## Sha'arei Torat Bavel on Temurah Daf 28a

###### Sha'arei Torat Bavel on Temurah 28a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Temurah 28a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Temurah/r/28a:1)

(כח סע"א) **ומה בעל מום וכו' הודאת עד אחד פוסלתו מהקרבה.**—פי' כדאיתא בקידושין (סו ב): בעל מום פסולו ביחיד, שאם בא אחד ואמר, שכהן זה בעל מום הוא - ה"ז נפסל על ידו, משום דבמילתא דעבידא לאיגלויי עד אחד נאמן. אבל רש"י פירש: "הודאת עד אחד פוסלתו מהקרבה דכיון דאמר חכם מום קבוע הוא פסול מהקרבה". וזה דוחק גדול, דאין זה הודייה אלא הורייה. ועוד שגם ברובע ונרבע משכחת לה הוריית חכם אחד פוסלתו מהקרבה בדבר שאינו מפורש בתורה, כגון שבאו שנים ואמרו, שפלוני רבע בהמה זו שלא כדרכה, או שרבעה כשהיא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, והורה החכם דאף זו רביעה היא, הרי נפסלה בהמה זו מהקרבה. ובפי' ר"ג כתב: "הודאת עד אחד פוסלתו מהקרבה כדאמרן פ' כל פסולי המוקדשין נאמן ישראל לומר בכור זה נתתי לכהן במומו". ופירוש זה תמוה, דהרי התם מיירי בשהמום בו קבוע לפנינו ולענין חשד הכהן שמא הוא עצמו הטיל בו מום זה.