דבריו תמוהים במ"כ אטו לר"ת מי ניחא וכי ס"ד דלר"ת יש היכר בט"ע דגוף של תינוק הנולד היום ולא שזפתו עין רואה בשלומא צורת פניו הוא דבר שכל אדם ניכר בו אפי' ביום הולדו אבל בגופו שאינו אלא ע"י שזיפת עין יהי' בו כט"ע וכן בכל גולמים שבעולם ואיך יתקיים בזה יכיר ביום הולדו וכבר כתבתי לעיל שאין היכר אלא בהכרת פנים וט"ע דהגוף הוא סי' שהוא אותו אדם שהכרתיו בפרצופו וא"כ לר"ת נמי תיקשי איך יהי' בכור לנחלה ע"י יציאת רוב גופו הא בעי' יכיר וליכא אבל האמת יורה דרכו אם האמת כן שברוב גופו הוה בכור לנחלה כמו שמוכח מדלא אמר ר"י ור"ל רוב גופו פוטר בכ"מ חוץ מנחלה היינו טעמא משום דהאי יכיר אינו אלא גזה"כ לא שהקפיד שצריך שיכירנו באמת אפי' לא ראוהו אביו מעולם רק שיצא מה שראוי להכירו בו וכיון דרוב גופו יצא והמיעוט נגרר אחר הרוב וה"ל כיצא כלו גם המיעוט הנשאר שהוא הראש עם כל הצורה אעפ"י שאיננו ניכר עדיין שהרי הצורה בפנים מ"מ לדינא מיעוט הגוף נמשך אחר הרוב הגוף והו"ל כאלו יצא כלו עם פרצופו ומקיים יכיר ואין מכאן ראי' לר"ת ולא קו' להחולקים עליו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:24
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:24](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:24)

**וממילא**מוכח כהסמ"ע דכשיצא כדרכו ראשו תחלה ויצא רוב פדחתו אעפ"י שאיננו ניכר אלא בכל פדחתו מ"מ רובו ככלו וכאלו כבר יצא כל אותו דבר הצריך להיכר ומה שהקשה א"כ מאי פריך ממתני' דאין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם דלמא ר"י כל הפדחת קאמר שהוא ראש הראש כמבואר במתני' דנדה במ"כ אין כל הראשים שוים בנדה דתלי' בלידה וראש הוה כילוד מפני שחיות נשמתו במוח שבראש והיינו הגולגולת הקדירה שהמוח מונח בתוכו והפדחת הוא רובו של אותו הקדירה ועכ"פ הגולגולת אין מגיע למטה מעינים לפניו ולמטה מקשר תפילין מלאחריו וא"כ כל הפדחת הוה רוב אבל בבכור דתלי' בהכרת פנים אס"ד יכיר והכרת פנים חד הוא ובעי' פדחת וחוטם ולחיים ולסתות כמ"ש רמ"ה הובא ריש קונטרס עגונות וידוע שתואר מחוגת אורך פנים הוא כאורך ג' זרתות ג' פרקין מפאת שבולת הלסתות עד תחת החוטם ג' פרקים זרת והחוטם עד הפדחת כנ"ל והפדחת עד מקום הנחת תפילין וא"כ אין הפדחת רוב הראש לענין היכר אע"כ ר"י בפדחת לחוד סגי ליכיר ופריך שפיר מאין מעידין ומשני יכיר לחוד והכרת פנים לחוד וא"כ לענין בכור סגי לר"י ברוב הפדחת ולענין לידה בעי' כל הפדחת שהוא רוב הקדירה שבו המוח ושפיר הקשו תוס' מאי פריך הש"ס יכיר ל"ל הא איצטריך להקל בבכור ובשאר לידה דהתם בעי' כל הפדחת וכמ"ש כ"מ פ"י מאבילות הנ"ל ובאמת מיושב ק' תוס' פ' מי שמת דלהכי נקט יכיר ולא מוילדו לו דלענין פשוט בעי' כל הפדחת רוב הראש ולענין בכור סגי ברוב ההיכר שהוא רוב הפדחת ויש לפקפק קצת מדאמר ר"ל פדחת פוטר בכ"מ חוץ מנחלה ור"י אמר אף לנחלה משמע דיו כבכל מקום בעי' כל הפדחת ה"נ בנחלה לא סגי ברוב ואין זה דקדוק כל כך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:25
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:25](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:25)

**מ"מ**נהי דאין ראי' לר"ת מ"מ כבר הסכימו כל הפוסקים דחזי לאיצטרופי וא"כ כ"ש הכא דאיכא תרתי ט"ע בכל הגוף וכל צורתו שלימה בלי חבולה ואע"ג ביום הראשון שלא הי' נפוח לא הי' מכירו בט"ע אלא ע"א ויש לחוש בדדמי י"ל הא אותו הזמן לא נתפרסם עדיין מיתתו ולא דמי לראוהו שנטבע במים א"כ בצירוף עדות עד הראשון בט"ע שבפניו וכל גופו ובהרבה עדים שביום השני שהכירו בט"ע כל בגדיו ומצאו גם השומא וסי' הצלקת מסכים אני להתירו של פר"מ וב"ד להתיר עגונה זו ויושיב ב"ד של ג' להתירה וה' יצילני משגיאות ויראני מתורתו נפלאו' הכ"ד אוה"נ דש"ת בעה"ח. פ"ב יום ה' כ"ד לירחי תליתאי תקפ"ט לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:26
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:144:26](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:144:26)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:145:1)

העתק השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:145:2)

**מעשה**באיש א' ספרדי רך בשנים שנשא בת איש אשכנזי והי' שלום בינו לבינה ונסע מפה ק"ק בוקארעשט לק"ק פאקשאן עם סחורה היינו בורית טערקיש ושכר מפה עגלה מארקיטאשקיע ונאבד האיש הנ"ל עם העגלה ולא נודע עד עתה והנה אחר כמה חדשים הלכה אשת המרומם מה' מאיר גלעזר מפה שכנה וקרובה של העגונה הזאת לאדונית אחת עם שאל למכור ולא מצאה את האדונית בביתה והמתינה שם כמה שעות ושמעה שני עבדים מספרי' זא"ז מערל אחד שהרג יהודי אחד מק"ק פלאיעשט ומה הי' משפטיו וכששמעה האשה הזאת התאנחה ואמרה אל הערלית שהיתה יושבת אצלה גם לי הי' קרוב א' ונאבד בדרך ולא נשמע ממנו ושמע העבד המספר הנ"ל ואמר להאשה אני אספר לך הנה קודם פסח העבר נסעתי עם האדונית לפאקשאן ובאנו ליער א' הנקרא יער טרעסני' ופגענו בהקאפטאן של האפאטיכע (הוא הממונה מהמלך לחפש גנבים וגזלנים) והי' סמוך לשקיעת החמה ואמר לנו הקאפטאן מהרו לצאת מן היער בעוד יום כי זה שלשה ימים נמצא פה יהודי א' הרוג וקברנוהו במקום פלוני ושאלה האדוני' איזה תואר הי' להנהרג והשיב הי' איש גוץ רך בשנים ומראהו לעכטיגעל ונמצא אצלו עגלה מארקיטאנסקע וזוג סאקוויס עם כמה ח' בורית טערקיש גם א' בלעמיל של עורות שועלים אח"כ הלכה אשה הנ"ל להאדוני' עוד פ"א ושאלה גם אותה וקראה לשני עבדים שהי' אז עמה בדרך וספרו ג"כ כנ"ל אח"כ הגיע אגרת מר' שלמה טו"ב דק"ק פליעשט לאבי העגונה להודיע שר' יצחק מפלאיעשט הלך בדרך עם הארנוויט אחד וסיפר לו במסל"ת מעשה מיהודי א' הרוג שנמצא ביער הנ"ל וכפי הסימנים שאמר נראה שהוא הי' בעלה של העגונה אחר זמן בא ר' יצחק בעצמו לבוקארעשט וסיפר לאביה איך שהארנוויט א' סיפר לו במסל"ת שנמצא ביער הנ"ל ובזמן הנ"ל יהודי א' הרוג גוץ ורך בשנים וזקנו קטנה ומראהו לעחטיגעל והי' לבוש במכנסים אדומים שקורי' פוטאריס ואצלו הי' עגלה מארקיטאנסקע וזוג סקוויס של עור ובתוכם הי' כמה ח' בורית טערקיש וא' בלעמיל של עורות שועלים אח"כ נסע ר"מ גלעזיר הנ"ל לק"ק פאקשאן ושאל שם לספרדי א' שהי' הנאבד רגיל להתאכסן אצלו על אודותיו והשיב שבאותו זמן בא לשם עם בורית טערקיש למכור והי' מתאכסן באכסני' אחרת וכשמכר את הבורית בא אליו קודם נסיעתו לפטור בשלום ממנו והי' בידו א' בלעמיל של שועלי' ושאלתי אותו למה קנית זה בכאן הלא בבוקארעשט תוכל למכור בהמות והשיב היות שהבטחתי לאשתי קודם נסיעתי להביא לה מתנה לכך קניתי אותן בכאן כן הגיד ר"מ הנ"ל בפנינו זה לשון השאלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:145:3)

**תשובה**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:145:4)

**עיינתי**בשריותא דהאי עלובתא ולכאורה קשה מאוד למצוא לה פתח תקוה כי אין גם א' מהעדים שהזכיר שמו ושם עירו ושהי' יודעו או מכירו מעולם רק בסימניו העידו עליו והנה גוץ ורך בשנים סי' שאינו מובהק הוה כדאמרי' בש"ס ארוך וגוץ ומה יועיל צירוף רך בשנים כולהי אריכי וגוצי המה רכי שנים בתחלתן ופניו מוצהבי' כבר כ' רא"ש בתשו' דמראה פניו שחור ואדום לאו סי' הוא ומכ"ש הכא שהוא ספק תוך ג' ימים או אח"כ ודלמא נשתנו פניו סי' מלבושיו אלו הי' לאדם ט"ע במלבושיו שאלו הם מלבושיו הי' רק חשש שאלה אבל הכא לא הכיר אדם מלבושיו ולא ראה אותם רק שהעד שראה מכנסים אדומים והיינו חיור וסומק דאמרי' בש"ס דלא הוי סי' וגם אינו אלא מלבוש א' לבד עגלה מארקיטאנסקיע איננו מבין בלשון הזה מהו מ"מ אלו הי' אדם מכיר בט"ע שזה הוא אותו העגלה ששכר בנסעו מק"ק שלו היינו יכולי' לומר שאין כאן חשש שאלה לאחר כיון שהוא עצמו שכרו מאחר וכמ"ש בתשו' הרב"י סי' ז' גבי עשרה ליטרי ע"ש ומכ"ש הכא דאיכא קפידא טפי למסור עגלה ששכר מזה לאחר ולא הי' חשש שאלה רק היינו חוששי' קצת הואיל ואין ההרוג נמצא על העגלה אלא בצידו מאן לימא לן דשייכי אהדדי דלמא עגלה דאחר הוא ועיי' בזה ב"ש סי' י"ז סקס"ט בסופו ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:145:5)

**ואמנם**כאן אין אדם יודע ומכיר שזה הוא אותו העגלה וכדומה לי שכל המסעות מזה המקום למקום יושבי' על עגלה כזה במדינתכם כי איננו בקי בלשון מהו מארקיטאנסקיע גם על סחורה שלו זוג סאקוויס של עור ובתוכם כמה ח' בורית טערקיש ובלעמיל של שועל אפי' הי' לאדם בהם ט"ע שהם של זה הנאבד מ"מ הא סחורה עשוי' למכור והוא הי' הסוחר ומכ"ש שאין כאן ט"ע כלל ולא דמי נמי להא דמהר"י בן לב ח"ג סי' ח"י שהתיר עגונה ע"י שאמרו המוכר שוורי' נהרג וחפשו ולא הי' באותן גלילות מוכר שוורי' אלא א' שנאבד התם שאני שאמרו העדים המוכר שוורי' נהרג והתיר ע"י כינויי' בפעולת מוכר שוורי' וה"נ אלו הי' עדים המעידי' שסוחר בורית מבוקארעשט נהרג הי' אפשר להתיר ע"י חפוש אבל הכא לא ידעי' אלא שנמצא א' ועמו זוג סאקוויס עם שיורי בורית ומזה נדון שסוחר הבורית נהרג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:145:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:145:6)

**וכן**נמי מ"ש בתשו' הרב"י סי' ז' על מה שהתיר במרדכי שלהי יבמות אשתו של א' שהרגו הגוי שהי' נושא עשרה ליטרי וכ' הרב"י וז"ל נראה שהדין דין אמת ולא מטעמי' אלא ממ"ש הרמב"ם שאם יצאו עשרה בני אדם כ"א ממקום למקום והן אסורי' בקולר או נושאי' גמלים וכיוצא בדברי' אלו והסיח גל"ת ואמר שעשרה אנשים שהלכו ממקום פלוני למקום פלוני והם נושאי' כך וכך ומתו כולם וקברנום משיאי' את נשותיהם עכ"ל הרמב"ם ומשמע דה"ה לאומר כן איש שהי' נושא גמלי' כך וכך או שהי' אסור בקולר מת אלא דהרמב"ם ז"ל נקיט לישנא דגמ' וכו' ומעתה מה לי איש יהודי שהי' נושא כך גמלי' ומה לי אומרו איש יהודי שהי' מוליך עשרה ליטרא ששלחו יהודי' וכו' ע"ש והנה דברי הרב"י אלו אמורי' אפי' אי חיישי' לשאלה גם בפקדון מ"מ כ' דיש להתיר מטעם אחר מאחר דיהיב סימנא שהי' נושא כך וכך גמלים או כך וכך ליטראות כי לא באנו להתיר מכח הכירא דאלו הגמלי' או אלו הליטראות דנימא שמא השאילום לאחר אלא מכח הכירא דפעולתו ומעשיו שהתחברו אלו עשרה אנשים יחד או איש עם עשרה גמלים או עם עשרה ליטרי' בידו וא"כ לכאורה ה"נ אפשר שני סאקוויס של עור שבתוכם בורי' שיצא מביתו והספרדי שבפאקשאן ראה אותו והכירו וראה בידו ובלעמיל של שועל וא"כ אם הי' הגוי מעיד שראה יהודי חי נושא שני סאקוויס של עור עם בורי' ובלעמיל של שועל ואותו היהודי נהרג הוה ממש כההיא דב"י ועדיף מיני' שהם שני דברים מצורפים זוג סאקוויס ובלעמיל אבל יען לא ראה אדם שזה הנושא גמלי' או הליטרי' או הסאקוויס נהרג אלא מצא א' הרוג ונמצא אצלו כנ"ל קשה להתיר על זה. פ"ב כאור בקר ליום ב' ח' שבט תקפ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:1)

העתקת גביהת עדות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:2)

**עדות**זו הוגבה בבי דינא ח"מ אשר שאלנו העד בשמו ר' הרש פריליס בנדון עגונא אתתא מ' אסתר אשת הנטבע ר' מנשה בר"מ מע"ח מילידי עירנו וכעת הי' גר בישוב נעפשעף וז"ל של עדים אות באות בלי מחסור ותוספות אחר שאלה בתורת באליו"ע וכחומר כל העדות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:3)

**יום**א' ד' מרחשון תקפ"ט לפ"ק נאכמיטטאג אום 1 אוהר איזט דער מנשה בן ר' מאנדל מע"ח פון היים וועג געגאנגן פון נעפשעף אונד האט זיך לאסן איבערפיהרן אויף איין קליין רענדשיפל זא איזט ער ריין געשטירצט ווארדן אין דיא וואאג איך וואר ניכט בייא דעם מעשה וויא ער ריין געפאלן איזט אין וואסער נור בייא גלייכן אום 2 אדר האלב 3 אוהר בין איך בייא זיין ווייב אסתר געוועזן אונד האב זיא געפראגט אויף איהרן מאן מנשה זא האטע זיא מיר תשובה געגעבן ער איזט גאנגען אויף דובניץ וויא איך בין קאממן צו דיא וואאג זיא איזט איין קליין האלב פירטל שטונד פון זיין היים דארט איזט דיא איברפוהר זא האבע שאן געהערט אויף דען וועג דאס איין ערלת וואר אין דיא וואאג געשטירצט ווארדן אבר פון מיין שוואגר מנשה האב ניקס געהערט אונד האב אויך קיין שום דעה געהאבט דאס ער ערטרונקן איזט נור פאן דיא גוי' וויא איך בין צו דיא איברפיהרער ערלים געקאמן צו דיא וואאג זא האבע איך זיא גפראגט פאן דען אונגליק פאן דיא ערלתן זא זאגטן זיא מיר דיא איבערפיהרער דיין שוואגר ליגט אויך שאן אויף דען בארטן אויף דען בערג זיא זינד איהם נאך גפאהרן מיט איין קליין רענדשיפל אונד גראסע שטאנגן אונד האבן איהן אן דען עק פאן קלייד רויס גצאגן אונד האט נאך אין דיא האנד געהאבט אין איין טיכל איינגעבונדן איינע לעהרע פלאשע אונד דיא פלאשע זאגט דאס ווייב דאס ער האט מיט זיך גענאמן אויף עסיק צו נעהמן אונד דאס טיכל איזט געצייכנט געוועזן מיט דען מנשה זיין נאהמן אונד זיין ווייבס נאהמן איין אל"ף אונד מ"ם אונד זא באלד אלס איך האב געהערט פאן דיא ערלים דאס ער אויף דיא יבשה ליגט זא בין איך צוריק אין ישוב נעפשעף נאך דיא חברה זיא זאלן איהן ריין נעהמן צו דיא קבורה זא האבן איהן דיא חברה ריין געבראכט אין ישוב אום האלב אוהר נאכמיטטאג זא האבן דיא גאנצע חברה גלייך געזאגט דאס איזט בעו"ה מנשה ב"ר מאנדל מע"ח זיא קענן איהן גאנץ גוט בט"ע עס איזט קיין אנדערער אונד איך האבע איהן אויך געזעהן אונד האב איהן גאנץ גוט בט"ע געקענט דאס ער מיין שוואגר מנשה איזט אונד אללע קליידר וואס ער האט גפפלעגט אן צו האבן בייא זיין לעבן האבן זיך געפונדן אויף איהם אפילו דאס העמד וואס ער געהאט אויף זיך וואר געצייכנט מיט זיין נאהמן אונד ווייבס נאהמן איין אל"ף אונד איין מ"ם ע"כ לשון עדות ר' הרש פריליס אות באות בלי שום חלוף ושנוי גם אשתו של הנטבע הגידה בפנינו בדח"מ בת"ע דאס זיא דיא נעמליכע קליידר וואס ער האט אן געהאבט וויא ער פארט געגאנגן איזט פון דער היים פון קליין ביז גראס דאס האט זיך אללעס געפונדן אויף איהם נאכדעם ער ערטרונקן וויא מאן איהם געבראכט האט צו דיא קבורה אפילו דאס העמד האט זיא ערקאנט דאס עס איזט געצייכנעט מיט מיין מאן נאהמן אונד מיין נאהמן איין אל"ף אונד איין מ"ם מיין צייכן ועוד זאת הי' אומרת אשת הנטבע מ' אסתר הנ"ל וויא ער איזט פארט פון דער היים האט ער זיך איין געבונדן אין איין טיכל איינע גאלדענע קעטטע האט זיך וואלן אויזלייען געלד אונד עטליכע גולדען אהנע דעם וואס ער האט געהאבט אין דיא ברוסטטאשע האט ער איין געבונדן געהאבט אין איין טיכל אונד האט זיך דאס טיכעל איינגעהענגט אין איין נעסטלאך אם פראק אונד וויא מאן איהן האט רויס געצאגן אויס דען וואסער פאן דער וואאג זא האט דאס לאך פאן דען קאפוטראק דהיינו פאן דען פראק אויסגעריסן ווארדן מאן האט ערקענט עס איזט איין נייער ריס דען וויא דיא גוי' איזט מיט איהם געפאלן אין וואסער זא האט זיך דיא ערלת וואלן רעטן האט זיא זיך אן דען טיכל אן געהאלטן זא איזט עס אויסגעריסן געווארדן ע"כ לשון האשה עגונה אשת הנטבע מנשה בן ר' מאנדל מע"ח כ"ד שמעון מפיהם בלתי מגרעת בג"ע ובאליו"ע כ"ז נעשה פה ע"ח יום א' כ"א שבט תקפ"ט לפ"ק. הק' צבי הרש בן כה' יהודה ז"ל מ' פרילעס עד. בפנינו העיד הנ"ל כל הנ"ל ולראי' באנו עה"ח. הק' דוד דייטש החונה פה ע"ח. והק' ישעי' ליב פישהאף הק' ישראל בר"וו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:4)

העתקת ג"ע אחרת וז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:5)

**וכן**אירע המעשה תיכף אחר נפילתו למים לא שהה שם שיעור אפי' כדי שימות ומיד הוציאוהו ואמרו הבריות שעדיין הרגישו בו קצת חיות וכשהביאוהו לביתו כי ביתו סמוך לנהר וואאג והשכיבוהו על מטתו שלחו אחר הרופא ועשה הרופא איזה נסיונות לראות אם עדיין יש בו קצת חיות וביום ב' בבוקר נקרוא נקראתי לבוא לשם אצל קבורתו לומר עלי' איזה פסוקי דהספדא שאלתי את כל בני החברא קדישא מכירים אתם זה האיש הנטבע ואמרו כל בני הישוב שזה האיש כצורתו וכהווייתו בלי שום שינוי שבעולם ולא בדדמי קאמרי' אע"פ שבהגהת רמ"א בסי' י"ז סעי' כ"ז בטור א"ה הביא בשם ת"ה בשם האשרי' כל מי שראה שנטבע ה"ה אם ידע שנטבע אינו רשאי להעיד בט"ע ובסש"מ כי בדדמי קאמרי זאת הג"ה נמשכת אדלעיל סעי' כ"ה באם שאם השליכוהו המים ליבשה לאחר כמה ימים והוא כשיראוהו מיד כשהעלוהו מן המים ע"ז קאי הגהת רמ"א שבסעי' כ"ז י"מ מי שראה הטביעה וכו' וגם אני בעצמי גליתי את פרצוף פנים של המת ובאמת הי' פניו נפוח מחמת שצוו הרופאים לאנשי חברה לנפוח בפי' של המנוח הנ"ל לראות אם יש עדיין קצת חיות בגופו ולא הכרתיו בהשקפה ראשונה בט"ע שלי אך כאשר הבנתי עה"פ בהבנה גמורה כשהי' מונח על דף הטהרה ואז נפל פניו מנפוח שלו והכרתיו אז בהכרת פני' ענתה בו ובעינו אחת של ימין שהי' בחיי' שינוי שקורין (שיקליק) גם במותו הי' אותו השינוי באותו עין וגם עוד סי' מובהק אשר נמצא אצלו (בברוסט טאשע) בבגד שלו המעות (באנקא צעטיל) צרור הכסף כאשר לקחם מביתו במנינם. היום יום א' ז' שבט פה באלאשאף תקפ"ט לפ"ק. בעה"ח הק' יששכר אבן פורת יוסף ז"ל חו"פ הנ"ל והגליל יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:6)

**תשובה**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:7)

**שלום**וכ"ט לידיד נפשי הרב הגאון הגדול המפורסים כערגת הבשם גן הדסים כש"ת מו"ה דוד נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ע"ח יע"א ודעימי' הרבנים המופלגי' בד"צ נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:8)

**ציר**בגוים שולח לצרוף דעתי בשריותא דאתתא אסתרל שהיתה אשת מנשה ב"ר מנדל ולא ראיתי השליח ולא אבה המתין וללון לינה א' וחמק עבר ע"כ הנני על המוקדם האפשרי ולא לדידי צריך הגאון מכ"ת נ"י וגם לפע"ד השאלה אינה צריכה לפנים אתתא דא שרי' לחלוץ ולהתנסבא אח"כ לכל גבר דתצביין בהסכמת פר"מ הגאון וב"ד נ"י ולא אאריך בסוגי' ש"ס ופוסקי' רק ע"פי ג"ע ההובא לפנינו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:9)

**הנה**ע"פי עדות של ר' הרש פריליס שהגוי הספן בעל מעבורות אמר לו שגיסו נטבע ורדפו אחריו והוציאוהו והנה מונח על היבשה וטיכל עם פלאש קשורה בידו מלשון עד זה מבואר שהגוי המסל"ת הלז הכיר בהיהודי וידע שזה הי' גיסו של זה ואמר לו גיסך מנשה נטבע עם הערלת ומשמע נמי שראה אותו עתה בהוציאם מהמים והכירו וא"כ ממנ"פ אי ראה הטביעה דהיינו שראה כשישב לו אל הספינה לעבור כדרך הספנים שעומדי' אצל המעבורת וראה מנשה זה יושב לו בספינה קטנה והכירו שזה מנשה בן מאנדל וראוהו אז בחיי' מלובש באותן מלבושים שמצאוהו עתה בהוציאו מן המים והאשה וכל העם יודעים שאלו הם המלבושים שיצא בהם מביתו ולא השאילום עד שעה שישב בספינה שראוהו הגוי ובהם נטבע ובהם מצאוהו מלובש עתה בהוצאתו מהמים אין לך סי' מובהק יותר מזה וליכא למיחש לשאלה כמ"ש בתשו' מהר"מ פאדוי ועמ"ש ב"ש סקצ"ח דבהאי גונא שרי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:10)

**ואי**לא ראה הטביעה וא"כ אפשר דמנשה השאיל מלבושי' בצאתו מביתו ואותו האחר עבר מעברה ונטבע ונשתנה צורתו לצורת מנשה הנה התוס' ר"פ האשה שלום העידו שנוהגי' להתיר נשים הנטבעים בע"א ע"י ט"ע וכ' שבטב"ע שכל גופו עם צורתו מהני בלא סמני' והרא"ש פליג וס"ל דאין לחלק אלא דמיירי דהע"א לא ראה ולא ידע הטביעה מקודם ואז לא יאמר בדדמי וא"כ הכא דאיכא כל גופו וצורתו שלימה וגם קיימים השתא דלא ראה ולא שמע ממי שראה הטביעה א"כ סמכינן אט"ע בלא צירוף סי' דאי שמע ממי שראה א"כ גם אאותו שראה יסוב מ"ש לעיל שראהו במלבושים ומצאו עתה באותן המלבושי' וכו' דאל"ה הי' מפרסם התמיה ההיא שנמצא במלבושי' אחרים שהי' לבוש בתחלה אע"כ כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:11)

**ואפי'**לקצת פוסקים דס"ל דאפי' בלא ראה הטביעה דסגי בט"ע בלי סימן היינו בחזו לאלתר אבל אי שהה בעי' סי' שאינו מובהק עכ"פ ועב"ש סקפ"ו מ"מ שרי' הכא מתרי טעמא חדא יש לצרף בזה ט"ע בכל מלבושים אחד מהם לא נעדר ודעת מהרי"ט דבכל מלבושים לא חיישי' לשאלה וחליפין ומכ"ש הכא שנמצא מעותי' בברוסט טאש שלו וצ"ל או ששכח מעותי' בשעת חליפין וזה לא שכיח דליבא דאינשי בכיסי' תליא או נאמר שגם זה השני הניח ממש מעות כזה בברוסט טאש כמו זה וכל זה רחוק ואפי' להחולקי' אמהרי"ט וס"ל אפי' בכל מלבושי' חיישי' לחליפין וניחוש נמי לאיתרמי מעות בברוסט טאש מ"מ הכא שנמצא פלאש ריקן קשורה בטיכל שבידו והטיכל ניכר בט"ע ובציון שמותם של האיש והאשה דוחק לומר שבהחליפו מלבושיו עם זה נתן לו גם הפלאש הריקנית ובכלל כל מלבושיו הי' גם מלבוש של ציצית שאין דרכו להחליף א"כ מכל זה יצורף עכ"פ סי' שאינו מובהק לט"ע של עצמו ויועיל עכ"פ אפי' לא חזנהו לאלתר כיון שלא ידע הטביעה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:12)

**וכל**זה אי שהה אבל קרוב לודאי לא שהה דהרי שיעור שהי' ביבשה הסכימו ע"פי הרמב"ם שהוא כשיעור שעה א' מי"ב שעות ביום והנה לפי עדות ר' הרש פריליס הנ"ל יצא מנשה מביתו בשעה 1 אוהר ומביתו למקום המעבורת הוא חצי רביעית שעה ושיעור ההעברה והטביעה ושרדפו הספנים והשיגוהו והוציאוהו והניחוהו על היבשה הי' לכ"הפ נמשך עד חצי 2 אוהר והנה ר' הרש פריליס יצא מביתו אום 2 או האלב 3 וכשהגיע למעבורת שהוא חצי רביעית שעה כבר סיפר לו הגוי במסל"ת שראה גיסו על היבשה א"כ הי' זה בין האלבר 2 להאלבר 3 ולא שהה שעה א' והוה לאלתר ואפי' בט"ע לחוד סגי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:13)

**ועוד**לפי עדות המ"ץ מבאלשאף וז"ל תיכף אחר נפילתו במים מיד הוציאוהו ואמרו הבריות שעדיין הרגישו בו קצת חיות וכשהביאוהו לביתו והשכיבו על מטתו ועשה הרופא איזה נסיונות לראות אם עדיין יש בו קצת חיות עכ"ל נמצא לפי עדותו של זה לא מת במים כ"א הוציאוהו גוסס או קרוב לזה ומת אחר שהוציאוהו וא"כ י"ל דלא נשתנה עד אחר ג' ימים כמת ביבשה דדוקא כשמת במים אז משתנה תיכף אחר שעה א' ביבשה אבל מת ביבשה מה לי אם תחלת חוליו וחולשתו הי' ע"י מים או סבה אחרת כיון שיצאה נשמתו ביבשה לא ישתנה עד אחר ג"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:14)

**ועוד**הלא עכ"פ אחר ג' שעות נתעסקו עמו בני החברא כולם הכירוהו בט"ע ובשני עדים לא אמרי בדדמי אפי' אשתהי כי לא נתפח עדיין לרוב הפוסקי' ככולם מצורף כל הנ"ל נלע"ד אם דעת הגאון וב"ד מסכימי' ישבו ב"ד שלו ויתירו אשה זו לחלוץ ולהתנסבא לעלמא ולמטינא שיבוא מכשורי וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות הכ"ד א"נ כש"ת. פ"ב נגהי ליום ה' כ"ה שבט תקפ"ט לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:146:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:146:15)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:1)

**שלום**וכל טוב ושנה טובה ומבורכת לה"ה הרב המא"הג הישיש המופלג כש"ת מהו' שלמה זלמן נ"י אב"ד דק"ק מאגדיבורג נ"י יע"א וחד דעימיה ה"ה הרב הדיין המצוין החרוץ המופלג מהו' יחיאל צבי נ"י סעמניטץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:2)

**יקרתם**הגיעני ולא הי' ראוי להשיב למדינה אחרת אשר שם הכרתי והפלתי ראשי דייני ק"ק בערלין אשר להם משפט הבכורה לכנס בעובי קורה מקרה עגונה אך מפני כבוד תורת פר"מ לא אשיב ריקם מכל וכל בשגם נ"ל שלא לעסוק כלל בהיתר עיגונא כי לפע"ד אשה זו בחזקת א"א קיימא והבא עלי' בחנק קאי ולא בא הכותב אלא להשתעשע קצת בהוראה הראשונה שהוציאהו מבית קברי של גוים והביאהו לקבר ישראל ולדידי צ"ע טובא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:3)

**הנה**לפי מכתב יקרתם עובד' הוה איש א' יצא לרוכל בעירות ובכפרות כמנהגו לעולם ולא שב בזמנו אחר זמן מה נודע שבכפר א' מצאו כפריים איש אחד נקרש מת בקור הגדול ולא יכלו להפשיטו וקברהו במלבושיו בבית הקברות של נכרים ולאחר ששה שבועות מיום הקבורה השתדלו היהודים להוציא מבית הקברות של גוים ולא יוכלו לפתוח הארון מביאוש ריח וסכנת נפשות כפי דעת הרופאים ע"כ קברוהו כמו שהי' בתוך ארונו בקבר ישראל והניחו תכריכי' ע"ג ארונו כי שפטו בדעת שיהי' בודאי איש הנאבד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:4)

**שאלה**כעין זה נשאלה לפני הרשב"א הובא בב"י הל' טומאת כהנים סי' שע"ד ע"ד חלל שנמצא ולא נודע אם גוי אם ישראל דבפ' היו בודקי' דסנהדרין שאלו לעדים הכרתם אותו אם גוי אם ישראל ונסתפקו השואלי' אם במקום שרוב ישראל ואין רגלי גוי מצוין שם אם ג"כ הוצרכו לבדוק אם ישראל אם גוי אולי אזלינן בתר רוב נראה דשאלתם הי' במקום רוב ישראל ואין רגל גוי' מצוי שם ונמצא חלל ולא נודע אם גוי אם ישראל אי מחויבין להשתדל בקבורתו וגם לקברו אצל צדיקים בקבר ישראל דאזלי' בתר רוב אותו מקום או לא וניחש אפי' למיעוט שלא לקבור רשע אצל צדיקי' והשיב הרשב"א בירושלמי איתא נהרג בין טברי' לצפורי חזקה ישראל הי' משמע דאזיל בתר רובא ואולי כן הוא כשם שהולכין בתר רובא באיסורי ה"ה בדיני נפשות אלא שי"ל בד"נ לא ניזל בתר רובא דוהצילו העדה כתיב ואי משום ירושלמי הרי לא הזכירו מזה בש"ס דילן כלום אלא דש"ס ספ"ק דכתובות ט' ישראלים וגוי אחד וזרק אבן פטור משום קבועה משמע אי פרש אזלי' בתר רובא גם בדיני נפשות ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:5)

**והנה**דברי הרשב"א הללו לכאורה צע"ג וכי נעלם ממנו סוגי' דפ' בן סורר ומורה דמסיק דאזלינן בתר רובא בד"נ ולא אמרינן ושפטו העדה והצילו ע"ש וצ"ל לפי' מה שהארכתי בכמה מקומות דליתא קמן נהי בתחילה קאמרינן בפ"ק דחולין תינח רובא דאיתא קמן ר"ל דאתחזק רוב התירא קמן רובא דליתא קמן כגון קטן וקטנה דלא אתחזק רוב התירא קמן אלא כך מנהג העולם רובא דעלמא אינן סריסי' ואיילנות אבל לא אתחזק חוב התירא קמן דאפשר דכל קטן וקטנה דהאי דרא כולם סריסי' א"כ מנ"ל דאזלינן בתר האי רובא דמבואר מזה לפי הס"ד דרובא דליתא קמן גריע מרובא דאיתא קמן מ"מ היינו להס"ד דפריך מנ"ל אבל לפי המסקנא דהל"מ היא דאזלי' אפי' ברובא דליתא קמן שוב עדיף ליתא קמן מדאיתא קמן דאיתא קמן עכ"פ אית כאן לפנינו מיעוט הסותר להרוב ואפשר שיזדמן לפנינו מן המיעוט המוחזק לפנינו ומעורב בין הרוב אלא שגז"ה הוא דאזלי' בתר רובא וארוב כזה כ' שיטה מקובצת פ"ק דב"מ בשם תוס' הרא"ש בסוגי' דקפץ א' מן המנין לתוכו דהוה רק ספיקא אלא רחמנא התירו אבל רובא דליתא קמן אין כאן שום חזקת איסור דאפשר כל הקטנים בדור הזה כולם בני אולודי אין גם א' מהם סריס ואין כאן אפי' ספק וסברא זו בהר"ן פ"ק דביצה גבי ספנא מארעא ע"ש בד"ה ודוקא דאיכא זכר בהדה יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:6)

**וכיון**שכן י"ל דברי רשב"א דבסנהדרין מיירי מרובא דליתא קמן שפיר מסקינן דלא אמרי' והצילו העדה דרובא כודאי דמי אבל בהא דנמצא בין טברי' לצפורא דעכ"פ מיעוט גוי' בדרך ואפשר ההרוג ממיעוט גוי' הוא ואי אפשר להרוג הרוצח ע"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:7)

**אלא**ראייתו מספ"ק דכתובות מזורק אבן לגוי צעל"ג דפשטי' משמע בט' ישראלי' וגוי א' ביניהם וזרק אבן לגוי ונמצא שהרג ישראל מ"מ פטור משום דהוה התראת ספק אע"ג דהתרו בו אל תזרוק דהרי רוב ישראלי' מ"מ כיון דקביעי כמע"מ דמי ומינה דייקינן הא פרוש א' מהם והתרו בו אל תזרוק על הפרוש הזה כי מרוב ישראל פרוש ולא שמע וזרק והרגו ונמצא שהי' ישראל חייב דהתראה על הרוב הוה התראת ודאי כמ"ש תוס' ס"פ יוצא דופן אבל לעולם מיירי דההרוג הי' ישראל ורק ההתראה הי' על הרוב וכ"כ תוס' ספ"ק דכתובות שם אבל לא נמצא את מי הרג וכיון שהוחזק גוי א' ביניהם פשיטא שי"ל והצילו העדה דדלמא גוי הרג ואפי' אם רשב"א פי' הסוגיא דלא כנ"ל אלא אפי' לא נמצא ולא נתברר את מי הרג מ"מ הורגין אבל כיון דהרשב"א בעצמו מסופק בדין זה איך כ' סוגי' ספ"ק דכתובות מכרעא איך מכריע הא אפשר לפרש כנ"ל דאההתראה קאי וכשנמצא יהודי וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:8)

**מ"מ**מבואר מכל הנ"ל דבמקום דרוב גוי' מצוים ונמצא א' ולא נודע אם גוי או ישראל אין לטפל בו לקברו בקברי ישראל ומכ"ש כשכבר נקבר שאין להוציאו ולהביאו לקבר ישראל דמרובא פריש אלא שכאן יש קצת פתחון פה לומר כיון שידענו שנאבד ישראל א' ואילו הי' חי הי' בא ועתה נמצא בסביבות ההם יש לומר הישראל שנאבד הוא זה אברר קצת בעז"הי הנה רש"י פי' במס' כתובות באומרת ברי לי שאילו הי' קיי' הי' בא וצוח הר"ן וכי ס"ד שזה יהי' ברי שלה ומייתי לי' בקיצר בית שמואל סי' י"ז ס"ק קי"ב ואמנם במרדכי מייתי דברי רבנו אליעזר דס"ל מדלא אחז"ל נפל למים שאין להם סוף לא תנשאי לעולם משמע שאינו אסורה לעולם דעכ"פ אם יש זמן רב שלא בא יש להתיר כיון שידענו שנפל למים שאל"ס עכ"פ וע"ז סמך מביט סי' קפ"ז ונחלק עליו בתשו' ב"י בכח עצום ופא"פ דברו בענין זה כמבואר שם ושוב כ' הרב ב"י בטא"ע סי' י"ז דכל המזדקק לזה גס לבו בהוראה ועתיד ליתן את הדין ושומר נפשו ירחק ממנו ע"ש בדפוס וויען דף כ"ב ע"ב והמביט ע"פי קולא הנ"ל הוסיף בסי' קל"ה בשלשה שיצאו ממקום פלוני ואמרו שהולכין למקום פלוני ונאבדו זמן מה ושוב נמצאו ג' הרוגי' כאילו ממש א' הי' לו זקן אדום וכו' אלא שאין סימני' אלו כדאים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:9)

**עכ"פ**כ' כיון שאילו הי' חיים הי' באים ונאבדו בדרך זה ולא שמענו מי שנאבד בדרך הלז א"כ עדיף טפי ממים שאל"ס ויש להתיר מדאוריתא ע"ש ואין להשתבש ולהקשות עליו הא במקום ששיירות מצוי' חיישי' לתרי יצחק התם לא נאבד יצחק ריש גלותא ולא הי' זמן שיבוא אל ביתו רק בשמו בעלמא באו להכירו א' ששמו יצחק ר"ג מקורטבא לאספמי' מת במקרה באספמי' וכיון שע"י זה השם אנו רוצים להתיר אשתו של זה א"כ היכא ששיירות מצוית חיישי' שמא זה יצחק אזיל לעלמא שהרי לא נאבד ולא חפשו אחריו וזה אחר הוא אבל הכא נאבדו ג' אנשים בזה הדרך ונמצאו שם י"ל זה שאבד זה שנמצא עי' פסחי' ט' ע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:10)

**אלא**מ"מ דבריו צ"ע ואין דמיונו עולה יפה התם במים שאל"ס ראינו דבר שרובא למיתה שהרי נ"ל לפנינו במים משא"כ הכא לא נימא רובם שלא נודע מקומם איה מתו זה דבר שא"א לשמוע ויעיין ר"פ האשה שלום גבי גברי חרוכא וחלילה וחלילה להגיס לב בהוראה לעשות סניף מדברי מביט אילו [ועיין לעיל סי' קל"ח ד"ה והנה בדידי]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:11)

**מ"מ**אפשר לענין קבורה י"ל כיון שנאבד אע"פי שאיננו זמן רב כל כך שנאבד א' על זה הדרך אפשר לענין קבורה נוכל לסמוך על זה דאיננו כחומר חזקת א"א ומ"מ אני לא הי' מורה כן דוקא כשידעינון שהנמצא הי' ישראל ואנחנו נדע שלא נאבד ישראל בגלילתינו אלא זה דבעו"ה אנחנו מתי מספר ואילו נאבד עוד א' הי' נודע לנו א"כ תולין זה שאבד זה שנמצא אבל כיון שאפשר שמרוב גוי' עוברי דרכי' ומי יודע כמה גוים נאבדו בסמוך עשרה פרסאות וכדומה ואולי מאותן הגוי' הוא ומ"מ אחר שכבר הורה המורה לא מהרהר אחריו אבל חלילה להתיר אשה זו לעלמא ע"פי סברות וקושיות ופרוקים ופלפולא החדודי' לתלמידי' יאות ולא להורות נתן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:12)

**ואעתיק**לו דבור א' מחי' שלהי מס' גיטין מה להלן בב' עדים אף כאן בב' עדים פי' דהוה סד"א ע"א נאמן באיסו' שזינתה קמ"ל בעי' ב' עדים כמו בממון ומ"מ דוקא לענין עדות הושוו עדות ערוה לעדות ממון אבל לענין שארי עניני' כגון חזקו' לא הושוו ממון וערוה כמבואר בש"ס ופוסקי' בדוכתי טובא ועיי' ספ"ק דב"מ וכי יליף מר איסורא מממונא ע"ש ואע"ג דאין גז"ש למחצה מ"מ הכא כתיב כי מצא בה ופירש"י פ' תצא בפסוק כי ימצא איש גונב נפש מאחיו כל מקום שנאמר מציאה היינו בעדות והכא כתיב כי מצא בה ערות דבר היינו מצא בעדות הראוי והוה סד"א עדות אי' בחד סגי לכן כתי' דבר דהך עדות שנים דוקא אבל לדבר אחר לא הושוו ועיי' היטב חי' רשב"א קידושי' ס"ה ע"ב עכ"ל בחידושי שם העתקתי זה כי ראיתי מ"ש בקונטרס שלו ואחתום בברכה א"נ. פ"ב יום עש"ק יו"ד אלול הכשר חכמה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:147:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:147:13)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:148:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:148:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:148:1)

**שלום**וכ"ט לי"נ הרב המופלא ומפורסם כערוגת הבשם תלמידי הותיק כש"ת מהו' מאיר א"ש נ"י אב"ד ור"מ דק"ק באיי יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:148:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:148:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:148:2)

**האי**שעתא קבלתי נועם מכתבו והיותי כי אנשי השוק סובבי' לנסוע לפעסט ע"כ מהרתי להשיב ע"י ג"ה ואודת תרי מילי דטביומי דשאל מעלתו אומר חדא הא דכ' תוס' ס"פ הי' נוטל דלמאי דקיי"ל התם דאין אמה עברי' נמכרת בב"ד א"כ למה לי דאמר רב טביומי בקידושי' ט"ו ע"א דלרבנן דלר"א העבד למעוטי אמה שאינה נרצעת וקשה תיפוק לי' דאין מוכר עצמו נרצע והקשה מעלתו הא מבואר לכל מעיי' בסוגי' דקידושי' שם דאי לאו העבד למעוטי אמה הוה מוקמי' אזנו למעוטי אזנה ולא הוה ידעי' למעוטי אזנו של מוכר עצמו הנה הקו' ראוי לו למעלתו ואין פנאי לחפש ולעיי' מה המפורשים אומרים בדבר זה והנלע"ד הא דפשיטא להש"ס למעוטי אזנה טפי מלמעוטי אזנו של מוכר עצמו אע"ג דקאי באיש ממעט איש דכוותי' ולא ה"ל לאוקמי ממעוטא אאשה נראה משום דה"נ נימא קאי במוכר בב"ד ממעט מוכר ב"ד ולא למעט מוכר עצמו וכיון ששני הדרשות שקולות נראה לאוקמי מעוטי אאשה טפי מלאוקמי אאיש דיותר ראוי לחלק בין איש לאשה מלחלק באיש גופי' והא"ש דברי תוס' דסוטה דלפי הך דסוטה דאשה לעולם אינה נמכרת בב"ד וא"כ אפי דאיירי במוכר ב"ד יותר ראוי למעט מוכר עצמו איש מלמעט אשה מוכרת עצמה דהא מוכר ב"ד ליכא באשה וכיון דנוקים אזנו למעוטי מוכר עצמו ממילא אימעיט אשה וא"כ העבד למה לי וא"ש. שוב נמצא ק' זו במשנה למלך פ"ג מה' עבדים הלכה י"ג ולא תי' כלום ומ"ש נ"ל נכון בעז"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:148:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:148:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:148:3)

**והא**דתפלת רב טביומי יה"ר מלפניך השם המקדש שלש עשרה ר"ל י"ג תיקוני דיקנא הידועים הנרמזים בי"ג מדות ה' ה' אל רחום וחנון כידוע ולעולם לא נתכוון רב טביומי על י"ג עקרים שהמציא הרמב"ם שהוא הי' הממציא הראשון בזה ואשר לפנים לא ידענום ואסיים בברכה מרובה לו ולתורתו. פ"ב יום ד' ל"ד למב"י תקע"ל. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:149:1)

**שלום**על ישראל ה"ה תלמידי הותיק מלא עתיק הרבני מהו' ישראל נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:149:2)

**מתקו**דבריך במ"ש במס' גיטין מ"ג ע"א דרצה להוכיח דחציו עבד וחציו ב"ח קידושיו קידושין מהא דתני' מי שהמית חציו עבד וחציו ב"ח משלם חצי כופר ליורשיו ואי ס"ד קידושיו אין קידושין יורשי' מנ"ל ודחי כשעשה אותו טריפה ומאי יורשיו נפשי' ורבא דחי זה דהא אין כופר משתלם אלא לאחר מיתה אלא ראוי ליורשיו ואין לו ומזה הוכיח פר"ח בתשו' מים חיים שזכר טריפה אינו מוליד דאלת"ה לוקמא רבא בשחררו רבו אחר שנטרף ונעשה כולו בן חורין וקידש והוליד אלא ע"כ אינו מוליד (ובשער המלך פ "א משחיטה לא ביאר יפה ע"ש) והוקשה למעלתך אכתי למהרש"ל דס"ל דעכ"פ מיעוטא דמיעוטא טריפה איכא דמולידי' א"כ אכתי תיקשי לוקמי' רבא כנ"ל ואיקרי והוליד אלו דבריך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:149:3)

**ולפע"ד**משם ראי' בהיפוך דאי ס"ד שאינו במציאות כלל שיוליד לא הוי תני בברייתא חצי כופר ליורשיו כיון שאין לו בשום אופן וה"ל כשאר נכסי הגר וכשור שהמית הגר שהכופר לבעליו אבל הכא באמת איכא במציאות שיהיו לו יורשי' אלא שהוא מציאות רחוק מאוד דבשלמא אי טריפה זכר מוליד א"כ שכיח הוא שישא אשה כדי לקיים פ"ו טרם מותו אעפ"י שכבר החליטו האחרונים שאפי' אי טריפה מוליד מ"מ אינו מתאווה למשגל אלא ע"י הכרח מוליד מ"מ ה"נ רוצה הוא לקיים פ"ו דכופין רבו לשחררו כדי לקיים פ"ו כדין כל חצי עבד וחציו ב"ח והאשה נמי תשמע לי' למיהוי לה חוטרא לידי' ומרא לקברה ושפיר הו"מ למיתני יורשיו ממש ומדלא משני הכי ש"מ רובא דרובא אינו מוליד נמצא לפ"ז אי אירע שעשאו טריפה לא ישחררנו רבו דלמה ישחררנו לעבור על לעולם בהם תעבודו כיון שאינו יכול לקיים פ"ו ואינו מצווה כלל כי רובם אינם מולידי' וא"נ עבר רבו על מ"ע של לעולם בהם תעבודו ושיחררו מה לו לישא אשה הוא אינו מתאווה ופ"ו לא יקיים ולא מיפקיד כלל וא"נ ירצה לישא אשה היא לא תשמע לו דלא דמי לדס"פ האשה שלום דנישאי' למנוול ומוכה שחין דשומשי גברא וכו' דהכא כיון שהוא טריפה והולך למות גברא לית לה וחוטרא לידה ומרא לקבורה נמי ליכא ואי אירע שנצטרפו כולם יחד שעבר הרב ושיחררו והוא חפץ לנסות עצמו לישא אשה ונתפתתה אשה לו ונישאי' לו שזה הוא ודאי מיעוטא דמיעוטא לא שכיחא אחר כל זה רובא דרובא לא יוליד מאשתו וא"כ יורשי' מנ"ל ומשו"ה הוכרח לומר ראוי ליורשיו ואין לו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:149:4)

**ומ"מ**נקטה ברייתא לשון ליורשיו לרמז אי אירע שצירפו כל הנ"ל והוליד נותני' לבניו כי המה בניו לכל דבר ליורשו ואם בן הוא וכהן בנו זה עולה ומשמש ולא חיישי' שזינתה מאחר אע"ג דאמרי' ס"פ האשה שלום בכיוצא בזה כולן מזנות ותולות בבעליהן אע"ג דאורחא דמילתא הכי וראוי להרחיק מנישואי' כיוצא באלו מ"מ אוקי איתתא בחזקת צדקת וכשרות והרי הוא בנו לכל דבר וחייב על הכאתו וקללתו וממילא צריכא לשלם הכופר להיורש ולא שייך אין הולכין בממון אחר הרוב כיון שהוא בנו לכל דבר וכמו שביאר מורי זצ"ל בהפלאה ספ"ק דכתובות והנה אמרי נכון הדבר שמענה ואתה דע לך וה' ירוויח לך יהי שלום בחילך וירבה תלמידי' בגבולך תרום קרנך ומזלך כנפשך היפה ונפש א"נ דש"ת החותם באהבה רבה. פ"ב נגהי ליום ד' ז"ך טבת שנת תקע"ד לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:149:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:149:5)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:1)

**שלום**וכ"ט וחתימה טובה לאלתר לחיים לה"ה תלמידי ידידי הרב המופלג ומפואר כש"ת מה' שמואל נ"י אבדק"ק סעמלין יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:2)

**נפשו**היפה בשאלתו נידן ספרדי א' שלח שליח לקדש לו אשה מבני קהלתו דמעלתו ויצא השליח ביום ט' סיון והגיע לשם ביום י"ג סיון קודם חצות וקידש האשה בשליחות המשלח ושוב בא השליח שהמשלח מת באותו היום קודם חצות ואין לברר השעה אם הי' מיתה קודם קידושי' או אחר כך וגם מעידי' בני עיר של הנעדר שכבר הי' דעתו משובשת משעה ג' דהיינו אום ניין אוהר באותו היום ואם קידושיו קידושי' תהי' זקוקה ליבם קטן ואיכא עיגון וכ' מעלתו שיש לספק שמא כבר מת קודם קידושי' ונוקמ' אשה בחזקת פנוי' וא"נ הי' חי איכא לספוקי אימא הלכה כפוסקי' דשליח גירושין ונשתטה הבעל קוד' כתיבה או נתינה בטל מן התורה ודלא כרמב"ם והוא מבואר בטוש"ע א"ע סי' קכ"א וה"נ הרי נשתבש דעתו עכ"פ קודם קידושי' ונתבטל השליחות ועוד יש לומר דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה כדאי' בב"ק ק"י ע"ב והכא לא שייך טב למיתב טן דו עם בעל הסמוך למיתה שעה א' אלו דברי מעלתו אומר אני שאלת חכם חצי תשובה מ"מ כל פרט ופרט מהנ"ל צריך עיונא רבה ע"כ אאריך קצת וה' יעזרני ועל האמת יעמידני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:3)

**(א)**ההיתר שלא הי' בדעתו בשעת הקידושי' תחלה אומר זה אין ספק בעולם שאם שוטה קידש או גירש בשטיותו אין במעשיו כלום ולית דין ולית דיינא לחוש כלל וכלל ולאפוקי מ"ש בס' אור הישר דף נ"ט על שם הגאון נב"י דלפמ"ש תוס' גיטין כ"ג ע"ב דהא דבעי' קרא אומר אמרה למיפסל חליצת חרש משו' דאי לאו קרא הוה סגי בעע"ג ומלמדי' והא דלא מהני כה"ג חליצת שוטה משום דאין הוכחה מתוך מעשיו שעושה לשמה וא"כ לפ"ז בשוטה המגרש ומלמדי' אותו נהי דליכא הוכחה כיון שאינו כותב אלא נותן מ"מ גם הוכחה להיפוך לא הוה והוה ספק ולחומרא עכ"פ וכל זה להתוס' אבל בירושלמי רפ"א דתרומות היינו הירושלמי דמייתי תוס' חולין ריש דף י"ב ע"א פליגי תנאי ולר"י בן ברוקה מקדש ומגרש לכתחלה בעע"ג ומלמדו ולפ"ז אמוראי דגיטין כ"ד ע"א פליגי בהא ומהני אפי' לכתחלה ע"ש ודברי' אלו מצוה לפרסם טעותם וחלילה לעשותן אפי' סניף וכבר האריך בית מאיר סי' קכ"א בביטולם וכ' דא"כ איך תנן במתני' ר"פ חרש נשתטה הוא לא יוציא עולמית הא אפשר ע"י עע"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:4)

**ועוד**מאי פריך ש"ס ביבמות ק"י ע"ב אי הוה שייך ע"י ב"ד עע"ג והדמיון ממ"ש תוס' בחליצה וכתיבת הגט אינו עולה לנתינת הגט דבשלמא חליצה מוטעת כשרה ואין צריך דעתו אלא לכוונת מצוה וזה יכולי' ע"י עע"ג וה"ה בכותב הגט אבל לקדש ולגרש דהוה כוונת קנין ומכירה מה יועיל עע"ג הרי שעומדי' אצלו בני אדם ומסיתים אותו למכור או לקנו' חפצם היאמר אדם שיש במעשיו כלום ושוב הביא ראיות מכל הפוסקים נגד זה ודברי הירושלמי מדלא מייתי לי' תוס' ש"מ שלא הי' להם הגירסא דאל"ה לא הוה שתקו פוסקי' מיני' אלו דבריו ז"ל ודברי אלקי' חיים הם ובס' תורת גיטין יפה כ' דהירושלמי מיירי לענין קידוש מי חטאת ולא קידושי אשה [עיין לעיל סי' ד' עוד מזה]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:5)

**ואומר**אני לבאר דברי הירושלמי באופן שלא תיקשי מידי בעז"ה הנה ראשית דברי הירושלמי דמייתי תוס' חולין י"ב ע"א הנ"ל תחלה הקשה מ"ט לא נימא בחשו"ק שהפרישו תרומה מהכרי כשיעור וכראוי נימא הוכיח מעשה על מחשבה שנתכוונו כראוי ותי' ר' יוחנן כיון דכתי' ונחשב לא מהני מחשבה הניכר מתוך מעשה אבל היכ' דלא כתי' ונחשב אע"ג דבעי' מחשבה אמרי' גבי חשו"ק מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו ופריך הא בגיטין מוקי ר"ה הא דחשו"ק כותבי' גט בעע"ג והקשה עליו ר' יוחנן וכי זה הוא לשמה וא"כ הרי ר' יוחנן בעצמו סובר שאפי' בגט דלא כתי' בי' ונחשב נמי לא מהני מחשבתו ניכר מתוך מעשיו הנה נ"ל קצת דמה שכותב הגט בשמו ושמה לא מיחשב לי' מעשה שיוכיח על המחשבה כי אפשר כסומא בארובה כיון כן וגם מה שעע"ג לא מהני ללמדו לכוון לשמה נמי לא מהני אך יען איכא תרוויי' כותב בעצמו על פי העומדי' על גביו שמזהירי' כתוב כך וכך ויהי' עי"ז מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו ואפ"ה הקשה עליו ר' יוחנן שזהו אינינו לשמה וא"כ סתר ר' יוחנן מה שאמר היכי דלא כתי' ונחשב אמרי' מחשבתו ניכרי' מתוך מעשיו ותירצו אמוראי' התם הוא הכותב וזה מגרש פי' אם הי' כותב גט לעצמו ומגרש בגט הלז אשתו אז הי' מחשבה הניכרי' מתוך מעשיו דאגלי למפרע שהכתיבה הי' לשם זה אבל הוא כותב ואחר מגרש אין כוונתו לשם זה המגרש ע"כ הירושלמי דמייתי תוס':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:6)

**וזה**לשון הירושלמי אחר הנ"ל אמר שם וז"ל ר' יעקב בר אחא ר"ח בשם ר' יוחנן חלוקי' על השונה הזה פי' דהך אמוראי בשם ר' יוחנן אמר דמתני' דתרומות דס"ל לא אמרינן מחשבתו ניכרית מתוך מעשיו במחלוקות וכן פי' ר' אלי' שם מהו כדין אתאי דר' יוחנן דתרומו' כר"י בנו של ריב"ב דקידושי' ודר' יוחנן בגיטין כרבנן דקידושי' דתני' חשו"ק שקידשו אין קידושיהן קידושין ר"י בנו של ריב"ב אומר בינו לבין עצמו אין קידושיהן קידושין בינו לבין אחרים קידושיו קידושין והאמת דמיירי מקידוש מי חטאת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:7)

**וה"פ**דר"י בנו של ריב"ב ס"ל אם קידש בינו לבין עצמו פי' לפני עדי' אבל הוא לא הזמין לו עדים ולא זמטוטי חתן וכלה אלא קידש ועדי' ראו אין במעשיו כלום שאין כאן מחשבתו ניכרית מתוך מעשיו אבל בינו לבין אחרי' פי' שהוא רצה לקדש בפני אחרי' והזמין לו עדים ואנשי' הראוי' להיות שם וקידש אז מחשבתו ניכרית מתוך מעשיו וקידושיו קידושי' ורבנן ס"ל אפי' מחשבתו ניכר נמי לא מהני והשתא י"ל הא דאמר ר"י בתרומות דשאני תרומות דכתי' ונחשב משו"ה לא מהני מחשבתו ניכרית משום דבעי לאוקמי מתני' דתרומות אפי' כר"י בנו של ריב"ב דס"ל בקידושי' וה"ה בגטין מהני מחשבתו י"ל מודה ר"י בנו של ריב"ב בתרומה דכתי' ונחשב והא דאמר ר"י בגיטין אהא דבעי' לאוקמי מתני' בחשו"ק כותב בעע"ג והקשה ר' יוחנן והיינו וכ' לה לשמה בתמי' משמע דלא מחשבתו ניכרי' היינו אליבא דרבנן דר"י בנו של ריב"ב דאפי' בקידושין דלא כתיב ונחשב נמי לא מהני מחשבתו ניכרי' והלכתא כרבנן זה נ"ל פי' הירושלמי נמצא ללישנא קמא דהירושלמי לא משכחת אלא איהו כותב ונותן דאז אמרי' מחשבתו ניכרי' מתוך מעשיו אבל כותב לחוד או נותן לחוד אפי' עע"ג לא מהני וללישנא בתרא אליבא דרבנן דר"י בנו של ריב"ב אין שום אופן שיכול שוטה לגרש או לקדש וכן מוכח מסוגי' דש"ס דילן יבמות ק"י ע"ב והדברי' ברורי' וחלילה לעשות אפילו סניף מדברי ס' אור הישר הנ"ל וישתקע הדבר ולא יאמר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:8)

**אך**כל זה בעושה בשעת שטיותו אך בממנה שליח בבריאותו ונשתטה לכאורה משמע ר"פ מי שאחזו דאפי' בקורדייקס דסמי' דידן מ"מ לא יתנהו אלא בשעה שנשתטה אח"כ אבל לא בשעת שטיותו ומכ"ש בשוטה דאין סמי' בידן משמע אפי' אחר שנשתפה לא יתנהו ובשעת שטותו אפי' לר"ל לא יתנהו ואם נתן הגט בטל וכן פסק הרא"ש ושלטי גבורי' וכ' פני יהושע דסברא הוא כן כיון שבשעת שטותו אין מעשיו כלום א"כ כל מה דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי אך הרמב"ם עסק אפי' אין סמי' בידן אינו אלא פסול דרבנן גזירה שמא ימנה השליח בעת שטותו אבל מן התורה מועיל מעשה השליח בעת שטותו וכ' פר"ח סי' קכ"א הטעם כיון שכבר מינה אותו בבריאותו ונעשה כמותו שוב הוה דעת השליח כדעתו והרי דעת השליח דעה מיושבת ושזה איננו חוץ מהסברא דהרי חזינן דהמקשה שהקשה משחט בו רוב שנים משמע דלולי שמעתון לא הוה קשי' לי מסברא אשחט בו שנים איך יכתבו ויתנו הלא דעתו מטורפת אע"כ הוה פשיטא לי' מסברת חוץ כיון דבשעת רמיזה ומינוי שליחות הי' מיושב אע"ג אח"כ נשתבש מ"מ מועיל ולא הוה קשי' לי' למקשן מידי אלא אדר"י ור"ל ומסיק ש"ס דלא אישתבש כלל דדעתא צלותא אית לי' עד צאת נשמתו מ"מ מוכח מהס"ד דאין סברא זו נגד השכל לומר למסקנא כן דמשמינה השליר בבריאותו לא יתבטל שליחותו בשטותו רק מדרבנן הוא משום גזירה כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:9)

**וכ'**בהגה' משנה למלך פ"ב מגירושי' הל' ט"ו בס' גט פשוט סי' קכ"א כ' דאי ס"ד בשעת שטות בטל מן התורה א"כ גם אחר שנשתפה יהי' השליחות בטל מפני הפסק שטיותו בין מינוי השליחות לעשיית השליחות והמגי' הנ"ל הקשה מספ"ב דגיטין בשליח המביא גט אי הוה פקח מתחלתו וסופו אע"ג דנשתטה במציעותא לא נתבטל שליחותו ע"ש ולק"מ התם השליח מעשה קוף בעלמא קעביד ולמה יתבטל שליחותו ואלו אמר לי' הבעל הולך גט זה לאשתי והלך השליח והניחו על הקוף עד שהגיע למקום האשה ושוב נטלו מהקוף ונותנו לה וכי לא קיים בזה שליחות הבעל הא פשיטא דגירושי' גירושי' א"כ הכא מה שנשתטה בין מינוי השליחות לגמר הנתינה הוה כאילו מונח הגט על הקוף ולא נתבטל בזה שליחות הבעל כיון שבשעת גמר הנתינה הי' השליח שפוי משא"כ המשלח שנשתטה וכל מעשיו בטלי' אי נימא גם מינוי השליחות בטל אז אף עפ"י שנתמנה בעת חלמותו א"כ בטל לגמרי ובמה יחזור ויעשה שליח מאליו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:10)

**והנה**במתני' גטין י"ג ע"א האומר תנו גט זה לאשתי ומת לא יתנו לאחר מיתה וכתבו תוס' קמ"ל דאף על גב דמינה המגרש בחייו השליח לא חשיב להיותו כמותו אחר מותו כאלו הוא עצמו קיים אלא חשיב גט אחר מיתה עכ"ל ומדלא קמ"ל רבותא טפי במינה קוד' שנשתטה ונשתטה בטיל שליחות בשעת שטיותו עכ"פ אע"כ אה"נ דלא בטל מן התורה אלא מגזירה דרבנן והטעם לחלק בין מיתה לשטות הוא כך דמיתתו הפקיע הקידושי' לגמרי שבינו לבין אשתו אע"ג עדיין צריכי' לגט משום זיקת אחיו מ"מ כיון שהמיתה מפקעת הקידושי' שנעשו בעת חלימותו ה"נ מפקיע השליחות שמינה בענין אישות משא"כ שטיותו של שוטה אינו מפקיע אישותו שהרי הבא עלי' חייב מיתה ה"נ לא נפקע שליחותו שמינה בבריאותו שוב מצאתי כן בקצה"ח סי' קפ"ח ואני מוסיף דבמת נמצא מגרש איש שאינו אשה שכבר פגעו קידושי' הראשונים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:11)

**ולולי**דמסתפינא ה"א דבהא טעה רב אשי בקטנותי' עיי' גיטין כ"ט ע"ב דהוה ס"ל כשם אם מת הבעל בטל השליח שמינה בעת חיותו ה"ה לשוטה שמונה בעת חלימותו וה"ה שליח ראשון שמינה שליח שני ומת בטלי' לי' מנויו ומר בר רב אשי כיוון האמת דוקא בעל עצמו שמיתתו מפקיע האישות אותו מפקיע נמי השליחות אבל לא שטיותו של שוטה וה"ה מיתתו של שליח ראשון דכל שנתמנה בחיותו הוה כמותו אפי' אחר מותו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:12)

**ועי'**גיטין ס"ד ע"ב שיטת רש"י דכל שאינה יכולה לשמור גיטה אין האב יכול לקבל גט עבורה דהרי שוטה היא ונחלקו עליו כל הפוסקים ע"ש בתוס' וכל הראשונים ונראה דעת רש"י כמ"ש בתשו' הריב"ש סימן קל"א באב הפודה בנו הבכור שאין המצוה על האב רק רחמנא שוי' שליח עבור הקטן אע"ג דאין קטן יכול למנות שליח מ"מ רחמנא שוי' שליח ע"ש וס"ל לרש"י ה"נ רחמנא שוי' שליח עבור בתו הקטנה ומ"מ בשעת שטיותה לא מצי לקבל גט ומ"מ רוב פוסקי' חולקי' וס"ל כיון דהמינוי הי' בכשרות שהרי רחמנא שוי' שליח מועיל אפילו בשטיותה וה"נ דכוותי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:13)

**אשר**ע"כ נראה דאין לדחות דעת הרמב"ם בגילא דחיטתא אמנם בירושלמי ודאי פליגי דר"פ מי שאחזו תלי' ג' פלוגתות אלו אי יכול לגרש בשעת קורדיקוסו ושטותו ואי הפריש קרבן ונשתטה אי נדחה ואינו חוזר ונראה (דבקדשים מה שנדחה שעה א' אינו חוזר ונראה) ומי שזרקו דם חטאתו בשטותו ע"ש ומשמע בודאי דג' דינים אלו שוים וכשם שקרבנות בשעת שטותו פסול דאורי' ה"ה גירושי' ע"י שליח פסול דאורי' ונראה משו"ה פשיטא לה להירושלמי במי שנתן גט לאשתו שתתגרש בו למחר ונשתטה בשעת חלות הגט שאינה מגורשת וכש"ס דילן לא נזכר מזה כלום וגם שום פוסק לא הבי' דין ונתעורר עליו בית מאיר ולהנ"ל ירושלמי לטעמי' דמשוי שוטה כמת וזה מבואר במשנה בנותן גט לאחר ל' יום ומת בתוך שלשים שאינה מגורשת אבל ש"ס דילן ס"ל לחלק בין שוטה למת ע"כ אם נשתטה בשעת חלות הגט הוה כמו שליח שגירש בשעת שטיותו דמגורשת מן התורה להרמב"ם ורק משום גזירה ואפשר בהא אפי' גזירה ליכא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:14)

**והנה**אע"ג דבש"ס אמרי' בחולה דעתא צליתא אית בי' היינו כשלא ראינו שנתבלבלה דעתו אדרבא הרי רמז לכתוב גט לאשתו ותו לא חיישי' שמא פוחת והולך אלא מוקמי' אחזקתי' נהי כחישותא אית בי' אבל דעתו צלולה עד צאת נשמתו או עד שיעשה גוסס לרבנו יואל וסיעתו אך בנידון שלפנינו שמעידי' שמשעה ג' כבר נשתבש ונתבלבל א"כ ליכא לאוקמי' אחזקת דעת צלולה אבל מ"מ ג"כ א"א להחליט שהגיע לשיעור שוטה שאין מעשיו כלום אע"ג שנתבלבל קצת אולי לא הגיע לשיעור שוטה מקרע כסותו וכדומה ולבלבול כעין שכרותו של לוט ונהי חזקה לית לי' מ"מ ספיקא מיהת הוה וא"כ ה"ל ס"ס להחמיר שמא הלכ' כהרמב"ם דאפי' שוטה גמור שמינה שליח בחלימתו השליח יכול לקדש ולגרש בעת שטיותו ואת"ל הלכה כהחולקי' מ"מ דילמא לא הגיע לשיעור שיטה ואפי' להסוברי' ס"ס מטעם רוב ואיכא עכ"פ מיעוט להקל וסמוך מיעוטא לחזקת פנוי' וה"ל פלגא ופלגא ואכתי איכא ס' דאורי' להחמיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:15)

**ונבוא**אל השני' בעזה"י דתימא אדעתא דהכי לא קידשה נפשה ושרש הדבר ב"ק ק"י ע"ב קאמר יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה ומשני אין אדעתא דהכי קידשה משום דטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלתא ולכאורה משמע דאבעל קאי דטב לה למיתב עם הבעל על הספק ליפול לפני מוכה שחין וא"כ הכא לא שייך דטב לה להתקדש לחולי סמוך למיתתו ולא זכתה אפי' לראותו קודם מותו וסופה להתעגן ליבם קטן וא"כ בודאי אנן סהדי דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה ואין כאן קידושי' ולא צריכה חליצה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:16)

**אמנם**במרדכי פ' החולץ סי' כ"ח כ' מהר"מ מר"ב דנפלה לפני אח מומר תיפוק בלא חליצה משום דלא שייך טב למיתב ט"ד עם מומר ולא דמי למוכה שחין ע"ש משמע דפי' טב למיתב טן דו קאי אהיבם וכן מוכרח לפי מ"ש תוספ' שם אהא דפריך תיפוק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה דזה קאי במת מן האירוסי' אבל אם כבר נישאי' לו פשיטא דנישאית על הספק ההוא אלא במת מן האירוסי' פריך וא"כ כי משני טב למיתב ע"כ לא קאי אהארוס דהרי לא יתבה עמו טן דו וע"כ אהיבם קאי ואפי' עם מוכה שחין ניחא לה למיתב וליכא אנן סהדי משא"כ במומר זו היא כוונת מהר"מ מר"ב ז"ל וא"כ הכא בנידון שלפנינו דעובדא הוא בספרדיי' שנוהגי' לייבם ולא כאשכנזי' דחולצי' דוקא וא"כ שפיר גם הכא אפשר לומר טב למיתב ט"ד עם היבם ומכ"ש אם אינינו קטן כל כך שאינה צריכה להמתין אלא כדרך לפעמי' להמתין בין שידוכי' לנשואי' שנים מועטי' וקשה לשער זה השיעור והזמן ע"כ לא נ"ל לסמוך על זה ג"כ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:17)

**ונבוא**אל השלישית אי"ה דלמא כבר מת בשעת קידושי' במס' ב"ב קנ"ג ע"א אמר רבה הרי מת הרי קברו מוכיח עליו ופסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דלא כרבה וכ' הרא"ש רבה בעצמו הדר בי' ודברי ב"י בבד"ה בח"מ סי' רנ"א נפלאו ממני:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:18)

**אמנם**הרשב"ם ותוס' פסקו כרבה ומ"מ נ"ל דאינו ענין לכאן דהתם לא אמרי' מעיקרא נמי מת אלא אמרי' כיון דמעיקרא חולה והשתא מת אמרי' זה מת השתא ולא הבריא בנתים אבל לא אמרינן שכבר מת מעיקרא והא דקאמר דרבה כר"נ ולא אמרי' דר' יעקב נמי מודה הכא די"ל כיון דר' יעקב אפי' גבי רוב בריאי' מעדיף חזקת ממונו ואמר המע"ה י"ל דגם הא דרבה לית לי' ודרבה ודאי עדיפא מדר' יעקב ולא מיתוקם אלא כדר' נתן אבל נידון שלפנינו אינו ענין לא לר' נתן דהתם איכא רוב בריאי' ולא לדרבה דמעיקרא שכ"מ אמרי' אבל מעיקרא לא אמרי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:19)

**ואמנם**בקידושין ע"ט בקידשה אבי' בדרך וכו' דאיפסקא הלכתא כרב דהיכי דליכא אפוקי ממונא אזלי' בתר השתא מדהשתא בגרה מעיקרא נמי בגרה אף ע"ג התם דרך להבי' סימני' ביומי' ה"נ בנידון שלפנינו כיון שהי' מסוכן ביומי' ומותמותת והולך אפשר הוה כיומי' דמשלם ששה חדשים דהתם אך הרמ"ה פסק התם דלמסקנא לא אמרה רב אלא במכחישתו וטוענת ברי אבל בלא מכחישתו לא והגאון בית מאיר סי' ל"ז הקשה עליו א"כ דלשמואל אפי' במכחישתו אמר ספיקא הוה תיקשי עליו הך בריתא דתני בהיפוך בשלמא אי אמרי' פליגי באינה מכחישתו לא תיקשי לרב מהך בריתא דאמרה באינה מכחשתו ספק מקודשת דרב תני ופליג אלא אי אמרת פליגי במכחשתו תיקשי בריתא אדשמואל ולפע"ד ס"ל בריתא אדשמואל לא קשי' די"ל ר' נתן היא דאזיל בתר רובא דעלמא בריאי' נינהי וכי היכי דאזיל בתר רובא ה"ה אזיל בתר ברי דילה שמכחשתו דברי כעין רובא כדאי' ר"פ האשה שנתארמלה ואנא דאמרי כר' יעקב דלא אזיל בתר רוב בריאי' ה"ה לא ניזל בתר ברי שלה ולא ס"ל שמואל לחלק בין אפוקי ממונא דר' יעקב לאיסור א"א וא"כ לרמ"ה הנ"ל לית לן שום סיוע מהתם בנידון שלפנינו ליכא ברי ולא רובא אלא חזקת חיים שלו ונאמר השתא אחר קידושין מת וליכא למימר הכא חזקת פנוי' דוקא התם בקידושי אבי' כ' תוס' דאיכא חזקת פנוי' משום שהי' ביומא דמשלם וא"כ המקדש עצמו קידשה על ספק שהרי ידע דהיום עשוי' להשתנות אבל היכי שלא עלה על דעת המקדש שום ספק ואח"כ נולד ספק כבר איתרע חזקת פנוי ע"י קידושין הללו וכן מוכח מרמב"ם פרק ג' מאישות דמייתי לי' הרב"י וכמ"ש ב"ש סי' ל"ז ס"ק ד':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:20)

**ולולי**דמסתפינא ה"א רב ושמואל תרוי' אליבא דר"נ פליגי ורב לטעמי' דס"ל הולכי' בממון אחר הרוב א"כ הא דאזיל ר"נ בתר רובא בבריא א"ש אך מה אם שכ"מ הוא וה"ל למימר ניזל בתר רובא בבריאי' נינהו והשתא הוא דאיתרע ונעשה שכ"מ ובשעת השטר בריא הי' אע"כ אזלי' בתר השתא ושמואל לא אזיל בתר רובא בממון אלא ברוב מעלי' כמ"ש תוס' סנהדרין ג' ע"ב ד"ה דיני ממונות וכו' ע"ש משו"ה בבריא לפנינו אזיל בתר רוב בריאי' נגד חזקת ממון הואיל דחזקה דהשתא מסייעא ה"ל רובא מעלי' משא"כ בשכ"מ לפנינו דעכ"פ חזקה דהשתא לא מסייעא לרוב נהי לא אזלי' בתר חזקה דהשתא מ"מ ברובא בעלמא א"א להוציא ממון ע"כ לא נאמר השתא הוא דאיתרע ונעשה שכ"מ ועד עכשיו הי' בחזקת רוב בריאי' דאין הולכין בממון אחר הרוב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:21
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:150:21](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:150:21)

**אבל**אינו צריך לזה כי בלא"ה מכל הנ"ל אין בידי להתיר אשה זו מכבלי זיקת יבום ואיני אומר לא איסור ולא היתר אולי ימצא גאון א' אשר דעתו רחבה וימצא לה היתר ואחתום בברכה א"נ. יערגן סמוך לק"ק פ"ב יום ה' ה' אלול תקצ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:1)

**שלום**רב לי"נ הרב הגאון המפורסים נ"י ע"ה מה' דוד דייטש נ"י אב"ד דק"ק ע"ח יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:2)

**עוררני**בנעימות ימין צדקו על אשר מצא כתוב בחי' כתיבת יד להגאון בעל קדושת ישראל וז"ל שהוקשה לו בש"ע י"ד סי' רס"ז ובש"ך ס"ק ע"ח דשפחה חצי ב"ח שהומתה יש לרבה חצי קנס ואין לה חצי כופר ויהבי טעמא מפני שאין לה יורשין והוא תמוה בעיני הרב הנ"ל דאמאי הא פסקינן בש"ע א"ע סס"י מ"ד דקידושי' תופסין בה וא"כ משכחת לה יורשין אלו דבריו ז"ל וגם בעיני מכ"ת הגאון נ"י יפליא והוא ציוה לי לעיין בהא מילתא ולהודיע לי עניות דעתי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:3)

**והנה**לע"ד אין הדבר צריך לפנים כלל דהרי כ' תוס' ורא"ש בגיטין מ"ג ע"א הא דאמרי' התם בעבד חצי בן חורין אי אין קידושין לית לי' יורשי' לאו משום דלא משכחת יורשי' בלא קידושי' דז"א דבנו מפנוי' יורשו ובנו ממזר מחייבי כריתות אלא הכא בעבד אי לית לי' קידושי' א"כ חזינן דצד עבדות מעכב על צד חירות לענין קידושי' ואיננו חירות גמורה ה"ה לענין חייס שאין בנו מיוחס אחריו וא"כ בשפחה נמי נהי דקידושי' קידושי' מ"מ לכ"ע מודים שלא להתחייב עלי' מיתה כ"א אשם שפחה חרופה וליש פוסקי' אפי' גט אינה צריכה אלא לשלחה מעמו בדברי' וכמבואר בראשונים וגם בב"ש וחלקת מחוקק בע"א ס"סי מ"ד הנ"ל וא"כ כיון שצד שפחות מעכב על צד חירות לעכב הקידושי' הה"נ שאין לולדה חייס אחרי' ונהי דולדה כמותה אבל אינו מתייחס אחרי' ליורשה כלל וזה ברור לפע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:4)

**ובלאה"נ**תמה אני אי משכחת להאי זרע כלל כיון דאפי' אי נתקדשה אסור לבוא עלי' בהיתר דא דעבדי בה אינשי איסורא כופין את רבה ועושה אותה ב"ח וכיון שכופין תו לית לי' חצי קנס נמצא בשפחה זו דיש לרבה חצי קנס לא משכחת חצי כופר הן אמת לחד שינויי בתוס' גטין מ"א ע"ב ד"ה כופין דוקא כשהי' משדלתן עבירה א"כ משכחת לי' יורש כשנאנסה שאז אין כופין רבה אבל אין תי' זה עיקור בפוסקי' שלא הוזכר חילוק זה אלא כל דנוהגי' בה מנהג הפקר מוסרי' אותה לשומר שיהי' בעלה משמרתה וכיון דעבד עברי ליכא בז"הז ע"כ כופין לשחררה ועיי' גטין ל"ח ע"ב ויראה אפי' שפחת קטן מעמידי' אפטרופס בכה"ג להסיר מכשול מרבי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:5)

**והנה**בחי' רשב"א ריש מס' שבת כ' ביישוב ק' תוס' דבחצי עבד ליכא עשה דלעולם בהם תעבודו ושיח יצחק ריש חגיגה תמה עליו מש"ס דגטין ל"ח הנ"ל דמדמה ש"ס שפחה גמורה לחצי שפחה וחב"ח וכבר ידע פרמכ"ת מה שדרכי לתרץ על קו' זו ואשתקד אמרתי סברא מחודשת בענין זה די"ל דלא שייך לעולם בהם תעבודו אלא היכי דשייך והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה והיינו עבד הראוי לולדות שבניו ובני בניו יהיו עבד עולם לבניו אחריו ובוודאי שאין לחלק בזה בין עבדי' סריסי' ואיילוני' וכדומה כל שהוא ממין שראוי שיולידו לאדון משא"כ מי שחציו עבד דלא משכחת לי' ולדות לאדון ממילא לא שייך לרשת אחוזה ולא שייך נמי לעולם בהם תעבודו זה נ"ל וא"כ בחצי שפחה וחב"ח דמהרהיבנה המקדש ויכול למוסרה לעבד עברי ויהי' הולדות שלו שייך שפיר לעולם בהם תעבודו ושפיר מדמה ש"ס שפחה גמורה לחצי שפחה לעין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:6)

**והאמנם**מה שכ' תוס' ב"ב בענין זה תמהתי עליהם שהקשו ליתי עשה דפ"ו ולדחי ל"ת דלא יהי' קדש ותי' כיון דאפשר ע"י כפי' לא אתי עשה ודחי ל"ת ולא זכיתי להבין דהרי לדבריהם גם הכפי' אינו נכון אלא משום דעשה דרבי' וכי האי גוני נמצא הכפי' גופי' מטעם דחי' אתאינן עלה והשתא אמאי לא נימא דהעבד עצמו יקיים עשה וידחה ל"ת מאשר נכוף האדון בשלמא אי הי' כפיי' האדון היתר גמור הוה א"ש דמיקרי אפשר לקיים שניהם אבל השתא דלהתוס' עובר האדון על עשה דלעולם בהם תעבודו מאי אפשר לקיים שניהם שייך הכא וצ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:7)

**ועלה**ברעיוני ע"פי מ"ש הר"ן דלעולם בהם תעבודו מטעם לא תחנם הוא וכשטעם השחרור הוא לקיים מ"ע אין האדון עושה משום חן וליכא משום לעולם בהם תעבודו ונהי דהתוס' לא ס"ל כן דהרי עכ"פ חונים חנם אבל מודו התוס' שאם משחרר עבדו ע"י שהעבד נותן דמי פדיונו ממש תו ליכא משום לעולם בהם תעבודו והכא שהעבד נותן שטר על חצי דמיו אלו הי' האדון מתרצה בכך וסומך לבו עליו לא הי' צריך שום כפי' וליכא שום איסור ונהי דהוצרך כפי' מפני שאין סומך עליו מ"מ תו לא אתי עשה דפ"ו ודחי ל"ת דלא יהי' קדש כיון דע"י כפי' אפשר יתרצה האדון ותו לא יהי' איסור כלל דומה למ"ש פי' אלו נערות גבי ולו תהי' לאשה ודוחק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:8)

**ובסברא**זו מיושב ירושלמי ס"פ נערה דהוכיח דמודה בקנס פטור מלצאת ידי שמים דאל"כ הי' ר"ג מוציא טבי עבדו לחרות לי"ש והקשה שער המלך פ"ה מעבדים ה' ז' שאני התם דאיכא עשה דלעולם בהם תעבודו ולהנ"ל ניחא כיון דלי"ש מחוייב לשלם לו היזק עינו ושנו אם מוציאו לחרות ה"ל כנותן דמי פדיונו ויוצא דליכא עשה לכולי עלמא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:9)

**וסברת**הר"ן דאתאינן עלה דס"ל כיון שלשם מצוה עושה ה"ל כמוכרו לו א"כ ה"ה כל כי האי גוני שנותן מתנת חנם אם כוונתו לקיים מצוה לא עבר על לא תחנם צל"ע מש"ס ע"ז ס"ד ע"א דכל כוונתו למעוטי תפלה ואפ"ה איכא משום לא תחנם ואולי יש לומר דכל שהמצות שניהם שוין שייך שפיר לא תחנם מה תאמר כוונתך למעוטי תפלה מאי עדיף לך האי מלאו דלא תחנם ומאי חזית ולא אמרו הר"ן אלא במצות החמורות כגון פ"ו או מצוה דרבים אע"ג דבעלמא לא הוה דחי ומכ"ש דבעידנא דמיעקר לא מקיים הך מ"מ הכא ליכא איסור כלל כיון דמרוויח לקיים מצוה רבה במקום זוטא ה"ל כמוכר לו ותו ליכא איסור כלל ואין כאן דחייה ואם סברה זו נכונה מיושב נמי קו' מג"א סי' צ' ס"ק ל' על הר"ן והשתא ניחא דהש"ס פריך מצוה הבאה בעבירה דמאי אולמא דהאי מלעולם בהם תעבידו ולא שייך כמוכרו לו אם ב' מצות שווי' ומשני מצוה דרבי' שאני ומרויח האדון וליכא איסור כלל: ומה שצל"ע א"כ לא מצינו בתורה כלל שום שחרור באיסור דאפשר או חופשה לא ניתן לה מיירי בנותן לו מחירו דאפי' למ"ד בגיטין מ"א ע"ב דבפדיון ע"י שטר מיירי מ"מ אפשר שנותן לו כספו ע"י אחרים וליכא איסורא כלל וא"כ קשה המשחרר עבדו ועובר על לעולם בהם תעבודו מנ"ל דמהני נימא כל מה דאמר לא תעביד אי עביד לא מהני ולפמ"ש פני יושע סוף גטין דגבי מצות עשה ליתא להאי כללא דלא מהני א"ש אבל במקום אחר הארכתי דלא כוותי' ואפשר לא חמיר שחרור של עבד מאונס שגירש שלא כדין דגלי קרא מהני ונהי התם קאי עכ"פ בעמוד והחזר הכא לא שייך זה דכיון דהשחרור מהני קנה עצמו בן חורין ותו לא נעשה עבד וצ"ע עדיין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:10)

**וזה**שנתים הקשני מו"ח הגאון נ"י אהא דגטין מ"א ע"ב דאמרי' כחו דהתירא עדיף הא כל עצמו עדיפותי' של כחא דהתירא משום דאי לאו דפשיטא לי' לא הי' מיקבל משא"כ המחמיר יחמיר אפי' מספק כדפירש"י ריש ביצה והכא נהפוך שהמחמיר מתירו בשפחה והמקיל אוסרו בשפחה ובבת חורין אלו דבריו ועיי' מהרש"ל ומהרש"א אדברי רשב"ם פ' ע"פ ק"ב ע"א ד"ה להודיע כחו דר"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:11)

**ואני**השבתי דלענין איסורא שני המ"ד שוים וכי היכא דאיכא קולא להתירו בשפחה או להתירו להנשא לעבד ה"נ איכא קולא לאידך מ"ד דהרי פליגי אקרא או חופשה לא ניתן לה דמיירי משפחה ולמ"ד דנעשי' חצי ב"ח תפסי בה קידושי' ואי אח"כ נשתחררה לגמרי ובא אחר וקידשה אתאינן להקל להראב"ד עיי' נמצא בין מר ובין מר עומד בשמועתו באיסורי' וא"כ יפה כחו של זה דמפקיע ממון של הרב המוחזק בשפחתו ולהוציאה ממנה שעובדת את עצמה יום א' ומכ"ש דהוה הפקעת ממון טפי בעבד למשנה אחרונה שכופי' אותו לשחררו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:12)

**מיהו**להרמב"ם לא א"ש הנ"ל ונ"ל ליישב באופן אחר דהנה להרשב"א ריש מס' שבת משו"ה כופין לשחררו משום דבחציו עבד וחציו ב"ח ליכא עשה דלעולם בהם תעבודו ולהתוס' הוה אמרי' דאתי עשה דפ"ו ודחי ל"ת רק משום דאפשר בכפי' והנה י"ל לעולם מספיקא מחמרי' שישאר עבד וכיון דמספקא לן א"א לכופו לרבו לשחררו כיון דאפשר שהוא כלו עבד איכא עשה דלעולם בהם תעבודו וממילא כיון דא"א לשחררו נדחה לאו דלא יהי' קדש כדי לקיים עכ"פ שבת כל דהו לישא שפחה משא"כ לאידך מ"ד ה"ל כחו דהתירא דמתיר לשחררו ומסלק ממנו עשה דלעולם בהם תעבודו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:13)

**מיהו**גם להך מ"ד איכא קולא דמתיר לשעבד בו עבודת עבד ואי לאו דברי לי' שמעתתי' לא הי' מתירו לרבו לעבוד בו ולעבור על לאו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בפרך ומאז אמרתי מה שמפרש רמב"ם בריש חגיגה דלמשנה ראשונה חייב בראי' ולמשנה אחרונה פטור מראי' ועיי' בלח"מ בה' ק"פ דלכאורה קשה מאי קמ"ל מתני' עובד את רבו יום א' פשיטא ככל עבד של ב' שותפין וגם מה לשון תקנתם את רבו מה תקנה תקנו לרבו ולעצמו אע"כ מדינא מיד שנשחרר חציו ופשטה חירות בכלו וא"א לעבוד בו עבודת עבד כלל ושורת הדין שיעבוד לרבו כל הימים עבודה קלה כעבד עברי אע"ג דטרם השחרור לא הי' עובד לזה הרב רק יום א' מ"מ השתא ששחרר שותפו של רבו ונאסר לרבו הלז לעבוד בו עבודת עבד ויפסיד ע"כ שורת הדין שיעבוד לו ב' ימים עבודה קלה והיות זה רע לשניהם תיקנו חז"ל שיעבוד רבו יום א' עבודת עבד ממש ויש כח ביד חכמים כי לתקנתם נתכוונו ויהי' משוחרר לגמרי ביום השני ועל זה צווחו ב"ש תקנתם את רבו וכו' וחזרו ותקנו כופי' את רבו וממילא אותו זמן שבין השחרור לכפות ב"ד ליכא תקנתא והרי כלו עובד כעבד עברי עכ"פ וס"ל לרמב"ם דמדין תורה שהי' עובד כל הימים וה"ה למשנה אחרונה קודם כפיי' אימעט מראיה מפני שיש לו אדון משא"כ למשנה ראשונה לא מבעי אי אירע יום ראשון של י"ט ביום של עצמו חייב שהרי אין לו אדון אלא אפי' אירע ביום של רבו מ"מ חייב ביום שני שהוא יומו דלא דמי לחיגר וטמא ביום ראשון משום דהכא אינו מחוסר מעשה וממילא יהי' ראוי ביום שני וכך י"ל גבי קרבן פסח ובזה אתחזק טפי הגמגום דלעיל יעיי' פר"מ וכבר הארכתי יותר מדי וה' שנותיו יאריך כנפשו הקדוש' והטהור' ונפש א"נ דש"ת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:151:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:151:14)

**ושלום**בגיני יאמר לשארו הרבני החרוץ מה' וואלף דייטש נ"י ראיתי דבריו ולא הבנתי מ"ש דירדן הוא שם זכר הלא לזה נתכוונתי [עיין לעיל סי' מ'] שאין להביא ראי' מאלו ששם פרטי שלהם ג"כ זכרים ואנו עוסקי' בשלנו בל"א דונאי שהיא לשון נקבה ומ"ש מעלתו מכנרת אני אומר אם התי"ו דכנרת מורה על נקבה קאי על הארץ ים של הארץ כנרת אלא שאני תמה דפ"ק דמגלה אמרי' שנקרא כנרת דמתיקא פירא כקלא דכינרא וכנור הוא לשון זכר ה"ל למימר ארץ הכינור ואין להאריך יותר בזה הכ"ד פ"ב כאור בקר ליום עש"ק ז' שבט תקע"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:152:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:152:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:152:1)

**שלום**לך תלמידי הותיק הרבני המופלג מהו' שמואל נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:152:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:152:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:152:2)

**אלו**היית מעלה על לבך החצי מרוב טרדותי ושלא אוכל ליי"ח דבר יום ביומו אזי לא היית מעתיר עלי דבריך בתרעומותיך. ועל דרך תורה אשיבך במה שהקשו תוס' ספ"ב דקידושין במתני' המקדש בערלה דליחשוב נמי פגול ונותר וטמא והקשה מהרש"א תיפוק לי' דה"ל קודש והוא בכלל מתני' דלעיל המקדש בחלקי ק"ק וכ' אולי פסיקא להתוס' בשום מקום דפגול ונותר וטמא לית בהו משום קודש ותמהת עליו ממשנה שלימה דכריתות יש אוכל אכילה א' וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:152:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:152:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:152:3)

**אומר**אני אעפ"י שקדמך גברא רבה הגאון פני יהושע מ"מ נלפענ"ד דלק"מ דמהרש"א לא קאמר דלית בהו משום מעילה בקדשים אלא כלפי שהקשה שהוא בכלל המקדש בחלקו שאינה מקודשת משום דלאו דידי' הוא ומשולחן גבוה קזכה ועל זה כ' דאפשר שזה לא שייך אלא בחלק הראוי או לגבוה או לכהנים משולחן גבוה אבל פגול ונותר וטמא דלא חזי לא לגבוה ולא להדיוט אפשר דלא מיקרי תו כזוכה משולחן גבוה ונהי דמ"מ לאו דידי' הוא כמו שארי איסורי הנאה דערלה וכלאים מ"מ אינו בכלל מתני' דלעיל וקשה שפיר ליחשבי' בהאי מתני' כדחשיב ערלה וזה ברור בכוונתו והמעיין קצת בסוגי' דליתן בקר שני לשריפתו גבי נותר וקרא לכם ולא גבוה גבי נדו"נ שאין קריבין בי"ט יראה ויבין חלוק הנ"ל דלא ברירא כל כך סברת שולחן גבוה גבי נותר כמו בקרבנות ועיין בתוס' בשבת סוגי' שמן שריפה וק"ל ובקיצור הי' מקום לתרץ ק' מהרש"א דמשכחת לה נותר וטמא דעצים שכבר מעל אדם ונהנה מהם בשוגג דיצא לחולין ע"י מעילה ואיסור קדש אזיל לי' ומ"מ איסור ונותר וטומאה איכא דבעצים איכא נותר וטומאה לרבנן דר"ש זבחים מ"ה ע"ב ועיין שבועות ז' ע"א ועצים יוצאים לחולין ע"י מעילה כמבואר מס' מעילה י"ט ע"ב לת"ק דר' נחמי' ע"ש ואין להאריך וק"ל דברי או"נ. פ"ב נגהי ליום ה' ר"ח שבט תקעה"ל. משהק"ס מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:1)

**שלום**וכ"ט למו"ח הגאון הגדול האמתי קדוש ישראל ופארו הדר הדור ונזרו נ"י ע"ה פ"ה מה' עקיבא נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"א ולביתו נאוה קודש ולכל אשר אתו שלום וברכה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:2)

**במאי**דבדיק לן מוחה"ג נ"י בקידושין ס"ח ע"א בסופו במ"ש רש"י דטעמא דרע"ק כיון דגלי קרא ביבמה למידן מיני' שארי חייבי לאוין וצ"ע דע"כ הא דגלי קרא היינו לא תהי' אשת המת החוצה ויקשה לשמואל דיבמות צ"ב ע"ב מאי מספקא לי' וכן מאי משני ריש לקיש שם אמתני' אחר שיחלוץ דר"עק היא הא מ"מ מוכח דר"עק פירושו של לא תהי' לשון הויה ובהא לא פליגי רבנן עלי' אלא ר"עק יליף מיני' שארי חייבי לאווין ורבנן לא ילפי אבל בפירושא דקרא לא פליגי וא"כ מוכח דלכולי עלמא מיהת ביבמה לשוק לא תפסי קידושי' ועוד מה בקש רש"י כלל בזה הא טעמא דרע"ק מבואר בש"ס יבמות מ"ט ע"א מדסמיך לא יבוא ממזר ללא יגלה כנף אביו עכת"ד קדשו ולפע"ד אי ס"ד דר"ע יליף חייבי לאוין דלאו דשאר וגם חייבי עשה הכל מדרשא דיבמות מ"ט והיינו מייתורא דוי"ו ולא יגלה איך אמר בקידושין ס"ח הנ"ל שבקי' לקרא דדחוק ומוקי נפשי' בכהן אי דחוק את הקרא למיקם נפשי' בהכי די לן למימר דוי"ו מרבה חייבי לאוין דלאו דשאר וחייבי עשין תפסי קידושין מכי תהיין ונהי דדחוק ומוקי נפשי' בשני עממין (והוא אינו דחוק כל כך דהרי סמוך לפ' יפ"ת כפירש"י בשם ספרי שיפ"ת סופו לשנוא אותה וא"כ מיירי בשני עממין) אבל מנ"ל לדחוק לאוקמ' נמי בכהן מלבד דש"ס מעיד שהוא דחוק עוד מסמוכי' הנ"ל הוא מופרך דהרי כהן אסור ביפ"ת כמבוא' ברמב"ם פ"ח ממלכי' הל' ד' מסוגי' דפ"ק דקידושין וא"כ יותר ראוי' לומר דוי"ו דלא יגלה אינו מראה אלא חיוב לאוין אע"כ צ"ל דהא כל השקלא וטרי' דקידושי' ס"ח קאי לר"א ב"י אליבא דרב דלא תהי' הוי' משמע ולדידי' לר"עק יליף ח"ל דלאו דשאר מלא תהי' ואייתר וי"ו לחייבי עשה וע"כ שבקי' לקרא כי תהיין דדחוק ומוקי אנפשי' וכל זה לראב"י דס"ל בפשיטות כרב אך למאי דקיי"ל כשמואל דמספקא לי' ולהך צד דלא תהי' לא משמע הוי' ליתא לדראב"י ולכל הך שקלי' וטרי' וגם להך דרשא דכי תהיין וכו' א"כ ע"כ ר"עק מפיק חייבי לאוין וגם חייבי עשה הכל מוי"ו דולא יגלה ובהכי רהיטא שמעתא דיבמות מ"ט וממילא מיושב נמי הא דיבמות צ"ב ע"ב כנלע"ד. פ"ב יום ה' ט"ז מרחשון ק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:3)

תשובה


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:4)

**למאיר**ובא קראתי קריאת חבה חיים ושלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג בתורה ויראת ה' כבוד מו"ה מאיר נ"י דיינא רבא דק"ק טריעסט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:5)

**יקרתו**הגיעני וע"ד הקושי' שהקשה לו למדן א' כתובה היא על ס' משנה לחם על כריתות והאריך עוד בזה בחי' כריתות שבסוף ס' מקור חיים והקו' היא דבכריתות ג' ע"א אמרינן הא אמר אביי הבא על הזכור ועל הבהמה אף לר' ישמעאל אינו חייב אלא א' וכו' משמע לר' אבוה לא ניחא ומהתימה במקומו בסנהדרין נ"ד ע"ב מסיק בין לר' אבוה בין לאביי לר"י לא מיחייב אלא ג' וא"כ א"ש הכא אליבא דכ"ע זה הוא הקו' ומהתימה בס' באר שבע כ' דלר' אבוה לא תיקשי דמתרץ לי' כר"א משמי' דרב תנא תנא ל"ג חטאות וכו' אלא דקשיא לי' דה"ל לש"ס למימר להדיא התינח לאביי ואלא לר' אבוה מא"ל אלו דבריו ולא הרגיש בקו' הנ"ל דלר' אבוה נמי לק"מ ותרי תמיהי מידכר דכירא אגב ראיתי בס' באר שבע הנ"ל דבר תימה שכ' דלר' עקיבא דאינו חייב אלא א' היינו בגוף א' שאותו זכר שבא עלי' אותו הביא עלי' אבל אי הביא אחר ה"ל גופי' מחולקי' ומודה ר"ע דחייב ב' ודברי' תמוהי' א"כ מ"ט לא מוקי מתני' דכריתות בגופי' מחולקי' ואליבא דר"ע ויש לומר משום דלמסקנא מיירי נמי בבא על בהמתו והביא בהמה עלי' ואי בגופי' מחולקי' ה"ל ס' ופשו לי' אבל מ"מ תימא דלא ראה מ"ש תוס' סנהדרי' נ"ד ע"ב ד"ה הנרבע וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:6)

**נחזור**לקושיתינו שאנו עוסקי' בה הנה בסנהדרי' שם פירש"י ד"ה בין לר"א בין לאביי וכו' בסוף הדיבור מדאפקי' רחמנא בלשון שוכב לא מיחייב אלא א' כיון שאינו חלוקי' בלאוין עכ"ל וצ"ל אע"ג דמפרש להדיא בקרא דאפקי' לנשכב בלשון שוכב מ"מ לא דמי למ"ש תוס' חולין ק"ב ע"ב ד"ה אכל אמה"ח וכו' דמפרשי בשר שנטרפה וכו' וע"ש הכא לא דמי להתם וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:7)

**מ"מ**אומר היינו משום דקרא לא מייתר חדא לגופי' איצטריך לאזהרת נשכב אבל לא לחלוק חטאות ועוד אפי' לגופי' לא מייתר דהא איצטריך הקישא להוא ובהמתו בכ"ג כמ"ש תוס' ד"ה ואפקי' וכו' אלא אין היקש למחצה ילפי' מיני' נמי אזהרת נשכב אבל א"א למילף מיני' חילוק חטאת וא"כ לר' אבוה דאית אזהרת לבהמה מלא יהי' קדש אי נברר דלא איצטריך קרא דשוכב ונשכב להקישא דכ"ג ואייתר לגמרי ממילא אמרי' דהוי מיותר ומפורש כמו בשר טריפה ומחלק לחטאות ורמז קצת לזה מצאתי ג"כ בס' מ"ו בנין שלמה על סנהדרי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:8)

**והנה**לעיל ט"ו ע"ב שור סיני בכמה וכו' דתני רמי בר יחזקאל אם בהמה אם איש וכו' ותוס' ד"ה מי גמרינן וכו' דהכא אית לן למילף טפי וכו' יע"ש צ"ל באמת מאי קאמבעי' לי' הא כל דיני סקילה אתי' מהתם ולמה לא נילף גם כ"ג בבהמה וצ"ל דלמא גלי קרא למילף דורות משעה אבל לא שעה מדורות משו"ה קא מבעי' לי' ולפ"ז בתר דפשט לי' מברייתא דרמי בר יחזקאל דבסיני גופי' כתיב הקישא בהמה לאיש ממילא תו ילפי' כל חייבי מיתה בהמה לדורות משעה דהרי דיני סקילה אתי' מהתם ומ"מ לא ק' ל"ל קרא והרגת את האשה ואת הבהמה וקרא השור יסקל וגם בעליו דקראי לא מייתרי והקישא ממילא אתי' לי' אבל הקישא דשוכב נשכבה בודאי לא איצטריך תו לכ"ג דמשור סיני אתי' וע"ש ט"ו ע"א תוס' ד"ה אם אינו ענין ומ"ש מהרש"א שם והשתא לפ"ז למסקנא דאייתר קרא שוכב ונשכב ולא איצטריך להקישא דכ"ג אלא לאזהרת נשכב וגם להא לא איצטריך לר' אבוה דנפקא מלא יהי' קדש א"כ אייתר לחילוק לאוין ולר"א הבא על בהמתו ומביאה עלי' חייב ב' ואם בא גם על הזכר ומביאו עלי' חייב ד' וקשה לכאורה אש"ס סנהדרי' נ"ד ע"ב דקאמר בין לר' אבוה בין לאביי מחייב ג' הא לר' אבוה מחייב ד' וי"ל דלא פסיקא לי' דלמא לר' ישמעאל ס"ל כר"ש סנהדרין ס' ע"א דאיצטריך הך הקישא לכישוף שב"נ מצווה על הכישוף וא"נ כבן עזאי שם ס"ז ע"ב שמכשף בסקילה וכיון דלא אייתר הקישא שוב אין לחלק לאוין מהאי קרא וש"ס קאמר לכל הפחות חייב ג' אבל אפשר דאפילו ד' חייב דלענין היקישא דמכשף אין קפידא אי כתיב שוכב או נשכב וליכא למימר מדאפקי' רחמנא בלשון שוכב ואמנם דהקשה המקשן בפשיטות אי הכי ניתני נמי הבא על הבהמה וכו' ע"כ הא דפריך הכי בפשיטות משום דסתם מתני' דלא כר"ש ודלא כבן עזאי ואייתר קרא דשוכב ונשכב וחייב ד' וע"כ לא הו"מ לאשנוי אלא לאביי אמנם לר' אבוה צ"ל כר"א משמי' דרב תנא לג' כריתות וכו' כנלע"ד נכון בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:9)

**ועל**השני' דברי רמב"ם רפ"ק מהל' תמורה שכ' דאע"ג דלאו שאין בו מעשה לוקין מפי השמועה למדו ותמה כ"מ שהוא נגד ש"ס רפ"ק דתמורה דלא תיתני מימר דבדיבורי' עביד מעשה וכ' מעכ"ת בפשיט הוא דרמב"ם קאי אסוף דבריו שם שכ' הממיר בקרבנות ציבור אינו קדוש ומ"מ לוקה הרי בדיבורו לא עביד מעשה ומ"מ לוקה וע"כ מפי השמועה והא דאר"י לא תיתני מימר היינו בסתם משמע כל מימר הוי לאו שאין בו מעשה הא לא תיתני שהרי סתם מימר בדיבורו עביד מעשה ובזה ניחא לי' נמי ישוב קו' תוס' תמורה ג' ע"א ד"ה והרי מימר דלאו שאין בו מעשה ולוקין הק' תוס' הרי בדיבורו עביד מעשה ולהנ"ל א"ש האיכא מימר בקרבנות ציבור דלא עביד מעשה ולוקה ושפיר פריך הש"ס אלו דברי מעכ"ת ודפח"ח אלא שתמה איך נעלם דבר זה מתוס' וה"ה וכ"מ ותי"ט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:10)

**אהו'**ידידי יעיין במשנה למלך פ"ג ממלוה ולוה הל' וי"ו ס"ל בדעת ה"ה וסייעתו דכללא הוא כל לאו שעיקרו ע"י מעשה אפי' אירע שעבר בלא מעשה מ"מ לוקה דלאו הזה הוא מהלוקין וא"כ אם נניח דמימר הוי מעשה ע"י דיבורו ועיקרו כך א"כ אי אפי' אירע שהמיר בשל ציבור שאין בו מעשה מ"מ לוקה ושפיר נתקשו הגאונים הנ"ל אך צדקו דברי מעלתו לשיטת החולקין דמייתי מ"ל דס"ל בהיפוך דלאו שעיקרו שלא ע"י מעשה אפי' אירע שנעשה ע"י מעשה לא לקי ולאותה שיטה י"ל הא אם עיקרו ע"י מעשה נהי דלוקין כשעושה המעשה מ"מ כשאינו עושה מעשה לא לקי ולזה צדקו דברי מעלתו אך תוס' שהקשו קו' הנ"ל וה"ה וכ"מ ותי"ט לא ס"ל הכי ותל"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:11)

**וע"ד**מורה א מערי איטלי' שהורה להעמיד מים שלנו בחדר סגור וקיר א' מהחדר הוא כותל לתנור שאפו בו מצות וחיממוהו ב' ג' פעמים ביום ועמדו שם המים מערב עד בוקר ולפעמים עד הצהרים ולשין בו קמח למצות ואמר אותו המורה שניסה באצבעו שהמים קרים וגם החלונות שבאותו חדר נקפאי' ונקרשי' מהקור שבחוץ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:12)

**אומר**אני אלו חש לקמחי' לא הי' מורה ללוש קמחי' באותן המים ונסיונות בהכנסת היד ומצטננת במים אינה ראי' ללישה כמבואר בש"ס ערוך ס"פ כל שעה שצריכה ב' כלי' א' שמקטפת בו וא' שמצננת ידים ופי' הר"ן שאותן המים שמצננת בהם ידי' לא תלוש בהם שהמים חמין ומחמיצין העיסה וכן פסק רמב"ם ובש"ע סי' תנ"ט סעי' ג' הרי שהיד מצננת והעיסה מתחמם ומתחמץ ועינינו רואות שכל המים הנשארי' מהבאר צנים הם מאוד לפעמים עד להקפיא ככפור ומ"מ אמרו חז"ל אשה לא תלוש אלא במים שלנו מפני שהמעיינות חמין לכל מר ומר כפירושו ומדוע לא ניסה זה בהכנסת יד אלא ע"כ אין המובחן הזה אבן בוחן כי חמימות המים באמצעיותם וגידי המים מתחממים ונכנס לתוך הקמח ואין זה נרגש בעליון המים ובחיצוניים ודבר ידוע הוא שחמימות חדר שתנור חם כותלו נכנס לתוכו הוא חם יותר הרבה ממרתף המוזכר בסי' תנ"ה ומה שקפאו החלונות הוא מטעם שמחמת הבל הבית מזיעים החלונות והקור נכנס מחוץ ומקריש ומקפיא הזיעה ההיא ומשום כן בחדר שאין מחמין בו לא במהרה יקפיאו החלונות כי אין שם הבל שיזיעו ואותו ההבל שנכנס לתוך המים העומדים שם מחמץ העיסה והנה אמרו הפשרת השלגי' לעולם רותחי' ועיין מג"א סי' תנ"ה סק"ה ועינינו רואות שהיד מתקרר בהם ע"כ חלילה לעמוד על דעתו והוראתו ויכוף דעתו לדעת מעלתו ותורתו ברוך יאמר לעומתו ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו וביתו הכ"ד א"נ. פ"ב יום ה' כ"ג אדר ראשון תקפ"ט לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:153:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:153:13)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב המופלג החרוץ והמפורסם מהו' משה פערלס נ"י אב"ד ור"מ דק"ק גויטיין יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:2)

**נפשו**היפה בשאלתו בעובדא דאתי' לקמי' וז"ל פה סביבותי באחד הכפרים הי' לאיש א' ג' חביות יין שרף ואחיו א' מבני הקהלה אשר הי' רגיל לבוא אצלו בכפר והי' שותה הרבה ורגיל להשתכר כדרכו והכפרי מאחר שמיחה בו כמה פעמים ולא שמע לקולו ושתה בפרהסי' ובצינעא הרבה אסרוהו עליו ואמר במעמיד רבים ע"ד רבים אני אוסר יין שרף הזה יהי' עליך כהקדש והוציאו מביתו לחרפה ולקלון אחר זה הוליך הכפרי היי"ש לברין בשוק העבר ובאשר לא יכול למוכרו החליף אותו על פירות יבשים וקרוב היתה שריפת אש בתוך הכפר עד שליהטום האש והעשן והם נפסדים מאוד ואין ראוים למכור כ"א בדוחק גדול ורוצה אותם עכשיו לתת במתנה לאחיו הנ"ל לסיועות נדן בתו ושאלני באשר הם חליפי יי"ש הנאסר עליו אם רשאי לתנם או לא עכ"ל שאלת חכם פר"מ נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:3)

**ויען**שאלת חכם כמותו חצי תשובה וירד לעומק הלכה דחליפיו וגדוליו ע"כ טרם נבוא לעיקור מצוי נידן שלפנינו אברר הלכה זו בעזה"י וממנו נבוא אל המבוקש וה' אתנו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:4)

**תנן**התם במתני' דנדרים נ"ז ע"א קונם פירות אלו עלי אסור בחילופיהן וגדוליהן ולעיל מ"ז ע"א בעי רמי ב"ח האוסר פירות אלו לפלוני מהו בחילופיהן ולא אפשיטא ויש בכאן ד' שיטות הר"ן (ותוס') והרשב"א והרא"ש והרמב"ם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:5)

**א'**מדברי הר"ן מבואר דלשון פירות אלו דוקא דמשו"ה אמדינן כוונת הנודר שיהי' כהקדש אבל אי לאו דאמר אלו או כיוצא בו א"א לפרש כוונת הנודר שיהי' כהקדש אמנם אי טעמא משום קנסא דהחליף איסורי הנאה לזה לא צריך אלו ומשו"ה החליט דאיבעיתו של רב"ח הוא רק בפירותיו על פלוני אבל מתני' דמיירי לאוסר על עצמו פשיט דאין לחלק בין החליפו הוא או החליפו אחרים דאזלינן בתר כוונתו ובזה אין ספק דאל"ה אלו למה לו ודברי הרב"י בסי' רי"ו בהבנת דברי הר"ן תמוהים וכן דבריו בכ"מ פ"ה דנדרים וכבר נתעורר בזה לח"מ שם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:6)

**ב'**שיטות הרשב"א בחי' נדרים מ"ז דס"ל דלטעמא דקנסא נמי בעי' שיאמר אלו דאי אוסר על עצמו סתם פירות אינם בכלל שארי איסורי הנאה דקנסוה רבנן ולפ"ז האיבעי' דרמי ב"ח הוא ספק משני הצדדי' אי טעמא משום כוונת הנודר וליכא שום קנס בשום איסורא הנאה או אי טעמא משום קנסא וליכא משום כוונת הנודר כלל ואפי' באוסר על עצמו פירות אלו לית בהו אלא משום קנסא למחליף עצמו ונראה שזה דעת תוס' שהרי בדף מ"ז בפי' תנן התם פירשו טעמא משום דהוה כהקדש ובהאי בעי' כתבו אהך חלוקא דחילופין כגדולין דעפ"ז הא דתנן פירות אלו אסור בחילופיהן מדרבנן דחילופי' כגדולי' ע"ש שמע מינה דס"ל כרשב"א דחלוקות האיבעי' היא משני צדדים ולא אפשיטא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:7)

**ג'**שיטת הרא"ש בפירושו במתני' נ"ז ע"א כ' דאלו לא נאמר משום חלופיהן אלא משום גדוליהן ע"ש ולפי זה אין שום סברא שיהי' כוונת הנודר כהקדש ממש כיון דלא מיירי בפירות ידועים ודוקא בגדולי' כ' הטעם משום הקדש אבל לא בחלופי' יע"ש וכ' בפירושא דמתני' אם החליפן לכתחילה אסור המחלף בדמיהן מדרבנן אסרו דמי כל איסורא הנאה עכ"ל משמע דבשני צדדים חלוקות איבעי' של רמי בר חמא הוה הכל מדרבנן וקשה להלום פי' זה ובמאי נסתפק רמב"ח ובמאי קאפשיט לי' ממכרן וקידש בדמיהן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:8)

**והנה**הרא"ש מיסתם סתי' לי' וכ' קרבן נתנאל פ' הנודר סי' ה' איבעי' לא איפשטא ולחומרא כן מוכח ממ"ש רבנו בקידושין סימן ל"א ודלא כב"י עכ"ל ובקידושין סי' ל"א כ' קרבן נתנאל אמ"ש הרא"ש שם גזרו רבנן שלא יהנה מחלופיהן לא מצינו גזרה זו אך בפ' השותפי' מ"ז איבעי' ולא איפשטא וס"ל לרבנו דאמרי' לחומרא עכ"ל ק"נ הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:9)

**ואני**אבין ואדין לכל מעיי' בהרא"ש שם בקידושין יבין הדבר לאישורו די"ל ב' אופנים במה שאסרו להמחליף י"ל גזירה גזרו שלא יבוא להנות מהאיסור עצמו ולזה י"ל שגזירת חכמים כך הוא שיהי' לעולם חלופיהן כגדולי' להמחליף ומדסתמו דבריהם כללא כיילא חלופי' כגדולי' הן בקונם הן בשארי איסורי הנאה הן בקונם על עצמו הן על פלוני ועוד יש בזה חומרא שאסור לגמרי שלא ליהנות כלל אפי' שאינו דבר מסויים כגון כלי ואפי' לקדש אשה אסור כי חילופי' כגדולי' אך אי הוא רק קנס בעלמא למחליף וכמ"ש רא"ש פ' הנודר דקנסי' לי' אפשר שלא עשו כגדולי' אלא משום קנס די למיקנסי' שלא ליקח דבר מסויים כגון כלי אבל דבר שאינו מסויים אפילו לקדש אשה שרי ולא קנסו אלא באיסורא הנאה דאוריי' אבל בקונמות לא קנסו אלא מ"מ כוונת הנודר הוא שיהי' בכל איס' הנאה בעלמא שקנסו חכמים למחליף וא"כ על פלוני לא יכול לאסור כיון שחכמים לא קנסוהו בעצם או דלמא חכמים גזרו סתם שיהי' כל חילופי' כגדולי' ואין חילוק בין לעצמו בין לפלוני ופשיט לי' ממכרן וקידש בדמיהן והוה סד"א דאפי' לכתחלה מותר לקדש דלא אסרו אלא דבר מסויים כגון כלי אבל לקדש אשה שפיר דמי וא"כ מוכח דלא עשו חלופי' כגדולי' ורק משום כוונת הנודר אסור בקונמות לעצמו ולפלוני מותר ודחי ש"ס דלמא לכתחלה אסור לקדש ועשו חלופי' כגדולי' ופסק כן הרא"ש לחומרא וכ' ק"נ טעמא משום דהוה דשיל"מ ושוב לא פליג רבנן אפי' בשארי אי' הנאה ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:10)

**ד'**שיטת הרמב"ם פ"ה מנדרים וליישב קושיות הרבה הקשה לח"מ יע"ש. נקדי' כי מה דפשיטא לי' להרב"י דאי אזלי' בתר כוונתו שיהי' כהקדש אזי אסור בחלופיה' מן התורה מספקא לי טובא דאי הקדש בדק הבית דחלופיו אסור התם משום דההקדש יוצא לחולין ע"י פדיון ויצא ההקדש ונכנס החלופי' במקומם משא"כ קונמו' דאין להם פדיון עיי' נדרים ל"ה ע"א ורמב"ם פ"ד ממעילה הלכה ט' וע"כ מקדושת הגוף ניליף לי' דקונמו' קדושת הגוף נינהו וקיי"ל המוכר עולתו ושלמיו אין הדמי' נאסרו אלא מקנסא בעלמא עיי' פסחים פ"ט ע"ב ומיהו י"ל התם שאני שאין העולה והשלמי' נמכרי' כלל לקונה ומשו"ה אין המעות חליפין כלל ומשו"ה מותרים ועיי' סברא זו בר"ן פ"ק דחולין סוגי' דמחליפין וכן הוא בירושלמי ומייתי לי' נמי רא"ש בקידושין סי' ל"א משא"כ קונמו' שנקנה להלוקח ואינו אסור בהנאה לו והוה המעות חליפיו אפשר אסור מן התורה והנה איתא בירושלמי ומייתי לי' משנה למלך פ"ה מאישות הלכה ז' ד"ה אלא נ"ל וכו' דמסברא דאורי' ראיי' לאסור חילופי להמחליף דוקא דמה לי הן מה לי דמיהן אלא שאין מכירה מועיל באיסור הנאה נמצא שאינו חליפי אסורי הנאה לכן אינו אסור אלא מדרבנן ואם עבר ומכרן וקידש בדמיהן מקודשת ע"ש נמצא לפ"ז בקונם שנעשה חליפיו שהרי אינו אסור הנאה להקונה אסורי' מן התורה להמחליף דמה לי הן ומה לי דמיהן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:11)

**ומ"מ**נ"ל אי לאו דאית לן קרא דאו מכור לנכרי דמוכח מיני' דכל איסורי הנאה אסורי' נמי למכור ואז ה"א דמותרי' למכור להדי' א"כ פשיט דלא הוה אמרי' מה לי הן ומה לי דמיהן אבל השתא דלכתחלה אסורים למכור נהי אם עבר ומכרן אין החליפין אסורי' משום שאין אלו חליפי איסורי הנאה דאינן ניקני' להקונה אותם מ"מ בקונמו' שנקנו להקונה הוה המעות חליפיו ואסורים מן התורה דמה לי הן ומה לי דמיהן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:12)

**והיינו**ספיקא של רמי ב"ח דודאי פשיטא לי' בכל איסורי הנאה דחליפיו מותר מן התורה אפי' להמחליף משום דאינו חליפי המקח אבל הכא בלשון המשנה אסור בחליפיו משמע בודאי מדינא אסור וקמבעי' לי' אי משום כוונת הנודר ודוקא לעצמו אבל לפלוני לא או דלמא חליפי' כגדולי' דמה לי הן ומה לי דמיהן ופשיט לי' ממכרן וקידש בדמיהן והוה סד"א לכתחלה מותר למוכרן ולקדש בדמיהן ואי בשארי איסורי' לכתחלה מותר למוכרן ש"מ לא אמרי' מה לי הן ומה לי דמיהן והו"מ למימר ולטעמיך או מכור לנכרי וכו' או מצינו דמי' לחמץ בפסח אלא לא חש להאריך והאמת משני דלכתחל' אסור למוכרן ובדיעבד מותר בערלה מפני שאין אלו דמי ערלה אבל בקונם אפשר אסור מן התורה ופסק רמב"ם לחומרא בדאורי' אלא שאין לוקין מספיקא ומפני שאין הטעם אלא משום מה לי הן מה לי דמיהן א"כ לאו דוקא קונם שהוא כהקדש אלא אפי' נשבע שלא לאכול פירו' אלו ומשו"ה כייל רמב"ם שבוע' בהדי נדר בספ"ה דנדרים משא"כ שם הלכה י"ג בקונם עלי דהחליט הדבר לאיסור ולא מספיקא משום דעכ"פ מכונת הנודר אסור כהקדש ושם לא השכיר נשבע דזה שייך דוקא בקונם שהוא לשון הקדש ולא בנשבע וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:13)

**ולענין**שאלה דשאילנא קדמיכון נראה פשיט להתיר מתלת טעמא חדא דכל עצמו לא אסור אלא משום שהוא שותה ומשתכר ואלו הי' ענין דישתה ולא ישתכר הי' מותר לו כמבואר ריש סי' רי"ח ובש"ך שם דבודאי אלו הי' חליפין אסור משום קנסא הי' אסור הכא אבל השתא דמשום קנסא אינו אסור אלא להמחליף ומה דחוששי' לאסור גם למי שלא החליף הוא משום מה לי הן מה לי דמיהן וא"כ לא עדיף דמיהם מהם עצמם וכיון דפירות יבישים אינם משכרי' מותר בהם ואלו הי' מחליף במידי דמשכר הי' מקום לומר מה לי הן מה לי דמיהם משא"כ פירות יבישים. היתר השני עכ"פ ע"י התרת הנדר בפתח וחרטה אע"ג דנדר עדי' אין לו התרה אבל לדבר מצוה יש לו התרה וצורך נישואי הבת לא גרע מצורך פרנסה עיי' סי' רכ"ח סעי' כ"א בהג"ה שני' בשם רשב"ץ ומיהו אי הי' אסור מטעם קנסא א"כ לא שייך להתיר הנדר אא"כ היין שרף עדיין בעולם דאכלו כלו אין נשאלי' עלי' היכי דלא מחוסר קרב ומלקות עיי' שבועות כ"ח ע"א והכא בשהחליפו אחר לא מחוסר מידי ולא שייך שאלה אך הא אסיקנא דטעמא דאיסור' משום מה לי הן מה לי דמיהן א"כ הדמי' בכלל י"ש הוא ומתשל עליו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:14)

**ועוד**בה שלישי' הרי הוא לא אסר היי"ש אלא על אחיו א"כ מותר לתת לנדן בתו דהא אפי' בניו ובנותיו הקטני' זן כמבואר בש"ס ובש"ע סי' רכ"א סעי' ב' ומכ"ש להשיא בתו בוגרות ע"ש סעי' ג' מכל הלן טעמא נ"ל פשוט להתיר בלי פקפוק וה' יורנו מתורתו נפלאו' הכ"ד החותם בכל חתמי ברכות. פ"ב כאור בקר ליום ה' ד' שבט תק"פ לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:154:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:154:15)

משה"ק סופר ממפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:1)

**ברכת**השנים דשנים ורעננים לי"נ תלמידי ידידי השנון המופלג מה' נח גבריאל סג"ל יחי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:2)

**שמחתני**באמרותיך ברוך ה' כי עשה לך בית נאמן יהי מכירך ברוך לאל עליון הוא חמיך המחזיקך על התורה והעבודה תמה ויזכה לראות בנויות ברמה בעיר ה' שמה אמן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:3)

**עוררתני**על ביאור מ"ע של נקי יהי' לביתו שנה א' האמת אתך כי לא נמצאת מבואר בשום מקום זולת מ"ש בס' החנוך ומדי דברי בו אראה לבאר כיד ה' הטובה על הצריך לענין הזה כתי' לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר ופי' רמב"ן לא יעבר קאי על האיש דרישי' דקרא כי יקח איש אשה וכו' כמו לא יצא בצבא דקאי אהאיש ועליו דקרא קאי אצבא דלעיל והכי קאמר קרא לא יעבר האיש הזה שלקח האשה חדשה לא יעבור על הצבא לכל שום דבר שלא להספיק מים ומזון או למנות העם במספר אנשי הצבא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:4)

**והמזרחי**הקשה על זה מש"ס פ"ח דסוטה דממעט מעליו עליו הוא דאינו עובר כל שום דבר אבל החוזרים מעורכי המלחמה עובר עליהם שארי דברים הספקת מים ותיקון דרכים ואי ס"ד כהרמב"ן דעליו אהצבא קאי א"כ קשה קאי בצבא וממעט אנשים רוצה לומר כיון דלרמב"ן עליו קאי אהצבא הי' לנו למעט הכי עליו דצבא הוא דלא יעבר האיש אבל עובר הוא לסחורה ושארי דברים שאינם עניני צבא ואיך ממעט מזה אנשים החוזרים מעורכי מלחמה אע"כ נהפך הוא לא יעבר קאי אהצבא ועליו אהאיש והכי קאמר שלא יעבר הצבא עליו דהאיש הזה לכל שום דבר ובס' נחלת יעקב כ' דוודאי פשטי' דקרא משמע כהרמב"ן דלא יעבר אזהרה על האיש והש"ס דיליף למעט אנשים אחרים מעליו דרשא הפשוטה נקט והעיקור דמלא יעבור גופי' נמי ממעט האיש הזה לא יעבר על דבר הצבא כיון דלא יעבר קאי אהאיש נמי נוכל למעט אנשים אחרים אלו דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:5)

**והנה**לפ"ז עכ"פ נמעט נמי מעליו דקאי אהצבא נימא עליו דדברי צבא לא יעבור אבל לסחורה יעבר וכן נימא נמי להרא"ם דיעבר דקאי אהצבא שלא יעבר עליו דהאיש נימא דברי הצבא לא יעבור על האיש אבל מילי אחרניתא יעברו עליו ומותר לצאת לסחורה נמצא בין למר ובין למר ממעטינן אנשים החוזרים מעורכי מלחמה דעובר עליהם כל שארי דברי הצבא וממעטינן נמי כל שארי ענינים שאינם מהצבא כגון יציאה לסחורה שמותר אפי' לחתן בתוך שנתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:6)

**וכן**משמע מלשון רמב"ם פ"ז ממלכים וכן מבואר להדיא בסמ"ג עשין קכ"א ולאוין ר"ל דאינו אסור אלא בעניני מלחמה ושמירת העיר ובסמ"ק דלא מנה רק מצות הנוהגי' לא הביא כלל הך עשה דנקי יהי' ולא הלאוין דלא יצא ולא יעבר והיינו מפני שאינם נוהגים אלא בשעה שיש מלכות לישראל ונלחמים עם אויביהם ולא בזמן הזה כלל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:7)

**ראה**לבד זה מצאתי בס' המצות להרמב"ם במ"ע רי"ד נקי יהי' לביתו משמע נמי דלא קאי אלא אמלחמה וכן בלאוין שי"א מבואר כדבריו דלא קאי אלא אמלחמה אך סיים בסוף דבריו וז"ל ודע כי החתן עצמו מוזהר לצאת מביתו לסחורה כל שנתו עכ"ל והנה לעיל מיני' כ' הרמב"ם אע"ג דאיכא תרי לאוין לא יצא ולא יעבר לא מפני זה ימנה בשתי מצות והשיג הרמב"ן דנהי דהיוצא בצבא עובר בשני הלאוין מ"מ כיון שהמספיק מים וכדומה אינו עובר בלא יצא אלא בלא יעבור לחוד ה"ל למנותו ב' מצות ובעל מגלת אסתר כ' דבאמת ס"ל לרמב"ם דכל א' עובר בשני לאוין וכן הסכים במעין חכמה ולע"ד הוסיף עוד נופך ולומר דרמב"ן לטעמי' דמפרש לא יעבר אגברא ה"ל שפיר ב' לאוין מב' מינים משא"כ הרמב"ם כפי מ"ש לח"מ פ"ז ממלכים ס"ל כפי' הרא"ם דלא יעבר אצבא קאי ולא שייך לאו אדברי צבא רק שנמשך על לא יצא דלעיל לכן ה"ל מצוה א' יהי' איך שיהי' צ"ע תינח אי נימא דלא מיירי קרא אלא בדברי צבא שפיר י"ל דלעולם עובר על ב' הלאוין דאפי' המספיק מים יקרא יוצא בצבא כיון שעוסק בצרכי יוצא צבא אבל אי נימא דגם היוצא לסחורה עובר בלאו זה א"כ ע"כ א"א לחייבו משום לא יצא בצבא אלא משום לא יעבור ותיהדר קו' הרמב"ן לדוכתי' אע"כ נ"ל ברור דלא לאו ולא עשה אמרו הרמב"ם אלא מסברא כיון דהזהירה תורה שלא להכביד עולו בשום ענין מלחמה משום שיהי' נקי לביתו לשמוח עם אשתו א"כ ש"מ שמצוה לשמח עמה ושלא לצאת לסחורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:8)

**וי"ל**עוד דזה תליא בפלוגתא דר' יהודה ור"ש לפי המבואר בסנהדרין כ"א ע"א גבי לא ירבה לו נשים ע"ש וה"נ דכוותי' לר"ש דדריש טעמא דקרא א"כ הכא דמפרש טעמא ושמח אשתו ע"כ אתא להוסיף איסור סחורה כל דבר המונעו משמחת אשתו ולר' יהודה דלא דריש בעלמא טעמא דקרא א"כ אע"ג דמפרש טעמא לא נאסור מניעת שמחת אשתו אלא ע"י עול שמטילים אחרים עליו לצבא המלחמה אבל לא ביוצא לרצונו לסחורה והרמב"ם גבי בגד אלמנה פסק כר' יהודה ע"ש בנושאי כליו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:9)

**איברא**בס' החנוך פ' תצא אשר עוררתני עליו בחכמתך מבואר להדיא בדבריו דמ"ע ולאו הזה נוהג בז"הז ביוצא לסחורה וגם הטעם שנתן משום שיקבע דעתו באשתו שנה תמימה ושוב לא יפנה לבו לאשה אחרת מבואר דנוהג גם ביוצא לסחורה אלא שצ"ע לפי טעמו מ"ט נוהג מצוה זו גם בנוטע כרם ובנה בית כמבואר בש"ס סוטה ורמב"ם הנ"ל דדוחק לומר שלא יחמוד בית וכרם אחר א"כ גם בלובש בגד חדש נימא הכי דכתיב ולא תחמוד כל אשר לרעך וראיתי בטעמי מצות של ר' מנחם הבבלי ז"ל טעם אחר הגון שבשנה ראשונה דעתו שקועה באהבת אשתו ולבו בל עמו לעשות לצבא ומפני כן הנושא אשה על אשתו ג"כ נקי יהי' לביתו פי' ויעשה בלא לב ויקלקל יותר מאשר יתקן וטעם זה שייך נמי בבית וכרם ולפ"ז מותר לעשות לסחורה של עצמו ואפשר החנוך מודה לטעם זה וס"ל בבית וכרם ליכא אלא טעמו של ר' מנחם ז"ל ובאמת מותר לצאת לסחורה ובאשה איכא נמי טעם נוסף שלא יהרהר באחרת משו"ה אסור אפי' לסחורה ויותר הי' ראוי לומר הטעם מפני האשה שתקבע דעתו באישה ולא תהרהר באחר אבל לא ידעתי מי נתן לנו רשות לחדש דינים ע"י טעמי מצות נעו מעגלותי' לא תדע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:10)

**והנכון**לפי מ"ש לעיל דמש"ס משמע עליו אאיש קאי ונחלת יעקב כ' דפשטי' משמע כרמב"ן דלא יעבר אגברא קאי וס"ל להחנוך דתרווייהו אגברא קאי והכי קאמר לא יעבר האיש עליו על עצמו ולכל דבר שהוא לא יטיל על עצמו שום דבר וכאלו כתי' כל דבר והרבה כיוצא בזה כמ"ש רמב"ן בתורה כמה פעמים וא"כ בלאו דלא יעבור מבואר שנאסר בכל דבר כן נ"ל לדחוק לדעת החנוך ומ"מ לדעתי הוא יחיד בדבר הזה זולת הרמב"ם במנין המצות שמשמע קצת לזהירות בעלמא ומ"מ בחבורו לא פסק כן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:11)

**ונ"ל**אפי' להחינוך לא מבעי דלת"ת מותר כדמצינו בש"ס פ' אע"פי דאזלו לבי רב ומשמע מיד אחר נישואין וגם החינוך גופי' כתב לדבר מצוה מותר וכן בדין דלא עדיף מיוצא צבא דלמלחמת מצוה אפי' חתן מחדרו יוצא וה"נ לת"ת אלא אפי' למזונת נמי דה"ל מצוה כמבואר בש"ס ר"פ אלו מגלחין ואפי' להרוחה דפליגי התם תנאי מ"מ בז"הז הכל הוה למזונות כדבש"ע א"ח סס"י רמ"ח ובט"ז שם סק"ה ועיי' היטב בירושלמי ר"פ מקום שנהגו ועוד נ"ל דוקא כשנשא ואח"כ אירע מלחמה לא יצא בצבא אבל משיצא בצבא ונשא אשה בזמן מלחמה אינו נפטר דאדעתא דהכי נישאת לו והה"נ לענין סחורה אם נישאת לספן או לגמל פשיטא שנישאת לו אדעתא שאחר הנישואין ישכים למלאכתו כדרכו ולא נצרכה אלא מי שנשא ואח"כ נזדמנה לו נסיעה ובכל זאת אמינא כנ"ל דליכא קפידא אלא לטייל אבל לסחורה לזמנינו הכל הוה דבר מצוה ולכל הפחות נטילת רשות מהני כמ"ש החנוך לחד דעה ואין להחמיר בזה כי העיקור לפע"ד כמ"ש לעיל בדעת רוב הפוסקים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:12)

**וראיתי**להעתיק לך מה שהעליתי כבר בענין הזה בחידושי תורה שלי אשר זה לשוני במצות צבא מלחמה ראיתי להעלות מ"ש רמב"ם פ"ה מה' דיעות הלכה י"א בעלי דיעה נוטעים כרם לפרנסתם ואח"כ בית ואח"כ נושאים אשה שנאמ' מי האיש אשר נטע כרם מי האיש אשר בנה בית אשר ארש אשה אבל בקללות אומר בהיפוך אשה תארש בית תבנה כרם תטע כלומר שיהי' כל דבריו מהופכים והקשה בכ"מ וכן הראנ"ח בדרשות וכן בבאר שבע וצדה לדרך הא בקרא כתי' בית כרם ואשה והכי אמרי' פ' משוח מלחמה למדך תורה ד"א שיבנה בית וכרם ואח"כ ישא אשה וכן שלמה אמר בחכמתו הכן בחוץ מלאכתך זה בית ועתדה בשדה לך זה כרם ואח"כ ובנית ביתך זו אשה וכל הגאוני' הנ"ל בחדא מחתא תרצו בסגנון א' דמדאמר הש"ס ואח"כ ישא אשה ולא כן גבי כרם וכן שלמה בחכמתו אמר ואחר ובנית ביתך ולא אמר כן ואחר עתדה בשדה לך ש"מ דשלמה וגם הש"ס לא מיירי אלא מנשיאת אשה שתהי' בסוף אבל מסדר בית וכרם לא מיירי והואיל וראה הרמב"ם מהסדר הנאמר בקללות אשה בית וכרם ש"מ שמהראוי שיהי' ההפך כרם בית אשה ואני אבוא כמוסיף על דבריהם לומר דמה שאמר השוטר בית ואח"כ כרם אין ראי' כלל דהוא מיירי מחילול הכרם בשנה הרביעי' נטע כרם ולא חללו ולזה בנין הבית קודם אבל לעולם אימא לך דנטיעת הכרם קודם לקנין הבית ואח"כ מחלל בשנה הרביעית ויש להביא ראי' להרמב"ם עוד מדכתי' נקי יהי' לביתו שנה אחת ושמח את אשתו ודרשי' שם פ' משוח מלחמה נקי יהי' זה כרם לביתו זה בית ושמח את כמשמעו הרי כסדר הרמב"ם כרם בית אשה אבל מ"מ צ"ע בקרא דשלמה שלא הזכיר כרם ולא חילול רק ועתדה בשדה לך מה ראה להקדים בית וגם הרמב"ם השמיט להך קרא ועוד דמייתי שנאמר מי האיש אשר נטע כרם וגו' כאלו כסדר הזה כ' בתורה וזה אינו וי"ל ג"כ מה שדקדק באר שבע מ"ט אמר הש"ס וכן אמר שלמה בחכמתו והלא משלי ברה"ק נאמר גם יש לי לדקדק משחז"ל מתחלת שמע ישראל כהן מדבר ומשמיע לעם והירא ורך הלבב שוטר מדבר ומשמיע לעם ומי אשר בנה בית כהן מדבר ושוטר משמיע מ"ט יש לחלק בין הפרקים האלו וליישב כל הנ"ל צריך אני להקדים ב' הקדמות א' כי לפע"ד י"ל ולחלק דבצדיק גמור העושה תורתו קבע ומלאכתו ארעי וביתו אשר בנה הוא בית אלפנא ועמודי דגרסי אותו יש לו להקדים דבר מה לפרנסתו וליטע כרמו תחלה שיהי' לו מוכן לפרנסתו כדי שילמוד ברווח ואח"כ יבנה בית מדרשו כי התכלית הוא המאוחר וכמ"ש ראנ"ח שם בטעם איחור הנישואין לכ"ע ואמנם ברוב האנשים הבית הוא מקום מוכן להתפרנס ולעשות שם צרכי העה"ז ע"כ קודם לפרנסתו כי משם תוצאות חיים של העה"ז ובמקום אחר כתבתי בזה מה שנתעורר ברש"י ישן סוף פ' פקודי במה שמצינו לעולם בין בצוואה ובין בעשיי' ובין במסעות וחניות השלחן קודם למנורה ואמאי הרי השולחן בצפון ומנורה בדרום ש"מ המנורה חשיבא יותר שימין חשוב משמאל וכתבתי דהיינו לרמז הנ"ל כי השלחן הוא רמז להכנת הפרנסה תקדים להלימוד הרמוז במנורה והארכתי שם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:13)

**עוד**אקדים מ"ש רמב"ן דהכהן כי ה' הולך וגו' לומר לא יפקד מכם איש לא תיראו ואח"כ בא השוטר ואמר פן ימות במלחמה ומי האיש הירא וכ' וז"ל שלכהן ראוי לומר אל אוזן הצדיקים שיבטחו בה' ואם יהי' כן לא יפקד מהם איש ובאשר הוא הכהן משרת ה' ראוי לו לומר דברים כאלו אך השוטר מדבר בדרך הטבע ואל אוזן אנשים שאין בטחונם חזק ואחז"ל שתלתה התורה בבית כרם ואשה שלא לבייש את החוזר מחמת רך לבב שיכולים הרואים לתלות אולי בנה בית וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:155:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:155:14)

**והשתא**מאמר שמע ישראל שהוא רק לצדיקי' ע"כ נאמר ע"י הכהנים משרתי ה' לבדם ומאמר מי הירא הוא רק להבלתי בוטחים בה' נאמר ע"י שוטרים לבדם אמנם מי האיש אשר בנה בית שהוא מאמר כולל שהרי אפי' הצדיקים גמורים הי' צריכי' לחזור ע"י בית כרם ואשה שלא לבייש החוזרים על ידי רך הלבב ע"כ נאמר ע"י שניהם הכהנים והשוטרים ובשני אופנים הכהנים הקדימו כרם לבית שכן דרכם של צדיקים גמורים ואמנם בקרא מיירי רק מהשוטרים שאמירתם לבינונים הקדים בית לכרם וע"כ אמר בש"ס למדך התורה דרך ארץ שהוא רק מהלכות דרך ארץ לא מעיקור היראה וכן אמר שלמה בחכמתו דייקא בבחינתו בחכמת הנהגת העולם אבל לא בהנהגת התורה האמיתיות ורמב"ם מיירי מצדיקים גמורים כאשר מסיים ומייתי ראי' מויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו ע"ש בפנים. ומ"מ לא יתישב בטוב מאי דמייתי שנא' מי האיש אשר נטע כרם כאלו כתי' כן בקרא ובאמת בקרא כתי' דברי השוטרים ולא דברי הכהן ומי שדעתו רחבה יותר יראה ליישבו על אופן היותר נאות אלו דברי שם ושלום לך ולתורתך עם ברכת השנים חתימה טובה לאלתר לחיים ארוכים כנפשך היפה ונפש א"נ. פ"ב יום עש"ק ג' אלול תקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:1)

**את**חג המצות יחוג בדיצות ה"ה י"נ תלמידי הרב המאה"ג החרוץ בעל פיפיות תל תלפיות כבוד מהו' מאיר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק יארמוט יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:2)

**דשאילנא**קמי' בענין נדונית חתני' ומעלתו ירד וצלל במים אדירים וכל יקר ראתה עינו מ"מ אראה לבאר קצת בעזה"י במרדכי פ' נערה סי' קנ"ד דקדק על לשון הבריתא שם מ"ז ע"ב כתב לה פירות כסות וכלים וכו' הא קיי"ל כרב גידל דדברים הללו ניקנית באמירה יע"ש וצ"ל דלא ניחא לי' למרדכי מאי כותב אומר כדמשני ש"ס על קו' זו בעצמה לקמן ק"ב ע"ב וי"ל דס"ל למרדכי דהך בריתא תנא דבי ר' חייא היא דדקדק בין אמירה לכתיבה כמבואר ר"פ הכותב וא"כ ה"ל למיתני אומר ותי' דמיירי בנישואי' שניים (או באופני' אחרים דלא שייך לרב גידל ויעיי' בתוס' ק"ט ע"א) ובתשו' רמ"א דקדק מדלא משני המרדכי דלהכי נקט כותב משום דעביד מילתא יתירתא משו"ה לא אמרי' אומדנא ואה"נ תיקשי אהש"ס דילמא כ"ע אמרינן אומדנא ושאני הכי דעביד מילתא יתירתא למיכתב שטרא במקום דהוה סגי באמירה אלא ש"מ דשום מילתא יתירתא לא מהני לבטל אומדנא ומזה הוכיח דאפי' קנו מיני' בקגא"ס נמי לא מהני לבטל הך אומדנא וצריכי' אנו להוסיף על דבריו ז"ל דאכתי קשה ה"ל למרדכי לשנויי דנקט כותב לרבותי' דרבנן דאע"ג דעביד מילתא יתירתא מ"מ אמרינן אומדנא דרבותא מיהת הוה וצ"ל א"כ ה"ל למנקט רבותי' טפי קנו מיני' ואפ"ה אמרינן אומדנא דלקושטא אין שום סברא לומר דמילתא יתירתא דכתיבה לא מהני לבטל אומדנא ומילתא יתירא דקנין מבטל אומדנא זה אין שום סברא לחלק ומ"מ רבותא טפי הוה ומדלא נקטי בריתא קנו מיני' ש"מ דלא נחית להך רבותא ומשו"ה הוצרך לדחוק דמיירי בנישואי' שניים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:3)

**והשואל**בחו"י סי' קכ"ב פשיטא לי' דלא שייך בירושת נדונית שאין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק שאינו בא עליו בתורת ירושה רק שהוא חוב ממש לו לעצמו (ובסי' צ"ז פסק חו"י בעצמו כן יע"ש) וכן הסכים בשבות יעקב ח"ב סי' קל"א והגאון בית מאיר סי' נ"ג כ' דמני' מוכח דהרי פירות כסות וכלים אפילו המה מסוימים ומיוחדים בעינא מ"מ ה"א חני' כתב לה ושטרא למטלטלי' לא עבדי אינשי ולא מיקני' מטלטלי' בשטרא וע"כ רצה לומר שכ' לו שטר שיעבוד על נכסיו על שהתחייב להעמיד לה אותן פירות כסות וכלים והדר ה"ל ראוי' אלא ע"כ לא שייך ראוי' בנדונית חתני' כלל שוב מצאתי כן להלכה בדברי מורי הגאון בקונטרס אחרון דספר המקנה סי' נ"ג ובחי' לכתובות מ"ז ע"ב ולפ"ז הו"מ המרדכי לשנויי דלהכי לא נקיט אומר משום דה"א דהפירות בעין ומיקני' באמירה מדרב גידל להכי נקט כותב דמיירי בנישואי' שניי' דלא מקני' באמירה ורק בשטרא ושטרא למטלטלי' לא עבדי' ונבין מזה דמיירי בשיעבוד על עצמו וקמ"ל דלא הוה ראוי' והבעל יורש ומזה הטעם עצמו לא נקיט קנין וא"כ הדר' קו' לדוכתא דלמא לרבותא דרבנן נקט כותב ולא הו"מ למינקט קנין אלא נ"ל אכתי ה"ל למינקט קנין בש"ק מעות כבת"כ דמייתי תוס' ומטבע לא נקנה בחליפי' ונדע שהשיעבוד הי' להתחייב על סך המעות ונשמע נמי דמילתא יתירא לא מהני אע"כ כתי' המרדכי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:4)

**ודלא**כמ"ש בקונטרס הנקרא חוט המשולש שנדפס סוף ס' תשב"ץ בח"א ממנו סי' למ"ד שנתלה בלשון רש"י דף מ"ח ע"ב שכ' מטלטלי' שייחד אבי' לכתובתה עכ"ל ומזה שפט דגם רש"י ורמב"ם וסייעתי' לא אמרו אלא ביחוד לה מטלטלי' והיא קנאתה לעצמו בדרכי' הנקני' ובהכי מיירי בריתא דכ' לה פירות כסות וכו' ואי לא קנתה מעולם גם לרש"י ורמב"ם אינינו מוציא ממון מחמיו ואהא פליג ר"ת אלו דבריו שם ודבריו בטלים נגד כולהי רבוותי' וגם לדבריו קשה לרש"י מאי מייתי ש"ס מדראב"ע שלא יצאו המעות מתחת יד הנותן ואפ"ה לית להו לרבנן אומדנא האמת יש כאן בלשון המרדכי סי' הנ"ל דבריו תמוהים שהקשה על שיטות ר"ת ותי' דמיירי שכבר נתן תוספת הכתובה לידה והחזירה לו ודברים אלו אין להם שחר כמובן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:5)

**נחזור**להנ"ל דדעת כל הגאונים הנ"ל שוים שאין בנדוני' חתני' משו' אין הבעל יורש בראוי וכן משמע מתשו' הב"ח סי' ב' שרמז עלי מעלתו דאין זכר למו מטעם ראוי' והא דכ' לבסוף שאם לא הגיע המעות לידו לא יוציא מיד יורשים התם בהפסד ונפל פלוגתא אי הי' ההפסד בעישור נכסי או בשארי נכסים ועל זה כ' שאינו יכול להוציא אבל בלא"ה מבואר דבריו דאין כאן משום ראוי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:6)

**ומיהו**בלשון בית שמואל סי' קי"ג ס"ק ט"ז משמע קצת דבעלמא אין הבעל יורש עישור נכסי דוקא הכא שבחיי אשתו סילקו האלמנה ממזונו' מפני חוב של עישור נכסי ה"ל כאלו כבר החזיקו הבת בעישור נכסי שלה וכגבוי דמי ויורש הבעל אבל בעלמא לא מיהו יותר נ"ל דלא הוה ראוי' ורק מטעם אומדנא דר"ת כ' כן דאלו לא הוה כגבוי בחיי האשה הוה אמרינן אומדנא כשם שהאב לא הי' נותן אלא ע"מ שתהנה בתו שעה א' ה"נ לא יהי' עישור נכסי אלא באופן זה ודלא כמשמע מב"ח סי' ב' הנ"ל דבשלמא אי כבר בא עישור נכסי ליד בעל ומתה בתוך שנה ראשונה יפה כ' ב"ח שם דלא שייך ותם לריק כוחכם כי בעלי הכח של זה כבר תמו אבל אם לא הגיע ליד הבת נימא אומדנא וגם האב לא הי' נותן אלא שתהנה בתו שעה א' ולעומת זה כ' ב"ש אם כבר עשו מעשה לסלק האלמנה ממזונות וה"ל כאלו כבר נתיאשו מזה הממון וכמ"ש לענין מסר המעות ליד שליש שכבר נתיאשו וה"נ ה"ל כאלו הגיע ליד הבת שעה א' ויורש הבעל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:7)

**הארכתי**בזה להלתמד במקום אחר להלכה ולא למעשה אבל לנידון שלפנינו שכתבו שטר הוראה שקבלו מיד הבעל סך כך וכך אינו נכנס בגדר שאלה כלל ע"כ לא כ' דאפי' זקפו במלוה לא מהני דאע"ג דיכול לחייב עצמו מה שאינו חייב מ"מ הכא כל חיובו אינו אלא מפני הנדן ואומדנא דמוכח הוא שלא כ' כן אלא ע"מ שתהנה בתו אבל שטר הודאה שהלוה לו מזומני' מידו לידו ומכ"ש שמסתמא נכתב בנוסחת תנאי' אחרונים שכבר יצאו י"ח סלוק נדן עד פרוטה אחרונה ושוב כ' ח"כ שהלוה להאפטרופס סך כך וכך מזה לא מיירי שום גאון והיינו דכ' חלקות מחוקק סי' צ סק"ב ונוראות נפלאתי על הגאון פנים מאירו' ח"ב סס"י קמ"ד ויעיי' תשו' צ"צ ותשו' שב יעקב בענין שח"ז ובנידון שלפנינו לית דין ולית דיין שהח"כ שיש לו על האפטרופס מחוייבים לשלם טבון ותקילין והא דלא מוקמי' בריתא דת"כ בהודאה משום דהיינו כבר באו ליד הבעל שהרי הודה כן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:8)

**ולענין**בגדים ותכשיטין שהיתה מתלבשת ומתקשטת בהן בהיותה תחת בעלה אלא שהמה מופקדי' עתה בבית יורשי' ולפע"ד ג"כ הדין פשוט דלא כפנים מאירות הנ"ל דהרי להמרדכי הי' פשוט דכתובתה בבית אביה שבדף מ"ח ע"ב מיירי שבאו לידה פ"א אף על גב שבשעת אירוסין באו לידה מ"מ קנתה היא ע"מ להקנות לבעלה בכניסת' לחופה והרי קנה אותם הבגדים והרי היתה נהני' מהם שעה א' ובעלה יורשה ונהי התוס' לא ניחא להו לאוקמא בריתא בהכי ומוקי לי' כר"נ י"ל משום דלשון כתובתה בבית אביה משמע שהיא עדיין ברשות אביה ולא שתהי' מופקדים בבית אביה שזה נקרא בית בעלה ולא שבקינן פשיטותא של המרדכי מפני ספק פירושו בכוונות תוס' וקרוב הדבר להכריע דלא פליגי תוס' ומרדכי דאפושי פלוגתא לא מפשינן ומה גם באומדנא דכל היכי דאיכא ספק כי האי ניזל לקולא לתובע להוציא אפי' כמ"ש רא"ש ב"ב פ' מי שמת סי' כ"א ויעמ"ש פלפולא חריפתא שם סי' כ"ג ומכ"ש הכא דהמחבר בש"ע סתים כרש"י ורמב"ם בשגם פשטא דלזון בת אשתו לא משמע כר"ת באומדנא דילי' כמו שהקשה בית שמואל ומה שנ"ל תי' נכון ומקובל עפ"י מה שהקשה תוס' בכתובות מ"ז ע"ב א"כ הקונה פרה ונטרפה נימא אומדנא יע"ש והמעיין בשרשן של דברי' ימצא כי לעולם אם אירע מקרה בהקונה או המקנה אמרינן אומדנא אבל בדבר הניקני' לא אמרי' אומדנא כי אין אחר קנין כלום לכן בפרה הניקני' לא אמרי' אומדנא אבל לא אצטריכא זוזי להמקנה והוא הדין לא אצטריכא פרה להקונה נימא אומדנא והכא האשה היא הקונה את הבעל בבחינה א' והבעל קונה האשה בבחינה א' ע"כ כשאנו עוסקים בנדן שמדידה לדידי' היא הקונה אותו במחיר הנדן ואירע מקרה בה הקונה דלא צריכא לבעל כי מתה בטל התנאי וכן לענין תוס' כתובה הוא הקונה אותה במחיר תוספת ואירע מקרה בו הקונה אמרינן אומדנא השייכות שם אך לענין לזון בת אשתו הוא הקונה אותה במחיר ומזונות בתה והאשה ניקנית לו כקונה פרה ומיתת האשה או גירושיה כטריפת הפרה דאירע דבר בהנקנה ואין אחר קנין כלום וכשם שצריך לשלם דמי הפרה לאיש אשר קנאה ממנו ה"נ צריך לשלם מחיר אשתו לבתה לזונה חמש שנים וזה לפע"ד אמת נכון אך כל זה אנו צריכי' לר"ת אבל לרש"י ורמב"ם לק"מ קו' תוס' מפרה דודאי אחר גמר קנין אין כלום והכא ע"ז אנו דנין באומדנא אי האירוסין הם גמר קנין או הנישואין ורק לר"ת ק' קו' תוס' מפרה וא"כ פשטיות הסוגי' מורה כמחבר ז"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:9)

**אמנם**מי יבוא אחרי הכרעת כל הגדולים והרמ"א ז"ל כר"ת גם נראה שתקנת שום שאנו נוהגים בכל גלילותינו מימות עולם היא בנוי' על מציא' שמצאו ר"ת כדברי תקנתו בת"כ בותם לריק כחכם ויעי' בס' הישר זה נבנה על שיטות ר"ת דאלו לשיטות רש"י נימא דת"כ מיירי בעדיין לא נתן ומתה בתו וצריך ליתן אחרי מותה למי שלא עמל בו בזה איכא משום ותם אבל היכי שכבר הוציא מידו ונתיאש ממנו אין ראי' שיהי' בזה משום ותם ועל זה נבנה תקנת שום עפ"י ר"ת וא"כ יש קצת ראי' דלא כנ"ל דא"כ אכתי דלמא מיירי כנידון שלפנינו שחזר והפקידם ביד האב דמחוייב להחזיר ועכ"פ איכא עגמת נפש ותם לריק ומנ"ל לתקן להוציא מהבעל בתוך שנה ראשונה אע"כ דגם זה בכלל אומדנא דר"ת וכדעת פנים מאירות דמדינא דש"ס אינו מחזיר מ"מ אין זה הדקדק כדי להכריע נגד דעת המרדכי המפורשת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:10)

**ויש**לעיין קצת בלשון ב"ש סי' ע"ז ססק"ח משמע דבאו לידה לא הוה כידו של בעל מיהו התם אמרדכי קאי דתפיסה מהני לה ורק בממון לא שייך שבח בית אביה לכן היכי שעדיין הוא בידה ולא הגיע ליד הבעל מעולם אין לך שבח בית אביה יותר מזה אבל במתה לא מצינו כן להדי' ומ"מ בהני מטלטלין טוב לפשר שישארו להזרע קימא של האשה משום עגמת נפש אבל יורשים לא יזכו בהם כלל. פ"ב יום א' י"א ניסן תקפ"ל.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:156:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:156:11)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:157:1)

**שלום**וכ"ט לידידי תלמידי הרב המופלג כבוד מהו' יוסף נ"י אב"ד דק"ק לוג יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:157:2)

**גי"ה**הגיעני נפשו היפה בשאלתו נידן זוג איש ואשה ובן קטן ונלקח האיש לצבא המלחמה ונתעכבה האשה ג' שנים עד שנודע מקומו בארץ לועז אז מכרה מקומו בב"הכ בעד י"ב זה' ומהם פרעו ד' זה' שנתחייבה למלמד עם הבן וח' זה' קנתה סוס ועגלה ונסעה למקום בעלה והיתה שם עמו ד' שנים ועכשיו יצא לחירות וחזרו הזוג למקומם ומערער הבעל עם הלוקח שלקח מהאשה מקומו בב"הכ וטוען שאין במכירת האשה כלום:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:157:3)

**הנה**מה שמכרה ליקח סוס ועגלה ליסע למקום בעלה פשוט יותר מביעא בכותחא דשפיר עבדית השתא למזונות מוכרת שלא בב"ד וה"ה לכסות והי' ראוי' שתמכור גם לתכשיטי' אלא משום שאין לה בעלה לפני מי תתקשט כל זה מבואר בש"ס ורמב"ם ובש"ע א"ע סי' ע"ה סעי' ה' וח"מ וב"ש שם והשתא למזונות דלכמה פוסקים הוא לאו דאורי' וגם אינו צורך גופו של בעל אלא לשלם חובתו ושיעבודו לאשתו וגם קא כלי' קרנא שאוכלת ומכלה קרנא בכל זה מוכרת שלא בב"ד לקיים עונה האמורה בתורה ולקיים מ"ע של פ"ו ולהצילו מעבירות חמורות בין אנשי הצבא לא טוב היותו מלבדו ושלא להשהות אשת איש בחורה בין אנשי' רבים אשר לדעתי מחויבי' לכופה למכור וגם הא לא כלי' קרני' שהרי בבואה למקום בעלה הרי יש לו העגלה והסוס פשיטא בלי ספק שכדין מכרה ועוד נ"ל דעדיפא ממזונות דאלו הזן אשה הניח מעותיו על קרן הצבי כיון דאין גופו נהנה ה"ל כמבריח ארי בעלמא משא"כ מי שהי' ממציא להאשה להוליכה לבעלה הי' משתלם מהבעל כיורד לתוך שדה חברו העשוי' ליטע וזה יובן ממ"ש בית שמואל סי' ע' סקכ"ו והוא מהתוס' ומעתה כיון שברשות מכרה אם הותירה ושילמה להמלמד מהמותר שפיר עבדית ועוד אפשר אם לא שלמה לו לא הי' מניחה ליסע ממקומה לבעלה וא"כ הכל כדין בלי ספק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:157:4)

**אך**אם היתה מוכרת רק לשכר שעתיד ללמוד עם הבן גם בזה נ"ל להלכה שבדין עבדית כאשר יבואר אי"ה באר היטב הנה בהג"ה מיי' פ"א מת"ת פשיטא לי' להרמב"ם מר"ב דכיון דחייב האב לשכור מלמד לבנו א"כ כופי' ויורדי' לנכסיו דמ"ש מבעל חוב משום דפריעת ב"ח מצוה ה"נ מצוה והלח"מ טרח למצוא מנ"ל שהיא מ"ע דאורי' להשכיר מלמד דלמא קרא והודעתם לבניך ולבני בניך להקדים בנים לבני בנים לחוד אתי ולעולם בחנם אבל בשכר מדאורי' מנ"ל ואי הוא מדרבנן מאי מייתי ראי' מפריעה דבע"ח שהוא דאורייתא ע"ש ולפע"ד ליישב בפשיטות דכי האי גוני איתא פ' איזהו נשך (בבא מציעא ע"ד ע"א) אם כסף תלוה את עמי עמי ונכרי עמי קודם ופריך ר"נ פשיטא ומשני לא צריכה אפי' נכרי ברבית וישראל בחנם מ"מ עמי בחנם קודם וה"נ ודאי עיקור קרא להקדים בניך לבני בניך כפשטי' אלא קשה פשיטא קרוב קרוב קודם בכל הצדקות וצ"ל לא צריכה אלא בניך בשכר ובן בניך בחנם אם א' רוצה ללמוד עם בן בנו בחנם אבל עם בנו לא ילמד אלא בשכר דוקא ואז לא ילמד עם בן בנו קדים בנו בשכר עם בן בנו בחנם וא"ש קרא וא"כ ממילא מוכח דמחויב להשכיר מלמד לבנו מן התורה והשתא תו שפיר יליף מהר"מ מפריעת ב"ח דנחתינן לנכסי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:157:5)

**אך**ש"כ בנה"כ ר"סי רמ"ה הקשה הא בצדקה ומזונות בניו ובנותיו פסק הרמב"ם בפניו דוקא כופי' וכן הוא להדי' ש"ס פ' נערה דיצא לדעת למד"ה ב"ד זנין אשתו ולא בניו ובנותיו ולא ד"א מאי ניהו צדקה הרי דבניו ובנותיו וצדקה דהוי נמי מ"ע דאורי' ואין יורדי' לנכסיו שלא בפניו ולא דמי לבע"ח וא"כ ק' למהר"ם דלהשכיר מלמד יורדין שלא בפניו. הנה אי לאו דהוה קשי' ממזונות בניו ובנותיו מצדקה לעניי' אחרי' לא הוה ק' מידי דחיישי' שמא שם במקומו במדינת הים ג"כ נזדמנו לו היום עניים ונתן להם לפי האומד ומשו"ה אינם יכולי' להוציא ממנו שלא בפניו משא"כ להשכיר מלמד לבניו אך ממזונות בניו ובנותיו אע"ג דגם חיובא הא מטעם צדקה מ"מ לו יהי' שנתן היום לעניים אחרים במדינת הים מ"מ אינו דומה לבניו ובנותיו שבכאן ואפ"ה אין זנים שלא בפניו וקשי' לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:157:6)

**ונלע"ד**הא לק"מ דהרי התוס' והר"ן הקשו איך כופי' על הצדקה וה"ה על מזונות בניו הלא הוה מ"ע שמתן שכרה בצידה ותי' הוה כמה לאוין לא תקפוץ ידך ולא ירע לבבך ע"ש וא"כ תינח כשהוא פה והעני בפניו ומרוע לבבו קופץ ידו עובר בלאוין הללו אך אי איננו פה עמנו היום אין נותן לו או אינו זן בניו אינו עובר על שום לאו אך כשנותני' מקיים מ"ע פתוח תפתח את ידך וכל מ"ע שמתן שכרה בצידה אין יורדי' לנכסיו וכל זה במ"ע של צדקה אבל במ"ע של שכירות מלמד שאין מתן שכרו בצדו כופי' וצדקו דברי מהר"מ מר"ב ורמ"א דפסק כוותי' וא"כ יורדין לנכסיו להשכיר מלמד לעתיד אבל לפרוע מה שכבר למד הוא מטעם בע"ח מ"מ בכל אופן בנידון שלפנינו יפה עשו שמכרה מקומו בב"הכ ומכרה קיים כנלע"ד ואחתום בברכה. פ"ב כאור בקר ליום ה' ר"ח כסליו תק"צ לפ"ק


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:157:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:157:7)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:158:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:158:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:158:1)

**שלום**וכ"ט להרב המופלא מו"ה אברהם צבי כ"ץ נ"י אב"ד דק"ק סענטפעטער יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:158:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:158:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:158:2)

**ע"ד**א' שחבל באמו עד שהדם שותת ממנה וממוני הקהל כפו אותו בדרך קנס עד שאמר רוצה אני לסלק עצמו מירושת אמו לכשתמות ונכתב בס' בלשון דייטש וחתם הוא עצמו ועתה מתה היום ונשאר כל חלק ירושתו לאחיו השני ובן זה מערער עתה בטוענו שאין הסילוק מירושת אבותיו מועיל כלום ורוצה לירד לנכסי אמו המגיעי' על חלקו ורצה מעלתו שאודיע דעתי הקלושה בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:158:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:158:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:158:3)

**תשובה**אמת נכון הדבר שאין סילוק ולא שום קנין מועיל לסילוק עצמו מירושת מורישיו כמ"ש הר"ן ר"פ הכותב וכמ"ש ב"ש ס"סי צ"ב וכן הסכים בית מאיר שם לאפוקי ממה דמשמע בתשו' חו"י סי' נ' ודלא כנחלת שבעה שסידר שטר סילוק אחר נישואי' דליתי' ובארתי הכל במקומו בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:158:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:158:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:158:4)

**אמנם**הכא נ"ל הואיל דמטעם קנס אתי' עלה כופין אותו לקיים ומכ"ש שלא לעבור על נדרו שלא לירד לנכסי' ההמה והנה מבואר בתה"ד ופסקו בש"ע א"ע סי' צ"א וב"ש סקנ"ג וכן בש"ך יו"ד סי' רמ"ח סק"י דבעל חייב לשלם קנס עבור אשתו שנתחייבה לקהל משום דה"ל כקרבן שהבעל חייב להביא קרבן עבור אשתו ע"ש וכיון שזכינו לזה הדין אומר אני לא מבעי' לשיטת הרמב"ם שהוא דעת המחבר בש"ע ח"מ סי' רי"ב סעי' ז' דבאומר מה שיוציא אילן זה אתננה לעניים אע"ג דה"ל דבר שלא בא לעולם מ"מ כופין אותו לקיים נדרו וה"נ נדר גדול נדר לאלקי ישראל להביא קרבן אולי יתכפר לו במקצת וכופי' אותו לקיים נדרו אלא אפי' להחולקי' וכן נראה לרמ"א שם עיקור כיון שאמר בלשון אתננו לעניים א"כ נדר אין כאן וחיוב אין כאן מ"מ היינו התם שנדר לתת הדבר לעניים אבל הכא שהנדר והקבלה על עצמו שלא יקבל ממון זה להיות לכפרה על חטאו כמי שנדר שלא יאכל וישתה ביום פלוני או שלא יהנה ממעו' אלו או מדבר זה הכל חל על גופו וה"נ אסור לו לקבל אותן הנכסי' כי כן קבל עליו ועיי' ט"ז ומג"א ס"סי תקס"ב ולא שייך הכא לומר כיון שחבל באמו קים לי' בדרבא מני' ולא מתחייב ממון דז"א דכל דאתי לכפרה לית בי' משום קים לי' בדרבא מיני' כמ"ש תוס' פסחים כ"ט ע"א סוף ד"ה מאן וכו' ובד"ה ר' נחוני' וכו' ויעיי' קצות החשן ר"סי כ"ח ולענין חיוב לקיים נדרו לא שייך לומר נמי חייבי חטאת ואשמות אין ממשכנין וכו' עיי' תוס' ר"ה ו' ע"א ד"ה יקריב היכי דעבר על בל תאחר כופין אפי' חיי' חטאת ואשמו' ומכ"ש הכא דלא בעי לקיים נדרו כלל ועובר לאלתר על לא יחל וכ"כ תוס' יבמות כ"ז ע"ב ד"ה ר"מ מיחייב וכו' ומ"ש תוס' כריתות י"ב ע"א סוף ד"ה או דילמא ע"ש ישבתי במקום אחר מ"מ נ"ל אע"ג דאין להורידו לנכסי אמו כי היכי דתיהוי לי' כפרה אבל אם יש לו בנים יורדי' בניו לנכסי' מכח אמא דאבוה דלא עדיף קנס וכפרה דילן ממה שקצבה תורה בגזל הגר לשיטת תוס' ב"ק ק"ח ע"ב ד"ה לבניו ועיי' סמ"ע סי' שס"ז סקי"ב ואין להאריך יותר הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב יום ה' ט"ו תמוז תקפ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:1)

**שלום**וכ"ט לידידי החרוץ השנון המופלג בנן של קדושים כבוד מהו' אברהם נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:2)

**נועמו**הגיעני על נכון יום ה' שבוע העברה וכבר ביום שלפניו עמד לפני התו' מהו' מרדכי בנו של הראב"ד דשם ושאל כזאת מלפני ולא אביתי להשיב בלי אגרת מיושבי על מדין כי אין נכון להשיב בדיני ממונות ליחיד השואל שלא אהי' כעורכי הדיינין ח"ו והנה הגיעני מכתבו מעולפת ספירים חכו ממתקים וכלו מחמדים ועיקור שאלה במה שהייתם מסופקים במותב תלתא באשה שמתה אחר מיתת בעלה והניחה זרע קיימא ואח"כ מת גם הילד בנה ובא העזבון ליד הרב ונמצא בתוכו שטר חצי זכר הנכתב עפ"י נוסחאתו של בעל נחלת שבעה הנכתב בתורת חוב על אבי האשה אשר עודנו קיים והוא עומד וצווח להחזיר לו השטר כי אומדנא דמוכח שלא נתן כן אלא שתהנה בתו או יוצאי חלצי' אבל לא להוריש ליורשי הזרע קיימא משפחת אביו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:3)

**והנה**מעלתו צלל במים אדירים בחכמתו ורב תבונתו לומר אף על גב דנמצא כתוב בד"מ ופסק כן בהגה' ש"ע א"ע רס"י צ' דהאב יורש הזרע קיימא וצריך הזקן לשלם השטח"ז לחתנו והוציא כן ממ"ש מהרי"ו בפסקיו הקצרים שבסוף ספרו סי' ט"ז מהירושלמי דפ' מי שמת דשכיב מרע שהודה אינו יכול לחזור מהודאתו דאין אומדנא בהודאה מ"מ בא פר"מ לעקור הא דרמ"א מג' טענות חדא מפני קושייתו של הרב בית שמואל שם דהא קמן דפסקינן אומדנא בנדוני' חתני' אפילו זקפן עליו במלוה ותו מדכ' סמ"ע סי' ר"נ סק"ח טעם שלא אמרינן אומדנא בהודאות שכ"מ משום דא"כ ה"ל לומר לשון מתנה דדברי שכ"מ ככתובי' וכמסורי' דמי אע"כ משו"ה אמר בלשון הודא' דלא לימא אומדנא יע"ש וזה לא שייך הכא בשטח"ז שהוכרח לומר בלשון הודאה משום דבר שלא ב"ל כמובן וא"כ אין כאן הכרחו של סמ"ע הנ"ל ועוד בו שלישית עפ"י ב"ש סי' נ"ג ס"ק ט' ליישב דלא אמרי' אומדנא במזונות לבת אשתו ומתה אשתו דאפ"ה ניזונית הבת דהטעם משום דזה שנתחייב לו קיים היינו הבת לא מתה וא"כ הא כל שמת אותו שנתחייב לו אמרי' אומדנא והכא הרי האשה וילדי' שנתחייב להם מתו ונימא אומדן דעת שלא ליתן ליורשי חלצי' אלו דבריו אלא שהמתיק כל פרט ופרט בפלפלת כל שהוא כראוי לו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:4)

**והנה**על המדוכ' הראשונ' והשני' כבר ישבו כסאות למשפט דהגאון מהר"י מעליר רצה לדחות מהרי"ו ורמ"א הנ"ל מפני קו' ב"ש ומפני ק' שני' דהכא הי' הכרח לכתוב לשון הודא' ולא מתנה ונסתייע מתשו' חנוך בי' יהודה סי' קל"ג יע"ש וכבר מחו לי' מאה עוכלי בעוכלא בתשו' שב יעקב סי' כ"ו ג' איתני עולם ה"ה הגאון כנסת יחזקאל והגאון שבות יעקב והגאון שב יעקב והעלו להלכה ולמעשה שאין לזוז מפסק רמ"א אפי' לפי נוסח' בעל נחלת שבעה וכפי הנראה אין ס' זה מצוי בידו ע"כ אזכיר בקיצור סברת הגאונים הללו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:5)

**הגאון**בעל כנסת יחזקאל כ' ביישוב ק' ב"ש דהרי חזינן בנדוני' חתני' דוקא כשמתה הבת אבל כשהמירה לא אמרי' אומדנא והיא מתשו' הרא"ש המובא בסי' קי"ח ובפסקי מהרי"א סי' רט"ז ועוד הרבה באריכות בתה"ד ויעיין שם בהג"ה רמ"א סי' הנ"ל והכל מטעם דלא אמרי' אומדנא אלא במידי דשכיח וסלוק האב אדעתי' הוה כאלו התנה כן אבל דבר שא"א לאסוקי אדעתי' ליכא למימר דהוה כאלו התנה וא"כ ה"נ למיתה דתרי האם ויוצאי חלצי' הוא לא שכיח ולא אמרי' אומדנא והגאון בעל שבות יעקב נדחק לחלק דבנדוני' חתנים שבשעת כתיבת התנאים מתחייב לסלק החתן בשעת חופה לכשיארע אח"כ שבשעת חופה זוקף עליו במלוה ושט"ח מ"מ הכל מרצון החתן שמרוויח לו זמן ע"כ אין ביד האב להתנות בפירוש שום תנאי שאם תמות הבת שלא ישלם החוב ע"כ הוצרך לכתוב השט"ח סתם ולעולם אומדן דעת שלא התחייב אלא שתהנה בתו משא"כ בשטח"ז הרי קמן נוסחא' תיקוני שטרות ישנים שהבי' בנ"ש ובבית שמואל וצמח צדק לכתוב ולהתנות בפירוש שאם בשעת הורדה לנחל' לא תהי' הבת ולא ז"ק שלא ירש החתן זה החוב ומדשינו זאת הנוסחא סברו וקבלו שלא לדין אומדנא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:6)

**והגאון**שב יעקב העלה וז"ל לפענ"ד לא קשה כלל ודאי הא חשבינן לי' לאומדנא שלא כ' אלא ע"מ שתהנה בתו וע"כ צ"ל בתו עצמה אבל אם מתה בתה לא אף שהניחה ז"ק אפ"ה הוה אומדנא שלא הוי נתן לה וכן כ' מהר"י בתשו' סי' שכ"א בשם ר"ת וכן א"כ ראינו דאומדנא דמוכח הוא בדעת ב"א דאינו נותן נדוני' אלא ע"מ שתהנה בתו עצמה דוקא אבל אם מתה אפי' יש לה ז"ק לא מהני לפ"ז בשטח"ז לפי המנהג דכ' לה ולי"ח אף דמתה בתו אפ"ה דעתו ליתן לי"ח אף שלא תהנה בתו א"כ אפשר לומר שלא הקפיד נמי אם יורש אח"כ אביהם זכות זרעו ועכ"פ יצא כבר מכלל אומדנא דמוכח דהוה בנדוני' חתנים ותו כ' שם ומ"ש כת"ר דבשטח"ז הוי נמי אומדנא דמוכח דאלת"ה אי מת נמי הבעל והניח אחריו דודו וכו' אין לנו לבדות אומדנא דמוכח מסברתנו נחזי אנן הלא האי נדון דמהרי"א הנ"ל דסיים בפירוש שתקנה בהם חגורה אעפ"כ כ' מהרי"א דלא הוי אומדנא דמוכח וכו' א"כ בשטח"ז הנהוג בזמנינו עשה נגד האומדנא ליתן להבעל אם יש לו ממנה בנים א"כ אזיל האומדנא מהאי גברא עכ"ל לעניננו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:7)

**והגאון**בית מאיר בתשו' שבסוף הספר סי' ג' כתב ליישב קו' ב"ש על רמ"א הנ"ל וז"ל דהא מהרי"ו יליף דינו מדחזי' בשכ"מ שהאומד אלים טובא שאפילו בנתן כבר ליד המקבל אם עמד מפקי' מיני' ואפ"ה אם נתן בדרך הודאה כאלו אינו נותן לו מתנה מאומד לא אמדינן מכ"ש באומד זה שאנו דנין עלי' דאפי' לר"ת (בנדוני' חתני') אם כבר הוציא הנדוני' מת"י פ"א אמרי' אסוח אסח דעתי' מיני' כמובא בתה"ד סי' שכ"א מכ"ש שנאמר אם כ' בלשון הודאה כנוסח שח"ז דלא אזלינן שוב בתר אומדנא ומה דאזלי' בתר אומדנא בזקפן עליו במלוה מה ענין זה להודאה התם נותן עליו שט"ח על נדוני' שהתחייב ואם אומדינן דנדוני' אין כאן גם שט"ח אין כאן דהתם לא נעשה שום דבר בהודאה אלא אחר שבזמן חתונה לא סילק לו חובו שבתנאים במזומנים נתן לו ח"כ סתם ויש סוברים שבזה ה"ל כשילם לו הנדן ויש סוברים דלא הוה כפרעון אבל הכא שהוא מודה שקיבל מידה לידו סך כך וכך כמו שהודה איסור גיורא ב"ב קמ"ט ע"א שהמעות שהם ביד רבא הם של בנו ואנו מאמינים זה באמת מכח הודאת בע"ד מה אומדנא נימא בזה הלא הוא קבל מידה לידו הסך ומחויב לשלם לה או לכל הבא מכחה וחלוק זה ברור ונכון בלי פקפוק וב"ה שכוונתי בזה מדעתי לדעת הגדול הזה אשר רוב דבריו דברי אלקים חיים המה וכ"כ רומז בב"י סי' נו"ן שכתב על שם רבנו ירוחם וז"ל ונדוני' שנוהגי' לכתוב באלו הארצות שמחייב עצמו החותן כשמשדכים ומודה שקיבל כך וכך ומחייב עצמו חוב גמור נראה שניגבי' בכל ענין אפי' חזרו בהן הוא או היא שכבר הודה וחייב עצמו ושיעבד עכ"ל שוב מצאתי ראיתי שלכך נתכוון גם מ"ו הגאון בקו"א דהפלאה סי' צ' ומינה אין לזוע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:8)

**האמנם**ראיתי בתשו' המיוחסת לרמב"ן סי' ס"ט רוצה להוכיח שגר שמת והניח נכסים ביד אחרים אין בע"ח גובה מהם כמו שאינו גובה ממטלטלי' דיתמי דאל"ה מה הי' לו לאיסור להודות על שקר ה"ל לחייב עצמו בשטר לאיסור נגד נכסיו אע"כ לא הי' גובה מרבא ולהנ"ל קשה מאי ראי' דלמא אי הי' מתחייב אמרי' אומדנא ואם עמד חוזר וכיון שאם עמד חוזר ה"ל כשאר מתנת שכ"מ דליתי' בגר ואפי' אם לא יחזור לא מהני כמבואר סברא זו דתוס' ב"ב קמ"ט שם משו"ה הי' צריך להודות שאלו הנכסים הם ממש של בנו שאז לא אמרי' אומדנא וקנה קנין גמור ולא מטעם שכ"מ וע"כ מוכח מרמב"ן דס"ל אפי' במתחייב סתם ולא שקיבל הסך מידו מ"מ לא אמרי' אומדנא וא"כ קשה מ"ט נימא אומדנא בנידוני' חתנים שזקפן במלוה וי"ל ולחלק עוד כמובן יהי' איך שיהי' אם נדחה חדא מקמי חברת' ע"כפ לא נדחה הא דמהרי"ו שהוא ש"ס ארוך מאיסור גיורא ונדבר עוד מזה לקמן אי"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:9)

**ומה**שרמז מעלתו עוד דמלשון צמח צדק משמע דכפי הנוסח שלנו והזכיר הבת והז"ק משמע בשעה שירדו לנכסים יהי' א' מהם קיימים כבר הרגיש גם בזה הגאון בית מאיר בסי' צ' וכ' וז"ל ואין לומר נמי בהיפוך למאי דכ' הצ"צ וכו' וא"כ לנוסח הנ"ש שלא נזכר תנאי זה כלל י"ל אפי' הניחה ז"ק ומת אחרים לא יירש הבעל דזה ליתא ובמח"כ בזה לא כיון במהרי"ו דא"כ לא הוצרך ללמוד דלא אזלי' בתר אומדנא משכ"מ שהודה דלדברי הצמח צדק מבואר בשטר להיפוך מהאומדנא אע"כ דלית למידק מידי מהשטר כי י"ל דלשון אם תלך בלי ז"ק קאי אעיקור חיילות הפרעון שאם יתגלה אז שהלכה מאז בלי ז"ק יהא החוב בטל לכן עיקור טעמו יליף משכ"מ וכו' לכן אף לנוסח הנ"ש פסק מהרי"ו במקומו עכ"ל לעינינו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:10)

**ומה**שרמז עוד וכן הוא בחינוך ב"י שאין ותם לריק כח יותר מזה ואין זה דרכי נועם שיירש דודו או בן דודו וכבר הזכרתי לעיל שגם מהר"י מעלר כתב זה אהגאון שב יעקב לא קבל ממנו ולע"ד לא נאמר עגמת נפש ותם לריק אלא בחייו שיראה בעיניו יגיע כפו נתנו לעם אחר אבל חוב זה שאינו חל אלא בשעת מותו ומי יודע מה שיהי' אחריו בזה לא שייך כל כך ותם לריק וגם חילוק זה ראוי וכדאי לדחות ק' ב"ש ולא דמי למזונות כלתו שכתב תומים סימן ס' ססק"ט שיש בו משום עגמת נפש דהתם הוא חי וניזונית על שולחנו משא"כ הכא ועוד נ"ל דהכא שמת הבעל בחיי אשתו וז"ק שלו ואח"כ מתו הם מיגרע גרע דהנה בודאי בשעת כתיבת שטח"ז לא עלה על דעתו להתנות שאם ימותו גם שניהם האשה והז"ק מה יהי' כי לא עלה דעתו כך מידי דלא שכיח ואח"כ כשמתה בתו בחיי חתנו והניח ז"ק אע"ג שהי' לו להעלות על הדעת שימותו הז"ק בחיי חתנו ויירשנו ומ"מ מה ה"ל למיעבד כי חתנו לא יתן רשות לז"ק למסור השטר ליד אבי זקנו ולשנותו מאשר כ' בו משא"כ הכא שמת הבעל תחלה הלא בתה ברצונה הטוב היתה נותנת רשות לאבי' לשנות נוסחת השטח"ז ולהתנות שאם ימות הז"ק שלא יוגבה כלום ומ"ט לא עשה ככה אע"כ גמר והקנה שיהי' להז"ק וליורשיו ככל אשר לו ממש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:11)

**ונבוא**אל השני' מ"ש מעלתו ממ"ש סמ"ע סי' ר"ן סק"ח דמשו"ה לא אזלי' בתר אומדנא בהודאות שכ"מ משום דה"ל למימר בלשון מתנה ומדלא אמר הכי שמע מינה שלא רצה לחזור בו כשיעמוד וסברא זו לא שייך הכא בשטח"ז משום שע"כ הי' צריך להודות משום כמה טעמים גם בזה קדמו בחנוך ב"י סי' קל"ג ומהר"י מעלר בשב יעקב הנ"ל והגאון שב יעקב צווח עלי' כי כרוכיא הא בשכ"מ נמי איכא כמה נפקותות בין הודאה למתנה ע"ש ועוד צע"ג הא עיקור הדין נובע מאיסור גיורא והתם ע"כ לא הי' אפשר בענין אחר כ"א בהודאה ואפ"ה לא אמרי' אומדנא וע"פי מ"ש לעיל בשם תשו' רמב"ן י"ל דהומ"ל חייב אני לו א"נ י"ל כמ"ש תוס' שם ד"ה ואי וכו' וכל זה דוחק והנה עיינתי בפרישה ששם ביאר הסמ"ע דברי עצמו ושם נאמר כך אפי' אם נכסים אלו ידועים בברור לכל שהי' שלו מעולם מ"מ הודאת בע"ד כמאה עדים דמי ואמרי' שעתה הוא נותן אותם לו במתנה וכיון להוציא דבריו בלשון הודאה כדי שלא יהי' להם דין נותן מתנה לענין חזרה עכ"ל הנה למדנו מדבריו שאפי' ידענו שלא הי' שלו מעולם מ"מ קונה אותם מעתה ע"י הוראת בע"ד אלא שמשמע שמזו רגע מתחיל הקנין ולא נאמר שהי' של המקלל מעיקרא אלא מהשתא משמע אותם לו וזה א"א כמוכח ממ"ש תוס' וכל הראשונים במעמד שלשתן מה צורך להלכתא בלא טעמא ליתקן שיקנו באודיתא והתם ע"כ שיודה שהמעות הזה שהלוה לו הי' שייך מאז לפלוני דעתה אינו יכול להקנות מה שאינו בעולם וא"כ מוכח שיכול להודות שהי' זה מעולם שלו אפי' אנו יודעים שלא הי' בידו כלום דאל"ה לא הוה מקשו מידי דאכתי אצטריך מעמ"ש למלוה שרוצה לקנות למי שידענו שלא הי' המעות שלו מעולם אע"כ אפ"ה יכול להקנות ע"י הודאה שהי' מעיקרא שלו אפי' כלנו יודעין שזה אינו וא"כ לא הי' צריך הפרישה לדבריו אבל האמת יורה דרכו כי כך כוונתו דשני קנינים איכא באודיתא אחד הודאה דלא הי' אפשר בענין אחר אלא שיודה שהי' מעולם של רב מרי והשנית הוא שיודה שמתחייב לו עתה המטלטלין ההם וקונה מקנין כמו חייב אני לך מנה בשטר והנה בשכ"מ שהודה סתם מטלטלי הם לפלוני וכיון שאנו יודעין שבאמת לא הי' לו מעולם נכסים בידו הלא מאומדנא נימא שכוונתם שמעכשיו יהי' שלו בקנין אודיתא ולא בהודאה של שקר שהי' שלו מעולם וכיון שנאמר כן מאומדנא שעכשיו הקנס לו בשעה שהי' שכ"מ ולא שהודה שהוא נתנם לידו מעיקרא אלא עכשיו בחליו מקנה לו א"כ הדר ה"ל ככל מתנת שכ"מ ואם עמד חוזר ולא דמי לדרב מרי דאיסור ע"כ הודה שרב מרי נתנם לו מעיקרא והרי הם שלו מעולם ובהודאה כזו לא שייך אומדנא וכסברת מהרי"ו הנ"ל אך בשכ"מ בעלמא שהודה סתם נימא שההודאה היא שמקנה לו מעכשיו והדר שייך בי' אומדנא שאם עמד חוזר ועל זה תי' אם הי' כוונתו לחזור בו הי' אומר בלשון מתנה ומדאמר בלשון הודאה ש"מ שכוונתו ליפות כח המקבל בכל לשון של יפוי כח ובכללו שאם עמד לא יחזור ודברי סמ"ע נכונים ודינו של מהרי"ו אמת וצדק וא"כ הא נידן דשטח"ז דנכתב באמת בלשון הודאה שקיבל מידה לידו סך כך הרי לית דין ולית דין דלית בי' אומדנא בלי שום הוכחה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:12)

**ופר"מ**שפיר חזי דברי הגה"ה חכם צבי לט"ז בחשן משפט סי' ס' דהעלה לחלק בין נדוני' חתנים למזון בת אשתו דהתם החיוב לבתו ואין הבעל זוכה עד שיגיע לירש אותה משו"ה אמרי' אומדנא משא"כ בבת אשתו שהחיוב חל מיד לזון הבת לא אמרי' בי' אומדנא ומזה שפט מעלתו דהא שטח"ז נמי החיוב לבתו וז"ק שלה והבעל לא יזכה עד שיירש מאשתו וא"כ נימא בי' אומדנא מטיבותא קאמינא הא נמי סיעתא לדידן דאלת"ה דברי חכם צבי אינם מובנים דהא קמן בשכ"מ דאפי' כבר הגיע המתנה ליד הזוכר ועמד השכ"מ צריך להחזירו מאומדנא בעלמא ואם בא חכם צבי לחלק בסברא קלושה שלו כיון דחל החיוב לזון הבת מיד לא נימא אומדנא וכי עדיף חיילות החיוב ממה שהוא כבר בידו וע"כ לומר שאין לדמות האומדנות אהדדי בשכ"מ האומדנא גדולה דלא שביק אינש נפשי' ערטלאי ויהיב לאחריני ומועיל זה אפי' הגיע לידו משא"כ אומדנא דנדוני' חתני' דע"מ שתהנה בתו או שיהנה הבעל מאשתו הוא אומדנא קלושה וכיון שהתחיל החיוב שוב לא פסק כצ"ל וא"כ הדברים ק"ו התם בשכ"מ דאלימא אומדנא אפ"ה כשהודה שקבל מעות אלו מידו של זה אע"פי שכלנו יודעין דליתי' לא אמרי' אומדנא כדמוכח מאיסור גיורי הכא בשטח"ז שהאומדנא קלוש והודה שקבל המעות מידה לידו לא כ"ש דלא נימא אומדנא וכבר כתבתי מזה לעיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:13)

**ומה**שתי' בית שמואל סי' נ"ג על ק' הנ"ל מ"ש מזונות בת אשתו דלא אמרי' אומדנא ובנדוני' חתנים אמרי' אומדנא נדחק דבת אשתו שהתחייב לה היא חי' ורצה מעלתו לומר הכא אינם חיים אותם שהוא חייב להם דהיינו הבת והז"ק אהובי הכל הולך אל מקום אחד התם המתחייב עצמו מרצונו נימא אם אותו שהתחייב לו מת לא הי' דעתו לתת לאחרים חילו אבל הכא שאמר שקיבל מידם סך כך וכך והדין הוא להאמינו בזה א"כ מה לי ולאומדנא ויעיי' מ"ש מורי בהפלאה סי' צ' סק"ב שמסברתו אפי' באומדנא דיותר מוכח נמי לא נבטל השטח"ז הנכתב ע"ד הודאה כמנהום:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:159:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:159:14)

**והתוס'**כתובות מ"ז ע"ב ד"ה שלא וכו' הקשו א"כ כל לוקח פרה ומתה יאמר ע"מ כן לא לקחה ותי' התם רצה ליכנס בספק משא"כ הכא בנידוני' חתני' ע"ש והיינו בספק שלא יכנס לחופה כלל אבל היכי שכנסה והספק שתמות אח"כ וגם הז"ק דלא שכיח כלל בודאי הי' נכנס לאותו ספק דלא שכיח כלל ובחי' בארתי לחלק דהכל תלוי בהקונה ומקנה ולא בדבר הנקנה ע"ד משל מכר פרתו ולא אצטרך זוזי דאירע המקרה בהמוכר או שיארע בלוקח שיבורר שלא צריך תו לפרה כמו האי גברא דמזבין נכסי' ולא אצטריך זוזי כיון שהמקריים נתחדשו בהמוכר או בהלוקח אזלי' בתר אומדנא אבל אם המוכר והלוקח כאז כן עתה והמקר' נולד בדבר הנקנה דהיינו שמתה הפרה בזה לא אמרי' אומדנ' היות כן בפיסוק שבין האיש והאשה שניהם הקונים והנקנים ובפיסוק שפוסק האב להחתן שישא בתו בבחינה זו הוה אבי האשה הקונה את החתן לבתו במעות שפוסק לו משו"ה אם מתה הבת אירע מקרה בהקונה נתבטל הפיסוק מחמת אומדנא וכשהחתן פוסק לאשה לזון בתה הרי הוא הקונה והאשה ניקנית לו בפיסוק שפסק לה ובתוכו לזוך בתו וכשמתה האשה ה"ל כמתה הפרה שהוא הדבר הנקנה ובזה אין הפסד במקח במיתת דבר הנקנה ולק"מ ק' ב"ש ולחנם נתלבטו בו ז"ל וא"כ אינו ענין לשטח"ז שאין זה לא בקונה ולא במקנה אלא הודאת חוב בעלמא [עיין לעיל סי' קנ"ו] ותבנא לדינו של רמ"א ואין לפקפק כלל שהטח"ז ירשו יורשי הז"ק אך היות כי הרבה יכול הזקן להערים להפקיע השטח"ז בכמה הברחות והערמות ע"כ טוב להיורשים שיבצעו הריב עם הזקן בחייו ועל יושבי מדין לעשות כחכמתם ואחתום בכל חותמי ברכות א"נ דש"ת. פ"ב יום א' ד"י מנחם תקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:160:1)

**החיים**והשלום להרב הותיק המופלא מה' איצק וכו' אב"ד דק"ק ש"ד יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:160:2)

**אשר**אותה נפשו היפה אודות גומר בת דבלים התובעת לא' שנדר לה באתננה שישא אותה וגם תובעת שכר הנקת הולד אשר תוליד והוא כופר הכל הנה מ"ש מעלתך מדברי רמב"ם בטור א"ע סי' קע"ז שאם הבת תובעת אותו אנסתני או פתיתני צריך לישבע היסת התם בקטנה שצריך לשלם לה בושת ופגם אבל גדולה שמחלה על הכל אין עליו שום תביעה מהתביעות האלה ואין זכר למו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:160:3)

**ואודות**שכר הנקה אם הי' ברור גמור שהולד ממנו כופין אותו הב"ד לשלם לה שכר הנקה כי חייב במזונות בניו הקטנים מדין צדקה וכופי' על זה וממילא מוכח שאין האם מחויי' להניק בנה ותוכל להשליכו תחת אחד השיחי' כי החיוב עליו ולא עלי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:160:4)

**ואמנם**אם הוא כופר שאינו בנו מי ישביעו כיון שאינו חיוב ממון אלא צדקה בעלמא ותו שלא תוכל לטעון עלי' בריא אתה ידעת שהוא בנך ודאי כי אפי' בא עלי' אפשר שאינו בנו ועוד מה לה עמו אם לא תרצה להניק תניחנו ותלך לה ואם הב"ד אבוהן דיתמי וישביעו אותו ע"פי ע"א דהיינו טענת חנם אין משביעי' ע"פי עד פסול כזאת האם יעיי' בח"מ ס"סי' ע"ה והב"ש ס"ס ע"ב קיצר בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:160:5)

**אמנם**מה שטוענת שנדר לה באתננה לישא אותה נראה לכאורה שתוכל להשביעו ואם כי שווי' אנפשי' חתיכא דאיסור' במה שאמר אין הולד ממנו ואסור לישא מינקת חברו ז"א ימתין כ"ד חדש וישא אותה כאשר נדר לה באתננה ואו ישבע היסת שלא בא עלי' או שלא נדר לה ונ"ל א"נ נשבע שלא נעברה ממנו נמי סגי דאפי' בא עלי' ונדר לה לישא אותה מ"מ כיון שנתעברה מאחרים א"כ איהי אפסדה נפשה שגרמה שלא יכול לישא אותה מיד וצריך להמתין כ"ד חדש ומצי למימר אדעתא דהכא לא נדרנא אלא שלפ"ז אפשר שצריך לשלם לה בשת ופגם כמו קטנה דאדעתא דהכי לא מחלה אלא ע"מ שישאנה ויש לדחות וק"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:160:6)

**והנה**הב"ח בח"מ סי' פ"ז שדא בי' נרגא בהך שבועה שעל אתנן כי כל נשים שלנו שהם פנויות נדות הן וקים לי' בדרבא מיני' וש"ך שם סקנ"ח תמה עליו דהא לא קיי"ל כר"נ בן הקנה שהי' עושה י"הכ כשבת ולפע"ד טעמי' דהב"ח משום דניתן להצילו בנפשו ובחידושי הארכתי ואין כאן מקום להאריך ואין לנו אלא דברי רמ"א שישבע ואם ע"י איום שבועה חוזר בו ומודה לדברי' כבר הורית מאז שמותרת לו ואין לך אמתלא גדולה מזו שמחמת כיסופא כפר ומאימת שבועת שוא חוזר ומודה ואין זה דומה לתשו' צ"צ סי' ק"ד והדבר מובן כיון שאין כאן אימת יסורים רק אימת שבועת שוא א"כ לא יודה על שקר ומותרת לו ובתשובה אחרת הארכתי בזה ואין כאן מקום לקבל אריך וה' ימיו יאריך הכ"ד החותם באהבה. פ"ב נגהי ליום ב' כ"ה טבת תקצ"ו לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:160:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:160:7)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:1)

**שלום**תיניין בכל מקנה וקנין לידידי הרב המא"הג המופלג החרוץ ושנון בנן של קדושים מופלא באנשים כש"ת מהו' אברהם נ"י אב"ד דק"ק ענטלינגה ואגפי' מדינת שווייטץ יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:2)

**פניתי**אני עם לבי השתא הכא לעיין ע"ד שאלתו השני' ראובן הי' לי שטר חצי זכר מחמיו הנכתב על שם אשתו וזרע קימא שלה והנה מתה האשה בחיי אביה וירש בנה קטן השטר ההוא שוב מת הבן טרם היותו בן שלשים יום וגם לא נבדק אם שעריו וציפרניו נגמרי' או לא ונתעצמו הצדדי' אחר מיתת הזקן כי הבעל חתן הזקן בא לירש השטר מבנו הילד המת להוציא חובו הכתוב בשטר מנכסי הזקן שמת כמבואר דין זה בש"ע א"ע סי' צ' ובב"ש שם סק"ד ויורשי הזקן טוענים כיון דמת הולד בתוך שלשים ללידתו וגם לא נבדק אי נגמרו שערו וציפרניו והוא ככל המון הולדות שהם ספק בן ט' ספק בן ח' אין להוציא ממון מהם דמ"ש בש"ע ח"מ סי' רע"ו סעי' ה' אבל אם מתה האם בחייו ואח"כ מת הוא אפי' הי' קטן בן יומו הואיל וחי אחריה שעה א' יורשה ומנחיל הירושה ליורשיו ממשפחת אביו עכ"ל מ"מ כבר כ' שם באר הגולה שכוונת הרב"י דוקא בשנגמרו שערו וציפרניו כ"כ סמ"ע ססק"ז ושהב"ח העלה דעכ"פ אין להוציא ממון מהמוחזקים בפיהק ומת וחולה הוה כפיהק דוקא אכלו ארי ממעטינן זה הוא כוונתו שם למעיי' וכמ"ש ר"ן בשם רבנו יונה הביאו ב"י בא"ע סי' קנ"ו ודלא כהרז"ה דס"ל הלה הוא כאכלו ארי וא"כ ה"נ אינו נבדק הבן שמת וה"ל ספק נפל ואין להוציא ממון ופר"מ האריך מאוד לקיים דברי ש"ע כפשוטן דכל תינוק בן יום א' נוחל ומנחיל מספק דאזלי' בתר רוב נשים בני קיימא יולדת ומוציאי' ממון ע"י האי רובא דעדיף טפי מכל רובא דעלמא כאשר הוציא מתוס' סנהדרין ג' ע"ב ד"ה דיני ממונות לא כ"ש ובזה האריך מאוד להביא ראי' וקושיות בענין הולכי' בממון אחר הרוב והלך לו בדרך מרחוק להוציא ממון מהיורשי' ושקיל מעלמא תנאי ובכולהי רבותא במקומו בענין ספק נפל וספק אשתהי לא עיין כי אלו הי' מעיי' בזה לא הי' נמצא אפי' דעת א' מכל הפוסקים שיוציא ממון על הרוב הזה כאשר אבאר אי"ה וכי ע"י קושיות ופלפולים נמציא דינים נגד אבותינו ורבותינו הקדושים נוחי נפש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:3)

**ואמרתי**גם כי אין פלפולים אלו מגיעי' לעיקר דין זה כלל מ"מ אקדים קצת להשתעשע בדבריו כדי לעמוד על האמת ותורה היא וללמוד אנו צריכי' ומקבלי' שכר על הדרישה מ"ש מעלתו והוציא מלשון תוס' סנהדרין ג' ע"ב הנ"ל דרובא דבן קיימא יולדת הוא עדיף משארי רובא דעלמא במ"כ שלא בדקדק כ' כן אדרבא גרוע הוא מרובא דעלמא דהכא המיעוט נפלים מצוי' כמ"ש תוס' ביבמות ל"ו ע"ב ד"ה הא ובבכורות כ' ע"ב ד"ה חלב ונדה מ"ד ע"ב וע"ז מ' ע"ב וראש פ"ק דחולין ומה שלכאורה סתרו עצמם בענין מים שאין להם סוף בארתי במקום אחר מ"מ כל אפין שוין דרובא ולד מעליא יולדת רוב גרוע הוא וה"ה ומכ"ש רובא טעו בעיבורא דירחא דהחוש יעיד מיעוט המצוי דלא טעו אך דעת התוס' בסנהדרין דגם בממון הולכין אחר רוב אפי' רוב גרוע כמו רוב נשים ולד מעלי' יולדת ורק רובא דרדי' דהוה גרוע דגרוע טובא בהא הוא דיש חילוק בין אימרא לממון והגריעותא דידי' ביאר הב"ח בח"מ סי' רל"ב משום דא"ג דרוב פשתן נקנה לזריעה דאיכא אחד קונה עשרה מדות לזריעה מ"מ רוב בני אדם קונים לאכילה אלא כל א' קונה מדה אחד נמצא שהוא רוב מצד א' ומיעוט מצד א' וכן רובי שוורים ניקני' לרדי' דאדם א' קונה כמה שוורים למלאכה מ"מ רוב בני אדם קונים כל א' שור א' לאכילה אלו דברי ב"ח ז"ל ועוד כ' מפורשים טעם אחר כי אותן שקונים הרוב לרדי' הלא הם בעצמם קונים מיעוט למאכלם גם כן ומשום גריעותא דהאי רובא לא אזלי' בממון בתרי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:4)

**נמצא**לפ"ז ג' מיני רובא איכא הגרוע שבכולן רובא לרדי' וכיוצא בזה דלא אזלי' בתרי' בממון כלל ב' רוב נשים ולד מעלי' יולדת וכדומה דעדיף מהך ובממון אזלי' בתרי' מק"ו דדיני נפשות ומ"מ מדרבנן חששו למיעוט המצוי אפי' באיסורא מכ"ש נגד חזקת ממון דאלימא חזקתי' ג' רוב אלים כגון מים שאל"ס דליכא מיעוט המצוי ואפי' מדרבנן לא חששו אפי' בחזקת אשת איש שעכ"פ אם נישאי' לא תצא ומ"מ משום חומר חזקת אשת איש לכתחלה לא תינשא וקרוב לומר דגם בממון החמירו מדרבנן ויעויי' בלשון תוס' ספ"ק דב"מ היכי פשיט מר אי' מממונא יע"ש ויעיי' מ"ש ה"ה פ"א מייבום הלכה ה' וז"ל ולא רצו חכמים לשנות דבר בדין הירושה מפני שכל דבר שבממון קולו של זה הוא חומרא של זה עכ"ל מ"מ נ"ל היינו במי שמת והניח נכסיו וממילא היורשי' נקראו מוחזקי' בכל מקום שהם אלא אנחנו דנים מי הם היורשי' המוחזקי' בזה שפיר י"ל קולו של זה חומרו של זה אע"ג דמ"מ שייך קצת חזקת נחלה באותו שבט עיי' ב"ב קנ"ח ע"ב מ"מ לא הוה אלים כמי שמוחזק בממון בידו ממש ואנו באי' להוציא מת"י דבהא עבדינן לעולם קולא לנתבע אפשר בהא עבדי רבנן תקנתא שלא להוציא ממון ולחוש למיעוט המצוי כמו באיסורא וכמו בנידון שלפנינו שאין נכסי האב הזקן חייבי' מטעם ירושה אלא מטעם חוב שחייב לבתו ויוצאי חלציה ותנאי הי' בדבר שאם לא יהי' לה בני קיימא לא יתחייב לשלם זה החוב וזה הוה מוציא ממון ממש נראה דחיישי' למיעוט המצוי בממון ק"ו מאו"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:5)

**וכל**זה לפי תוס' סנהדרין ג' ע"ב הנ"ל אמנם תוס' ב"ק כ"ז ע"ב כתבו תי' אחר לקושייתם דאמאי לא נילף ממון ק"ו מנפשות דאזלי' בתר רובא אפי' ליתא קמן ותי' דנהי דממון קיל מנפשות מ"מ המוחזק בממון אלים חזקתו ואין ללמוד ק"ו מנפשות אלא לענין רובא דבית דין דנגד רוב המחייבי' לא שייך חזקת ממון כי הם מוציאי' אותו מחזקתו וכיון דליכא חזקת ממון לענין חומר הענין בודאי איכא ק"ו ממון נפשות אבל רובא שלא ע"י ב"ד דאיכא חזקת ממון המתנגד לרוב ובהא ליכא ק"ו מנפשות ולא אזלי' בתר רובא ע"ש כי כך כוונת תירוצם למעיי' ועיי' היטב מ"ש תומי' בקת"כ סי' קכ"ג קכ"ד בזה והמעיי' יבחר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:6)

**ויעיי'**פירש"י בחולין י"ב ע"א דפי' ב' לשונות לחד לישנא אתי' רובא מהלכה למשה מסיני ולחד לישנא מסברא מה לי האי רובא או האי רובא ונ"ל דהתוס' דסנהדרין ודב"ק הנ"ל לא נצרכא אלא להך לישנא דרובא מסברא אתי' וא"כ קשי' נילף ממון ק"ו מנפשות אבל לאידך לישנא דמהלכה אתי' לק"מ ק' תוס' דוקא רובא דסנהדרין דכתיב בהדי' בקרא אחרי רבים להטות ילפי' ממונא ק"ו מנפשות אבל שארי רובא דלא כתיבי בהדי' בקרא אלא מהלכה אתי' כנפשות ואיסורא תו לא ילפי' ממון מיניהו דאין דנין ק"ו מהלכה ולפ"ז אפי' בלא סברא דאלים חזקת ממון נמי לא אזלי' בתר רובא בממון וזה נוטה לדברי רש"י דב"מ כ"ג ע"ב שכתבתי כבר למעלתו בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:7)

**ויש**כאן מקום עיון בתשו' רשב"א ח"ג סי' שע"ה והובא בב"י י"ד סי' שע"ד ובלחם חמודות הל' טומאת כהנים שאלה בנמצא מת במקום שרוב ישראל מצוין אי הולכי' אחר הרוב והסנהדרי' שהיו בודקי' העדים מכירי' אתם אי ישראל הרג אם שואלין כן במקום שרוב ישראל דבירושלמי איתא להדי' נהרג בין טברי' לציפורי חזקה ישראל הי' והשיב רשב"א הא מסתפקא לי דאפשר איתא הא דירושלמי דבאיסורי' הולכי' אחר הרוב ושמא אף בדיני' נעשה כן וכו' אלא שאני מסתפק הואיל ולא הוזכר כן בגמר' ועוד בד"נ כתיב והצילו העדה וכו' יע"ש והוא תמוה דהא ר"פ בן סורר ומורה מספקא לי' להש"ס בההיא גופי' אי לא אזלי' בתר רובא בד"נ משום דכתיב והצילו העדה ומסיק דאפי' ברובא דליתי' קמן אזלי' בתרי' וצ"ע ולפי חומר הקו' צריך אני לומר דס"ל לרשב"א ע"כ לא החליט הש"ס דאזלי' בתר רובא בד"נ אלא היכי דלא איקבע מיעוטא בפנינו כגון ברובא דליתי' קמן דגם המיעוט לא איקבע בפנינו דליתי' קמן משא"כ ברובא דאיתי' קמן בין טברי' לציפורי דעכ"פ איקבע פה מיעוט גוים ואפשר שנזדמן להרוצח א' מהמיעוט גוים שפיר אמרי' והצילו העדה ולא דמי לסנהדרי' דאע"ג דאיקבע מיעוט מזכים בפנינו ומ"מ הולכי' אחר הרוב המחייבי' התם אין אנו לוקחי' מהמיעוט אלא מבטלי' דבריהם מאן דליתנהי וסברא זו כ' בס' כריתות אבל היכי דאיכא למיחש שנזדמן לו מן המיעוט דאיקבע לפנינו כגון בין טבריא לציפורי דאפשר דנזדמן להרוצח ממיעוט גוים אפשר דשייך והצילו העדה ומשו"ה נסתפק לרשב"א ופשיט לי' מסוגי' דוארב לו ספ"ק דכתו' משמע דוקא משום דקבוע אבל אי פריש אזלי' גם בזה בתר רובא ע"ש ומה שיש להקשות על ראי' זו ביארתי במקום אחר אין כאן מקומו ולענין ממון ברובא היכי דאיקבע מיעוטא עיי' בח"מ סי' רצ"ב סוף סעי' יו"ד ובש"ך שם סקכ"ז כ"ח כ"ט ועדיין צ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:8)

**ובשערי**המלך בהלכת טומאת מת הקשה איך נותני' ה' סלעי' לכהן ביום שלשים ניחוש דלמא טרפה הוא הבכור ואין הולכי' בממון אחר הרוב וטרפה פטור מפדיון עס"פ הקומץ ותו מקשי' העולם מנ"ל לרשב"ג להוכיח מופדיו מבן חדש תפדה דכל שלא שהה ספיקא הוה דלמא רובא בני קיומא הוו אפי' קודם ששהה רק בבכור אין הולכי' בממון אחר הרוב (ובאמת קו' אלו קשי' נמי לרב דאיהו נמי לא אמר הולכי' בממון אחר הרוב אלא היכי דאיכא תרתי למעליותא א' שהתובע טוען ברי שהוא מהרוב ב' שהנתבע אינו יכול לטעון ברי שהוא מהמיעוט אז מוציאי' ממון על ידי רוב אבל היכי דאין התובע טוען ברי כ' תוס' בבכורות כ' ע"א ד"ה ור' יהושע וכו' דלא אזלי' בתר רובא וכן אם הנתבע טוען ברי אני מהמיעוט כ' תוס' ב"ב צ"ב ע"א סוף ד"ה ולחזי וכו' דלא אזלי' בתר רובא ע"ש וא"כ קו' הללו גם לרב) ולפע"ד דלא אמרי' אין הולכי' בממון אחר הרוב אלא היכי דתחלת דינינו על הממון כגון ספק רדי' וכדא וחביתא וכדומה אבל הכא כללא הוא רוב נשים בני קיומא יולדת ואנן אזלי' בתר האי רובא כבר קודם ששהה שלשים יום ואי הורגו אדם נהרג עלי' וכן לענין חשש טרפה החזקנוהו לאדם שלם שאינו טרפה לענין כל הענינים שוב אח"כ כשבאנו לדין על ממון של כהן לא שייך למימר לא אזלי' בתר רובא בממון וב"ה שזה לי יותר מעשרי' שנה כוונתי זה מסברא דנפשי ואשתכח בסבא כוותי ה"ה גאון מ"ו בספר הפלא"ה ספ"ק דכתובות ובזה מיושב נמי מה שהקשו בשם הגאון מהר"ץ מהאלברשטאט ז"ל איך נוציא בת כהן מחנק לשריפה ניחוש דלמא הכהן לאו אבי' הוא וממיתה למיתה לא אזלי' בתר רובא וגם זה לק"מ דדוקא כשתחלת דינינו למיזל בתר רובא בנסקלין בנשרפי אבל הכא כבר החלטנו זאת שהיא בתו של זה הכהן ואלו היתה מכה או מקללו היינו הורגין אותה שוב עתה אין לזוז מזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:9)

**ולכאורה**הי' מקום ללמוד מתשלומי דמי וולדות ולא נימא דילמא נפלים הי' ש"מ מוציאי' ממון על הרוב נשים בני קימא יולדת וי"ל דהתם אינו משלם אלא לפי ערך מה שהי' שוים הולדות למכור על האי ספק שמא יהי' נפלים או בן קימא ושמין האשה כמה היא שוה לכל מר כדאית לי' בב"ק מ"ט ע"א יע"ש הארכתי קצת בזה ויצאתי חוץ מגדרי קצת משום דפר"מ האריך בדבריו בהאי ענינא אמרתי משום יגדיל תורה ויאדיר אגלה לו עניות דעתי בזה אבל באמת לא שייך הכא כולי האי רובא וכמ"ש הריב"ש בתשובה סי' תמ"ו בשאין לו שערות וציפרנו' תו לא שייך רובא דרוב נשים היולד' בני קימא נגמרו בשערו וציפרני' ע"ש ה"נ נ"ל אם מת בתוך שלשים אזדא לי' רובא ג"כ וכיון שלא נבדקו שעריו אמרי' מסתמא לא נגמרו ולא הי' בן קימא דא' מאלף אשר ימות בנוער נפשו והאי דמת איננו מהרוב ודוקא בתוך שלשים יום מלין אותו בשבת בלא ממ"נ דמחתך בבשר דאזלי' בתר רוב ולדות ומסתמא יחי' שלשים יום ועיי' תשו' פנים מאירות ח"ב סי' ל"א דלא אצטריך ממ"נ אלא ספק בן ז' ספק בן ח' אבל כל סתם ולדות שהם ספק בן ח' ספק בן ט' אזלי' ביום המילה בתר רוב ומסתמא יחי' שלשים יום וכן נפקא מיני' אי אין האב בביתו ביום שלשים ואחד יפדה בנו הבכור במקום שהוא ולא חייש שמא מת תוך שלשים דמסתמא הוא מרוב ולדות ועיי' דגול מרבבה בי"ד סי' ש"ה ומ"ש שם דכל שלשים יום לית לי' חזקת חי עספ"ק דעירוכין מ"מ כשמת באמת בתוך שלשים ובשעריו וציפרניו לא נבדק לא שייך לומר ניזל בתר רובא וכן יש להוכיח ממתני' דנזיר י"ג ע"א ע"ש דבין לרבנן בין לר"ש אפשר שתלד בן קימא ויצא מת מיתה טבעי' אלא רבנן הולכי' בספק נזירות להקל ור"ש אזיל להחמיר אבל בין למר ובין למר ספיקא הוה ומזה דן רבנו פרץ שלא תתיבם עכ"פ וכמ"ש בשמו הטא"ע סי' קנ"ו ורמ"א שם סוף סעי' ד' וקשה ממ"נ א"כ לא הוה ספק כלל דניזל בתר רובא דודאי הי' בן קימא אלא שמת ומאי מספקא להו אע"כ המיתה גופי' מגרע לי' לרובא דרוב נשים היולדו' בן קיימא איננו מת והאי כיון דמת אימר לאו בן קימא הוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:10)

**והנה**ה"ה פ"א מיבום העלה בדעת הרמב"ם דהלכה כרבי וכרשב"ג דיבמו' פ' ע"ב תלתא סי' הוה כלו לו חדשיו כגון שבעל ופירש עד ט' חדשים או אפי' נולד ודאי לשמנה חדשים וחי שלשים יום כרשב"ג דאמרי' אשתהי ובן ז' הוה ושהה עד חדש השמיני או אפי' לא חי שלשים יום רק נגמרו שעריו וציפרני' אמרי' נמי אשתהי וכרבי ופסק הרמב"ם בהלכות נחלות דכיון שחי שעה א' אחרי אמו נוחל ומנחיל ומסתמא מיירי דעכ"פ גמרו שערו וציפרניו דאל"ה מה"ת יהי' נוחל ומנחיל ולענין ירושה אקמוה אדאורייתא דלא החמירו חכמים בדיני ממונות דקולו של זה הוה חומרו של זה ולענין יבום בעי' או ידעי' שכלו לו חדשיו או המתנת שלשים יום אבל אסימני שערו וציפרניו לא רצו חז"ל לסמוך והחמירו דבאשת ישראל תחליץ מחומרא בעלמא וכן לענין רוצח ההורגו אע"ג דמן התורה הי' חייב מיתה דסי' דאורייתא הוא מ"מ כיון דהחמירו רבנן שלא לסמוך על הסי' לענין יבום ועשאוהו כספק לא יתכן להרוג עליו ולענין מילה לא שייך להחמיר דהא אפי' ספק מולין ממ"נ ולענין אבילות תוך שלשים אינו מתאבל אפי' יש לו סי' אא"כ ידעי' בי' שכלו לו חדשיו משום דהלכה כדברי המקיל באבל ולרבנן דרבי לא הוה ולד אלא בידעינן בי' שכלו לו חדשיו אלו דבריו בתוספת ביאור ועיי' בב"ש סי' קנ"ו סק"ג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:11)

**הנה**מ"ש דהחמירו חז"ל בגמרו שערו וציפרניו שלא לסמוך אהאי סימנא ובשהה שלשי' יום לא החמירו נ"ל עפ"י מ"ש רש"י יבמות פ' ע"א ד"ה ובן ח' וכו' אע"פי שגמר שערו וציפרניו כשנולד וכו' עכ"ל משמע מלשון זה דבעי' דוקא שיהי' נגמרי' כבר בשעת לידה אבל אם נולד שערו לקוי אז אפי' יגדלו אח"כ ויוגמרו אינו סי' והה"נ אם נולד לח' ולא בדיקנא לי' בשעת לידה ואח"כ נגמרו אינו מועיל לומר שלמפרע כבר נגמרו זה לא אמרי' והוכרח רש"י לפרש כן לשיטתו דר' אבוה כרבי ס"ל ורבי דאמר סימני' מוכיחי' עליו מיירי בבן עשרי' שנה שערו וציפרניו שלא נגמרו וזה תימה איך אפשר שיהי' בן עשרים ולא נגמרו שערו וציפרניו אע"כ משעת לידה קאמר אבל אי לא נגמרו אז אפי' יחי' אח"כ יותר מעשרי' שנה אינו יוצא מכלל נפל וא"כ מוכח כנ"ל ומשו"ה החמירו בו חכמים כי הוא דבר שאינו נראה לעינים ובשעת לידה לא שכיחי אינשי שישגיחו על זה ועפ"י חיה ויולדת הוא דידעי' ע"כ החמירו בו לענין יבום טפי משהה שלשים יום שהוא דבר הניכר לכל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:12
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:12](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:12)

**ובזה**יש להבין דברי רמב"ם בהלכות מילה בספק בן ז' ס' בן ח' מלין אותו ממ"נ אי בן ז' הוא ושלם בדין הוא שידחה וכו' וטור י"ד סי' רע"ו הבין מזה שבבן ז' ודאי נמי בעי' נגמרו שערו וציפרניו והקשה עליו ע"ש ובב"י וכ"מ ר"ל שלם באיבריו ולא בשערו ויפה השיג עליו הב"ח דמדכ' הרמב"ם לפני זה גמרו שערו וציפרני' משמע סתם שלם אשערו וציפרני' קאי ולפע"ד ליישב בעזה"י דס"ל לרמב"ם דספק בן ז' ספק בן ח' ששערו וציפרני' לקוי בפנינו אין מלין אותו בשבת דודאי בן ח' הוא וכאבן הוא ואסור לטלטלו דהרי בלא"ה בספק בן ז' ס' בן ח' לא שייך כולי האי רוב בני קימא יולדת ונגמרה צורתו לז' אדרבא לעומת זה נימא רוב ולדות נגמרה צורתו לט' והאי אקדים ואתי' בח' ונפל הוא ועיי' יבמות ל"ז ע"א ועיי' מג"א סי' ש"ל סוף ס"ק ט"ו וצ"ע שם סקט"ז ע"ש והואיל ומצורף לזה גם שערו לקוי ונהי אם ידעי' בודאי שהוא בן ז' כגון שבעל ופירש לא משגיחי' בלקוי שערות מ"מ היכי דמספקינן וראינן שערו לקוי כבר כתבתי לעיל בשם הריב"ש דרוב בני קימא אין שערן לקוי וכיון דהוא ס' בן ז' וספק בן ח' וגם שערו לקוי ודאי בן ח' הוא והרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אע"ג דאכתי אפשר לי' שיתברר ע"י שיהוי שלשים יום דעדיף מסימני' מ"מ ביום השמיני אנו תולי' שבודאי לא יחי' שלשי' יום' ואין מטלטלי' אותו בשבת אלא הך ספק בן ז' מיירי שנגמרו שערו וציפרניו לפנינו אך לא ידעי' אם נולד כך או גדלו אח"כ ואנו מסופקי' אי בן ז' הוא מסתמא נולד בשערו וציפרניו דרובא דרובא דבני קימא נולדת כך או אולי בן ח' הוא ונגמרו אח"כ וכ' רמב"ם דמלין אותו ממ"נ אי בן ז' הוא ושלם הי' בשעת לידה שפיר קא מהיל וכו' ואי בן ח' הוא ולא נגמרו בשעת לידה אלא אח"כ מחתך בבשר בעלמא הוא וא"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:13
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:13](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:13)

**ומ"ש**עוד ה"ה דלענין ירושה אקמוהו דדאוריי' מ"מ דבריו דחוקים מאוד בלשון הרמב"ם כי היכא רמיזא גמירת סימנים בלשון רמב"ם ומסתימת לשונו משמע אפי' ודאי בן ח' וחי שעה א' נוחל ומנחיל גם כי ה"ה בהלכו' נחלות כ' שאינו יודע מנ"ל לרמב"ם הא דהרי בש"ס מוקי הך מתני' לענין אבילות בכלו לו חדשיו דוקא א"כ דלמא בבא דנוחל ומנחיל נמי ע"ש ובלח"מ דאע"ג דסברת ה"ה בדעת הרמב"ם נראה נכונה מ"מ מנ"ל לרמב"ם להמציא דין זה ואני לא זכיתי להבין על פי עיקור דינא דאורי' היכא רמיזא דירושה תלי' בבן קימא אדרבא תנן במתני' בכורו' מ"ו ע"א ומייתי לי' ריש בהמה המקשה איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים אעפ"י שיצא ראשו חי ובן ט' שהוציא ראשו מת ע"ש ובתשו' שארית יוסף סי' כ"ה כ' מדיוקא דוקא נפל שהוציא רק ראשו חי ומת אח"כ אבל הוציא כל גופו חי וחי שעה א' הבא אחריו אינו בכור לנחלה והיינו משום דהוא עצמו הי' בכור לנחלה וכ' שם שאם אדיוקא דמתני' יש לפקפק ולומר ה"ה אפי' כלו חי נמי אינו בכור לנחלה ונקיט ראשו לרבותא דבכור לכהונה מ"מ מהרמב"ם עכ"פ מוכח דהאי דיוק אמת הוא דהרמב"ם בהלכו' נחלו' לא מיירי כלל מכהונה רק לענין נחלה ואפ"ה כ' האי לישנא ש"מ אי יצא כלו חי הבא אחריו אינו בכור לנחלה ופסק כן הלכה למעשה ועיי' סמ"ע סי' רע"ז סקי"ג וש"ך שם פליגי עליו ובתשובה אחרת עשיתי לו סמוכי' יפי' וכבר אירע במקומנו כך זה פעמים והשתדלנו עם האבות שהתפשרו בחייהם עם בנם זה הספק בכור ואפשר מדאיצטרך קרא ראשית אונו מי שלבו דוה עליו ש"מ לענין ירושה בעלמא היכי דלא גלי קרא הוה נפל כבן קימא ונ"ל דשפיר רמיזא במתני' דקשי' לי לאוקמתא דרב ששת נוחל בנכסי האם להנחיל לאחים מן האב א"כ נוחל למה לי הא עיקור חדושי' במה דמנחיל נכסי אמו לאחיו מאביו אבל נוחל מאי רבותא הא באותה שעה חי הוא ופשיטא דנוחל אע"כ מתני' בולד שלא כלו לו חדשיו ואין לו סי' נמי ומסתמא לא יחי' כמ"ש לעיל ואין מטלטלי' אותו בשבת וא"כ נחלה זו למה היא לו ואיננו נוחל אלא על מנת להנחיל לאחיו מן האב והיינו דקמ"ל נוחל ומנחיל שכל עצמו אינו נוחל אלא להנחיל ומ"מ נוחל ובזה יתישב נמי דקאמר אבל עובר לא מ"ט איהי מייתי ברישא וכ' תוס' דלאו כללא הוא דביושבת על המשבר והולד כבר נעקר לצאת אז האם מייתי ברישא ואז גם העובר הזה נוחל ומנחיל אלא מילתא דפסיקא נקיט ע"ש בתוס' ומזה מוכח נמי מה שהוכחתי לעיל ממתני' דנזיר דאי הוא בן קימא בודאי ומת בבטן אמו מיתה מקריית הוה שפיר בן קיימא מ"מ קשה איך סתמו חז"ל הדבר הזה הלא רוב נשים המסתכנות למות הוא ע"י סכנת לידה בשעת לידתן וא"כ איך ממעט עובר סתם דמשמע ביושבת על המשבר נמי ולהנ"ל ניחא דמתני' לא מיירי אלא בנפל דנוחל ע"מ להנחיל הא עובר כי האי גוני שלא כלו לו חדשיו עדיין אינו נוחל דאיהו מייתי ברישא ופרכסו אינו אלא כזנב הלטאה אבל יושבת על המשבר והגיע זמנו של ולד לצאת דמסתמא כלו לו חדשיו ואפשר שיחי' שנים הרבה כשקורעי' בטנה כספ"ק דעירוכי' בזה לא שייך נוחל ומנחיל שהרי הוא נוחל לעצמו ומה שע"י מקרה מנחיל לאחיו מן האב זה הוא מילתא אחריתי ומידי דפשיטא ודברי רמב"ם נכונים לכאורה אבל לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה נגד פירושו של ה"ה ז"ל בשגם די"ל דלא נעלם דברינו מה"ה אלא דס"ל דרבא נאיד מאוקימתי' דרב ששת ואמר דלענין ממעט בחלק בכורה מיתני' ולדידי' יל"ד בהיפוך ליתני נוחל למה לי מנחיל אע"כ אה"נ ובהא פליגי דרבא לית לי' הא דשארית יוסף הנ"ל וא"כ בעי' בר קיימא דוקא והוה קשי' לי' אאוקמתא דרב ששת נוחל למה לי ע"כ מוקי לי' בפשיטות הממעט חלק בבכורה ותרוויי' איתי' נוחל קאי אמיעוט חלק בכורה ומנחיל קאי אנכסי אם להנחיל לאחים מן האב ודוקא בן קיימא אבל נפל הנוחל ע"מ להנחיל לא והלכה כרבא ע"כ נדחק ה"ה בהרמב"ם ועוד דקשי' לשיטה זו מש"ס כתוב' ל"ט ע"א ובשיתא ירחא מי קילדה ע"ש אם לא נאמר דהרמב"ם לא אמרה אלא בן ח' ולא בן ששה חדשים וזה דוחק אבל לה"ה דמיירי בגמרו שעריו א"ש דלששה חדשים בודאי לא נגמרו שעריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:14
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:14](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:14)

**והתוס'**בנדה כ"ז ע"א ד"ה אלא למ"ד כ' וי"ל דרוב אמוראי' לית להו דרבה תוספאה (ולפמ"ש שם בחי' רשב"א יש לתרץ קו' תוס' באופן אחר) ולכאורה דבריהם צריכי' ביאור אטו תנאי שקלת מעלמא הא איכא רבי ורשב"ג דיבמות פ' ע"ב דס"ל אשתהי ונוקי ברייתא כהנך תנאי וצ"ל דס"ל להתוס' דלמאן דלית לי' כרבה תוספאה ס"ל דרבי לא סמיך אסימנים אלא בשנעשה בן עשרים שנה כר' אבוה וכפירש"י ביבמו' פ' ע"א שם וא"כ בעי' הוכחה גדולה ולא שכיחי כמ"ש תוס' שם ודרשב"ג ס"ל דלא פליג את"ק אלא בסתם ולדות שבעל ולא פירש והמה ספק בן ח' ספק בן ט' בהא בעי' שיחי' שלשים יום להוציאו מספק נפל והלכתא כוותי' אבל בודאי בן ח' לא אמרי' אשתהי ואין שום סי' מועיל נמצא להתוס' בכל הספיקו' בעי' שלשים יום ולודאו' אין שום סי' מועיל ואע"ג במ"ש דאין הלכה כרבה תוספאה רבו החולקים מ"מ בהא דאין סי' מועיל בלא שלשים עכ"פ איכא רוב הפוסקים דקיימא כוותי' וכבר כ' מהרי"ק שרש ק"ג דאפשר דאיתי' לרבה תוספאה אע"ג דליתי' לדרבי ודרשב"ג דבן ט' עביד דמשתהי עד י"ב חדש אבל היוצא בחדש שמיני דנימא בן ז' הי' ואשתהי זה לא אמרי' דהרי חזינן דהאי ולד לאו בר שיהוי הוא שהרי אפי' עד התשיעי לא המתין כדרבנן של רוב ולדות ואיך נאמר דאשתהי אע"כ בן ט' הי' ומיהר צועה להפתח ע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:15
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:15](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:15)

**וראיתי**במרדכי פראד"מ ומייתי לי' בש"ג שסביב הרי"ף פראד"מ שיטה מחודשת דמפרש איזהו בן ח' כל שלא כלו לא חדשיו רוצה לומר ולד שנולד בן ח' ודאי ממתיני' עד שיכלו לו חדשיו דהיינו שיהי' בן ט' ומן אז יהי' לו חזקת חי ולפ"ז לפעמים הוא יותר ולפעמים פחות משלשים יום וצריכי' לומר לדבריו הא דמשמע ביבמות דלרבנן לא אמרי' אשתהי ולרשב"ג אית לי' היינו משום דרבנן ס"ל ודאי בן ח' הוא ולא אשתהי אלא הטבע כך שאם אנו יכולין לעשות רפואות והכנות שנוכל לקיימו בעולם עד ט' חדשים אז יגמור יצירתו בעה"ז מה שחיסר לו במעי אמו אבל לרשב"ג דתלי' בשלשים יום לאו להשלים חסרונו קאי בעי דהא למ"ד יולדת לט' אינה יולדת למקוטעי' שזה שיטת שמואל כחסידים הראשונים נדה ל"ח ע"א רוב פעמים היולדת לח' חדשי' אם תמתין נמי שלשים יום עדיין לא כלו לו ט' חדשים שלימים ואיך אמר שמואל בשבת קל"ה הלכה כרשב"ג ועוד למ"ד יולדת למקוטעי' נמי למה לי שלשים לפעמים סגי ביום א' אע"כ רשב"ג לסי' נקטי' דאי שהה שלשים סימנא הוא שזה בר ז' ואשתהי כן צ"ל להמרדכי אלא דסוגי' דנדה כ"ז ע"א צלע"ג לשיטת המרדכי הנ"ל דמאי פריך אהאי מעשה דנשתהי ולד אחר חברו ל"ג יום הא משכחת כנ"ל דהי' בן ח' ועבדי לי' חיותא אחר צאתו מרחם וצ"ל מ"מ כשנולד מיהו נפל הוה ולא שייך לקרותו ולד ומה דעבדי לי' חיותא פנים חדשות באו לכאן אבל עכ"פ בשעת יציאתו לעולם לאו ולד הוא ודוחק ולשיטה זו לא א"ש מ"ש לעיל נוחל על מנת להנחיל דבן ח' אינו נוחל לעצמו אלא להנחיל לאחרים ולהמרדכי הנ"ל שפיר יכול לתנחיל לצורך עצמו דהרי אפשר דעבדי לי' חיותא ואם אח"כ אירע שמת אחר שעה שוב ממילא יורשי' אחיו מאביו ממנו ולא הוה תחלת נחלה ע"מ להנחיל ואולי משו"ה נאיד רבא מתירוצו של רב ששת ומוקי לי' לענין מיעוט חלק בכורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:16
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:16](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:16)

**ויש**קצת ראי' לפי' המרדכי ממאי דאמרי' בן ח' הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה ופירש"י ביבמות פ' ע"ב סכנת האם והולד ונראה דהוכרח לכך דאי משום אם ה"ל למימר דהיכי דמשכחת ולד אחר בן קיימא שתניק ממנה לא תניק זה הולד שהוא אסור לטלטלו דהרי קיי"ל מה שאסור לטלטלו בשבת אין נותני' לפניהם מזונות אע"כ חשו נמי לסכנת הולד והשתא אי ס"ד א"א למיעבד לי' חיותא כלל מה לנו ולסכנה שלו אע"כ אפשר להחיותו וכמרדכי הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:17
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:17](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:17)

**והנה**בד"מ י"ד סי' רע"ו כ' דהא דמייתי רי"ף ספק בן ז' ס' בן ח' אין מחללי' לא לענין מילה קאמר דמוהלי' אותו ממ"נ אלא לפקח עליו הגל וכ"כ סמ"ג ע"ש ועי' תשו' פנים מאירות ח"ב סי' ל"א והנה מלבד שדבריו דחוקים לומר שהרי"ף סמוך עצמו שאנחנו נדע ממילא דה"ל מחתך בבשר בעלמא ובאמת צריכא רבא ואנחנו לא נדע והש"ס בעי לאוקמי כתנאי ועי' חי' רשב"א בשבת שם תו צל"ע הא חזינן עכ"פ מלשון רש"י הנ"ל דחשו חז"ל לסכנת בן ח' ומכ"ש לספק בן ז' לס' בן ח' וא"כ אי נניח דאי יסתכן אין מחללי' שבת על פ"נ שלו א"כ פשיטא שאין למולו להביא לסכנה ולא נחלל עליו שבת להחיותו וימות ואין לנו להמיתו בידים שהרי אמו שוחה עליו בבן ח' ודאי מפני סכנת עצמו כנ"ל מכ"ש ס' בן ז' ספק בן ח' ועל הש"ס נמי קשה דאפי' נימא דהואיל וספק הוא מחללי' עליו השבת בפקוח הגל ודלא כסמ"ג אפי' שערו לקוי מ"מ אין הולכי' בפ"נ אחר הרוב ואפי' היכי דלית לי' חזקת חיותא כבסוף פ"ק דעירוכי' א"כ פשיטא קשה אמאי נמהלי' בשבת מטעם ממ"נ דמחתך בשר בעלמא הוא תינח המילה אבל החלול השבת שאחר כך משום ספק פ"נ אין לנו להכניס עצמינו מתחילה לספק פ"נ לדחות שבת מספק ולא גרע מאישתפך חמימות דאין מולין בשבת בעירובין ס"ח ע"א ע"ש וא"כ מאי דוחקי' דש"ס לאוקמי במכשירי מילה אליבא דר"א הא לפי האמור ממ"נ אין מולין את זה הספק בשבת וצ"ע במג"א סי' ש"ל סקט"ו ומ"מ קו' שלי ק' ממ"נ לכאורה מיהו הגוף דינא דרב אדא בר אהבה דמלין הספיקו' ממ"נ לק"מ דאיהו קאי אסתם כל ולדות שבעולם שהם ספק ח' ספק ט' ואין ריעותא בשערו' וציפרני' וע"ד שכתבתי לעיל בשעת לידה לא בדקוה ועכשיו שערותי' וציפרניו יפי' דבכי האי גוני רובא ולד מעליא הוא ומשום מיעוט המצוי חששו רק במילה לא חששו משום ממ"נ ולפקוח נפש לא חיישינן כיון דמן התורה ולד מעליא הוא משא"כ ספיקא דבן ז' וח' ולא גמרו שערו דמיירי בי' סמ"ג וד"מ בודאי קשה כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:18
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:18](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:18)

**ונ"ל**ע"ד שכ' ד"מ דלשון המשנה משמע דמיירי מחילול מילה בעצמה ולא מפ"נ הבא אח"כ ומשכחת לי' כגון שרוצה למוהלו בשבת סמוך מאוד ליציאת הככבים דמוצאי שבת דליכא משום פ"נ שאחר המילה דבין כך יהי' לילה ומ"מ אין מולין ביום השמיני שחל בשבת מטעם ממ"נ ושפיר פריך והוצרך לאוקמי במכשירי מילה ואליבא דר"א ולפ"ז אתי הך מתני' כר' יוסי דס"ל בין השמשות כהרף עין א"כ שפיר משכחת לי למול סמוך לחשיכה ממש באופן דליכא משו' פ"נ ורק משום מילה וה"א דמולין ממ"נ קמ"ל דאין מולין משום מכשירי' וכר"א ולפ"ז למאי דקיי"ל כר' יהודה סוף פ' במה מדליקין דמשך זמן בין השמשות הוא תרי תילתא או תלתא רבעי מיל וא"כ ע"כ ימול קודם בין השמשות ועדיין איכא למיחש לחילול שבת בין השמשות בפ"נ א"כ פשיטא שאין מולין ספק בן ז' בשום אופן ונהי דמתני' לא הוה בעי לאוקמי בהא משום דלשון וסדר המשנה משמע דאיירי מחלול המילה ולא מחלול פ"נ כמ"ש ד"מ מ"מ הדין דין אמת דספק בן ז' ספק בן ח' שלא גמרו שערו בודאי אין מולין בשבת ושארי סתם בנים כנ"ל נכון בעז"ה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:19
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:19](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:19)

**נחזור**להא דנידון שלפנינו דעכ"פ אין להוציא ממון בשום אופן על זה הרוב וכמ"ש הב"ח ולכל הפחות המוחזק מצי למימר קים לי' כהני הרבה פוסקים ומכ"ש בנידון שלפנינו דבלא"ה הקשה ב"ש רס"י צ' דנימא אומדנא אדעתא דהכי לא שיעבד נפשי' שיתום לריק כחו ונהי דיש ליישב קושייתו כיון דבדרך הודאה קיהיב שחייב לבתו שהיא הלותו לו אין אחר הודאה כלום כמ"ש ח"מ שם ואפי' ידעי' דהודאה היא בשקר מ"מ הודאה היא כמ"ש תוס' ר"פ אעפ"י מ"מ הבו דלא לוסיף עלי' היכי דמת בתוך שלשים וכבר כתבתי דהיא גופי' ריעותא היא מה שמת תוך שלשים עי' חולין דהוה כפיהק ולא דמי למילה דעודנו חי ואמרינן מסתמא יחי' כמו רוב ולדות אבל היכי דמת לפנינו לא ועוד מאן לימא לן דלא עבדי רבנן תקנתא למיחוש למיעוט המצוי שלא להוציא ממון מהמוחזק כמ"ש לעיל לפי דעת תוס' סנהדרין הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:20
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:161:20](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:161:20)

**ועיי'**פירש"י בשבת אתמר מת בתוך שלשי' פירש"י בן נולד אחר מיתת אביו שנראה כוונתו אלו הי' נולד בחיי אביו נמצא כשמת האב הי' חי והיינו מוחזקי' שודאי יחי' שלשים יום והי' האם בחזקת היתר לשוק ואע"ג דאח"כ מת הבן בתוך שלשי' בהא לא הוה ס"ד דצריכי חליצה אפי' אשת כהן דמדינא אוקמוה אחזקת היתר אך כשמת האב הניחה מעוברת והיא בחזקת איסור לשוק ונולד אחר מיתת האב אז אינה יוצאת מחזקתה עד שיתברר שהי' בן קימא כן נ"ל בדעת רש"י וא"כ ה"כ אפשר כשמת הזקן ועדיין הילד קיים כבר הוחזקה נחלה באותו השבט ועיי' מג"א סי' ש"ל סוף סק"י וכולי האי ואולי הי' אפשר לזכות קצת את יורשי הבן אך יען כי מת הבן תחלה כבר בחיי הזקן החזיק במעותיו חזקה מעליותא פשיטא שאין להוציא מיורשיו בשום אופן וה' יורני נפלאו' מתורתו הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב כאור בקר ליום ה' ח' שבט תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:162:1)

**שלום**וכ"ט לתלמידי הותיק הרב המופלא מה' דוד נ"י אב"ד דק"ק ק"ד יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:162:2)

**מכתבו**הנעים הגיעני עש"ק סמוך ממש להכנסת כלה והיות הדבר מאוד נחוץ לפי דבריו אשיב היום מיד ונקטה נפשי בקצרה על שאלותיו ואעבור עליהם א' לאחת:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:162:3)

**א'**אשה שהכניסה קרקע לבעלה ומת והוקרה הקרקע גם השביחה הבעל אם הפריזה לנדון סך כך וכך ואח"כ ניתנה לו הבית בשומא כך וכך אזי אם הוקר הוקר לו והיא נוטלת הבית בעין משום שבח בית אביה ותשלם המותר מכיסה ליורשי' או לבעלי חובות של הבעל אך אם הכניסה לו סתם בית כמו שהוא בלי שומא אזי חוזר לה בעינא כמות שהוא ולא מיבעי' שאם נתיקר נתיקר לה אלא אפי' אם השביח הבעל מכיסו וכספו ה"ל כמוציא הוצאות על נכסי אשתו ואכל פירות דרך כבוד מה שאכל אכל ומה שהוציא הוציא עיי' בש"ע א"ע סי' פ"ה סעי' ג' דיעה ראשונה שהיא עיקור ובסי' פ"ח בריש סי' ובסעי' ז':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:162:4)

**ב'**בעלי חובות מסלקי' את האלמנה ממזונותי' כמבואר בהג"ה רמ"א א"ע ר"סי ק"ב ובח"מ סמ"ע סי' צ"ז סקנ"ז ויעיי' ר"ן ר"פ מי שיהי' נשוי ובאמת במלוה ע"פ ובמטלטלי' הי' קצת נראה דאין דין קדימה לבעלי חובות אלא מ"מ נ"ל דתיקון הגאונים במטלטלי כמו קרקע לדינא דש"ס ועתה מצאתי אריכות נפלא בזה להגאון בית מאיר סי' ק"ב והעלה נמי דבע"ח קדמי והכי נהוג:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:162:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:162:5)

**ג'**חובות הקהל אין להם שום קדימה מדינא לשארי חובות אלא מצד המנהג והיכי דנהיג נהיג ואריך מ"מ היינו מה ששייך לציבור אבל קהל שיתנו זוזי דיתמי ליד א' אין לו דין קדימה אם לא היכי דנהיג בהדי' מיהו אם הבעלי חובות כולם בעל פה ופנקס הקהל הוא כשטר אזי דינם נמ"ש ש"כ ח"מ סי' ק"ד סק"כ יע"ש יותר אין להאריך בזה וה' שנותיו יאריך. פ"ב מש"ק כ"ו אדר שני תקע"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:1)

**שפעת**גמלים ישאו שלום ורב ברכות לי"נ הרב הגאון המופלא נ"י ע"ה פ"ה כקשת מהו' סענדר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק רעכניץ יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:2)

**הגיעני**נועם מכתבו ובעי מיני מילתא דבעי טעמא בדברי הב"ש כי מעלתו ירד להציל את החלקת מחוקק מהשגתו ולפע"ד דברי החלקת מחוקק תמוהים מאוד ולהיות בלא"ה כי הסוגי' צריכה קצת לפנים באיזה דברים הראוים לתת לב עליהן ע"כ אציע הסוגי' ואפרשה בקיצור כיד ה' הטובה וממילא יבוררו הדברים כשמלה בעזה"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:3)

**בס"פ**יש נוחלי' בעי' הש"ס אשה שלותה ואכלה ואח"כ נישאת והכניסה לבעלה אשר לה אי בעל לוקח הוה ולא אתי מלוה ע"פ וגובה מיני' או יורש הוה וגובה מני' וטרח הש"ס טובא למפשט ומסיק עבדוהו רבנן פעם כיורש ופעם כלוקח ולעולם דטבא לי' עבדי' לי' לבר היכי דאיכא פסידי לאחריני חוץ מאשה שמכרה מנכסי מלוג בחיי בעלה דהבעל מוציא מיד הלקוחות כמו לוקח ראשון שמוציא מלוקח שני משום דאפסדי נפשי' ליקח מאשה דיתבי תחת בעלה כך היא הוצעת הש"ס:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:4)

**ומ"מ**עיקורא בעיי' בלותה ואכלה קודם שנישא' לא איפשטא בהדי' בש"ס וס"ל לר"ח הביאו רשב"ם דהמלוה מוציא מיד הבעל דהא איהו לא אפסיד נפשי' מידי דבשעת הלואה לא יתבא תחת בעל והרי"ף וסיעתו חולקי' וס"ל דמקרי נמי מפסיד נפשי' דאשה עשוי' להנשא ויראה לי דאזיל בזה לשיטתו כמה שחידש בתשובה שהבי' הנימוקי יוסף דבשעת נישואי' יכולי' המלוי' לעכב ולעקל מעותי' אע"פי שלא הגיע זמן פרעון כמו המבזבז נכסיו וא"כ י"ל גם הרי"ף מודה דמשום גוף ההלואה לא מקרי אינהי אפסדי' נפשי' דא"כ לא שבקת חי לשום אשה שלא יהא אדם נושא ונותן עמה אלא כיון דסתם אשה לאינסובי עומד ה"ל להמלוים לעמוד על המשמר בהגיע תור נישואי' לעקל המעות שלה כן נ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:5)

**ואליבא**דהרי"ף וסיעתו פליגי הרמב"ם ס"ל דמ"מ אם המעות בעין יחזירם להמלוה ולא זכה בהן הבעל וכ' ה"ה ס"פ כ"ו ממלוה ולוה שדייק כן מדאמרי' לותה ואכלה הא לא אכלה אלא שהם בעין לא ושכן דעת רב שרירא גאון ור' האי ז"ל אבל הוא ה"ה בעצמו חלק עליהם לעיל מזה בהלכה ט' וכ' וז"ל ודבריהם צ"לע בלותה לפי שי"ל שכיון שמלוה להוצאה ניתנה תיכף שלותה זכה בהם הבעל לאכילת פירות אבל בפקדון וגזל וגנבה פשיט הוא דכל היכי דאיתנהי ברשותא דמריי' איתנהי עכ"ל וזה הוא דעת הריטב"א שהביא נימוקי יוסף ס"פ י"נ ע"ש ופלוגתא זו היא כעין פלוגתת רש"י והפוסקי' גבי הילך דרש"י ס"ל גבי מלוה אם אותם המעות הם בעין ולא הוציאם בהוצאה עדיין ה"ל הילך כמו פקדון וז"ל בב"מ ד' ע"א והילך לא הוצאתים והן שלך בכל מקום שהן עכ"ל ויע"ש בהגה' אשרי המתחלת ולא הוה הילך וכו' אמנם הר"ן פליג פ' שבועת הדייני' וס"ל דמלוה להוצאה ניתנה מיד ואפי' היא בעין ה"ל כמו מעות אחרת אלא שהשיא רש"י לדעת אחרת וע"ש ומביאו הרב"י בח"מ סי' פ"ז מחסי"ד יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:6)

**ופשוט**מאוד דע"כ לא פליגי אלא בהמעות בעצמם בעין ולא הוציאם עדיין דהא בעלמא נמי איכא למ"ד בקידושין מ"ז ע"ב דמלוה ברשות בעלי' לחזרה אבל כשהוציאם כבר לית דין ולית דיינא אפי' אם בעין הוא מה דאתי מחמתה דכיון דהוציאה קנאה לכ"ע ואע"ג דבעלמא אמרי' מה לי הן מה לי דמיהן בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ג ע"א) וגבי איצטלא גטין ע"ד ומתנה ע"מ להחזיר כמ"ש הרא"ש פ' לולב הגזול סי' ל' ע"ש ומ"מ הכא לענין קניית המלו' שאני ולא עוד אלא אפי' בהוציאה רק קצת מהמעות יש לעיין דאפשר שניקני' גם השאר לכ"ע כמ"ש תוס' בקידושין מ"ז ע"ב ד"ה אלא מלוה וכו' וע"ש מכל הלין נראה פשוט דלית דין ולית דיינא דבאתי מחמתי' דהמלוה לא יגבו מהבעל לכ"ע ועיי' בלשון ש"ע סי' ק"ח סעי' ד' שכ' מאותו עסק או חליפיו וכ"כ ב"ח סי' צ"ו סכ"ג וסי' ק"ח סעי' י"ב וסי' ר"פ סעי' א' בראיות וכן כתב טי"ד סי' קע"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:7)

**אמנם**באשה שמכרת בנכסי מלוג שהבעל מוציא ולא יהיב דמי ללקוחות בהא כ' נימוקי יוסף ספי"נ דאם יש לדבר שבא מחמת אותן המעות בעין ומכ"ש המעות עצמן שהם חוזרי' ללקוחות והכא מלתא אחריתי דה"ל כאשה שגנבה או גזלה שמכרה מה שאינו שלה ומ"ו בהפלאה כ' דה"ל כהכיר בה שאינו שלו ולקחה דה"ל מעות פקדון וע"ש שהאריך א"כ בהא אפי' מה דאתי מחמת מחמתן אפי' עד אלף פעמים הכל יחזור לבעלים הראשונים ומעולם לא קנה יתהון בעל דהרי בפקדון כ"ע מודי' והשתא יבחן נא בעין שכלו הזך אם לא יפה השיג הרב"ש בסי' צ"א סק"י על החלקת מחוקק שם דמה ענין זה למלוה שניתנה להוצאה וכבר הוציאה אותן המעות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:8)

**והנה**יש לדקדק קצת בהסוגי' דמשמע דהיכא דאפסדא אנפשי' עבדי' דטבא לי' ולא חיישי' לפסיד' דדהו יש להקשות ממ"ש תוס' כתובת פ"א ע"ב ד"ה ודלמא דטבא לי' שכ' וא"ת ונימא נמי שלא יהא מכר מה"ט דטבא לי' עבדי' לי' וי"ל דמשום טובתו לא נפסיד ללקוחות עכ"ל והא התם אפסדא אנפשייהו ליקח ממנו נכסי אחיו וי"ל אינו בדין שירוויח הוא במה שהטעום אבל בספי"נ היא הטעתה ללקוחות לא יפסיד הבעל מה דטבא לי' משום לקוחות דאפסדא אנפשי' והוא פשוט:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:9)

**והנה**בב"מ צ"ו ע"ב בעי רמי בר חמא בעל בנכסי אשתו שואל הוה או שוכר הוה ואמר רבא מאי נפקא לי' מיני' שאילה בבעלים ושכירות בבעלים הוא ופטור ובעי לאוקמא דאגר מינה פרה והדר נסבה ושוב דחי לי' ומוקי לי' דאגר איהי פרה מעלמא ונסבה וכו' שוב מסיק לא שואל ולא שוכר אלא לוקח בכאן מקשים העולם ק' עצומה לפי פסק הש"ע בח"מ סי' רצ"א סעי' כ"ו דשואל בבעלים שמסר לשוכר חייב על רשות השני ויעיי' שם בסמ"ע ס"ק מ"ח והוא מדברי הרמב"ם א"כ מאי פריך רבא ארמי בר חמא הא נפקא מיני' טובא דאי בעל שואל בבעלי' הוא נהי דפטור ארשותא דידי' מ"מ אי מסרה לשוכר מחייב ארשות השני משום דגרעי' לשמירתו משא"כ אי בעל שוכר הוא והשכירה לאחר לא גרעי' לשמירתו ופטור גם ארשות השני ולדידי הי' נ"ל דאע"פי דלפי הס"ד לא הוה ידעי' דבעל לוקח ויורש הוא אלא נפקד בעלמא מ"מ הא ידעי' דעבדי' לי' דטבא לי' חוץ היכי דאיכא פסידא דאחריני והא"ש כל הסוגי' כהוגן דרבא אמר מה נפקא לי' מיני' הא גם שכירה בבעלי' פטור נמצא דלגבי דידי' לעולם פטור ולגבי אחריני' טבא לי' להיות כשוכר כדי שאם ישכירנה לאחרים לא יהי' גרעון א"כ פשיטא שעשאוהו כשוכר דטבא לי' בשלמא אי נימא דוקא שואל בבעלי' פטור אבל שוכר בבעלי' חייב א"כ איכא למיבעי' אי טבא לי' להיות כשואל שיפטור על ההיזקות שיארעו אצלו או טבא לי' להיות כשוכר שלא ידון כתחלתו בפשיעה אם ישכירנה לאחרים אבל השתא דבתרווי' פטור בבעלים א"כ שוכר טבא לי' ופשיטא דהוא כשוכר ועל זה מסיק הש"ס דאגר מינה פרה והדר נסבה דבכ"הג אפשר דשואל טבא לי' דאם יארע היזק אצלו יהי' פטור מטעם שאילה בבעלים משא"כ כשהוא שוכר דלא אתא שכירו' ומפקיע מידי שכירות תו מסיק דהכי קמיבעי' באגר' איהי פרה מעלמא והדר נסבה דהשתא אי שוכר הוה ה"ל פסידא דאחריני ולא עבדי' לי' דטבא לי' ויהי' דינו כשואל או דילמא דאינהי אפסדי' אנפשי' דלא ה"ל להשכיר פרה לאשה דעומדת לאינסובי וכשטת הרי"ף ורמב"ם וסיעתו כנ"ל ובפלפול הארכתי ומה שנראה קרוב לפשוט כתבתי וה' יורני ויניחני במעגלי צדק ואמת הכ"ד א"נ דש"ת. מ"ד יום ג' כ"ב שבט תקס"ה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:163:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:163:10)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:1)

**שלום**רבים כטל ורביבים לירא ד' מרבים בוער בלבו כאש להבים דבריו ערבים וחביבים ה"ה הרבני המופלא והמופלג בתורה וחכמה ידיו רב לו למשקל ולמטרי כש"ת מהו' חיים נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:2)

**נתכבדתי**במכתבו הרמה ובמאי דבדק לן מעלתו ותהה על קנקן ריקן לא חוורינא ולא צהירנאי ולא צלילא דעתאי כעת מרוב טרדות כידוע ומפורסם מ"מ נפשי שמתני לעבד נרצה ברצון ירא ה' וחושבי שמו לצאת הלבלר בקולמסו האמנם הזהרנו קדמונינו ז"ל מבלי להשיב בדיני ממונות לשום צד כ"א להדיין בעצמו ומכ"ש שכפי הנראה כבר נפסק הדין בהא מילתא ובכה"ג אפי' באיסור והיתר חכם שאסר אין וכו' מ"מ לא מנעתי עצמי מלהשיב מפני הכבוד כי חזיתי' ידיו רב לו לחפש בספרים ולידע בעצמו היכן הדין נוטה ולא לדידי צריך ובשגם כי לא ימצא לו זכותו בתשובתי זאת וכה"ג מותר לכ"ע כאשר השיב מהרש"ל להרמ"א ז"ל בתשו' סי' ט"ז שהשיב לו אף על פי שהי' נוגע לו משום שהיתה לחובתו וע"ז סמכתו ואבאר שאלתו בקיצור ואח"כ התשו' כאשר יורני משמים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:3)

**שאלה.**ע"ד אשה שנתארמלה ולא הניח לה בעלה שום דבר כ"א ג' מקומות בבהכ"נ והיתה האשה שולטת ובהם כל ימי מיגר אלמנותה משכירות לאחרים ונוטלת השכירות לעצמה ויורש בעלה הוא אחריו לא כיהה בה מעולם ויהי כעשר שנים אחר מות בעלה מתה היא וחיי' לכ"י שבקה וציותה בעת מותה שהמקומו' הללו שהם שלה בכתובתה יומכר א' להעמיד מצבת אבן על קברה ולהדליק נר עבורה כנהוג ושני המקומות הנותרים יהי' לא' מאחי' המופלג בתורה ילמוד עבורה לזכות נשמתה וכן עשה האח והחזיק במקומות הנזכרי' ואין מכלים דבר ועתה בכמו חצי שנה אחרי זאת עברו אנשים מדנים והסיתו אחי בעלה הנ"ל לתבוע לדין את אחי אלמנה הנ"ל בהיות כי מתה בלא השבעת כתובה אין לו שום זכיי' להוריש או ליתן במתנת שכ"מ והוא יורש את אחיו בעלה של האשה הנ"ל והלה טוען הלא מבואר בכל הפוסקים דהיכי דיורשים מוחזקים אדם מוריש שבועה לבניו וה"נ היתה האלמנה מוחזקת במקומות הללו אע"ג שאין לאשה חזקה בנכסי בעלה היינו במתזנה מני' אבל היא לא היתה תזנית מני' אדרבא היתה מתפרנסת משלה מרוב עניי' ודוחקה וכמ"ש הגה' רמ"א בח"מ סי' קמ"ט סעי' יו"ד וגם הביא ראיי' מתשו' רשב"א סי' תתקל"ט אותה ראיי' לא הבנתי לענינו והובאת בב"י ח"מ סי' ק"ח סק"ב יע"ש ואינו ענין לכאן כאשר יתבאר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:4)

**גרסי'**ס"פ כל הנשבעין והיתומים לא יפרעו אלא בשבועה ומסקי' היתומי' מן היתומי' לא יפרעו אלא בשבועה רב ושמואל אמרי תרווי' לא שנו אלא שמת מלוה ואח"כ לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה שבועה ליורשי לוה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ור"א פליג ואמר שבועה זו מה טיבה ומסקי' האי דיינא דעביד כר"א עבד וכ' הר"ן דאי תפסו יורשי מלוה בלא שבועה לא מפקי' מנייהו וכתבו הטעם משום דקיי"ל עביד אינש דינא לנפשי' וא"כ אי תפס ה"ל דיינא דעבד כר"א ומאי דעבד עבד ובתה"ד בסס"י ש"ל הקשה א"כ מאי מקשה הש"ס ממתני' פ' הכותב אבל יורשי' משביעי' אותה ואתי' יורשי' מקמי' דתפס ע"ש שהמתיק ק' זו וצ"ל דעיקור קושייתו אהרא"ש דמייתי שם בתה"ד שכ' בפ' הכותב עלה דההיא מתני' דיורשים משביעי' אותה ואת יורשי' דמיירי לצדדי' כשנוי' דהש"ס ועל זה הקשה דאלו אקו' הש"ס לק"מ דרו"ש בוודאי כללו כיילי ואנן הא דמחלקי' בין תפסו היורשים או האלמנה כמו דאיירי בתה"ד לכן נלפע"ד דעיקור קו' אהרא"ש שהבי' כן בכתובות אע"ג דלא קיי"ל בהא כרב ושמואל משו"ה הקשה האמנם חפשתי בהרא"ש שם ולא מצאתי ואולי נתכוון להרמב"ם שכ"כ ע"ש ותי' תה"ד שם דבימי חכמי הש"ס לא הוה שייך תפיסה דכתובה לא נגבה ממטלטלי' וקרקע לא שייך בהו תפיסה אם לא שמכרה האלמנה לאחר והחזיק בה ג' שנים וא"כ לא הי' צריכא שום שבועה לפע"ד משום הא לא אתי' דמשכחת שפיר תפיסה בימי חכמי הש"ס בשהקנה לה מטלטלי' אגב קרקע וגם האיכא דוכתי דהיתה כתובה נגבי' מטלטלי' בימי הש"ס כמבואר פ' מציאת האשה (כתובות ס"ז ע"א) דגובי' פורני מגמלי' דערבי יע"ש וגם כבר כתבתי שעיקור הקו' אהרא"ש ואיהו הוה בתר דתיקון רבנן לגבות ממטלטלי' והדר' ק' לדוכתי מ"ט לא מוקי לה בתפס מ"מ יהי' איך שיהי' אין זה ענין שלנו שם איירי בתפסה האלמנה ולא היורשים וזכותה משום דאמש"ל להחזיק מה שבידו ואנן אתאינו מטעם אחר בתפסו היורשים שהטעם דדיינא דעבד כר"א עביד וע"ז לק"מ ק' הנ"ל דמתני' לא מתוקמא בהכי דא"כ למי ישבע היורשים אמנם ברא"ש משמע קצת דפליג על זה מדדקדק וכ' ס"פ כל הנשבעי' ב"ד או אפטרופס מניחי' השטר ביד היתומים וכשיגדילו היתומים ויכולים לשבע שמא יזדמן להם דיין שישבעם ויגבה להם חובו עכ"ל ולמה לו למכתב דיין שישביעם הי' לו לכתוב סתם יזדמן דיין דעבד כר"א אע"כ דוקא דיין ממש שישביעם ולא שיתפסו ויהי' בעצמם הדיינים וא"ל משום דקאי אהש"ס דלא הוה שייך תפיסה כמ"ש תה"ד הנ"ל ז"א דהא כבר בררנו דגם בימי הש"ס הוה שייך תפיסה וא"כ אדרבא ה"ל להניח הדבר בסתם שיהי' המובן ממנו גם כשיעבוד דינא לנפשי' אע"כ דלית לי' סברת הר"ן הנ"ל ויש לדחות וצ"ע קצת עוד כ' הר"ן דאיכא מהראשונים פליגי כלל וס"ל דלית לדר"א וא"כ דיינא דעבד אפי' דעבד כר"א לא עבד מידי וק' עליהם מהש"ס דמסיק להדי' האי דיינא דעבד כר"א עביד ולפע"ד דגם לדדהו מהני תפיסה להיורשין ולא מטעמו של הר"ן דעביד אינש דינא לנפשי' דהא לית להו דר"א אלא מטעם אחר שכ' בטח"מ סי' ק"ח ס"ד מייתי פלוגת' דיעה קמייתא והיא דעת העיטור שהבי' ש"כ שם ס"ק י"ד ס"ל דיורשין מן היורשין אין צריכי' שבועה כ"א בטועני' פרע לך אבינו אבל אנן לא טענינן ליורש זה חובתו של זה והרמ"ה פליג וכ' הרב"י הטעם בשם מהרש"י משום דאחזוקי ממונא היכי דקאי עדיף ומוכח כן מהש"ס והש"ך לא הביא דעת הרמ"ה רק דעת העיטור ואני תמה מזה ולפע"ד יתיישב בזה היטב סתירת תשו' הרא"ש ופסק המחבר בש"ע סס"י פ"ד עם מ"ש בסי' ק"ח ס' י"ד שהאריך בע"ש וסמ"ע ועמ"ש בתשו' בית יעקב סי' נ"ב ועמ"ש הש"ך כי דברי כולם דחוקים ויותר נכון לחלק דס"ל להרא"ש דהש"ס מיירי בלא טעין ואנן טעינן לכן בפוגם שטרו לא טעינן בחובתו של זה והבו דלא לוסיף ובסס"י פ"ז מיירי בטען פרעתיך אמרינן אפילו בכה"ג אין אדם מוריש שבועה לבניו ואין להאריך בזה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:5)

**מ"מ**נראה פשוט דאי תפסו היורשי' של המלוה בלא שבועה לא מפקינן לכ"ע גם להחולקי' ולית להו כר"א דהא כ' הרא"ש הטעם דפסקי' הכא כרב ושמואל משום טובת היתומים לכן כ' שם ואע"ג דלא מוספין ארב ושמואל כל שבא לגבות מיתומים היא גופא דרב ושמואל הוא עכ"ל ולדבריו צריכי' להביא גם כן כנ"ל מה לנו להקל על יתמי לוה ולהחמיר על יתמי מלוה וצ"ל גם כן כנ"ל דחזוקי ממון היכא דקאי עדיף א"כ אי תפסו יורשי מלוה אדרבא אחזוקי ממון בידייהו לכ"ע עדיף ומ"מ נפקא מיני' טובא בין טעמו של הר"ן דמהני תפיסה משום דעבד כר"א עבד ובין הך טעמא דלהר"ן מהני תפיסה אפילו בעדים נראה כמ"ש ב"ש בש"ע א"ע סימן צ"ו ולהחולקים דלא מהני תפיסה משום דעבד דינא לנפשי' אלא משום שהממון מוחזק בידו וידוע דתפיסה בעדים לא הוה תפיסה ולא מהני אלא בליכא עדים וראה מ"מ זכינו לדין דתפיסה מעליותא מהני לכ"ע ותו לק"מ ק' הר"ן מש"ס דקאמ' דיינא דעבד כר"א עביד דיש לפרש דלאו משום דהלכתא כר"א אלא משום דלא פסקינן כרב ושמואל רק גבי יתמי ומשום דהנהו יתמי מוחזקי' כנ"ל וא"כ אי עבד הדיין והתפיס לאלו לא מפקינן מנייהו ומיירי שהתפיס בלא עדים וראה ומוכח קצת כן מדאמר האי צורבא מרבנן מייתי איגרתו ממערבא דלית הלכתא כר"א משמע דהאמת כן דהש"ס לא יקבע דבר שקר אע"כ כנ"ל רק שהדיין התפיסם ולא הוה מצי מפיק מני' ומיירי במטלטלי' אגב קרקע או בהנהי אתרי דנגבי' ממטלטלי' כמש"ל דאל"ה לא הוה שייך תפיסה בימי חכמי הש"ס כמ"ש לעיל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:6)

**אמנם**בלוקח ומקבל מתנה אפי' תפיסה לא מהני באיכא עדים וראה כן החליט בתשו' חות יאיר סי' קי"ט ק"ך קכ"א קכ"ה ע"ש היטב ודלא כב"ש בש"ע סי' צ"ו ס"ה ופשוט דאפי' מתנת שכ"מ אע"ג דכירושה שווי' רבנן מ"מ לענין זה דינו כלוקח ומקבל מתנה דעלמא דזיל בתר טעמא טעמא מאי הורע כחו דמקבל מתנה בנדון זה משום שבא מכח האשה בחיי' ואז לא הי' לה שום זכיי' לתת ולמכור כיון שלא נשבעת כמ"ש טעם זה בתה"ד הנ"ל א"כ גם מקבל מתנת שכ"מ שבא מכח דברי שכ"מ שלא הי' לה מה ליתן לו זה ברור


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:7)

**אך**אפי' להב"ש דמקבל מתנה עדיף מיורש ואפי' לא נשבע מתנתה מתנה אפי' איכא עדים וראה מטעם אחזקת אבל בקרקע דלא שייך אחזקת לית דין ולית דיין וכמ"ש מהר"מ שבמרדכי פ' חזקת הבתים בתשו' המתחלת סרח בת אשר דמה שהיתה האלמנה מוחזקת בחיי' לאו כלום הוא אע"ג דלא מתזני מהיתומים דמ"ש רמ"א בהגה' ש"ע בח"מ סי' קמ"ט ס"י היינו בשאין לה דין מזונות על היתומים כגון תבעה כתובתה בב"ד א"נ גרושה ובש"ס פ' חזקת מבואר זה וכן מגורשת ואינה מגורשת אעפ"י שיש לה מזונות מ"מ אינה רוצה לפרנסה בשופי יע"ש אבל כשיש לה עליהם דין מזונות אלא שלא הניח הבעל כדי לזונה פשיטא שאין לה חזקה במעט מה שהניח כי מדוע ימחו בה מלהתפיס אותה קרקע כדי חיותה בשגם שאינו מספיק לה וכ"ש הוא השתא כשנזונות מ"מ אין לה חזקה כי רוצי' בהרווחה דידה ושלא תתבזה כ"ש היכי שאפי' בדוחק אין לה שא"א להם למחות וכיון שא"א למחות אין לה חזקה ולא ליורשי' או מקבל מתנתה אם לא החזיקו ג' שנים אחרי המתנה והא פשיטא דלא מצי יורשי' למימר נתפיס הקרקע בלא שבועה עבור מה שהיתה נזונית משלנו וקיי"ל למזונות לא בעי' שבועה כהראב"ד פי"ח מה' אישות ה' י"ט וכן פסק בש"ע א"ע סי' צ"ג ס' י"ט גם ז"א מכמה טעמים א' דוקא כשנשבעת לבסוף בשעת גיבוי כתובתה אז אינה נשבעת תחילה אך כשלא תשבע על כתובתה לעולם כגון היא שמתה לא תגבה מזונות בלא שבועה ואין אמש"ל וגם זה מבוא' בתשו' חות יאיר הנ"ל עוד הא הניח מעותי' על קרן הצבי כמבואר בב"י ח"מ סי' קכ"ח מחו' ב' ג' ויעיי' בהגה' רמ"א סס"י רמ"ו בשגם אומדנא דמוכח הוא שנתן לצדקה תחשוב לו שלא ע"מ לקבל פרעון יען שכל זה פשוט ומבואר נצא לידון בדבר חדש והוא לפמ"ש הר"ן בסוגי' דנסכא דר' אבא בשבועו' דלרב ושמואל נמי אי הי באפשרו' שיגבה הלוה ובחיי' בלא שבועה בשום פנים בעולם אזי גם עתה נוטלי' היורשי' בלא שבועה ועפ"י סברא זו כ' בס"פ כל הנשבעי' בסוגי' דיתומים מן היתומים בשם הרמב"ן דיורשי המלוה טורפי' מלקוחות בלא שבועה דהמלוה הי' אפשר שיגבה חובו זה מהלוה עצמו פי' כשהי' ממתין עד שיקנה נכסים אחרים (וע"ש בש"ג בשם מהר"ם שדבריו צ"ע וק"ל) אז הי' גובה מני' בלא שבועה ה"ה היורשים טורפי' עתה מהלקוחות כן וכ"כ ב"י בח"מ סי' ק"ח מחו' ז' בשם תשו' הרא"ש ע"ש היטב הא חזינן אפי' כשהי' אפשרות רחוק לגבות בלא שבועה שהרי הך שמא יתעשר ויקנה נכסים אפשרות רחוק הוא כמ"ש תוס' בבא בתרא מ"ה ע"א ד"ה מאי וכו' ופסקי' הכי בטוש"ע ח"מ סי' ל"ז ועמ"ש ט"ז ח"מ סי' קס"ג ס"ג ד"ה והתיאשו מן החוב וכו' ע"ש אפ"ה כ' הר"ן ותשובות הרא"ש הנ"ל דכיון שהי' שום מציאות בעולם גובי' היורשי' בלא שבועה א"כ נחזי אנן אשה כי האי אי היתה רוצה קודם מותה למכור למזונותי' משני' שעברה היתה גובה מב' ושלש שנים שעבר כמבואר ר"פ אלמנה ניזונית ויעי' היטב פלוגת' הרא"ש והרמב"ם ופסקה בש"ע א"ע סי' צ"ג סי"ד וע"ש בב"ש וזה היתה גובה בלא שבועה כנ"ל וא"כ השתא נמי יגבו היורשי' כתובתה בלא שבועה עד כדי שווי' מזונו' של ב' וג' שנים והיינו דווקא כשיש נכסים מרובן כ"כ שהיתה יכולה לגבות מזונות ב' וג' שנים וישאר עוד לכתובתה אז היתה גובה מזונותי' בלא שתשבע בתחלה א"כ גם עתה יגבו היורשי' לבסוף בלא שבועה שיעור שווי' מזונותי' ב' וג' שנים בעבור כתובתה אך אי לא הי' נשאר אחר גביי' מזונות מידי אזי גם בחיי' לא היתה גובה בלא שבועה כיון שזהו סוף גבייתה ע"כ תשבע כמש"ל ובזה הי' נ"ל ליישב פסק הרמב"ם הנ"ל פי"ח מה' אישות שפסק דאלמנה נשבעת למזונות והקשה הראב"ד ממאי דאמרי' בכתובו' ק"ו הא דתשבע בסוף ולא בתחילה מוקי שמואל בששמעה בו שמת א"כ הרי קמן דגם באלמנה דלא תשבע בתחלה וה"ה כ' שהרמב"ם ס"ל דרב דמוקי התם באוקמתא אחריתי פליג אהך דינא ע"ש וקשה מנ"ל דפליג רב ושמואל אהך דינא ולפי הנ"ל א"ש דס"ל לרמב"ם כהר"ן והרא"ש והרמב"ן הנ"ל דגם לרב ושמואל אי הי' שום אופן שיטול המלוה בלא שבועה אזי גם היורשי' גובי' בלא שבועה והי' קשה לו מה מקשה הש"ס ממתני' דיורשי' משביעי' אותה ואת יורשי' ודחוק לצדדים קתני ולא משני דמיירי בשלא גבתה למזונותי' עדיין וגובי' היורשי' כפי מזונות ב' שנים הנ"ל אע"כ דס"ל לרב דאלמנה נשבעת בתחילה דלא כשמואל והכא קיימי לרב ושמואל אמנם הראב"ד אפשר דפליג בהא דכ' הרמב"ן דגם רב ושמואל יודו בזה אלא ס"ל הם כיילי לעולם אין אמש"ל ולא הו"מ הש"ס לשנויי' הכי אמנם נ"ל דמ"מ לדינא מודה הראב"ד דבכה"ג נוטלי' היורשי' בלא שבועה דנהי דאינהי כללא כיילי מ"מ לדידן הבו דלא לוסיף עלה הוא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:8)

**ואין**להתעקש ולומר ולחלק בין ההיא דהר"ן והרא"ש הנ"ל לנדון דידן דהתם הו"מ למפטר נפשי' משבועה באותו חוב עצמו כשיגבה מן הלוה משא"כ הכא היתה גובה חוב אחר היינו מזונות בלא שבועה אבל הכתובה לא תגבה לעולם בלא שבועה אף אתה אמור לו דז"א דמזונו' נמי כתובה ומתנאי' היא והרי היא נשבעת בסוף שבועה א' על שתיהן וק"ו איכא השתא התם בגובה מלוקח דלא הו"מ לגבות אותן נכסי' בעצמם בלא שבועה כלל כ"א נכסי' אחרי' שעתיד הלוה לקחם וגם אז אי הוה טעין השבע לי הי' צריך לשבע מ"מ גובה בלא שבועה וזה כ' הר"ן והרמב"ן לרב ושמואל דמחמרי בשבועות היורשים כ"ש ובן בנו של ק"ו באלמנה למזונות שכתבנו דהו"מ למזכי בהנהו נכסי' בעצמן בלא שבועה אפי' אי יטעון השבע לי אין שומעי' ליורשי' דקיי"ל תשבע בסוף וגם אנן קיי"ל הבו דלא לוסיף ובקל דחינן לרב ושמואל כמ"ש בתה"ד סס"י ש"ל לכ"ש דיגבו היורשי' בלא שבועה בשגם יצורף האומדנא דלא תפשו צררי שהי' עני ולא אמיד כאשר צירף בתה"ד שם ומזה הטעם נמי נ"ל דיכלו היורשי' לזכות בלא שבועה משום שהי' לה מסתמא נכסי צ"ב אעפ"י שנאבדו ואינם בעין הלא לרש"י ר"פ אעפ"י מבואר דאפילו נאבדו לא חיישינן לצררי יע"ש ד"ה ליתנהי בעינייהו ומשו' שכן הסכמת הרא"ש והרמב"ם שם דלא כהרי"ף ובהרמב"ם אין הכרע וכבר הזכיר בזה ב"ש רס"י צ"ו והבו דעות גדולי' דגם בזה"ז שכוללם הכל בסכום מעות מ"מ תגבה בלא שבועה והשתא נהי דבחיי' לא מגבי' לה בלא שבועה נגד דעת הרי"ף וגם הב"ש סובר דהשתא דכוללי' הכל בסכום מעות לא מגבי' בלא שבועה מ"מ השתא שמתה סמכי' אאידך פוסקי' ודחינן לרב ושמואל דבקל דחי' להו בצירף דלא הוה אמרו כנ"ל אמנם כל זה אי מיד אחר מיתת בעלה מתה היא או שלא באתה כלל אל בית היורשים עוד באופן שאין להם עליה שבועה אלא שלא התפיסה בעלה צררי א"כ אמרי' שפיר דלנכסי צ"ב לא מתפיס צררי אפי' כשאינם בעין שנאבדו אבל אם שלטה אחר מיתתו בכל מה שהניח הרי אפילו עני שבישראל ע"כ לא הי' גברא ערטלאי והניח קצת מטלטלי' בלויי הם חובת וכלי גולה וא"כ תשבע ע"כ גם על נכסי צ"ב שנאבדו לכ"ע בלי ספק ולא שייך הא ועיי' בתשו' שארית יוסף סי' ל"ד דהוה עובדא כנ"ל שהיתה חולה בשעת מיתת בעלה ומתה ג' ימים אחרי' ע"ש שלא עמד במ"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:164:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:164:9)

**היוצא**מדברינו אלו לדינא אשה שמתה בלי השבעת כתובתה ותפסו היורשים בלי עדים וראה מה שתפסו תפסו לכ"ע אפי' מאן דלית לי' כר"א ואי איכא עדים וראה תליי' אי הלכה כר"א בדיעבד או לא אמנם אנן קיי"ל כר"א בדיעבד ומה שתפסו תפסו וכל זה ביורשי' אבל לוקחי' ומקבלי מתנות צ"ע לדינא כי לע"ד הדין עם החו"י דלא כב"ש דלא מהני תפיסת הלקוחות בעדים וראה ופשיט לי' דמתנת שכ"מ כמקבלי מתנה דעלמא לא כיורש וכל זה במטלטלי' אבל בקרקע לא יצוייר שום תפיסה אלא בשהחזיקו היורשי' או הלוקח ג' שנים אחרי האלמנה אבל חזקת האלמנה שיש לה עלי' דין מזונות על היורשי בעל לא מהני אפי' אינה ניזונית משלהם מפני שלא הניח הבעל כדי לזונה אפ"ה אין לה חזקה דהיא הנותנת שלא מיחו בה שלא הי' להם לתת מזונות כ"א זאת ואם יש בקרקעות יותר ממזונות ב' וג' שנים יגבו היורשי' בלא שבועה שגם היא היתה גובה קודם מותה למזונות בלא שבועה ואולי יגבו היורשי' כדי מזונות ג' שנים דיש לסמוך בזה אהרא"ש ריש פ' אעפ"י דעניי' שאינה פרוצה לא אבדה עד ג' שנים וא"כ יגבו כדי ג' שנים פחות יום דבקל דחינן דרב ושמואל והבו דלא לוסיף עלה וגם נ"ל אפי' אי ליכא בנכסי' כ"א מעט קרקע יותר על מזונות ג' שני' פחות יום נמי סגי דבזה היתה גובה מזונותי' של ג' שנים בלא שבועה בתחלה שהרי תשבע בסוף כשתגבה מעט קרקע זו למזונותי' עוד או לכתובתה כקטנה דאביי ואלמנה שלא היתה בתוך הבית אחר מיתת בעלה כלל באופן שאין עלי' שום שבועה כ"א שלא התפיסה בעלה צררי בחיי ואח"כ מתה היא יש להקל על היורשי' להגבות להם בלא שבועה כדי נכסי צ"ב אפי' כשאינם בעין אפי' בזה"ז שכוללים הכל בסכום מעו' כי על יורשי' מקלינן טפי אבל אי נכנסה לבית בעלה באופן שצריכה לשבע ליורשי בעלה שלא תפסה לעצמה כלום א"כ לא מהני טענה זו כלל הנלע"ד כתבתי ומתוך הדברים הללו יברור מכ"ת דרך לעצמו והי' זה שלום וחיים לו ולכל הנלוים הכ"ד הכותב בחפזון רב. דרעזניץ יום ג' כ"ב לירחי תליתאי תקנ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:165:1)

**שלום**לדייני ישראל הראש והראשון י"נ הרב המופלג המא"הג המפורסים כערוגת הבושם כבוד מהו' יעקב נ"י אב"ד דק"ק סעמניץ יע"א ולדסמכי' עלוהי ה"ה הרב המא"הג מהו' נטע נ"י אב"ד דק"ק סאבאטיש יע"א וב"ד הצדק ה' עליהם יחי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:165:2)

**יקרת**מכתבם מיום כ"ג למב"י הגיעני תמול ולולי שנתאחר כ"כ וגם בעל הדרך ירט מאוד לנגדי לולי כן הייתי מניח מלהשיב כעת מפני טרדות הלכה ותוס' וגם כי שערי טרדות מבית ומבחוץ כאשר יעיד מוכ"ד ולהשיב ריקם א"א ע"כ צויתי להעתיק מה שכתוב אצלי להלכה משנים קדמונים בענין נשתטית עם כל המסתעף כאשר עיניהם לנוכח יביטו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:165:3)

**ואמנם**אודות פרעון הכתובה הנה מדינא דמלכות' מבואר בפאטענט שאפי' אם נשא אשה בימי באנקא הישני' צריך לשלם במיטבא ווינער וועהרונג והיינו כשהיו טובים ועתה שירדו לשערים עכ"פ לא יפחות מסך כתובה דאורייתא במעות כסף ממש דהיינו ב' מאות צוואנציגר של כסף דשקל הוא ד' דינרים ודינר הוא צוואנציגר כידוע ע"פי חשבון של מטבעות הנקרא צוואנציג גולדן פוס דהיינו עשרים זהו' יש בהם מאר"ק פיין שהוא ט"ז לויט כסף מזוקק ולפ"ז הי' די לפדיון בכור בעשרים צוואנציגר וכן הנהגתי כמה שנים עד שנתברר לי יפה איזה שנים שהמלכיות הוסיפו קצת נחושת בהמטבע עד שיהי' קרוב לחשבון פיר אונד צוואנציג גולדן פוס ע"כ לענין פדיון בכור אני מחמיר ליתן כ"ד צוואנציגר אבל בפרעון כתובה מקולי כתובה שנו כאן דסגי במטבע היוצאת עתה כנ"ל מאתים צוואנציגר אלא שנוהגים שמוסיף מן דילי' עוד כנ"ל וגם נדוניא דהנעלת לי' שמין בשומא כנ"ל ועולה כסך שש מאות צוואנציגר שהוא ב' מאות זהו' ועוד נוהגי' בגלילות אלו לגבות כב"ד של כהנים וכמשפחה מיוחסת שכופלין סך כתובה ע"כ גובין ד' מאות זהו' ואמנם עיקור כתובה דאוריי' אינו אלא ב' מאות צוואנציגר כסף ע"כ גביות כתובה הוא ד' מאות זהו' שיין ובירידתם יחזו שעכ"פ יהי' כלול בתוכם סך שיווי מאתים צוואנציגר ואם לאו צריך להוסיף עליהם כסך הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:165:4)

**כל**זה להתלמד במקום אחר אבל בנידון שלפנינו דלאו בת קבולי גיטא היא ואינה מתגרשת עתה רק להשליש לה סך כתובתה להתפרנס מפירותי' מ"מ לא כל כמיני' לסלקה במעות הללו העשוים להתחסר ומי יודע לעת שתשתפה מגיע לחצי שווי' או לרבעתי' וכי נוקמי' אפטרופס לחוב שלא ע"מ לזכית כי אולי לא יהי' שווי' אז כמו כתובה דאורייתא או אפשר שיתקן המלכות פרעון באופן אחר כי דברי' אלו עשוים להשתנות כל שעה בזמנים הללו כידוע ואלו הי' עתה זמן פרעון לא הי' לנו אלא מקומו ושעתו אבל כיון שאינו זמן פרעון וגיבוי כתובתה א"כ נ"ל שעכ"פ אחר שכבר ניתן לנו בטחון מוספק על מזונותי' ושמירתה כל ימי שטיותה עוד יעמוד בטחון מוספק על סך ד' מאות זהו' מעות היוצאים אז בשעת קבלת הגט ושלא יופחת לכל הפחות מסך כתובה דאורייתא הנ"ל וגם יכלול כן בשבועותיו שישבע על נתינת הגט יכלול שישתדל לפרוע אז כנ"ל זה הנלע"ד ובעה"ח. פ"ב עש"ק ל"ח למב"י תקע"ה לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:165:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:165:5)

משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:166:1)

**שלום**שלום למרנא נר ישראל עמוד הגולה גולת הכותרת עטרת תפארת גאון עולם נופך ספיר ויהלום נ"י עה"ח פה כקש"ת מו"ה מרדכי בנעט נ"י אב"ד ור"מ דק"ק נ"ש והמדינה יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:166:2)

**יקרת**קדשו הגיעני וגם כי אין מדרכי להפוך במילי בשקלא וטריא אך הפעם לא ירדתי לעומק דעת קדושי' והדבר נוגע לדינא אמרתי אשנה פרק זה הנה ראשית דברי הי' כי תמהתי תמיהה קיימת על הגאונים שבתשו' חו"י סי' נ' ונ"א שהם הגאון עה"ג והגאון מו"ה זיסקינד שהי' אב"ד בק"ק ה"ב שנראה מלשונותם בכתבם שנעלמה מהם דברי תוס' במקומם ב"ב ובכתובות ר"פ הכותב וז"ל ר"פ הכותב ואע"ג דר' ינאי דמוקי לה בכו' ועודה ארוסה ס"ל אדם מקנה מ"מ מייתי ראי' לדידן וכו' וכן ב"ב מ"ט ע"א כ' הא דאיצטריך לדר' כהנא לאו משום דר' ינאי אצטריך דאיהו ס"ל אדם מקנה וכו' והשתא אי ס"ד דהדיוק מדבי ר' ינאי דוקא ארוסה אבל לא קודם משום דבר שלב"ל וקאמר כמו שאמר הדרת גאונו ר' ינאי לחוד ודבי ר' יוחנן לחוד א"כ עכ"פ מוכח דבי ר' ינאי ס"ל אין אדם מקנה דבר שלא ב"ל ואצטריך שפיר דר' כהנא לדבי ר' כהנא ולמה נדחקו תוס' ולומר דהתוס' פליגי אהרשב"א והר"ן וס"ל דאין חילוק בין קודם אירוסין לאח"כ ולא דייקא הך דיוקא א"כ פשיטא דנעלמה מהגאוני' הך תוס' ולא הרגישו בו כלל אך האמת כמ"ש דהתוס' והרשב"א בתשו' והר"ן ברי"ף ובתשו' כולם ס"ל דקודם אירוסין הוי כמו לא עבידי דאתו ואפי' למ"ד אדם מקנה לא מהני לא קנין ולא סלוק וכמ"ש תוס' בכתו' נ"ח ע"ב ד"ה לאחר וכו' ועוד מתרץ דכל הני דהכא איכא לאוקמי בעבידי דאתו כגון ששמע מרבו שישחררנו וכו' יע"ש וה"נ דכוותי' לא מהני אלא או אחר אירוסין לדדהו או לכה"פ אחר שכבר נתקשרו בשידוכין בחרם וקנס ואם לזו נתכווין והחו"י שם שאינו מחוור לחלק בין זמניהם לזמנינו יודיעני מה טעם אינו מחוור ואולי מה שהעיד הדרת מרנא הגאון נ"י דמדינתו נוהגין לקבל קניני הסלוק בכניסתם לתחת החופה הוא נמי מטעם זה שאז הוא יותר קרוב ועביד דאתי כמו שמע מרבו שישחררנו ושמע שחפצו להתגייר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:166:3)

**אבל**מ"ש מרנא הגאון נ"י הטעם משום דילמא חופה קונה ונמצא לכשתמות האשה ותפול הירושה יהי' יורשי' מוחזקי' נגד הבעל וטוענים להם שמא חופה קונה ונמצא סילק עצמו בהיותה ארוסה אלו דברי קדשו והמה נגד לשון התוס' ב"ב מ"ט ע"ב וז"ל דשאני ירושה דנפלה קמי בעל דיורשי האשה כנכרים הם לגבי בעל באותה ירושה עכ"ל והוא דלא כדעתו הקדושה וא"כ לו יהיבנא לי' כרצונו מ"מ לא זכיתי להבין ענין חופה קונה שייך אי מקדשה ואומר הרי את מקודשת לי בחופה זו או אפי' בעסוקי' באותו ענין ונכנס לחופה בשתיקה ועכ"פ דעת שניהם לקנות בחופה זו אבל האומר את מקודשת לי בטבעת איך יעלה דעת אדם דאותה חופה קנתה לו אשתו ונפקיענו מירושתו ואי נאמר ע"כ קונה לו חופה א"כ הי' לנו לברך ברכת אירוסין קודם כניסה לחופה עובר לעשייתן דדלמא חופה קונה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:166:4)

**ואמנם**מנהג ק"ק פפד"מ דהסכים עמהם חו"י סי' נ"ג נכון מאוד דמסלק עצמו בין ברכת אירוסין לברכת נשואי' דאפי' למ"ד תחלת חופה גומרת הנשואי' מ"מ בעי' שהי' דעתו שתגמור לו החופה אבל אם אינו רוצה שתגמור לו לא עדיפה חופה מביאה אחר כסף ובא עלי' בבית חמי' שלא לשם נשואין לא גמרה ביאה ליורשה ולטמא לה וכדומה וה"נ חופה והשתא אע"ג שכבר קדשה בטבעת ואלו הי' רוצה שתגמור לו חופה זו היתה תחלת חופה גומר להרא"ש ואפי' בלא ברכה כי ברכות אינם מעכבות מ"מ השתא דמברכי' ורוצה שהי' עובר לעשייתן ומכ"ש זה שרוצה לסלק עצמו ואין הסלוק מועיל בין אירוסין לנשואי' אין דעתו שיגמור עד אחר הברכות ויפה הנהיגו חכמי פפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:166:5)

**ויש**עיון קצת בלשון נימ"י פ"ק דב"מ במתני' דראה את המציאה ונפל וכו' וז"ל מדנפל גלי דעתי' וכו' בד"א לא ניחא לי' וזו כאן דתקנת חכמי' הוא וכו' יע"ש משמע בדאורי' כיוצא בו קונה ע"כ בלי רצונו י"ל היינו כיון שרוצה לקנות עתה כגון שנפל על המציאה והגביהה בפ"א לא אמרי' בנפילה ניחא לי' ולא בהגבהה כיון דרוצה לקנות עתה לאו כל כמיני' למידחי' קנין דאוריית' ולברור לו דרך לעצמו וזה נ"ל טעמא דשמואל דנכסי מצריים הרי הם כמדבר בב"ב קנ"ד ע"ב דצ"ע א"כ במקום שכותבי' את השטר נימא ג"כ בישראל חבירו כן ע"י כספא אסתלק דכסף קונה ולא קני אידך עד דמטי שטרא לידי' וליהוי הפקר ביני וביני והנלע"ד דבישראל שני הקנינים דאורייתא בין כסף בין שטר והרשות לברר לו איזה קנין שירצו כיון דבהאי אתרא כותבי' גם הישראלים ובחרו להם שטר ולא כסף ולא יסתלקו ע"י זוזי בע"כ כיון דלא בעי למיקני בכספא אלא בשטרא משא"כ מצרי שאינו קונה בשטר מן התורה כסף קונה מה"ת ושניהם רוצים לקנות קנין זה לאו כל כמיני' לומר קנין תורה שהוא כסף לא יקנס ושטר יקנה ע"כ איסתלק לי' בזוזי כנלע"ד:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:166:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:166:6)

**וחי'**רשב"א בגטין כ' ע"ב כ' דעת הראב"ד בעודר בנכסי חברו וקסבור שלו הוא כיון דדעת אחרת מקנה אפי' אין דעתו לקנות והתם אלו הי' יודע הי' רוצה לקנות בעידור זה וכה"ג מחלקי' תוס' בחצרו קונה לו שלא מדעתו ובשלהי ב"מ מבואר הבטה בהפקר קונה אפי' שלא מדעתו בשומרי ספיח אין דעתו לקנות כבר עמד בזה בשטה מקובצת שם ונדחק וצ"ע וכבר הארכתי במקום אחר במג"א סי' רמ"ו סק"י יע"ש מ"מ הדין אמת שלא תקנה ולא תגמור החופה כשאינו רוצה ולא יחלוק אדם בזה ועדיין אני מייחל לשמוע דעת קדושי' בזה ואחתום בברכה לראש צדיק א"נ. פ"ב יום ג' ט' שבט תקפ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:167:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:167:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:167:1)

**שלום**לדייני ישראל הרבנים המאורו' הגדולי' המופלגי' בתורה ויראה יושבי על מדין בק"ק ווישניצא יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:167:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:167:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:167:2)

**ה"ה**הרבני הנגיד הישיש מהו' ישראל פעזינגר מקהלתם דרך הילוכו קרב לפני מכתב קודש ממעלת הרבנים בד"ץ נ"י ה' עליהם יחיו ושם נאמר שהאשה מ' הינדא אשת מה' משה פיזינגר מורדת על בעלה ומעגן אותו והבעל נתרצה לכל אשר יורו המורים הן לדור עמה בכפיפה א' הן לפוטרה בג"פ כדמו"י ואך הי' עומדת בסרבנותה ולפי מכתב הרבנים נ"י נמשך זמן הסירו יותר מיב"ח הרבה דהיינו זה שליח ב"ד של עכשיו התרה בה כמה פעמים מחורף העבר עד שהתראה אחרונה היתה ביום ב' דר"ח אלול שנת קפ"ה העבר מלבד מה שכבר התרה בה הב"ץ ע"י שליח ב"ד הראשון שכבר שבק חיים לכל חי ובכל ההתראות היא עומדת בסירובה מבלי לעמוד כלל אם בעלה לפני דייני ישראל הנה לכאורה כיון ששהתה בסרבנותה יותר הרבה מיב"ח פשוט הוא שיכולים להתיר לו לישא אשה על אשתו עפ"י ק' רבנים כנהוג וישליש לה גט בתחלה וכמ"ש מ"א סי' ע"ז וע"ש בט"ז סק"ב ומה שכ' בית שמואל סוף סק"כ מדברי ד"מ סי' קנ"ד אות ט' והוא תשו' מיי' השייכי' לאישות סי' ל"ד צל"ע דהתם מיירי שהיא רוצית לקבל גט והוא אינו רוצה לגרשה ע"כ חרם דר"ג כרוך בעקבו וכופי' אותו להוציא אבל כשהיא אינו רוצית לקבלה וכבר שהינו יב"ח ג"כ פשוט שאין לעגנו לעולם אלא או יגרש בע"כ או נתיר לו חר"ג ויען שיותר טוב להתיר ע"י מ"ר חדר"ג מלגרש בע"כ מכמה טעמי' ובשגם שהחרם דגירושין בע"כ חמור יותר ונתפשיט יותר ע"כ לגרש בע"כ אין דעתי נוטה כלל אך להתיר לישא אחרת פשוט בעיני וזולת זה נלע"ד אפי' החולקין על הראב"ן שבמרדכי פ' אעפ"י והוא תשו' רשב"א סי' תת"ס מודה הכא דאפי' בתוך יב"ח הי' ראוי' להתיר שהרי כ' הטעם ברשב"א דלא שייך יאכל הלא וחדי שאין חדותה שלימה שהרי גם היא מעגנת עצמה והנה לפי ששמעתי מפי מה' ישראל טעם מרידתה מפני שהוחזקה כבר ב' פעמי' שמשתגעת בלידה וחוששת שתילד ותלקה בשגעון עולם ע"כ מורדת היא מתשמיש ותשב עד בלתה היות לה אורח כנשים ואז תחזור לבעלה והוא והיא רכים בשנים וא"כ אין לה צער בעיגון שלה ושפיר שייך יאכל הלא וחדי והוא יצטער ויהי' מעוגן על ידה וכזה לא תיקן הגאון ז"ל כך ע"ד נוטה אך חלילה לעשו' שום מעשה עפ"י דברי אלא כאשר יצא מפי רבותינו הגאונים מרנא הגאון דק"ק נ"ש והגאון דק"ק לבוב נ"י אשר כבר הובאו הדברים לפניהם ואם להם נראה להתיר אהי' סניף לאריות כהדין גרמיזא דאתי בבתריתא והנני חותם בכל חותמי ברכות. פ"ב יום ד' כ"ד כסלו תקפ"ו לפ"ק.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרבני המופלג החריץ מלא עתיק כש"ת מו"ה איצק נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:2)

**גי"ה**הגיעני האותיות שאלני במי שמת והניח נכסיו לבניו אחריו ובנותיו וחתניו תובעי' שח"ז הנהוג שכ' בו שאינו נגבה מקרקעות וספרים והניח קרקע הלקוח מא"נ שחק המלכות שא"א בשום אופן למכור קרקע לצמיתות כ"א לזמן ליב שנה ואח"כ יחזור דמי מכירה לבעליו ותיפוק ארעא ותחזור לבעלי' הראשוני' וכבר הגיע הזמן בחיי המוריש ועדיין לא פדאו נכרי ונפל ספק אם כקרקע יחשב ואין להבנו' חלק בהם והן חזיתי מעלתו חד חד נחית לפי רוחב בינתו אשרי הורתו ויולדתו והאריך בענין משכנתא באורך ורוחב ובקיאות נפלא על הראשוני' ועל האחרוני' לא הניח דבר והאמנם האידנא יומא דכלה דשאילנא לדדהו הא לן והא להא להשיב על שאלות הנוגעות למעשה דפסחא הבאי' ממרחק ונזקקי' למעשה ולשואל כענין תחלה אך אהבה דוחקת הבשר ואשיב בקיצור רק הנוגע לדינא בענין זה ואניח הפלפולי' העמוקי' אשר דרך מעלתו בהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:3)

**הנה**בס' נחלת שבעה בתיקוני שטר חח"ז סי' כ"א אות וי"ו כ' חוץ מספרי' וקרקעות בתיקון שטרו דק' כתב נוהגי' לכתוב כן דאין להעביר נחלה מברא בישא לברא טבא וקשי' א"כ גם במטלטלי' שייך כן ועוד דטעם זה לא שייך כלל רק אם אין מניח ירושה כלל משא"כ הכא לא הוה מעביר על הנחלה אפי' הי' להבת שוה להבן ואפי ספרי' וקרקעות וכן משמע בתשובת מהר"מ מינץ [סי' מ"ז] לכן נ"ל נתפשט המנהג מאחר שנמצא בתקנת רגמ"ה וכו' וגם גזרנו שהיבם אינו יכול לעגן היבמה וכו' והנכסי' שבאו לה מחמת בעלה קרקעו' וספרים נחלת אבותיו יסדרו ביניהם בלי תיסוב לבית אחר ואם הם מקנתו ולא אחוזתו יחלקו ביניהם וכו' וע"כ נתפשט המנהג נמי בשטר ח"ז לכתוב חוץ מספרים וקרקעות שהוא דבר מסויים ביותר ואיכא עגמת נפש טפי אם יאבדו מתוך משפחתו משא"כ מטלטלי' דניידי דלא קפדי אינשי אם תיסוב לבית אב אחר עכ"ל נחלת שבעה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:4)

**הנה**מ"ש דטעם עבורי אחסנתא לא שייך רק אם אין מניח ירושה כלל פי' ע"פי מ"ש מהר"מ מינץ סי' מ"ז הנ"ל דתיקנו שחח"ז במקום כתיבת בנין דיכרי' בכתו' דף נ"ב ע"ב כדי שיקפוץ ויתן לבתו כבנו כי היכי דליקפצו עלי' אינשי וה"נ יהבי עתה שח"ז לחבבה על בעלה ולית בי' משום עיבורי אחסנתא והתם בכתובו' פריך הש"ס איך תיקנו רבנן בת חירות ומשני הא נמי דאורייתא דכתיב בנותיכם תנו לאנשי' שיכתוב לבנו דליקפצו עלי' אינשי ומבואר שם שאינה ניגבי' אלא ממקרקעי פי' שהאב נותן לבתו ממטלטלי' כסף ושוה כסף כבנו והבעל מחייב להחזיר' אותם הנכסים לבניה הזכרי' ואותו החוב נגבה מקרקע הבעל אבל האב אינו נותן לבתו אלא מטלטלי' דלא תיסוב נחלת קרקע שלו למטה אחר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:5)

**ונ"ל**דקרא דירמי' רמז זה היטב דהרי ירמי' אמר להם בנו בתים ונטעו כרמים ככתוב בקרא שם ומייתי לי' ש"ס ר"פ חזקת מבואר מזה דבני גולה לא רצו לבנות בתים ולנטוע כרמים וכיון שלא הי' להם קרקע לא הי' האב קופץ ונותן לבתו כבנו כיון שלא הי' לה שיעבוד קרקע ומכיון שלא נתן לבתו כבנו לא קפצו אינשי עלה ע"כ אמר עתה בנו בתים ונטעו כרמים ותנו בנותיכם לאנשים כנ"ל נמצא כל תקנה מבוארת בקרא נמצא אם נותן לבתו כלבנו שוה כשוה לא הוה איעבורי אחסנתא אמנם אי יהיב לה יותר הוה שפיר איעבורי אחסנתא כמבואר שם י"ג ע"א גבי אבא סוראה וטעמא משום דכשוה בשוה סגי לכשיקפוץ עלי' אינשי וטפי מהם הוה עיבורי אחסנתא והה"נ אחר שכבר נישאי' וקפצה עלי' כבר תו איכא משום עיבורי אחסנתא אפי' בשוה ומהתימה על תוס' שם לחד שינויי כבר נתקדשה אם כן תו ליכא משום דליקפוץ ואיכא איעבורי אחסנתא וגם תמהתי על המהרש"א שם שכ' במאי דאמר ש"ס האי נמי תקנתא דרבנן הוא משום דר"י משום רשב"י והקשה מהרש"א דאוריי' היא ותי' דקרא דתנו בנותיכם לאנשים אסמכתא בעלמא הוא ע"ש והוא תימה אי לאו דאוריי' הוא תיהדר קו' ש"ס לדוכתא דרחמנא אמר ברא לירות ברתא לא תירות וכו' אע"כ דרשא גמורה היא ואתי' רמא ואסמכה אקרא אבל לעולם דאורייתא הוא והא דקאמר ש"ס תקנתא דרבנן נ"ל אשיעורא קאי דשיערו רבנן דבלבתו כבנו סגי שיקפוץ עלי' אינשי ובקרא אינו מפורש שיעורא מ"מ דברי מהרש"א צ"ע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:6)

**הדרן**לדברי נחלת שבעה דבשטח"ז שניתקן ג"כ מטעם הנ"ל לית בי' משום עיבורי אחסנתא אלא בנותן לבת יותר מלבן אבל לא שוה בשוה והא דכותבי' חוץ מספרים וקרקעות משום הסבת נחלה דשמו נקרא ביותר על ספריו וקרקעו' ומייתי ראי' מתקנת רגמ"ה גבי יבמה והנה התם בשדה וספרי מקנה לא תיקן רגמ"ה רק בשדה אחוזה וספרי' שירש מאבותיו והכא בשחח"ז אין חילוק בין מקנה לאחוזה דהתם לא הניח בנים אחריו ואשתו ואחיו חולקי' נחלתו ליכא קפידא אלא שתיסוב נחלת אבותי' למטה אחר אבל נחלות מה שקנה בחייו אין כאן עגמת נפש שהרי מת ולא הניח בנים רק נחלת אבותיו היא עגמת נפש להיבם אם יראה הנכסים מאבותיו אצל אשת אחיו משא"כ בשח"ז שיש לו בנים איכא עגמת נפש גם בשדה וספרי מקנה אביהם אם יהי' במשפחה אחרת בני אחותם ע"כ אינו נוהג אפי' בשדה וספרי מקנה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:7)

**ולפ"ז**לכאורה יש להפליא על הש"ך ח"מ סי' רפ"א סק"ז שכ' נהי דלמהרי"ו משכן ספרים שלא בשעת הלואה לא קני לי' לגמרי ומיחשב ממון ושח"ז גובה מהם מ"מ לפי מה שהעלה הוא ז"ל סי' ע"ב דקני לי' לגמרי א"כ ה"נ הוה שלו ולכאורה צ"ע דהרי עכ"פ אם יבוא הלוה ויביא מעותיו צריך להחזיר לו משכנתו בלי ספק ובקרקע שגבו ב"ד וטרפו בחובו מ"מ שומא הדרא מכ"ש בלא שמוהו בחובו אלא משכנו שלא בשעת הלואה עד שיביא מעותיו וישלם מ"מ לא מקרי הסבת נחלה שהרי אין שמו עליו דהיום או מחר יביא הלה ויחליש מעותיו ויטול שלו שהרי בעיקור תקנת רגמ"ה הנ"ל אפי' ספרי מקנה לא הוה שלו ונהי שחלקנו בין יבם לשטר ח"ז דהכא כל שקנהו לחלוטי' ולצמיתות עלמין אפי' אם הוה שלו אבל היכי דלא קנהו לצמיתות ובעמוד והחזר קאי מהיכי תיתי נאמר דאי' בי' משום הסבת נחלה וצ"ע לכאורה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:8)

**וי"ל**ולקיים דינו של הש"ך בנראה מתוך הענין שדעת הלוה לשקוע ולהניח המשכן לצמיתות ולחלוטי' דנהי דבמשכנו בשעת הלואה לא הי' מועיל כיון שלא מכרו בפירוש כמבואר סי' ע"ג ועיי' מג"א ס"סי תמ"א התם מחמץ אין ראי' דאיסורא לא ניחא לי' לישראל דליקני אע"ג דדעת הגוי לשקוע אבל מ"מ הדין אמת בלי ראי' מחמץ בכל המשכנות דדעתו לשקוע אינו מועיל מ"מ הכא דבשלא הלויות הרי מדינא להש"ך מיקרי שלו ממש ורק משום דלא נקרא על שם המשפחה ולא שייך הסיבה נחלה הכא שכבר נתיאשו מפדיון ונראה דעת הלוה לשקעו ביד המלוה לעולם שוב אי' בי' עגמת נפש ושייך בי' הסיבה כמו גבי שדה מקנה וספרי מקנה כנלע"ד להכריע:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:9)

**והשתא**בנידון שלפנינו דאפקעתא דמלכא הוא בכל מקנה וקנין שאין אדם יכול למכור שדה אחוזתו או שום קרקע ליותר מל"ב שנים כעין קרקע של א"י בזמן שהיובל נוהג אלא הא לן יוצאת בלי פדיון חנם אין כסף והא להו נשארת הקרקע ממושכנת על הקרן אבל אינה נחלטת לעולם וכל זמן ועידן יבוא הלה ויתן לו מעותיו יוציאהו מנחלתו פשוט אם אין נראה מדעתו של מוכר שדעתו שלא לפדותו לי' בי' משום הסיבת נחלה אבל אם נראה לפי הענין שדעתו לשקוע ומכ"ש שאפשר דמקרקיש לי' בזוזי ויתן לו שטר חדש על ל"ב שנה ואם יעברו אלו הל"ב שנים הדר מקרקיש לי' וכן לעולם ושום ישראל אחר אינו רשאי לעשות עם הגוי מקח אחר דה"ל מערופי' של זה אז בודאי אית בי' משום הסיבת נחלה ועדיף טפי ממשכנתא שלא בשעת הלואה ואפי' מהר"י מודה בזה אע"ג דלכאורה איכא הכא חדא לגריעותא דהרי אפי' אם דעתו של גוי זה לשקוע אפשר יבוא בנו אחריו או אפי' זרע זרעו ויוציאם מתוך ביתם כדינא דמלכותא ואפי' אם יקרקיש להו בזוזי לא יקבלו מ"מ כולי האי לא אמרי' דהרי קמן בספרים חיישינן להסיבת נחלה בענין זה אע"ג דבלא"ה עתידין לבלות ואין שמו עליהם לעולם מ"מ איכא בהו הסיבה וה"נ דכוותי' כיון דע"כ דעת הגוי הזה שלא לפדות ה"ל בכלל קרקע והכל לפי ראות עיני הדיין בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:168:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:168:10)

**והאמת**אגיד דכל דין ספרים נ"ל דלא נתכוונו הראשוני' אלא בזמניהם דלא הי' הדפוס והי' שוכרי' כותבי ספרים ומעתיקי' ועשיר א' השאיל ספריו לכל בני הקהלה והוא דבר יקר וספר מסויים והי' נקרא שמו של בעליו עליו יותר משארי מטלטלי' והי' שייך בי' עגמת נפש טפי מקרקע אפי'. אבל בספרי' הנדפסים בזמנינו מטבע א' יוצא לאלף ספרים כיוצא בו אדרבא כל המטלטלי' מסויימי' טפי מספרים אין שום טעם שלא תגבה מספרי' אבל מה נעשה ומנהג אבותינו ולא רפרף אדם מעולם בדבר זה וחלילה לנו לדון בדבר חדש מה שלא שיערו ראשונים הרמ"א וסיעתו אבל בקרקע הנ"ל לפע"ד נ"ל כמה שכתבתי. פ"ב נגהי ליום ב' כ"ז אדר תקפ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:1)

**שלום**וכ"ט לתלמידי הרב המופלג בתורה ויראת ה' כש"ת מוהר"ר אהרן נ"י מורה תורה לעדת ה' בק"ק טאטיס יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:2)

**נשאול**נשאלתי מאת מכ"ת בנידון ראובן שבק חל"ח וציוה להשיא ב' בנותיו ובניו כדרך שהשיא ב' בנותיו הנשואות בנדן ותכשיטי' ופרנסת נישואי' ואח"כ יחלקו הבן עם ד' בנות בשוה ויש כאן ב' ספיקות. א' כי לא השיא ב' בנותיו הנישואות בשוה כי נדן השני' עולה יותר מסך נדן הראשונה וא"כ אין אתנו יודע איך להשיא הבנים הנותרים. ב' כי חתניו לוקחי בנותיו שיש להם שטח"ז כנהוג מערערי' על הצאווה כי ע"ז יוגרע שטח"ז שלהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:3)

**תשובה.**


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:4)

**פרנסת**הבנות הוא מדינא דש"ס אך פליגי להראב"ד אומדין דעת האב ונותני' אפי' יתר מעשור נכסי' ולדעת הרא"ש דוקא עישור נכסי' ולא יותר והכרעת הט"ז והאחרונים היכי דאיכא אומדן טוב כגון שכבר השיא בת א' בחייו אזלי' בתרי' אפי' ליותר מעישור נכסי אך אי לא השיא בחייו רק אנחנו כאומדנו מדעתינו לפי עשרו וותרנותו על אומדן גרוע כזה אין לסמוך לגבות יותר מעישור נכסי וכן משמע הסכמת בית שמואל סי' קי"ג ססקי"ב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:5)

**וכל**זה בלא ציוה וגילה דעתו אמנם בנידון שלפנינו שציוה וגילה דעתו גם הרא"ש מודה בלי ספק שאפי' יותר משיעור עישור הוה מדינא ליתן להן אך יען כבר השיא ב' בנות ולא השוה אותם ובצוואתם סתם ולא פירש נ"ל מאומדנא לעשות פירש לפירושו שכוונתו ליתן להבנות הללו כדרך שהשיא הראשונות פי' לפי אומדן עשרו שאם יהי' בשעת מותו עשיר כמו שהי' כשהשיא הראשונה יותן כמו להראשונה ואם כשני' יותן כמו לשני' או אפי' לא נשתנה העשירו' אם נשתנה הדיעה מקמיצות לוותרנות או בהיפוך או אולי העשירות עתה באופן אחר שלא כזמן א' משני הזמנים יואמד ע"פי ערך והמבינים ישכילו ואע"פי שכ' הט"ז ע"פי אומדנא גרוע כזו אין לגבות יותר מעישור נכסי מ"מ הכא שכבר השיא בנותיו וגם ציוה בהדי' הוה הך אומדנא רק גילוי מילתא בעלמא ויגבו אפי' יותר מעישור ניכסי ופשוט שכיון שכלו הבן עם הבנות א"כ דעתו הי' להשוות בסך נדן גם הבן עם אומדן הבנותיו הפנויות הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:6)

**ועל**השנית שחתניו מערערי' על שמגרע כח שטח"ז שלהם הנה במהרי"ל סי' צ"ב כ' מי שנתן שטר מתנה לירש בנכסיו אין נכון להפקיע ולתת לאחר והובא בש"ע אה"ע ס"סי ק"ח בהגה"ה מ"מ המעיין במהרי"ל יראה דאינו אלא לכתחילה אבל אי הוה עביד מהני מדכ' רק אין נכון ושוב אח"כ באותו הדיבור כ' ועוד הי' אומר אם הי' לאשתו שט"ח על נכסיו שלא הי' מועיל כי היורשי' יכולי' לטעון שדברי' טמונים ידע אצלה וכו' ע"ש משמע דוקא בסיפא בשט"ח לאשתו אין מועיל אבל ברישא אינו נכון ושארית ישראל לא יעשו עולה אבל אי עבר ועביד קנה אידך וכן משמע במרדכי פ' י"נ סי' תקצ"ט יע"ש וכ"כ בתשו' שארית יוסף סי' י"ב אך אי כתוב בשטח"ז שקיבל על עצמו בח"ח ובשד"א שלא להפקיע ושלא יתן שום שטר וכו' צ"ל בכי ה"ג אי עביד לא מהני וכן יש להוכיח ממ"ש בשארית יוסף סוף סי' ס"ב ומשמע אפי' בלא ערמה אין לו לתן מתנה ובנחלת שבעה סי' כ"א סק"ג מסופק קצת בזה ומ"מ מסיים מ"מ יראה לנפשו מעונש החרם וכו' יע"ש ומכ"ש מתנת שכ"מ שאינו חל אלא עם יציאת הנפש וכבר קדם זמן פריעת חוב שטח"ז:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:7)

**ומכ"ש**בשטח"ז שלנו שהחוב עיקור וכ' ב"ש סי' צ' סק"ד וז"ל אע"ג שיכול להתנות בין היורשים שלו מה שירצה מ"מ בענין שטח"ז אינו יכול להתנות שום דבר עכ"ל כוונתו דקיי"ל כריב"ב דניתן רשות להאב להנחיל למי שירצה מבניו ולהרבות לא' ולמעט לא' והוה סד"א דשטח"ז לא עדיף מיורש דאורייתא ממש שיכול האב לעשות מה שירצה קמ"ל הכא החוב עיקור אלא שפרעון החוב הוא חצי חלק זכר וע"כ אפי' ריבה לא' ומיעט לא' מזכרי' מ"מ משערי' בתחלה כמה מגיע לחצי זכר אלו לא ציוה האב ואותו החלק יותן להבת בפרעון חוב ואח"כ יעשו עם הנכסים כמו שציוה האב:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:8)

**אמנם**מ"מ מה שציוה האב וגילה אומדן דעתו לתת לבנותיו הפנויות שהוא מדינא הש"ס קודם לירושת הבן הוא ג"כ קודם לחח"ז כמ"ש סמ"ע סי' רפ"א סקי"ד ע"ש וה"ה פרנסת הבנות אבל נדן הבן שאינו מדינא אלא מכח הצוואה לאו כל כמיני' להפקיע שטח"ז ע"י מתנות שכ"מ כנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:9)

**והנה**מבואר בתשו' חינוך ב"י סי' קי"ג קי"ד דכשנותנים לפנויות כדרך שנותן לנשואות אזי גם שטח"ז נותנים להם וטעם נכון הוא והשתא לפ"ז בנידון שלפנינו אם לא ירצו להתפשר יהי' הדין כך טרם כל אפרש לפי אומדנא לב' פנויות נדן ומתנות וצרכי חופה לפי הראוי ואח"כ ישוער אלו הי' יורדי' עתה לחלוקה הלא הי' מגיע גם לפנויות חצי זכר מלבד הנ"ל ע"כ יחלוקו הנכסים לששה חלקים ויותן לב' הנשואות לכל א' חלק הששית היינו מלבד ספרים וקרקעו' שאין לשטח"ז חלק בהם:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:10)

**ואחר**שנטלו הנשואות ב' ששיות נחזור לצוואת האב שיטול הבן בראש נידוני' וצרכי חופה שלו כדרך שיטלו הבנות הפנויות ואח"כ הנשאר גם ספרים וקרקעות יוחלק לשלשה חלקים ויטול הבן וב' פנויות כא' שליש והנשואות מופקעות המה מכל וכל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:11
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:169:11](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:169:11)

**אך**אם יתרצו לקיים צוואת האב ולבטל שט"חז שלהם אזי יטלו תחלת ג' בנים הפנוים נדן ופרנסת חופה שלהם ואח"כ יחלקו כל הנכסי' לחמשה חלקים בשוה ויטול כל א' חלק חמישית וטוב מזה ומזה לבצע הריב ולכנס בפושרים והאמת והשלום אהבו הכ"ד הבע"הח א"נ דש"ת. פ"ב מש"ק נגהי ליום טו"ב כסליו תקצ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:170:1)

**שלום**לך תלמידי הרבני הותיק החרוץ המופלג מה' משה נ"י:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:170:2)

**יומא**קא גרם רב טרדותי כמובן מ"מ לא נמנעתי להשיבך לאלתר ע"ד קושייתך בתוס' תמורה ד' ע"א שהקשו על פירש"י דמעתך מלשון דמוע ותערובות והקשו הא דמוע רק דרבנן ונתקשיתי הא אמרי' פ"ק דכתובות אלמנה דכתיבי באוריי' ע"ש דעתידי רבנן לתקן לה מנה ועוד קשה לך סתירת רש"י בחומש פ' משפטים שכ' שנעלם ממנו מה לשון דמוע ופה כ' פירושו לשון תערובות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:170:3)

**הקו'**הראשונה י"ל בהבין בכתו' גופי' אי ס"ד דאלמנה דאוריית' הוא על שם מנה א"כ מנ"ל דכתובת אלמנה דרבנן דלמא הוא באמת דאוריי' ונצטווינו ע"י מרע"ה והרבה דרשות יותר רחוקים מזה אית לן בתורה והוא מצוה דאורייתא ולתרץ קו' י"ל חדא דבימי מרע"ה לא הי' מנה כי נתחדש אחר התורה והי' אומרי' שקלים וככרים אבל שם מנה לא נמצא וע"כ על שם העתיד נכתב וזאת שנית כי אין לנו לעשות דרש אמת על שם העצם דא"כ נאמר לחם הוא לשון מלחמה ואסור לאכול לחם עד שילחם מלחמה עליו וכדומה וה"נ אין לאשה שמת בעלה שום שם עצם כ"א אלמנה אין לעשות ממנו דרש דאורייתא אך רמז בעלמא כעין ר"מ דייק בשמא משו"ה אין כתובות אלמנה דאורי' ע"י דרש הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:170:4)

**הנה**כי כן בדמע לא שייך זה דכיון דעיקור שם העצם הוא תרומה והוא לשון הרגיל בתורה וכיון ששינה קרא לקרותו דימוע על שם שאוסר תערובתו יש לנו לומר שאיסור תערובת תרומה הוא מן התורה הרי זה ליתא וק' תוס' עצומה לכאורה בשגם יש עוד לומר אי ס"ד כרש"י ה"ל לש"ס בכתובות שם להביא זה הפסוק וזה הי' ראי' יותר עצומה מכל הני קראי דמייתי קדמת אשור יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:170:5)

**ובסתירת**רש"י הזדקקני לומר דברי אגדה הנה מה שהביא לחז"ל לדרוש שם העצם הזה אלמנ' ולכנס בדוחק על שם העתיד ועדיין לא תירצו לנו למה נקרא הזכר אלמן ועוד קשה הרי אלמנה נקראת אחר מיתת בעלה קודם שנישאת וגביית כתובתה שגובה אחר מיתת בעלה הראשון הוא מאתים ורק אם עתה תנשא תגבה מנה ונקראת עתה על שם שאם תרצה להנשא ותחזור ותתאלמן יהי' לה מנה וכל זה דוחק ואחר נישואי' השניים הי' ראוי לקרותה אלמנה ובאמת מכיון שנישאת שנית פסק ממנה זה השם והוא פלא איפוך אנא תו קשיא לי' הרי אומה ישראלי' הם בבחי' כלה לגבי הקב"ה ובגלות נאמר היתה כאלמנה כאשה שהלך בעלה למ"ה ודעתו לחזור אילי' איך א"כ נאמר כי לא אלמן ישראל מאלקיו ה"ל למימר כי לא אלמנה ואיך נקבה תסובב גבר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:170:6)

**והנלע"ד**בזה כי ידוע מן הוא בל"הק הכנת מזון כפירש"י בפ' המן והאשה היא הכנת מזון לבעלה כמשאחז"ל חטה כוסס פשתן לובש והבעל הכנת מזון לאשתו כמובן ובהעדר א' מהם יקרא הנשאר אלמן אל-מן בלי הכנה ואם נאמר להוסיף ה"י הנקבה הי' ראוי לקרוא האיש שמתה אשתו אל מנה שהוא חסר הכנת הנקבה והאשה אל מן על זה נתעוררו חז"ל לומר שלהכי קרא שמה אלמנה ע"ש שעתידי' חכמי' לתקן לה מנה וכדי שלא להוציא מפי שם פורענות שמת בעלה קורי' לה שם חדש המרומז בו נשואי' השניים אבל לעולם עיקור השם אל מן על מיתת בעלה לכן לכשתנשא לאיש אחר אע"ג דאז כתובתה מנה לא יצדק לה זה השם עוד כי לא על כתובתה הוסד ואמר הכתוב כי לא אלמן ישראל מאלקיו כי לא חסרה הכנה מאתו על הגאולה והפדות כי לא קצרה ידו ח"ו וכל שעתא ושעתא זמני' אם בקולי תשמעו והיתה כאלמנה ולא אלמנה ממש ח"ו שהוא על שם מנה אחר נישואי' השני' שיהי' משמע ח"ו כשנשמע שני' מאלקינו נהי' כבעולה ח"ו אלא כאילה שרחמה צר ועדיין חביבות בעילה ראשונה קיים כאשה שהלך בעלה למ"ה ודעתו לחזור שע"ד קידושי' ראשוני' בועל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:170:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:170:7)

**ומעתה**אומר אני שאין שום סברא לקרוא שם כזה על העתיד לחוד אלא על דבר הנ"ל והשתא לשון דמע ידע רש"י שהוא מלשון תערובות ודברי רבנן מרומזי' פה אך ע"כ יהי' לו שום שם עצם כמו אלמן הנ"ל ואח"כ נאמר עוד שרמז ג"כ על מלתא אחריתי אבל לא שיהי' עיקרו כן ועל זה כ' רש"י בחומש שאינו יודע על מה נקרא כן ולא רצה לפרש כפי' התוס' שהוא על שם שנוהג במשקה משא"כ ביכורי' שאין מביאין ביכורי' משקה דזה לא יתכן ע"פי המכילתא פ' משפטים דאיתא שם על פסוק זה ד' שמות נקראו בכורי' ראשית ובכורי' ותרומת ידך ודמוע וא"א בשלמא דמוע לשון תערובות היינו דנוהג נמי בבכורי' כמבואר במשנה דבכורים דהם עולים בא' ומאה אבל לשון לח אינו בבכורים וראיתי לדודי בספר זה ינחמנו מגי' במכילתא מלאה במקום דמוע והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי א"נ לנצח החותם בכל חותמי ברכות. פ"ב נגהי ליום עש"ק הגדול תקע"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:171:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:171:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:171:1)

**תחל**שנה וברכותי' לי"נ תלמידי הרב המופלג המאה"ג הותיק כבוד מהו' פנחס ליב נ"י אב"ד דק"ק נייזאטץ יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:171:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:171:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:171:2)

**אודת**הבעל שטען על אשתו שנשבעת ואינה מקיימת ותצא בלי כתובה אף היא תשיב אמריה וביררה נגדו שהוא גם הוא מועל בנדרי' וא"כ הוא לא בעי בני כמ"ש ב"ש סי' קט"ו סק"ז ונסתפק מעלתך אולי אכתי יטעון הבעל להפסידה כתוב' עפ"י מ"ש תוס' ר"פ הדיינים דבעון נדרים קטנים הוא דמייתי אבל בעון שבועה מתי' אפי' הגדולי' א"כ תגדל עונה יותר משלו אלו דברי מעלתך ודברי חכמה הן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:171:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:171:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:171:3)

**אך**לא בארת יפה דהיינו בנשבעה בה' כמו שרגילי' הכת החדשה לומר על כל דיבור ודיבור ביי"א גאט"ט זה הוא שבועה בשם שגדוליהם מתים בעונשם אבל שבועה אחריתי אפי' הזכיר השם כגון ארורה תהי' לה' אם תעשה כך או עשתה כך אין עונשה חמור מנדרים ועסמ"ע סי' פ"ז סקנ"ג וכן משמע מהראב"ד פי"א מהלכות שבועות דאותה שבועה שתקנו הגאונים עתה לשבע שהיא בארור אינה מגיע' לו ולא למשפחתו ולכל העולם ועפירש"י גטין ל"ה ע"א ד"ה חוץ לב"ד משביעי' אותה וכו':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:171:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:171:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:171:4)

**ומיהו**בלאה"נ אין מקום לשאלה זו דממ"נ בניו הגדולים שיש לו ממנה בשעת העמדה בדין מה תועלת יש בגירושין הלא אם תתגרש ותהי' במצולת הים ותשבע לשקר ימותו אותן הבנים בחטאה ואם מפני הבנים שעתיד להוליד מכאן ואילך הלא המה ימותו מיד בנוער בחטאו שנדר ואינו מקיים ולא יבואו לגדלות ע"כ אין מקום לשאלה זו גם מה שנסתפק מעלתך במאי דפליגי לישנא בבמה מדליקין אי למען ירבו קאי אלפניו דוקא א"נ אלפני פניו והוא אינו נזהר בדלפני פניו אי מצי למימר אספיקא דלישנא לא חששנא אבל היא עוברת אשבועו' דודאי בני' מתי' אין נ"ל טענה דעכ"פ האי גברא לא בעי בני דאי הוה בעי לא הוה מעייל נפשי' בספיקא ובהדי' אמרו חז"ל פירוקא לסכנתא בתמי' ועוד נהי דודאי הוא דחטא שבועה ראוי' להמית הבנים מ"מ אינו ודאי שימותו ויש רשע מאריך ברעתו ובניהם נכונים לפניהם ויש זכות תולה ומחשבותיו עמקו ומשפטיו צדיקי' ית"ש ויתעלה זכרו לנצח וא"כ על ספיקא אנחנו דנים מעיקרא ע"כ אין בטענת הבעל ממש בזה לע"ד. פ"ב נגהי ליום ה' ט' אלול תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:172:1)

להחכם הנ"ל:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:172:2)

**מה**שנתקשה מעלתך בסנהדרין נ"ה ע"ב דאמרי' קטנה הנבעלת לבהמה כיון דמזידה תקלה איכא ורחמנא הוא דחס עליה ולא על הבהמה וקשי' למעלתך הא ש"ס ערוך ביבמות ל"ג ע"ב וס"א ע"ב פיתוי קטנה אונס הוא וא"כ ק' תרתי חדא מאי תקלה איכא השתא בשוגג אמרי' דליכא תקלה מכ"ש אונס דקיל משוגג ותו מאי חס רחמנא דקאמר תיפוק לי' אונס רחמנא פטרי' קושיא זו ראוי לך:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:172:3)

**איברא**לפי הנראה מעלתך מפרש פיתוי קטנה אונס דלבה אנסה ע"י היתוליו ופתויו של זה ועוד נצטרך להוסיף דאפי' לא פיתה אותה אלא היא התחילה תחלה בעבירה וכגון שהביאה הבהמה עלי' מ"מ יצרה אנסה כי אין דעתה שלימה ומיושבת להתחזק ומיחשב אונס כמי שכפאו שד ונצטרך נמי לומר בת י"ח וי"ט שלא הביאה ב' שערות ולא סי' אילוני' מ"מ אין דעתה שלימה דהרי קמן שלא נחזק טבעה להוציא שערות הרגילי' בכל אדם ואפילו ראינו שהגיעה לפלגות ראובן גדולים חקרי לב דלענין מקח וממכר הי' מועיל כמבואר פ' מי שמת מ"מ אין בכחה לעמוד נגד יצרה והוה אנוסה וצריכי' לומר עוד מה שלא מצינו בשום עונש בעולם קטן אונס הוא רק קטן לאו בר עונשין הוא זולת הכא בעריות אמרי' אונס הוא היינו משום דאפשר לענין שארי עבירות אינו מוחלט שיהי' כאונס ואפשר שיכול לעמוד על דעתו התחזק והוה רצון רק לאו בר עונשי' משא"כ עריות דאיכא חמדה יתירה כך צריכי' לומר אך מלבד שכל זה הוא דוחק גדול גם כי אדרבא איפוך אנא דקטנה לענין עריות בודאי אין לה חמדה דהרי אפי' בגדולה קצת אמרי' בקידושין פ"א ע"ב ואין מוסרת עצמה לביאה ופירש"י מתוך קוטנה ועדיין לא לבשה יצר הלכך אין כאן משום דעתה קלה שלא תהא נוחה להתפתות עכ"ל וא"כ אמאי קרי להו פיתוי קטנה אונס בעריות טפי מבשארי עונשין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:172:4)

**אבל**האמת יורה דרכו דפיתוי קטנה אונס אין הכוונה שענין הפיתוי הוא כענין האונס דודאי רוב פעמים יש לה דעת והיא מתפתית ומתרצית כמו גדולה דמרצונה עשתה ולענין עונש רחמנא חס ובאמת לכשתגדל צריכה קצת כפרה על חטאת נעורים כמבואר במהרי"א ופסק רמ"א בא"ח סי' שמ"ג ובח"מ סי' אך פיתוי קטנה ר"ל דין פיתוי ורצון של קטנה דין אונם יש לו שהרי רחמנא פטרה והה"נ לא תיאסר על בעלה מוהיא לא נתפשה דרחמנא עשה פיתוי שלה כמו אונס דגדולה לענין עונשי' וס"ל לש"ס ה"ה לענין לאוסרה על בעלה וממילא תו לק"מ קושייתך השנייה מש"ס סנהדרי' הנ"ל דודאי רחמנא חס ועשה פיתוי ורצון שלה כדין אונס של גדולה ומ"מ תקלה איכא שהרי צריכא כפרה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:172:5)

**ולפ"ז**מה שכ' תוס' בכתו' ט' ע"א ד"ה ואיבעי' אימא וכו' דשם אונס חד הוא היא קצת דוחק דהרי אין העניינים שוים ושזו נאנסה ממש וזו נתרצית אלא שיש לה דין אונס ומ"מ העלו תוס' דאין לעשות ס"ס כזה והנה רבי' חשבו דלרמב"ם דס"ל אשת ישראל קטנה שזינתה ברצון אסורה לבעלה נגד ש"ס דיבמות הנ"ל מהכא נפקא לי' דהוה קשי' לי' קו' תוס' וסברא דשם אונס חד הוא לית לי' וא"כ הוכיח דסתמא בתלמודא דכתובו' לית לי' פיתוי קטנה אונס ואלו דבריהם ולא נ"ל למידחי סוגי' פשוטא מפני קו' תוס' אבל לפע"ד פשוט דס"ל לרמב"ם דאע"ג דלענין עונש שמים חס רחמנא עלה מ"מ אם מיושבת בדעתה היא וחטאה ברצון נפשה נאסרה על בעלה דאין מעלה מעל בה' ומעלה מעל באישה תלי' בהדדי וכמ"ש מהרי"ק לענין אומרת מותר וכדאי' בב"ש סי' קע"ח סק"ד ועמ"ש עוד סס"י י"ז אך אמת הדבר דאיכא קטנה דלאו בת דעת היא כלל דהרי אפי' מופלא סמוך לאיש נדריו נבדקי' ואותה קטנה בודאי אנוסה גמורה היא והיא ראוי' להיות מותר לבעלה ואך מאן מפיס ואפי' אם נבדקנה לא נעמוד על הברור כי לאו כל עתים שוות בקטן וא"כ נאסרה מספק לבעלה ואפ"ה שפיר קאמר ביבמות ס"א ע"ב דישראל מותר בקטנה דממ"נ אם תעמוד על דעת עצמה לא ניחוש לפיתוי כמו דליכא למיחש לכל נשי דעלמא ואם תתפתה מחמת קטנות הרי אנוסה היא ומש"ס ל"ג ע"ב בלא"ה לק"מ דהתם לא נאמר לחלוטי' אלא ע"ד הברור בעלמא וצדקי דברי רמב"ם וא"כ לפ"ז גם לרמב"ם תיקשי ק' תוס' כתובות ט' ע"א הנ"ל דהוה ס"ס דלמא אנוסה ממש היא וספק שני דלמא נתפתתה מחמת קטנות ולא הי' בה דעת ויפה תי' שם אונס חד הוא ולרמב"ם יותר ראוי' לומר שם אונס חד מלשארי פוסקי' כמ"ש לעיל ותל"מ וצ"ע ממס' כריתות י"ג סוף ע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:172:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:172:6)

משה"ק סופר מפפד"מ.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:1)

**שלום**וכ"ט לידידי הרב המאה"ג החרוץ המופלג כש"ת מהו' אברהם יצחק נ"י אב"ד דק"ק פ"ש יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:2)

**יקרתו**הגיעני מ"ש שלא השיבותיו על מכתבו לא ידעתי משום מכתב ממעלתו שלא השבתיו ועתה נפשו היפה בשאלתו אודת גרושה שגמלה בנה ב' שבועות קודם גירושי' ועתה הבן כבן י"ז חדשים והיא נשתדכה אם מותרת להנשא ואבי' אמר לפי תומו שהוא הסיתה לגמול הבן קודם גירושי' כדי שתוכל להנשא בתוך כ"ד חדש אם להתירה או לא:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:3)

**למעי'**בפוסקי' יש כאן ג' דינים מת הבן גומלתו נותנו למינקת במת הבן אין חלוק בין מת קודם אלמנו' וגירושי' או אח"כ לעולם מותרת דאין לחוש שתערים ותמית בנה אך בגומלתה יש חילוק אם גומלתו קודם מיתה וגירושי' מותרת להנשא מיד כיון שאין הבן צריך למה תתעגן על מגן ולהערמה דקודם מיתה וגירושי' לא חיישי' למיעוטא דמיעוטא כמ"ש רמ"א בתשו' אך אחר מיתה וגירושי' לא תינשא דא"כ לא הועילו חכמים בתקנתן אדרבא חשבו חז"ל לתקן וקלקלו ח"ו דהנה רוב הבנים אינם צריכים כ"ד חדש ורק חז"ל חששו למיעוט בפ"נ דאין הולכי' אחר הרוב ואסרו בהחלט מניקת חברו עד כלות כ"ד חדש מפני המיעוט שצריך כ"ד חדש ואם נתיר גמלתו א"כ כל א' תגמול בנה אפי' כשהיא עצמו עדיין צריך נמצא באנו לתקן את המיעוט וקלקלנו הרוב ע"כ גמלתו אחר מיתה וגירושי' אסורה מדינא דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:4)

**אמנם**השלישי נתנה בנה למניקת בחיי בעלה דעת הרא"ש בתשובה שאין להתיר כיון שהבן צריך הנקה חיישי' שמא תחזור בה המניקת וכשיש לה בעל לא תחזור להשכיר לו מינקת אחרת אך הסמ"ג בשם הגאון מתיר אם נתנו למינקת ג' חדשים קודם מיתה וגירושי' דאף ע"ג דהבן צריך מ"מ בג' חדשים כבר פסק חלבה לגמרי נמצא בשעת מיתה וגירושי' לא חל עלי' שם מניקת חברו אבל פחות מג' חדשים כיון שאפשר שתחזור לה חלבה א"כ עדיין שם מניקת עלי' וגם הבן צריך שהרי לא גמלתו אלא נתנו למניקת אסורה לינשא והרא"ש בתשו' שם פליג ע"ז ולא רצה להתיר אפי' בפסקה ג"ח אמנם בפ' אעפ"י כ' הרא"ש צמקה דדי' ופסק חלבה או נתנו למינקת בחיי בעלה מותרת וכ' מהרמ"פ סי' ל' מאי דחזר בפסקיו והקיל כהסמ"ג זה אינו מהתימה אבל קשה איך לא התנה דבעי' ג' חדשים דהא אפי' הסמ"ג לא הקיל בפחות מג' חדשים ע"כ ס"ל דה"פ בהרא"ש צמקה דדי' ופסק חלבה מחמת צימוק או נתנה בנה למניקת ופסק חלבה מחמת כן והוא מובן דבג"ח מיירי דאז פסק חלבה ואז מותרת וכהסמ"ג ולא זו אף זו קאמר לא מיבעי' פסק חלבה מחמת צימוק מן השמי' אלא אפי' פסק חלבה מחמתה שנתנו למיניקת מ"מ כיון שהי' בחיי בעלה לא חיישי' להערמה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:5)

**נמצינו**למדי' מת בנה מותרת לעולם בין קודם בין אחר גירושין ומיתה גומלתו קודם גירושין ומיתה שרי' אפי' זמן מועט קוד' כיון שאין הבן צריך להנקה. נתנו למניקת שצריך להנקה בעי' ג"ח תחת בעלה באופן שלא יקרא עלי' שם מניקת בשעת מיתה וגירושין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:6)

**היות**כן נוראת נפלאתי על רמ"א בתשובה סי' קכ"א שכ' וז"ל ע"ד הגרושה שגמלה בנה ג"ח קודם גירושין וכו' וכ"ש לפי הטעם שכ' הרא"ש בתשובה שטעם ג"ח משום שבתוך ג"ח אפשר שיחזור החלב לאשה אבל כשפסק ג"ח כבר צמקו דדי' ולא ישוב החלב אף אם תרצה להניקו וא"כ כ"ש בגרושה שהרי צריכא להמתין ג"ח אחר הגט שלא תינשא משום הבחנה שא"א לה לחלוב ולמה נאסור אותה להנשא עכ"ל לענינינו ותמיהו' טובא קחזינא הכא חדא מה דמשמע גם בגמלתו בעי ג"ח ומאין הרגילי' והיכן מצא זה בשום פוסק כיון שהבן אינו צריך לא נאסרה. ב' מ"ש מכ"ש בגרושה שהרי צריכא להמתין אחר הגט ג"ח הבחנה צ"ע וכי אלמנה שגמלה בחיי בעלה אינה צריכא להמתין ג"ח הבחנה ומה בין מיתה לגירושי'. ג' מה יוסיף ומה יתן ג"ח אחר גירושין אם לא נחליט שכבר פסק חלבה בשעת גירושי' ולא נחית עלי' שם מניקת חברו מה יועיל צימוק שאח"כ כיון דנחית עלי' שם מניקת חברו נאסרה שעה א' ותו לא יועיל מה שהיא מצומקת שלא בידי שמים ולולי דמסתפינא הייתי מגיה הגה' מועט מ"ש מכ"ש בגרושה צ"ל מכ"ש בגומלתה וה"פ השתא בנתנו בנה למניקת דליכא אלא חדא למעליותא שאין עליה שם מניקת בשעת מיתה וגירושין אבל הבן צריך מ"מ מותרת מכ"ש בגומלתה דאיכא תרתי לטיבותא שהרי הבן אינו צריך וגם איכא עכ"פ צימוק שדים קודם נישואי' שצריכה להמתין ג"ח הבחנה ובאמת גומלתה אפילו זמן מועט קודם מיתה וגירושי' שפיר דמי:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:7)

**יהי'**כן כוונת רמ"א או לא מ"מ הדין דין אמת בגומלתה קודם גירושין מותרת ולא חיישי' להערמה קודם גירושי' דמיעוטא הוא אך אי ידעי' בודאי דנתכונה לכך וגמלתו קודם זמנו אסורה מדינא לא מטעם קנס שנאמר לחלק בין הסיתה אחר או לא דמדינא אסור אם נתכוונה כמ"ש לעיל דעיקור תקנת חכמים הי' לתקנת תינוקות דעלמא והרי נתקלקל זה ע"י תקנתינו אמנם הכא היא לא אמרה שנתכונה לכך רק האב אמר כן לאו כל כמיני' לאסור בתו ויפה כ' מעלתו כיון שבזמן נישואי' יהי' י"ח חדש וגם בגרושה יש להקל קצת אף עפ"י שחלילה לי ומעולם לא יצא ממני הוראה להקל בזה מ"מ הכא נ"ל להתיר:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:8)

**אודת**מנהג כשר בקהלתו מאז שהשוחטי' לוקחי' מטרפות כמו מכשרו' מנהג ותיקין והותקן עפ"י דתה"ק וחלילה חלילה לחזור מזה המנהג ואיסור גמור הוא להם לשנות המנהג הטוב הזה כאשר ציוה ה' אלקינו וה' עמנו. ואשר שאל נידן אשר נהגו להתיר לאבל בג"י הראשוני' ליסע על שוק ויריד ובש"ך י"ד סי' ש"פ סק"ו לא התיר אלא בצינעא ופר"מ בחכמת תורתו הסביר דסבירא לן הא דאמרי' בש"ס מ"ק כ"א ריש ע"ב עשה בצינעא היינו שלא יחשדוהו והכא מילי דשוקא כ"ע ידעי דדבר אבד הוא וליכא חשדא וכ' עוד הא דפליגי רשב"ג ורבנן ר"פ מי שהפך דת"ק אוסר דבר אבד אפי' בצינעא ורשב"ג מתיר בצינעא לא פליגי אלא בפלוגתא דעלמא דכל מה שאסרו משום מראי' העין לת"ק אפי' בחדרי חדרים אסור ורשב"ג מתיר בח"ח אבל בנידון שלפנינו דליכא מראית עין גם ת"ק מודה אלו דפח"ח אי הי' טעם היתר צינעא משום דאז ליכא חשדא וכן משמע בתוס' מ"ק ח' ע"ב ד"ה ומנסרן וכו' אבל לפ"ז אפי' באי' דרבנן פליגי תנאי וא"א לומר כן כדמוכח בתוס' כתובו' ס' ע"א ד"ה ממעכן וכו' ותוס' חולין מ"א ע"א ד"ה בשוק וכו' וכבר ישב על מדוכא זו בתשו' חו"י סי' ק"נ יע"ש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:9)

**ומאי**דקמן נחזי אנן גרסי פ"ק דמ"ק י"ב ע"ב רב יוסף ה"ל כשורי עיילינהי ביממא א"ל אביי והתני' ובלבד שיכניסם בצינעא בתוך ביתו א"ל צינעא דהני יממא הוא כיון דבלילה בעי גברי יתירה ובעי מדוכרא דנורא אושא מילתא פירש"י אפי' בלילה כיממא דמי ולא סגי לי' שלא להכניסן להכי מכניסן נמי ביום עכ"ל וכן פסק בש"ע א"ח סי' תקל"ח ס"ג הרי קמן היכי דא"א בצינעא מותר בפרהסי' וכיון דרמ"א בי"ד סי' ש"פ קאי להפוסקים דילפי' אבל מחג א"כ היכי דא"א בצינעא מותר בפרהסי' והטעם דהא דחילקו בין צינעא לפרהסי' אינו מטעם מראי' העין אלא כך תקנו חכמים מעיקרא וכ"כ חו"י בסיום דבריו וז"ל והא דמשנה ספ"ב דמ"ק הציידן וכו' ובא"ח ספ"י תקל"ג אינו ענין למראי' עין רק ס"ל מלאכת חש"מ מדרבנן והם אמרו והם אמרו וכה"ג גבי שכירות וקבלנות דבית ושדה בפ"ק דשבת ובטוש"ע סי' רמ"ג רמ"ד עכ"ל חו"י ועדיין לא הודיענו טעמו של חילוק בין צינעא לפרהסי':


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:173:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:173:10)

**אבל**יש להסביר עפמ"ש רמב"ן בנימוקי חומש פ' אמור דכל אושי מילתא אפי' אינו מלאכה כלל אסור מן התורה משום שביתה ולמען ינוח והנושא משא על כתיפו בעיר המוקף חומה כל היום או פותח חנותו ויושב ושוכר פועלים ואינו עושה מל"ט מלאכות מ"מ עובר מן התורה על למען ינוח ושבות כי אין זה שביתה ומנוחה יע"ש וצ"ל הא דמקח וממכר אסור משום שמא יכתוב מדרבנן היינו באקראי ובצינעא אבל לפתוח חנו' וליקח ולמכר אסור מן התורה והנה בכל מלאכה האסורה מן התורה איכא בפרהסי' ב' איסורי' א' המלאכה גופה שני איסור דאושי מילתא ועובדא דחול ובחה"מ שהתירו גוף המלאכה בדבר האבוד מ"מ אי' דאשוי מילתא לא התירו שהרי אם יעשה בצינעא לא יאבד מלאכתו וממילא מובן שאם א"א לעשותו בצינעא כגון קורה דרב יוסף א"כ גם איסור זה מותר משו' דבר אבוד השתא עיקור מלאכה הותרה כ"ש אי' דאושי מילתא ושוב ילפי' אבל ממועד כדכתי' והפכתי חגיכם לאבל ולהני פוסקים לא מחמרי' טפי מבמועד וא"כ מותר ביום השוק בלי פקפוק ודברי תוס' דמ"ק ח' ע"ב ד"ה ומנסרן וכו' צריך לדחוק דמ"מ קשי' להו עכ"פ לגזור משום חשדא ג"כ שלא ידעו שמת למת ויחשדוהו וכיון דאסור בפרהסי' ליתסר בצינעא בחדרי חדרים ועל זה תי' דבדרבנן לא גזרינן אבל לא דפליגי בהו רשב"ג ורבנן ויעיי' דברי מרדכי דמייתי הרב"י סי' תקל"ח כ"ד א"נ ח"ח חותם באהבה רבה. פ"ב יום ה' מ"ב למב"י תקצ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:1)

**מאיר**עיני חכמים אבן הזוהר כעצם השמים לטוהר ה"ה הרב המאה"ג המופלג ומפורסם כקש"ת מהו' מאיר נ"י אבדק"ק יארמוטה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:2)

**נעימות**ימינו הגיעני ע"ד א' שהי' במאסר כמה שנים ויצא קלא דלא פסיק על אשתו שילדה ממזר ונשכרה למינקת בשוקי בראי אבל עדי' לא נתקבלו בב"ד ועתה בצאת הבעל ממאסר גיזם לאמור אם יפרישוהו מאשתו ילכו ויטמעו במקום שאין יד ישראל משגת והוא לא ישיג אורחת חיים:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:3)

**ופר"מ**נפשו היפה בשאלתו אי רשאי ב"ד להעלים עין שלא לחקור אחר עדים כי נ"ל מש"ס סוטה כ"ה ע"א דבעי למפשט דעוברת על דת אי בעי בעל לקיימה מקיימה דאל"ה אין מקנין לה ב"ד דלמא לא ניחא לי' לבעל אע"כ אי בעי בעל לקיימה מקיימה והשתא אס"ד דא"צ הב"ד לחקור הא אי בעי בעל לקיימה לא יביא עדי סתירה לב"ד אלו דבריו ראי' זו איניני מכיר דנהי דב"ד אינם מחויבי' לחקור אם ימצאו עדים מ"מ העדים עצמם מחויבי' להגיד לב"ד את אשר ראו יעיי' ר"פ שלוח הקן בעוף שהרג הנפש ועי' לשון רשב"ם פסחים קי"ג ע"ב ד"ה שם רע וכו' יע"ש אבל על הב"ד אין חיוב לחקור אחר עדים וקצת ראי' מדכתיב בעיר הנדחת כי תשמע בא' שעריך וגו' ודרשת וחקרת היטב והנה אמת נכון הדבר ומזה למדו חז"ל חקירות ודרישות דסהדי ולכאורה מנ"ל דהא פשטי' דקרא ששמעו קול הברה ונשים מוזרה בלבנה מצאו אנשי בליעל וגו' ועל זה ידרשו ויחקורו עד שימצאו עדים שיעידו אבל העדים עצמם לא בעו שבעה דרישות וחקירות אע"כ פשוט לחז"ל דכי תשמע היינו בעדים ודרשת וחקרת העדים אבל על קול בעלמא אין ב"ד נזקקין אע"ג דפשיטא דמצוה רבה עבדו לגדור גדרי פרצותיהן וכעין רב בקעה מצא וגדר בה גדר זה מילתא אחריתי ואינו מענין דין ב"ד והא דכתיב במולך ואם העלם יעלימו היינו אחר דאיכא עדים והם מתיראים מפני האיש ומשפחתו שכולם מכסים ע"ז נאמר העונש ההוא עי' רמב"ן על התורה שם אבל לחקור על עדים לאסור אשה על בעלה מנ"ל זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:4)

**עוד**נסתפק אם יבורר הדבר אם להסיר ידינו מפני שהבליעל מגזם להמיר הדת וכ' אפי' להט"ז בי"ד סימן של"ד דלמא לא קאמר אלא במה שכבר עבר עבירה שלא להענישו אבל בעבירה נמשכת והוא עובר לפנינו יום יום להיות עם סוטה דלמא פוגעין בו והביא ראי' מדילפי' פ' ואלו מגלחין מקראי דנחמי' דלייטינן ומלקינן ותלשינן שיער וק' פשיטא הא ב"ד מנדין ומשמתין ומכין ועונשין אע"כ אתי למילף מנחמי שבזמנו הי' חשש שיתחברו לכותיים וסנבליט החרום ואפ"ה עביד נחמי' עובדא בנפשייהו ולא חשש וע"כ היינו מטעם הנ"ל שהיתה עבירה נמשכת אלו דברי מעלתו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:5)

**והנה**מסברא אנן נראה לחלק כלל אי יהיבנא לט"ז שלא לנדות העבריין שכבר עבר ה"ה המומר לעבירה שסופו לשוב ולהתחרט לא נדחה אבן אחריו להפילו לבור אשר לא יכול לקום עוד ולהיות מומר לכל התורה ואשר באי' לא ישובון ואך הראי' מש"ס דמ"ק קשה להולמו אי צריך ראי' לזה מנ"ל לש"ס מנחמי' אטו משום שהי' שם כותיים וסנבליט והי' מרשעי ישראל מתחתנים עמהם כל ישראל חשידי חלילה הלא בכל דור איכ' ע' אומות בעולם ויש גם רשעי ישראל אשר נטמעו בהם ומ"מ לא נחשדו אם יעשו בהם משפט כתוב ימירו חלילה אך אדם קל שאנו רואי' שקרוב לפול לא נדחה אבן אחריו ונחמי' מרט והכה אנשים שלא הי' נחשדים אלא על מה שנחשדו ואלו הי' לו חשש המרתם אפשר לא הכום ומרטום ומנ"ל להש"ס להוכיח מהכא אע"כ קושייתו מעיקרא ליתא דהקשה מה צורך למילף מנחמי' הא פשיטא דמנדין ומשמתין ומכין מכו' מרדות שאני אומר כל זה מנ"ל לחכמים והיכי רמיזא באורי' שיש לב"ד לארר ולקלל ולהכות אפי' הכאה א' לולי הני קראי ומהכא ילפי' והלכה למשה מסיני הוה ואתא נחמי' ואסמכי' אקרא ומה שיש לעיין מנ"ל הא דאמרי' רבנן בא' שרכב סוס בשבת והביאו לב"ד וסקלוהו שהשעה צריכ' לכך מנ"ל להמית דמנחמי' ליכא למילף הא ונ"ל דמבן סורר ומורה נפקא לן דנידון על שם סופו וימות זכאי ואל ימות חייב והענין בזה אלו הי' רוכב סוס דקילא לי' הרכיבת סוס בשבת או אפי' כל שבותים דרבנן לא הי' סוקלים אך השעה הי' צריכא שהי' פרוצים ושבת גופי' קיל להו ועשו מלאכות דאורייתא בשבת וזה האיש תחלת קלקולו בעדים והתראה הי' ברכיבת סוס וכיון דשבת קיל להו סופו לחלל שבת בחיובי סקילה ויסקל חייב ויען כי הולך למות טוב וזכות גדול הוא לו שימות זכאי ויזכה רבי' הנוסרים על ידו ולא יזידו עוד וחיי שעה איכא בינייהו שהרי סופו למות חייב וזהו ילפי רבנן מבן סורר ומורה ומ"מ לולי קראי דנחמי' לא הוה ילפי' נגידה ממיתה דלפעמים קשה נגידה ממיתה כדאית' פ' אלו נערו' ועוד דלא שייכי טעמי כנלע"ד בענין זה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:6)

**ומ"מ**בעיקור הדין דשאילנא קדמיכון בהא דט"ז אם נמנע לייסרו העובדי' מחשש שיצא מן הדת זה לי קרוב לשלשים שנה כתבתי פסק על זה והעליתי לחלק בין היכא דאיכא למיחש לבניו הקטנים הנה הוא לוטה פה יעיין עליו בעינא פקיחא אולי ישר בעיניו [עיין ח"ס חלק יו"ד סי' שכ"ב]:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:7)

**ומ"ש**עוד רמכ"ת א' נשא עיניו באשת אחי אביו היא דודתו האמורה בתורה והולך הוא להשיג רשיון מהחסיד הקיר"ה לא יחת ולא יפחד כי לא ישיג ולא יחרוך רמי' צידו ויען כי הדבר צריך קצת לענין שלמעלה ג"כ אספרה כמו זה כמה שנים שעברו הי' בארץ איטלי' גבירה עשירה א' נישאית לא' שכופין להוציא לטובת האשה מחמת ממון ופטרה ואח"כ נשאה עיני' בכהן א' וכל חכמי איטלי' אסרו לישא גרושה והבליעל ההוא בטש שרגא מגוי לגוי ומשרי המלוכה לשרי המלוכה ומלומדיהם עד שבא הדבר לשרי גדולי' היושבי' ראשונה במלכות קונסיסטאריום בווין ונשאו ונתנו כל המלומדים וצדקו בעיניהם טענת הכהן באומרו כי הדעת נותן אשה גרושה מאישה היא בזיון לכהן המקודש לה' פלוני הוציאה מביתו והוא ישאנה אבל אשה שהיא גרשה את בעלה אין זה בזיון לכהן ומה שנמצא בש"ס ופוסקי' נגד זה הוא המצאת וחומרת חכמים שאין ראוי לשמוע להם בזה והוחלט פסק שמותר לו לישאנה אך יען שצריך הקיר"ה לחתום בחתימת ידו הגדולה וכשבא הדבר לפניו אמר אין ראוי לחתוך הדין בלי שאלת חכם אחד מחכמי הדת ההוא שאינו מהרבנים אולי ימצא תי' על קושי' זו וימן ה' אז בווין א' מחכמי הזמן החדשים המתפלספי' וכבר מת תהי' מיתתו כפרה על כל עונותיו ברם זכור אותו לטוב בדבר הזה וזאת היתה תשובתו כשנעיין בפשטות בקרא לא נמצא בדתינו שום אופן שיופרדו הזיווג זה מזה אלא באם הבעל אינו חפץ בה ולא תמצא היא חן בעיניו אבל בהיפוך שהיא אינו חפיצה בו אפי' מוכה שחין לא מצינו בשום מקרא שיהי' יכולת להתירה לעלמא רק היא המצאה מחכמי ישראל ועתה ממנ"פ אם האשה והכהן הזה סומכי' על חכמי ישראל הם אמרו גם זו אסורה לכהן ואם נניח הפסוק כפשוטו א"כ אינה מגורשת ועודנה אדוקה בבעלה הראשון וישרו דבריו בעיני הקיר"ה והשרים ולא נישאת לכהן ולא נתחללו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:8)

**ובהוכחי**עם החכם ההוא אמרתי לו פן יהי' חכם בעיניו ע"כ אומר לו כי זה האיש שאשתו בוחלת בו ומאוס בעיני' הרי הוא עובר על עשה של ואהבת לריעך כמוך לצערה בצערא דגופא אפי' יהי' פרוש ממנה מ"מ מעגנה ומצערא ומה דעלך סני לחברא לא תעביד ואם הוא מוכה שחין אפי' שניהם רוצים לדור זע"ז מ"מ עוברי' על מצות עשה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ויען כי קיי"ל מ"ע ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו ע"כ מכין אותו לקיים מ"ע הנ"ל עד שיתרצה לגרש ושוב יעיין במה שהסביר הרמב"ם ספ"ג מגירושין נמצא זה מגרש מרצונו ובדין והשתא אם מרצונו לא מצאה חן ועובר על ואהבת לריעך יכול לשלחה מביתו בגירושי' כ"ש אם מרצונו לקיים מ"ע הנ"ל שיכול לשלחה בגט פטורי' וצדקו דברי רז"ל ואין עול ח"ו אלו דברי עמו וכשר הדבר לפניו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:9)

**יצאתי**מענין לענין והארכתי יאריך שנותיו וירום כסאו וכבודו ויתן עליו הודו כנפשו היפה ונפש א"נ דש"ת. פ"ב יום ב' ג' אד"ש תקפ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:174:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:174:10)

**ושארי**דברי תורתו אשר אינם נצרכי' לפי שעה אקח מועד ברצות ה' לעיין בהם.


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:1
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:1](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:1)

**שלום**רב יבוא ויקרב לאור הנערב ה"ה רב חביבי וי"נ המאה"ג החרוץ המפורסם כערוגת הבשם כש"ת מהו' זלמן ליב נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ס"ה ואגפי' יע"א:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:2
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:2](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:2)

**נועם**מכתבו הגיעני על נכון והנה לוטה פה מה שהשבתי לק"ק מ"ד בנידן פנוי' שנתעברה ואומרת מפלוני וכהן הוא והוא אמר אין מינאי ועתה הגיעוני דברי תורתו ודברי פח"ח ואני אחוז בחבלי טרדון ומ"מ אהבתו דוחקת בשרי להשיב עכ"פ על קצת דבריו:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:3
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:3](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:3)

**וטרם**אענה אומר כי מ"ש הב"ח והסכים ב"ש סי' ד' סעי' י"ח בסתירת הרמב"ם דלענין אכילת תרומה מהני הודאת שניהם ולענין ייבום לא מהני ותירץ הנ"ל לחלק בין ייבום דאורייתא לתרומה דרבנן הרואה יראה דלא נעלם זה מה"ה אלא דפשיטא לי' דהרמב"ם אתרומה דאורי' קאי מדפסק לחומרא כלישנא קמא דס"פ אלמנה לכה"ג והרי הרשב"א פסק באמת כל"ב ובכל מקום הלכה כל"ב אי לאו משום אי' דאורייתא החמיר א"כ ליתא לחלוקו של הב"ח וב"ש והיותר הי' נראה דס"ל לרמב"ם שאני ייבום כיון דאפשר בחליצה תחליץ ומה בכך ואי משום שתפסלה לכהונה עי"ז ולא ישפוך אדם מי בורו ואחרי' צריכי' לו הכא אין לחוש אם תפסול לכהונה ע"י חליצה וטעמא אפשר לומר משום חומרת עריות החמיר טפי כמו שמצינו שחשו חז"ל למיעוט נפלים והצריכו חליצה כמ"ש תוס' בחולין י"ב ע"א וא"כ לפ"ז הי' ראוי להתיר לכהן אבל מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ומי יודע אולי יש חילוק אחר בין יבום לתרומה ואותו חומרא יהי' שייך גם ביוחסין:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:4
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:4](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:4)

**והנה**מ"ש ב"ש דבתשוב' רי"ו מחמיר אפי' בדרבנן תמי' לי על הרב ב"ש במ"כ לא עיין יפה בגוף התשובה שכ' לישא מעוברת ומניקת ע"י הודאות שניהם יש לאסור להרמב"ם אע"ג דהוה רק אי' דרבנן מ"מ שמא יאמרו הבריות מדהתירו רבנן קמו להו רבנן במילתי' שפיר דברי' דהאי הוא ויתירו לשוק בלא חליצה א"ד מהרי"ו ז"ל מבואר מדבריו דבאיסו' דרבנן יש להקל רק מטעם הנ"ל והוא מש"ס יבמות ל"א ע"א וא"כ תינח במעוברת ומניקת דאי אמת הוא דקמו רבנן במילתא שפיר ע"כ נתברר לחכמים שהוא בנו של זה דאל"ה לא הי' מתירין לו מניקת חבירו ואתו להתיר יבמתו לשוק אבל היכי דלא שייך כגון תרומה דרבנן דאפי' קמו רבנן במילתא דבן זה כהן הוא ומותר בתרומה מ"מ אינו מבורר דקמו רבנן שזהו אביו דלמא כהן אחר ולא יתירו יבמתו לשוק וכל כיוצא בזה ומ"מ דברי מהרי"ו תמוהים אם נחוש לזה מ"ט התירו עובדא דארוס וארוסתו ס"פ אלמנה הנ"ל אפי' נימא ספק ממזר דרבנן כמ"ש ב"ש מ"מ כיון דכ"ע פסולים אצלה וא"א למיתלי אלא בארוס א"כ יאמרו קמו בה רבנן ואתו להתיר יבמתו ואולי י"ל דאכתי יאמרו שיתלה בגוי ועבד וכמ"ד הולד כשר אפי' בא על אשת איש ויצא לנו לפ"ז אי אירע האי עובדא דארוס וארוסתו בכהן וילדה אסורה אפי' בתרומה דרבנן דהשתא א"א למיתלי הולד אלא בו דגוי ועבד אין בנם אוכל בתרומה ובכהן אחר ה"ל ממזר והיא נתחללה וא"א למיתלי אלא בהארוס עצמו ויבוא להתיר יבמתו בשוק:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:5
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:5](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:5)

**והנה**מ"ש פר"מ להקל ולחלק דיבמה מיירי דאיכא חזקת אי' לשוק וכן תרומה מיירי בכה"ג שלא הי' לה חזקת תרומה משא"כ הכא נהפוך הוא אשה מזנה בודקת ומזנה בתשובתי יראה כי על מדוכה זו ישבתי גם אני אלא להיות כי הך חזקה דבודקת ומזנה נאמרה בש"ס ע"ד דלמא ולא ע"ד אמת וכמו שהרגיש בחלקת מחוקק משו"ה כתבתי אני דע"כ לא דחינן הך חזקה אלא משו' דזנות רצה אחר הפסולים כמ"ש תוס' בשם ירושלמי וזה בפסולי ישראל אבל היכי דרוב או כל ישראל שבאותו מקום כשרים ולא לחוש אלא שמא זינתה עם גוי וחלילה לא נחשדו בנות ישראל אפי' הפרוצות להבעל לערל כי חרפה היא לנו ואוקמא אחזקה בודקת ומזנה מישראל והרי רוב ישראל שבמדינתינו בזמנינו כשרים לכהונה ונתין וממזר לא שכיחא כלל ולדעתי סברא גדולה היא וראוי לסמוך עלה:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:6
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:6](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:6)

**אמנם**מ"מ אין לסמוך על סברא זו דחזקה כולי האי דודאי אי הוי איתא בש"ס לחוש ביבמה לשוק היינו יכולין לומר ולחלק ע"כ לא אמרו רבנן להחמיר אלא היכי דליכא חזקה אבל הכא איכא בודקת ומזנה אבל באמת אדרבה בש"ס איתא להקל ולהאמין היכי ששניהם מודים והרמב"ם מסברא דנפשי' אמר ואנו אין לנו אלא במה דאמר הש"ס אבל יבמה לשוק לא א"כ כל דלא דמי לגוני דש"ס לא נוכל להקל ומשו"ה בזונה לכהן נהי דלא דמי לחומרא דיבמה משום דאיכא חזקה מ"מ לקולא דש"ס נמי לא דמי דהתם דרבנן והכא דאורייתא ועל המיקל להביא ראי' ובפרט דיבמה דכ' רמב"ם סתמא קאמר אפי' בעל הפנוי' והולידה ואח"כ נשא אשה ומת שהרי מעיקרא לא הי' לה חזקת איסור יבמה ואפ"ה חולצת מספק וזה ברור דאפי' בעל והוליד ונשא ומת חולצת וה"ה זונה לכהן:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:7
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:7](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:7)

**ומה**שתפס פר"מ על דברי נב"י כרך שני שכ' דמשום הכי מתירה בתרומה שהוא לעצמה משא"כ יבמה שהוא היתר לאשה אחרת ותפס דס"פ אלמנה לכה"ג מיירי רבא מילדה תאכל בתרומה יפה השיב וראוי לו ומהתימה וכי תרומה אינו לעלמא להאכיל עבדי' ושפחות והולד ועבדיו ושפחותיו ובניו ובני בניו עד סוף כל הדורות:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:8
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:8](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:8)

**ומ"ש**על מ"ש הגאון הנ"ל דאין אדם משים עצמו רשע וכ' שגם ממני שמע כן האמת שכן אמרתי אבל לא היתה כוונתי כ"א ע"ד השאלה והעברה ועודנו מחזיק בתומתו דבזה"ז שכל הפנויות נדות א"כ מנ"ל להאמין לו להוציא עצמו מחזקת רוב ישראל הכשרי' לומר שהי' בועל נדה ובש"ס דמהימנינן היכי דאמר מנאי היינו אם אינה נדה ואין האיסור חמור כל כך אבל באיסו' חמור כזה רוב ישראל מוחזקי' שלא לעבור על עבירת כרת ונאמר מגוי נבעלה ואין זה ענין כלל לכל המוזכר בתוס' כריתו' י"ב ע"א ד"ה או דלמא וק"ל ומ"ש מעלתו דלמא מתכוון לקיים מצוה ולו תהי' לאשה לדעת תוס' יבמות כ"ד ע"ב ד"ה משום וכו' לא הבנתי דסברא זו מועיל שלא נכוף אותו להביא קרבן נאמין לו מזיד הייתי שלא רצה להביא חולין לעזרה ונאמר כוונתו לשמים אבל להתיר לכנוס ספק זונה אין להקל ולתלות שאמר כן ע"ד תשובה אדרבא נימא שמא עיניו נתן בה ומקרי משים עצמו רשע לומר שבעל נדה כדי להשביע יצרו לישא אותה וכמו שמצינו סוף נדרים באומרת טמאה אני לך דמשוי' נפשה רשיעא משום נתינת עיני' באחר ואין לומר איך ירצה לישא עתה זונה והוא כהן ויהי' כל ימיו עמה באיסור וחלוק זה כ' הרא"ש בפסקיו בשלהי נדרים י"ל שאני הכא שהוא סובר שהדין עמה דלכשר נבעלה ואינינה זונה ולחששה דרבנן לא חייש:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:9
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:9](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:9)

**ומ"ש**עוד דבשוכן אתה עמה במחיצתה בתוך ביתה קורבא כי האי עדיפה מרוב תמהתי על חכמתו כי רבה היא אי ס"ד דהאי מקרי קורבא א"כ כי בעי למילף רובא מדלמא לאו אביו הוא ודחי דלמא בחבושי' ומשני אפ"ה אין אפטרופס לעריות ק' אכתי רובא מנ"ל דלמא משום קורבא כי האי דעדיפא טובא דחבושי' יחד בבית האסורי' וגם בחוץ לא ישכנו רגלי' וע"כ לומר דלא שייך קורבא היכי דגם רגל אחרים שכיחי התם וכדאמר אביי בדף בסוגי' דזימן שחורים ומכיון שאין אפטרופס לעריות חיישי' לאחרים שיפתחו בית האסורי' ויבואו עלי' אי לאו משום רובא וא"כ מכ"ש בבית דרגלי אינשי טובא שכיחי התם והיא גם היא פעם בחוץ פעם ברחובות ועוד מאן נימא לן שנבעלה לביתה דלמא נתוועדו הנואף והנואפת אל מקו' פלוני אלמוני והטיח בה תחת התאנה כדרכן ועלילותם של אלו וכיוצא בהם אשר מפני זה פקפקו האחרונים על הך דשכונת ישראל שרמזתי בתשובתי כאשר עיניו לנוכח יביטו ומ"מ למדנו מדברי רפ"מ דדבר חדש שמ"ש תוס' ס"פ אלמנה לכה"ג דדיימי מיני' היינו ראינו שנבעלה לאו דוקא שראינו כדרך המנאפי' שוכבי' זע"ז אלא אפי' רק עמה במטה אעפ"י דלענין עריות דעלמא לא חיישי' לה אלא כשאר דבר מכוער בעלמא מ"מ הכא ה"ל קורבא ממש דעדיף מרובא באשר שארי אנשים לא שכיחי עמה בהאי אתרא ומ"מ במכה אביו ואמו לא בעי למימר שראו אותם במטה א' דדרכי' דרכי נועם כתי' ומילתא חדתא היא ויישר כחו ארי' זולת זה אין אתי רק לסיים בברכה מרובה לו ולתורתו כאות נפשו היפה ונפש א"נ לנצח. פ"ב יום ג' ט"ז אדר ראשון תקע"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


###### Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:10
[Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:175:10](https://torahapp.org/share/book/Responsa%20Chatam%20Sofer/s/Even%20HaEzer/r/2:175:10)

ת"ו"ש"ל"ב"ע.