## Sha'arei Torat Bavel on Megillah Daf 14b

###### Sha'arei Torat Bavel on Megillah 14b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Megillah 14b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Megillah/r/14b:1)

(יד סע"ב) **ח' נביאים והם כהנים וכו'.**—עי' ברות רבה רפ"ב דאיתא עשרה נביאים והם כהנים, משום דחשיב נמי יחזקאל ואביו בוזי.


###### Sha'arei Torat Bavel on Megillah 14b:2
[Sha'arei Torat Bavel on Megillah 14b:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Megillah/r/14b:2)

(שם תוספות) **ד"ה שגלתה וכו' קשה וכו' ועוד קשה וכו' וי"ל דנמצא וכו'.**—לכאורה בתירוצם זה לא נתיישבה קושיא ראשונה. ושמעתי ביאור דבריהם, דקושיא ראשונה היה אפשר לתרץ בפשיטות, שלא היא בעצמה גילתה שוקה, אלא שבאונס ע"י הרוח או בשוגג נתגלה שוקה. אלא שמזה שאמרו שהלך לאור שוקה ג' פרסאות מוכח שגילתה שוקה בכוונה, דאם לא כן א"א שזמן מרובה כל כך נתגלה שוקה בשוגג או באונס ולא הרגישה לכסות אותה. ומאחר שפירשו התוספות דג' פרסאות אלו הוא שיעור הזמן שהתאוה אליה דוד א"כ שפיר י"ל חזרה וכסתה אותה. ושוב מצאתי בשו"ת הרלב"ח סי' קכו שתירץ כעין זה באופן אחר - והוא, די"ל שבמתכוין גילתה שוקה לשעה קלה כדי שיראה דוד את חלוקה שהוא מלוכלך בכתם דם נדה ולא יקרב אליה. אבל עיקר הקושיא היא: למה החזיקה שוקה מגולה זמן מרובה כל כך? ובתירוצם נפלה ממילא קושיא ראשונה.