## Rosh on Shabbat Chapter 21

###### Rosh on Shabbat 21:1:1
[Rosh on Shabbat 21:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20on%20Shabbat/r/21:1:1)

נוטל אדם את בנו ואבן בידו. וכלכלה והאבן בתוכה. מטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין ר' יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה:


###### Rosh on Shabbat 21:1:2
[Rosh on Shabbat 21:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20on%20Shabbat/r/21:1:2)

גמ' נוטל אדם את בנו וכו' אמר רבי רבי ינאי בתינוק שיש לו געגועין על אביו. ודוקא אבן דאי נפלה לא אתי לאתויי אבל דינר דאתי לאתויי לא:


###### Rosh on Shabbat 21:1:3
[Rosh on Shabbat 21:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20on%20Shabbat/r/21:1:3)

מתני' האבן שעל פי החבית מטה על צדה והיא נופלת. היתה בין החביות מגביה ומטה על צדה והיא נופלת. מעות שעל גבי הכר נוער את הכר והן נופלות. היתה עליו לשלשת מקנחה בסמרטוט. היתה של עור נותן עליה מים עד שתכלה:


###### Rosh on Shabbat 21:1:4
[Rosh on Shabbat 21:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20on%20Shabbat/r/21:1:4)

גמ' האבן שעל פי החבית וכו' אמר רבא לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור לו. והלכתא כרבא דקאי רבי יוחנן ורבי אמי כוותיה בפרק כל הכלים (שבת דף קכה:) היתה בין החביות וכו' תניא רבי יוסי אומר היתה חבית מונחת באוצר או שהיו כלי זכוכית מונחין תחתיה מגביהה למקום אחר ומטה על צדה והיא נופלת ונוטל מה שצריך לו ומחזירה למקומה. מעות שעל הכר אמר רב חייא בר אשי אמר רב לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור לו. אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא לצורך גופו אבל לצורך מקומו מטלטלו ועודן עליו:


###### Rosh on Shabbat 21:2:1
[Rosh on Shabbat 21:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20on%20Shabbat/r/21:2:1)

א"ר אושעיא שכח ארנקי בחצר מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו ולית הלכתא כוותיה דאמר רב אשי לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד. כתב רבינו נסים ז"ל מכאן אתה למד כי אלו האנשים שנותנין ככר על גבי מנורה שהדליקו בה בשבת ומטלטלין אותה ממקום למקום שאין עושין יפה:


###### Rosh on Shabbat 21:2:2
[Rosh on Shabbat 21:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rosh%20on%20Shabbat/r/21:2:2)

מתני' ב"ש אומרים מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין וב"ה אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה. ומעבירין מעל השלחן פירורין פחות מכזית ושיער של פולין ושל עדשים מפני שהן מאכל בהמה. ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך ניטל בשבת ואין מקבל טומאה: