## Sha'arei Torat Bavel on Chullin Daf 111b

###### Sha'arei Torat Bavel on Chullin 111b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Chullin 111b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Chullin/r/111b:1)

(קיא ב) **חס ליה לזרעיה דאבא בר אבא דליספי ליה מידי ולא סבירא לי.**—פי' אלא אף אני סובר דנ"ט בר נ"ט מותר, וכדמסקינן לעיל דהא דרב מכללא איתמר ולא היא שאני התם דנפיש מררה טפי¹. ובזה מיושב מה שפקפק בשו"ת מהרלנ"ח (סי' קכא) על שמואל איך הוציא דבר שקר מפיו¹. ומ"ש רש"י כאן: "דליספי לי מידי דלא סבירא לי לא היו דברים מעולם" אולי נתכוין לפירוש זה. - כל זה מצאתי בשם ר' נתן נטע גרין מפראג. ומצאתי סיוע לפירושו מירושלמי תרומות (פ"י ה"ד), דשם מבואר דרב סבר נ"ט אסור ונ"ט בר נ"ט מותר, ושמואל האכיל לרב נ"ט בר נ"ט (וע"ש).

footnotes:
¹ ומ"ש בתוס' ד"ה "ולא" דחוק, כ"ש בהגהות הרש"ש.
¹ ונדחק לומר דשמואל ודאי אמת אמר דיהיב, משום שחשב דרב הדר ביה מטעם דשאני שייפא דנפיש מררה טפי, ורב לא ידע מזה ואכל; ושמואל היה סובר: אי איתא דלא הדר ביה הוה ליה למידק אי עלו בקערה. ומדלא דייק ש"מ הדר ביה. ועוד כתב ליישב באופנים אחרים, וכולם דחוקים (ע"ש).