## Sefer HeArukh, Letter Ayin

###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 1
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 1](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/1)

**אחל ערך העין**


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 2
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 2](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/2)

**עב**   [וואלקען נעפעל] (יומא טז) יומא דעיבא כוליה שמשא פי' הואיל וביום המעונן שהשמש מפציע לכאן וכאן יכול לשטוח עורות ממקום שלא זרח השמש למקום שזורחת ומתייבשין (תענית ג) העבים והרוחות שניות למטר פי' מטרא בתריה זיקא בניחותא או עיבא מעלו כאילו מטרא תניינא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 3
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 3](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/3)

**עב**   [דיקע] (שבת טז) (אהלות פ' יו) כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע (סוכה מח) אחד מעובה ואחד דק פי' ספל אחד קילוחו עבה שמוציא הרבה ואחד דק שמוציא מעט מעט (חולין מט) מאי שנא ממחט שנמצאת בעובי בית הכוסות (כלים פ"ט) עב כסות ותכריך כסות מדרס עב ארגמן ותכריך ארגמן פי' לבד שעושין ממנו כסות והוא עב כסות פי' עב ארגמן לבד חשוב צבוע ארגמן תכריך כסות בגד עב ואין ראוי לעשותו מלבוש ועושה ממנו בגד שלא כמנהג העולם (שם פכ"ח) העבים הרכים אין בהם משום ג' על ג' תוספתא אלו הן העבים כגון הסגוסים והלבדים הרכים הברסין הברדסין והפומלאות של ראש (א"ב פי' פילימא בלשון יוני כובע של ראש עשוי מצמר שוע וכן נראה לי הגרסא ולא פומלאות) (מ"ק יג) רבי יהודה אמר אף מעבים רבי חייא ורבי אסי ח"א מחפין אקלושי מעבין אסמכי וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 4
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 4](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/4)

**עב**   [דיקעס האלץ פאן אקקער] (כלים פכ"א) הנוגע בעול ובקטרב בעין ובעבותות פי' הרצועה הקבועה בכלי ותופשה הרוכב בידו פי' כעין אלו שחורשין עם החמור או סוס או פרד יביאו בגדים של צמר או של עור או של שק ויעשו מהן כמין כליל ודומה לעין ונותנין איתו לצוארו ועליו העול וכן בריחים. ויש מפרשים שיש מחרישות שהעץ נכנס בתוך המוכתא ויש החרישה שהיא נדבקת עם העץ ועין שהיא טבעת ונתון על גביהן ומדביקן ומניין שכן דתניא העין במעצד והעין שבמחריש' ושמו בטיית חלקה פי' בעבות ומנין שהעין והעבות בגדי' הם או עור או שק דתניא בתורת כהני' או יכול שאני מרבה את העין ואת העבות ת"ל אשר יעשה מלאכה בהם ולא העושה מלאכה באחרים עץ הארוך של מחרישה שהוא נכנס בתוך העול שמו מ"ישאנא בלישנא דרבנן והוא עץ עב כמו שפירשנו והעבים אלו המחרישות (א"ב מרישות כתוב בנוסחאות ובעל הערוך עצמו גרים כן בערך מרים):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 5
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 5](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/5)

**עב**   [וועהטהיען בעשולדיגען] (במגילת איכה) ר' חמא בר' חנינא אמר איך עייב ברוגזיה ה' ית בת ציון אית אתרא דצווחין לחייבא עייבא ר' שמואל בר נחמני אמר איך כאיב ברוגזיה ית בת ציון:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 6
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 6](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/6)

**עבא**   [שאם] תרגום חיק נכריה עובא דאחרייתא ובעל הערוך גרס חובא בערך חב בתרא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 7
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 7](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/7)

**עבד**   [בעארבייטען. דינער] (כלאים פ"ג) היתה שדהו זרועה תבואה וביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין נותנין לה עבודתה ו' טפחים ר' יוסי אומר נותנין לה עבודתה ד' אמות (שם פ"ז) חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' נותנין לו עבודתו ד' אמות וכמה היא עבודת הכרם ו' טפחים לכל רוח רבי עקיבא אומר שלשה. (ב"ב סג) בגמ' קנה שלשה ותני עלה ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם. עבדא דנורא כבר פירשנו בערך נר (תמורה כח) המוקצה והנעבד איזהו נעבד כל שעובדין אותו הוא ומה שעליו אסור וזה וזה מותרין באכילה פי' בהמה נעבדת ונעשית עבודה (ב"ק קט) נותנה לכהן שבאותו משמר עבודתה ועורה שלו פי' עבודתה מתנותיה שנאמר עבודת מתנה (ב"ר פרשת נז) אמר לשני נעריו רואין אתם מה שאני רואה אמרו לו לא אמר הואיל ואינכם רואין כחמור שנאמר שבו לכם פה עם החמור שאתם דומין לחמור מיכן שהעבדים דומין לחמור (בילמדנו) פרשת ושרי אשת אברם למדונו רבותינו בשם ר' ירמיה שאמר בשם רב העבד עולה למנין ז' בשעה שישראל קורין בתורה בשבת. (קדושין כב) כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים. (ערכין כה) עבד עברי מהאי פירכא הוא דקיימא ליה לתנא כלום יש ייבום אלא במקום שאין בן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 8
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 8](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/8)

**עבד**   [ווירקען. מאכען] (ב"מ קז) עבד מאי דעבד אמרי צ"ט בעין ואחד בדרך ארץ פי' עשה כגון שאלת חלום ואמרו לו בחלומו צ"ט מתו בעין ואחד בדרך ארץ וי"א נטע אילנות על הקברים והשביען שלא ישרשו ושלא יפרחו אלא אותן הנטועין על המתים שמתו בזמנן ולא יצאו אלא אחד למאה (שבת לד) עבד מאי דעבד כל היכא דהוה קמיט טהריה פי' הביא סדינין ושראן במים כמעשה (נדה יב) שפירשנו בערך סדן. ספר אחר כאן ריצץ בן עזאי תורמוסי תרומה אזל איהו ועבד הכי נמי אייתי תורמוסין רציץ פי' הביא תורמוסין ונעץ בכל מקום שהיה שם קבר היה רפה והיה יורד ובמקום שלא היה שם קבר היה חזק והיה יודע שלא היה שם קבר (ב"ר פ' פ) א"ל בריה כל הדא טבחא עבדת לן טבריה ולית אנן מדכיין יתה מן קטוליא מה עבד נסב תרמוסין והוא קציץ תירמוס ושרי קצצתיה וקטילא סליק (בויקרא רבה) פרשת והוא ישקיט אפיה טבין אזל לגבי מריה דעבידתא. לרגל המלאכה תרגום ירושלמי עבידתא דבידי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 9
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 9](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/9)

**עבד**   [בעארבייטען, דינען, ווירקען, גערבען] (שבת יט) אין נותנין עורות לעבדן (שם עג) המולחו והמעבדו (א"ב בל' גמ' בורסי):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 10
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 10](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/10)

**עבדקן**   [דיקבארט] כבר פירשנו בערך זלדקן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 11
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 11](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/11)

**עבט**   [פפאנד] (ב"ק קיד) זיל שדי עביטיך פי' א"ל רב הונא לההוא שגנב לו תן הדמים ופדה המשכון שלך מכלל דסבר עשו בו תקנת השוק מן לעבוט עבוטו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 12
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 12](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/12)

**עבט**   [קאפע זאטטעל] (ב"מ עב) ועל העביט של ענבים פי' כגון עריבה גדולה (סוף טהרות) מן העבט ומן המשטח של עלין (כלים פכ"ג) והעביט של גמל (ערובין יו) בעבוטין פי' כמו בכר הגמל ותרגומו בעביטא דגמלא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 13
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 13](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/13)

**עבט**   [נאכט גישעהר] (ב"ב פט) ואפילו עביט של מימי רגלים פי' פעמים שרוחצו ומעביר טינופו ומודד בו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 14
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 14](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/14)

**עבוף**   [גרין פיהל בלעטער] (תרגום עץ רענן אילן עבוף ואולי טעות הוא כי תרגום תחת כל אלה עבותה כל בוטמא מעפיא עיין ערך עף בתרא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 15
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 15](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/15)

**עבץ**   [פערטרוירען] ופניהם אל יחפרו תרגומו ואפיהון לא עבצו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 16
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 16](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/16)

**עבר**   [ריעגעל] (עירובין קב) חזייה לההוא דהוה תלי בעברא דדשא (פסחים סח) רב ששת כל שלשים יום מהדר תלמודיה ותלי בעברא דדשא ואמר חדי נפשי (סוכה נב) תלא נפשיה בעברא דדשא והוה מצער טובא (ביצה מ) איתלי ליה בישרא בעברא דדשא (חגיגה טו) אשכחיה שמואל לרב יהודה דהוה קא תלי בעברא פירוש בבריח הדלת (גיטין לב) רבינא אשכחיה לרבא בר יצחק דתלי וקאי בעברא דדשא (שם פט) התם דדמו כי עברא פירוש עורות הללו כמין בריח מבריח מזה לזה ואין נגן כלפי אחד מהן (א"ב תרגום והבריח התיכון ועבראה מציעאה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 17
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 17](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/17)

**עבר**   [איבערפאהרען, איבערטרעטען, פערניכטען] (ב"ב צא) עברא זעירא דכותי זהו אור כשדים פי' אותו מעבר קטן שבכותה (ברכות כח) כל פרשת העיבור יהיו צרכיהן מלפניך פירוש בתלמוד אפילו כשישראל עוברין על דברי תורה יהיו צרכיהן (א"ב תרגום ערות דבר עברת פתגמא) ואיכא דאמרי אפילו כשאתה מלא עליהם עברה יהיו צרכיהן לפניך (יומא לג) עבורי דרעא אטוטפתא אסור פי' להעביר תפילין שביד קודם תפילין של ראש אסור למה כי כשיבא להוציאן יעלו בידו תפילין של ראש ואסור להניחן קודם תפילין של יד כמפורש (מנחות לו) תנא כשהוא מניח מניח של יד ואח"כ של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ של יד ומפרש שם מאי טעמא והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים של תפילין למטה ואח"כ חולץ של יד ומניח בכיס הלכך חולץ בתחילה של ראש כמצוותה ומניח בכיס למעלה וכשיבא ללבוש לוקח תחילה של זרוע שהן למעלה ומניחה לאלתר ואינו עובר על המצות ואח"כ נוטל הטוטפת שהיא למטה בכיס ומקיים כל זמן שבין עיניך יהו שתים (חולין ס) ואת העם העביר אותו לערים מאי נפקא מינה כי היכי דלא לקרו לאחוהי גלותא בני גלותא (ברכות ד) וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה (זבחים עח) תעובר צרתו ויצא לבית השריפה. (פסחים לד) בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה פי' פסולו בגופו כגון פגול בדם ובבעלים שאירע בו פסול מחמת הדם שנשפך או מחמת הבעלים שמתו דפסול טומאה הוי משום הכי בעי צורה וממתין עד שתעובר צורתו ואח"כ מוציאו לבית השריפה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 18
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 18](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/18)

**עבר**   [יענער זייטץ. עבראעיר] (בב"ר פ' מב) ויגד לאברם העברי רבי יהודה אומר כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר רבנן אמרי שהוא מעבר הנהר ומשיח בלשון עברי (שבת קטו) עיברית עלמית פי' לשון דעבר הנהר:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 19
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 19](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/19)

**עבר**   [צו פארקאממען] (פסחים ז סוכה לט נדה סג) מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דכתיב וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי כלומר רץ אחימעץ והקדים את הכושי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 20
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 20](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/20)

**עבר**   [פערמעהרען. שוואנגער]. (פסחים ג) מאימתי משיאין משואות לאור עיבורו כבר פי' בערך אור (עירובין נה) כיצד מעברין כבר פי' בערך אבר (בילמדנו) בריש וידבר השובת במדינה אפי' היא גדולה כאנטוכיא מהלך את כולה ועיבורה וחוץ לעיבורה אלפים אמה ומהו עיבורה החניות ופונדקין שחוץ למדינה שעל הדרך ומערת צדקיהו שהיו בה י"ח מיל מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה סביב (בב"ר פ' נא) ועברתו לא כן בדיו לא כן עשו תחילת עיבורו של מואב לא היתה לשם זנות אלא לשם שמים בדיו לא כן עשו אלא לשם זנות וישב ישראל בשטים. רבי סימון אמר מתחילת עיבורו של מואב לא היה לשם שמים אלא לשם זנות בדיו לא כן עשו ותרד הגרן וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 21
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 21](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/21)

**עבר**   [צווייג] מצמרת הארז תרגומו עברתא דארזא רמא. ויך שרשיו כלבנון תרגומו ויתבון על תקוף ארעיהון כאילו ליבנן דמשלח עוברתיה. כי תאמר אלי שאהו בחקך תרגום ירושלמי ארום תימר לי טיל יתהון כעיבר (א"ב בנוסחאות דידן כתוב סבול יתהון בחובך וגרסת בעל הערוך לא תתכן ויש לגרוס בחובך או בעובך עיין ערך חב וערך עב):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 22
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 22](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/22)

**עבר**   [ראכע] (ב"ר פ' סח) עד אשר תשוב חמת אחיך והוא לא עשה כן ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח ריש לקיש אמר עוברתיה ונחרתיה לא זעיא מפומיה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 23
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 23](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/23)

**עג**   [איין קרייז מאכען] (תענית כו) עג עוגה ועמד בתוכה פי' השים הקפה בארץ (מ"ק ב) ואין עושין עוגיות לגפנים כבר פי' בערך בדד (א"ב תרגום ערוגת צמחה עוגית נצבתה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 24
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 24](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/24)

**עג**   [נאהמע] (ב"ר) ויבא הפליט הוא עוג ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברהם יושב ועוסק במצות עוגות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 25
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 25](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/25)

**עגה**   [שטומפונג] בגבולין ובלשון עגה כבר פירש בערך אגא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 26
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 26](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/26)

**עגל**   [רינדע זאך] העיגול משיחליקנו כבר פירשנו בערך חלק (ב"מ כא) מצא עיגול ובתוכו חרס פי' עיגול של דבילה (ביצה ג) ואין יודע באיזה עיגול דרסה כבר פי' בערך דרס (קדושין ח) עגל זה בחמש סלעין לפדיון בני בנו פדוי (א"ב כן נקרא בשביל שהוא עגול כדאמרינן במשנה דתרומה העגולים מעלים את המלבנית שעושים פלס דבלה עגול או בצורת מלבן רבוע גם יש ככרות וכלים של גת ומגינים עגולים אם כן כל הענינים קרובים זה לזה. (ב"ר פ' נא)) כי ידעתיו חד עיגולא דפיתא בעשרה פולרין. במגילת איכה ותזנח משלום נפשי תמנין עיגולין דפיתא פיתא מן פיתא (א"ב תמנין פטליקין כתוב בנוסחאות) (סוטה יב) ומלקט להן ב' עיגולין אחד של שמן ואחד של דבש:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 27
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 27](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/27)

**עגל**   [רייף] (שבת יז) בקורת בית הבד ובעיגולי הגת (בסוף טהרות) בין העיגולין ולזגין רשות הרבים כבר פי' בערך טלפח:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 28
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 28](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/28)

**עגל**   [צירקעל פערמוגע] (נזיר ח ב"ב קסד) בית עיגול דיגון פירוש סגלגל ככבשין שאין לו פינות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 29
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 29](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/29)

**עגל**   [ברוסט שניר] (שבת סז) עגול זה דפוס של דדין ירושלמי עגול קדשיא כמה דתימא ועגילים על אזניך:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 30
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 30](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/30)

**עגל**   [שילד. אוערגעהענק] ערכו מגן וצנה תרגום סדרו עגולין ותריסין צנה ומגן וכובע ישימו עליך:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 31
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 31](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/31)

**עגל**   [בעקקען] שוחט הוא לתוך עוגל של מים. ספר אחר לתוך אוגן וכבר פי' בערך אגן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 32
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 32](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/32)

**עגל**   [וואגען] (שבת סו ביצה כג) עגלה של קטן טמאה מדרס מאי טעמא דקא דריס עילויה וכל מידי דסמכין עליה מטמא מדרס שלש עגלות הן כבר פי' בערך דרס. של אבנים טהורה מכלום פי' עגלה של אבנים עצים מסובכין שתי וערב עשויין חלונות חלונות מניחין שם אבנים ומושכין אותן ואם אותן החלונות דבוקות שמקבלות רימונין ואין נופלין משם טמאה ואם לאו טהורה אלו עגלות קרובי עניין הם ודברים עגולין מסובכין (עירובין כג) היו שם גדודיות (פסחים צד) עגלה בצפון ועקרב בדרום:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 33
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 33](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/33)

**עגל**   [קאלב] עגלא תילמא בערך תלת:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 34
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 34](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/34)

**עגל**   [באלד, שנעלל] (סנהדרין כב) מצות הנשרפין היכי דלישתריף לעגל פי' הוא עגל הוא הייא הוא מהרה כי רננת רשעים מקרוב תרגום ארום בזעת רשיעי שצייא בעגל:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 35
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 35](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/35)

**עגם**   [טרוררגי בעקיממערט זיין] (מגילה כח) לא יתלוש מפני עגמת נפש (א"ב מלשון עגמה נפשי לאביון עיין ערך אגם):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 36
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 36](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/36)

**עגן**   [אנקערס] (ב"ב עג) מכר את הנס ואת העוגין תני רבי חייא אילו עגינין שלה וכן הוא אומר הלהן תעגנה פי' הן הברזלים הגדולים שקושרין אותן בחבלים ומשליכין אותן לים להעמיד הספינה וסגרו על מסגר תרגום ויעגנון על עגנא ובבתי כלאים החבאו תרגום ובבתי ייסורין עגנהון לאשר בחשך הגלות רגו' לדעגינין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 37
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 37](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/37)

**עגעג**   [איין געטינקט] ובדם ענבים סותה תרגום ירושלמי מעגעגין בדמא (בויקרא רבה) בריש אחרי מות ובפיסקא דאחרי מות ואפרוחיו יעלעו דם חמי גוזליה מעגעגין בדמא ושתיק:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 38
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 38](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/38)

**עגש**   [שטאסען] (ב"ר פ' פא) ותצא דינה לית תורא עגישא עד דברחא בעיטא (א"ב פי' נוגחת ויש גורסים נגישה ומפרשים ג"כ נוגחת):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 39
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 39](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/39)

**עד**   [טוך צום רייניגען] (נדה ב) המשמשת בעדים (שם נח) עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם פירוש מטלית וסמרטוט של בגד שהאשה בודקת עצמה בהן לאחר תשמיש ואם היתה נדה בשעת תשמיש נראה בהן דם ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכבגד עדים כל צדקותינו ויש ששונים המשמשת בעדים (שבת מא) צרור אבן אם יש עליה עד מותר פי' גאון כגון סמרטוט או פקולין כדתנן המשמשת בעדים והן הן תיקוניה ועיוותיה והכי קאמר אע"פ שנתקנח בה כבר הרי הוא מותר לטלטלה ולהתקנח בה. ס"א אם יש עליה עד שניכר שכבר נתקנח בה מותר להתקנח בה בשבת:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 40
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 40](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/40)

**עד**   [רויב אאס] (ב"ק יא) יביאהו עד עודה לב"ד ס"א ארורה כברפי' בערך אדר וי"א עדודה ופירושו מלשון יאכל עד:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 41
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 41](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/41)

**עד**   זומם [איבערווייזען פאלשע עדות] (שם עב) אביי אמר למפרע הוא נפסל פי' ראובן שהוציא שטר על שמעון בניסן בשנת תשצ"ח שלוה ממנו כן וכן ממון וזמן השטר באחד בניסן שנת תשצ"ז ועדים הכתובים בשטר לוי ויהודה ובאו בניסן שנת תשצ"ח וקיימו חתימתן ובאו עדים באלול שנת תשצ"ח והזימום נפסלין למפרע משעה שהעידו בב"ד ולא מזמן כתיבת השטר שאפשר שבו ביום שהעידו נכתב הזיוף וקודם כשרים הוו זה פי' ר"ח זצ"ל (מכות כד) ובסוף מגלת איכה ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה וכו'. (ב"ר פ' נב) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן א"ר תנחומא שלטו בעצמן והוציאו עדותן ועיברו כמביאה שנייה (ובפ' ס"א) לפי שיש בנות שמשמרות עצמן ממקום עדותן וממקום אחר מפקירות וכו' עדותן היינו בתולים (א"ב ערותן כתוב בנוסחאות):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 42
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 42](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/42)

**עד**   [דיעזעם דיעזער] (פסחים נג) עדא תהא פי' הדא כדגרסינן (גיטין לד) עדי גברין נהרדעאי גברין כלו' אלה אנשים ואלה אנשים כדגרסינן (שם כט) עדי מסורא דדייקי קראי פי' א"ר אחא בר יעקב הני וודאי מסורא נינהו דדייקי קראי וכן פי' עדי כפנא בערך כפן ובערך כעך (מנחות לד) ב' פרשיות א"ר אמי האי פיתחא דאקרנאי חייב במזוזה א"ל רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין א"ר עדי פצימיו פי' פיתחא דאקרנא פתח העומד בזויות הבית והא לית ליה פצימין כשאר פתחים א"ל עדי פצימיו כלומר אע"פ שמשונין הן נחשבין פנימין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 43
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 43](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/43)

**עד**   [ביז] (חולין קז) עד כאן לחולין פי' היה מראה רב לתלמידו עד הפרק לחולין והן אצבעותיו זולתי הכף עד כאן לתרומה הכף של יד והאצבעות מקום הזרוע המחובר בכף היד (ברכות יג) עד על לבבך בעמידה פי' בירושלמי צריך לקבל מלכות שמים מעומד כיצד היה מהלך בדרך והגיע זמן ק"ש לא יקרא כשהוא מהלך בדרך אלא יעמוד ויכוון לבו כהוגן ויקבל עליו עול מלכות שמים ואח"כ יחזור לדרך אבל האומר שאם היה יושב יעמוד טעות הוא בידו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 44
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 44](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/44)

**עד**   [רויב] היו לבז ואין מציל תרגומו הוו לעדי מי נתן למשסה יעקב תרגום מאן מסר לעדי יעקב בבקר יאכל עד:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 45
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 45](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/45)

**עד**   [שוואנגער ווערדען] עצבונך והרונך תרגום צערייכי ועדוייכי ת"י ועידונייכי (ב"ר פ' מט) אחרי בלותי היתה לי עדנה אמרה האשה כל זמן שהיא ילדה יש לה תכשיטין ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה תכשיטין הה"ד ואעדך עדי כל זמן שהאשה ילדה יש לה ווסת ואני אחרי בלותי היתה לי עדנם תרגום ירושלמי עידיין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 46
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 46](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/46)

**עד**   [פאראיבער געהן] וכחיץ לעוברים תרגומו כשוק לעדן (א"ב ענין קרוב לזה תרגום לא יסורו ממנו לא יעידון מניה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 47
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 47](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/47)

**עד**   [בינדעל] (סוטה מו) (ע"ז כג) הניח עליה עודה של שקין פסולה פי' בתשובות מאחר שמניחין אוכף על הפר' אוגדין אותה באגד שלה ושמו בלשון ערבי חזאם ומניחין שקין של משאוי עליה מביאין כמות חיזוק אחד וארוך הרבה ואוגדין השקין עם הפרה וכן פי' גאון מר למה קורין אותה עודה של שקין על שם מעודד עמים ה' ואפילו הניח על פרה אדומה עודה בלא שקי' פסולה ואיני קורא בה אשר לא עלה עליה עול שאפילו בזה קרוי עול:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 48
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 48](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/48)

**עדב**   [לאאז] (תרגום גורל אחד עדבא חד):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 49
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 49](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/49)

**עדי**   [נאמע] מרדכי מוכתר בנימוסו היה כעדי כבר פירשנו בערך נמס. (מנחות סט) כדעדי טייעא נחתא דוסנין קב חיטי בתלתא פרסי. ס"א ריזינק' וחיטי בפי' מגנצא כתוב רוסינכא חיטי (רום כיזבא) ופירש טפח גובה על הארץ בארץ ג' פרסאות שם אדם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 50
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 50](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/50)

**עדיא**   [געשוואלסט] תרגום שאת או ספחת עמקא או עדיא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 51
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 51](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/51)

**עדל**   [ארט צווויבעל] בסוף עוקצים לולבי זרדים ושל עדל פי' עדל דומה לצנון וי"א שהיא שדוריא (א"ב פי' רומי מין חסית כמו בצל ונקרא בולבוס עדל):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 52
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 52](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/52)

**עדלר**   [זאקען] (ביצה יו) עדילרין אין בהן משום כלאים פי' כלים של צמר כגון מנעלין ונועלין אותן תחת מנעלין ושמן בלשון ערבי גורב בלעז פי"דאלי (א"ב ערדלין כתוב בנוסחאות):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 53
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 53](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/53)

**עדן**   [צארט] (מ"ק טז) עדינו העצני בשעה שעוסק בתורה מעדן עצמו כתולעת פירוש כשהיה מתעסק בתורה מעדן עצמו עד שמתרכך בשרו כתולעת שתהא דעתו מיושבת עליו וכשיוצא למלחמה מתקשה כעץ כל מידה עושה בשעת הצורך:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 54
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 54](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/54)

**עדן**   [צייט] (פסחים ד) צורבא מרבנן לא ליפתח בעידנא (ברכות נג) אבל קביע ליה עידנא מידע ידיע דלעידנא קא אזיל (שבת לג) שאני רבא דאנסו ליה עידניה בעל כרחו (חולין קלג) ולפרוס ידיה אנסו ליה עידניה פי' לא היו מניחין אותו לעמוד לפי שהיה לומדם (גיטין ס) רב שימי בר אשי אתא לקמיה דאביי אמר ליה לותבן מר בעידנא אמר ליה אית לי עידנא לדידי פי' עת ללמד כמו קבעת עתים לתורה (נדה יב)וזהו עידן של צנועות (א"ב בדניאל שבע עדנין ענין עת וזמן):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 55
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 55](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/55)

**עדף**   [איבריג] (ב"ק פג) לא נצרכה אלא להעדפה פי' כל מה שישאר מדמי החבלה אחרי סיפוק מזונותיה היא שנוטל האב:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 56
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 56](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/56)

**עדק**   [וואל שוואעם] (שבת נד) טומנין לה עדק בשמן טומנין לה ספוג בשמן עשיתה מר עוקבא שהוא עשיר ולא עושין דבר יקר כזה לבהמה (א"ב בנוסחאות עזק כתוב):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 57
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 57](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/57)

**עדר**   [גערטנר] (נדה סז) אשה לא תטבול אלא דרך גדילתה כדתנן (נגעים פ"ב) האיש נראה כעודר וכמוסק זתים פי' ריש לקיש מצריכה שתטבול דרך גדילתה עומדת והא לא בעינן אלא לטהרות כדתנן גבי כהן שרואה נגעי אדם האיש עומד ערום לפני כהן ומחזיר פניו לכהן ומגביה זרועותיו למעלה כדרך שמגביה המעדר בשעה שעודר בשדה כדי שיראה בית השחי שלו ובטנו שלפניו והופך גבו לכהן וכופף קומתו כדרך שכופף בשעה שמוסק זתים כשמפילן מן הזית ולוקטן מן הארץ ומה שיכול לראות בכך מבית הסתרים רואה יותר על כן אינו צריך וכן האשה כשרואה נגעה נראית כאורגת שפושטת זרועותיה למעלה ומכה הערב וחוזרת גבה וכופפת קומתה כאותה שמניקה את בנה ששוכב על הארץ וכי היכי דבעינן דרך גדילתה כשהיא בודקת לטהרה מנגעה הכי בעינן שתטבול דרך גדילתה לטהרות אבל לבעלה לא צריכה ועוד פי' זה בערך מסק (יבמות נב) הא לא דמי אלא לעודר בנכסי הגר הזה וכסבור של גר אחר הן דקני. (פאה פרק ב) וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (ב"ק קיט). זרעין ועודרי ירקות פי' חופרי ירקות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 58
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 58](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/58)

**עדר**   [הערדע] (יומא סא) וכי עדרו משלח פי' כל השעירים הללו אם נשפך הדם יביא אחר ואם הן ג' וד' כולן נשרפין בבית הדשן הנשחטין כשהן המשתלחין כנגד הנשחטין כמה מהן משלח אמר לו וכי עדרו משלח כלומר אינו משלח אלא אחרון אמר לו וכי עדרו שורף שאמרת ששורף את כולן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 59
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 59](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/59)

**עדר**   [וואללע] ירושלמי דשבת בפרק במה אשה נפל עודריה דאודניה פי' המוך שבאזן כמו אודרא עיין שם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 60
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 60](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/60)

**עדש**   [וואגע] (שבת ס) בעדשה הלך אחר שלשלותיו פי' בלעז אישתדי"רא בסוף תוספת עירובין אין ממלאין בעדשה בשבת (א"ב בנוסחאות כתוב בערסה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 61
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 61](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/61)

**עדש**   העדשין והלולבין כבר פירשנו בערך טלפחא בערך לולב:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 62
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 62](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/62)

**עדש**   [ווארס פלאש] (ב"ר פ' פא) בהיותם כואבים ולא יטול עדשה מלאה חמין ויתן על גבי כרסו בשבת (א"ב פי' שס כלי צירתו כעדשה וכן בלשון רומי כלי אשר היא בצורת עדשה נקרא כמו שנקראת עדשה בלשונם ובנוסחאות דידן כתוב לא יטול עריבה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 63
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 63](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/63)

**עדש**   [לינזן] (בסוף מעשרות) העדשין המצריות פירוש הבאין ממצרים כעדשה מובת פי' קצוב ומצומצם שאינו חסר ולא יתר מקום הגריס ט' עדשות מקום עדשה ד' שעורות נמצאו ל"ו שעורות (בב"ר פ' סב) ונזיד עדשים מה עדשה זו עשויה כגלגל כך העולם עשוי כגלגל עדשה זו אין לה פה אף אבל אין לו פה אבל אסור לדבר:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 64
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 64](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/64)

**עשתרות**   [הערדע] צאנך תרגום עדרי ענך:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 65
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 65](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/65)

**עדית**   [וואנהינג טעמפעל] את כל נאות יעקב תרגום ית כל עידית בית יעקב נאות אלהים תרגום עידית אלהים (א"ב פירוש בלשין ורומי מקדש ומקום מיוחד לכהנים לבדם):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 66
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 66](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/66)

**עו**   [זינדיג] בויקרא רבה כי תזריע הן בעוון חוללתי בעוון מלא אפילו חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהא בו צד של תועבה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 67
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 67](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/67)

**עווה**   [שרייען] האי ינוקא דלא מעוי עיין ערך ערך מעוי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 68
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 68](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/68)

**עויל**   [יונגע] (ב"ר פ' לז) ובריש (ויקרא רבה) פ' והוא ישקיט ישלחו כצאן עויליהם אמר ר' לוי בערביא קורין למינוקא עוילא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 69
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 69](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/69)

**עוים**   [פאלקס נאמע. קרום] (חולין ס) והעקרונים והעוים עוים מתימן באו ולמה נקראו שמם עוים שעיוו את מקומן. דבר אחר שעיוו לאלהות הרבה דבר אחר שכל הרואה אותן אוחזתן עוית (ב"ר פ' סז) עוים שהצדו את העולם והוצדו מן העולם וגרמו לעולם שיציד הד"א עוה עוה אשימנ' רבי אליעזר ברבי שמעון אמר שהיו בקיאין בעפרות כנחש בגלילא צווחין לחויא עוויא וכן פירוש בחוי (גיטין סט) ת"ר המשמש מטתו מעומד אוחזתו עוית (ברכות יד) א"ר יהושע רב שלוחיה הוא דעוית פי' השליח לא הלך בדרך ישר ואיחר והביא תפילין לאחר שקרא ק"ש:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 70
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 70](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/70)

**עויק**   [קריממען] (גיטין עח) דעויק ליה בחרציה ושקלתיה פי' שעקם מתניו ומצלוי ליתן לה הגט והיא שולפתו ממתניו דכיון דמדעתיה הוא ונתן קרינא ביה בפי' חננאל ז"ל כתיב דאדיק ליה חרציה ופי' כגון שהיה הגט דבוק במתניו בחוזק וצמצם מתניו ונתחלחלו כאילו הוא נותנו לה לפיכך הרי זה גט (א"ב דעדיק כתוב בנוסחאות דידן):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 71
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 71](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/71)

**עור**   [בלינד] בברייתא דר' אליעז' (פרשה ל"ז) אמרו אנשי יבוס לאברהם כרות עמנו ברית שאין זרעך יורש את עיר היבוסי ואנו מוכרין לך מערת המכפלה ועשה כן ואנשי יבוס עשוי צלמי נחשת והעמידו ברחוב וכתוב עליהם ברית שבועת אברהם וכשבאו ישראל לארץ לא יכלו להיכנס שם מפני השבועה שנאמר ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם וכשמלך דוד רצה להיכנס שם ולא הניחוהו שנאמר ויאמרו אנשי יבוס אל דוד לא תבא הנה אמרו אין אתה יכול להיכנס שם עד שתסיר צלמים הללו שכתוב בהם ברית השבועה שנאמר כי אם הסירך העורים והפסחים ואלו הם הצלמים שעינים להם ולא יראו רגלים להם ולא יהלכו שנואי נפש דוד שונא מלשמוע ומלעבוד עבודת אלילים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 72
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 72](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/72)

**עור**   [שפרייא] בדניאל כעור מן אדרי קיט פירושו מוץ:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 73
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 73](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/73)

**עז**   [ציגע] (בכורות יט) עז בת שנתה ודאי לכהן פי' אם יש לעז שנה וילדה אותו הוולד בכור ודאי שעדיין לא ילדה אחר ואם עברה שנתה תמימה ספק אס הוא בכור אם לאו פרה וחמור בני ג' ודאי לכהן שקודם ג' לא יולידי (ב"ק כג) הני עיזי דשוקא פי' העומדים לטביחה (חולין פ) הני עיזי דבאלא כשרות לגבי מזבח פי' של בר הנמצאות במדבר ס"א דברא. עיזא דקרקסא כבר פי' בערך טרבן (א"ב פי' באלא יער וכן תורבלא שור יערי):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 74
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 74](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/74)

**עז**   [איין פאגעל] (כלים פי"ז). חוץ מכנף העז פי' עז עזניה וי"א אווז (א"ב תרגום ירושלמי ואת העזניה וית עזה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 75
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 75](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/75)

**עז**   [שטארק]. כד הוה רחימתין עזיזא כרב פי' בערך ספסר (בריש נגעים) בהרת עזה כשלג פי' לבנה בתוקף כשלג (ברכות טז) שתצילני מעזי פנים ומעזות פנים פי' עזי פנים שלא יקניטני אדם שיש בו עזות פנים ומעזות פנים שלא יהא בי עזות פנים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 76
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 76](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/76)

**עזא**   [עזא] (יומא עב). בא לכפר מעשה עזא ועזאל בברייתא דרבי אליעזר (פרק מ"ו) לפיכך היו נותנין שוחד ביום הכפורים לסמאל שלא יבטל קרבנם שנאמר גורל אחד לה' לקרבן וגורלו של עזאזל שעיר חטאת כל עומתיהם של ישראל עליו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 77
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 77](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/77)

**עזב**   [אונקייש זיין] (נדרים כב) אי לא חמת בה מילין דעזיבה פי' דבר זימה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 78
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 78](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/78)

**עזגד**   [באטהע] קליל תרגום ירושלמי אילה שלוחה (א"ב כמו אזגד שפירושו שליח ומלאך):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 79
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 79](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/79)

**עזל**   [גישפינט] ויביאו מטוה תרגום ומייתן כד עזיל וכפיה תמכו פלך תרגומו וידהא לכבין מעזלא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 80
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 80](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/80)

**עזם**   [אבקנייפען] ומלק את ראשו ממול ערפו תרגום ויעזים ית רישיה (א"ב כן כתוב בקצת נוסחאות ויש אחרות שכתוב בהם ויחזום):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 81
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 81](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/81)

**עזק**   [אומגראבען] (יבמות קכב) פירות הללו של ערלה הן של עזקה הן פי' אינם מנטע בחור שהן כחושין אלא כבר הן של שנה שלישית שהן יפין ושמנין כדי להשביחן של עזקה פירות שביעית שנחרשו בשביעית כלומר לא תהא סבור דבשדה בור גדלו אלא נתחרש יפה ונעזק כמו שנאמר ויעזקהו ויסקלהו של נטע רבעי דהן מובחרות ואף על פי שכל אלו אסורין לא אמר כלום ולא חיישינן לדבריו דלהשביח מקחו אמר (מנחות פה) הלך בשדה ומצא יושב ועוזק תחת הזיתים פי' חופר ומשליך את האבנים (ר"ה כג) ובית יעזק היתה נקראת איבעי' להו בית יעזק תנן לישנא מעליא דכתיב ויעזקהו ויסקלהו או דלמא בית יזק תנן לישנא דצערא דכתיב והוא אסור בזיקים. (בסוף אהלות) אף העוזק בית הפרס טהור פי' משליך אבנים ר"מ שעשה לו גדר מן האבנים מן ויעזקהו ויסקלהו ומפרש ויעזקהו מסביב וגדר כטבעת תרגום טבעת עיזקא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 82
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 82](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/82)

**עזק**   [קעטטע. רונג] והוא אסור בזיקים תרגום בעקיא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 83
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 83](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/83)

**עזק**   [וואללע] טומנין לה עזק בשמן (בעל הערוך גרס עדק ע' שם):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 84
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 84](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/84)

**עזר**   [העלפען] (תענית יד) תנאי היא דתנן (שם כב) על אלו מתריעין בשבת וכו' עד רבי יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה פי' לעזרה כל אחד מהן מתפלל לפני עצמו אבל אין עושין כינופיא פי' אח' לצעקה אין אומרים ענינו כל הצבור ביחד בקול. פי' אחר לעזרה מתפללים להקב"ה כדי לעזרן ולהצילן אבל לא לצעקה אין מתפללין להקב"ה שלא להראותן צרה כמו שראו אנשי אותה ספינה פי' אחר לעזרה מתריעין שיבא להן עזרה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 85
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 85](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/85)

**עזרד**   [שפיירלונג] (בריש דמאי) העוזרדין (בריש כלאים) הפרישים והעוזרדים (שבת קמד) סוחטין בפגעין ובעוזרדין (ברכות מ) עוזרדין עולשי פי' עולשי פירות אילן ובל' ערבי גינרי ואדומין הן וי"א אלזערוד ובלע"ז שורב"א וי"א אליביסרי (שבת לט) בצי' מצומקות כעוזרדין (עירובין לד) כאן בעזרדין כאן כשאינן עזרדין פי' מתניתא בקנים עזרדין שהן חזקים מין אילן ואם יבא להשתמש בהן כיון שהן חזקין ואין יכול לנטותן וליטול העירוב שעל ראשו גזירה שמא יקטום כי קאמינא בקנים דקים שאינן עזרדין שהן כמין ירק ונוחין להרכיבם ולנטותן ולא אתי לקטמן דהני לאו מין אילן הוא ולא גזרו בהו רבנן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 86
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 86](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/86)

**עזרה**   [פארהאף דעם טעמפעל] עזרת הכהנים י"מ בשביל כן נקראת עזרה מן עזרה בצרות כלומר ששם מתפללין לאל ושומען ועוזרן (א"ב ל' פסוק העזרה התחתונה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 87
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 87](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/87)

**עט**   [ראטה. פעדער] (שבת כה) (בב"ב יז) ד' מתו בעטיו של נחש פי' קולמוסו שנכת' בו המות כמו עט סופר פי' אחר בעצתו כמו עטה וטעם ועובד הוליד את ישי תרגום חיה יומין סגיאין עד דאידכר קדם ה' עיטה דיהב חויא לחוה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 88
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 88](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/88)

**עטל**   [פוילער] (תרגום עד מתי עצל לאימת עטלא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 89
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 89](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/89)

**עטלז**   [שלאכט באנק] עטליזה של עזה היינו אטלס שכבר פירשנו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 90
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 90](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/90)

**עטם**   [פערשטאפונג] עטמתא דשורה כבר פירשנו בערך אטם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 91
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 91](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/91)

**עטן**   [זעטצען. וויין גישעהר] (מנחות פו) הזית השלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה פי' לוקט אותן שתחת הזית לפי שאין השמש זורח עליהן הרבה ואינן מתבשלין יפה משום הכי עוטנו בבית הבד כלומר משימו בבית הבד בכלי המעטן עד שילקה עד שירכך קליפתה וישתנה מראיהן ומעלן ומנגבן בראש הגג לפי שכשהיו ביחד בכלי אגב הדחק יצא מהן מוהל ונשרו ונתעפשו (א"ב הכלי נקרא מעטן מל' עטיניו מלאו חלב):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 92
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 92](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/92)

**עטף**   [שאאס] הבא נא ידך בחיקך תרגום אעיל כען ידך בעיטפך שאתי בחיקי כל רבים עמים תרגום סוברית על עטפי כל גידופיהון דסגיאין עמין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 93
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 93](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/93)

**עטף**   על דעטפת עטפיך כבר פירשנו בערך טף:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 94
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 94](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/94)

**עטף**   [בעדעקען] (מ"ק כד) כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאל פי' מכסה שפמו זקנו וחוטמו במצנפתו או בטליתו ועוד מפורש בערך גבי עטוף וכסו טורו דבר רברבי ובר רומי הוה (מ"ק כח) פי' כאדם האומר להרים התעטפו והתכסו במלבושים הנאים כי זה האיש הבא להקבר אצלכם בן גדולים הוא ויש אומרים לבני אדם אמר התעטפו והתכסו במלבושיכם הנאים ועמדו על ההרים וכסו אותם בשעת קבורתו כי בן גדולים ורמים הוא. פי' אחר טורי הם השרים ותכס בצעיף ותתעלף תרגום ירושלמי ואתכסיאת ברדידא ואיתעטפת (א"ב ל' מקרא זה ועמקים יעטפו בר):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 95
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 95](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/95)

**עטף**   [זיימען. אוף האלטען. פערשמאכטען] כי רוח מלפני יעטוף פי' ל' איחור וכבר פירשנו בערך גף פ"א ל' לאות (בב"ר פרשת זה ספ' תואוות אדם) כי רוח מלפני יעטוף אמר רב הונא הרוח הזו בשעה שיוצאת בעולם מכשל' בהרים ומשברה בגבעות ואומר לה הזהרי שלא תזיקי לבריות מה טעם כי רוח מלפני יעטוף מהו יעטוף משלהי היך דאת אמר בהתעטף עלי נפשי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 96
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 96](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/96)

**עטר**   [קראנע, ראנד] (ברכות נא) עיטור ועיטוף פירשנו בערך עטר. (כלים פ"ה). עטרת כירה טהורה פי' בנין שסביב הכירה כדי שלא תצא האש (אהלות פ' יד) העטרות והפיתוחין פי' בנין למעלה מן החלון ויש בו חורין עגולים כמין עטרות כדכתיב והעטרות תהיינה (מדות פ' ג) עולין ורואין את העטרות שבחלונות שנאמר והעטרות תהיינה (שבת קלז) בשר החופה את העטרה פי' מקום שמל את הערלה נשאר הבשר כעטרה סביב לגיד (נדה יד) גבול יש לה מעטרה ולמטה מותר מעטרה ולמעלה אסור פי' למטה מן הברית בצד הגוף מותר לאחוז (סנהד' סח) תני רבי חייא עד שתקיף העטרה כי אתי ר' דימי אמר הקפת גיד ולא הקפת בצים (נדה מו) ר' יוסי אומר משתקיף עטרה פי' שיער. (סוטה מח) בפולמוס של אספסינוס גזרו על עטרות של חתנים גמ' אמר רב לא שנו אלא של מלח ושל גפרית פי' ר' גרשם זכרונו לברכה מזהב היתה אותה העטרה ורחצו אותה במלח וגפרית שתהא יפה אבל של וורד ושל הדם שהעטרה עצמה של וורד ושל הדם ור"ח ז"ל פי' קיימא לן בין מלח ובין גפרית בין הדם ובין וורד ובין קנים ובין חילית אסור והני מילי דגברי אבל דנשי שרי חדא דבהדיא אמרו רבותי מהלכתא כלילא שרי ותו זו דגרסינן (בגיטין ז) רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דגדיל כלילא לברתיה וכו' עד דומיא דכהן גדול בגברי אבל בנשי שרי וקיימ' לן הלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמוד' בר ממיפך שבועה וחיורא תניא אי זו היא עטרות כלות עיר של זהב אבל עושה הוא כיפה של מלח פי' לא אמרן אלא לכלות אבל לשאר נשים לא. דהא ר"ע עבד לדביתהו עיר של זהב (יומא סט) למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 97
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 97](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/97)

**עטר**   [וועקריימען]. (נדרים לז). עיטור סופרים פי' לשון עטירה הוא תרגום לא סרו לא עטרו וכן הא (גיטין פו) בגמרא גופו של גט ופטור ועטיר כלומר פטור ומסולק ונראין הדברים שבתחלה אנשי כפרים לא הוו דייקי במקרא והוו קרי וסעדו לבכם ואחר תעברו. קדמו שרים ואחר נוגנים צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה והוו משתבשי באלו מילי בההוא זמן וסברי דהכי דקדוק משום דהכי מסתבר ואתו סופרים וסלקו להני ווי והוו קרי אחר תעברו אחר נוגנים משפטיך תהום רבה וכד חזו סופרים קא עטרי להו להלין ווי הוו קרי להו להלין מילי עיטור סופרים ואתא ר' יצחק ואורי דקבלה אינון הלכה למשה מסיני ועד דורות קרובים להשתא הוו משתבשי וקראו ולא ישמע על פיך וסופרי מגמרי דלא מקרי בוי"ו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 98
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 98](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/98)

**עטר**   [קאנטראקט] (ב"מ לה). בגמ' רשב"ג (ב"ב כט) הני מילי דלא עביד עטרא אבל עביד עטרא קלא אית לה פי' שטרא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 99
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 99](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/99)

**עטר**   [רויכען] תרגום ירושלמי והר סיני עשן כולו עטר כוליה ואולי נגזר ממלה זו עטרן כי מלא עשן הוא ומעלה עשן הרבה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 100
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 100](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/100)

**עטרן**   [פעך] (שבת כ) אין מדליקין בעטרן מפ' בריש גמ' דפ' עטרנא פסולתא דזיפתא שעוה פסולתא דדובשא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 101
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 101](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/101)

**עטש**   [ניעסען] (ברכות כד) עיטוש אעיטוש לא קשיא הא מלמעלה הא מלמטה פי' מלמעלה יפה הוא כגון זה דגרסינן (ברכות נז) עיטוש יפה לחולה דכתיב עטישותיו תהל אור והוא מחוטמו ובפיו ובלע"ז אישטר"נוטרי (נדה סג) אלו הן הווסתות מפהקת ומעטשת מלמטה כגון זה דגרסי' (ברכות נז) ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין חברו שומעו. (בילמדנו ויהי כי זקן יצחק) עד ימי יעקב היה אדם עוטש ומת תדע לך שכך הוא אדם עוטש והוא אומר לו חיים טובים מכלל שהיה מת מעיקרא עמד לו יעקב ובקש עליה רחמים וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 102
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 102](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/102)

**עויל**   [שטויב] תרגום וכשחק מאזנים וכעויל מאזניא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 103
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 103](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/103)

**עין**   [אויג. בעאויבארטען] (יבמות כב) ובן אין לו עיין עליו (קדושין ד) מפורש מדכתיב קרא אין מלא ביוד ולא כתיב אן חסר דרשינן ליה לאו והין לאו אין כסף לאדון זה וכי האי תנא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל וזרע אין לה עיין עליה. הנה דרש כיוצא בו לאו והן אין לה זרע כשר אם יש לה אפי' זרע פסול זה פי' ר"ח ז"ל (ב"ב קטו) תנו רבנן בן אין לו אין לי אלא דלהוי קודם לנחלה בן הבן דלהוי קודם לאבי אביו והכי נמי בת הבן ובן בת הבת של בן שיהא יורש אבי אבי אמו מנין ת"ל אין לו כלומר מהאי אמר דאין עשה בו עין כלומר עיין עליו ומכל צדדין הבאים מכח כחו לו ירושתו והכי נמי דרשינן בת והוא הדין נמי לכל הני דקודמין לנחלה צריך לפשפש ולחקור ולעיין אחריהם אם יש להם יורשין הבאים מכח כחן וליתן להן ירושתו זה פי' רבי גרשם ז"ל (א"ב ובערך איין הביא מימרות אלו וגרס אין ותרגום בית אבנים יחזה בית אבניא יעוין) ת"ר מנין שאין מעיינין במקום שמכריעין פי' גבי משקל אין מוכרין עין בעין כלומר שוה בשוה במקום שמנהג ליתן הכרע. (שם קסד) ג' עבירת אין אדם נצול מהם בכל יום קיר נטוי הרהור עבירה ועיון תפלה כלומר שמחשב בדעתו אכוין דעתי בתפלתי כדי שיעשו לי רצוני והיינו שדומה כמו מנטה לבוראו עין תלעג לאב (בפ' קמא בפיאה ירושלמי) עין תלעג על כיבוד אב וביזת על לא תקח האם על הבנים יבוא עורב שהוא אכזר ויקרנה ואל יהנה ממנה ויבא נשר שהוא רחמני ויאכלנה ויהנה ממנה (כלים פ"ח) שרץ שנמצא בעין של תנור בעין של כירה בעין של כופה פי' חלון של מטה עם הקרקע בתנור ליכנס בו הרוח כדי שיוסק שמו עין ולמה לא מפני שתמיד פתוח אלא פעמים סתום פעמים פתוח (שם פכ"א) בעין ובעבות פי' טבעת של עץ בעול דתניא העין שבעץ והעין שבמחרישה ובעבות כמה וכעבות העגלה חטאה כבר פירשנו פ"א בערך עב. ועוד (שם פכ"א) ובעין של מתכת פי' טבעת יש בה החבל שמושך הבהמה (חגיגה כה) ושייר קופה אחת יתננה לעיני הכהן פי' שמראה לו שלא נסחטו ואינן מקבלין טומאה אבל אם נסחטו אין נאמנין לומר טהורים אלמא דבשעת הגתות אין נאמנין הא דתני יתננה לעיני הכהן באפלי דהיינו בשאר ימות השנה אבל מתניתין דתני נאמנין בחרפי דבזמנן (כתובות סא) והוו ליה בני עינני פי' בנים גדולי עינים (מנחות סד) מעשה שבא עומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר ומפרש בגמ' שם (ב"ק פב) ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין וכו' (ברכות כח) רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה פי' מזכיר ג' ראשונות כסדרן ואומר ברכה רביעית חננו מאתך דיעה ובינה והשכל בא"י חונן הדעת. החזירנו בתשובה שלימה ברוך הרוצה בתשובה מחול לנו כי פשענו ברוך חנון המרבה לסלוח וגאלנו מלכנו למען שמך ברוך גואל ישראל וכן כל ברכה וברכה עד מלא רחמים רבים אתה בא"י שומע תפלה ואומר שלש אחרונות כתקנן אלו דברי רב ושמואל אמר הביננו פי' אומר ג' ברכות ראשונות כתקנן ואומר הביננו וכו' עד ברוך אתה ה' שומע תפלה ושלש האחרונות כתקנן ומצאנו טעם רב ושמואל מפורש בירושלמי בזה הענין שכתבנו רב אמר סוף כל ברכה וברכה ושמואל אמר ראש כל ברכה אית תנא תני ז' מעין י"ח ואית תנא תני י"ח מעין י"ח מאן דתני ז' מעין י"ח מסייע ליה לשמואל ג' ראשונות וג' אחרונות הרי שש הביננו ברכה אחרת שחתם בה בא"י שומע תפלה הרי ז' מעין י"ח מאן דתני י"ח מעין י"ח מסייע ליה לרב דאמר חתימה מעין כל ברכה וברכה כאשר פי' למעלה (סוטה י) ותשב בפתח עינים א"ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה בפתח אברהם אבינו שכל עינים מצפות לראותו שכל אורח ושב באין אצל פתח אברהם רבי חנין אמר מקום ששמו עינים כדכתיב תפוח והעינם ר' שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה וכו'.


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 104
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 104](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/104)

**עין**   כל עין קוץ בערך בית גליא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 105
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 105](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/105)

**עין**   [עדעל שטיין] עגלא (תרגום שבו ואחלמה טרקיא ועין עגלא מן אבן טובה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 106
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 106](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/106)

**עכב**   [הינדרן] (מנחות כז) הקומץ מיעוטו מעכב את רובו פי' אם נחסר ממנו כל שהוא בין קמיצה להקטרה פסול וכן אם נחסר מן העשרון כל שהוא קודם הקטרה פסול וכן כולם ומפו' בגמ' מאי טעמא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 107
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 107](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/107)

**עכביות**   [ביטערע קרייטער] (בפ' אחרון בעוקצין) ר' שמעון אומר חוץ מן העכביות (ביצה לד) אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות פי' ירקות שהן מרין וצריך למתקן על ידי האור ברותחין דאע"פ שקודם שמתקן אינן ראויין לאכילה יכול לטלטלן כדי למתקן לאכילה (בב"ר פ' כא) קוץ זו עכביות דרדר זו קונדס שהיא עשויה דרים דרים והיה כערער בערבה תרגום ויהא כעכובתי' במישרא ויש לומר עכביות בלע"ז רוסי שהן ממין מטאטא קונדס בלעז קר"די:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 108
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 108](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/108)

**עכבר**   [דארף] (ב"מ פד) לא שבקו ליה בני עכבריא (בויקרא רבה זאת תהיה) על לההיא עכברא והוה מכריז מאן בעי למיזבן סמא דחיי פי' שכונה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 109
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 109](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/109)

**עכבר**   [מאויז] (סנהדרין ל) ההוא דהוו קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי כלומר כעכבר זה שגונז דינרים כל שמוצא בחורים ושוכב עליהו כך זה עצרן אינו נותן מכל נכסיו כלום לעניים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 110
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 110](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/110)

**עכוביתא**   [שפין]. (תרגום וקורי עכביש ובקוין דעכוביתא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 111
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 111](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/111)

**עכוזו**   [אינטער לייב] (בכורות מ) מושיבו על עכוזו וממעך פי' בל' יוני כוזו עגבות (ע' ערך הרגוזו):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 112
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 112](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/112)

**עכל**   [איין מאאס] (ערובין כט) ליטרא ירק בעוכלא תבלין (בב"ב צ) מפורש כמה עוכלא אחד מחמשה ברובע הקב והקב ששה ביצים והוא ביצה וחומשא דביצה (סוטה ט) מניין לרבות תרקב וחצי תרקב קב וחצי קב רובע וחצי רובע תומן וחצי תומן ואפי' עוכלא ת"ל כי כל סאון סואן ברעש. (ב"ב פה) אמאי פשטת ליה מהאי דמחויי מאה עוכלי בעוכלא פי' כמה מדות מדדו כאן כלומר תמהו עליה ותרצו אותה. תירוצין הרבה (כתובות נג) ואע"ג דאיכא למימר זוזי אנסוה דאמינא כמאן דמחי ליה מאה עוכלי בעוכלא פי' מאה מכות (א"ב פי' רש"י בההיא דכתובות רצועה שבראשה ברזל כמין משקולת קטנה ששמה עוכלא ובשנוי מעט פי' רשב"ם בההיא דב"ב ולא נהירא כי עוכלא שם מדה ולא שם משקל הוא אלא משל היה מורגל בזמנם כלומר הכוהו מאה מדות תחת מדה אחת):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 113
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 113](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/113)

**עכל**   [פערצעהרען]. (יומא מה זבחים עו) אשר תאכל האש את העולה על המזבח עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי חטאת (חולין צ) עיכולי בשר אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי גידים ועצמות פי' כמו כדי שיתאכל ודבר מכוער הוא ולא לגמרי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 114
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 114](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/114)

**עכן**   [שלאנג] זהו תנורו של עכנאי שהקיפוהו הלכות כעכנא זו וברכוהו על אשר חלק על דברי רבים שנמצא כאלו זלזלם ואסיקנא ר' יהושע לא בעי לשון נידוי מפורש במשנתינו אלא מדמי מלתא למלתא ומשכח כ"ד ר' אליעזר לא מדמי אלא בעי נידוי מפורש במשנתינו ולא אשכח אלא תלתא ועוד מפורש בערך חכן. (ב"ק קח ב"מ פד) עכנא עכנא פתח פיך ויכנס בן אצל אביו (סנהדרין מד) וחד אמר זמרי שמו ולמה נקרא שמו עכן שעיכן עונותיהן של ישראל כעכנא שמסבבת ומעקמת שהיו כל ישראל בכלל החטא (א"ב פי' בל' יוני נחש ואפעה אך לי נראה שפירושו כאן בל' יוני ורומי מין חיה אשר שמה קפוד ולפעמים מסבבת עצמה ככידור ויזרה קוציה לחוץ כמו חצים):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 115
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 115](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/115)

**עכס**   [ארט שוחא] (בפ' במה אשה ירושלמי) עכסיסי קורדוקיא כמה דתימא וברגליהם תעכסנה (א"ב מין מנעלים ע' ערך קרדקיים):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 116
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 116](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/116)

**עכסה**   [צירנען, גיפטען] (תמורה יז) מאי עכסה א"ר יוחנן כל הרואה אותה כועס על אשתו בשביל שלא היתה יפה כמותה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 117
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 117](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/117)

**עכר**   [טריב איינשרומפען] (מנחות צ) אלא שהלח נעכר והיבש אינו נעכר פי' שהלח נעכר מלמטה ומתערב ומתבלבל ואינו צלול וממה שנתקרש בכלי יוצא לחוץ בגמ' כתיב נעקר בק' דלת נעקר ומגויה דמנא קא אתי כלומר מתוך הכלי צפין הבירוצין ועולין למעלה והיבש אינו נעקר מתוך הכלי הבירוץ ואינו צף ולא נכנס בתוך הכלי לפי חול (ברכות כה) וי"א עוכרן ברגליו (חולין מא) אמר רבא בעכורין שנו. (נדה יא) אימר שמש עכרן. (ב"ק צט) אמר ליה ליעכר מוחך פי' קללו כלומר יתבלבל מוחו. ס"א לעכל מוחך ובגמ' דגזל מטבע הני מילי בצלולין דקא חזו ליה אבל בעכירין דלא קא חזו ליה לא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 118
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 118](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/118)

**עכר**   [פרעס ברעט] (בב"ב סז) לא מכר את העכירין ולא את הגלגל פי' בתשובות עכירין בנון תנן והן כבשי שכובשין את הזתים בבית הבד והיא קורה פ"א מכירין הן העגילין דתנן (כלים פ' יא) הכירים ופי' כבשי והם גלגלי אבנים נקובות באמצע וטוחנין וכובשין בהן הזתים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 119
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 119](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/119)

**עכשיו**   [אצונד] משנה אבות פרקא קמא ואם לא עכשיו אימתי פי' עתה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 120
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 120](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/120)

**על**   [ערהרען] (תמורה לב) ומקדשין אותן הקדש עילוי. פי' א' קדשי מזבח וא' קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה קלה לקדושה חמורה כגון שלמים לעולה ומקדישין אותן קדשי מזבח הקדש עילוי לשם קדשי בדק הבית ואותו עילוי נותן לבדק הבית כדאמרינן (ערכין כח) מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אם נדר נותן דמיהן פי' שאמר שור זה עלי לעולה שחייב באחריותו כיון דלא סגי דלא מקריב ליה נותן דמיו לבדק הבית ואם נדבה הוא אותן קדשי מזבת שהקדיש לעילוי כיון דנדבה לא אמר עלי אלא אמר הרי זו עולה דאינו חייב באחריותה אינו נותן לבדק הבית אלא דמי טובת הנאתה ומה הוא טובתה אמר כמה אדם כהן אחד ממשמר העובד באותו זמן רוצה ליתן לבעל השור שימתין לו עד זמן משמרתו ויתנהו לו כדי שיזכה לו בעורו שאינו רשאי זה כהן להעלותו אלא בזמן משמרתו כמה שאותו כהן רוצה ליתן כן הוא חייב ליתן לבדק הבית היינו עילוי ומחרימין אותו קדשי מזבח יכול לומר יהו חרם ואם אמר כן אם נדר הן נותן את דמיהן לכהנים ואם נדבה נותן את טובתן כדאמרינן (ערכין כז) הבעלים נותנין ל' שאין מוסיפין חומש על עילויו של זה (בכורות טו) הרי הן כחולין לכל דבריהן אין לך בהם אלא מצות עילוי לבד פי' חומרא דבעו פדייה. והיה ערכך תרגום ירושלמי והיה עילוייך (קדושין מב) במקרקעי נמי לא אמרן אלא דפלוג בעילויא פי' בשומא דשופרא וסניא ואוקומינהו בדמי אבל אפלוג במשחתא פי' במדה כל שהוא חוזר (יבמות ד) ואי כתב רחמנא לא יעלה הוה אמינא כל העלאה קא אסר רחמנא פי' שנושאין הכלאים בידיכן להראותן קמ"ל לא תלבש. (יבמות עא) אני שונה עיגול בעיגול עולה פי' מעלה אחד ממאה והשאר מותרין ולולי שהתרומה בזמן הזה דרבנן לא היה התנא שונה עולה אלא מדמע הכל (כתובות מח) עולה עמו ואינה יורדת עמו בעלת בעל בעלייתו של בעל ולא בירידתו פי' אם היה עשיר או ממשפחה חשובה ממשפחתה עולה עמו כמנהג מעלתו ואם היתה היא עשירה והוא עני או פחות ממשפחתה אינה יורדת עמו ממעלתה. (חולין יז) סכין עולה ויורד מותר לשחוט בו פי' שקצותיה רחבות ואמצעיתה צר זו היא עולה ויורד והוא שפיו חלק ואין בו פגימה כלל (מנחות סא) נותן שתי הלחם על שני כבשים ומניח שתי ידיו למטה מוליך ומביא מעלה ומוריד א"ר יוחנן מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו מוליך ומביא למי שהרוחות שלו וכו' עד וכן ללולב (שבת קכו) והכי משני א"ר חסדא על יד על יד פי' מעט מעט (כתובות ק) איכא דניחא ליה באשה דשקלא על יד על יד (שבועות ב) ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתים הרי זה בעולה ויורד. (כריתות ו) אלו מביאין קרבן עולה ויורד פי' אם היה עשיר מביא קרבן עשיר עני מביא קרבן עני. (בילמדנו מלאכי אלהים עולים ויורדים בו) יורדים ועולים מיבעי ליה אלא שהמלאכי' שמסורין לו בארץ ישראל עולין ואותן שירדו היו משמרין אותו בחוצה לארץ. (ברכות כא ב"ב קיח סוטה לו) אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין אל תקרי עלי עין אלא עולי עין פי' כל מה שמעיינין להן בעין רע לא יזיקום אלא מועיל להן ומעלין ביותר. רבי גרשם זצ"ל פי' שהן עולין על העין כדבר שיושב למעלה מן העין ואין עין שולט עליו ורבינו חננאל ז"ל היה שונה עלי עין כלומר בואי העין במקום אחר ואל תזיקני (תענית ג) וסימניך עילאי בעו מיא תתאי לא בעו מיא פי' שמואל בנהרדעא ורב בסורא ותרוייהו על פרת ונהרדעא לעיל מן סורא טפי מן ב' בית פרסה שמואל ונהרדעא בעו מיא ורב וסוראי תתאי לא בעו מיא דכיון שהם תחתיים נקיום המים עליהן ומתקיימין אצלם והלכך יום ס' כלאחר ס' (יבמות כא) וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו וסימניך דעילאי דרב פי' רב אמר אשת אחי האם וזעירי אמר אף אשת אבי האם האב שהוא למעלה ורב מאי טעמא לא תני לה משום דמחלפא באשת אבי אביו אם תאמר אשת אבי האם יש לה הפסק אתי למימר אשת אבי אביו נמי יש לה הפסק וזעירי אמר לגבי אשת אבי אביו שכיח דאזיל ולפיכך אין לה הפסק אבל לגבי אשת אבי אמו לא שכיח דאזיל ולפיכך יש לה הפסק פ"א לגבי משפחת אביו שכיח דאזיל משום דאתי ליה ירושה מהתם וידע דאית ליה קורבא להתם ולא אתי למיסב מהתם גבי משפחת אמו לא שכיח דאזיל. (סוכה מה) ראיתי בני עלייה והן מועטין פי' ראיתי ברוח הקדש בראיית חלום כי הצדיקים שבדור הזה הראוין לעלות לגן עדן מועטין (ב"ק יו) מועד משלם נזק שלם מן העלייה גמרא מאי עלייה מעולה שבנכסים. אצל מעולין שבמשפחה ומאי נינהו דוד ושלמה (כתובות לה) בין דרך ירידה בין דרך עלייה כדכתיב יודע כמביא למעלה בסבך כשהגרזן ביד אדם ומעלהו למעלה ממנו להורידו להכות על העץ או על זולתו כיוצא בו (פיאה פ"ו) אל תסג גבול עולים: ירושלמי רב ירמיה ורב יוסף חד אמר אלו עולי מצרים וחד אמר אלו שירדו מנכסיהם. לסמיא צווחין סגי נהורא וכזה הענין קראו אחריך מלא ריקם היה לו לומר אלא שכינה הכתוב לא שכחו בע"ה דכתיב קצירך ושכחת לא ששכחוהו פועלין דכתיב כי תקצר ושכחת:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 121
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 121](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/121)

**על**   [בלאט] (שבת קח) אמר שמואל עלין אין בהן משום רפואה פי' עלי ירק לצנן בהן העין אין בהן משום רפואה ושרי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 122
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 122](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/122)

**על**   [אורזאך, פארוואנד] (ב"ק יג) כל שכן שעילה מצא פי' עלילה (א"ב בדניאל הוו בעין עלה) (כתובות כ) והאמר ריש לקיש (נזיר כ) עילה מצאו וטיהרו כל ארץ ישראל. (ס"א עלעא פי' צלע מצאו ואמר הטומאה שהיו מחזיקים זו הצלע היתה וטיהרו כל ארץ ישראל (א"ב בדניאל ותלת עלעין בפומה). (א"ב לא יצטדק שיהיה פי' עלה צלע):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 123
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 123](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/123)

**על**   [יאך] (כלאים פ"ב). וב"ה אומר מלא העול השרוני:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 124
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 124](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/124)

**עלי**   [מערזר, קיילע] (ביצה יא) אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר פי' עלי בוכנא שכותש בה הדייס' והפואה וכיוצא בה באסיתא מלאכת החול ואינו עומד לכתוש בו מיני מאכל לפיכך זה עלי דבר שמלאכתו לאיסור (א"ב ל' מקרא זה בתוך הריפות בעלי):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 125
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 125](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/125)

**על**   [יונגע עזעל] (שבת קנה) בגמרא מתירין אספסתא בעלי זוטרי. ועירים עשרה תרגום ועילי עשרא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 126
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 126](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/126)

**על**   [קאממאן, פרוכט] תרגום באלפני על קדמי תרגום תבואת השדה עללת חקלא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 127
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 127](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/127)

**עלל**   [עפענטליך] (ר"ה כא) בין שנראה בעליל גמרא מאי משמע דהאי עליל לישנא דמגלי הוא דכתיב בעליל לארץ. (סנהדרין יח) שאפילו נמצא בעליל קרוב לעיר מצוה לעסוק במדידה (בב"ר פ' ד' בעליות):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 128
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 128](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/128)

**עליל**   [געאייגניט] (פסחים יח) יטמא לטמא את המשקין שהן עלולין לקבל טומאה. מן חרורין ומן עלולי כבר פי' בערך טצהר. זה מערך על שלישי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 129
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 129](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/129)

**עליל**   [טרויבען] (פיאה פ"ז) כרם שכולו עוללות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 130
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 130](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/130)

**עלעל**   [אומהערטרייבען, ברעכן] (כלאים פ"ז). הרוח שעלעלה את הגפן על גבי תבואה פי' סיערה תרגום רוח סערה רוח עלעולא (חולין כב) מאימתי בני יונה כשרין משיעלעלו הוא תני לה והוא אמר לה ואפרוחיו יעלעו דם אימתי אמר אביי מכי שמיט גדפא ואתי מיניה דמא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 131
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 131](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/131)

**עלב**   [שעמהען. פלאגען, שפאססן] (תענית טז) צדיק ורשע עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי (גיטין לז) האי פרוזבל עולבנא דדייני הוא פי' חוצפא דדייני דמפקעי שמיטה, עלובה בלה שמזנה בתוך חופתה פי' חצופה כלה. ת"ר הנעלבים ואינם עולבין שומעין חרפתן וכו' ואביונים מאדם תרגום ולעליבין מבני אנשא. אם היום תהיה עבד תרגום תתעלב (בצפניה) עם עני ודל תרגום עם ענותן ומקבל עולבן. (בפר' והוא ישקיט בויקרא רבה וכהן משיח יחטא) אמר רבי לוי עלובה מדינתא דאסיא פטגריטוס (א"ב פי' לב בל' יוני פועל מלבין פני חברו מחרפו ומבזהו):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 132
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 132](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/132)

**עלם**   [וועלט] (ברכות יז) עולמך תראה בחייך פי' מעין טובות שעתיד הקב"ה לשלם לך לעולם הבא תראה כשאתה בחיים (סנהד' צד) בענין סנחריב כי מטו עלמין אמרי בעלמין פי' מקום ששמו עלמין כלומר ירושלים שהיא בית העולמים. (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) הוא ינהגנו עלמות עלמות בעולמות עלמות בזריזות עלמות כאילין עולמתא הד"א בתוך עלמות תופפות עלמות ת"ע אתנסיאה עלמות בשני עולמות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 133
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 133](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/133)

**עלם**   [שטארק] חזק ואמץ תרגומו תקף ועלם (א"ב כמו אלם):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 134
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 134](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/134)

**עלס**   [פריילך] כנף רננים נעלסה נושא עולה (מנחות פו, בכורות נז). ע' בערך שא (א"ב שם לא הביא ואולי נשמט):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 135
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 135](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/135)

**עלף**   [אנמעכטיג זיין] (חולין ג) שמא יתעלף (שבת ט) ולכתחילה אמאי לא גזירה שמא יתעלף פי' ל' עייפות כמו על ראש יונה ויתעלף:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 136
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 136](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/136)

**עלץ**   [פרייען] (ערובין נג) הצפיננו היכן ר' אלעא צפון אמר להן עלץ בנערה אהרונית פי' הצפיננו הראה לנו ענין צופה ורואה צפון ענין צפנת פענח כלומר היכן טמון עלץ בנערה יש מי שאומר שמא נשא אשה כהנת מזרע אהרן והיא אחרונית עירנית מבנות הכפרים כדגרסינן (ביצה לב) כדי יין מאי חירנת א"ר יהודה עירנית אמר אביי צעי חקלייתא אחורנית היא אשתו אחרונה שכבר נשא אחרת וי"א שמש ששנה מסכתא מתורת כהנים כגון שחיטת קדשים וכיוצא בהן עירנית כלומר משנה חיצונה אחורנית שגרסה באחרית ימיו.


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 137
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 137](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/137)

**עלש**   [ענדיווי איין פרויכט] (בריש כלאים) עולשין ועולשי שדה ירושלמי עולשין טרקסימון ועולשי שדה עולתי כרשין כרתין כרישי שדה קפלוטין פי' עולשין שבפרדס דמישטיקי עולשי שדה שבשדות פורשטקי ובלע"ז סינצ"וני ר"א כריספנ"יו (א"ב תרגום בפסוק דומה דודי לצבי על תמכה ועולשין ופטירין ופי' טרוקסימון בל' יוני עשב הנקרא הנדיבי בל' ישמעאל ואינטובין גם בל' יוני ורומי ופי' קפלוטק בל' יוני כרשים שיש להם ראש (ע' כל אחד בערך שלו)):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 138
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 138](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/138)

**עלת**   (במגלת איכה נחנו פשענו) אין דעולתיא מרירן בסימא חמיע עולשי שדה עולתי (א"ב כרנבי כתוב בנוסחאות):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 139
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 139](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/139)

**עלת**   [בעכער] (ערובין נג) עלת נקפת בכד פי' עלת אנטל שמעלה בו היין נקפת כמו דם ניקוף מכה לכד כלומר הגיע לשולי הכד שאין בו יין. ובעון נשרייא ספר אחר ידאון פי' ילכו התלמידים לביתם או תעדי כתר היינו מגופה של חבית כלומר פותחין כד אחרת לשתות התלמידים (שבת קיט) אשכח ביה מרגניתא זבנה בי"ג עיליתא דדינרי (ב"ב קלג) אזל זבין בוניתא קרעה אשכח בה מרגניתא כו' עד שמוה ניהליה בי"ג עיליתא דדינרי פי' כלי קטן כמו אנטל:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 140
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 140](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/140)

**עליתא**   (סנהדרין קט) יש לנו מין אחד ועיליתא שמו בעל הערוך גרס אליתא ע"ש:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 141
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 141](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/141)

**עם**   [פערדונקען] (ברכות נג) איבעיא להו אוממות או עוממות ארזים לא עממוהו פי' עממוהו כהה אורם תרגום כהה הנגע עמיא מכתשא וכהתה כל רוח תרגומו ויתעמי כל רוחא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 142
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 142](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/142)

**עמד**   [שאפירי זיילע] (תמיד פ"ה) ראש המעמד היה מעמיד את טמאים פי' היו עומדין ישראל על הקרבנות בירושלים. ויש להם ראש להעמידם לתפלה ורואין התמיד כדתנן (תענית כו) אלו הן המעמדות וכבר פי' בערך אנש. (כתובות כח) מעמד ומושב היה לפלוני במקום הזה (ב"ק ק) ת"ר אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כנגד הבל הבלים וכבר פי' בערך ברך (ב"ר פ' פו) ויהי בהקשותה כתוב אחד אומר נצב לריב ה' ועומד לדין עמים וכתוב אחד אומר כי שם אשב לשפוט את כל הגוים כשדן את ישראל מעומד מקצר הדין ומפשר הדין ולאומות דן מיושב מאריך ומדקדק בו (יבמות קו) ישיבתה זו היא עמידתה פי' ישיבתם בלא יבום זו היא עמידתה וכן תתקיים יפה אמר לה והא ידעה כלום יודעת זו כלום שאינו מתכוין לשם יבום (נגעים פ"א) להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון כדכתיב ואם בעיניו עמד הנגע (זבחים עד) נפילה נמי ניבדקה קסבר עמדה צריכה מעל"ע הלכך צריכה בדיקה. עמוד החוזר פי' הרעי היוצא משפת החלחולת ולח ובהיותו יבש יוצא כמין עמוד סילון הוא קלוח השתן שיוצא כמו הסילון כבר פי' בערך הדרוקן וירקון (ברכות כח) נר ישראל עמוד סימיני פי' שני עמודים היו במקדש ועליהן כל הבנין (ערלה פ"א) המעמיד בשרף העלין פי' המדבק שברי כלים בקומום של ערלה וי"א המעמיד בו חלב ומקפהו (א"ב לא דקדק המפרש מדבק שברי כלים כי בפי' איתמר (ע"ז לה) מפני מה אסרו גבינות של עכו"ם רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמעמידין אותה בשרף של ערלה) (ידים פ"ב) ר' יהודה אומר שבסוף אינו מטמא עד שיעשה עמוד (בריש עוקצים) העמוד שהוא מכוון כנגד האוכל פי' כשיזקינו הכרישים והקפלוטות והבצלים יעשו באמצעיתם מין עמוד ובראשו תרמל ובו הזרע:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 143
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 143](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/143)

**עמד**   [וואהלשטאנד] ירושלמי בפ' א"ר עקיבא לא רצה לקרות עמידה וקורין אותה עמידה (ובב"ר) עמלא ככתוב בערך הרהון (א"ב פי' בל' יוני עביט של מי רגלים):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 144
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 144](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/144)

**עמה**   בצמר שעל גבי העימה ס"א אימא וכבר פי' במקומו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 145
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 145](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/145)

**עמל**   [זיך ערמידען] (שבת קמז) אבל לא מתעמלין פי' פושטין ומקפלין זרועותיהן לפניהם ולאחריהם וכן רגליהן על גבי יריכותיהן ומתחממין ומזיעין והוא כמין מעשה רפואה ואסור (פסחים) אם אמרו בפת עמילה יאמרו בפת שאינה עמילה פי' פת עמלה לחם הפנים שהיו בה ש' דחיפות ביד ות"ק בעיטות ברגל פת עמילה (שבת סב) כבר פי' בערך יין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 146
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 146](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/146)

**עמל**   [אונקאסטען] (ב"מ יד) אינון ועמליהון ושבחיהון פי' אינון דמיהן עמליהון הוצאותיהן ושבחיהון מה שמשביחין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 147
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 147](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/147)

**עמל**   [שטארץ אויס טייג] (פסחים מב) ועמילן של טבחים (ב"מ פו) מעשה הללו לעמילן של טבחים פי' הפת שעושין לשאוב הזוהמה של קדירה (א"ב פי' בל' יוני ורומי חטה או מין דגן השרוי במים עד היותו רך ונכתש עד הפרד המורסן וסנו על פני המים וכאשר יושפכו המים והוסר המורסן יושם בכלי חרס חדשים הדגן תחת השמש עד יבושת כל הליחות ועושים המבשלים ממנו מאכלים שונים אבל בירושלמי א"ר חייא בר אבא לעמילן מביא מלילות שלא הביאו שליש וכותשן פי' עמלן בל' יוני באופן אחר מלילות או עומר שבלים ובזה תדע כי הלכו חז"ל בפי' מלות הרבה אחר ל' יוני):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 148
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 148](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/148)

**עמל**   [איינקיפטען] (כתובות סט) (ב"ב סו) מגבינן מעמלא דבתי פי' משכירות הבתים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 149
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 149](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/149)

**עמלק**   [נאמע] בפסקא דזכור עם ילק פרח כהדין זחלא עם לק שבא ללוק דמן של ישראל.


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 150
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 150](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/150)

**עממי**   [היידען] אפשר בעממי כבר פי' בערך מת:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 151
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 151](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/151)

**עמון**   [פאלקס נאמע] (יבמות יו) שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר ג' דברים צרת הבת אסורה עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית (חגיגה ג) הלכה למשה מסיני עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית כרי שיהו עניים סומכין עליהן שיהו מתפרנסין מהן פי' קדושה ראשונה מה שקדשו עולי מצרים שיהא בה קדושת שביעית קדשוה לשעתה כל זמן שדרו ישראל בה ולא קדשוה לעתיד לבא לאחר שנתחרבה ועולי בבל כשעלו לא קדשוה והניחום שלא יהא בהן קדושת שביעית:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 152
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 152](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/152)

**עמוס**   [שטימפיג רעדען] (בויקרא רבה פ' צו) אהבת צדק שלחתי את עמוס היו קורין אותו פסילוסא אמרין הקב"ה לא הוה ליה לאשרויי שכינתיה אלא על הדין פסולוסא פי' קטיע לישנא דא"ר פנחס למה נקרא שמו עמוס על שם שהיה עמוס בלשונו (א"ב פסולום בל' יוני נלעק לשון):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 153
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 153](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/153)

**עמעם**   [פערזעהען] ירושלמי בפ"ק בשבת עמעמו עליה והתירו פת של גוים במקום שאין פת ישראל מצוי מפני חיי נפש (א"ב תרגום ועיניו השע ועינוהי עמעם):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 154
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 154](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/154)

**עמץ**   [פערשליסען] (סנדה' קי) כל דחמי לה דהוא שלחה ערטיל עמיץ עינוי ואזיל פי' כמו עוצם עיניו (א"ב ומזה ענין אין מעמצין את המת (שבת קנא) ובעל הערוך גרס מאמצין בערך אמץ ובנוסחאות נשמטה כל הגרסא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 155
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 155](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/155)

**עמק**   [טאהל] (ב"ר פ' מב' עמק השדים ג' שמות נקראו לו. עמק שדים שהיה מגדל סדנין שהיה עשוי שדים שדים שמניק את בניו כשדים עמק שוה ששם הושוו כל אומות העולם וקצצו ארזים ועשו לו בימה גדולה והושיבוהו למעלה ממנה והיו מקלסין לפניו ואומר שמענו אדני סוכות שהיה מסוכך באילנות וכו'. (ובפ' פ"א וישלחהו מעמק חברון) והלא אין חברון אלא בהר ואתה אמרת מעמק אמר רבי אחא הלך להשלים העצה העמוקה שנתן הקב"ה בינו ובין חבירו הנאה הקבור בחברון ועבדום וענו אותם וגו' (סוטה י) את מצבת אשר בעמק המלך בעצה עמוקה של מלכו של עולם שנאמר הנני מקים עלך רעה מביתך כיוצא בדבר אתה אומר וישלחהו מעמק חברון וכו' בילמדנו וה' הולך לפניהם יומם וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי אתם על ע"ז ועל ג"ע ועל שפיכות דמים לא כתיב אלא על עמי ונחלתי ישראל:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 156
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 156](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/156)

**עמק**   [טיף] (חולין סג) את כל עורב למינו זה עורב העמקי והוא עורב לבן וכן הוא אומר ומראהו עמוק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 157
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 157](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/157)

**עמק**   [ארטם נאמע] (כלים פ"ט) סנדל עמקי פי' על שם מקומו כדכתיב שארית עמקם גרסינן (תענית כא) עיר המוציא ת"ק רגלי כגון כפר עמקי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 158
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 158](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/158)

**עמק**   [טיף] תרגום שאת או ספחת עמקא או עדיא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 159
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 159](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/159)

**עומקין**   [דעהנען] על ערסתהון תרגום וסרוחים על ערסותם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 160
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 160](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/160)

**עמר**   [וואל] (שבת כ) עמרניתא דביני ביני פי' מר שיש בין קליפה ובין האילן רך כעין צמר בארז שמו לכש עמרניתא דערבא שמו פתילת האילן (חגיגה טו) כל עמר דנחית ליורה סליק פי' כל אותו צמר הנותנין ליורה גדולה לצבוע עולה בכולה הצבע יפה א"ל דעל גב אימיה נקי כלומר כל אותו הצמר שהוא נקי ואינו מלוכלך בטיט קולט הצבע יפה כך ר' עקיבא מתחילה היה יפה עלה בשלום וירד בשלום אחר שמתחלה לא היה הגון לא ירד בשלום (א"ב תרגום בבגד צמר בלבוש עמר):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 161
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 161](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/161)

**עמר**   [גארב] (שבת עו) עמיר כמלא פי טלה כמו וכעמיר מאחרי הקוצר (ובתורת כהנים בפרשת קדושים תהיו) תעזוב הנח לפניהם. תבואה בקשיה תלתן בעמיר תמרים במכבדות מכלל דעמיר קש של תלתן ופי' התבואה בקשיה כלומר הנח לפניהם התבואה עם הקש שלא תשיר הפרי מן הקש שלו ותתן לו הפרי ותטול לעצמך הקש:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 162
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 162](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/162)

**עמר**   [שלאקווש, בעהאנדלען] הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו ברשותו וישתמש בו שנאמר והתעמר בו ומכרו פי' ענין שימוש:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 163
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 163](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/163)

**עמר**   [גארב] רבי ישמעאל אומר העומר היה בא בשבת משלש סאין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 164
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 164](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/164)

**ען**   [אנטווארטען] (ב"ק מט) עני מרי וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך (סנהד' כו) ואמר רב נחמן החשוד כשר לעדות א"ל רב ששת עני מרי ארבעין בכתפיה וכשר (מנחות פא) א"ל רב נחמן עני מרי ארבעין בכתפיה וכשר פי' עני אדוני הוא חייב מלקות אף על גב דלא ידעינן אי בעל ודאי נקיטינן מלקין על לא טובה השמועה (מנחות יז) א"ל עני מרי משמיה דרבי. ס"א ענה מרי פי' א"ל אביי לרב מנשיא אימא לי מרי אי אמרה רב חסדא משמיה דרבי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 165
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 165](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/165)

**ען**   [שטראפען] (שבת לג] על עינוי הדין פי' הדיינין שמענין את הדין לאחר שיודעין הדין מאחרין אותו. עיוות הדין הדיינין שמעוותין הדין קלקול הדין בעלי הדין שמקלקלין את הדין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 166
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 166](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/166)

**ען**   [צופיהל גערעד] נעניתי לך שאול בן קיש מלך ישראל (כתובות סז) נעניתי לך קום אכול אלו ב' עניינים שייכי (פי' דברתי יותר מדאי):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 167
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 167](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/167)

**ען**   [קלאגען] (מ"ק כח) נשים במועד מענות אבל לא מטפחות וכו' עד עינוי שעונות כולן כאחת קינה אחת אומרת וכולן עונות שנאמר ואשה רעותה קינה תרגום ואתתא לחברתה עינויא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 168
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 168](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/168)

**ען**   [מאנגעל אן איינזיכט] (יבמות צב) ושמואל אמר בעניותינו צריכה גט פי' עניות חכמה שאין בנו כח לברר הספק:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 169
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 169](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/169)

**ען**   [צייט] (מקואות פ"ח) (שבת פט) רבי ישמעאל אומר פעמים שהם ד' עונות כמה הוי עונה אמר רבי יוחנן או יום או לילה וכו' (נדה עו) כל שעברו עליה ג' עונות דייה שעתה (פאה פרק ד) המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות (ב"ר פרש' ל"ד) מן ענתה דיהבת ידך עלה אינשמית פי' זמן ועת (יבמות מד) עצה טובה קא משמע לן ד' אין טפי לא כי היכי דנימטינהו עונה בחדש פי' ר"ח ז"ל אדם הראשון בערב שבת שימש תחילה (בפרק אף על פי) עונה של תלמידי חכמים אימת מערב שבת לערב שבת אשר פריו יתן בעתו זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת וגם על זה פירש שבו נברא אדם הראשון וקשיא הא דתנן (כתובות סד) ואוכלת עמו מערב שבת לערב שבת ומפרש רבי יוסי ברבי חנינא אמר תשמיש:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 170
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 170](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/170)

**ען**   [רינדער] תרגום צאן ובקר ען ותורין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 171
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 171](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/171)

**ענב**   [טרויבען] (סוכה לב) היו ענביו מרובין מעליו פי' פרצידין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 172
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 172](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/172)

**ענב**   [קארען] (פיאה פרק ו) רואין אותה כאלו היא ענבה של שעורים פי' קמה של שעורים דאמרינן בסנהדרין ירושלמי בפרק כהן גדול רבי עקיבא דכפר חנן אומר עדשים היו אלא שהיתה ענבה שלהן כשל שעורין יפה וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 173
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 173](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/173)

**ענב**   [בלאטער] (ע"ז כח)האי עינבתא פרוונקא דמיתותא פי' מורסא אי הכי ליתי ענבתא בת מינה פי' ענבים שהיו מראיהן כאותה מורסא אם היא לבנה יעביר ענבים לבנים ואם היא שחורה יעביר עליה שחורים (בכורות לח) חלזון נחש וענב פי' שיש בעינו כענבה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 174
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 174](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/174)

**ענב**   [שלייף] (פסחים יא) עניבה קשירה מעלייתא היא וירכסו את החשן תרגום ירושלמי ויענבון:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 175
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 175](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/175)

**ענבל**   [קלעפפעל] (כלים פרק י"ד) העינבול והצינורא (שבת נח) מתיב רבא מהא דתנן (בסוף פרה) הזוג והעינבול חיבור פי' הברזל שבתוך הזוג המקיש בדפני הזוג ומשמיע הקול ועוד מפורש בערך זוג (א"ב פי' בלשון יוני שם כולל לדבר הנתון תוך ד"א ובפרט בעגלה נקרא כן גם בלשון רומי מין מסמר הקבוע אצל האופנים שלא ימוטו ויפלו לארץ):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 176
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 176](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/176)

**ענג**   (לוסט] באבות דרבי נתן בפרק רבי נתן אומר אין לך אהבה כאהבה של תורה רבי יהודה אומר כל המקבל עליו תענוג העולם הזה (אין) נותנין לו תענוג העולם הבא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 177
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 177](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/177)

**ענג**   [זיך פערשפעטן] (ב"ק פ) ובלבד שלא ישהא את הענוגה שבהן שלשים יום פי' אחרונה כמו הלהן תעגנה כלומר תתאחרו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 178
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 178](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/178)

**עגה**   [נאהמע]. (ב"ב קטו) מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה. פי' לפי שאמר לו הצדוקי ומה בת בנו הבאה מכח כחו תירשנו בתו הבאה מכחו לא כל שכן והיו הצדוקין בשטותן אומרים כי הממזר אינו יורש במקום בת אביו וביקש רבן יוחנן בן זכאי להשיבו מתוך דבריו ולא רצה להתמשל בראובן ושמעון ונתמשל בצבעון וענה וכך אמר לו מה אתה מוצא בצבעון שמת והניח בן איה בנו שהוא בן כשר אלא נמצא בן בנו שהוא כשר הלא נמצא בן איה שהוא מכח כחו יורש אותו וענה עצמו שהוא בא מכחו אינו יורש אותו מתוך שהותרה אגודה זו בצד זה נתפרדה החבילה זו בצד זו זה פי' רב סעדיה גאון ז"ל פ"א של ר"ח ז"ל בא וראה שאע"פ שענה בן בנו של שעיר קראו בנו של שעיר כמו לוטן ושובל וצבעון ללמדך שבן הבן הרי הוא כבן וכולן כחו הן ואין הפרש ביניהן לומר שזה כחו וזה כח כחו השיבו הצדוקי אין לך ראייה אלא זו ובכך אתה פוטרני השיבו לא יהא מקרא שהבאתי מן התורה כשיחה שלכם כלומר אינכם באים מכח קבלה ולא מכח הלכה אלא דברים מדעתכם שהיא כשיחה בטילה ורבינו גרשם ז"ל פי' כרב סעדיה ולא תהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלכם א"ל אותו קל וחומר שאתם אומרים מופרך הוא דומה לבת בנו שכן ייפה כחו וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 179
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 179](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/179)

**ענו**   [דעהמיטיג] עם עני ודל (בצפניה) תרגום עם ענוותן עני ורוכב על חמור ענוותן רכיב על חמור עניי הצאן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 180
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 180](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/180)

**ענוה**   [קארן] (בריש פיאה) ולפי הענוה פי' קמה כדפרשינן לעיל בענב פ"א קשירת הדבר הפרוד בלשון הקדש קרוי עניבת תרגום לולאות ענובין וכמו עניבה בקשירה ותנא שאמר הענוה בוא"ו שוה במקום ב' וי"א לפי ענוותו של בעל השדה מן וענותך תרבני פי' לפי גודל השדה ולפי רוב העניים שדהו מרובה ועניים מעוטין נותן לפי שדהו שדהו מעוטה ועניים מרובין נותן לפי עניים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 181
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 181](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/181)

**ענו**   [לאגע] שכבת הטל תרגום ירושלמי ענות טלא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 182
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 182](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/182)

**ענטב**   [ארטס נאמע] (ר"ה כח) זיל לענטב וקדשיה לירחא פי' מקום (א"ב בנוסחאות עין טב כתוב):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 183
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 183](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/183)

**עני**   [ארימער] (קדושין נט) עני המהפך בחררה ובא חבירו ונטלה מהו אמר ליה נקרא רשע:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 184
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 184](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/184)

**ענמלך**   [נאהמע] (מדות פרק ב' מנחות צב) ענמלך דעני למריה בקרבא פי' סוס שעונה לרבו כלומר שמסייע לו ורץ כשרוצה לברוח:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 185
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 185](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/185)

**ענניתא**   [לונגען, הייטיכען] (חולין מד) ההיא דביני ביני דאתו לקמיה דרב אשי סבר למטרפא א"ל הונא מר כל הני עיזי (חיוי כתיב) ברייתא הכי אית להו וקרו להו טבחי ענינוניתא דוורדא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 186
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 186](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/186)

**ענץ**   [בונדל] עניצי פשתן כבר פי' בערך השני (א"ב עיין ערך אנץ):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 187
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 187](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/187)

**עגק**   [האלזשטיק] (ברכות מד שבת קח)במימרות דרב חסדא האי בר בי רב דזבין בשרא לזבן עונקא דאית ביה תלתא מיני בשרא פי' מן הצואר בל' ערבי קורין לצואר ענק והוא מקום שחיטה ויש בו שלשה מיני בשר שמן וכחוש ולבן. נחר גרוני תרגום אתחרחר עונקין רוממות אל בגרונם תושבחן דאלהא בעונקהון עוקיא ושירי ידא תרגום הנטיפות והשירות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 188
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 188](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/188)

**ענקלין**   [האקען] תרגום והשפתים טפח אחד וענקלין נפקין פשך חד (ראה ערך אנקל):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 189
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 189](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/189)

**ענקמון**   [שטארקר מענש] (ב"ר פ' סו) ויקרא את עשו למדינה שהיתה מכתבת ענקמון למלך (א"ב פי' בלשון יוני איש חזק ובריא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 190
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 190](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/190)

**ענקוקלות**   [אונרייפע טרויבען] והחרצנין והזגין (ערלה פ"א) פי' הרכים שבראשי הגפנים כמו שפי' רב אחא משבח' בשאילתות והי נינהו קנוקנתא כדאמר קנוקנות גפנים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 191
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 191](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/191)

**ענתה**   [צייט] (מסכת ברכות דירושלמי פי' מי שמתו) אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה פי' עת וי"מ ענש עבר נהרא וכענת מענין זה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 192
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 192](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/192)

**עסה**   [טייג שפייז] (ברכות מב) אף לא מעשה קדרה (נדרים דף מט) הנודר ממעשה קדרה אינו אסור ממעשה רותחת (גמרא) אמר אביי תנא כל מידי דמתבשלא ביה רפתא תבשיל קרי ליה. פי' חטים מבושלים ואלו הן חילקא טרגיס זריד ערסן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 193
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 193](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/193)

**עסה**   [טייג] (קדושין עא) כל הארצות עסה לארץ ישראל (כתובות קיא) דאמר מר כל הארצות עסה לארץ ישראל שהן חולין לגבי ארץ ישראל וארץ ישראל חולין היא לגבי בבל. אלמנת עסה כבר פי' בערך אלמן (מכשירין פ"ב) אם היתה פת עיסה פי' לחם נקי (מעשר שני פ"ב) כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונים ונכנסין לירושלים ויוצאין נטמאו ר' טרפון אומר יתחלקו לעסיות פי' חטין המבושלין נקראין עסיות (א"ב לעסות כתיב בנוסחאות ופירשו המפרשים לעסות טהורות שישימו בכל עסה ועסה מן הכרשינים טמאים פחות מכביצה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 194
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 194](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/194)

**עסה**   [קנירשען] תרגום חרק עלי שנימו מעסן עלי ככיהון:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 195
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 195](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/195)

**עסוס**   [ביטער קרייטיכעץ] וטורא ומר ירואד (פסחים לט) (א"ב בנוסחאות כתוב סווס וטורא ומר יולא והם מיני ירקות מרים):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 196
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 196](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/196)

**עססיות**   [הילזען פרוכט] (שבת יח) לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמוסין פי' בתשובות אחד ממיני קטנית שגדלין בארץ ישראל ובבבל אין מצויין לא עססיות ולא תורמוסין (א"ב יש אשישים ויש אסיסי' ויש עססיות ולא ידעתי אם כלם מן קטנית או מן קטנית אחד או מינים שונים):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 197
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 197](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/197)

**עסק**   [שטרייט] (ב"ק ח כתובות צב) ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין. (שבועות לא) ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש לה עסיקין פי' ערעורין (א"ב לשון מקרא תרגום כי התעשקו עמו ארי אתעסקו עמיה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 198
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 198](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/198)

**עסק**   [בעשעפטיגען] (פסחים מא) לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן שאין מתעסק כמתעסק שאם נתכוון להגביה את התלוש וחתך מן המחובר שפטור תאמר במעילה וכו' (סנהדרין נה) המתעסק בחלבים ובעריו' חייב שכן נהנה והמתעסק בשבת פטור מאי טעמא מלאכת מחשבת אסרה תורה פי' חלבים שלא נתכוון לאכול אלא קא סבר רוק הוא ובלעו עריות לא נתכוון לביאה אלא להטיח בכותל ובא על הערוה (שבת עב) כדאמרן נתכוון להגבים את התלוש וכו' (שבא קנז) א"ל מתעסק בעלמא אנא (כריתות יט) א"כ למה נאמר אשר חטא בה פרט למתעסק (שם) מתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה מתעסק בשבת פטור מאי טעמא מלאכת מחשבת אסרה תורה (סוטה מד) מר קרי ליה מצוה ומר קרי ליה רשות נפקא מיניה לעוסק במצוה שפטור מן המצוה עת לכל חפץ תרגום עידן לכל עיסקא (א"ב פי' בל' יוני פעל המשתדל לעשות דבר מה). (מ"ק כב) רצה ממעט בעסקו לא רצה אינו ממעט פי' לישא וליתן בסחורתו כל היום אם רצה בשאר המתים הרשות בידו אבל על אביו ועל אמו ממעט בעסקו ואפילו על ידי אחרים (ב"מ קד) האי עסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון עבדו להו רבנן מילתא דניחא לתרוויהו פי' ניחא למלוה דאי נאנסה כולה למפרע מיהא פלגא דהיא מלוה על המתעסק בעיסקא ואי מטי ביה רווחא שקיל פלגא דפקדון ברשותא דמריה קאי ולא מתחזי כריבית ושומר שכר הוא עלה דהא שקיל אגר טרחיה וניחא ליה ללוה דאי מתניסא משלם פלגא המלוה שעליו בלבד ואי מטא רווחא שקיל מיהא פלגא (ב"ב ע) עד דאמרי נהרדעי האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא וכו' (כתובות סו) תנא עיסקא רבה וקתני עיסקא זוטא (קדושין ל) איכא בינייהו לאגמורי עיסקא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 199
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 199](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/199)

**עשר**   [צעהן] (ברכות כא) עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה וכו' הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ בחי כרב אשי דאמר על הארץ ובברכת על הארץ מוזגין עליו מים מפני כי הוא יין חי דקיימא לן בברכת הארץ נותנין לתוכו מים אם הוא חי דהא אמרינן מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכים עליו עד שיתן לתוכו מים מלא כמשמעו עיטור בתלמידים רב חסדא מעטר בנטלי פי' היה נותן ליושב לימין המברך וליושב לשמאלו כוסות וכשאמר המברך ברכת הארץ מוסיף מאחד מאלו הכוסות בכוס שביד המברך עכשיו כל יין ששותין מזוג הוא במים. עיטוף דמעטף או פרים סודרא ארישיה מקבלו בשתי ידיו ואוחזו בימינו ור' יוחנן אפי' לסייע בשמאלו ומגביהו מן הקרקע טפח פי' בתלמוד ארץ ישראל צריך להגביהו מן השולחן טפח ונותן עיניו בו שלא יסיח דעתו ממנו (ר"ה יב) שנה שאין בה אלא מעשר אחד פי' תורת מעשרות כך היא שנה ראשונה של שבוע מפריש מעשר ראשון ללוי כדכתיב ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל לנחלה ועוד מפריש מעשר שני ומעלהו ואוכלו בירושלים וכן בשנה שנייה אבל בשנה שלישית מפריש מעשר ראשון ותמורת מעשר שני מפריש מעשר עני ונותנו לעניים והיינו דכתיב בשנה השלישית שנת המעשר שנה שאין בה אלא מעשר אחד והיינו מעשר ראשון לפי שמעשר עני אין בו שום קדושה לפי שזר אוכלו בכל מקום בלא פדייה ובלא קדושה וכמו כן מפריש בשנה ד' ה' ו' מעשר ראשון ואסור לזרים. (יבמות פו) האוכל טבל שנשאר שלא הופרש ממנו שום דבר אפי' מעשר עני חייבין עליהן מיתה וחומש דתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא מורם ממנו כל עיקר וכו'. אבל מעשר ראשון עצמו לאחר שהופרש ונתנו לכהן אם הכהן נותנו במכירה או במתנה מותר לו ואפי' קודם שנתנו לכהן לרבי מאיר שאוסרו לזר אין חייבין עליו מיתה וחומש. (זבחים מד) הבכור והמעשר והפסח קדשים קלי' וכו' עד הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם (בבורות נג) והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם וגו' בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן וכו'. תוספת' במסכת שחיטת קדשים יפה כח כהנים מכח ישראל בקדשי קדשים ובבכור שאין לישראל בהן כלום ויפה כח ישראל מכח כהנים בפסח ובמעשר בהמה שאין לכהנים בהן כלום. עשרה תנאים התנה יהושע עשר תקנות תיקן עזרא עשרה דברים נאמרו בירושלים וכולם מפורשים בסוף גמרא דפרק מרובה. (שבת פז) ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן תנא עשר עטרות נטל אותו היום וכו' עשר נטיעיות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. (סוכה מד מ"ק ד תענית ג) פי' עשר נטיעות כדתנן (שביעית פ"א) עשר נטיעות המפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה ואע"ג דאסור לחרוש קודם ראש השנה דשביעית שדה הלבן ושדה האילן מפסח ועד עצרת כמפורש בריש (שביעית פ"ב) ר' שמעון אומר וכו'. אלו נטיעות שהן ילדות מותר לחרוש בשבילן עד ר"ה כדגרסינן בריש משקין אתאי הלכתא למשרי ילדה. (כתובות נב) בגמרא לא כתב ועד כמה אביי ורבא דאמרי תרווייהי עד עישור נכסי. עשורייתא דבי רבי ובבני גילו דתניא רבי אומר הבת ניזונת מנכסי אחי' ונוטלת עישור נכסים אומר לו לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אחד וכו'. (ב"ר פ' נב) מניין לעשרה נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה עד מתי לעדה מה עדה שנאמרה כאן וכו' (ב"ק קי חולין קלג) עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו וכולן ניתנו בכלל ופרט וברית מלח וכו'. כולן מנויין בתוספתא חלה פי' בכלל וברית מלח שנאמר כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה' לך ולזרעך אתך בפרט חטאת שנאמר כל זכר בכהנים יאכל אותה קודש קדשים היא חטאת העוף אשם תלוי ואשם ודאי שנאמר כחטאת כאשם תורה אתת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה זבחי שלמי ציבור שנאמר על שני כבשים קדש יהיו לה' לכהן. לוג שמן של מצורע שנאמר ולקח הכהן את כבש האשם ואת לוג השמן וגו' הקיש לוג שמן לאשם מותר העומר שנאמר ואם תקריב מנחת בכורים לה' זו מנחת העומר וכתיב וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו וכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן. שתי הלחם שנאמר והניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה לפני ה' על שני כבשים קדש יהיו לה' לכהן שירי מנחות דכתיב והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו ארבע בירושלים בכורה שנאמר כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לה' באדם ובבהמה יהיה לך ביכורים שנא' ביכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה והמורם מן התודה ואיל נזיר שנא' והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן וגו'. איל נזיר שנא' והניף אותם הכהן תנופה לפני ה' קודש הוא לה' על חזה התנופה. עורות קדשים שנאמר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה עשר בגבולין תרומה וראשית הגז שנא' ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו תרומת מעשר שנא' ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן חלה שנא' ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אותה ותרומת גרן לכהן היא פדיון הבן לכהן שנאמר ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת וגו' ונתת הכסף לאהרן ולבניו פדויי העודפים בהם פטר חמור שנאמר ופטר חמור תפדה בשה וגו' שדה אחיזה ושדה החרם שנא' והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו וכתיב כל חרם בישראל לך יהיה גזל הגר שנאמר האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכיפורים וגו' אלו כ"ד מתנות כהונה כל המקיימן כאלו קיים כלל ופרט וברית מלח וכו'. (חלה פ"ב) שיעור החלה אחד מכ"ד וכו' עד ונחתום אחד ממ"ח ירושלמי נחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן ובעל הבית עיסתו מעוטה ואין בה כדי מתנה לכהן (ב"ב צח) כתיב שלשים אמה קומתו וכתיב עשרים אמה קומתו ומשרי כי קא חשיב משפת כרובים ולמעלה פי' אלו כ' אמות מראשי כרובים עד שמי קורה כי הכרובים קומתן עשר אמות שנא' ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו וקמ"ל האי קרא דהני עשר אמות שהכרובים עומדין בהן כמו הכרובים של מעלה מה הכרובים כולן חלל ואין בהן דבר כך גם השאר והכרובים בנס היו עומדין עשרין ותרתי שביקא להו בריש גמ' דתעניות פי' הלא הם מפורשין מהדין קרא ולקמיה כ"ד ואמאי חשיב ב' ושביק כ"ב ואילו הן א' אותי עזבו ב' לחצוב להם ג' עזבך את ה' אלהיך ד' רעתך ה' ומשובותיך ו' ולא פחדתי ז' ולא אעבור ח' צועה ט' זונה י' נהפכת י"א נכתם עונך י"ב לא נטמאתי י"ג דרכך בגיא י"ד כי אהבתי זרים ט"ו ואחריהם אלך י"ו הובישו י"ז מלכיהם י"ח שריהם י"ט כהניהם כ' נביאים כ"א אומרים לעץ אבי אתה כ"ב ולאבן את ילדתני כ"ג כי פנו אלי עורף כ"ד כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ואמרינן נמי דהני דאמרינן הכא כ"ד רעות דכתיב בעניין התשפט התשפט ודמי דהכי הוא בודאי ואלו הן א' עיר שופכת דם ב' ועשתה גילולים ג' טמאת השם ד' רבת המהומה ה' איש לזרועו היו בך למען שפך דם ו' ז' אב ואם הקלו בך ח' לגר עשו בעושק ט' יתום י' ואלמנה י"א קדשי בזית י"ב ואת שבתותי חללת י"ג אנשי רכיל י"ד אל ההרים אכלו בך ט"ו זמה עשו בתוכן י"ו ערות אב גלה בך י"ז טמאת הנדה ענו בך י"ח ואיש את אשת רעהו י"ט ואיש את כלתו כ' ואיש את אחותו כ"א שחד לקחו בך כ"ב נשך ותרבית כ"ג ותבצעי כ"ד ואותי שכחת הרי אלו כ"ד בספר אחד כתיב ותרתי הויין והא כ"ד הויין. ס"א תרתי הוא דעביד כ"ד שביקא א"ל הכי א"ר יוחנן כל אחת ואחת שקולה כשתים שנא' כי שתים רעות עשה עמי וגו' בתרה שמעתא אחריתי כי עברו וגו' ותו לא וגו' זאת אגדה היא ויש שאומרים בפירושה דהני כ"ד דקאמר לאו דווקא האי מניינא אלא לרעות נפשיה קא מכוין דקאמר כ"ד בלשון הבאי וגוזמא כדכתיב מהכות כסיל מאה כי שבע יפול צדיק וקם כי שבע תועבות בלבו ולמך שבעים ושבעה וכיוצא בהם ואי אמרת היכי כ"ד אמרי רגילי רבנן במאי דנפישי למימר כ"ד כי ההיא דהשוכר את הפועלים א"ל דין כבר לקישא דאי הוה כבר לקישא הוה מקשי לי כ"ד קושיי ומפריקנא ליה כ"ד פירוקי וממילא רווחא שמעתתא וכן אמרינן (כתובות עז) כ"ד מוכי שחין היו בירושלים כל אלו פירושים מן רב האי גאון ומנין של יחזקאל היא העיקר בענינו שכן מצינו מפורש (ובויקרא רבה אל תונו פרשת מות וחיים) ר' יודן בשם ר' יוחנן כ"ד חטאות סדר יחזקאל ומכולן לא חתם אלא על הגזל עשר קדושות הן א"י מקודשת מכל הארצות שאלו מרב האי גאון י' קדושות שנינו בריש כלים כשתחשוב אותן יבואו י"א והשיב כך א"י אינה חשובה מן הקדושות לפי שבשאר הקדושות יש בהן כבוד למקום שמונעין ממנו מקצת טומאה או שמונעין מקצת בני אדם להיכנס אליו ואין בסתם א"י קדושה זו והבאת ביכורים ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים אינן בקדושות הללו וי' קדושות בא"י הן וסדר אחד הן כל אחת כתורתה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 200
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 200](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/200)

**עף**   [ווען פליהען] (שבת כו) אין מדליקין בצרי מפני שהוא עף (סוטה מה) בגמ' נמצא טמון עפו עמריו לתוך שדה חברו פי' כמו ויעף אלי שהפריחם הרוח ונתלו באילן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 201
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 201](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/201)

**עף**   [ערמידען] (סנהדרין צד) כי לא מועף לאשר מוצק לה אין עם עייף בתורה נמסר ביד המציק לו כעת הראשון הקל לא כראשונים שהקלו מעליהן עול תורה אבל האחרונים הכבידו עליהם עול תורה וראויין לעשית להם נס כדורכי הים וכעוברי הירדן אם אינו חוזר בו אעשה אותו גלילא בגוים (חגיגה טו) אין למעלה לא עורף ולא עיפו ענין עייפות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 202
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 202](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/202)

**עף**   [פערדאפפלען] (ערובין סא). מגילה עפה תרגום כפול עיף (כתובות סז) אמרה מפנק כולי ההי עיפינהו ניהליה ושדר ליה (חולין נז) גלימא עיף מיעף:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 203
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 203](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/203)

**עף**   [איף בלאזן] עוגות רצפים תרגו' חררא מעפפא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 204
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 204](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/204)

**עף**   [שמידדען] וכתתו חרבותם לאתים תרגום ויעפון סייפיהון בריש ישעיה ומיכה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 205
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 205](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/205)

**עף**   [פיהל בלעטער] תחת כל אלה עבותה תרגום תחות כל בוטמא מעפיא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 206
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 206](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/206)

**עיפא**   [שלייער] תרגום ותקח הצעיף ותתכס ונסיבת עיפת ואתכסיאת:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 207
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 207](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/207)

**עפיין**   הסנתנית והעפיין כבר פי' בערך אקונס (א"ב כבר הביאו בעל הערוך בערך אפיין):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 208
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 208](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/208)

**עפל**   טחורים עפולים כבר פי' בערך דביין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 209
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 209](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/209)

**עפץ**   [גאלל עפפעל] (שבועות מב) מאה קבי עפצי דקיימו בשיתא שיתא פי' היינו אפץ שפירשנו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 210
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 210](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/210)

**עפר**   [שטויב] (שבת נ) עפר לבונתא שרי פירוש עפרורית של לבונה תרגום לבונה זכה לבונתא דכיתא ורגילין להטיל עפר זה באהלא לרחוץ ידים מזוהמות ואהילא גופיה כדאמרינן (נדה סז) דרש רבא אשה לא תחוף לא בנתר ולא באהל ועשוי לכבס בו את הכלים וכשמערבין בו אסא שהוא הדם וסיגלי קורין אותו ברדא וסיגלא עצמן עיקרין של עשבים הן וריחס יפה והוא אחד מג' דברים שפירשו חכמים בדודאים ובלשון ערבי שמן שערי וי"מ עפר שעושין ממנו לבנים מותר לחוף ראשו בו עפר פלפלי מותר לשוף ידיו (חולין סח) מאן יהיב לן מעפריה דרב ושמואל ומלינן עיינין כלומר מרוב החביבות היינו ממנאים עינינו מעפר קברן אבל מזה הדבר לר' יוחנן אנו שומעין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 211
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 211](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/211)

**עפר**   [יונג] (בילמדנו מימנה עפר יעקב) מימנה עפרים שיש בהן שהגיע ולעונת אשה וכובשין את יצרן ואין עוברין עבירה פי' בחורים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 212
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 212](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/212)

**עפרן**   [נאמע] (ב"ר פ' נט) וישמע אברהם לעפרן וישקול אברהם לעפרן בפסקא דעשר תעשר עפרן תניינא חסר וי"ו בשביל שהכנים עין רע בממון של אברהם חסרו וי"ו כדכתיב נבהל להון איש רע עין וגו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 213
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 213](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/213)

**עפרן**   [עדעל שטיין] תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב לוי גליף על ברקן ועפרן מין אבן טובה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 214
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 214](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/214)

**עפש**   [פערשיממעלט] (פסחים מה) הפת שעיפש' (א"ב מענין עבשו פרודות ואות בי"ת נחלפת לאות פ"א):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 215
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 215](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/215)

**עץ**   [האלץ, בוים] (מ"ק ח) עצים ואבנים בעלמא לא מטמו והכא מטמו פי' מטומאה דביתו לא ילפינן דהוי חידוש וכל היכא דאיכא חידוש אין לך אלא חידושו דהא עצים פשוטי כלי עץ לא מקבלי טומאה (חולין קכט) למה לי הבשר הרי מטמא טומאה חמורה על גבי אביו כלומר שהאבר מטמא במשא והבשר אעפ"י דלעצמו הוא טהור הרי מטמא ביישא על גב האבר וא"ל כששימש כלומר כיון דהבשר בלא אבר אינו מטמא דהאי אבר משמש הבשר לא חשבינן ליה אלא כמו שמונח הבשר על גבי עץ והאבר מטמא במשא אבל לא הבשר. כיפת שאור שיחדה לישיבה בטלה פירוש כיפת שאור שהיא קשה ויחדה לישיבה בטילה מתורת האוכלין ומטמאה במושב הזב כשאר מושב כששימש מעשה עץ שימש. פי' לא יאמרו מצינו לאוכלין שמטמאין טומאה חמורה דזה שאור אינו חשוב אלא כחתיכה של עץ וחתיכה של עץ שישב עליו הזב מטמא מושב (תמיד פ"ב) כל העצים כשרים חוץ משל זית וכו' עד ושל עץ שמן פי' לשון ישמעאל גנס מן אלצנובר והן איצטרובילין ובלע"ז פיני"י (פסחים לא) עץ פרור מגעילו ברותחין פי' כף של עץ ששופכין בו המרק מן הקדירה ומנער בו הקדירה (סוטה מב) כתי' חץ חניתו וקרינן עץ חניתו עדיין לא הגיעו לחצי שבחו מיכן שאסור לספר בשבחן של רשעי' אי הכי לא לפתח ביה כלל לאודועי שבחיה דדוד:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 216
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 216](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/216)

**עצב**   [דיא גלידער רעכט מאכען] (שבת קמז) אין מעצבין את הקטן פי' מיישבין איבריו של קטן מיישב בידו חוליות של שדרה אחת על חברתה וזה עיצוב מלשון עצבון (ברכות ל) חזייה דקא בדח טובא אמר ליה בכל עצב יהיה מותר פי' בכל שמחה העצב יהיה מותר. (בילמדנו) אספה לי שבעים איש אספו לי חסידי לעתיד לבא אמר הקב"ה אספו לי דורו של שמד היאך היו עושין מעמידין ישראל לפני הדיין ואומר לו כפור באלהיך ואומר איני כופר לעולם מיד מרבין עליו צערין. שנאמר ירבו עצבותם אחר מהרו ואעפ"כ אינו שומע וממהרין עוד להוסיף אחר שנאמר אחר מהרו אומר לו נסך והוא אומר בל אסיך נסכיהם מדם אומר לו השבע באלילים ואתה נפנה ואומר ובל אשא את שמותם על שפתי הללו סוחקות והללו עצבות פירשנו בערך סחק:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 217
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 217](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/217)

**עצב**   [דעקע] עוצבא אינה צריכה קיצוע (ב"ק סו) כבר פירשנו בערך אברזין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 218
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 218](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/218)

**עצב**   [דארן] (ב"ר פ' סד) ויגדלו הנערים משל להדם ועצבונית שהיו גדלים זה על גבי זה וכו' מיני קוצים הם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 219
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 219](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/219)

**עצה**   [שטראה] כמלא פי גמל. (שבת עו) בסוף אהלות ושורף את הקש ואת העצה גמ' מאי עצה אמר רב יהודה תבן של מיני קטנית:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 220
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 220](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/220)

**עצה**   [בעדריקען] תרגום ירושלמי או עצה יח חבריה על פסוק או עשק את עמיתו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 221
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 221](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/221)

**עצוה**   [טייג] תרגום עריסה כמו אצוה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 222
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 222](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/222)

**עצל**   [פויעל] וחד אמר משום עצלי כהונה כבר פירשנו בערך חשד:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 223
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 223](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/223)

**עצם**   [זעלבסט] (כתובות עז) עשה בשביל כבוד עצמך פי' דלא מנחי לך ואזלי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 224
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 224](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/224)

**עציץ**   [מילטער] (פסחים כה) מתיב רב שמעיה בר זירא מהא דתנן (כלאים פ"ז) המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף במאתים אסור (כתובות לט) אונס שותה בעציצו פיר' גסטרא בל' ישמעאל נקרא אציץ וכבר פי' בערך גסטר (א"ב תרגום בפסוק ותלבש אסתר מלכות הוה מקלקלא בריע עציצא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 225
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 225](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/225)

**עצר**   [אויס דריקען] (גיטין סט) נטופייתא עצרא דכרתי פי' טיפין מעציר' הכרישין דמשתכחא בי עצרי כבר פירשנו בערך זגתא (ב"ב כה) הוו הנך עצרי בשבבותיה דכי הוו דייקו שומשמי הויא ניידא אפדנא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 226
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 226](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/226)

**עק**   [שמערץ] (סנהד' יב) דא עקא תרגום צרה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 227
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 227](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/227)

**עקב**   [פערשטע] (יבמות קא) בסנדל שיש לו עקב כשר (כלים פכ"ו) סנדל שנפסקה אחת מאזניו וכו' עד נפסק עקבו (נזיר נא) בעי ר' ירמיה רקב הבא מן העקב פי' ממתני' ולמטה מחציו של צד העקב. (נדרים כ) המסתכל בעקיבה של אשה הווין ליה בנים שאינן מהוגנין. אמר רב יוסף ובאשתו נדה אמר ריש לקיש עקיבה דקתני מקום התורף שהוא מכוון כנגד העקב. (בויקרא רבה פרש' י"ד) למאחרים על היין אילין דעללין לחנות' קדמין ונפקין עקבין. ס"א ויוצאין אחרונים אזהרה לעוקב אחר מנאף מניין לא תנאף קרי ביה לא תנאיף פי' שמרדף והולך על עקביו ומזמן לחבירו ניאוף. פי' אחר מכין לו מקום ונשים לניאוף מניין שחייב ת"ל לא תנאף לא תגרום ניאוף:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 228
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 228](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/228)

**עקב**   [בעטריגעריש] (מכות י) מאי עקובה מדם א"ר אלעזר שהיו עוקבין להרוג נפשות פי' מערימין ועוקב אחר מנאף נראה כענין זה. (סוטה טז) בג' מקומות עוקבת מקרא פי' מל' ויעקבני זה פעמים כלומר עוקרת לשון אחר עוקמת ל' אחר עוקפת. (ע"ז עב) אם יש עקבת יין אסור. ס"א עכבת פי' בתוך המשפך יש מקום שמעכב את היין ואינו יורד כולו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 229
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 229](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/229)

**עקוב**   [שוואם] (סנהדרין קח) יש לנו מין אחד ועקוב שמו ואמרי לה עקוש שמו פי' שהוא מין ספוג ושואב את המים ואנו מניחין אותו על ראשינו לבלוע המים פי' אחר עקוב שמו שמעקב את הגשמים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 230
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 230](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/230)

**עקובה**   [קלאע] כעקובה דכלבא פי' בערך בן יכבד אב:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 231
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 231](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/231)

**עקיבא**   [נאמע]. (קדושין כה) עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ועישור אחר נתון לעקיבא פי' רבי יהושע היה לוי ורבי עקיבא פרנס לעניים ומקומו של אותו מעשר מושכר לו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 232
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 232](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/232)

**עקד**   [בינדן] (שבת צד) לא עקוד ולא רגול (תמיד פ"ד) לא היו כופתין את הטלה אלא מעקידין אותו גמ' אמר רב יהודה עקוד עקידת יד ורגל רגול שלא יכוף ידו על זרועו ויקשור וכולי (א"ב תרגום עקודים נקודים רגולין נמורין אם כן לדעת תתרגום עקוד ורגול אחד הוא לא כן בל' תלמוד):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 233
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 233](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/233)

**עקד**   [זיך נייגען] ואקוד ואשתחוה לה' ותרגום ירושלמי ועקדית ואודית ושבחית:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 234
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 234](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/234)

**עקה**   [גרוב]. (מעשרות פ"א) השמן משירד לעוקה פי' גומא שמתכנס שם השמן (ערובין פח) מקצתן עשו עוקה (מקואות פ"ו) עוקת המערה אין מטבילין בה פי' גם אלה חפורה להתקבץ בהן המים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 235
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 235](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/235)

**עקל**   [נעטץ פערמיגער זאק וואס דיא אליווען געפרעסט ווערדען] (שבת קמד) מוחל היוצא מעקל בית הבד טמא פי' עקל שם הכפיפה שעוצרין בה הזיתים והיא עשויה כמין קופה ואינה כולה גדולה אלא מסורגת כמעשה מצודה ושבכה ואחר שעוצרין הזיתים ונשאר הגפת שהן הגרעינין של זתים מכניסין אותן באותו עקל ונסחט מן הגפת כל שמן שנשאר בו ונותנין על העקל ממל שהוא מפרכתא ועוד מפורש בערך לולב:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 236
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 236](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/236)

**עקול**   [אינטערשטער ארוים דעם שיפעם]. (מכשירין פ"ה) המים העולין בספינה ובעוקל פיר' רגל הספינה ויש אומרים החבל שתופס הספינה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 237
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 237](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/237)

**עקל**   [קריממינג]. (כתובות צז). איגלאי מילתא דארבי בעקולי הוו. (ע"ז לד). אמר ליה התם עקולי ופשורי איכא פי' עקולי מקומות שיש בשפת הנהר עקמומיות ופשורי מקומות גבוהין ונמוכין שהחבית אינה נמשכת בהו בהדיא (ב"ב כד) אם איתא דמהאי דקורא אתאי עקולי ופשורי טבעוה. (שם ק) בנותן להן דרך עקלתון פי' דרך עקמומיות (בכורות מה) ובעל פיקם והעיקול אי זהו עיקול כל שהוא מקיף פרסותיו ואין ארכבותיו נושקות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 238
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 238](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/238)

**עקל**   [רינג] תרגום ירושלמי טבעת עגול וכומז ועזקיא מאצבעתא ועיקליא מאדרעין עקול כמו עגול:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 239
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 239](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/239)

**עקם**   [פפרדרעהען מיט דעם מינד] (ב"מ צ) (סנהד' סה) רבי יוחנן אמר חייב עקימת פיו הוי מעשה (בכריתות ג) (כתובות מ) וזה מקימת שפתיו גרמו לו פי' שמעקם שפתיו ומנענע (ב"ר פ' לד) ותנח התיבה ובנה עליה מצודים גדולים עקמן וכמנן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 240
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 240](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/240)

**עקס**   [שווייף שפיטצע] (ברכות לה) וגמירי אי לא עסוקא דעקרבא דמנח בנהר דינור פי' נראין הדברים שעוקץ עקרב מכוכבי כימה הוא שהן ממונין בצנה עש הוא זנב טלה. (ערובין ק) הא דאית ליה עוקסא פי' יש למנעל לסופו עוקץ חד ושובר את העשבים (א"ב בנוסחאות כתוב עוקצא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 241
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 241](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/241)

**עקם**   [ווינקל] (שבת קו) (ביצה כד) כל היכא דאית ליה אוקצי עוקסי ביבר גדול פי' זויות שבורחות לשם ואין יכול לתופסם אלא בטורת (א"ב בנוסחאות כתוב עוקצי עוקצי):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 242
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 242](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/242)

**עקס**   [ביס] (בכורות לא) א"ר ששת מאן דעקם עקסתיה עקרבא פי' שנשכנו ישכנו נחש כמו עקיצתן עקיצת עקרב (א"ב דעקיץ כתוב בנוסחאות):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 243
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 243](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/243)

**עקף**   [בעטרוג] (ב"ק קיג) ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין פי' בערמנות (א"ב פי' בל' יוני עכוב ודבר מונע):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 244
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 244](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/244)

**עקץ**   [שטיעל. שפיטצע] (שבת עו) חוץ מקליפותן וגרעיניהן ועוקציהן (סנהד' ט) מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים פי' כמין זנב יש לתאנה שבו היא תלויה באילן ונקרא עוקץ מחט שניטל   חררה או עוקצה כבר פי' בערך חרר (נדה מז) כדי שיהא נותן על העוקץ פי' החידוד של דד והוא ראשו (יומא כה) העוקץ והרגל פי' העוקץ הוא העצה כדכתיב לעומת העצה. (חולין צג) א"ר יהודה חוטין שבעוקץ אסורין באילו שתי תיבות עקם ועקץ א' וע' אחד הם ס' וצ' אחד הם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 245
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 245](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/245)

**עקץ**   [אוים רייסען] (פאה פ"ז) עקץ את האשכול (סנהד' מא) כגון שעקץ תאנה בשבת דעלה מקטל פי' עקר:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 246
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 246](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/246)

**עקיק**   [עדעל שטיין] תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב שמעון גליף על עקיק פי' מין אבן טובה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 247
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 247](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/247)

**עקר**   [אונפרוכטבאר] עקורי קטניות מחיות רעות כבר פי' בערך נקר (יבמות מב) או שהיתה עקרה זקנה קטנה וכו' עד כולן צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד ותנן (יבמות סא) לא יבטל אדם מפריה ורביה אא"כ יש לו בנים וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 248
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 248](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/248)

**עקרב**   [שטאכעל געביס] (כלים פי"א) עקרב של פרומביא טמאה פי' הברזל של כלינוס שהוא מתג והוא רסן והוא פרומביא ונכנס בתוך פי הבהמה כגון חמור או סוס ושם אותו ברזל עקרב:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 249
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 249](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/249)

**עקרב**   [איין געקרימטס אייזען] (שם פי"ב) עקרב בית הבד טמאה בל' ישמעאל מעקרבה ובל' יון אלופוס איליאו טריביאו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 250
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 250](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/250)

**עקרבת**   [ארטס נאמע] מן הצפון פי' מקום ע' בערך אילת:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 251
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 251](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/251)

**ער**   [ערוואכען] בסוף מעשר שני (סוטה מז) אף הוא ביטל את המעוררין ואת הטקפין מפורש (ערובין מד) (בכורות כב) מצא מין את מינו וניעור פי' פתוח לכרמלית שהוא דומה לו נתערב בין לחיים עם הכרמלית ונעשו רשות אחת כמו מין שמצא את מינו והקיצו להשתתף עמו ואסור לשמש בין הלחיים עד שיעשה לחי שחוצץ בינו לבינה ומפליגו ממנו וכשאין לחיים פתוח לר"ה שאינה ממונה אינה מתערבת עמה. (זבחים קב) (ובויקרא רבה בצו) פ' זובח עורי צפון ובואי תימן עורי צפון זו עולה שנשחטה בצפון ולמה קורא אותה עורי דבר שהיה ישן ונתעורר וכו' (תענית ד) עורו פילי (א"ב כאן פי' בעל הערוך מעורר פילי שהם גומות בערך פל פי' מערער ומשבר).


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 252
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 252](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/252)

**ער**   [אוס לערען] (יומא נג) עירה דם הפר לתוך דם השעיר (נדה עד) היושבת על דם טוהר היתה מערה מים לפסח פי' היולדת בימי טהרתה מותרת לעבוד בקדשים ושופכת מים על קרבן פסח שהיו שוחטין בעזרה ורוחצין וצולין אותו בבתיהן ואינה נוגעות בגופו של פסח מן ותער כדה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 253
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 253](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/253)

**ער**   [ענטבנעסען] (כריתות י) כל העריות עשה בהן את המערה כגומר (יבמות נה) א"ר יוחנן הערה זו הכנסת עטרה גמר ביאה גמר ביאה ממש מכאן ואינך אינו אלא כנשיקה ופטור (חולין כט) ודלמא טעמא דרבי שמעון התם הואיל ומערה בבעלי חיים דתני איחור של תאנה שנפלה ומעירה אפילו בקליפתה (טבול יום פ"ג) אוכל שנפרס ומעורה במקצת (בסוף עוקצין) יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה. תבואה שנעקרה ומעורה ואפי' בשרש קטן (חולין מז) נידלדלה הכבד ומעורה בטרפשין מהו פי' מעורה דבוקה כדגרסינן (יומא נד) מאי כמער איש ולויות אמר רבה בר רב שילא כאיש המעורה בלוייה שלו. וכתיב ודבק באשתו ש"מ שהמיעור היא הדבוק. (גיטין כ) בעי רב פפא ה"ז גיטיך והנייר בין שיטה לשיטה מהו וכו' עד לא צריכא דמערה פי' כגון הלמ"ד של מטה מגעת לשיטה של מעלה וכן הנונין לשיטה של מטה. (ביצה ז) רבי יעקב אומר אם היו מעורין בגידין אסורות פי' גאון מאי איריא דקרי לה לשון עירוב כדאמרינן בטבול יום ונשא מעורה ויש מהן הרבה בתלמוד ובמשנה והרבה בל' ארמי מחליפין א' בע' כלומר מידי דמערבא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 254
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 254](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/254)

**ער**   [קינדער לאז] (יבמות נה) ערירים יהיו יש לו בנים קוברן ערירין ימותו אין לו בנים הולך בלא בנים. (שבת נו) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה אם ת"ח היא לא יהא לו ער בחכמים ועונה בתלמידים ושייך זה לחלק ראשון:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 255
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 255](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/255)

**ער**   [אקער האממער] (כלים פכ"א) בלחיים ובעריים טמא פי' עריים דומה לכלי הסתת ובו משבר גושים של עפר כדכתיב ערו ערו עד היסוד בה ואומר ערער תתערער וי"א שאת של מחרישה ראשו חד ונכנס בארץ לחופרה ועולה ומרחיב כמין לחיים ומרחיב המענה כדתניא כל כלי הסתת טמאין והערערין עמהן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 256
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 256](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/256)

**ער**   [ברעכען] (ברכות לה) לא יערערנו בשמן זית תחילה (סוטה כ) נמחקה המגלה אמרה איני שותה מערערין אותה פי' גם זה ל' שיבור (א"ב כמו גרגר ע"ש ובל' ישמעאל ערער):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 257
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 257](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/257)

**ער**   [לארבער בוים] (ר"ה כב) (ב"ב פא) ערונים ערי (גיטין סט) טרפא דערא פי' בלע"ז לאור"ו (א"ב האילן זה נקרא דפני ע"ש):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 258
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 258](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/258)

**ער**   [שטאדט] (עדיות פ"ב) יוצאה אשה בעיר של זהב כבר פי' בערך ירושלם (נדרים לב) עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אילו האיברים וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 259
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 259](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/259)

**ער**   [שטרייטען] ופטיר ועטיר מן חרורי ומן עלולי ומן ערורי מלכא כבר פירשנו בערך טצהר:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 260
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 260](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/260)

**ער**   [וואללע] (כלים פכ"א) ובעירה שאינו עתיד להחזירה פי' הוא חוט עבה והוא למעשה חושב ורוקם פעמים מוציאו ופעמים מחזירו ופעמים מוציאו ואין מחזירו (ב"ק קיט) ת"ר אין לוקחין מן הגרדי לא עירין וכו' (א"ב פי' בל' יוני צמר ע' ערך ארא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 261
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 261](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/261)

**ער**   [הויט] (כלים פכ"ו) עור החמר ועור החמור פי' עור החמור שמשים על החמור עור החמר שמשים על בגדיו עור הכתן שלובש אומן של פשתן. עור הרופא שמשים רופא החבורות מפני הלכלוך. ועור העריסה שמשים על עריתה של קטן עור הלב של קטן היה מנהגם לחגור על מתני הקטנים עור שמא יכהו החתול על לבו וימות. עור הכר והכסת כל מטה. עור הסרוק שמשימין אומני המסריקות במתניהם. עור הסרק אומן של פשתן (חולין עו) ונימא מר עור משלים לבשר לחומרא פי' כגון הבשר חופה חצי העצם והעור משלימו לרוב ולא תאמר עור מצטרף לבשר ואפילו חצי בחצי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 262
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 262](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/262)

**עיר**   [ענגעל] (פסחים לג) בגזירת עירין פתגמא פי' גזרה ואמר שוין הן עירין וקדישין שוין הן פתגמא שאלתא שוין הן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 263
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 263](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/263)

**ער**   [מעער אדלער] תרגום ואת הפרס ואת העזניה וער ועזיא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 264
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 264](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/264)

**ער**   [ציפעלליג] (חלה פ"ג) אוכלים עראי מן העיסה פי' דרך מקרה תרגום קרה ערע ולפעמים ארע עיין שם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 265
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 265](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/265)

**ערב**   [פערמישט] (כלאים פ"ה) כרם שהוא נטוע ערבוביא פי'. מבולבל (סנהדרין ב) עירוב פרשיות כתוב כאן פי' אילו הלואות דכתיב בהו אם כסף תלוה את עמי כל מה שכתוב בפרשת ואלה המשפטים מעורבין הן וכי כתיב אלהים אכלהו כתיב ואפילו הודאות והלואות צריכיו ג' מומחין (ר"ה יו) כדי לערבב את השטן פי' כמו שמצינו שיש מלאך מליץ פודה מרדת שחת כך יש מלאך משטין ומכוונין ישראל ואומרים בכל לבם שאם יעמוד משטין עליהן לדקדק במצות ומאחר שרואה המשטין שמחבבין את המנות מיושב ומעומד כאילו מתעכב מלהסטין פ"א כתוב בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' וכי שמע שטן קל שופרא זימנא חדא בהיל ולא בהיל וכד תניין ליה אמר ודאי ההוא שופר דיתקע בשופר הגדול מטא זמנא למתבלע ומרתיע ומתבלבל ולית ליה פנאי למעבד קטיגוריא ומכאן אנו למדין דבעינן ל' בעמידה כמו ל' בישיבה והני דמחמרי ועבדי ל' כדיתבי ול' בלחש ול' על הסדר כנגד מאה פועיות דפעתא אימיה דסיסרא ואלו י' אינון כשגומרים כל התפלה קל תקועייא דיחידאה מתבעי למהוי י' תשר"ת תש"ת תר"ת והן ק' (עירובין מו) א"ר יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות בין מדעתו בין שלא מדעתו גמ' אמר שמואל הלכה כר' יהודה אמר ליה רב חנא בגדתאה אפי' במבוי שנטלו קורותיו או לחייו א"ל בעירובין אמרתי ולא במחיצות וישנו (ערובין צה יומא סה) עירוב הוצאה לשבת ואין עירוב הוצאה ליום הכפורים (ביצה יב) ולא את הלולב מר סבר עירוב הוצאה לשבת ועירוב הוצאה ליו"ט פי' יו"ט לדברים שאינן צורך אוכל כשבת מה שבת אין מוציאין מרשות לרשות אלא ע"י עירוב כך ביו"ט (שבת קלט) כשותא בכרמא עירובא פי' כלאים (בריש כלים) כדי להקיפו בחוט ערב פי' חוט העבה שהולך ומתערב בתוך השתי שמו ערב. ערבובתא ברישא כבר פירשנו בערך חרב (א"ב תרגום אספסוף ערברבין):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 266
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 266](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/266)

**ערב**   [בירגען, גיטשטייער] (סוטה לו) איכא בינייהו ערבא וערבא דערבא פי' אסיקנא דלישנא קמא דרבי שמעון נכרתו על כל אחד ואחד מישראל מ"ח כריתות לתרי"ג מצות שאם יעבור על אחת מהן ילקה בעונו וגם עירב כל ישראל שאם יעבור אחד מהן ויראהו חברו ולא יקח הדין ממנו ילקה בעונו נמצאו כל ישראל ערבים זה לזה וללישנא דתני ר' מוסיף ערבא דערבא כלומר אם תשמע שפלוני עבר עבירה וראהו פלוני ולא מיחה בידו תהיה אתה מחוייב בדרך ערב ליקח הדין גם מזה האדם הערב שראה ולא מיחה בו ואם לא תעשה כך תהא נתפש בעוונם וזהו פי' ערבא וערבא דערבא כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה פי' ערב (ב"ב קעו) המלוה את חבירו על ידי ערב וכו' עד רשב"ג אומר אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב. צידן (גיטין עד) אמר רשב"ג מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי אסטליתי ואבדה אסטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה. ראיה אחרונה (סנהד' לא) אמר לו הבא עדים אמר לו אין לי הבא ראיה אמר אין לי ראיה שהוא חייב וכו' בזו ראיה אין הלכה כמותו אבל בראיה ראשונה הלכה כמותו (ב"ב קעג) ערב היוצא לאחר חיתום שטרות פי' אחר חתימת עדים כתב ופלוני ערב:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 267
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 267](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/267)

**ערב**   [ראב] עורבא פרח ע' בערך סמך פי' שחור כעורב פי' לשון גנאי ופחיתות הוא כלומר דעת נערים ששוחקין כעורבים קווצותיו תלתלים שחורות כעורב מפורש (עירובין כא) (ובויקרא רבה) זאת תהיה פרשת ראשו (כתובות מט) עורבא בעי בני וההוא גברא לא בעי בני וכו' (חולין ה) והעורבין מביאין לו לחם ובשר וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 268
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 268](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/268)

**ערב**   [אראבער] (ע"ז כז יבמות עא) ערבי מהול וגבעוני מהול בסוף אהלות אהלי הערביים (שבת סה) ערביות רעולות פי' נשים ערביות יוצאות ברעלות כדכתיב השרות והרעלות משימות בגד על ראש ומכסות כל הפנים שאין נראה אלא העינים וקושרות למטה (ירושלמי) רעלות כלוניריאה (שבת קמו שם קנא) מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו מחטאת חצרים תשב קדר תרגומו פצחין דיתבין במדבר ערבאי (בב"ר פרש' צא) ותחילנה בשלשה ארצות בפניקיא ובערביא ובפלסטיני:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 269
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 269](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/269)

**ערב**   [אבענסדמירינג] (פרה פ"ג) מטמאין היו הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקין שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית סמכו ידיהן עליו פי' היאך מטמאין אותו בזו הסמיכה שסומכין עליו דקיימא לן לאחר שטבל אין נוגעין בו כדגרסינן (יומא ד) אין בין כהן גדול ביום הכפורים לכהן השורף את הפרה אלא שזה פרישתו לטהרה הכהן השורף את הפרה ואין אדם נוגע בו וכהן גדול ביום הכפורים פרישתו לקדושה וכהנים הטהורים נוגעין בו ולאחר שנטמא מן הסמיכה טובל ועוסק בפרה לאלתר בלא הערב שמש:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 270
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 270](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/270)

**ערב**   [מילטער]. (כלים פט"ו). ועריבת העבדנין פי' כלי עץ כמין ספינה והיא לעבודת הבורסי ובלע"ז מטר"א (שם פ"ב) עריבה הפסיונות. פי' יש לבנאים ספינה קטנה שקורין בלע"ז טנט"ר ומביאין בה אבנים קטנים ליתן בין הנדבכין ושמן בל' הקודש פיסי. פירוש אחר עריבה שעושין בה הבנאים הטיט (שם פכ"ד) (ידים פ"ד) בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים. שהיא מב' לוגין ועד ט' קבין כמין קערה לרחיצת הרגלים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 271
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 271](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/271)

**ערב**   [וויידע] (סוכה מד) ערבה יסוד נביאים פי' הנביאים הורו אותם לעשות כך מנהג נביאים בלא הוראה ובלא תיקון שכחוה וחזרו הנביאים והורו להם ההלכה ויסדוה להם כלומר יסדוה כי הלכה למשה מסיני היא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 272
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 272](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/272)

**ערבלא**   [פערווירט] (תרגום כאשר ינוע בכברה כמה דמחזרין בערבלא ע' ערך ארבלא כי כן גרס בעל הערוך וענין קרוב לזה תרגום נבוכים הם בארץ מערבלין אינון):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 273
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 273](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/273)

**ערג**   [בייט] (שבת פד) מניין לערוגה שהיא ששה על ששה פי' בערך בדד. (חולין נ). לא אמרו אלא באותה ערוגה פי' אומה דריאה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 274
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 274](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/274)

**ערגל**   [וועלצען] (תרגום וגולל אבן ודמערגל כפא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 275
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 275](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/275)

**ערוד**   [שלאנגע] היה שם ערוד והיה מזיק. ס"א חברבר וכבר פירשנו במקומו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 276
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 276](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/276)

**ערוד**   [ווילדער עזעל] (כלאים פ"ח) הערוד מין חיה (ר"ה ג). ערד שדומה לערוד שבמדבר פי' כדכתיב פרא למוד מדבר והוא חמור מדברי פרא אדם תרגום ירושלמי מדמי לערוד (בב"ר פ' כד) ערד עורדן אני מן העולם מחויאל מוחן מתושאל מתישן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 277
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 277](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/277)

**ערדבלין**   וסרבלין כבר פירשנו בערך הרדולין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 278
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 278](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/278)

**ערדילין**   (ע' ערך עדרילין כי כן גרס בעל הערוך):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 279
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 279](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/279)

**ערדסיא**   [לאנדעם נאמע] אסיא ואספמיא (ב"ב נו) (א"ב בנוסחאות כתוב ערדסקיס פי' שם מחוז):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 280
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 280](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/280)

**ערדסק**   [רויך פאס] (ביצה כב). מביאין ערדסקאות של ברזל פי' כלי של ברזל מנוקב:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 281
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 281](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/281)

**עורדען**   [פרעש] (תרגום ותעל הצפרדע וסליקו עורדעניא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 282
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 282](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/282)

**ערוה**   [בלעסע] (מכות ה). איש אשר יקח את אחותו בת אביו וגו' ערות בת אביו בת אמו מניין ת"ל ערות אחותו גלה ללמד שאין עונשין מן הדין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 283
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 283](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/283)

**ערטל**   [נאקיט] (תרגום כי ערום אתה ארי ערטילאי את):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 284
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 284](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/284)

**ערטל**   [לייכט שנעלל] תרגום רוכבי הרכש האחשתרנים דרכיבי על רכסא ערטלייני):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 285
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 285](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/285)

**ערך**   [שעטצונג] (ערכין ב) (חולין ג) הכל מעריכין ונערכין פי' כל ישראל יעריכו עצמן ואומרים ערכי עלי הוא שאמר הכתוב והיה ערכך ונערכין אומר ערך פלוני עלי נודרין דמי עלי נידרין דמי פלוני עלי ערך קצוב בתורה נדר שמין אותו כעבד.


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 286
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 286](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/286)

**ערכאות**   [געריכטס ארט] של נכרים כבר פירשה בערך הרמיז (עירובין מז) (גיטין מד) כותב ומעלה נערכאין מפני שהוא כמציל מידן (בפ"ק דאבות אל תעש עצמך כעורכי הדיינין) פי' ליתומים ולבני אדם שאינן יודעין לטעון משימין כי אפוטרופוס שיטעון בשבילו והדיין עצמו להיות הוא טוען לסדר טענות מצד אחד אינו ראוי. (כתובות נב) א"ר יוחנן עשינו עצמינו כעורכי הדיינין ירושלמי חדא איתתא אתת לגבי רבן יוחנן אמר לה קצץ הוא אסייך א"ל לא הכן אריב"ל אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שלא לגלות ליחיד דינו ידע בה שהיא כשירה (שם פו) א"ר נחמן עשינו עצמינו כעורכי הדיינין (סנהד' כג). כדאמר רבי יוחנן בערכאות שבסוריאה פי' שאינן מומחין (א"ב פי' בל' יוני מקום ועד השופטים ושם נפקדים כתבי העיר ע' ערך ארכי):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 287
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 287](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/287)

**ערד**   [איינטהיילונג לאנדקארט] (נדרים כב) מפני שערכה של א"י היא פי' ערך חלקו של כל שבט ושבט כתוב בו ולא סגיא בלאו הכי ולפי שכעס וחטאו נוסף עליהן רוב חכמה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 288
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 288](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/288)

**ערך**   [דינע קיכין] רקיקי מצות תרגום ירושלמי עריכין פטירין רקיק אחד תרגום ירושלמי עריך חד:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 289
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 289](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/289)

**ערל**   [אומבעשניטטען] (סנהד' כב) (זבחים יח) ת"ר בן נכר יכול בן נכר ממש ת"ל ערל לב א"כ מה ת"ל בן נכר בן שנתנכרו מעשיו לשמים פי' היינו כותי אין לי אלא ערל לב ערל בשר מניין תלמוד לומר ערל בשר פי' היינו ישראל שמתו אחיו מחמת מילה. וצריכא דאי כתב רחמנא בן נכר משום דאין לבו לשמים אבל ערל בשר משום דלבו לשמים אימא לא ואי כתב רחמנא ערל בשר משום דמאיס אבל בן נכר דלא מאיס אימא לא צריכא ערל לב וערל בשר תרגום רשיעי ליבא וערלי בישרא (חולין ד) ערל שמתו אחיו מחמת מילה ישראל מעליא הוא פי' שלא נצטוו ישראל לקיים המצות במקום שיש מיתה שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם אלא פשיטא שכפר במילה ולא ביקש למול לו משך לעצמו ערלה כמו שפי' בערך משך (פסחים צב) ערל הזאה ואיזמל וכו' פירוש ערל נכרי שמל בערב הפסח ראוי הוא שיטבול ויאכל הפסח לערב (פסחים מח) מכאן לערלה שבטלה במאתים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 290
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 290](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/290)

**ערם**   [ערזינגען] (שבת סה) תבעי למאן דאמר מערימין בדליקה פירש ר"ח בפרק כל כתבי בגמרא ולובש כל מה שיכול ללבוש ואפי' יותר מי"ח כלים וכן הלכה וקמ"ל דמותר להערים ירושלמי תני אין מערימין רבי יוסי ב"ר בון אמר מערימין ועל זו אמרינן דפורפת תבעי למ"ד מערימין תבעי למ"ד אין מערימין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 291
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 291](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/291)

**ערם**   [נאקיט] (דמאיפ"א) ומפרישין אותו ערום בין השמשות פי' מפרישין אותו ערום שאינו טעון ברכה שאם היה טעון ברכה לא היו מפרישין שאסור להזכיר את השם כשהוא ערום בין השמשות חדא היא דתניא ספק חשיכה ספק לא חשיכה וכו' עד אבל מעשרין את הדמאי תנא חלפתא בן שאול אומר מחללין דמאי במרחץ שאינו טעון ברכה הא ודאי טעון ברכה רבי מנא בעא קמי רבי יודן כיצד הוא מברך א"ל אם היו פירות על פדיון מעשר שני אם היו מעות על חילול מעשר שני:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 292
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 292](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/292)

**ערמון**   [קעסטין] ערמונים דולבי עיין בערך דלב:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 293
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 293](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/293)

**ערמון**   [שלאנג] שפיפון עלי אורח תרגום ירושלמי ערמונא דכימין בפרשת ארחתא נחש עלי דרך תרגום בבלי כחיוו חורמן ישרי על אורחא. נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח שוין הן (א"ב בנוסחאות כתוב חורמנא דכמין עיין ערך חרמון):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 294
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 294](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/294)

**ערן**   [שטעטישער] (ביצה לג) מאי עירניות אמר אביי צעי חקליית' (שבת פ) כי תניא הכי בעירניות פי' בנות כפר שאינן רגילות לצאת לשוק שאין שוק לצאת בו וי"א בנות כפר שאינן צנועות (ב"ר פ' כא) למדינה שהיו לה ב' פטרונין אחד בן מדינה ואחד עירני:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 295
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 295](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/295)

**ערס**   [קינדער בעט] (כלים פי"ז) המטה והעריסה מלשון הנה ערשו ערש ברזל (א"ב תרגום על ראש המטה על ריש ערסא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 296
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 296](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/296)

**ערס**   [זיך פערמישען אין איין אנדער וואקסן] (כלאים פ"ד) רבי יהודה אומר אם עירסו מלמעלה הרי אלו מצטרפין פי' התקין הסריגין על העצים ורצפן ועירבן וכמו כן (שם פ"ו) עריס היוצא מן הכותל לשון עירוב פיסקי ערים שמפסיק העירוב הפרת היוצא מן הערים פי' מתוך ערבובית פ"א ערסן מלמעלן עושין מקנים כמין ערם למעלה ומדלין עליה שריגי גפן ושמן בלשון ישמעאל ערס (א"ב פי' בלשון יוני שם כללי לכל מה שהודלה ונשא מן הארץ ונתלה במקום גבוה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 297
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 297](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/297)

**ערס**   [פערמישען] (ברכות לז מנחות עח) הכא במאי עסקינן בשערסן פי' מלשון עריסותיכם דכיון שעירבן נעשו אח' ויש בו כזית שייך זה בפרק הראשון של מעלה. סלת זריד וערסן כבר פירשנו בערך זרד (יומא מז) אית דאמרי בערסן וכדרבה בר יהונתן דאמר רבה בר יהונתן אמר רב יחיאל (נדרים מ) ערסן יפה לחולה לרפאותו מאי ערסן אמר רבי יונתן חושלא דשערי עתיקתא רב יוסף אמר סמידא דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי ובעיין בישולתא כבשרא דתורא פי' מפני שהיו בניה של קמחית בעלי כח שגדלם בערסן שמאמץ כח החולים וכ"ש הבריאים ויש אומרים בשכבת זרע כמו שהיתה עושה בת שבע אם שלמה כמפירש בערך בר בטני וכדכתיב ותאזרני חיל למלחמה כלומר זריתני כדכתיב זורה את גורן השעורים וזירזתני אימצתני כל העולם כולו נוצרין מברור של טיפה של שכבת זרע ואני מן הברור שבברור:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 298
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 298](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/298)

**ערס**   [פעלדער פעכטער] (ב"ב מב) בעריסי בתי אבות פי' עריס ידוע לאותה משפתה ומנהגם להשלים הכל בידו והוא הנותן לבעל השדה חלקו וכל מי שהוא בענין הזה ואפילו נתן חלק שאר העריסין ולקח הוא חלק בעל הבית אין לו חזקה אמרי הרמנא שויה פי' אפוטרופא מורשה (א"ב פי' בלשון יוני שומר עיין ערך ארס):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 299
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 299](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/299)

**ערס**   [ציילע פאן הייזער] (עירובין כו) מעריב לכולה מחוזה ערסתא פי' שכינות שכינות ולא לכולם ביחד. וישנו (שם ס) כל שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה פי' מחיצתא חזקתא שרירתא דקביען וקיימין ועשויות לנחת (גיטין ו) רבה בר אבוה מצריך מערסא לערסא ורב ששת משכונה לשכונה ורבה באותה שכונה פי' בלע"ז ערסא רי"וני והיא גדולה מן השכונה ושכונה בלע"ז קונט"רדא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 300
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 300](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/300)

**ערס**   [וואגע] בערסא הלך אחר שלשלותיו עיין ערך עדשה כי כן גרס בעל הערוך:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 301
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 301](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/301)

**ערסל**   [לאגער היטטע] כמלונה במקשה תרגום כערסל מבתותא במקשיא והתנודדה כמלונה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 302
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 302](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/302)

**ערסל**   [פערזענגן, אבריהען] (ב"ר פ') שלשים הגבורים היו נותנין רגליהם על התהום וסותמין אותו והיה כבואו ליכנס לתיבה והיו רגליו מתערסלות במים הה"ד הרפאים יחוללו וגו' (א"ב פירשו המפרשים מלשון כויה):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 303
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 303](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/303)

**ערע**   [ארט, בין] ונפק ערעיתא מן כותלא עיין בערך אנדיפי (א"ב תרגום ושלחתי את הצרעה ואשלח ית ערעיתא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 304
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 304](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/304)

**ערע**   [בעגעעגענען] תרגום ויפיע במקום וערע: באתרא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 305
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 305](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/305)

**ערף**   [געניק, טריפען] (חולין יט) המולק מן העורף פי' ר"ח ז"ל עורף הוא קצה הגלגלת שעל הצואר והן נקראין פני הגלגלת הפנים ואחרי הגלגלת נקרא העורף ושניהם בגלגלת פי' ממול ערפו ממול הרואה את העורף והוא אחורי הצואר שכנגד העורף (בב"ב כה) יערוף כמטר לקחי זה רוח מערבית שבאה מעורפו של עולם זה פי' רבי גרשם ז"ל יערף כמטר לקחי זה העוסק בתורה לשמה ומרכין אזנו לשמוע לקחי עושה טובה לעולם כמטר הזה שהוא מרוח מערבי שהיא באה מערפו של עולם וברוח מערבי ערפו של שכינה דכתיב צפון וימין אתה בראתם דמשמע דימינו של שכינה בדרום ושמאלו בצפון ופניו במזרח וערפו במערב אלמא דשכינה במערב. תזל כטל אמרתי היינו מי שמזלזל בתורה שעוסק בה שלא לשמה מביא רעה לעולם כרוח צפונית שמנשבת ומביאה רעה לעולם עד שמזלה הזהב שנותנים בני אדם כספם וזהבם בזול לקנות התבואה. כשעירים עלי דשא זה העוסק בתורה שלא לשמה כשעיר כשד וכל העוסק בתורה לשמה מביא טובה לעולם כרביבים הללו שיורדים בנחת.


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 306
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 306](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/306)

**ערפד**   [שוואלבע] (בבא קמא טז) עטלף לאתר ששה שנים נעשה ערפד עטלף תרגום ירושלמי ערפדא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 307
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 307](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/307)

**ערפה**   [נאהמע] (סוטה מב) כתיב ערפה וכתיב הרפה וכו' עד ערפה שהכל עורפין אותה מאחוריה הרפה שהכל דשין אותה כהריפות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 308
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 308](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/308)

**עורפילא**   [דינער רעגין] פירוש גשם דק עיין ערך פל:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 309
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 309](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/309)

**ערצביא**   [היישיריק] (חולין סה) למיניהו ארבע פעמים להביא צפורת כרמים ויוחנא ירושלמית והערצוביא והזרבונית (א"ב פי' רש"י מין חרגול דיש לו זנב):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 310
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 310](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/310)

**ערק**   [קליינע קרפע] (כלים יו) והערק משיעשה בו ציפורה אתת פי' נפוחה בלשון חכמים:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 311
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 311](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/311)

**ערק**   [שטאנגע בלעך] ברזל עשות קדה וקנה תרגומו ערקן דברזל:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 312
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 312](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/312)

**ערק**   [ענטלויפען] (תרגום אשר נס שמה די ערק תמן):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 313
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 313](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/313)

**ערק**   דעריק ליה בחרציה בעל הערוך גרים עויק עיין שם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 314
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 314](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/314)

**ערקא**   [בלוט, איגעל] (ע"ז יג) לא ישתה אדם מים מן הנהרות לא בפיו ולא בידו מפני סכנת ערקא מאי סכנת ערקא מסייע ליה לרבי חנינא דאמר הבולע נימא של מים מותר להחם לו חמין בשבת פי' תולעת ארוכה ומצויה במים וכשנופלת על הבשר נתלית בו ומוצצת את הדם וכל זמן שהיא מוצצת היא נתמלאת מן הליחה שמוצצת ומתנפחה עד שתהא כמו חבית וכשאדם בולעה מתוך המים מוצצת ליחה שבמעיו ומתגדלת במעיו ונמצאת כריסו צבה ומקשינן עלה (בכורות מד) ותיפוק ליה משום סכנת ערקא אהא קיימא דתניא מעשה באחד שביקש להשתין מים ולא השתין ונמצאת כריסו צבה ומקשינן עלה מפני מה אמרו שזה שכריסו צבה מפני שלא השתין דילמא ערקא בלע וצבתה כריסו ופרקינן שהיה אותו האיש שותת והבולע ערקא כל לחלוחית שבמעיו מוצצות ערקא מכאן ידעינן מפני שביקש להשתין ולא השתין נמצאת כריסו צבה. ס"א עלקא כרום זלות תרגומו כעלקא דמצצא דמהון דבני אינשי (שבת קח) מאי יועזר פוטנג למאי אכלי לערקתא פי' גם זה תולעת שבכבד כמו אותו שפירשנו אבל זה נברא מאותו מאכל שמפרש בגמ' (א"ב בנוסחאות כתוב ארקתא וערקא נקרא בלשון מקרא עלוקה וכן בלשון ישמעאל):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 315
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 315](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/315)

**ערקא**   [בינדיל] (סנהדרין עד) מאי מצוה קלה אמר רבה בר רב יצחק אמר רב אפילו לשינוי ערקתא דמסאנא פי' ישראל קושרין שחורה משום דמאבלי אירושלים כדאמרינן מאי טעמא סיימת מסאני אוכמי אמר דמאבלנא אירושלים וגזרו הגוים לשויה לבנה. (בויקרא רבה זאת תהיה) פ' רבי פנחס וריש אם בחקתי ובפסקא דשמעו יאי מסכנותא ליהודאי כערקתא סומקא בקדליה דסוסיא חיורא ספר אחר על לבלביה (א"ב תרגום ועד שרוך נעל ועד ערקת מסנא):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 316
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 316](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/316)

**ערקא**   [טריקען גראז] תרגום אתו בלי מים ערקא בלי מיא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 317
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 317](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/317)

**ערקב**   [קניא בויגען] (בכורות מ) זנב העגל שאינה מגעת לערקוב (תמיד פ"ד) נוקבו מתוך ערקובו פי' בלשון ישמעאל קורין לסובך של רגל ערקוב והוא למעלה מן העקב. ויש מפרשין מקום כף הירך והיינו קפץ העליון פרק העליון ובלע"ז אינצ"ינו:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 318
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 318](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/318)

**ערקבל**   [איין ארט קרויט] (שביעית פ"ז) הערקבלין והחלביצין והביכריא כבר פי' בערך אצוה (א"ב בנוסחאות כתוב עקרבלין):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 319
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 319](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/319)

**ערקל**   [שנעלל] תרגום איש אץ בדבריו גברא דמערקלין מלוי:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 320
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 320](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/320)

**ערקמא**   [זומפף, שלאסביין] דמיא ביומא דפסיזא (מגילה כח) ריש לקיש הוה אזיל באורחא מטא ערקומא דמיא אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה (קדושין ע) וקא מעבר ליה ערקומא (חולין עו) ואלו הן צומת הגידין אמר רב אשי דעילוי ערקומ' (א"ב פי' ערגמא בלשון יוני שחת בור ובין השוק והירך יש כמו חפירה בצד הפנימי ורש"י פי' עצם קטן מחבר את הפרקים):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 321
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 321](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/321)

**עש**   (ברכות נח) מאי עש אמר רב יהודה זנב טלה:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 322
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 322](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/322)

**עש**   [מאכין] (פסחים קיג) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות פי' עשה שבתך במאכל ומשתה ומלבושים כמו ימי החול ואל תצטרך לבריות. עשה דברים לפועלן ודבר בהן לשמן (נדרים סג) פירוש לפועלם לשמו של מקום (יבמות מח) ת"ר וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה רבי אליעזר אומר תקוץ ורבי עקיבא אומר תגדיל וכו' (ב"ר פ' יב) אלה תולדות השמים את אשר כבר עשהו אין כתיב כאן אלא עשורו כביכול הקב"ה ובית דינו ממונים על כל אבר ואבר (א"ב כבר בערך עסה הביא מזה הענין):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 323
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 323](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/323)

**עשן**   [רייכערן] מעשנין עד ראש השנה פי' בערך זבל (ביצה כג) לעולם לעשן מידי דהוה אבישרא אגומרי פי' לעשן פירות שהוא מכשירי אוכל נפש. פ"א להניח בשמים על גחלים לעשן שום דבר שיהא לו ריח טוב אסור מפני שמכבה גחלים בשעה שנותן בשמים עליהם ונימא מותר מפני שמבעיר. דהבערה בי"ט שרי. על גבי חרש מותר פי' שליבן לבינה ונתן עליה בשמים מותר דאינה מכבה כלל (יומא לח) מעלה עשן ראיתי כנגדי פי' הסם שנותנין בקטורת ומעלה עשנה כמקל שאינה מפצעת לכאן ולכאן (יבמות קטו) עישנו עלינו בית עישנו עלינו מערה פי' אנשי חיל כשהולכין לכבוש עיר ורואין מערות ומדמין שיש שם בני אדם ומתיראין ליכנס שמא כלי זיין בידם והורגין אותם מה עושים מציתין בהן את האור על פתח המערות שתמלא מערה עשן ואם יוצאין אליהן מוטב ואם לאו נחנקין ופעמים יש חורין במערה ונמלטין מהן (חולין נח) אחוזת דם והמעושנת (מנחות פו) אין מביאין לא מתוק ולא מבושל ולא מעושן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 324
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 324](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/324)

**עשן**   [שטארק. פעסט) תרגום נכבדי עשיני באין מעינות נכבדי מים בעזוז עינות תהום תרגום וכד אעשין עייני תהומא. הון עשיר קרית עשן תרגום קניינא דעתירא כרכא דעושניה. ועריצים יתמכו עשר תרגומו ועשיני רהטין בתר עותרא. מגדל עוז שם ה' תרגומו מגדלא דעושנא שמיה דאלהא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 325
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 325](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/325)

**עשר**   [פפלוג שאר] (כלים פי"ג) קרדום שניטל עשפו טמא מפני בית ביקועו פי' צד אחד של חצינא דומה למחרישה תרגום ואת מחרשתו ית עושפי' וכן תרגום דמחרישות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 326
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 326](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/326)

**עשק**   [רויב. ערפרעססינג] (ב"מ קיא) אמר אביי לא שכרתיך מעולם זהו עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זהו גזל. רבא אמר היינו עושק היינו גזל להכי אפקיה רחמנא בתרי לישני לעבור עליו בב' לאוין:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 327
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 327](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/327)

**עשק**   [טייער] (שם נב) עשיק לגביך ושוי לכריסך פי' כשאתה קונה מלבוש אם תקנה ביוקר לא תחוש אבל מאכל לא תקנה אלא בשוה (שם עד) באתריה דאמימר עשיק עפרא פי' היה יקר:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 328
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 328](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/328)

**עשר**   [רייך] (כתובות מח) ר' יהודה אומר האומר אם מת לא תקברוהו מנכסי אין שומעין לו לא כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הצבור:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 329
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 329](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/329)

**עששית**   [גלאז לאמפע] שהיתה דולקת והולכת כל היום למוצאי שבת מכבה ומדליקה זו (ברכות נג) עששית (שם כה) צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה פי' כגון שיש מחיצה של זכוכית בין הקורא ק"ש לרעי (שבת קנד) הית' בהמתו טעונה טבל ועששית (ר"ה כד) ראינוהו בעבים ראינוהו בעששית (בילמדנו ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד) כהדין עששיתא דמיא ומשחא מתערבא כחדא ומרא דליק מן גוויהון (א"ב תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב נהרין כעששית):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 330
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 330](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/330)

**עשת**   [פלאטע, צאנקען] (יומא לד) תניא רבי יהוד' אמר עששיות של ברזל היו מחמין מערב יום הכפורים (ע"ז יו) אין מוכרין להן עששיות של ברזל (ב"ר פ' צג) בריש ויגש אליו כשהיה מעלה חימה היו שערות לבו בוקעות כליו ויוצאות והנה נותן עששיות של ברזל בתוך פיו ומוציאן כאבק (כלים פ' יא) העושה כלים מן העשת ומן החררה (מנחות כה) ת"ר המנורה היתה באה מן העשת ומן הזהב עי' חתיכה גדולה של ברזל או של זהב כדכתיב ברזל עשות ומתרגמינן ערקין דפרזלא:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 331
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 331](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/331)

**עשתרות**   [הערדע] (חולין פד) הרוצה שיעשיר יעסוק בבהמה דקה וא"ר חסדא מאי דכתיב ועשתרות צאנך שמעשירות את בעליהן:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 332
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 332](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/332)

**עשתרות**   [ארטם נאמע] (סוכה ב) אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים פירוש מקום שאין חמה זורחת שם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 333
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 333](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/333)

**עת**   [צייט] (שבת לא) והיה אמונת עתך אמונת זה סדר זרעים שבאמונת תלוי המעשר שיעשר פירותיו כהלכה. עתך זה סדר מועד ששם שמירת זמנים ושבתות וימים טובים. חוסן זה סדר נשים שצריך תוקף שלא ישלוט בו יצר הרעי ישועות זה סדר נזיקין שדנין בנ אדם ונוטלין מזה ונותנין לזה ומושיעו מיד הגזלנין פי' אחר חוסן סדר נשים לשון אחסנא דהוויין לו בנים ונוחלין. בסוף ברכות רבי נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה' פי' התקינו שיהא אדם שואל לחבירו בשם כמו שאמר ה' עמכם ה' עמך וזה הוא התיקון הוא שלום עליכם ושלום משמותיו של הקב"ה שנא' יצר סמוך תצור שלום שלום ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אמרו למעלה שהתקינו שיהא אדם שואל שלום חברו בשם אמרו רבנן אם אתה רואה שנארך הזמן ונמשך הגלות אל תאמר שזו התקנה היתה בימות הראשונים ובעת מלכותם עכשיו אנחנו נבזים וכשהזקין הדבר אין אנו מאמינים וחייבין בתקנה זו היו הכהנים בתחלה עונים אחר כל ברכה וברכה ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם וכשמעו האפיקורסים אמרו אין עולם אלא אחד וכשראו הכהנים שבשביל כן נתמעטה האמונה של עולם הבא התקינו שיהא אומרים מן העולם ועד העולם כלומר מן העולם הזה ועד העולם הבא ובשביל כבוד המקום הפרו התיקון שהיה והוסיפו ועד העולם (יומא סט) איבעית אימא עת לעשות לה' הפרו תורתך כלומר עת סכנה היא ואין למדין הימנה (תמורה יד) מעיינין בספר אגדתא בשבתא אמרו עת לעשות לה' הפרו תורתך (נדה מז) שנה האמורה בקידושין והאמורה בבתי ערי חומה ושתי שנים שבשדה אחוזה שש בעבד עברי שבבן ושבבת כולן מעת לעת ושם מפורשים כולם:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 334
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 334](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/334)

**עתא**   [אום רעכט] לא יאונה לצדיק כל און תרגו' לא שפיר לצדיקיא כל מידעם דתא. ולץ לא שמע גערה וברא ממיקנא לא מקביל עתא וכן תרגום ורש לא שמע גערה. ומהומה בו תרגומו ועתא ביה וכן תרגום און והות מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הוות:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 335
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 335](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/335)

**עתד**   [בערייט] אנכי עומד בין התרגום ירושלמי אנא הוינא מעתד (א"ב לשון מקרא זה כמלך עתיד לכידור):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 336
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 336](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/336)

**עתניאל**   [נאמע] (תמורה יז) תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו עתניאל שענהו אל יעבץ שעיבץ וריבץ תור' בישראל:


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 337
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 337](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/337)

**עתר**   [רייך] (ב"ב קמה) עתיר נכסין עתיר פומבי פי' עשיר בסחורות שיש בהן נפח כגון צמר גפן וכיוצא בו (א"ב תרגו' העשרתי את אברם עתרית):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 338
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 338](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/338)

**עתר**   [שויפיל] (סוכה יד) הואיל וראויות להפכן בעתר (ב"ר פ' סד) ויעתר יצחק ריש לקיש אמר שהפך הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דהפוך אדרא (יבמות סד) מפני מה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר לומר לך מה עתר מהפך וכו':


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 339
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 339](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/339)

**עתר**   [בערייט האלטן] (ב"ר פ' מו) מפני שרי גברתי מתלא אמר אין אמר לך חד אודניך דחמר לא תחמיין תריין עתר לך פרובי וכו' (א"ב במקצת נוסחאות כתוב עביד ואולי יש לגרוס עתד באות דל"ת פי' הכן ול' מקרא הוא הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך):


###### Sefer HeArukh, Letter Ayin 340
[Sefer HeArukh, Letter Ayin 340](https://torahapp.org/share/book/Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Ayin/r/340)

**נשלם ערך אות עין**