## Ritva on Avodah Zarah Daf 62a

###### Ritva on Avodah Zarah 62a:1
[Ritva on Avodah Zarah 62a:1](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:1)

**פרק חמישי**
פרק השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך שכרו אסור אסיקנא בגמרא דקנסא דרבנן הוא דקנסו לכל שעושה מלאכה בעניני עבודה זרה ואף על גב דאמרינן בפרקא קמא ואם בנה שכרו מותר התם כשהיה עושה לא היתה עדין עבודה זרה וכדאיתא התם וכי קתני שכרו אסור כשיש בו שוה פרוטה דבפחות משוה פרוטה לא קנסו רבנן כדאיתא התם ובגמרא מוכח בההוא עובדא דאוגר ארביה לסתם יינם דשכרו אסור לכל אדם קאמ׳ ולא לפועל בלבד ומסקנא דגמרא דכי קתני ביין נסך אפי׳ סתם יינן בכלל.


###### Ritva on Avodah Zarah 62a:2
[Ritva on Avodah Zarah 62a:2](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:2)

**גמרא מאי טעמא.** פירוש דקסבר דמתניתין דינא קתני אלימא הואיל דיין נסך אסור בהנאה שכרו נמי אסור פירוש דהא נמי בכלל אסור הנאה דכל שהנאתו אסורה אף הנאת גרמתו אסורה.


###### Ritva on Avodah Zarah 62a:3
[Ritva on Avodah Zarah 62a:3](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:3)

**והרי ערלה וכלאי הכרם דאסורים בהנאה ותנן מכרן וקדש בדמיהן מקודשת.** פירוש וכיון דחילופיהן מותרין כל שכן שכרן וכדפר״שי ז״ל מכאן הקשו בתוספות למה שמפרש ר״שי בכל מקום דחליפין אסורין למחליף מיהת דרבנן וקידושי אשה שאני דלאו הנאה ממש היא וכדכתיבנא נמי בפרקין לעיל ואם כן מאי מקשה הכא דהא בערלה וכלאי הכרם חלופיהן אסורין למחליף ותירצו דמכל מקום מתני׳ קתני שכרו אסור אף לאחרים ואלו ערלה וכלאי הכרם דמיהן מותרים לאחרים ולפיכך אשה זו מקו׳ בהם דאי לא הא לא יהיב לה ולא מידי ועוד דהא מודינא בקדושי אשה שהנאתן מותרת למחליף ולא חמיר שכר אסור הנאה מהא דקדושין דשכרו נמי לאו הנאה ממש היא.


###### Ritva on Avodah Zarah 62a:4
[Ritva on Avodah Zarah 62a:4](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:4)

**ואלא הואיל ותופס דמיו כעבודה זרה.** פי׳ דבערלה וכלאי הכרם שאין תופסין דמיהם שכרן מותר אבל בע״ז ויין נסך כשם שתופסין דמיהן כך תופסין שכרן.


###### Ritva on Avodah Zarah 62a:5
[Ritva on Avodah Zarah 62a:5](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:5)

**והרי שביעית דתופסת דמיה ותנן האומר כו'.** פירוש דלקט לי בו משמע כדי שוויו והיינו מכיר׳ וחלופין ולקט לי ירק לא משמע אלא שכר לקיטה בלבד וכדפירש ר״שי ז״ל.


###### Ritva on Avodah Zarah 62a:6
[Ritva on Avodah Zarah 62a:6](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:6)

אמר רבי אבהו קנס הוא שקנסו חכמים בחמרין דשביעי׳ וביין נסך והא דקרי ליה קנס מפני שעושין עברה דעבודה זרה וכל אביזרהא אסור לקיימם בעולם איסור תורה ומדרבנן אף רוצה לקיימן אסור וכל שעושה בהם מלאכה הרי מקיימם וחמרין דשביעית נמי גורמין לעשות סחורה בשביעית שהוא אסור תורה וקשה אבקה של שביעית כדאיתא בפ״ק דקדושין ולפיכך קנסום. אי נמי כדאמור בירושלמי בפירות עברה היא מתניתין ופירש הר״מבן ז״ל בפירות שביעית לאחר הביעור.


###### Ritva on Avodah Zarah 62a:7
[Ritva on Avodah Zarah 62a:7](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:7)

נמצא זה פורע חובו מפירות שביעית והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה פ׳ לאכלן בפני עצמן או למכרן ולקנות בהן דברים הנאכלין שיכולין להתבער בזמן הביעור שבאלו קדושת שביעית תופסת אבל לא דבר שאינו נאכל אלא שנתן לסחורה כגון בהמה טמאה ועבדי׳ ובגדים ושאר מטלטלין דעלמא וכדתנן במסכת שביעית אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי׳ שביעית ואם לקח יאכל כנגדם. וכשפורע חובו מפירות שביעית סחורה היא זו שהרי דמי פירות שביעית נשארין בידו ואינם נתפסין והויא לה סחורה והא דאמרינן בפ״ק דקדושין וש״מ המקדש בפירות שביעית מקודשת התם בדיעבד לשון מורי הר״שבא נ״ר.