## Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra Daf 74b

###### Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bava%20Batra/r/74b:1)

(עד ב) **הנהו גומרי דריתמא הוו.**—ונפקא מינה ביאור הכתוב "חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים" (תה' קכ ד). ובירושלמי פיאה פ"א ה"א [טז סע"א]: "כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים, ואלו אע"פ שכבו מבחוץ לא כבו מבפנים וכו'". ועי' בספר שבילי עולם ח"ד שכתב, שרותם הוא בלשון ערבית ג"כ רתמה [וכן בסה"ש לריב"ג], וגדל בזמננו בהרי ארץ פורטוגאל ומכונה בל"א "גינסטֶר" ובלשון מדינתנו %.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:2
[Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bava%20Batra/r/74b:2)

(שם) **אמר לו לשר של ים וכו' בעט בו והרגו וכו'.**—ענין זה כפול בשמ"ר (פט"ו כב) בלשון אחר: "בעט באוקיינוס והרגו וכו' ולמה הרג אותו שהבית שהוא מחזיק מאה חיים מחזיק אלף מתים". ומזה נבין דברי חכמים וחידותם, דשר של ים אינו אלא משל. ועניינו ים אוקיינוס כלשון המדרש, ועניין הריגתו היינו שבורא העולם חק חוקו ושם חול גבול למי הים לבל ישטפו את הארץ. ומ"ש עוד כאן "ואלמלי מים מכסים אותם וכו'" גם הוא משל לברית מלח אשר כרת עם הימים, ושם בטבעם שיהיו מימיהם מלוחים ומרים. ולולא טבע זה אשר במי הימים היו המים נסרחים ומתקלקלים, כדרך מים מתוקים עומדים, ואז היה האויר אשר סביבות המים נסרח ונשחת, ובני אדם לא היו יכולים להתקיים בו.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:3
[Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bava%20Batra/r/74b:3)

(עד סע"ב) **ואלו הם שבעה ימים וכו'.**—עי' ירושלמי סוף כלאים, דהתם איתא במקום "ימה של חילתא" דהכא "ימא דשליית", ובמקום "ימה של סיבכי" - ימא דסמכו, ובמקום "ים אספמיא" ימא דאפמיא, וכן עיקר, וכן בכתבי יד של התלמוד (עי' ד"ס).


###### Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:4
[Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:4](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bava%20Batra/r/74b:4)

ודע שמלבד ז' ימים אלו נזכרים במקרא עוד "ים יפו" (דה"ב ב טו, ועי' גם ספרי ברכה פיס' שנד) "ים פלשתים" (שמ' כג לא) ו"הים האחרון" (דב' לד ב). אבל ג' שמות הללו הם כנויים לים הגדול שנמנה כאן. ונפלאים ממני דברי רבנו בחיי (שמ' יד יט) שכתב דים האחרון הוא ים סוף (ע"ש).


###### Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:5
[Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:5](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bava%20Batra/r/74b:5)

עוד נזכרים "ים הערבה" (דב' ג יז) ו"הים הקדמוני" (יואל ב כ) והם כנויים לים המלח, כדמשמע מלשון הכתוב בדב' שם, דים הערבה הוא ים המלח. ואני תמה שבתוספתא סוכה פ"ג וירושלמי שקלים פ"ו ה"ד דרשו הערבה זה ימה של טבריא. ואולי נאמר דשניהם, ים המלח וים של טבריה, מכונים "ים הערבה". ופלא בעיני מ"ש הרשב"ם ריש פר' דברים דים הערבה הוא ים סוף.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:6
[Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:6](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bava%20Batra/r/74b:6)

עוד נזכר ים כנרת (במ' לד יא) והוא ים של טבריא מפני שטבריא סמוכה לו, ומכונה ג"כ "ים גנוסר", שתרגום כנרת "גנוסר". וים סוף לא נמנה כאן בין הז' ימים, מפני שכאן מנו רק את הימים המקיפים את הארץ שנתחלקה לי"ב שבטים, ובכלל זה עבר הירדן, ואין ים סוף בגבולות הללו הכתובים בפ' מסעי, ואף שים סוף הוא הגבול שהבטיח ה' בפרשת משפטים (כג לא). ולפ"ז נראה שגם ד' הנהרות שנמנו כאן אף הם בתוך גבולות הארץ שנחלקה לי"ב שבטים. ומוכרח דלא כפי' הערוך ע' קרמיון, דקרמיון ופוגה הן אמנה ופרפר נהרות דמשק. וכ"כ שם דירמוך הוא נהר בדרך דמשק¹.

footnotes:
¹ ועי' מ"ש ע"ז כו"פ פ"ז [ומ"ש ע"ז החוקר אבי-יונה, תרביץ שכ"א עמ' 61].


###### Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:7
[Sha'arei Torat Bavel on Bava Batra 74b:7](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bava%20Batra/r/74b:7)

ודע שבדרשה על עשרת הדברות מרס"ג (שנדפסה מכ"י וויען תרכ"ח) דבור ד' כתב: "שבעה ימים בראתי ומכולם בחרתי את ים סוף". ולפ"ז יהיה ים סוף אחד מז' הימים. אבל לא מצאתי מקור לזה בדברי חז"ל, כי בפר"א פי"ח איתא: שבעה ימים ברא הקב"ה ומכלם לא בחר אלא ים כנרת והנחילו לשבט נפתלי שנאמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה. ואולי כן היה לפני רס"ג באיזה מדרש חז"ל שהיה לו. והוא ע"פ מ"ש ה' הרכבי בחדשים גם ישנים מס' 10 בשם פי' יונה לר' תנחום הירושלמי, "שראה לים סוף שנופל בים יפו תחת הארץ", וא"כ גם הוא מקיף את א"י.