## Sha'arei Torat Bavel on Mishnah Kilayim Chapter 3

###### Sha'arei Torat Bavel on Mishnah Kilayim 3:1:1
[Sha'arei Torat Bavel on Mishnah Kilayim 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Mishnah%20Kilayim/r/3:1:1)

(פ"ג מ"א) **לא יטע ראש לפת בתוך הגבול¹ וכו'.**—פי' אין ראש הלפת זרע לפת ומשום שיש לו עלים גדולים הרבה משל לפת. אבל ענין "ראש הלפת" היינו ראש הלפת העבה שגדל בתוך הארץ וכדעת התוספות בחולין צט ב (ד"ה בראשי לפתות), ושם הביאו ראיה לזה מסנהדרין יט סע"ב: שנעשה בשרו כראשי לפתות (ועי' עוד ביצה כה ב). וביאור זה כאן, שזרע הלפת מותר לזרוע אף בתוך הגבול, אבל ראש הלפת אסור מפני שהוא עב וממלא את הגבול, ומתוך זה מתפזר ומתפשט העפר והגבול נפחת מטפח, והוא כממעט בידיו את הגבול בשעת נטיעתו מה שאין כן אם זורע זרע הלפת אף שאח"כ הוא נעשה לראש לפת ומפחית את הטפח אין בכך כלום. ולשון "יטע" מוכיח כפירוש זה וכענין ששנינו במעשרות (פ"ה מ"ב): העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע¹. ונראה דראש לפת לאו דוקא דה"ה ראשי שומין ובצלין אסור אלא שהתנא תפס דבר הרגיל, שהיה דרכן לנטוע ראשי לפתות בתוך הגבולים¹ ודברו חכמים בהווה.

footnotes:
¹ [בירושלמי: הגובל, וכן מעתיק בעל מלאכת שלמה, ומעיר: פי' בערוך מקום דריסת האדם סביב הערוגה לשון גבול הוא ע"כ.]
¹ ופלא על הרמב"ם בפ"ד הי"ב מכלאים (ועי' מ"ש בפ"ט מ"ז דתרומות, להלן עמ' 20), ואחריו בשו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל"ז, שהחליפו מנטע לזרע, וכתבו: ולא יזרע ראש הלפת וכו'.
¹ ופלא על פי' הקצר משנות אליהו שכתב לא יטע ראש הלפת משום שעליו גדולים ונראין מעורבבין.