## Sha'arei Torat Bavel on Eruvin Daf 83a

###### Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 83a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 83a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Eruvin/r/83a:1)

(פג א תוס') **ד"ה וחצי והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כר"ש וכו'.**—אבל דעת הרמב"ם אינה כן, שהרי פסק בפ"ד ה"א מהל' טומאת מת כריב"ב ופסק ג"כ דשיעור טומאת אוכלין כביצה, וכ"ה דעת הריטב"א כאן.


###### Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 83a:2
[Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 83a:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Eruvin/r/83a:2)

ודע דהא דתנן "וחצי חצייה לפסול את הגוייה" אינו אלא לסימנא בעלמא, ואינו חצי חצייה מככר ששיעורו "חצייה לבית המנוגע" ממש, דלא שוו שיעורייהו להדדי, דככר שחציו לבית המנוגע היינו כפי העולה לשעור חטין שקבעו, אלא שהחטים נטחנו לקמח, ומהן נאפה הככר, והוסיף בשיעורו מכפי שהיו החטין תחלה, וכמו שכתב בהגהות הרש"ש כאן. אבל שיעור חצי חצייה לפסול את הגוייה הוא בחטים עצמן כמות שהן שלימות, ולכך עולה שיעור זה שתי ביצים שוחקות או שתי ביצים ועוד לר"ש וביצה ומחצה שוחקות לריב"ב; אבל אם היה טוחן אותן ואופה אותן היו מוסיפין בשיעורן. וכן הוא השיעור בחצי חצי חצייה לטמא טומאת אוכלין, שהיא כביצה היינו נמי כפי שיעור חטין שלימות, ודלא כהרש"ש שדעתו דלטומאת הגוייה משערין בככר אפוי ובטומאת אוכלין בחטין ממש כדמוכח מהא דאמרינן הכא: ותנא דידן מ"ט לא תני טומאת אוכלין וכו'.