## Sha'arei Torat Bavel on Niddah Daf 45a

###### Sha'arei Torat Bavel on Niddah 45a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Niddah 45a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Niddah/r/45a:1)

(מה סע"א) **אמר להם למה הדבר קשה בעיניכם א"ל כשם שכל התורה הל"מ וכו'.**—עי' מה שפירש בזה מהר"ם, אבל כל הענין זר לפי ביאורו וגירסתו, כי תלמידי ר"ע רצו ללמד הל"מ לר"ע רבם; וכי ר"ע לא שנה, תלמידיו - מנין? ומלבד זה הוסיף מהר"ם המלות "אמרו לו", שלא היה לפניו בספר, וכל המוסיף גורע. לכן העיקר כנוסח הקדמון, שכל הדברים אמר ר"ע לתלמידיו (וכעין זה לקמן נח ב), וה"פ דהיה הדבר קשה בעיני תלמידי ר"ע: מה בין ביאה אחת פסולה בתוך שלש שנים לביאות הרבה? דמאחר שבשתים ושלש ביאות היא נאסרת לכהונה, תהא אסורה אפי' בביאה אחת! ור"ע השיב להם: יפה אמרתם שיש הל"מ, שאין אשה נאסרת בתוך ג' שנים כל עיקר אפי' באלף בעילות. וליישב מה שאמר לה ר"ע "פסולה את וכו'" כששָנתה ושילשה אמרינן, שר"ע לא אמר אלא כדי שהתלמידים יתנו את לבם לשאול אותו טעמו של דבר, ואז יפרש להם שדין זה הוא הל"מ.


###### Sha'arei Torat Bavel on Niddah 45a:2
[Sha'arei Torat Bavel on Niddah 45a:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Niddah/r/45a:2)

עוד יש לומר דאשה זו אמרה תחלה שנאנסה, ואמר לה ר"ע שהיא כשרה. ושוב כשסיפרה לו שנבעלה הרבה פעמים ברצון¹ ופסל ר"ע, וזה היה קשה לתלמידיו, שהרי לענין כהונה אין הפרש בין ביאת אונס לביאת רצון, והיה לו לאוסרה תחלה אף בביאת אונס. וענה להם ר"ע: ודאי פחותה מבת שלש אינה נאסרת כל עיקר אפי' בביאת רצון, ומה שאסרה בביאת רצון לא עשה זה אלא כדי לחדד בה את התלמידים.

footnotes:
¹ כנראה מזה שאמרה "פעם ראשונה [גוער בה] שניה גוער בה שלישית מ[ו]צצה" (כך הנוסח בכ"י מינכן). וכעין זה בירושלמי סוטה פ"ד ה"ה [יט ע"ד]: "איתתא אתת לגביה ר' יוחנן אמרה ליה נאנסתי. אמר לה ולא ערב לך בסוף. אמרה ליה ואם יטבול אדם אצבעו בדבש ויתננה לתוך פיו ביום הכיפורים שמא אינו רע לו ובסוף אינו ערב לו".


###### Sha'arei Torat Bavel on Niddah 45a:3
[Sha'arei Torat Bavel on Niddah 45a:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Niddah/r/45a:3)

וכל זה כתבנו ע"פ פי' רש"י, אבל חזרנו על כל התלמוד במקום שאמרו "לחדד" או "לחדודי" ולא מצאנו אף באחד שיורו הלכה למעשה להיפך מן הדין רק לחדודי בעלמא. ועוד נפלא הדבר: ענייה זו מה חטאה, שיאסרנה ר"ע מן הכהונה שלא כמשפט - רק לחדד את התלמידים? לכן נראה בעינינו, שר"ע אסר אשה זו באמת, משום שנשתרשה בחטא, ולפי הודאת עצמה נבעלה ברצון כמה פעמים בקטנותה, ורק לאחר כמה שנים סיפרה את הדברים לפני ר"ע, וחשש לה שמא זנתה גם פעם אחת לאחר ג' שנים, וכבר נעלם דבר זה ממנה ושכחה, ולכן פסלה לכהונה כפי הדין. אלא שהתלמידים לא הבינו את טעמו, וחשבו שר"ע פוסלה בביאות הרבה בתוך שלש, והיה הדבר קשה בעיניהם, דאפי' בביאה אחת באונס היה לו לפוסלה. אלא שר"ע סתם ולא פירש טעמו בפני תלמידיו כדי לחדדם. וכשאמר להם ר"ע דפחותה מבת ג' שנים כשרה לכהונה הל"מ, מיד הבינו התלמידים טעמו של דבר, שלכך חזר ר"ע ואסרה, אחר שאמרה שזינתה כמה פעמים ברצון, מפני שחשש שמא שכחה שנבעלה פעם אחת גם אחר שהיתה בת שלש שנים, שהוא דבר המצוי בקטנה הלהוטה אחר הזנות. וזה כאילו עשתה את עצמה כחתיכה דאיסורא.