## Sha'ar HaMelekh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts Chapter 9

###### Sha'ar HaMelekh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 9:10:1
[Sha'ar HaMelekh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 9:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/9:10:1)

**ש"מ**
**שצוה ליתן לכותי מתנה כו'.** כתב הר"ן בתשוב' סי' מ"ו על הא דתיקנו חכמים מקח וממכר לפעוטות משום כדי חייו דאם מכרו הפעוטות בנכסים מועטים דקי"ל הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים דלא עשו כלום דכיון דתקנת חכמים היא במקום איסורא לא תקון שהרי אמרו איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטים וראיתי למוהר"י כולי ז"ל שהק' על דברי הר"ן הללו משם הרב מש"ל ז"ל ממ"ש פי"נ דקל"ז ונתבאר בטח"מ סי' רמ"ח האומר נכסי לך ואחריך לפ' לכתחלה אסור לראשון למכור הנכסים לאחר ואם מכר מה שעשה עשוי דקי"ל כרשב"ג ואמרינן התם דמודה רשב"ג דאם נתנו במתנת ש"מ לא קנה מ"ט מתנת ש"מ אינו אלא לאחר מיתה ולאחר מיתה כבר קדמו אחריך ולפי דברי הר"ן תיפוק ליה דכיון דמש"מ אינו אלא תקנת חכמים כדי שלא תטרף דעתו עליו במקום איסור ל"ח שהרי אפילו לרשב"ג דאמר אין לב' אלא מה ששייר א' לכתחלה אסור לעשות כן משום דעבר על דעת ב"ה שרצונו שישייר קצת לב' וכמ"ש בגמרא איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג אלו דבריו יע"ש מה שתירץ ולדעתי אחר המחילה לא ידענא מק"ל שהרי כתב רשב"ם שם בד"ה ומודה וז"ל אע"ג דאמר אין לב' אלא מה ששייר הא' אם נתנו במתנת ש"מ כגון דאמר מהיום ולאחר מיתה לא אמר כלום א"נ כשהיה ש"מ נתנו דשתי מתנות הללו שוות כדאמרינן לעיל איזהו מתנת בריא שהי' כמתנת ש"מ דלא קנה אלא לאחר מיתה כל שכתב בו מהיום ולאחר מיתה כו' הנה מבואר מדבריו דמ"ש בגמרא ומודה רשב"ג שאם נתנה במתנת ש"מ כו' לאו במתנת ש"מ גרידא מיירי אלא מתנת בריא שהיא כמתנת ש"מ נמי בכלל וא"כ מעת' אין מקום לקושייתו דמש"ה הוצרכו בגמ' למיהב הך טעמא דכבר קדמו אחריך דהוייא מילתא דשויי' לתרוייהו בין במש"מ ובין במ"ב שהוא כמתנת ש"מ ואי משום הך טעמא דבמקום איסורא לא תקון במתנת בריא שהיא כמש"מ דמדין תורה קנה הוה מהני וזה פשוט: עוד כתב הרב הנזכר שמדברי הרמב"ם שכתב דש"מ שצוה ליתן לכותי מתנ' כו' לא אמר כלום יש לדון בש"מ שנתן מתנ' בנכסים מועטים דקי"ל הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים דאין מתנתו כלום כיון דאיסורא קא עביד ובמקום איסורא כתב הרמב"ם ז"ל דלא אמר כלום יע"ש ולדעתי ק"ל עלה דאם כפי דבריו מתנת ש"מ שנתן כל נכסיו לבנו והניח לשאר בניו לא אמר כלום שהרי אמרו הכותב כל נכסיו לאחרים והניח את בניו אין רוח חכמים נוחה הימנו ואיסורא נמי איכא כמ"ש רשב"ם שם ובירושלמי נמי אמרינן עליו הכתוב אומר ותהי עונותיו על עצמותיו וכ"כ הרב מוהראנ"ח ח"א סי' קי"ח ומוהרשד"ם ז"ל סי' יע"ש ובהדיא כתב רבינו ז"ל בפ"ו מה' נחלות דש"מ שנתן כל נכסיו לבן בין הבנים או לבת בין הבנות מתנתו מתנ' ע"ש וא"כ ע"כ לומר שאף רבינו לא כתב כן אלא דוקא בנותן מתנה לגוי דאיכא איסורא דאורייתא כדנפ"ל מלגר אשר בשעריך ובמקום איסורא דאורייתא דוקא לא תקין אבל באיסור' דרבנן הם אמרו והם אמרו וההיא דיתומים שמכרו בנכסים מועטים שכתב הר"ן אף על גב דאיסורא דרבנן הוא התם שאני כמו שחילק הרב הנז"ל ודוק: