## Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 318

###### Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:3
[Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Teshuvah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/318:3)

**ובשוגג.** עבה"ט ומ"ש וה"ה בשוכח הוא מתשו' מהר"מ מינץ סי' כ"ח ועיין בשער אפרים בסימן כ"ח ובשבו"ת יעקב ח"ב סימן קכ"ח ולעיל סימן ק"ח וע' בבר"י:


###### Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:5
[Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:5](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Teshuvah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/318:5)

**בשבת** עבה"ט שם ובענין הכלים רגילין להורות הכשר לכ"ח ע"י הגעלה ג"פ כמבואר ביו"ד שם:


###### Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:7
[Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:7](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Teshuvah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/318:7)

**להטמינה עבה"ט ועיין בנו"ב מ"ת כ"ג דמליח כרותח דצלי הוא מד"ת לענין שמבליע כמו כלי אבל ליחשב כמו צלי לענין איסור בישול בשבת או לאסור הפסח שמלחו משום צלי מחמת ד"א לא ע"ש:**


###### Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:14
[Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:14](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Teshuvah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/318:14)

**בישול** עבה"ט ועיין בנו"ד סי"ט תשובת מהרא"ס חיוון דאם אין בכ"ש אלא מים לבד אסור ליתן קאווי שחוקה לתוכה מפני שמשתנה מראית המים והו"ל כצובע ופ"ר הוא וכ"ש בכ"ר ודאי חוששני לו מחטאת אבל מכיון שיש בקאווי מים די ספוקן אז ודאי בכ"ש אין לאסור כו' ע"ש:


###### Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:28
[Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:28](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Teshuvah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/318:28)

**בטל.** עבה"ט וע' פמ"א סי' פ"ד אותם שמביאין בשבת מים רותחין בכ"ר מבושלים אם טעה ומערה מכ"ר לתוך הקערות קטנות שיש בהם ציקור אין כאן משום בישול כיון שהציקור כבר נתבשל בבית האומן ואין בישול אחר בישול בדבר יבש אף שהציקור נימוח יש לו דין יבש ומותר ליתן הציקור אף בכ"ר וכמש"כ המג"א לענין המל"ח ע"ש ובמח"ב כתב בשם זרע אמת שמגמגם קצת ומסיק שטוב לערות הקאווי בכוסות ואחר כך לתת בו דציקור ע"ש. ופשוט דהיינו דוקא ברותח דכ"ר ושהיס"ב:


###### Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:35
[Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:35](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Teshuvah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/318:35)

**נצטנן** ע' בה"ט וע' בר"י בשם מהר"י טראני בתשוב' כת"י מה שנהגו בקושטאנטינא שהשפחות מניחות המילאייני' והתרנול' לחמם תוך התנור בשחרית שבת קודם אכילה ועתה ערערו ממ"ש הב"י סי' רנ"ג נ"ל מאחר שנהגו איסור כו' ונ"ל היתר ממקום אחר כו' אבל אלו המולייאני' ותרנגולת שאין בהם מרק לכ"ע שרי ואין לחלק בין כנגד המדורה לתוך התנור כיון שהתנור שלנו פתחו מן הצד כעין בית הוא ואין שם מדורה גרע טפי מכנגד המדורה ומנתינתה בכלי א' ומה שסותמין התנור כדי לשמור חומו עושין כדי שלא יכנס אויר קר ויצטנן עכ"ל ובשו"ת מים רבים סי' כ"א מתיר בכה"ג לסמוך אל התנור אף אם יש מעט שומן קרוש אבל מרק דרבה אסור כיון שהתבשיל מצטמק בשבת וגם מבואר לדעתו לאסור אף שנתבשל כ"צ ומצטמק ורע לו דחמה תוך התנור או תוך הכירה אפי' גרופה דמחזי כמבשל כיון שכן דרך בישולו ושאינו סמוך לאש או נגד המדורה שאין כן דרך בישולו ע"ש והמנהג להקל ויש לו על מי שיסמוך בפרט במדינתינו שאין דרך לבשל תוך התנור רק הטמנת חמין לבד ומה שנוהגים לתת המרק עם הבשר בשבת שחרית לחמם היינו רחוק מחום התנור סמוך להדף שסותמין בו ששם אינו מתחמם כ"כ שתהיה היס"ב אבל במקום שהיס"ב אסור כיון שיש בו מרק ונצטנן לגמרי ועיין לעיל סימן רנ"ג ס"ק ט"ז בשם הט"ז. ועיין בשו"ת כנה"ג סי' י"ז שמותר לתת הקאווי שנתבשל כנגד המדורה אפילו ישראל אבל לתתו ע"ג האש אסור אפי' ע"י עכו"ם ואפי' עושה מעצמו ע"ש:


###### Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:39
[Sha'arei Teshuvah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:39](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Teshuvah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/318:39)

**ויש מחמירין** עבה"ט ועיין סי' פ"ד שחולק על המג"א וס"ל דאפי' במקום שהיס"ב אין איסור בדיעבד ובמקום שאין היס"ב מותר ליתן שם פשטידא אפי' לכתחלה ואפי' אם נהגו להחמיר מנהג בטעות הוא ע"ש: