## Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah Daf 9b

###### Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 9b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 9b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Avodah%20Zarah/r/9b:1)

(ט ב) **האי מאן דלא ידע כמה שני בשבוע וכו'.**—עי' תוס' ד"ה האי שלרש"י שנת ג"א תתכ"ח בה נחרב הבית, והיא היתה שנה אחת לשמיטה. ולר"ח ורשב"ם ור"ת שנת ג"א תתכ"ט בה נחרב הבית השני והיא היתה שנה ראשונה לשמטה. וכל זה לפי מולד וי"ד הנ"ל, שהוא מנין הגאונים. אבל לפי מניננו יהיה לרש"י שנת תתכ"ט שנה ראשונה לשמיטה, ולר"ח ורשב"ם ור"ת שנת ג"א תת"ל שנה א' לשמיטה. וכ"ה דעת הרמב"ם בהל' שמטה פ"י ה"ד וה"ו. והוא גם סובר שאין מונים יובלות לאחר החרבן אלא שבע שבע כמו שמשמע כאן והוא סובר שבזמן המקדש השני היו מונים יובלות; אבל הראב"ד שם כתב שלגאונים שאמרו, שאין מונים משנת החורבן אלא שבע שבע אולי - גם קודם החורבן (ע"ש). ומצאתי סמך לדעת הראב"ד מס' חשמונאים א' (ו נח) וחשמונאים ב' (יב א), דעולה משם דשנת קמ"ח לשטרות שהיא מנין יון היתה שמיטה. ולפ"ז ההכרח לומר דמנין שמיטין התחיל קודם התחלת מנין שטרות ל"ד שנה וכר' יהודה בערכין (יב ב) ואליבא דרב אשי (שם יג א). ולפ"ז יעלה דשנת ג"א תתכ"ח לבריאת העולם לפי מולד וי"ד שהיא ש"פ לשטרות, או ג"א תתכ"ט לבה"ע למולד בהר"ד, היתה שנה ראשונה לשמיטה, וזה עולה כדעת רש"י כאן. אלא שמצאתי בס' קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו הכהן (ספר י"ד פט"ז ב' וד'), דשנה שהורדוס לכד בה את ירושלים היתה שנת שמיטה, והיה זה בשנה¹ ג' לאולימפיא קפ"ה. והנה מנין שטרות התחיל בשנה א' לאולימפיא קי"ז¹, ושנה ג' לאולימפיא קפ"ה הוא רע"ה לשטרות. ולחשבון שלמעלה תהיה שנה ראשונה לשמיטה. ולכך צ"ל שמכנה כאן גם שנה ראשונה לשמיטה - "שמיטה" כל זמן שלא נאסף הקציר של השנה הראשונה, ועדיין נוהגין בה דין שמיטה בפירות שגדלו בשביעית.

footnotes:
¹ כצ"ל, ולא "בחדש" (שבנוס' רט"ס), שכידוע היתה כל אולימפיא של ד' שנים.
¹ שהתחיל מנינה ב"א תתקפ"ד ליצירה. ועי' בס' מאור עינים לר' עזריה פכ"ד.


###### Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 9b:2
[Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 9b:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Avodah%20Zarah/r/9b:2)

(שם) **אחר ארבע מאות שנה לחורבן הבית אם יאמר לך וכו'.**—כתב בתוס' רי"ד כאן, שראה בתשובת הגאונים, ש"היה באותו זמן שמד גדול על ישראל". וענין שמד זה נמצא באגרת רש"ג שכתב שם: "וביומוי דהדין ר' סמא בשנת תשפ"א¹ איתאסרו רבנא אמימר ומר ינקא והונא מר ומשרשיא בר פקוד ובי"ח בטבת איתקטיל הונא בר מר זוטרא נשיא ובאדר דשתא דנא איתקטיל אמימר". ומדברי הימים למלכי פרס נדע, כי בזמן ההוא מלך פירוז רשיעא (שעליו רמזו בחולין סב ב) הנודע ברשעתו, אשר איבד והרג הרבה אלפים יהודים, ולקח את בניהם הקטנים ומסרם לאמגושים להרגילם בדתיהם, וארכה גזירת מלך זה כי"ז שנה עד אשר מת המלך הרשע הזה. ושנת מותו מפורש בסדר תנאים ואמוראים שבמחזור ויטרי, וז"ל שם: "תשצ"ח לשטרות נדדה הארץ ונהרג פרוז".

footnotes:
¹ פי' לשטרות, ולמנין בריאת העולם כפי חשבון הגאונים ממולד וי"ד הוא ד"א רכ"ט, ולפי חשבון שלנו ד"א ר"ל, והיינו ג"כ ארבע מאות שנה אחר חורבן הבית.