## Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 5

###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:1:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:1:1)

**כתב** הרב **הסכך של סוכה אינו כשר מכל דבר ואין מסככין אלא בדבר שגדולו מן הארץ כו'.** אמר המפרש מוכח להו מהאי פסוק דכתיב בספר עזרא צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סכות ככתוב ובפסוק הזה לא הזכיר אלא דבר שאינו מקבל טומאה וגדולו מן הארץ ואין ריחו רע ואינו נובל תמיד ואי נמי ילפינן לה מחג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך וגורן היינו הדגן ויקב היינו הענבים וקאמר שממה שמסיר מהם שהיינו התבן והקש והזמורות יעשה סוכתו והיינו דאמרינן בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:2:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:2:1)

**וצריך להזהר שלא יהיו הוצין ועלין של סיכוך יורדין לתוך עשרה טפחים כדי שלא ייצר לו בישיבתו.** אמר המפרש דעת הרב שאם הוצין יורדין לתוך עשרה ר"ל למטה מעשרה לא מיפסלא בהכי בדיעבד דטעמא היא משום שלא ייצר לו בישיבתו ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד ש"ד ומלשון הגמרא משמע לכאורה הפך סברא זו דאמרינן היתה גבוהה מעשרה טפחים והוצין יורדין לתוך עשרה סבר אביי למימר אם חמתן מרובה מצילתן כשרה א"ל רבה האי דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה נראה שרבה רצה לומר שהיא פסולה. מיהו כדברי הרב מסתבר דודאי רבה לא רצה לומר שתהיה פסולה בדיעבד דא"כ בהדיא הול"ל הכי א"ל רבה האי דירה סרוחה היא ופסולה אלא ודאי איהו לא פליג עליה דאביי אלא משום טעמא דאין דר בדירה סרוחה אבל אי מצי דייר בה לא מיפסלה בהכי ולכתחלה מבעי ליה למזדהר בהכי דדלמא שביק לה ונפיק הא דיעבד יצא. **סיככה במיני מתכות או בעצמות ועורות כו'** ואע"פ שאינן מקבלין טומאה כגון שאינן מעובדין עדין אפילו הכי אין מסככין בהן משום דלא הוו גדולי קרקע ואע"ג דמרבא רבו מארעא מ"מ לא הוו דומיא דפסולת גורן ויקב ואית דאמרי דבעורות שאין מקבלין טומאה מסככין וליתא דמ"מ ראויין לקבל טומאה הן ואפילו במחשבה וכן נמי ברעפים אין מסככין ולאו משום שמקבלין טומאה אלא דלאו גידולי קרקע נינהו א"נ דברעפים איכא למיגזר משום גזירת תקרה. **הדלה עליה גפנים כו'** כלומר שהרים ופשט ע"ג הסוכה גפנים פסולה שהרי לא נעקרו וכתוב באספך מגרנך ומיקבך ואמרינן דבפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר כדכתבינן לעיל ובירושלמי במסכת כלאים ס"פ המבריך בעי אם הדלה דלעת שהיא בעציץ שאינו נקוב וסיכך על גבה אם כשרה הסוכה אם לא ולא איפשיטא ואיכא למימר דמותר דהא לגבי שבת קי"ל דהתולש מעציץ שאינו נקוב פטור כדאיתא בפרק המוציא וכמ"ש הרב בפ"ח מהלכות שבת ובפרק המביא גט בתרא משמע שאם כתב גט על עלה של עציץ שאינו נקוב כשר ולא פסלינן ליה משום שמא יקטום שהרי אפילו קטמו אחר כתיבה כשר דכתלוש הוא ואע"ג דבעפר ח"ל הבא בספינה לא"י דרך נהרות א"י וצמחו בו עשבים קיל"ן דחייב במעשר וכיונק מן הארץ דמי התם בספינה של חרס עסקינן שאינה צריכה לנקוב אבל בספינה של עץ כיון שאינה נקובה פטור מן המעשר וכן פירש ר"ש פ"ק דגיטין ושמעינן מינה דכל עציץ הנזכר בתלמוד סתם הוא של עץ ובו מפלגינן בין נקוב לשאינו נקוב אבל של חרס אע"פ שאינו נקוב כיונק מן הארץ הוא לכל מידי כן נראה לדעת ר"ש ואפשר דשם עציץ נגזר מעץ ועיקר ההיא דספינה של חרס איתא במנחות פרק כל קרבנות צבור גבי בכורים ודעת ר"מ נראה דדוקא בכלי אדמה אמרינן דשאינו נקוב כנקוב אבל של חרס גמור לא. ולא מסתבר לפום מאי דאתמר התם ודוק ותשכח. סככה בכלי עץ ובמחצלות כו' וכן אם סככה בשברי כלים כו' שמא יסכך בשברים שעדין לא טהרו כדאמרינן התם במסכת כלים כמה שיעור השבר שישבר כלי עץ או כלי עצם ויהיה טהור כל כלי בתים שיעורם כרמונים וא"ת שיסכך באלו שאינן מקבלין טומאה לא דגזרינן שמא יסכך באותן שלא טהרו כגון שלא ניקבו כמוציא זית ומשום ה"ט אסרו דלעת הגדילה בעציץ שאינו נקוב דכי היכי דגזרינן בשברי כלים שטהרו אטו שלא טהרו ה"נ גזרינן שאינו נקוב אטו נקוב. וטוב להחמיר אע"פ שיש ראיה להתיר כדכתבינן לעיל:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:3:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:3:1)

**סיככה באוכלים פסולה כו' (סופי) [סוכי] תאנים כו',** פי' ענפי תאנים, **פרכילי-זמורות [כו'] מכבדות ובהן תמרים.** וכתב הרב בהלכות טומאת אוכלין פ"ה שמכבד של תמרה הוא העץ האדום שהשרביטין תלויין בו והתמרים דבוקין בשרביטין. רואין אם פסל כו' כלומר אם הפסולת מרובה על האוכלין מסככין בהם דכל מילי בטילי ברובא ומפני זה נהגו לסכך בשומר הנקרא פנוייל אע"ג דהוי אוכלא משום דפסולת מרובה על האוכל. **סיכך בירקות שאם יבשו יפלו** פירוש כגון ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח וכיוצא בהן דהנהו כי יבשי מפרכי ונפלי וכאלו אין שם סכך חשבינן ליה וסוכה פסולה היא משא"כ בהזמי והיגי דהנהו אע"ג דנתרי טרפייהו הגבעולין נשארין ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד ש"ד אבל הכא לא משתייר מינייהו מידי ואפילו דיעבד פסולה והכי אמרינן בגמרא ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן י"ח בפסח מביאין את הטומאה ואין חוצצין בפני הטומאה ופוסלין בסוכה משום אויר ועל זה כתב הרב הרי מקומן נחשב כאלו הוא אויר ומכאן תשובה למכשירין סכך סוכה מאשירה ומעיר הנדחת:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:4:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:4:1)

**סככה בפשתי העץ כו'.** היינו סיככה בהוצני דאמרינן בגמרא דכשרה ואם דק וניפץ כו' והיינו סיככה בעניצי פשתן דאמרינן דפסולה מפני שנשתנית צורתו כו'. אמר המפרש רש"י פירש עניצי פשתן פסולה דהיינו משיתלבנו כדאמרינן התם במסכת שבת האונין משיתלבנו דלא מקבלי טומאה עד שיתלבנו אבל היכא דדייק ונפיץ כיון שלא נתלבן אינו מקבל טומאה והכריחו לפרש זה כי היכי דלא תיקשי ליה הא דהאונין של פשתן כו' שאם נפרש עניצי פשתן דדייק ונפיץ ופסולה משום דדבר המקבל טומאה הוא כמו שפירש הריא"ג קשיא מתני' דהתם דמשמע דאינו מקבל טומאה עד שיתלבן ואי משום הא לא אירא דהתם כי קאמר משיתלבנו משיהיה ראוי לליבון קאמר וכיון דדייק ונפיץ ראוי ללבון הוא כל זה לפירושם אבל לפירוש ר"ש והר"מ לא קשיא מידי דהכא כי אמרינן דדייק ונפיץ לא מסככינן ביה לאו משום דמקבל טומאה הוא אלא משום דנשתנית צורתו ולא מיחזי כגדולי קרקע והראב"ד נתן טעם אחר בהגהותיו מפני שעניצי פשתן ראויין לתת אותם בכרים וכסתות והרי הם מקבלים טומאה ע"י דבר אחר ולא פחיתי מבלאי כלים. ע"כ מפ"ק דסוכה. אמר המפרש חלף עשב שעושים ממנו חבלים ומחצלות ובלשון ערב נקרא חלפא ואפשר שהוא מין ערבה כדאמרינן בלולב הגזול כי תניא ההיא בחילפא גילי והכי איתא בירושלמי דאמרינן התם סיככה בחבלים אית תנוויי תנו פסולה ואית תנויי תנו כשרה מ"ד כשרה בחבלים של סיב ומ"ד פסולה בחבלים של פשתן ומסתברא דהא דחבלים של פשתן דקא פסיל בירושלמי דוקא בכיתנא דדייק ונפיץ כגון עניצי ולאו משום דמקבל טומאה שהרי חבלים אפילו של פשתן ושל צמר אינם מקבלין טומאה בפני עצמן אם לא ע"י חיבור סירוג המטמא כדמייתי התם פ"ק דמ"ק וכדאיתא במסכת כלים אלא מש"ה פסלינן חבלים של פשתן לסיכוך מההיא טעמא דפסלינין פשתן מפני שאין צורתו עומדת אבל בחבלים של הוצני פשתן כשרה וההיא דחבלים של פשתן לא הוצרך הרב לכתוב שהרי כתב הא דעניצי פשתן דפסולה וכ"ש כשעשה ממנו חבלים. ומ"ש הרב שהרי צורתו עומדת ר"ל שאע"פ שעשה מהסיב והחלף חבלים צורתן עומדת וניכר לכל שגידולי קרקע הן. ומ"ש ואין החבלים כלים ר"ל שאין לחבלים דין כלים לקבל טומאה שהרי חבלים אין מקבלין טומאה בפני עצמן כדכתיבנן וכדאיתא נמי בפרק במה אשה ומש"ה כיון שהסיב והחלף ניכרין בחבלים מותר לסכך בהן:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:5:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:5:1)

**סיככה בהוצין** פירוש בית יד של הוצין דעתי שהר"מ פירש הוצין כמו חצין זכרים כעין שלנו שתוחבין אותם בבית קבול של חץ דכשרה דאע"ג דכלים נינהו פשוטי כלי עץ נינהו ואין מקבלין טומאה. ומיירי בודאי בהוצין חדשים שלא נכנסו בחצים דאי בישנים ונפל פרזלא מינייהו אמאי מסככין בהן ליתסרו משום בלאי כלים אלא לאו ש"מ כדאמרינן ואי קשיא לך הא פשוטי כלי עץ מקבלין טומאה מדרבנן וא"כ היאך מסככין ולאו מלתא היא דהנך פשוטי כלי עץ דקא איירי' בהו אין מקבלין טומאה אפילו מדרבנן כיון שאין משמשין את האדם ואת משמשי האדם כדגרסינן בספרי פרשת ויהי ביום השמיני דלאו מרבינן אלא שלחן וטבלא ואת הדולפקי לפי שהן דומיא דשק שמשמשין את האדם ואת משמשי האדם אבל סלם וכיוצא בו שהוא משמש את האדם ואינו משמש את משמשי האדם וכן מנורה וכיוצא בה שהי' משמשת את משמשי האדם ואינו משמשת את האדם אינן מקבלין טומאה. בנקבות שיש נקב בראשן והחץ עשוי כמרצע ונכנס לתוך הנקב ואשתכח דהוי להו בית קבול וראויין לקבל טומאה ואע"פ שהוא עשוי להתמלאת וכו' כלומר מלוי עולם מלהתרוקן עוד אעפ"כ בית קבול הוא ומקבל טומאה ככל כלי קבול:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:6:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:6:1)

**מחצלת של קנים כו' סתמה לשכיבה לפיכך אין מסככין בה.** פי' דהא הויא לה כלים ומקבלת טומאה אא"כ עשה אותה לסכוך דכיון דעשה לסיכוך אינה מקבלת טומאה דלאו כלי הוא. **ואם יש לה קיר** פי' מסגרת טפח סביב שראויה לקבל מה שנותנין שם כדאמרינן בגמרא והוא דלית לה גדנפא והני מחצלות שלנו סתמן לשכיבה ואסור לסכך בהן ודוקא כעין אותן מחצלות הבאות מארץ ספרד הנעשות ממין הגומא והן דקות ורכות וסתמן לשכיבה אבל אותן מחצלות של קנים מסככין בהן וליכא ספיקא שמותר לעשות מחצלת של קנים כגון אותן שקורין קניאש וגודלין אותן ואח"כ מותר לסכך בה. ומ"ש הרב **ואפילו ניטל הקיר אין מסככין בה מפני שהיא כשברי כלים** ליתא בגמרא בהדיא והוא מלשון הרי"ף. ובהני מחצלות שעושין מן הקנים הדקים החלוקים ועושין אותן כמין כוורת כדאמרינן כוורת הקש וכוורת הקנים העשויין לצבור בהן בר אם ניטלו מן הקרקע ממקום חיבורן ואין מחזיקות ארבעים סאה מסככין בהן דהא אין מקבלין טומאה דעשויין לנחת הן. ואפשר לומר נמי דאפילו מחזיקים ארבעים סאה כיון שאין להם שולים אין להם דין כלים ומותר לסכך בהן והדבר צ"ע:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:7:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:7:1)

**כתב** הרב **נסרים שאין ברחבן כו' אע"פ שהן משופין.** אמר המפרש והוה לן למימר כיון שהן משופין וחלקין וראויין לתשמיש דנגזור בהו אטו כלים המקבלין טומאה ולא נסכך בהן קמ"ל דאע"ג שהן משופין כיון דלית בהו ארבעה טפחים מסככין בהן. **ואם יש ברחבן כו' גזרה שמא ישב תחת התקרה** פירוש אי מכשרת בהני אית מימר מה לי לסכך באלו מה לי לישב תחת תקרת ביתי אף הוא בנסרים הוא מקורה וההיא ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל השנה. **נתן עליה נסר כו' ארבעה טפחים** פירוש ונתנו מן הצד אצל הדופן כשרה דסכך פסול אינו פוסל מן הצד אלא בארבע אמות דאמרינן דופן עקומה כאלו הדופן נעקם עד הסכך הכשר ויחשב זה הנסר כאלו הוא גוף הדופן וכשרה אבל באמצע הסוכה פסולה דסכך פסול פוסל בארבעה. **ואין ישנים תחתיו** כלומר ואע"פ שהיא כשרה ע"י דופן עקומה לא יישן תחתיו ואי איכא סכך פסול פחות מארבעה וסמוך לו אויר פחות מג' טפחים אין מצטרפין וכשרה דזיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא ודוקא בסוכה גדולה כו' אבל בסוכה קטנה כיון דשוי שיעורייהו אהדדי דתרוייהו פוסלין בשלשה מצטרפין. **היו נסרים כו' והפכן על צדיהן** שלא הטיל רחבן על הסוכה אלא השכיבן על חודן שהוא פחות מארבעה **ה"ז פסולה שזו הנסר פסול כו'** דכיון שיש שם פסול עלייהו נעשו כשפודין של מתכת הפסולין לסכך בכל ענין שהופכן:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:8:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:8:1)

**תקרה שאין עליה מעזיבה כו'.** ודומה לה בלשון המקרא בספר עזרא ויעזבו את ירושלים עד החומה כלומר שמלאוה עפר מתוכה להחזיק החומה כיצד בית שנפחת באמצעו רחוק מן הדופן לכל צד וסיכך על מקום הפחת באמצעו ונמצאת תקרת הבית שהיא פסולה משום תעשה ולא מן העשוי ומפסקת בין דפנות לסכך כשר אם יש משפת הסכך הכשר ולכותל ארבע אמות פסולה דבארבע אמות לא נאמרה הלכה למשה מסיני דופן עקומה אבל בפחות כשרה ורואין תקרת הבית כאלו הוא ראש הדופן נעקם למעלה ואין כאן סכך פסול לפסול הסוכה. וכן חצר המוקפת אכסדרה שסיכך עליה כתב רש"י כל חצר שבתלמוד לפני הבתים הוא והבתים פתוחים לו והחצר מוקפת בתים ופתוחים לו סביב משלש רוחות ולפני הבתים עשו אכסדראות סביב לשלש רוחותיה והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה וזה סיכך על גבי כל אוירה שכל החצר באמצע הקף האכסדראות ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות הבתים המפסיקות בין הבתים לאכסדרה ונמצאת תקרת האכסדרה מפסקת סביב בין סכך לדפנות אם יש ברוחב האכסדרה ד' אמות פסולה פחות מיכן כשרה דאמרינן דופן עקומה. וכן סוכה גדולה כו' בצד הדפנות מלמעלה פירוש ובאמצעיתה נתן סכך כשר אם יש משפת כו' פסולה. אף תחת הסכך כשר לפי שאין לה מחיצות שהרי רחוקות הן מן הסיכוך וליכא למימר בהו דופן עקומה שהרי הסכך כשר רחוק מהדפנות ארבע אמות. פחות מכאן כו' ודבר זה הלכה למשה מסיני ודע כי בכל השיעורין שהן הלכה למשה מסיני ואף באותן שהם מדרבנן אמרינן דאפילו אם חסר השיעור נימא אחת לא אמרינן דופן עקומה ולבוד כו' כדאמרינן התם פ"ק דראש השנה כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא כו' שלשה על שלשה מטמא מדרס חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:9:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:9:1)

**כתב** הרב **סוכה שנעשית כהלכתה כו' והוא שתהיה עשויה לצל.** אמר המפרש כלומר שמסוככת יפה דמוכחא מלתא שעשייתה הראשונה לצל היתה ולא לצניעותא בעלמא דאע"ג דסוכה בעיא עשויה לשם סוכה מיהו לצל הוא דמקרייא סוכה שמסוככת מן החורב כדכתיב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב כגון סוכת גוים וסוכת בהמה וכיוצא בהן פירוש כגון סוכת נשים סוכת כותיים וסוכת רקבש וגלי הרב בסוכת גוים ובבהמה וכותיים ורקבש דשרי בעשיית סוכה דכשרה והוא שנעשית לצל כמ"ש הרב:
**כתב** הרב **וכן החוטט בגדיש כו'.** אמר המפרש חוטט הוא כמו חופר או חוקק ור"ל שנוטל מן העמרים למטה סמוך לארץ ונכנס לתוכו שהסיכוך הזה מאליו הוא נעשה ואינו נוגע בו לעשות בו שום מעשה אלא פוחת אחד מדפנותיו ונכנס בו בעמקו ונוטל העמרים ומשליך הסוכה נעשית מאליה דפנותיה וסככה ומש"ה אינה סוכה שהרי לא היה בו חלל טפח לפיכך אם נעשה חלל טפח במשך שבעה כו' שהרי נעשה סכך זה לצל פירוש ועוד כיון שעשה בו מתחלה כשהגדיש חלל טפח גובה במשך שבעה טפחים כשיעור סוכה אהל ונמצא שם סכך על אותו גדיש. וכשחוטט מלמטה למעלה עד שיגביה החלל לשיעור גובה עשרה זו היא עשייתו שהרי אינו מתקן אלא הדפנות ובדפנות לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי והרי הוא כסוכה שפחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה. ודעת רוב המפרשים דבעינן אורך ורוחב שבעה דלא סגי באורך שבעה ורוחב טפח ובגמרא לא אשכחן אלא במשך שבעה לחוד כמ"ש הרב ומסתברא דבמה שהניח שם החלל כי חקקו כלפי מעלה הוא דכשרה משום דאהל טפח שמיה אהל דמה שהוסיף למעלה הו"ל כסוכה הפחותה מעשרה וחקק בה והשלימה לעשרה כדכתבינן אבל אם חקק בה טפי ממה שלא הניח שם החלל מעיקרא פסול התוספת משום תעשה ולא מן העשוי ואע"פ שפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה שאני התם דהוי סכך כשר אבל הכא דהוי הסכך פסול משום תעשה ולא מן העשוי אסור:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:10:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:10:1)

**כתב** הרב **וחבילי קש כו'** חבילי זרדים הן מיני קנים דקים ובעודן לחים בהמה אוכלתן וכשהן יבשין עומדין להסיקא אין מסככין בהן פירוש כשהן קשורין ולא משום דפסילי לסיכוך אלא גזרה כו' והוא מתחלה לא עשה סכך זה לצל אלא ליבש ואם התירן כשרות פירוש ואפילו נתכון מתחלה ליבשן ולהצניען שם שהרי עשה בהם מעשה ותו לא הוי באותה סוכה משום תעשה ולא מן העשוי ואין חבילה פחותה מכ"ה בדין. והגיה הראב"ד בירושלמי מצאה ולא ידעתי למה כתבה שהרי אפילו אגד שלשה שמיה אגד ע"כ. ויש לומר דחילוק יש בין חבילה לאגודה דחבילה הוא דאינה פחותה מכ"ה זרדין אבל אגודה בשלשה מיקריא אגודה וכלהו רבנן קמאי ובתראי הביאו זה הירושלמי בהלכותיהן:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:11:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:11:1)

**כתב** הרב **חבילות קטנות שאגדו אותם למנין.** אמר המפרש כלומר למכרן בשוק במספר מסככין בהן ואע"פ שהן אגודין ואין בהן משום גזרת אוצר דהנך כל ימות השנה אין דרך להצניען באגדן אלא למנינא בעלמא עד שימכרו והלוקח ליבשן מתיר אגדן הלכך המסכך בהן סוכתו אינו צריך להתיר אגדן והיינו איסורייתא דסורא דאמרינן בגמרא וכן החותך ראש הדקל כו' שהרי אגדה בידי שמים והיינו אפקותא דדיקלא הנזכר בתלמוד וכן כל אגד שאינו עשוי לטלטלו כלומר לטלטל ממקום למקום שאם יטלטלנו יהיה ניתק מאליו אינו אגד ומותר לסכך והיינו הני צריפי דאורבני דאמרינן בגמרא:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:12:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:12:1)

**כתב** הרב **העושה סוכתו תחת האילן כו'.** אמר המפרש ומיירי באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל באילן שחמתו מרובה מצלתו כשרה ואפילו לכתחלה והוא שחבטן לנופין עד שנישרו רוב העלין המסככין אבל אם לא חבטן מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסולא והכי מתוקמא בגמרא. **הדלה עליה כו' אם הי' הסכוך** כלומר הסכך הכשר היה מרובה על **עלי האילנות ובדיהן צריך לנענע כו'** כלומר צריך הוא לנענע קצת אותן שסוככו במחובר לאחר קציצתן דתהוי ליה הך כעשייה דאי לא פסולה משום תעשה ולא מן העשוי דהכי משמע סוכות תעשה וכשתעשנה תהיה ראויה לסוכה ולא מן העשוי בפסול דאינו ראוי לסוכה כי האי דמכשר ליה בקציצה ולא הדר סתר לה ומיהו כשמנענע בדי האילנות קרוב לסתירה הוא שהרי מגביה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה את חברו ומניחו:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:13:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:13:1)

**עירב דבר שמסככין בו כו'.** ואע"ג דגבי פרכילי ענבים אמרינן לעיל שאם הרוב מהפסולת שמסככין בהן לכתחלה כמ"ש הרב בריש פרקין התם כיון דפסולת מרובה הו"ל כוליה סכך כשר אבל הכא כי מסכך ביה הו"ל פסול שהרי כל אחד בפני עצמו הוא. אם יש בסכך הפסול כו' פי' ולא מצטרפי אבל פחות משלשה כיון דשיעור סוכה קטנה שבעה טפחים אי איכא ארבעה ומשהו סכך כשר הני שלשה בציר משהו דאשתייר בסכך פסול מצטרפי בהדי סכך כשר וכשרה והיינו חד לישנא מארבע לישני דאתמר בגמרא גבי פסל היוצא מן הסוכה ודעת הריא"ג אע"ג דמצטרף אין ישנין תחתיו ואין יושבין תחתיו והרב בעל התוספות כתב דמצטרף וישנין תחתיו אבל אויר פחות משלשה מצטרף ואין ישנין תחתיו וכן דעת רש"י והרב בעל העיטור והכי איתא במסכת ברכות ירושלמי בפ"ג שאכלו ובגמרא דידן נמי הכי מוכח שהאויר חמור מסכך פסול:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:14:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:14:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:14:1)

**בד"א בקטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בארבעה.** פירוש משום הפלגה ומן הצד פוסל בד"א דלא אמרינן דופן עקומה. פחות מכן כשרה דאמרינן דופן עקומה וכן פסק הרב וכן הסכים הריא"ג ורב פלטוי ור"ח הכי הסכימו ויש שפסקו דסכך פסול פוסל בד' טפחים בסוכה קטנה ולא סמכינן עלייהו:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:15:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:15:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:15:1)

**כתב** הרב **ואיזו סוכה קטנה כל שאין בה שבעה טפחים על שבעה טפחים.** אמר המפרש דהאי שיעורא קאים להו לרבנן דאפשר לראשו ורובו ושלחנו בתוך הסוכה. ומאי דאמרינן בירושלמי כמה שלחנו טפח הוא לחשבון גברא באמתא יתיב והם ששה טפחים ונמצא שרוחב השלחן טפח מיהו לא דק דודאי רוחב השלחן הוי ג' טפחים דכי אמרינן גברא באמתא יתיב ה"מ ראשו וכל גופו אבל ראשו ורובו דהיינו שני חלקי גופו לא הוי אלא שני חלקי אמה דהיינו ארבעה טפחים ונשתיירו לאורך השלחן שבעה טפחים ולרחבו שלשה טפחים:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:16:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:16:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:16:1)

**כתב** הרב **סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה כו'.** אמר המפרש היינו דאמרינן במתניתין המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה ואמרינן בגמרא דהאי כמותן לאו דוקא אלא במעדיף מיירי כלומר שהאויר מרובה על השפודין או הארוכות ובאותו משים סכך כשר ונמצא דעומד מרובה על פרוץ. ואם היה זה כמו זה בצמצום כו' ואע"ג דאמרינן בגמרא והא אי אפשר לצמצם ר"מ נראה דהוה גריס והא אפשר לצמצם פירוש מריש כי שני ליה הכא במאי עסקינן בנכנס ויצא הוה סליק אדעתיה דא"א לצמצם שיהא האויר כמותן בצמצום אלא טפי הוי והו"ל עומד מרובה על הפרוץ ומש"ה קא קשיא ליה והא אפשר לצמצם כלומר אפשר לכוין שיהא האויר והשפודין שוה ובמתניתין קתני אם יש ריוח ביניהן כמותן וכיון דאפשר לצמצם כמותן דקתני דוקא קאמר וקשיא לרב הונא דאמר פרוץ כעומד אסור. ומשני במעדיף כלומר שיהיה האויר מרובה על השפודין וכמותן דקתני לאו דוקא ונמצא שעומד מרובה על הפרוץ אבל פרוץ כעומד אסור. ומ"ש שהסכך פסול כפרוץ הוא נחשב ר"ל כי פסלינן הכא סכך פסול פחות משלשה לאו משום סכך פסול פסלינן ליה דהא סכך פסול אפילו בסוכה קטנה אינו פוסל אלא בשלשה אלא משום שהוא כפרוץ נחשב והוי פרוץ כעומד מלמעלה ונמצא שלמטה הוי פרוץ מרובה על העומד והויא חמתה מרובה מצלתה כדאמרינן בגמרא כזוזא מלעיל כבאסתירא מלתחת וכדבעינן לברורי קמן. וכתב מר"מ יצ"ו מ"ש הרב שהסכך פסול כפרוץ הוא נחשב לא דייק שפיר אלא שיש לומר שדעת הרב היה כי בענין זה הוא נחשב כפרוץ לפסול הסוכה אבל לאו למימרא דבכל מקום יהיה הסכך פסול נחשב כפרוץ שהרי הוא עצמו פסק במקום אחר אויר פוסל בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה ואם הסכך פסול הוי כפרוץ נחשב היה דינו לפסול בשלשה כדין אויר ע"כ. ואני רואה אותו מדוקדק ביותר לפי ההלכה דכיון דפרכינן בפ"ק דסוכה למ"ד פרוץ כעומד אסור ממתניתין דהמקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה דאמרינן דאם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה והתם משים סכך כשר בריוח שביניהן ומדמקשי ליה מהא משמע ודאי דסכך פסול דהיינו שפודין וארוכות המטה וכיוצא בהן כפרוץ הוא נחשב וכשתעיין גם כן בשלהי פ"ק דעירובין בסוגית פרוץ כעומד תמצא שהרב יפה כוון:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:17:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:17:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:17:1)

**כתב** הרב **פרס עליה בגד מלמעלה כו'.** אמר המפרש בגמרא אמרינן פירס עליה סדין מפני החמה ופר"ש כדי שלא תכנס החמה כל עיקר בסוכה אבל לעולם צלתה מרובה מחמתה בפני עצמה או שפירש תחתיה מפני הנשר פי' שלא יהיו עלין וקסמין של סכוך נושרין עליו ועל שלחנו ואע"ג דצלתה מרובה מחמתה פסולה דבצל סדין קאי והוי כסוכה שתחת האילן שצלתו מרובה מחמתו דפסולה ואע"ג דסוכה צלתה מרובה מחמתה בפני עצמה ופסולה נמי משום שנראה כמסכך בדבר המקבל טומאה. ור"ת אוקמה דדוקא כשפירש מפני החמה דאי לאו סדין הוי סוכה חמתה מרובה ומפני הנשר נמי דקא נשרי ונפלי עלין ומשתכח דאיכא רוב חמה אי לאו הסדין ומש"ה פסולה אבל אם סיככה כהלכתה וצלתה מרובה מחמתה ואח"כ פירס הסדין מלמעלה או מלמטה כשרה דתו לא מיפסלא בסכך פסול כיון דסיככה מתחלה כהלכתה. ועיקר מלתא גמרינן לה מדקתני מפני החמה ומדקתני נמי ר"ל הדלה אליה את הגפן וסכך על גבה דמשמע דהא אם סכך כהלכתה ואח"כ הדלה כשרה ואע"פ שצלתה מרובה. ותחת האילן נמי דסכך פסול קדים אבל הכא דסכך כשר קדים ועשאה כהלכתה תו לא מיפסלא בסכך פסול דרמי עילוה ולא נהיר לפי סוגיית הגמרא דהא בסיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ובמיני פירות לא מכשרים אלא כי פירסן כדי לנאותה כדאיתא בסמוך אבל שלא לנאותה פסולה אע"ג דסיככה כהלכתה מתחלה וכפירושא דר"ש מסתבר דלא מהניא להו קדימה כלל וכן הסכים הריא"ג וכן נראה דעת ר' משה מאחר שלא כתב פרס עליה בגד מלמעלה מפני החמה כלשון הגמרא משמע דס"ל דכל כי היכי דפירס אפילו אם היתה צלתה מרובה מחמתה ומסוככת כהלכתה קודם שפירס עליה הסדין פסולה פירסו כדי לנאותה שאין שם סכך עליו וכשרה ומסתברא דכי איכא למימר לנאותה ה"מ דמעיקרא סיכך ואח"כ פירס לנאותה אבל הכא דפירס מתחלה ואח"כ סיכך עליו לא אמרינן בכה"ג דאי עביד לנאותה כשרה דאין דרך לנאותה בהכי והיכי דמי כגון הדלה עליה את הגפן כו' וכן דעת הרב בעל ההשלמה:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:18:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:18:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:18:1)

**כתב** הרב **נויי סוכה כו'.** אמר המפרש כגון מיני פירות וקרמים וסדינין הפרוסין למעלה לנוי אין ממעטין בסוכה בגבהה. פירוש בגבהה מעשרים אמה להכשירה ואפילו צלתן מרובה מחמתן משום דלאו מין סככה נינהו דאי סיכוך הוו הוה מיפסלא משום מסכך בדבר המקבל טומאה וא"נ אין ממעטין לפסלה אי הויא פחותה מעשרה מיהו אינה כשרה לכתחלה דלמא שביק לה ונפיק כדכתבינן בריש פרקין גבי הוצין יורדין למטה מעשרה ומיירי שאין מופלגין ארבעה דלאו מקום חשוב הוא בפני עצמו כמ"ש הרב אבל ממעטין ברחבה שאם היה שיעור רוחב הסוכה שבעה טפחים ותלאן מן הצד ממעטין דכיון דכשרין לעשות מהן דופן הוו להו כמחיצה וממעטין שיעור הסוכה לפסלה. ע"כ מפ"ק דסוכה:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:19:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:19:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:19:1)

**כתב** הרב **סכך שהיו בו חלונות כו' אם היה בכל האויר ככל מקום המסוכך הרי זו פסולה מפני שחמתה מרובה מצלתה.** אמר המפרש דכיון דבסכך הוי חמתו כצלתו תחתיה הוי חמתו מרובה מצלתו כדאמרינן בגמרא אמר רב פפא כזוזא מלעיל כאסתירה מלתחת כלומר כשאין הנקב גדול מלמעלה אלא כשיעור זוזא תהיה החמה בקרקע הסוכה כאסתירא שהוא גדול יותר מזוזא ולא בדמיו דהא קי"ל אסתירא פלגו דזוזא אלא שהוא רחב וגדול מזוזא כי הזוז קטן ועבה ואסתירא רחב ואב"א דזוזא הוא מזוזי מדינה שהוא רביעית מסלע מדינה ואסתירא סלע מדינה שמינית מסלע צורי. ואם הסכך רב על האויר כשרה פירוש ואע"פ שלמטה תהיה חמתה כצלתה דהיינו פרוץ כעומד וכללא דמלתא דכי מכשרינן פרוץ כעומד לגבי סוכה דוקא כשמודדין מלמטה במקום שהצל והחמה נופלין הא בצל תליא מלתא דכתיב וסוכה תהיה לצל יומם וכיון שאין החמה יתירה על הצל לאותן העומדין בסוכה כשרה אבל אם החמה והצל שוין מלמעלה פסולה שהרי מלמטה החמה מרובה על הצל. וכתב הריא"ג חמה שאמרו מחמת סכך ולא מחמת דפנות ותניא בתוספתא בד"א מלמעלה אבל מן הצדדין אפילו כלה מלאה חמה כשרה. וטעמא דמלתא דתשבו כעין תדורו ודרך דירת אדם ומקום מאכלו להיות פתוחים בו חלונות רבות אבל לא תמצא שום דירה בעולם שגגה יהיה פרוץ עד שתכנס בו החמה מלמעלה וצא ולמד מהיכלי מלך השקופים דרך קירות ואטומים דרך גגים ע"כ מפרק הישן:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:20:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:20:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:20:1)

**בד"א בשלא היה כו' מיעוטו בדבר פסול כגון כלים וכוסות אם סוכה גדולה היא כשרה,** פירוש דהא אשתייר בה שיעור כשר, **ואם סוכה קטנה פסולה עד שימעטנו בדבר שמסככין בו** דהתם הוי מיעוט דסכך כשר הוא אבל בדבר שאין מסככין לא הוי מיעוט דליכא שיעור דכשרות. **היה רוב הסיכוך צלתו כו'** והיינו פסל היוצא מן הסוכה לחד מארבע לישני דמפרש בגמרא ונקטינן בכלהו דלא פליגי אהדדי ולית לן לדחויי לחד מינייהו. ור"מ הביאם כלם כמו שביארנו בפרקים אלו הואיל וצלתה הכל מרובה מחמה הכל כשרה פירוש ובגמרא לא אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ותפסל בהאי פורתא דאית באותה סוכה דלא הוי מסוכך כהלכתו שהרי חמתו מרובה מצלתו קמ"ל דכיון דצלת הכל הוי רוב כשרה. ע"כ מפרק קמא דסוכה:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:21:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:21:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:21:1)

**כתב** הרב **דרך הסכוך להיות קל כדי שיראו הכוכבים הגדולים.** אמר המפרש הא איתא בירושלמי דגרסינן התם גבי מתניתין דאמר היתה מעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה. הדא אמרה שצריכין הכוכבים להיות נראין מתוכה ודוקא כוכבי חמה כדאיתא בירושלמי ובגמרא דילן וזהו שכתב הרב הכוכבים הגדולים דאי ס"ד שאר כוכבים יהיה הסיכוך קל יותר מדאי עד שלא תהיה הסוכה ראויה לישב בה וקראו אותם ז"ל כוכבי חמה לפי שמהלכם כמהלך חמה בקרוב כגון נוגה וכוכב וחמה וניצוצם גדול ג"כ משאר כוכבים כן נראה דעת הרב כיון שלא כתב כוכב חמה כדאיתא בגמרא ורש"י פירש זהרורי חמה ולא נהיר שאין משמעות כוכב זוהר. היתה מעובה כמין בית כלומר שסכך שלה עב מאד כשרה ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה אין לו לעבותה כמין בית וכן דעת הרב וכן נראה מהירושלמי דאמר התם צריך שיראו כוכבי חמה מתוכה ושמעינן מינה שאין לסככה בתחלה בנסרים אע"פ שאין בהם שלשה והא דאמרינן אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה ר"ל אע"פ שהיא מעובה כ"כ שאפילו הכוכבים הגדולים או זהרורי חמה לפי פרש"י אין נראין מתוכה כשרה דהלכתא כב"ה דאמרי אין כוכבי חמה נראין מתוכה כשרה וכ"ש אם אין כוכבי נשף נראין מתוכה דכשרה. היה הסיכוך מדובלל והוא הסיכוך כו' פירוש מדובלל כמו מבולבל. והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה כו' כלומר שלא השוה את הסכך להשכיב את הקנים יחד זה אצל זה אלא אחד מלמעלה ואחד מלמטה כשרה. ובלבד כו' פירוש שלא יהיה בין הקנה העולה והיורד שלשה טפחים דכל פחות משלשה חדא הוא. ואם היה ברוחב זה העולה כו' ולשון הגמרא אבל יש בגגה טפח רואין אותו כאלו ירד למטה והיינו חביט רמי דאמרינן בגמרא ומבואר הוא בדברי הרב. ע"כ מפרק הישן:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:22:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:22:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:22:1)

**כתב** הרב **העושה סוכה ע"ג סוכה כו' כשהיא גבוהה עליונה עשרה טפחים.** אמר המפרש ר"מ פסק כשמואל דאמר עשרה טפחים כהכשרה כך פיסולה מה הכשרה עשרה אף כל פסל התחתונה כל היכא דעליונה גבוהה עשרה טפחים וכן הסכים הריא"ג והרב בעל המאור פסק כרב חסדא ורבא בר רב הונא דאמרי ארבעה שלא מצינו מקום חשוב בפני עצמו פחות מארבעה ויליף לה מהא דאמרינן גבי נויי הסוכה המופלגין ממנה ארבעה שהיא פסולה ומ"ש הרב או שלא היתה התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות שלא ע"י הדחק הוא ואם אין דיורין בעליונה דאמרינן בגמרא דלאו ממש קא בעי למימר ע"כ מפ"ק דסוכה:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:23:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:23:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:23:1)

**כתב** הרב **מטה שבתוך הסוכה כו'.** אמר המפרש אבל אינה גבוהה עשרה אע"פ שיש לה גג מותר לישב תחתיה דלא הוי אהל כיון שאינה גבוהה עשרה ולא מקריא סוכה כלל. ע"כ מפרק הישן:
**כתב** הרב **וכן כילה שיש לה גג אפילו טפח וכו'.** אמר המפרש אבל היכא שאין לה גג טפח אע"פ שגבוהה עשרה מותר לישן בתוכה דלא מיקרי אהל אלא א"כ יש לה גג וגבוהה עשרה כמ"ש הרב בסמוך. **וכן המעמיד ארבעה קונדסין כו'** פירוש והיינו קנופות ארבעה דאמרינן בגמרא וצ"ע דהא מסוגיא דגמרא משמע דקינופות כיון דקביעי אע"ג דלא גביהי עשרה כיון דאית להו גג אהל מיקרי.


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:24:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:24:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:24:1)

**אבל ב' עמודים כו'** והיינו נקליטין שנים דאמרינן בגמרא והנהו לא קביעי ומש"ה לא מיקרי אהל אא"כ גבוהין י' ואית להו גג טפח ובהא דנקליטין לא הוצרך הרב לכתוב שאין בגגן טפח דודאי סתם נקליטין לית להו גג טפח שהרי הסכך נופל אילך ואילך ואמרינן בירושלמי שם שכן הוא עושה חלל תחת אצילי ידיו ומ"ש **אפילו גבוהין כל שהוא** ר"ל אפילו גבוהין הרבה במה שהוא ע"כ מפ"ק דסוכה:


###### Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:25:1
[Sefer HaMenucha on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:25:1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HaMenucha%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:25:1)

**כתב** הרב **סוכה שאולה כשרה וכן הגזולה כשרה כיצד אם תקף את חברו והוציאו מסוכתו.** אמר המפרש ודוקא כשהסוכה בנויה בקרקעו של נגזל דקרקע אינה נגזלת כמו שכתב הרב ונמצא שהיא כסוכה שאולה. **ואם גזל עצים כו'** כלומר גזל עצים וסיכך בהם אין זו גזולה דקננהו [בשינוי] מעשה ובשינוי השם ועוד משום תקנת השבים אין עליו לסתור את בנינו אלא יחזיר דמים אבל אם גזל סוכה העשויה בראש העגלה או בראש הספינה עם העגלה והספינה שאין להם דין קרקע דברי הכל פסולה. והיינו דאמרינן בפרק הישן ורבנן האי תעשה לך מאי דרשי ביה מבעי להו למעוטי גזולה כלומר לך משלך דאי לאו הכי היכי משכחת לה סוכה גזולה דאי בתוקף את חברו הא ס"ל דקרקע אינה נגזלת. אי בגוזל עצים הא אמרינן דאין לו אלא דמי עצים בלבד ונפיק בה אלא ודאי כה"ג משכחת לה בשעשאה בעגלה או בספינה וגזלן. ואית למימר דמשכחת לה נמי דפסולה אפילו בגזל עצים וסיכך בהם דכי אמרינן דאין לו אלא דמי עצים בלבד ההוא מדרבנן הוא מפני תקנת השבי' אבל מדאורייתא לא סגי ליה בדמים וסוכה גזולה קרינא ביה. ואי קשיא לך ומאחר דמדאורייתא הויא סוכה גזולה ופסולה היכי מצו רבנן למעקר מלתא דאורייתא ואפילו דבדמי עצים דיהיב לנגזל נפיק ביה ידי חובתיה לא תקשי לך דהא קי"ל הפקר ב"ד הפקר כדאמרינן ביבמות פרק האשה רבה ובפרק השולח גט גבי שביעית. העושה סוכתו ברשות הרבים הרי זו כשרה פירוש ולא אמרינן דליהוי גוזל את הרבים ע"כ מפרק לולב הגזול. ושמעתי בשם החכם ר' שמואל בר' שלמה דמחיצות הסוכה וכן הסכך כשרין מאשירה ומעיר הנדחת ע"כ. ואני אומר תינח מחיצות דאע"ג דאמרינן כתותי מיכתת שיעוריה אפ"ה כשרות דלא גרעי מעפר אלא סיכך מאשרה ועיר הנדחת אמאי כשר הא בעינן לגג הסוכה שיעור טפח לפחות וכל דבר שיש לו שיעור אסור לעשותו מאשרה ועיר הנדחת דכותותי מכתתי והו"ל אויר ופסול ותו מי עדיף מהזמי דאמרינן דלא מסככין כיון דנתרי טרפייהו וא"נ ירקות שאמרו חכמים אין אדם יוצא בהם י"ח בפסח דאמרינן בגמרא דלכי יבשי מיפרכי ונפלי כמאן דליתנהו דמי וכ"ש הכא דאמרינן כתותי מיכתת שיעורייהו והכי מסתבר לן: