## Ritva on Niddah Daf 23a

###### Ritva on Niddah 23a:1
[Ritva on Niddah 23a:1](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/23a:1)

**מה לאדם שכן מטמא מחיים.** איכא דמקשי ליהדר לגמרי תנין מבהמה במופנה מצד א׳ דהא יצירה דבהמה מופנה מיהת ובכל התורה למאין למד מלמד חוץ מקדשים וי״ל דהאי ל״ק כלל לפום מאי דפרישת לשיטת רש״י ז״ל שאין למדין כאן אלא מדדמי לחוד ומיהו בר מהכי ל״ק דבהא נמי יש להשיב מה לבהמה שכן מטמאה לאחר מיתה משא״כ בתנין שבים ומהא טעמא נמי לא אתי תנין מאדם ובהמה דמה לשניהם שכן מטמאין לאחר מיתה.


###### Ritva on Niddah 23a:2
[Ritva on Niddah 23a:2](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/23a:2)

**הואיל ונאמר בו יצירה באדם.** פי׳ והוא לא אמר מהיכן מופנה כדאמר בסמוך גבי רוח דהכא יצירה יצירה גמרינן ויצירה דאדם או בהמה מופנה וה״ל מופנה מצד אחד והכא אין להשיב דלא שייך ביה טומאה אבל בסמוך דגמרי׳ בריאה בריאה בעינן מופנה דאלו בריאה דאדם ובהמה לאו מופנה הוא ובלישנא מיהת לא דיינינן כלום בשאינו מופנה כל עיקר ואף עפ״י שאין תשובה.


###### Ritva on Niddah 23a:3
[Ritva on Niddah 23a:3](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/23a:3)

**ואין דנין דברי תורה מדברי קבלה.** פי׳ כל היכא דלא גמרי לה ממש ובעינן לה למילתא אחריתא כי הכא הא לאו הכי דנין כדאשכחן בעלמא וחדא מנייהו בפ״ק דמגילה גבי פרזי פרזי.


###### Ritva on Niddah 23a:4
[Ritva on Niddah 23a:4](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/23a:4)

**אי תנא נחש הוה אמינא גבי נחש פליגי רבנן וכו'.** ק״ל וליתנהו כלהו בהמה וחיה ונחש וי״ל דאפ״ה מכיון דאיכא יצירה במופנה הא׳ דאנחש בלחוד הוא דפליגא דרבנן.


###### Ritva on Niddah 23a:5
[Ritva on Niddah 23a:5](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/23a:5)

**חסורי מחסרא וה״ק.** לאו חסורי מחסרא ממש הוא אלא ה״ק נר׳ לי דברי ר״מ בבעין בהמה וחיה ונראין לכל דברי רבנן בעופות.


###### Ritva on Niddah 23a:6
[Ritva on Niddah 23a:6](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/23a:6)

**נ״מ לאיתסור באחותה.** פרש״י ז״ל דנקט אחותה טפי מאמה ואם אמה לגזומי מלתא טפי ולאתויי לידי גיחוך משום דאחותה לא מתסרא אלא בחייה והיא אינה מתקיימת דתתסר אחותה שלה משא״כ בשאר קרובות דמתסרי לאחר מיתה והאי נמ׳ לאו ר׳ זירא א״ל אלא ר׳ ירמיה גופיה א״ל כלו׳ הא דבעי מינך נמ׳ לאיתסורי באחותה והא דאמר למימרא דחייב ה״פ למימ׳ דחייב כולי האי דתסתר אחותה בחייה והא לא אמ׳ ר״מ אלא הואיל ובמינו מתקיים אבל הוא עצמו אינו מתקיים כלל ואפי׳ לאסור אמה ואם אמה כ״ש אחותה כן דרך פרש״י ז״ל ורבי׳ הרמב״ן ז״ל פירש דכי פרכינן למימר דחייב אעיקר בעיא פרכינן למימרא דבן קיימא הוא דלתפסו בה קדושין ע״י אביה והא נפל גמור הוא וכבן ח׳ חי שהוא כאבן והוא נכון בלשון הגמ׳ יותר.


###### Ritva on Niddah 23a:7
[Ritva on Niddah 23a:7](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/23a:7)

**עד כאן הביאו ר׳ ירמיה לר׳ זירא לידי גיחוך ולא גחיך.** פי׳ דאלו ר׳ ירמיה גופיה לא מספקא לי׳ כלל ומידע ידע ליה דנפל גמור הוא ולא תפסי בה קדושין ולא גחיך פרש״י ז״ל לפי שאסור לאדם למלא שחוק פיו בעה״ז ומיהו לאו למימרא דבכי הא דבדיחותא אסור דהא רגילי בהו רבנן כדאיתא בכמה דוכתי׳ ור׳ ירמיה לא הוה מחזר להביאו לידי איסור אלא חומרא וקדושה שהיה נוהג בו ר׳ זירא בעצמו שלא לשחוק כלל שמא יבא לידי שחוק אסור.


###### Ritva on Niddah 23a:8
[Ritva on Niddah 23a:8](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/23a:8)

**לא אמרה ר״מ אלא הואיל ובמינו מתקיים.** פי׳ הא ודאי ר״מ יצירה מיצירה גמר א״נ משום דעיניהם כשל אדם כדאמר לעיל ולא משמע דהא דרב פליגא אדלעיל דשמואל ור׳ יוחנן ואידך אמוראי דשקלו וטרו בה מדלא מייתי לה תלמודא בפלוגתא אלא ה״ק דאע״ג דגמיר יצירה יצירה או טעמא דעיניהם כשל אדם אפ״ה לא אמר אלא הואיל ובמינו מתקיים דומיא דאדם במינו דגמיר מיניה ולאפוקי גוף אטום שאין מינו מתקיים דכותיה וכן פירש״י ז״ל.