## Sforno on Genesis Chapter 7

###### Sforno on Genesis 7:1:1
[Sforno on Genesis 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sforno%20on%20Genesis/r/7:1:1)

**כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק.** לֹא בֵּיתְךָ, לְפִיכָךְ **אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ**, כִּי בִּשְׁבִילְךָ בִּלְבַד אֲמַלְּטֵם:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
כי אותך ראיתי צדיק, not your family, therefore, אתה וכל ביתך, I will let them escape only on account of your merit.


###### Sforno on Genesis 7:2:1
[Sforno on Genesis 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sforno%20on%20Genesis/r/7:2:1)

**הַטְּהוֹרָה.** שֶׁהָיוּ אָז כֻּלָּם כְּשֵׁרִים לְהַקְרָבָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְמוֹ כֵן בִּסְגֻלַּת מְזוֹנָהּ עַל הֵפֶךְ "וְנִטְמֵתֶם בָּם".

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
הטהורה, at that time all of the pure animals [including free roaming ones] were acceptable as potential offerings to G’d.


###### Sforno on Genesis 7:18:1
[Sforno on Genesis 7:18:1](https://torahapp.org/share/book/Sforno%20on%20Genesis/r/7:18:1)

**וַתֵּלֶךְ הַתֵּיבָה.** בִּדְחִיַּת הַתִּגְבּוֹרֶת הַבָּאָה מִלְמַטָּה.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
ותלך התבה, not under its own power but by the pressure of the external waters.


###### Sforno on Genesis 7:23:1
[Sforno on Genesis 7:23:1](https://torahapp.org/share/book/Sforno%20on%20Genesis/r/7:23:1)

**וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם.** שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים, לֹא עֲשָׂבִים וּצְמָחִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ **מֵאָדָם** וְ**עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם**:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
וימח את כל היקום, the structure of all the living beings was completely dissolved, but not that of the plants. “[trunks of trees might survive in recognisable form, whereas bodies would not be recognisable. Ed.]


###### Sforno on Genesis 7:23:2
[Sforno on Genesis 7:23:2](https://torahapp.org/share/book/Sforno%20on%20Genesis/r/7:23:2)

**וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ.** שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וְנֶכֶד.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
This is why the Torah added the words מאדם ועד בהמה, עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ, “man or beast, moving creatures, including the birds of the sky disintegrated completely.” No traceable remains survived.


###### Sforno on Genesis 7:24:1
[Sforno on Genesis 7:24:1](https://torahapp.org/share/book/Sforno%20on%20Genesis/r/7:24:1)

**וַיִּגְבְּרוּ כּוּ' חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם.** מִיּוֹם הַתְחָלַת הַגֶּשֶׁם גָּבְרוּ עַד תֹּם חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם. מִתְּחִלַּת הַגֶּשֶׁם שֶׁהָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְשָׁלְמוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁהָיוּ הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים, וְאָז נָחָה הַתֵּבָה שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם תִּגְבֹּרֶת דּוֹחֶה. כִּי אָמְנָם מִיּוֹם הַתְחָלַת הַגֶּשֶׁם הִתְחִיל הַתִּגְבֹּרֶת מִלְּמַטָּה, כְּאָמְרוֹ **נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה**. אָמְנָם לֹא הִתְחִילָה הַתֵּבָה לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם כָּל כָּךְ גְּבוֹהִים שֶׁהַתֵּבָה רָמָה מֵעַל הָאָרֶץ, וְכַאֲשֶׁר שָׁלְמוּ יְמֵי הַגֶּשֶׁם הָיָה תִּגְבֹּרֶת מִלְּמַטָּה בִּלְבַד נִמְשָׁךְ עַד מְלֹאת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם, וְאָז בְּנוּחַ הַתִּגְבֹּרֶת הַדּוֹחֶה אֶת הַתֵּבָה נָחָה הַתֵּבָה.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
ויגברו...חמישים ומאת יום. These 150 days are counted from the beginning of the 40 days of rainfall. The level of water on the surface of the earth kept increasing for 150 days, concluding on the 17th of the seventh month (Nissan). On that date the ark came to rest (on the waters) seeing there was no pressure exerted on it from any direction. The pressure on the ark to move was exerted from the first day of the rain when the Torah simultaneously reported the fountains below opening and adding their water to that of the rain. (verse 11). The ark resisted this pressure until the waters on earth were so high that they lifted the ark from its base. When the days of rainfall had concluded, the pressure from the subterranean waters kept up until the end of 150 days. When that pressure ceased the ark finally came to rest on Mount Ararat.