## Rosh David, Kedoshim ###### Rosh David, Kedoshim 1 [Rosh David, Kedoshim 1](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/1) **פרשת קדושים בס"ד** ###### Rosh David, Kedoshim 2 [Rosh David, Kedoshim 2](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/2) במדרש (ויק"ד פכ"ד) קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם: ###### Rosh David, Kedoshim 3 [Rosh David, Kedoshim 3](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/3) **קדש**ישראל ההולך קדמת הצו"ר חלקת הצורי"ם בהררי קדש ממנו חוצב חוצב לאבו"ת אבהן דעלמא רחימי דמלכא הן המרכבה רכב אלהים תלתא דמרחמי תלת סמכי קשוט עמודי שמים ומצוקי ארץ הו"ד הוא בצבא, ומאבות יצאו תולדות יצץ ופרח ישראל תולדה כעין אב קדש איקרי אמימרא דרחמנא בסוד קדושים רבה. וכמאמר הכתוב קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם ואפשר לפרש במשז"ל אלהים קדושים אלהים של קדושים שהם ישראל הנקראים קדושים, וז"ש קדושים תהיו כי בזה שאתם קדושים קדוש אני ויתפרש מ"ש אלהים קדושים דהכונה ה' אלהיכם שהוא אלהים של קדושים ולא יערערו המינין במאי דכתיב אלהים קדושים כמו ששאלו לר' שמלאי בירושלמי דברכות דכתיב אלהים קדושים והול"ל אלהים קדוש דכיון דאתם קדושים א"כ קדוש אני ומאי דכתיב אלהים קדושים פירושו שאני אלהיכם אלהים של קדושים. ###### Rosh David, Kedoshim 4 [Rosh David, Kedoshim 4](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/4) **והרב**מהר"ר נפתלי הכהן בסוף ספרו פירש הכתוב ומאמר פתוח מקדמי אר"ש כמין חומר, כי הני תלתא קדוש (ישעי' ו') תרגם יונתן קדיש בשמי מרומא עילאה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא, והשתי קדושות אפס קצתם, נמצאו דקדושה ראשונה בשמי מרומא עילאה, הנה המלאכים וצבא השמים צבא המרום וגם משה רבינו עלה למרום וחנוך ואליהו זכור לטוב, וקדושה שנית על ארעא עובד גבורתיה, הא נמי מצינו גדול משה רבינו ואחריו כל ישרי לב עושי נפלאות, האמנם קדושה שלישית לעלם ולעלמי עלמיא נשגב ה' לבדו ואין במלאכים וגדולים צדיקים שמץ מנהו, וז"ש קדושים תרתי משמע תהיו, דהיינו שתי קדושות בשמים ממעל ועל הארץ מתחת עושי גדולות, תהיו אפשר על ידי תורתכם ומעשיכם הטובים אתם יכולים להשיג, וזהו שאמרו במדרש יכול כמוני שתוכלו להשיג אף קדושה שלישית לעלם ולעלמי עלמיא, ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. ###### Rosh David, Kedoshim 5 [Rosh David, Kedoshim 5](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/5) **ולדרכו**היה מהלך ופירש בזה מאמרם ז"ל (ברכות י'.) אין קדוש כה' כי אין בלתך אל תקרי כי אין בלתך אלא כי אין לבלותיך בשר ודם מעשה ידיו מבלים אותו והקב"ה מבלה מעשה ידיו, הכונה אין קדוש כה' כי אין בלתך ובלעדך ליכא קדוש, והשתא יקשה על זה דהרי ישראל קדושים הם והמלאכים קדושים והיכי קאמר כי אין בלתך, לזה אמר אל תקרי כי אין בלתך אין אתה יכול לקרות כי אין בלתך כי אם אחר שתקרא אין לבלותיך שהוא לעלם ולעלמי עלמיא שהוא מבלה את מעשה ידיו, אז קרא נא כי אין בלתך דבקדושה זו אין בלתו, זהו תורף דברי הרב הנזכר עיין בספרו באורך. ###### Rosh David, Kedoshim 6 [Rosh David, Kedoshim 6](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/6) **ואל**זה אביט לפרש בזה סדר קדושה, אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. והנה למדנו מתורתו של הרב פרשת דרכים דף מ"ו ע"ב דתיבת אתה למעט אחרים, וסמוכות שלו מדברי הרשב"א והריטב"א עש"ב, וז"ש אתה דוקא קדוש לאפוקי המלאכים והצדיקים, ושמך קדוש דוקא, וקדושים שהם הצדיקים והמלאכים בכל יום יהללוך כי אתה קדוש דוקא, וכי תימא הני מילי סתרן אהדדי כי אתה קדוש ממעט אחרים ותוך כדי דיבור אמר קדושים יהללוך אם כן האיכא קדושים מבלעדיו ח"ו, לזה אמר סלה כלומר מה שהוא קדוש לבדו היינו סלה שהוא לעולם דקדושתו לעלם ולעלמי עלמיא דוקא הוא לבדו יתברך. ###### Rosh David, Kedoshim 7 [Rosh David, Kedoshim 7](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/7) **הוא**אשר דיבר המשורר במקראיו (תהילים ק״נ:א׳-ב׳) הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו הללוהו בגבורותיו הללוהו כרב גודלו, הכונה הללו אל בקדשו כי קדושתו גדולה אין חקר, והשתא מפרש השלשה קדושות, הללוהו ברקיע עוזו שהוא קדיש בשמי מרומא עילאה, הללוהו בגבורותיו היא קדושה שניה קדיש על ארעא עובד גבורתיה, הללוהו כרב גודלו ריבוי גודלו שאין לו קץ היא השלישית לעלם ולעלמי עלמיא, וכד דייקת שפיר גם שתי קדושות מה דמות יערכו הקדושים אליו כי הוא בשמי שמים מה שאין רשות לעלות שם, המלאכים אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו והיינו קדיש בשמי מרומא עילאה דייקא וזהו ברקיע עוזו, וזאת שנית עובד גבורתיה מי ימלל גבורותיו, ומה שעושים הצדיקים הוא היה עושה, וזהו בגבורות"יו דייקא. ###### Rosh David, Kedoshim 8 [Rosh David, Kedoshim 8](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/8) **אמור**מעתה אפשר לומר דאף בשתי קדושות ראשונות אמרו יכול כמוני, דגם בשתים זו קדושתי למעלה מקדושתכם, כי קדושתו יתברך בשמי מרומא ועובד גבורתיה מעל דמעל ומה דמות יערוך אליו, ובהא הוא דאצטריך למימר יכול כמוני וכו' אבל בקדושה שלישית לא צריכא למימר. ###### Rosh David, Kedoshim 9 [Rosh David, Kedoshim 9](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/9) **או**ירצה פירוש סדר קדושה אתה קדוש וכו', במה שפירשו המפרשים מאמרינו דהכונה שישראל בכללותם נקראים קדושים אבל כל אחד בפרטות עתה לא איקרי קדוש רק לעתיד לבא קדוש יאמר לו וכמשז"ל (ב"ב ע"ה:), ומה שאין כן הקב"ה דאיקרי קדוש, וז"ש קדושים תהיו יכול כמוני דכל אחד יקרא קדוש ת"ל כי קדוש אני, כלומר דנקרא בפרטות קדוש וישראל בכללות כלם נקראו קדושים, זהו תורף דברי המפרשים. וכיוצא בזה ראיתי בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה שפירש משם הרב כמהר"ר יצחק יששכר זלה"ה כונת הפסוק (משלי ל״א:כ״ט) רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה, במשז"ל בסוכה דף כ"ח שלשים תלמידים היו להלל הזקן שראוי שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו, וקשה דהכתיב ולא קם נביא עוד כמשה, וי"ל דמשה רבינו מופלג במעלות רבות ולא יקום כמוהו באיש אחד שיהיו בו כל המעלות, אבל בדור אחד אפשר שיהיו בהצטרפות כלן כמשה רבינו זה במעלה אחת וזה באחרת עד שבין כלם כאחד יהיו כמשה רבינו ע"ה, וז"ש אשת חיל מי ימצא כל אלה המעלות דמונה והולך ואשה בכל אלה כלם נקבצו באו לה מי ימצא, אבל רבות בנות בכללותן עשו חיל כל אחת מדה אחת, ואת עלית על כלנה שכל המעלות בשבח שקבצ"ו ומצאו ביך, אלו הם דברי הרב הנז' כאשר כתבם עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה, ועיין מ"ש הרמב"ם סוף פ"ז מפרקיו במס' אבות, ומה שכתבתי בעניותי על דברי הרב הנז' בקונט' פתח עינים שם בסוכה בס"ד. ###### Rosh David, Kedoshim 10 [Rosh David, Kedoshim 10](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/10) **ועל**פי דברי הרב הנז' מה טוב ומה נעים מאמרם ז"ל במדרש רבה וזאת הברכה, זש"ה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה מדבר במשה על שנתעלה יותר מהכל עכ"ל. ולפי האמור הרי הוא כמבואר דרבות בנות בכללן עשו חיל כל אחת מעלה אחת ואת עלית על כלנה דכל המעלות והמדות מה ידידות עשר ידות מדובר ביך נכבדות, וכן משה רבינו ע"ה היה שלם בכל השלמיות הנמצאות בכללות כמה וכמה חסידים וצדיקים, אשר כל צדיק וצדיק הרי זה קנתה ימינו מעלה אחת או שתים אבל משה רבינו ע"ה שלם בכלם כאחד. ###### Rosh David, Kedoshim 11 [Rosh David, Kedoshim 11](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/11) **ודרך**זו אלך לפרש מאמרם ז"ל בדברים רבה על פסוק אנשים חכמים וידועים, למה לא נכתבו ז' כא' שאם לא נמצאו משבעה מביא מארבע ואם לא נמצאו מארבע מביא מג' ואם לא נמצאו מג' מביא מא' שכן כתיב אשת חיל מי ימצא עכ"ל. ולכאורה יפלא מאי שיאטה דאשת חיל הכא בינ"ן דמוריין שופטים בארץ על כן יאמרו המושלים אשה בעזרה מנין. אמנם אפשר במ"ש הרב המבי"ט ח"א סי' ר"פ דהשבעה מדות הם לעיכובא, והקשה הרב פרי האדמה זלה"ה ח"א פ"ב דסנהדרין דדברי הרב המבי"ט קשים לשמוע והם נגד הספרי דשם אמרו דאינם לעיכובא וכמ"ש הרב לחם משנה, ותירץ דס"ל להרב המבי"ט דבהצטרפות כלם צריך שימצאו כל המדות וזהו לעיכובא, דהגם דכל אחד אין בו כל מדות בפרטות תיסגי לן ששבע מדות ימצאו בכללותן וזה הוי לעיכובא עש"ב, ואפשר דז"ש במאמר הנז' למה לא מנה שבעה כאחד לומר שאם לא נמצאו משבעה מביא וכו', ולפי האמור בהצטרפם מיהא צריך שיהיו כל השבע מדות אלא דלא הוי לעיכובא שיהיו בכל אחד, והיינו דמסיים שכן כתיב אשת חיל מי ימצא כמו שפירש הרב הנז', דהפירוש הוא אשת חיל בכל המעלות באשה אחת מי ימצא, אבל בכללות רבות בנות יעשו חיל דבהצטרפות רבות בנות בין כלם יעשו חיל, אבל כל מעלות המדות באשה אחת מי ימצא, וזו כיוצא בה דאם לא נמצאו כל המדות בכל אחד תיסגי בחד ושאר המדות בצירוף כלן יהיו ע"ד רבות בנות עשו חיל בין כלן, ואשת חיל כוללת כל שפר מעלות המדות מי ימצא וזה כתבנו דרך דרש. ###### Rosh David, Kedoshim 12 [Rosh David, Kedoshim 12](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/12) **ואולם**בכונת דברי הרב המביט הנז' אנא זעירא לבבי לא כן יחשוב, כי כונתו פשוטה דהוי לעיכובא אם נמצאים בעיר בעלי ז' מדות אז הוי לעיכובא דאין למנות אחרים שאינן בסוג זה, אבל כשאינם בנמצא כלל לא איירי בזה הרב המבי"ט, דודאי הלך אחר הנמצא וכמו שכתבנו בעניותנו במקום אחר בס"ד. ###### Rosh David, Kedoshim 13 [Rosh David, Kedoshim 13](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/13) **הדרן**לדידן בסדר קדושה ופסוקי הפרשה, וטרם אענה על פי מאי דקמן אציגה נא איזה גרגירים ופרפראות מקבילות הלא לאות סמיכות הפרשיות ואתיא מדרשא תוכחות מוסר בס"ד, ונקדים שדין איסור חמץ בפסח הוא במשהו, ונתנו הראשונים הרי טעמי לחומרא זו, ראשון הוא דאיסור חמץ בכרת ולכן יש להחמיר במשהו, וזאת שנית דחמץ לא בדילי אינשי מיניה כולי שתא ולכן צריך לעשות גדר גדול לאיסורו. וכתבו האחרונים לאסור אף בתרי משהו שאם נתערב משהו מחמץ בתבשיל אחד ונאסר ואח"כ נתערב משהו מאותו תערובת בתבשיל אחר אסור הכל, והני בי תרי טעמי מישך שייכי בעריות, חדא דעונשן כרת, ועוד כי היצר מתגבר ביותר עליהן ורבו המתפרצים וכל הגדול יצרו גדול באופן כי מצד שיצרו מתגבר ובנקל יבא ליגע באיסור עריות או אביזריהו הו"ל כלא בדילי אינשי מיניה דחמץ, ויש להחמיר חומרא גדולה מאד על דרך דמחמירינן בחמץ במשהו ואפילו בתרי משהו. ובזה נבא אל הביאור בסמיכות הפרשיות ונכרתו הנפשות העושות וכו', וכיון דקאי בכרת א"כ צריך שמירה גדולה ולהחמיר מאד כאיסור חמץ, ומשום הכי ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות וכו' ואמרו רז"ל (מו"ק ה'.) עשו משמרת למשמרתי, שצריך שמירה בכפליים שהוא גדר וסייג כיון שהוא כרת, ועוד לבלתי עשות מחקות התועבות אשר נעשו וכו' רמז טעם ב' דלא בדילי אינשי מיניהו והיצה"ר מתגבר וצריך קדושה יתירה מאד, וז"ש קדושים תהיו רמז משמרת למשמרת קדושים, תרתי משמע קדושות והרחקות דומה למאי דמחמירינן בפסח באיסור חמץ בתרי משהו. ###### Rosh David, Kedoshim 14 [Rosh David, Kedoshim 14](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/14) **ועוד**אפשר לרמוז במה שאמרו בזהר שבכל מצוה צריך מחשבה ודיבור ומעשה, והיינו לתקן נפש רוח ונשמה שהם בסוד מחשבה דיבור ומעשה, וז"ש ושמרתם את משמרתי שתי שמירות, ואת ריבה שמירה שלישית במחשבה דיבור ומעשה לתקן נר"ן, וז"ש לבלתי עשות רמז לתקן המעשה בסוד הנפש, והוא אומרו ונכרתו הנפשות העושות דייקא, ואחר זה אמר קדושים תהיו קדושים תרתי במחשבה ודיבור, ונתן טעם כי קדוש בסוד המחשבה דאקרי קדש, אני ה' אלהיכם בסוד דיבור ומעשה כנודע לחכמי לב. ###### Rosh David, Kedoshim 15 [Rosh David, Kedoshim 15](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/15) **ויתבאר**עוד במשז"ל (קידושין ל"א.) בשעה ששמעו אומות העולם אנכי ולא יהיה לך אמרו לכבוד עצמו הוא דורש וכשאמר כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו למאמרות הראשונות, ויש ליתן טעם לזה במשז"ל (נדה ל"א.) שלשה שותפין באדם אביו ואמו והקב"ה דהגוף והעצמות ואודם ולובן מאביו ואמו והנשמה והידיעה וכו' הם מהקב"ה, ולכן כששמעו האומות אנכי ולא יהיה לך אמרו לכבוד עצמו, אך אזן ששמעה כבד את אביך ואת אמך שהיא מצוה שכלית ושגם אומות העולם מסברא מקיימים אותה נתעוררו התעוררות גדול, כי כבוד אב ואם היינו מטעם שגוף האדם אל עצמו ואל בשרו בנוי מהם ולכן הסברא נותנת והשכל מחייב לכבדם, א"כ ק"ו שיש לאדם לכבד לנותן בו חיות וידיעה שהוא הקב"ה, ולכן חזרו והודו למאמרות הראשונות כי דין הוא ליחדו ולכבדו, שעיקר האדם החיות והידיעה והנשמה וכו' הם ממנו יתברך וחיובו הוא להאמין בו ולא לזולתו, והם דברות הראשונות אנכי ולא יהיה לך. ###### Rosh David, Kedoshim 16 [Rosh David, Kedoshim 16](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/16) **וממוצא**דבר יתבונן האדם שלא לחטוא במחשבה, כי הידיעה והחיות הוא חלקו יתברך ואיך יחטא במה שחננו הוא יתברך, ואפשר שזהו טעם אומרם ז"ל (יומא כ"ט.) הרהורי עבירה קשים מעבירה, להיות כי פוגם בחלקו יתברך שנתן לו ידיעה, ועם כל זה גברו רחמיו יתברך גלה צדקתו לפי רוב ענותנותו ומחשבה רעה אינה מצרפה למעשה, אף שמן הדין יותר פוגם במחשבה להיותו חוטא במה שנתן לו יתברך, מ"מ מצד רחמיו אינו דן על המחשבה שהוא חלקו לבד. ###### Rosh David, Kedoshim 17 [Rosh David, Kedoshim 17](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/17) **ובזה**נבא אל הביאור קדושים תהיו, וזהו טהרת רעיון ומחשבה ויחוד הלב בעבודתו כי זהו סדר קדושה כי קדוש אני ה' אלהיכם, וכיון שחלק הטוב שבכם היא הידיעה והחיות ממנו ית' צריך לעובדו בהם, ולזה סמך איש אמו ואביו תראו, כלומר עיניכם הרואות מצות מורא וכיבוד אב ואם שהן מצות שכליות והטעם כי אביו ואמו הביאוהו בעולם ונתנו לו חלק בשר ועצמות וכו', ומזה תלמדו לכבדני ולירא מפני בחלקי אשר נתתי לכם, ולכן את שבתותי תשמרו כי זה כל פרי להיות התולדה מעין אב, ויום שבת הוא יום ששבת יתברך כביכול וצריך לידבק בו, וז"ש אל תפנו וכו' ואמרו רז"ל אל תפנו אל מדעתכם שבחלקו שהוא חונן לאדם דעת צריך לכבדו ולדבקה בו. ###### Rosh David, Kedoshim 18 [Rosh David, Kedoshim 18](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/18) **נחזור**על הראשונות וכבר כתבנו שפירשו המפרשים במאמר הנז' יכול כמוני וכו', שהכונה דישראל בכללותם נקראים קדושים ולא כל א' בפרטות ככל הכתוב לעיל, וסדר קדוש' בו תרמו"ז על דנא פתגם, וז"ש אתה קדוש, אתה למעט הצדיקים ומלאכים, ואם נפשך לומר הרי מצינו גם ישראל כתיב בהו קדושים תהיו וכיוצא וקדישי עליונין על המלאכים, לזה אמר ושמך קדוש כלומר הוא לבדו מרום וקדוש, מה שאין כן המלאכים והצדיקים בכללותם הוא דמיקרו קדושים לא בפרטות, ועל כן וקדושים שהם המלאכים וגם הצדיקים יהללוך סלה אין קדוש כה' כי אין בלתך. ###### Rosh David, Kedoshim 19 [Rosh David, Kedoshim 19](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/19) **ויראה**וירצה בזה כתוב הדר הוא פ' אמור וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם, וראוי לשית לב בקדושות הללו דאמור בכפיל"א. ותו דקרא בגויה דכהן משתעי וישנו בנותן טעם כי אני ה' מקדשכם. ועל פי האמור אפשר לפרשו בסגנון זה וקדשתו כי את לחם וכו', וכי תימא אם כן מצינו דהכהן בפרטות נקרא קדוש וזהו נגד היסוד אשר ידענו מקראין קדושים תהיו כי קדוש אני, שהכונה כמשז"ל יכול כמוני ת"ל קדוש אני שנקראתי קדוש לבד לא כן אתם בכללות וקראתם קדושים, ומאחר שכך מאי קאמר וקדשתו לעשות לכהן בפרטות קדוש, לז"א קדוש יהיה לך כלומר נקרא קדוש בערכך אבל לפי האמת לא יקרא קדוש בפרטות כי קדוש אני, וזו מעלתי בפרטות שאני נקרא קדוש אני ה' מקדשכם וקורא אתכם קדושים בכללות, וכמ"ש קדושים תהיו וכו' כמדובר. ###### Rosh David, Kedoshim 20 [Rosh David, Kedoshim 20](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/20) **ויתכן**עוד לפרשו במ"ש בבתרא דף ק"ך הלכתא חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב והלכתא אין חולקין ל"ק הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה רביה יקרא, ואמרינן ביומא פ' בא לו דחזן הכנסת נותן לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן וכו', ופריך דאין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, ומשני כלהו משום כבודו דכהן גדול, וז"ש וקדשתו לפתוח ראשון ולברך ראשון כמשז"ל, וכי תימא הא אין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ומלא כל הארץ כבודו ואיך אחלק כבוד לכהן לפני ה', לז"א כי את לחם אלהיך הוא מקריב, כלומר היכא דפליג ליה רביה יקרא חולקין ואני חלקתי כבוד לכהנים כמש"ה את לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קדש, ונמצא דבקרבתם לפני ה' לקרבנות אני מקדשם וכיון שאני חולק להם כבוד ומקדשם גם אתה וקדשתו, ועוד קדוש יהיה לך כי אני ה' מקדשכם, רמז תירוץ הש"ס פ' בא לו כלהו משום יקרא דכ"ג, וז"ש קדוש יהיה לך מסיבה כי אני ה' מקדשכם ואתה נוהג בו כבוד לכבודי כי קדוש אני ה' והוא משרת לפני ובכי האי גוונא שרי. ###### Rosh David, Kedoshim 21 [Rosh David, Kedoshim 21](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/21) **ובמסילה**נעלה לפרש בכתוב סדר היום מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה', ואמרו בירושלמי דבכורים אני הוא שקיימתי מצות זקן תחלה, ופירש הרב מהר"ר העשל זלה"ה דהכונה דלא תקשי דאין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, לז"א אני ה' אני הוא שקיימתי מצות זקן תחלה ופליגנא ליה יקרא, וכי פליג ליה רביה יקרא שרי, ודברי פי חכם חן ואני ברגליו אעבורה לפרש בכתוב לפי דרכנו דמ"ש אני ה' הכונה לא יעלה על דעתך דאין חולקין משום דכיון שאתה עושה לכבודי כי כל המקבל פני זקן כאלו מקבל פני שכינה, א"כ שרי על דרך דמשני פ' בא לו כלהו משום יקרא דכ"ג, והוא אומרו אני ה' כלומר כבוד זה שאתה מכבד לזקן הוי לכבד אותי ולא תחוש כי לי אתה מכבד. ###### Rosh David, Kedoshim 22 [Rosh David, Kedoshim 22](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/22) **ורוח**אחרת אתי בפירוש הכתוב ונבין אומרו ויראת מאלהיך ודרשת רז"ל ידועה, ונקדים אשר דיבר במקדשו הרב מהר"א מונסון ז"ל דטעם השראת שכינה בארץ שיהיה סיוע ליראת ה', כי נשמת האדם מרגשת בשכינה ויראה לחטוא ואף דאיהו לא חזי נשמתיה חזי עכ"ד. ולפי זה השתא דאמרו רז"ל כל המקבל פני זקן כאלו מקבל פני שכינה, ונראה הטעם דהצדיקים ובעלי תורה הן הן המרכבה רכב אלהים וראוים שתשרה עליהם שכינה ולכן המקבל פני זקן כאלו מקבל פני שכינה השורה בו, א"כ מינה דיועיל נמי ליראה את ה' דנשמתיה חזי שכינה שרויה על ראש צדיק וקונה היראה, וז"ש מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, ועל ידי זה תזכה ויראת מאלהיך שתירא את ה' ויועיל לך קבלת פני זקן, ונתן טעם אני ה' דמקבל פני זקן כמקבל פני שכינה, וכשם דהשראת שכינה סגולה ליראה כן הקבלת פני זקן מועיל ליראה כי השכינה שורה אצלו, וז"ש אני ה' כלומר שאני אצלו ומשרה שכינתי עליו, ואחר זמן ראיתי בס' חרדים משם רז"ל שכתב בדף כ"ו דהרגיל במצות מפני שיבת תקום זוכה ליראת ה' ע"ש. ###### Rosh David, Kedoshim 23 [Rosh David, Kedoshim 23](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/23) **ומעין**דוגמא של מעלה שפירשנו מאמר הכתוב אני ה', כיוצא בה פירשו הראשונים בכונת הכתוב בסדרין לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה' דרז"ל אמרו זה כלל גדול בתורה, ופ' במה מדליקין אמרו גבי ההוא גר דאתא קמיה הלל וא"ל למדני תורה על רגל אחד וא"ל דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושא הוא זיל גמור, והוו בה קמאי דהתינח מצות שבין אדם לחבירו כלולות בכתוב זה ואהבת לרעך כמוך וכמ"ש הלל דעלך סני לחברך לא תעביד, אבל מצות שבין אדם למקום היכא רמיזא, ורוח חכמים נוחה דכביכול הקב"ה נקרא ריע כמש"ה רעך ורע אביך, וכיון שכן גם בזה כלולות כל מצות ה' דכיון שאוהב ה' אינו עובר על מצותיו, וז"ש ואהבת לרעך כמוך ודעלך סני לחברך לא תעביד אני ה', דגם אני נקרא רעך כביכול אלו דבריהם ז"ל, וגם אני שמעתי באומרים דכשהאדם אוהב חבירו כמים הפנים לפנים כן חבירו אוהבו, ואיכא אהבה כפולה ושני פעמים אהבה גימ' שם הוי"ה, וז"ש ואהבת לרעך כמוך, ובזה אני ה' מתיחד שמי ובא האות כי שני פעמים אהבה גמטריא כמנין השם המיוחד ואהבה גימטריא אח"ד, וז"ש אחד ואהבת, עד כאן שמעתי. ###### Rosh David, Kedoshim 24 [Rosh David, Kedoshim 24](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/24) **ויתקרב**לזה משז"ל פ' היה נוטל איש ואשה שזכו שכינה ביניהם, כי איש ואשה הם תרי פלגי גופא, ובשיש אהבה ביניהם אהבה גימטריא י"ג ועוד שנים כנגד איש ואשה הם י"ה, רמז לאו"א דכחדא שריין, והוא מעלה גדולה. ###### Rosh David, Kedoshim 25 [Rosh David, Kedoshim 25](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/25) **ויתכן**שזה רמז דוד הע"ה בריש שמואל ב' על יהונתן וכה אמר נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים, דארח כל ארעא שני אוהבים באהבתם זה לזה מיחדים השם המיוחד כדאמרן, אבל איש ואשה תרי פלגי גופא וזוכים למעלה גדולה באהבתם, והכא דוד ויהונתן מתוקף אהבתם נדמו לאיש ואשה וזכו לאהבה רבה, וז"ש נפלאת אהבתך לי שנעשינו תרי פלגי, והוא אומרו מאהבת נשים דאלו האשה חיברה היוצ"ר מתחילה לכך, לא כן דוד ויהונתן שני אנשים עברים ועם כל זה נעשו תרי פלגי והוא באחד, והוא פלא. ###### Rosh David, Kedoshim 26 [Rosh David, Kedoshim 26](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/26) **וצופה**הייתי להרב גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק קס"א כתב, דהוסיפו יו"ד בשם דויד וה' בשם יהונתן לרמוז דשם י"ה ביניהם כאיש ואשה, וז"ש דוד נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים עכ"ד. ולפי דרכנו היינו דקאמר מאהבת נשים, דאלו האשה משעת יצירה לכך נבראת וכך שמה, אבל יונתן ברצונו הוסיף בשמו ה"א ונעשה כאשה לדוד היא נפלאת בעינינו. ###### Rosh David, Kedoshim 27 [Rosh David, Kedoshim 27](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/27) **ועוד**אפשר במ"ש הרב כלי יקר בשמואל א' סי' ך' משם הר' מהרח"ו זצ"ל דיונתן רמז לת"ת ודוד למלכות ע"ש, וז"ש נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים, כי יונתן רומז לת"ת והוסיף ה"א בשמו שהיא בחינת מלכות בחינת דוד, ודוד הרומז למלכות הוסיף יו"ד בחינת זכר בחינת יהונתן, וזהו הפלא דאיש ואשה הם דכר ונוקבא כל אחד בסדר המדרגה שלו, אבל דוד ויהונתן כל א' יש בו בחינת דכר ונוקבא והיא נפלאת מאהבת נשים, דהתם כל חד לגרמיה ואדם ל"ו זכ"ר ואשתו זו נקבה, משא"כ דוד הע"ה ויונתן בהצמדם יחד בכל אחד יש בחינת דכר ונוקבה והרי זו הפלאה, איש כי יפליא להיות הוא לבדו דכר ונוקבא. ###### Rosh David, Kedoshim 28 [Rosh David, Kedoshim 28](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/28) **ודרך**אחר אפשר במ"ש שם פ' היה נוטל ודאתתא עדיפא האי מצריף והאי לא מצריף, ופירש"י אש של אשה קשה ונח לידלק מהר שאין אות של שם מפסקת אבל באיש אין אותיות של אש מצטרפות דיו"ד מפסיק, וז"ש מאהבת נשים, דבאשה הה"א נתונה בסוף ואינו בתוך אותיות התיבה, לא כן יהונתן דה"א נתונה בתוך אותיות שמו מאהבת נשים יותר מאהבת נשים, דאלו האשה אף כשזכו הה"א בסוף ואתה לא כן באמצע התיבה כאיש. ###### Rosh David, Kedoshim 29 [Rosh David, Kedoshim 29](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/29) **או**כלך לדרך זו, אפשר לומר דאיש ואשה אם לא זכו נדדו הלכו אותיות יה ופשו אש ואש, ואולם שם גדול יהונתן נשתנה לשבח אף אם ח"ו משם יפרד אות ה"א אכתי פש אות יוד בשמו והיא עולה עלתה יו"ד, ודוד הוא בחינת ה"א ונמצא דלעולם שם זה רמוז בהם, והוא בעצם מאהבת נשים דמחשבה זו בעודם אהובים תוסיף אהבתם יותר מעין נשים. ###### Rosh David, Kedoshim 30 [Rosh David, Kedoshim 30](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/30) **או**ירצה דבשם יהונתן שם אתה מוצא אותיות יהו בתחלת שמו ונתחבר עם דוד בחינת מלכות בקשר אמיץ אות הא אחרונה מלכותא דרקיעא, ונמצא כל שם הויה ביחודא שלים ביניהם, וז"ש נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים דאיש ואשה שם י"ה ביניהם ואנן בדידן כל שם הויה בינינו, ועוד זאת יתירה דאשה יש לה אות ובעלה אות, ואלי יהונתן שלש אלה יעשה לו, ודוד אחת היתה כהלכת גוברין דיוד באיש. ###### Rosh David, Kedoshim 31 [Rosh David, Kedoshim 31](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/31) **ואי**בעית אימא דבאיש ואשה אין אותיות יה נעות ונרגשות בביטוי שפתים, וכן דוד שהוסיף יו"ד הרי הוא כאיש שאין הכרת היוד ניכרת במבטא, אך יהונתן הוסיף ההא והיא נעה ונרגשת, על כן יאמר מאהבת נשים יותר ויותר, כי השבח בעין ותוספת שיש לו עיקר קרי וכתיב ונרגשת ומוסיף אהבה בקריאת השם אפיק שפה מורגש וניכר. ###### Rosh David, Kedoshim 32 [Rosh David, Kedoshim 32](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/32) **ויתבאר**עוד בחלקות אשית בין דרך גבר בעלמה לאהבת דוד ויהונתן גם בפרט שמותם אשר הוסיפו אות כל אחד, והוא עד על הצמדם יחד באהבה עזה הוא הדבר דאיש ואשה קראו בשמותם עלי אדמות כל שום שיש להם ובשמותם הפרטי אשר יקראום ליכא שום רמז, אבל בשם הכולל למיניהם כי זה איש וזו אשה שם הכולל לכל שם רמוז שם יה בשם כולל המין ולא בשם הפרטי שלהם, אך דוד ויהונתן בשם העצם הפרטי שלהם יה ביניהם וכקרוא איש יהודי שמם הפרטי לעולם ירגי"ש אדם באהבתם ושפיר קאמר מאהבת נשים. ###### Rosh David, Kedoshim 33 [Rosh David, Kedoshim 33](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/33) **הנה**זאת עולה מן המדב"ר דאיש ואשה שזכו י"ה ביניהם וחיובא רמיא להיות כל איש שלם באהבתו לשארו הקרוב אליו כדי שתשרה שכינה ביניהם, ואפשר דזה רמוז בקראין כי הנה האשה אשר הוכיח ה' נקראת ריע כמשז"ל (גיטין צ'.) אל תחרוש על רעך רעה דאיירי באשתו, וז"ש ואהבת לרעך כמוך היא האשה ובזה אני ה' שורה עליכם כמשז"ל שכינה ביניהם. ###### Rosh David, Kedoshim 34 [Rosh David, Kedoshim 34](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/34) **או**יראה במשז"ל והביאו הרב ראשית חכמה שער הענוה פרק ה', דמאן דמבזה לחבירו ידע למי מבזה כי בצלם אלהים עשה את האדם, ומזה נלמד דהאוהב חבירו מעלה עליו הכתוב כאלו אוהב ה' וגמירי מרובה מדה טובה, וז"ש ואהבת לרעך כמוך אני ה' דמעלה עליך כאלו אתה אוהב אותי, ויש לפתור על דרך הקודם כי מתוך אהבת ריע שלום ביניהם וכשיש שלום יש השראת שכינה וכמשז"ל והוא באחד דהקב"ה שורה בישראל כשהם באחדות, וזה שאוהב את חבירו שיש לו שלום עמו ומבקש אהבתו הקב"ה שורה ביניהם, והוא אומרו אני ה' דכביכול שורה כשיש שלום ואהבה שהם באחדות, וכן אהבה גימטריא אחד כמשז"ל ומרבים שלום והוא כלי מחזיק ברכה שאם יחטא איש לחבירו מוחל לו הנעלב והעולב מפייסו ולא מצאה הקפידה מקום לנוח, והוא פשט הכתוב דאיירינן ביה לא תקום ולא תטור את בני עמך, וכי תאמר בלבבך זוהי שקשה בכל עת אשר אני רואה אשר עשה לי גבר עמיתי, לזה אמר ואהבת לרעך כמוך שתעורר לבך לאהבו לקיים מצותי אני ה', ועל ידי אהבה ממילא רווחא היינו שכוחה זר מעשהו אשר עשה לך ולא תקום ולא תטור, וזה פשט הכתוב (תהילים קי״ט:קס״ד-קס״ה) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול דאוהבי תורה לקיים מצותיו יתברך כדת מה לעשות ויש לו שלום עם רעהו, ועי"ז אין למו מכשול שאם יעשה אחד דבר שלא כהוגן על כל פשעים וכו' ואין למו מכשול. ###### Rosh David, Kedoshim 35 [Rosh David, Kedoshim 35](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/35) **ואמרו**במדרש פ' נשא (במ"ר פי"א) גדול השלום שניתן לאוהבי תורה שנאמר שלום רב לאוהבי תורתך גדול השלום שניתן ללומדי תורה שנאמר ורב שלום בניך. וצריך להבין דבעל המאמר עשה שתי חלוקות אוהבי תורה ולומדי תורה ומביא פסוק לכל אחת, ואנחנו לא נדע מאי איכא בין אוהבי תורה ללומדי תורה, ואם נאמר דאוהבי תורה אינם לומדי תורה הול"ל ברישא חלוקת לומדי תורה ואחרי כן לישמועינן רבותא בחלוקת אוהבי תורה. ותו ניחזי אנן בהני קראי דמייתי דבקרא דאוהבי תורה הקדים שלום ואמר שלום רב לאוהבי ואמר לאוהבי בלמ"ד, וגבי לומדי תורה אמר ורב שלום בניך הקדים תיבת רב לשלום ולא אמר לבניך כמו שאמר לאוהבי תורתך. ###### Rosh David, Kedoshim 36 [Rosh David, Kedoshim 36](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/36) **והיתה**לבא"ר במה שנתבאר לפי קצורנו מאמרם ז"ל בשילהי כתובות (קי"א:), דר' אלעזר דריש דעמי הארץ אינם חיים מקרא דרפאים בל יקומו א"ל ר"י לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי ההוא במרפה עצמו לע"ז הוא דכתיב א"ל מקרא אני דורש דכתיב כי טל אורות טלך כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכו', כיון דחזייה דקמצטער א"ל ר' מצאתי להם רפואה מן התורה ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, וכי אפשר לאדם לדבוקי בשכינה וכו', אלא כל המשיא בתו לת"ח והעושה פרקמטיא לת"ח והמהנה ת"ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מדבק בשכינה ע"כ. והוינן בה דאמאי ר' יוחנן בעצמו ציע"ר ולא דריש בקרא כי טל אורות דרשא אחרת על דרך דלא אכפת ליה בדרשת ר' אלעזר בקרא דרפאים בל יקומו ואיהו מוקי לה במילתא אחריתי. ותו מה הלשון אומרת לא ניחא למרייה"ו ואמאי נקיט כי האי לישנא, ובמקומו הרחבנו הדיבר, ולעת כזאת אנקוט נפשאי בקציר"י רק עיקרן של דברים אציגה נא עמך כאן לאלתר, דנודע מ"ש המפרשים דטעם דה' מחיה מתים הוא דהכהן מטמא לבנו וישראל נקראו בנים וכמ"ש הרב פרשת דרכים, ורבי אלעזר סבר כמ"ד (קידושין ל"ו.) דאין נקראים בנים אלא כשעושים רצונו של מקום, ואמר בזהר מאן דעסיק באוריתא איקרי בן להקב"ה, וזה יסוד מוסד סברת רבי אלעזר בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח, וסברא זו אצלו אמון חזקה אלימתא יושבת בקתדרא כסא וסמוכות הערוכות בגופי הלכות, דעמי הארץ אינם חיים דמאחר דלא עסקי באוריתא אינם עושים רצונו ולאו בנים מיקרו, על כן לא יקומו בתחיית המתים דכביכול לא מצי ליטמא להם, ואחרי אשר נתאמתה אצלו סברא זו יוצאה בהינומא אסמכה אקרא דרפאים בל יקומו, וא"ל ר' יוחנן לא ניחא למרייה"ו דאמרת הכי, כלומר דלכי מטית למימר דע"ה אינם בנים א"כ מצו לומר עבד שמכרו רבו יש לו כלום זה על זה ופורקים עול ויצאו מן הדת ח"ו, ולכן דקדק לומר לא ניחא למארייהו דבזה לא מקבלי מרות ופורקים עול מלכות שמים ולא ניחא למרייהו. ###### Rosh David, Kedoshim 37 [Rosh David, Kedoshim 37](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/37) **אכן**ר' אלעזר גלה סודו דלאו משום גופיה דקרא דרפאים בל יקומו הוא דאמרה רק כי סברא זו חזקה אצלו ובעי להסמיכם אקרא, וזה עד ממהר כי כמו רגע אסמכה אקרא אחרינא, ור' יוחנן ירד לסוף דעתו דלאו מכח קראי אמרה דאטו דרשות שקלת מעלמא אלא קראי אסמכתא, והענין הוא דסברתו חזקה ומכרעת דע"ה אינם חיים לכן לא דריש בקרא כי טל אורות, דמה בצע בדרשות כל שהדבר לר' אלעזר מוכרח ור' אלעזר מצא להם תקנה דהמשיא בתו לת"ח ומהנה ת"ח דבקים בשכינה והו"ל בנים וקמים בת"ה. ###### Rosh David, Kedoshim 38 [Rosh David, Kedoshim 38](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/38) **ובזה**נבא לביאור המאמר דאתאן עליה דהכא איירי במחזיק ת"ח וקאמר גדול השלום שניתן לאוהבי תורה דייקא, דלאו נינהו בני תורה רק אוהבי תורה ומחזיקים לת"ח לזכות לתורה, הם יקחו חלקם דכתיב שלום רב לאוהבי תורתך, והיינו על דרך שכתב הרב מהר"ם אלשיך בפסוק ורב שלום בניך שיהיה שלום הגוף והנפש ויקומו בתחיית המתים, והכא נמי נימא דקרא להכי הוא דאתא לאשמועינן דבשגם עמי הארץ רפאים בל יקומו ואין שלום אמר ה' לרשעים, אין שלום בעצמותם דלאו בנים נינהו, מ"מ גדול השלום שניתן לאוהבי תורה שנאמר שלום רב לאוהבי תורתך ויקומו בתחיית המתים, וכי תימא הא בעינן דליהוו בנים ומאן דעסיק באוריתא איקרי בן, וזה אוהב תורה מה בצע מאהבה אשר אהבה ועלז בה כיון דלא קרא ולא שנה לאו ברא איקרי, על כן יאמר גדול השלום שניתן ללומדי תורה עצמם שנאמר ורב שלום בניך דהיינו שיקומו בת"ה, והקדים ורב לשלום כלומר ריבוי שלום וכמ"ש (סוף ברכות) ת"ח מרבים שלום בעולם, והוא אומרו ורב שלום ריבוי שלום לאחרים בני"ך שנקראו בנים למקום, ולמדנו דלומדי תורה מרבים שלום לאחרים כדמשמע ורב שלום דהיינו ריבוי שלום, אך שלום רב הוא שלום מרובה, והכי דרשינן לקרא ורב שלום ריבוי שלום מסיבת בניך, והיינו דלא אמר לבניך להורות דרב שלום הוא לאחרים מכח בניך, והיינו מאי דגלי לן קרא דשלום רב לאוהבי תורתך, דאוהבי תורה המחזיקים ביד ת"ח שלום להם וקמים בתחיית המתים ויזכו לשלום מרובה הנפש והבשר יחדיו יהיו תמים מן החיים על עומדם יעמודו. ###### Rosh David, Kedoshim 39 [Rosh David, Kedoshim 39](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/39) **וקרוב**לזה אומר אני ונקדים מאמרם ז"ל ברבה סדר היום (פ' כ"ה), ר' הונא ור' ירמיה אמרו בשם ר' חייא בר אבא עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצות אצל בעלי תורה בג"ע, ואית לן תלתא קריין חדא כי בצל החכמה בצל הכסף, ב' אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה, והדין עץ חיים היא למחזיקים בה עכ"ל. וראיתי בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה שדקדק דמה טיבה של חופת בעלי מצות אצל בעלי תורה, דאדרבא חופה זו זלותא לגביהו דבעלי מצוות אשר לא ראו אור תורה להיות אצל איתני עולם באתרא דזקוקים מפיהם לפידים יהלוכו, והני בעלי מצוות לא ידעו ולא יבינו אלמים מפני מה הויין רפויי מרפיין במאי זכיין, אש תוקד אל עורם ואל בשרם כי לא ידעו הבין ואשתקיל מילוליהו, ומה טובה היא זו, ואדרבא אם היו מין במינו טפי ניחא להו ולא יתבוששו, וכתב משם רז"ל דמחזיק ת"ח כיון שהיה סיבה שת"ח למד תורה בשבילם זוכה שמלמדים לו כל התורה שלמד הת"ח, והן הן גופי תורה ומשתמען מיליה כצורבא מרבנן הלוך ודבר בדברי תורה, וזוהי הטיבותא שעושים להם חופה אצל בעלי תורה שגם הם מבינים ויודעי תורה. ובזה פירש עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה מש"ה (תהילים כ״ט:י״א) ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום דכינוי עם הוא קצת גרוע, אך משתעי קרא בבעלי מצות המחזיקים לת"ח, דאף שבעה"ז לא למדו לעתיד לבא בעה"ב מלמדים אותם, וז"ש ה' עז התורה לעמו לאותם שיצאו בגרעון מן העוה"ז שלא למדו, יתן לעתיד בעה"ב לפי שזכו להחזיק לת"ח, ובזה ה' יברך את עמו בשלום שיהיה שלום מנוחתם אצל בני תורה ויהיה להם שלום ולא יבושו, זה תורף דברי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה בנימוקיו. ###### Rosh David, Kedoshim 40 [Rosh David, Kedoshim 40](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/40) **ואנא**לגבי אבא חלא בר חמרא בתר דלחיכנא עפרא מתותיה ויהי כחו"ל זרעו, נראה לי לפרש סיום הכתוב לפי דרכנו, דלדעת ר' אלעזר עמי הארץ אינם חיים דלא איקרו בנים, דמאן דעסיק באוריתא אקרי בן ואינם חיים אלא בני אל חי דכביכול מטמא להם, ולפי האמור גם ע"ה המחזיקים לת"ח זוכים לתורה לעוה"ב ונקראו בנים ויכול הקב"ה להחיותם, וכבר כתבנו דשלום העיקרי הוא לקום בתחיית המתים כמדובר, וזה יאמר ה' עז לעמו יתן שמלמדם בעה"ב וזהו יתן לעתיד כמו שפירש עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה, ובזה שלמדים תורה בעה"ב יברך את עמו הנזכר בשלום, שיקומו בתחיית המתים דהרי הם בנים כיון שידעו תורה בג"ע, ואפשר שזה כונת מאמרינו גדול השלום שניתן לאוהבי תורה ומחזיקים לת"ח שיקומו בת"ה שנאמר שלום רב לאוהבי תורתך, ושלום רב היינו שלום הנפש והגוף לקום כת"ח, וכי תימא הרי אינם בנים, לז"א ואין למו מכשול פירוש הלא תראה שעתיד הקב"ה לעשות להם חופה אצל בני תורה, וס"ד שזה יהיה להם לאבן נגף וצור מכשול, הא ודאי אין למו מכשול ומוכרח שלמדים תורה ונקראו בנים, ומהיכן זכו לזה מסיבת גדול השלום שניתן ללומדי תורה וכו' ובעבורם זכו גם הם. ###### Rosh David, Kedoshim 41 [Rosh David, Kedoshim 41](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/41) **ובכונת**הכתוב ואין למו מכשול אפשר לומר במ"ש הרב מופת הדור מהר"ח אבולאעפיא ז"ל בס' עץ החיים סוף פרשת ויקהל, כי גדלה מעלת המחזיק לת"ח דניצול מיצר הרע כי היכי דתורה מצלא מיצה"ר, ויש לו יתרון למחזיק, דאלו הת"ח בעידנא דלא עסיק בתורה לא מצלא מיצה"ר, והמחזיק בידו עושה סחורה וניצול מיצה"ר ואסמכיה אקרא כי בצל החכמה עש"ב, ואמרו ז"ל בשילהי סוכה (נ"ב.) דהיצה"ר נקרא מכשול, וכבר כתבנו דאוהבי תורה הם המחזיקים לת"ח, וז"ש שלום רב לאוהבי תורתך ומחזיקים לת"ח ואין למו מכשול דניצולים מיצה"ר, וזה מעלה גדולה להם. ###### Rosh David, Kedoshim 42 [Rosh David, Kedoshim 42](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/42) **ומן**האמור נבין פסוק איוב סי' ך', אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו במלאת ספקו יצר לו כל יד עמל תבואנו, ורז"ל בסנהדרין דף צ"ב דרשו כל שאינו מהנה ת"ח מנכסיו אינו רואה סימן ברכה לעולם שנאמר און שריד וכו' ע"ש, ועל פי דרכנו יאמר נא אין שרוד לאכלו, כשאין הת"ח נגש ונהנ"ה מן העשיר על כן לא יחיל טובו, לא יקוה לתורה כי אין טוב אלא תורה, ואם היה מחזיק לת"ח באחרית הימים בעה"ב היו מלמדין אותו, אך במלאת ספקו של הת"ח יצ"ר לו יצרו מסור בידו, כל יד עמל תבואנו, כל חלק הת"ח שהוא עמל בתורה תבואנו ויזכה לתורה. ###### Rosh David, Kedoshim 43 [Rosh David, Kedoshim 43](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/43) **ואבא**היום לפרש מסרה אחת (קהלת י׳:י״א) אם ישוך הנחש בלא לחש (ישעיהו נ״ה:א׳-ב׳) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב (שם) למה תשקלו כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה (ירמיהו ב׳:י״א) ועמי המיר כבודו בלא יועיל, וכבר נודע דכת הקודמין פירשו סדרן של כתובי"ם בישעיה סי' נ"ה הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכולו ולכו שברו וכו', במאי דקיי"ל דהעשיר יכול להשתתף עם הת"ח זה ילמוד וזה יעסוק בסחורה ויחדיו יחלוקו בתורה ובסחורה חלק כחלק, וזאת לפנים בישראל שבטי ישורון הני תרי אחי ושותפי יששכר וזבולון הכי עבוד כמשז"ל, ומבואר פ' היה נוטל (כ"א.) דזהו דוקא על התורה שילמוד להבא הת"ח אז הוא דמועיל השתוף, כי הת"ח לא יוכל ללמוד כי אם בפרנסת העשיר ולכן בדין הוא שיטול שכרו נשב"ע ונוטל חצי התורה שלמד החכם משך ימי מיגד שותפותו כי עליו סמוך לכלכל את שיבתו, האמנם אם הת"ח כבר למד תורה בין בריוח בין בצער מחוסר כל לא אפשר לעשיר לתת לו הון ועושר לחלוק התורה שלמד כבר והיינו כמעשה הלל ושבנא כמבואר שם בש"ס, וכתב רבינו ירוחם חלק אדם סוף נתיב ב' דאם עשו כן העוסק אבד שכבר ביטל חלקו, וז"ש הוי כל צמא לכו למים אין מים אלא תורה, ואשר אין לו שלא זכה לתורה, כסף יש תיקון בכספו שיתן כסף לחכם ונתן הכסף וקם לו חצי התורה שלומד החכם, ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב שזה העסק ושותפות צריך שיהיה קודם שיהיה התורה והסחורה בעולם, דהיינו שישתתפו והסוחר ילך לסחורה והחכם ילך ללמוד, למה תשקלו כסף בלא לחם וכו' שאם יתנה אחר שלמד תורה הכסף אזל ואין לחם התורה, כי אם יתן את כל הון ביתו וכו', ויגיעכם שתתנו יגיעכם בלא לשבעה ולא תשבעו מהתורה, שמעו שמוע אלי ותעשו הדבר מקודם ואכלו טוב התורה ותתענג בדשן בג"ע נפשכם בין העשיר ובין החכם, אלו דבריהם ויש להוסיף ציצים ופרחים בדרך זה כמבואר למעיין. ###### Rosh David, Kedoshim 44 [Rosh David, Kedoshim 44](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/44) **ועתה**נבא לפרש המסרה, אם ישוך הנחש, אם יתגרה היצה"ר היינו בלא לחש התורה כשלא ילמוד, דהתורה הם תבלין ליצה"ר כמשז"ל (קידושין ל':), וזאת מצאנו דהעשיר אף בלא לימוד יצרו מסור בידו, וז"ש ולכו שברו בלא כסף וכו', והיינו דוקא קודם שיעסוק בתורה אבל אחר שעסק למה תשקלו כסף וכו' כדאמרן, וגם החכם אבד כמ"ש רי"ו, וזהו ועמי שהוא כינוי לת"ח כמ"ש פ"ב דמציעא (ל"ג:) על פסוק הגד לעמי פשעם אלו ת"ח וכו', המיר כבודו שהוא התורה בלא יועיל וביטל חלקו. ###### Rosh David, Kedoshim 45 [Rosh David, Kedoshim 45](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/45) **ודרך**רמז אני אפרש בזה פ' פ' חקת, באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות, הכונה באר שהיא התורה חפרוה שרים הם חכמי ישראל מעמיקים וחופרים בה יום יום, כרוה נדיבי העם, כרוה לשון קנין כמו בקברי אשר כריתי לי שפירשו רז"ל (ר"ה כ"ו.) קניתי לי, וז"ש כרוה קנאוה לתורה נדיבי העם ועשו סחורה בתורה וקנו אותה בכסף מלא, שמשתתפין עם החכם ויחדיו יחלוקו, וכיצד הקנין החדש הזה לקנות קנין דברים דברי תורה, לזה אמר במחוקק שהוא הת"ח יהיה נשען במשענותם סמוך עליהם להטריפו לחם חקו, ויכול למכור אפילו חלק אחד מתורתו כמ"ש הרב שפתי כהן בי"ד סי' רמ"ו, וזהו שאמר וממדבר, מסיבת חלק מקצת מדבר לשון דיבור וקאי על דברי תורה, מתנה נותן לו הנדיב מתנה וצריך שיהיה קודם הלימוד ככל אשר דברנו, והוא אומרו וממתנה נחליאל אחר שנתן לו מתנה יעסוק בתורה נחלת אל, ואם כה יעשו זאת התורה לעול"ה העשיר בעושרו והחכם בחכמתו החלו עולין במעלות יחדיו יחלוקו, וזהו במות לשון רבים תרתי משמע. ###### Rosh David, Kedoshim 46 [Rosh David, Kedoshim 46](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/46) **ויתפרש**בזה מאמר המלך חכם אשר ישא משלו ויאמר בסימן טו"ב, למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין, בכל עת אוהב הרע ואח לצרה יולד. והענין שכבר שנינו ושלשנו דאיש עשיר אשר נפשו אותה וחובר חבר בפרק השותפין עם החכם הוא דוקא קודם שילמוד, אבל אחר שלמד אינו מועיל לקנות התורה שכבר למד, וטעמא דמילתא דבשלמא קודם הלימוד אז התורה שלמד החכם הוא מפני העשיר שמספיק לו ונמצא דהעשיר הוא הגורם שהחכם לומד ובלעדו לא היה החכם פנוי ללמוד, ודרך טבע היה החכם מתבטל כדי לעשות כלכו"ל, וא"כ בדין הוא שיזכה העשיר בחלק התורה ההיא, ברם תורת חכם שכבר למד בלי משען ומשענה וסיגף עצמו כי ימות באהל, איך יזכה העשיר במה שנוח לו עתה והרי זאת התורה כבר היא בעולם וכבר למדה החכם, והשתא כלפי העשיר אשר שמע דיש מציאות בפרק קנין תורה ורצה לקנות תורה שישנה בלמידה כבר, בגויה משתעי קרא ההוא אמר למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה דייקא שכבר היא בעולם, ולב אין מבלי משים טעם הדבר, ואנן בעינן בכל עת אוהב הריע שכל עת יגיד עליו רעו ויהא מספיק לו ואח לצרה דעניותא יולד, ועל שמספיק לו בעת צרתו לומד, אבל מה שכבר למד ליתיה בהקנאה. ###### Rosh David, Kedoshim 47 [Rosh David, Kedoshim 47](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/47) **סובב**הולך הבה נא אבא להבין מאמרם ז"ל בע"ז דף ה', אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם והם אינם מסורים ביד יצרם שנאמר אשריכם זורעי על כל מים ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לצדקה ואין מים אלא תורה משלחי רגל השור והחמור, תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי. ואפשר דהא דקאמר שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים בתרי גברי קמשתעי, ורבותא אשמועינן מה שזוכה העשיר המספיק לת"ח וז"ש אשריכם זורעי צדקה על כל מים, על התורה שילמוד החכם שאתם מתחברים עמו להספיק לו קודם שילמוד, וזהו על כל מים כלומר קודם התורה, וזו מעלת הני המחזיקים דיצרם מסור בידם וניצולים מהיצר אף שאינם עוסקים הם, בשכר התורה שגורמים שילמוד החכם. ###### Rosh David, Kedoshim 48 [Rosh David, Kedoshim 48](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/48) **ואולם**לדקדק יותר המאמר הזה אפשר בהקדים מ"ש הרב מהר"ש פרימו ברמזיו פרשת בהר דהראשונים פירשו במאמרם ז"ל (ברכות י"ז.) גדולה הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים וכו', דאם האשה אשת החכם מכוונת לשרת בעלה שילמוד וכונתה לשמים, אף שבעלה לומד שלא לשמה ותורתו נעשית לו סם המות, היא לא הפסידה ונוטלת חלקה משלם דהיא למצוה איכוונה, והרב מהר"ש פרימו טען עליהם ממ"ש פ"ק דבתרא (ט':) הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים, ולפי דעתם כיון שנותנים לשמה מאי איכפת להו אם הם אינם הגונים, ולזה הסכים דאם התורה היא שלא לשמה גם האשה או העשיר שגרמו שילמוד הפסידו, דאם המקור משחת מאין תמצא מים במורד, אך העיקר תלוי בתורה שאם היא לשמה אף אם המחזיק שלא לשמה נוטל חלקו משלם כיון שהתורה היא לשמה, זהו תורף דבריו. ###### Rosh David, Kedoshim 49 [Rosh David, Kedoshim 49](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/49) **ולפי**סברת הרב מהר"ש פרימו אפשר לפרש מסרה (דברים מ"ט) מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך (איוב כ״ח:כ״ג) אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה (ישעיהו ל״ב:ח׳) נדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום. וזאת לפנים פירשתי בהקדים אשר שמעתי משם הרב יהודה הכהן ז"ל מרבני עיה"ק ירושלם ת"ו, שהיה מפרש פסוק (משלי כ״ב:ה׳) צינים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם כי הן בעון, זימנין דמשכחת יתעורר האדם לשוב או ללמוד או לעשות צדקה וחסד ומצוות בהתלהבות גדול, ואחר שגמר בלבו עבר עליו רוח אחרת וחדל מעשות ואמיץ לבו והוא היה לאבן, והוא אומרו צינים פחים נושא הצינ"ה אחר שנתחמם לעבוד עבודת ה', הוא דרך עקש כי זה חלק רע ועוכר שארו לשמוע ליצרו המקרר חומו, לכן שומר נפשו דייקא ירחק מהם, כי הירא לנפשו יתחזק מאד באש של גבוה להתלהב עד שתהא שלהבת עולה למעשה ולא יתקרר, עד כאן שמעתי. ###### Rosh David, Kedoshim 50 [Rosh David, Kedoshim 50](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/50) **ואחשבה**כי זהו כונת הכתוב בחזקיה המלך בדברי הימים ב' סוף סי' ל"א, ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרוש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח, וזהו אשר השב"ח השבי"ח הכתוב כי רבות מחשבות יחשוב האדם בתורה ובמצוות וזה החלו לעשות, ואחרי כן מתרשל ומתקרר ולא יצא כל מחשבתו לפועל, אך חזקיה המלך כל מעשה אשר החל גמר חסיד כאשר היה עם לבבו והוסיף יותר, וז"ש ובכל מעשה אשר החל וכו' לא היתה קור"ת רוח לפניו ולא נתקרר חומו כלל רק עשה אשר חשב והצליח יותר, והוא פלא שזה היה תדיר ולא פסיק ומימיו לא נתעצל, והיינו מאי דקאמר ובכל מעשה וכו'. ###### Rosh David, Kedoshim 51 [Rosh David, Kedoshim 51](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/51) **וכל**מן דין השב"ח השבי"ח את בני ישראל כתוב הדר הוא פ' ויקהל, כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה אשר ציוה ה' לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה לה', הכתוב גלה צדקת לב טהור ישראל קדושים, כי כל איש ואשה ברבבות אלפי ישראל אשר נדב לבם שנתעוררו וחשבו להביא, לא היה בכל ריבוי עם אנשים ונשים אשר נתחרט בכל או במקצת, רק הכל מה שעלה בלבם קיימו הכל כלם והביאו נדבה לה'. ###### Rosh David, Kedoshim 52 [Rosh David, Kedoshim 52](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/52) **ועתה**נבא לפרש המסרה, רק נקדים מעשה המוכס שהביא רש"י בסנהדרין דף מ"ד ע"ב, דעבד ארסטוון לשר העיר ולא בא וחילקו לעניים והיה שכרו שיקבר בכבוד גדול ע"ש באורך כל המעשה, והוא בירושלמי פ"ב דחגיגה ופ' נגמר הדין, ויש שם בתחילת המעשה קצת שינוי ממ"ש רש"י ע"ש, ואין כאן מקום להאריך. וזה רמז המסרה כלפי המוכס מאשר שמנה לחמו, כלומר מסיבת אשר שמנה לחמו פרט למזומ"ן ופרח זימו"ן והוא יתן לצדקה מעדני מלך, המעדנים והמשתה אשר נמצא אתו למלך הוכן, ומ"מ איזה שכר יש לו, וזה בשקול אל דעות אלהים הבין דרכה של צדקה והוא ידע את מקומה לשלם לו שכרו הראוי על פי מדותיו, כל קבל דנא יש שחושב לעשות צדקה ומקיים מחשבותיו ומוסיף קצה האחרון הפך המוכס, וז"ש נדיב נדיבות יעץ שחשב ויעצוהו כליותיו לעשות, ולא זו בלבד שלא נתקרר חומו וקיים עצתו, אלא שהוסיף לטובה הוא על נדיבות שחשב יקום על דייקא, שהוסיף על נדיבות שחשב וזה יחלק טוב על דרך שעשה חזקיה המלך כמדובר. ###### Rosh David, Kedoshim 53 [Rosh David, Kedoshim 53](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/53) **אכן**על פי דרכנו אפשר לפרש מאשר שמנה לחמו, כי עשיר הוא מספיק לת"ח והוא יתן מעדני מלך הוא החכם כמ"ש (גיטין ס"ב.) מאן מלכי רבנן, מילא כריסו מעדניו, ואולם בכל זאת העשיר עדיין אינו בטוח שיזכה בתורה, כי תורת חכם הנסמך עליו אלהים הבין דרכה של התורה הזו והוא ידע את מקומה אם היא לשמה, שאם התורה שלמד החכם נקיה ותורה לשמה אז היולדה והמחזיקה נשבע"ו שניהם וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלהים, אמנם אם התורה שלא לשמה וזאת התורה אשר ס"ם המות נעשית לחכם גם העשיר הפסיד, אבל יש תקנה לזה כי האיש אשר חנן לו אלהים עושר וכבוד יספיק להרבה לומדים, ובכלל ודאי יזכה למי שלומד לשמה, וז"ש ונדיב נדיבות יעץ עצה להנצל מן הספק הזה, והוא לתקן על נדיבות הרבה יקום בין לעניים בין לת"ח, ובין כלם טהר"ו חשש זו, דודאי איכא בינייהו אנשים הגונים ולומדים לשמה. ###### Rosh David, Kedoshim 54 [Rosh David, Kedoshim 54](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/54) **ולשיטת**הראשונים הנז' דסברי דכל שהכסף בידו ידו על העליונה ואם הוא כיון למצוה לשמה בא בשכרו, אפשר לפרש סדרן של כתובים בישעיה סי' ל"ב וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל עניים באמרי שקר ובדבר אביון משפט ונדיב נדיבות יעץ הוא על נדיבות יקום נשים שאננות קומנה בנות בוטחות וכו', ובר מארחין אפשר לפרש במ"ש פ"ק דבתרא (ב"ב י':) דטרנסרופוס דימה נותן צדקה לעני למלך שכעס על עבדו וכו' שהמרחם עליו אחת דתו להמית דמורד במלכות הוא, ור' עקיבא דימהו למלך שכעס על בנו שהמרחמו בא בשכרו. וכבר נתבאר לעיל דמה שהקב"ה מחיה מתים הוא מצד שאנו בנים והכהן מטמא לבנו, וז"ש וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל עניים באמרי שקר, ויצא לטעון דאם הקב"ה אוהב עניים למה אינו מפרנסן, ובדבר אביון משפט שאומר לו שנלכד בעונו והאלהים עשה בחרונו יבהלנו וכעס עליו וכל מידי חסריה וכך גזרה חכמתו ומי יבא נגד גזרתו, ובמקום מצוה קללה תחשב לו לחמול אשר האדון ה' רוצה ליסרו בעונו, וכלפי ליא נדיב נדיבות יעץ שזה דומה לבן מלך שהמלך כעס על בנו וכל המטיב לו יעשה נחת רוח למלך, וכך יועץ לחבירו באמור אליו מצוה קעבדת וצדקת"ך לבן מלך והיה שכרו, והוא על נדיבות יקום בתחיית המתים והטיב לראות כי יש לנו דין בנים, וגם הוא כמשפטו כן יקום בתחיית המתים דכביכול מטמא לבנו, ונתן הכסף לצדקה וקם לו בתחיית המתים. ###### Rosh David, Kedoshim 55 [Rosh David, Kedoshim 55](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/55) **ולפי**דרכנו יאמר נא בהקדים מ"ש פ"ק דבתרא דף ט', א"ר יצחק מאי דכתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד משום דרודף צדקה ימצא צדקה אלא לומר לך כל הרודף צדקה הקב"ה ממציא לו מעות לעשות צדקה, רב נחמן בר יצחק אמר הקב"ה ממציא לו בני אדם מהוגנים לעשות צדקה לקבל עליהם שכר לאפוקי מדדרש רבא מאי דכתיב ויהיו מוכשלים וכו' הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים. ואיכא למידק במאי פליגי ר' יצחק ורב נחמן, ויראה דפליגי בהך פלוגתא דהראשונים ומהר"ש פרימו, דר' יצחק סבר דכיון דעשה צדקה לשמה אף כי יקרה דעביד למי שאינו הגון לא אכפת לן ושכרו אתו ואין נגרע מחלקו הראוי לו, ומשום הכי דריש הקב"ה ממציא לו מעות לעשות צדקה, דתיסגי ליה בדאיכא פריטי לעשות צדקה ובכונתו לשמה סגי, אף דהמקבלים אינם הגונים רחמנא לבא בעי והוא בלב שלם עושה, אבל רב נחמן סבר כשיטת הרב מהר"ש פרימו דאזלינן אחר המעשה אי טבא הוא טבא ליהוי לעשיר העושה צדקה ומחזיק לת"ח, אך אם המקבלים רשעים והחכם לומד שלא לשמה יצא נקי מכנסיו ולא יראה כי יבא טוב העוה"ב, ואמטו להכי לא סגי ביש לו מעות ועושה צדקה, דאם אינם ראוים הניח מעותיו והיו תוצאותיו לאיבוד. ###### Rosh David, Kedoshim 56 [Rosh David, Kedoshim 56](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/56) **אמור**מעתה עלי באר הני קראי דקמן, וכלי כליו רעים צורתו ותכונתו וסגנון אבריו ושרטוטיו הן הנה רעים, המורים אכזריות וקוצר רוח ונפש כיליות וקמצנות, וז"ש וכלי כליו רעים ניכר במהותו צור"ה שכלה קצ"ף, ותכונתו הרעה מצרפה למעשה לאפוקי מעשה ארסטו, על דרך שפירש הרב משכנות יעקב הכרת פניהם ענתה בם לא פחדו ע"ש באורך, והוא אומרו וכלי כליו רעים כלומר מעשהו ותכונתו שנים לרעה, כי חזותו מוכחת והוא רץ אחריה לא יכחידנה, זמות יעץ לחבל עניים באמרי שקר לומר שאינם הגונים, ובדבר אביון משפט כי אינו רוצה לאבד מעותיו באנשים שאינם ראוים, כי באינם ראוים כן משפטו שהפסיד ממונו דאם המקור משחת יצמא למים, אך נדיב נדיבות יעץ נותן עצות שהעיקר תלוי בכונת הלב וכל דמכוין הנותן לשמה סגי, והראיה על זה והוא על נדיבות יקום, כלומר דאשכחן דקבע הכתוב שכר לרודף צדקה דימצא צדקה מעות לעשות צדקה, אלמא כל שבידו מעות ועושה בהם צדקה אז ינוח לו וחשב עם קונה"ו כאלו המקבלים הגונים, וז"ש והוא על נדיבות יקום פירוש דשכר הרודף צדקה על נדיבות יקום, דפשט הכתוב ימצא צדקה דמזמין לו מעות, ושיעור הכתוב יעץ להתנדב מכח והוא על נדיבות יקום דרודף צדקה ימצא צדקה והטיב אשר דיבר הנדיב, ולכן נשים שאננות קומנה קימה יש לכם, דלעולם אתם מבפנים ולא הלכו אחרי הבעלי"ם אם לומדים לשמה, כי אף דבעליהן בעיניהן מורים תומה והם לומדים שלא לשמה, בנות בוטחות דאין הקב"ה מקפח שכרן כל שהן מכוונות לסייע לבעליהן שיעסקו בתורה לשמה והם כלי שרת לשרת בקדש, וזהו כסברת הראשונים ז"ל. ###### Rosh David, Kedoshim 57 [Rosh David, Kedoshim 57](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/57) **והנה**לכאורה הנה מקום לחקור גבר חכם דלא מצא לפרנס עצמו ועל כן הוצרך להשתתף בפריטי העשיר כיששכר וזבולון, ונמצא כי אין לו במה שלומד כי אם החצי והחציו לנדיב המחזיק בידו, והחכם הנה אשה לקראתו באשתו אמרו דפלגא בהדיה, היכי לידיינו להאי דינא, אי האשה לוקחת החצי והעשיר החצי והוא נשאר ריקם, ואם תמצא לומר לא מן השם הוא זה דעיקר תורה זו החכם בחכמתו יום ולילה טרח ועסק בה ואיך יתכן דבעל תורה מבחוץ והעשיר ואשתו יציגו אותו כלי ריק, אם כן ניחזי אנן דהעשיר יש לו חצי תורתו, ולפי זה יהיה לו החצי מחלקו והוא רביע, ולצד זה החכם והעשיר כל אחד רביע ואשתו שני רביעים, או כלך לדרך זו דהעשיר נוטל החצי והחכם ואשתו כל אחד רביע או משמנין ביניהם. ###### Rosh David, Kedoshim 58 [Rosh David, Kedoshim 58](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/58) **אבל**ראיתי להרב מהר"ש פרימו ז"ל שם דבתוך דבריו לדרכו היה מהלך, וכתב מסברתו דהחצי שנוטלת אשת חבר אין נגרע מחלקו כי הוא אדעתא דידיה עביד ולא התנו על כך, רק שהקב"ה בחסדו הוא נותן לה החצי מבעלה מאתו יתברך, משא"כ בעשיר שהתנו על כך אלו דבריו ז"ל, ועל פי זה אפשר לפרש הכתוב שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך, ולכאורה נראה דלפי שהיה מקום שזבולון עלו בו עצבי"ם וגם יששכר באהלו יתן עצב"ת, וקרא להכי הוא דאתא אמור להם שישו ושמחו. וצריך לדעת מה מקום להדאיב נפש בעסק השותפות הנשגב הזה. וכמה פנים יש לומר, אך על פי דרכנו יאמר נא דזבולון ויששכר בהאי פחדא הוו יתבי, דהתנו שתורת יששכר תתחלק לחצאין, ואחרי כן יספו"ק עלימו מה נעשה בדינם אי זבולון יקח נא רביע או חצי וכן יששכר, מצד כי אשת יששכר פלגא בהדיה וככל סדר חקירתנו אשר הצבנו אחת למעלה, על כן בא האלהים וביד משה בחירו ברכם ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך לפרקמטיא ולא יעלה על לבך שום עצבות על התנאי כיצד יתקיים, כי יש לך חצי חלק יששכר בתורה ואין נגרע מסיבת אשת יששכר, כי אתה התנית על כך והדין עמך, וגם יששכר שמח ולא תתעצב כי הקיפו עליך זבולון ואשתך וכליא קרנא או לא יהיה לך אלא רביע, לא היא אלא שמח יששכר באהלך היא אשתך כי אינה נוטלת מחלקך רק מאת ה' היתה זאת לאשתך, ואתה תגיל כי החצי לך לבדך. ###### Rosh David, Kedoshim 59 [Rosh David, Kedoshim 59](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/59) **ואשתעשע**לבאר על פי זה משנת (סוף עוקצין) אמר ריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשר עולמות שנאמר להנחיל אהבי יש ואוצרותיהם אמלא, וראיתי להרב כוס הישועות בהקדמתו שפירש כי הן האדם בעשותו תר"ך מצות שהם תרי"ג דאוריתא ושבע דרבנן הנה שכרו כת"ר עולמות, ואז"ל דהנשים פלגן בהדיהו, נמצא יובילו מלכים ש"י לכל אחד, והקב"ה בחסדו אחר שלוקח הצדיק ש"י עולמות שלו הקב"ה נותן לו בתורת נחל"ה ש"י עולמות אחרים, וזהו להנחיל אוהבי י"ש, וכי תימא מה טיבה של נחלה זו והלא הש"י שלו חלקו כחלק אשתו, לזה אמר זהו בתורת נחלה ולא מן הדין מאחר שאוצרותיהם שהם נשיהם שהאשה עשויה כאוצר, כמשז"ל (עירובין י"ח:) מפני מה האשה עשויה כאוצר קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה וכו', אמלא א"כ בצרי מחלקו ש"י ואני מנחילם לו, זהו תורף דברי הרב הנזכר. ועדיין יש לדקדק האי לישנא דנקט לכל צדיק וצדיק דהו"ל למימר לכל צדיק ש"י עולמות וסגי, אבל לפי דרכנו אפשר דהכי קאמר, עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שהם העשיר והחכם שנשתתפו זה עוסק וזה לומד, עתיד הקב"ה להנחיל בין לעשיר בין לחכם תרי צדיקי לכל אחד ש"י עולמות, שזה עשה בגופו וזה בממונו והיו לאחדים חלק כחלק יחדיו יחלוקו ש"י עולמות לכל אחד, ובין כלם הם כת"ר עולמות שהוא שכר העוה"ב לתורה ולמצוות, והני בי תרי דעבוד עסקא בהדי הדדי ינחיל לכל אחד ש"י עולמות כאשר התנו שיהיה השכר לחצאין, שנאמר להנחיל אוהבי תרתי משמע י"ש לכל אחד, וכי תימא פשיטא ולא צריכא למימר דודאי חצי שכר לכל אחד ומאי קמ"ל, לז"א ואוצרתיהם אמלא כלומר רבותא אשמועינן וחידוש גדול הוא כי נודע דנשיהם של ת"ח פלגן בהדיהו, וא"כ באנו לבית הספק ומבוכה גדולה כיצד סדר מתן שכרן ויש צדדין לכאן ולכאן ככל אשר צדדנו למעלה, ואין אתנו יודע פשר דבר, והשתא למדנו דהחכם והעשיר כל אחד נוטל למחצית שכר ש"י לכל אחד, כי חלק האשה מאת ה' מן השמים מתת אלהים היא, וז"ש ואוצרותיהם פי' נשיהם אמלא, ואוהבי שהם העשיר והחכם חולקין בשוה ואין נגרע משום חלק האשה, כי הוא ברחמיו יתן לאשה חצי שכר ואוצרותיהם ימלא ואין נגרע מחלק החכם מאי דפלגא בהדיה. ###### Rosh David, Kedoshim 60 [Rosh David, Kedoshim 60](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/60) **נחזור**לענין ראשון פלוגתא דהראשונים ומהר"ש פרימו אשר יעדנו לדקדק בזה מאמר הנזכר על פסוק אשריכם זורעי וכו', ולפי סברת הראשונים אפשר אשריכם זורעי על כל מים פתח באשרי כל קבל המתנדבים בעם יחד עשירי"ם שאננו, דכיון דהם עושים לשמה אף שהחכם לומד שלא לשמה לא הפסיד כי כונתו הרצויה עולת תמיד העשויה, והוא אומרו אשריכם זורעי צדקה על כל מים, היא התורה על כל אופן תורה בין לשמה בין שלא לשמה, וזהו על כל מים דייקא, וזהו אושר גדול שלא הפסדתם כלום מאחר שכיונתם אתם לשמה, ועוד שהיצר מסור בידכם וכמו שביארנו בעניותנו לעיל. ###### Rosh David, Kedoshim 61 [Rosh David, Kedoshim 61](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/61) **ולדעת**הרב מהר"ש פרימו יתכן במה שכתבנו לעיל דיש תקנה לזה כשמחזיק ביד הרבה ת"ח לא יבצר אחד שילמוד לשמה ויזכה העשיר בתורה, והוא אומרו אשריכם זורעי צדקה על כל מים, ריבוי מים, דהיינו שמחזיק ביד הרבה ת"ח דודאי אשריו כי נמצא ביניהם עוסק לשמה ויצרן מסור בידם, דכל שעוסק איזה מהם מצילו מיצה"ר, ולזה סמך הש"ס תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו כשור לעול וכחמור למשאוי על דברי תורה, כלומר דהתורה צריכה שתהיה לשמה שישים עצמו כשור לעול בכל לב ונפש יקבל עליו עול תורה לשמה בהשתדלות נמרץ, הנה כי כן העשיר יזרע על כל מים הרבה לומדים ומצא כדי גאולתו. ###### Rosh David, Kedoshim 62 [Rosh David, Kedoshim 62](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/62) **ואהיה**שעשועים לבאר בזה מאמרם ז"ל בסדר היום הבאתיו לעיל, עתיד הקב"ה לעשות צל וכו', ואית לן תלתא קראי וכו', ואיכא למידק הני תלתא כנגד מי, ויראה דרצה לרמוז שלשה סוגים שיש במחזיק, זה יצא ראשונה אם החכם לשמה והעשיר שלא לשמה כיון שהתורה לשמה זכה העשיר בחלקו אף שכיוון שלא לשמה, וכנגד זה מייתי קרא קמא בצל החכמה בהא הידיעה שהיא לשמה, ואף דבצל הכסף נמי בהא הידיעה איידי נקטיה, וגם דהכסף הידוע הוא שבעליו מתגאים בו על הרוב וגם דהקדים החכמה אף שבתורה הקדים זבולון ליששכר וכמ"ש בזוהר טעם לקדימה להורות דזו החכמה היא עיקר כי העשיר הוא שלא לשמה שאם גם העשיר היה לשמה היה מקדים בצל הכסף כמו שהקדים בתורה זבולון ליששכר, ולמדנו מזה שאם התורה לשמה אף שהעשיר שלא לשמה זוכה בחלקו והוא אומרו ויתרון דעת החכמה לשמה תחיה בעליה תרי העשיר והחכם אף דהעשיר שלא לשמה, וכמו שפירש הרב מהר"ש פרימו פסוק זה. וזה שני אשרי אנוש וכו' כנגד סוג שני אמצעי שלם דהחכם והעשיר תרוייהו לשמה וזהו אשרי אנוש יעשה זאת דלומד לשמה והכתוב משבחו ובן אדם הוא העשיר יחזיק בה דייקא לשמה, וכנגד סוג שלישי דהעשיר לשמה והחכם שלא לשמה מייתי קרא עץ חיים היא למחזיקים בה לשמה ומחזיקים תרתי משמע בין המחזיק ללומד תורה לשמה בין המחזיק למי שאינו לומד לשמה דודאי שכר מיהא יש לו, אבל ותומכיה האחד מאושר יותר אותו שהחזיק ללומד לשמה, אבל אם התורה שלא לשמה העשיר לא הרויח חלק התורה דהמקור משחת אבל הא מיהא עץ חיים היא ויש לו קצת שכר על מחשבתו אשר חשב ופזר נתן, אמנם ותומכיה מהני בי תרי האחד מאושר, והוא אשר האלהים אנה לידו חכם הלומד לשמה הלא זה הוא המאושר דזכה לתורה וחולק עם החכם. ובאופן אחר יראה כונת המאמר בהקדים מאי דאמרינן בחולין דף פ"ז ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסה, מעשה בשוחט וחבירו כסה וחייבו ר"ג עשרה זהובים שכר ברכה, וכתב הרמב"ם פ"ז דחובל (ה' י"ד) דיש מי שהורה שהוא שכר קצוב עשרה זהובים, ואף במצוה שאין בה ברכה כגון שור העומד להריגה וקדם והרגו חייב עשרה זהובים, והשתא במעשה הצדקה וכיוצא הנה מקום לומר דזו מצוה שעושה הקב"ה דכתיב (תהלים קל"ו כ"ה) נותן לחם לכל בשר, וזה המפרנס עני או חכם הוא חוטף מצותו של מקום וכבר רז"ל אמרו (ויק"ר פל"ד) כתוב בתורה נותן לחם לכל בשר בא זה וחטף את המצוה אמר הקב"ה עלי לשלם, וביאר הרב מופת הדור מהר"ח אבואלעפיא בספר עץ החיים פ' ויקהל בדין חוטף את המצוה ע"ש. ###### Rosh David, Kedoshim 63 [Rosh David, Kedoshim 63](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/63) **ברם**יש כמה חילוקים לחלק בין זו לדין חוטף את המצוה שחייב האחד הננ"ו דאתמר בש"ס פ' החובל (דף צ"א:) ופסקו הרמב"ם שם פ"ז דחובל דאם אמר הורג השור אתה אמרת להורגו פטור, וכתב הרב כנסת הגדולה י"ד סי' כ"ח דה"ה בכל המצות אם יצא לטעון אתה אמרת לי לעשותה פטור, וזאת שנית כתב הרב הדרישה (חו"מ סי' שפ"ב סק"ב) במ"ש הטור בהורג שור דחייב לשלם כמו שיראו הדיינים, שכונתו לומר אם הוא צורך שעה להורגו ולקוצצו מיד ולא היה פנאי להודיע וכיוצא פטור עכ"ד. והני בי תרי שתים זו שמענו בעושה צדקה ומחזיק לחכם דהקב"ה בעל המצוה הוא אמר ויהי הוא ציוה רחם רחמתים לראש גבר דל והלך ולהחזיק לחכם, וא"כ בעל מצות פטור ומותר דברשות קעביד ובטוען אתה אמרת לי פטור, כ"ש הכא דמפרסמא מילתא כי מצות המלך היא עשות צדקה וחסד. ותו דהוי פסידא וצורך גדול דעמי הארץ כל ימיו בתחיית המתים אשר לא נגה עליהם אור תורה ותקנתם להנות לחכם ולהחזיק בידו להיות לו חלק בתורה ולידבק בשכינה כמש"ל וכשיש צורך בדבר פטור, כמ"ש הרב דרישה בכונת הטור כמדובר. ###### Rosh David, Kedoshim 64 [Rosh David, Kedoshim 64](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/64) **והבאתי**את השלישית מה שכתב רבינו מהר"ם אלשיך על פ' (שמות כ"ב כ"ד) אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, דקי"ל (ב"ב דף קל"א:) הכותב כל נכסיו לאחד מבניו לא עשאו אלא אפטרופא, אמדן דעת הוא שלא יניח השאר בחוסר כל ולא נתכוון אלא כדי שיכבדוהו השאר, וכך הוא יתברך דהעשיר אחד מעיר ושנים ממשפחה היתכן שהניח את שארית ישראל רובא דרובא בניו בני בחוניו ריקם ריקם, אלא אפטרופוס מינה לעשיר לזון את יתר בניו וחלק הדלים אצלו עודף על חלקו. וז"ש אם כסף תלוה את עמי כי את העני חלק העני הוא עמך עכ"ד. וכפ"ז תשובה מוצאת לבעלי מצות המחזיקים גם אלה לחכמים דלית בה משום חוטף מצוה, כי חלק החכמים אצל העשירים ולא נתמנו אלא לאפטרופי. ומעתה נבא לביאור המאמר הנזכר עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצות אצל בני תורה והם יקחו חלקם, וכי תאמרו באתרא דליעול בעל מצות אצל החכם ותתענג בדשן נפשו בינ"י מלכים מלכי רבנן אנן ניקום ונגזור עליה קנסא שחטף מצותו יתברך לתת לחם לכל בשר דהלכה רווחת בחוטף המצוה דמשלם קנס, ועין רואה כל בתר איפכא לא סגי דלא משלם קנסא אלא דזוכה טב למיתב בצל החכמה, על כן בא דברו ואמר ואית לן תלתא קראין, כלומר אם רץ לבך להרהר על זה מדין חוטף המצוה, קום קרא ומתלתא קראי שמיע לך דזה ראוי לשכר ובדין הוא שיטול שכרו, תיתי חדא קרא דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף קרי בחיל יסוכו צאלים לאיש מתן, וקרא גופיה ישנו בנותן טעם, החכמה תחיה בעליה תרי, העשיר והחכם יחיו בתחיית המתים כי על ידי שהחזיק לחכם קורא אני אליהם יעמדו יחדיו והתורה תחיה בעליה בתחיית המתים, דאלמלא זה רפאים בל יקומו, ואיכא פסידא וצורך גדול, ובהא פטיר חוטף את המצוה כמה שכתב הרב דרישה. ###### Rosh David, Kedoshim 65 [Rosh David, Kedoshim 65](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/65) **תו**אתא ואייתי המביא תניין קרא אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה, כלומר דרחמנא קרי בחיל ומצות המלך היא להחזיק ביד החכם וזה פטור ומותר דקי"ל דאי טעין אתה אמרת לעשות המצוה פטור, והדברים ק"ו היכא דכלם יודעים כי כך ציוה הוא יתברך, ועוד בה שלישיה ראו הביא לנו מקרא קדש עץ חיים היא למחזיקים בה, ואמרו רז"ל ברבה פ' נשא (פ' י"ג) עץ חיים היא למחזיקים בה זה שבט יששכר ותומכיה מאושר זה שבט זבולון. ולפי דרכנו רמז דברי מהר"ם אלשיך שהתורה עץ חיים היא למחזיקים הם החכמים וכמשז"ל זה שבט יששכר, וא"כ איך תיסק אדעתין דהחכמים יהיו עניים וגם צידה לא עשו להם והיו העטופים ברעב, והעשירים עמי הארץ יהי שלחנם לפניהם שלחן מלכים, לבושי מכלול צבע רקמתים, הא ודאי אין זאת כי אם העשירים דין אפטרופוס יש להם ולא נתן להם העושר אלא שיכבדום החכמים דוקא, וזהו ותומכיה מאושר דוקא, אוש"ר וכבוד כי חלק החכמים אצלם, ומאחר שכן אין זה חוטף את המצוה כי העשיר נותן לחכם את שלו. ###### Rosh David, Kedoshim 66 [Rosh David, Kedoshim 66](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/66) **ודרך**אחר אפשר במאמר הלז במ"ש בשבת דף צ"ג דר' שמעון סבר ואם נפש אחת תחטא בשגגה בעשותה תלתא מיעוטי, חד לזה עוקר וזה מניח, וחד למעוטי זה אינו יכול וזה אינו יכול, ור' יהודה סבר זה אינו יכול וזה אינו יכול חייב, ושדי למיעוט לעושה בהוראת בית דין. והנה משכחת לה במחזיקי החכמים שלשה סוגים למיניהם, ראשון הוא דעשיר אחד לבדו יזכה בחכם אחד ויתן לו די מחסורו כיששכר וזבולון, וכגון זה הסברא נותנת דזכות גדול זכה עשיר זה כי הוא לבדו יעשה שהחכם בתורתו יהגה יומם ולילה ועשה פרי למעלה. ויש סוג שני דשני עשירים גם שניהם החזיקו בחכם אחד ומשניהם ניזון החכם, וכל חד מיניהו האי לחודיה הוה מצי לזכות לבדו בחכם כי עשיר גדול הוא, אלא שעם כל זה רצו השנים לזונו כל אחד חצי צרכו והחכם נשען על משענת שניהם, והנה בנדון זה יש מקום לומר דזה אינו פועל שלם דהו"ל זה יכול וזה יכול ועשאוה בשנים דלגבי שבת פטורים, וה"ה הכא הן נגרע משכרם כי לא עשו פעולה שלימה כתקנה בהיות כל אחד יכול לעשותה שלימה. ויש סוג שלישי דשני אנשים בינוניים החזיקו בחכם אחד ופרנסוהו, כי מבלתי יכולת כל אחד לבדו לעשות הכל דדחיקא להו שעתא לכן נשתתפו בפריטי גם שניהם לזון ולפרנס לחכם והו"ל זה אינו יכול וזה אינו יכול, ויש ס"ד דגם בנדון זה לא יגדל שכרם דלדעת ר' שמעון זה אינו יכול וזה אינו יכול בשבת פטורים, על כן לימדונו רז"ל תחת שלש אלה דכלהו לטיבותא יש להם שכר טוב בעמלם, והוא אשר דיבר בעל המאמר הנזכר עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצוות דייקא בעלי מצוות בעלי סוגים מתחלפים למיניהם, ולכן אתא ואייתי הני קראי במותב תלתא ההוא אמר ואית לן תלתא קראי לרמוז השלשה סוגים האמורים, חדא כי בצל החכמה בצל הכסף וכו', דמהאי קרא אתה הראת לדעת הסוג האחד היכא דכל עשיר הוה מצי לחודיה להחזיק ולא החזיק בשלימות אלא נתחברו שניהם והחזיקו על יד החכם, והוא אומרו כי בצל החכמה בצל הכסף סתם תחיה בעליה תרי שהם השנים המחזיקים על ידו יתרון דעת שגרמו לחכם החכמה תחיה בעליה, הני תרי אחי ושותפי כי בצל החכמה בצל הכסף סתם כל שהכסף בידו, אף דזה יכול וזה יכול שכרם שלם. וזה שני אשרי אנוש יעשה זאת כנגד עשיר אשר הוא לבדו נפשו אוותה ויעש לבזבז משלו ולהחזיק הוא לבדו לחכם די מחסורו, נאמר בו אשרי אנוש יעשה זאת הוא לבדו ובן אדם יחזיק בה והוא באחד עליו אמר הכתוב אשרי, ומפרש קרא שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע, כלומר תדע למה נאמר בזה אשרי משום שעשה מלאכה שלימה, והראיה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע דייקא, דלשמירת שבת מדאוריתא היינו ששומר מעשות כל רע כל המלאכה לבדו, אבל אם עשה עם אחר וזה יכול וזה יכול מדאוריתא גם הוא יקרא שומר שבת דבעינן שיעשה המלאכה לבדו ואם עשאוה שנים וזה יכול וזה יכול פטורין מדאורייתא, ומשם אתה למד דלא נקרא פעולה שלימה אלא כשהאחד עושה המלאכה שלימה ובשבת חייב, וכן לענין הטובה זה שעשה כל המלאכה לבד והוא באחד שהחזיק בחכם כתיב ביה אשרי. ###### Rosh David, Kedoshim 67 [Rosh David, Kedoshim 67](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/67) **וכנגד**הסוג השלישי שהוא שני נדיבים שלא היה יכולת ביד שום אחד לבדו להספיק לחכם ונתחברו שניהם להחזיק לחכם, והוה ס"ד דזהו דין זה אינו יכול וזה אינו יכול דר' שמעון פוטר בשבת וגם בנדון זה נגרע מחלקם, לזה יבא הכתוב השלישי ויכריע דאין האמת כן דאנן קי"ל כר' יהודה דגם בשבת זה אינו יכול וזה אינו יכול חייב, וזהו שאמר עץ חיים היא למחזיקים תרי ותומכיה מאושר אושר אחד דבשניהם נעשית פועל שלם, עץ חיים היא וערבה מנחתם דגם בשבת חייבים כאמור. ###### Rosh David, Kedoshim 68 [Rosh David, Kedoshim 68](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20David/s/Kedoshim/r/68) **ויתבאר**עוד המאמר הלז בהקדמה זו באופן אחר, והתחלת המצאת הקדמה זו שמץ מנהו שמעתיה מאחד חכם זלה"ה דמקום יש בראש לומר דהחכם העני כי דל חלקו ואינו יכול לעסוק בתורה אם לא יטריפוהו לחם חקו, וגם העשיר אינו יכול לעסוק בתורה כי אינו יודע ספר ולבו לא נכון עמו, ונמצא דהחכם והעשיר כל אחד לבדו אינו יכול לעסוק בתורה ובין שניהם נשתתפו, ובא עסק התורה שעסק החכם בכח העשיר אשר מילא את ידו והו"ל זה אינו יכול וזה אינו יכול ואין מעשיהם רצויים, דגבי שבת סבר ר' שמעון זה אינו יכול וזה אינו יכול פטור, להכי לימדונו רבותינו דאין האמת כן אלא עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצות אצל בני תורה ושניהם בנעימים צילם נאה, ואם נפשך לומר הו"ל זה אינו יכול וזה אינו יכול דחכם לבדו רעב ללחם וצמא למים, ומוכרח לשוט בארץ לחיות נפש והעשיר אינו יכול כי לא ראה אור תורה מימיו, לז"א ואית לן תלתא קראי חדא כי בצל החכמה בצל הכסף וקרינן בהו תחיה בעליה תרי יחד עשיר ואביון החכם דפעולתם אמת וצדק אף לר' שמעון, דודאי בעלמא מלאכה היא מדאצטריך בשבת למיעוטא מינה שמעינן דזה אינו יכול וזה אינו יכול בעלמא פעולה היא ופועל אדם ישלם לו, וקרא תנינא אשרי אנוש יעשה זאת, בזה השמיענו דגם בשבת לא קיל"ן כר' שמעון אלא הלכה כר' יהודה דזה אינו יכול וזה אינו יכול חייב, ושיעור הכתוב הכי הוי אשרי אנוש יעשה זאת התורה הוא החכם העוסק ועושה ציצים ופרחים לתורה בונה בשמים עליותיו, ובן אדם העשיר יחזיק בה במלאת ספקו של החכם יחדיו יהיו תמים האנשים האלה שלמים אף דזה אינו יכול וזה אינו יכול, והראיה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע, פירוש שום רע אף בשיתוף אחר אף שאינו יכול לבדו דקי"ל כרבי יהודה דזה אינו יכול וזה אינו יכול חייב ומכ"ש לענין הטובה, ואם נפשך לומר דפירוש הך קרא אשרי אנוש וכו' איפכא דכוליה קרא בחכם איירי וגם אומרו ובן אדם יחזיק בה קאי לחכם וכמשז"ל עץ חיים למחזיקים זה שבט יששכר, וא"כ אדרבא קרא להכי הוא דאתא לומר דאם החכם בחכמתו בלי עזר וסיוע עוסק בתורה אשריו לאפוקי אם נתחבר ונשתתף עם העשיר, ומביא ראיה משבת ושומר ידו מעשות כל רע פירוש כל הרע לבדו, אבל אם ישתתף עם אחר פטור וכר' שמעון ונילף מינה לעלמא דאינה פעולה שלימה, וקרא דבצל החכמה וכו' היינו דהא מיהא יש לו שכר אבל אינו מאושר, לזה הביא הכתוב עץ חיים וכו' ותומכיה מאושר ותומכיה קאי על זבולון וקאמר מאושר א"כ הוא מגלה דאשרי אנוש ובן אדם יחזיק בחכם ועשיר איירי וכתיב בהו אשרי כדכתיב ותומכיה מאושר, והוא שרמז בעל המאמר אחר שהביא קרא דאשרי אנוש ההוא אמר והדין עץ **חיים**.