## Ritva on Niddah Daf 3a

###### Ritva on Niddah 3a:1
[Ritva on Niddah 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/3a:1)

**הכא מאי רגלים לדבר איכא.** פרש״י דמהכא שמעינן דלר״ש כל ספק טומאה דבר״ה אי ליכא רגלים תולין.


###### Ritva on Niddah 3a:2
[Ritva on Niddah 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/3a:2)

**ואבע״א טעם דר״ש וכו'.** איכא למידק דהא אנן ל״ק לן בדר״ש אלא רה״י מ״ש מסוטה ואלו השתא לא מפרשי׳ אלא טעמא דר״ה ועוד דהאי טעמא בלישנא דל״ש שמעינן לה דאיהו סבר דילפינן סוף טומאה מתחלת טומאה לגבי ר״ה ורבינו נר׳ תרץ דהכא בהאי אבע״א לא אתי לתרוצי כלום בדר״ש אלא בדרבנן ומשום דמעיקרא אתיא לומר דשניהם למדוה מסוטה וכי פרכינן בדרבנן אצטריך לומר דשאני הכא דחדא לריעותא הוא אתיא השתא לומר שלא למדה מסוטה אלא ר״ש בלחוד דגמר סוף טומאה מתחלת טומאה אבל רבנן לא למדו מסוטה כלל דאינהו סברי דהתם תחלת טומאה והכא סוף טומאה וכל חד מנייהו אחזקתיה מוקמינן ליה.


###### Ritva on Niddah 3a:3
[Ritva on Niddah 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/3a:3)

**ומ״ש ממבוי וכו׳.** לשמאי בלחוד פריך דאלו להלל ל״ק דהתם נמי תולין ולא שורפין כדמוכח בדוכתיה.


###### Ritva on Niddah 3a:4
[Ritva on Niddah 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/3a:4)

**כתרתי לריעותא דמי.** וא״ת יהא טמא ודאי כמקוה וחבית וי״ל דלאו כתרתי לריעותא ממש אלא לומר דדמי ליה קצת שראוי לתלות מיהת 
הואיל ואשה מרגשת לעצמה והק׳ בתוס׳ דהא חזינין דחזיא ודאי ולא ארגישה ותירצו כיון דרוב פעמים מרגישה לא חיישינן. למיעוטא ולא גזרו חכמים מחמת זו כלל ואע״ג דבסוטה מודו שמאי התם לפי שכל ראיותיה בלא הרגשה ואין זו נכון שהרי דין משנתינו על כל הנשים הפקחות ועל הראיות שלהן הוא שמוצאות דם בפרוזדור ואינן מרגישות כלל וכלן יארע להן כך והנכון מה שפרש״י ז״ל הוא הואיל ואשה מרגשת בעצמה וזו כיון שלא הרגישה אתמול ודאי השתא בבדיקת העד נפל דם כלו׳ ואמר דמשום כניסת עד לא הרגישה כסבורה הרגשת עד היא וכדאמרינן דכותה בפרק הרואה דם.


###### Ritva on Niddah 3a:5
[Ritva on Niddah 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/3a:5)

**וליתני נשים.** פי׳ דכל היכא דתני כל לרבותא אתא 
והא איכא כתמים פי׳ קושיין אפי׳ מרבנן דלא מטמו כתמיה אל מכאן ולהבא דאם איתא דאשה מרגשת זו שלא הרגישה למה כתמה טמא כלל ורש״י ז״ל פי׳ דקושיין מדרשב״ג דמשמע כתמיה למפרע ולאלומי פירנא נקטי׳ דדילמא שמאי כרבנן ס״ל.


###### Ritva on Niddah 3a:6
[Ritva on Niddah 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/3a:6)

**האי דם מהיכא אתא.** וא״ת ודילמא נתעסקה ושכחה וכדאמרינן לקמן גבי תינוקת שלא הגיע זמנה לראות שאפי׳ סדינין שלה מלוכלכין בדם טהורה מהאי טעמא וי״ל דהתם משום דלא קמה בחזקת דמים אבל בזו עד שאתה אומר נתעסקה ושכחה יש לך לומר הרגישה ושכחה או כסבורה מימי רגלים היא.


###### Ritva on Niddah 3a:7
[Ritva on Niddah 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Ritva%20on%20Niddah/r/3a:7)

**מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא.** וא״ת ולימא דאיכא בינייהו סוטה ומוך וי״ל דאנן הכי הוא דפרכינן כיון דלאידך לישנא מתני׳ כפשטה דקתני כל הנשים מאי איכא לן בהאי לישנא בתרא דאמרינן ואב״א דהא דחקי׳ מתני׳ דקתני כל הנשים ומהדרין דלהאי לישנא מרוחינן דליכא למרמי חבית ומקוה ולא אצטריך לשנויי דלעיל 
ומאי איכא בין האי לישנא להאי לשנא ומהדרין דלישנא בתרא איכא מוך בלחוד ולא ממעטינן סוטה ואתי׳ מתני׳ טפי כפשטה.