## Sha'ar Ruach HaKodesh Section 67

###### Sha'ar Ruach HaKodesh 67:1
[Sha'ar Ruach HaKodesh 67:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20Ruach%20HaKodesh/r/67:1)

**יחוד ד'** אל הנ"ל כשהיזקה בתו של פלוני ברוח רעה ח"ו פ' ביחזקאל סי' ל"א וזהו **והנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבותים היתה צמרתו יוד הא ואו הא יה הִנֵה אבגיתץ אַשוּר** א"ש עם הכולל **ארז** הוא ארבע' פעמי' שם ב"ן **בלבנון** הוא מלוי אהי"ה דיודי"ן ק"מ. **יְפֵה** היא א"ל אדנ"י א"ש עם הכולל. **עַנַף** אחוריים אהי"ה פשוט (א"ש לא הבנתי כי אחוריי' דאהי"ה פשו' הם מ"ד ולא ר' ולכן אני אומר שמא טעית ק למים נפל והכי אית למימר אחוריי' דאלהי"ם פשוט והוא בגי' מאתים כמנין ענ"ף כנלע"ד). **וחרש אלף למד הי יוד מס** א"ש גם זה לא הבנתי כי אלהי"ם דיודי"ן הנז' הוא בגי' ש' כמספר ש' ממלת וחרש ושאר האותיות מה נעש' בהם. **מֵצַל** הוא אהי"ה דיודי"ן. א"ש עם הכולל. **וגבה** מלוי אחוריי' של אהי"ה דההי"ן. א"ש גם זה לא הבנתי. **קומה** הוא אהי"ה דההי"ן. **וּבֵין אהיה יהוה אהיה. עֲבוֹתִים** עשר' פעמי' שם הוי"ה של ההי"ן א"ש עוד יתרים שנים על המספר שהם תק"ך ואולי מינה הכולל וכולל הכולל כמו בכמה מקומות. **הָיְתָה** מספר' ת"ך **יוד ואו דלת הא אלף ואו אלף ואו הא אלף יור הא ואו הא יהוה** עשר פעמים **צַמַרְתוֹ** יו"ד פעמי' ה"י יו"ד פעמי' ה"א יו"ד פעמי' ה"ה יוד הי. יו"ד ה"א יו"ד ה"ה. וד"י א"ה ר"ל שלשה מלויי י"ה דאלפי"ן ויודי"ן וההי"ן. אח"כ תכוין בשמות אלו והם **תגעץ טעצץ מטטרון קרע שטן** אח"כ פסוק זה **אשרי אנושׁ יעשׂה זאת** ר"ח י"ט והוא בגי' י"ט והוא בגי' מלוי מ"ה של אלפי"ן. **ובן אדם יחזיק בה** ג"כ ר"ת י"ט בגי' מלוי של מ"ה שהוא י"ט **שומר שבת מחללו** ז"פ מ"ה וה' פעמי' אדנ"י. אמר שמואל הכינ' היא כי ר"ת הם תר"מ והנה ז"פ מ"ה הם שט"ן וה"פ אדנ"י הם שכ"ה ושניה' יחד הם תר"מ. **ושומר ידו מעשות כל רע** יו"ד פעמי' ה"א ה"א פעמי' וא"ו וא"ו פעמי' ה"א א"ש הכונ' היא כי ר"ת הם רע"ו והנה יו"ד ה"א הם ק"ך. ה"א פעמי' וא"ו הם ע"ח. וא"ו פעמי' ה"א הם ע"ח סך הכל הם רע"ו אח"כ פסוק זה **אל נא רפא נא לה** ותכוין בחלוף א"ת ב"ש **תך טת גות טתכץ. פעם** אחרת נתן לי יחוד על פסוק זה **ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר** ולמפרע. ידבר לחוץ יצא לו און יקבוץ לבו ידבר שוא לראות בא ואם. וא"ל שאכוין במלת יצא שיצא הרוח ההוא משם ואמנם כוונת היחוד בפ' זה שכחתיו: