## Sha'arei Torat Bavel on Shabbat Daf 6b

###### Sha'arei Torat Bavel on Shabbat 6b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Shabbat 6b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Shabbat/r/6b:1)

(ו ב תוס') **ד"ה ואמאי קרי ליה גמורה כו' מהו דתימא אומר ר"י דלשון גמורה אדרבה וכו'.**—המלה "כו'", שבין "גמורה" ל"מהו דתימא", אין לה מקום, וזה כבר ראיתי בספר אחד (אשר שמו נשכח ממני) דיש להגיה בדברי התוספות כאן: ואמאי קרי ליה גמורה כו' (פי' כל הענין מהתלמוד, ולאחר זה הם דברי התוספות:) מהו דתימא אומר ר"י דלא גרסינן אדרבה כו'; וביאור זה דלא גרסינן כאן "מהו דתימא" אלא דמסיק הכא דלשון גמורה קמ"ל דבשני בתים בשני צדי רה"ר ועושה לחי מכאן ומכאן או קורה מכאן ומכאן אין זו רה"י גמורה לרבנן להתיר לטלטל שם, ומ"מ אם זרק מרה"ר לשם ה"ז חייב, דלענין זה אף רבנן מודו לר' יהודה, שהוא רה"י מדבר תורה עכ"ד.


###### Sha'arei Torat Bavel on Shabbat 6b:2
[Sha'arei Torat Bavel on Shabbat 6b:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Shabbat/r/6b:2)

ולפי זה יש ליישב קושיית ר"ע איגר בעירובין (יב ב תוס' ד"ה איתיביה) יתר על כן א"ר יהודה מי שיש לו שני בתים וכו' אמרו לו אין מערבין רה"ר בכך, וכתבו התוספות שם: ואפי' רבנן לא אסרי אלא דמדרבנן בעו שלש מחיצות גמורות. והקשה ע"ז בתוספות רעק"א דהא הכא אמרינן מהו דתימא כי פליגי רבנן עליה דר' יהודה דלא הוי רה"י ה"מ לטלטל, אבל לזרוק מודו ליה קמ"ל. והרי מוכח דרבנן פליגי עליה אפי' לזרוק ע"כ. ולפי הגה"ה הנ"ל ניחא דהתוספות לטעמייהו אזלי.