## Sha'arei Torat Bavel on Tractate Soferim Chapter 9

###### Sha'arei Torat Bavel on Tractate Soferim 9:8:1
[Sha'arei Torat Bavel on Tractate Soferim 9:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Tractate%20Soferim/r/9:8:1)

(פ"ט ה"ג) **וישחט צ"ל פשוט שהוא חצי הפסוקים של תורה.**—במחזור ויטרי בשם מס' סופרים הנוסח: "וישחט צריך חית פשוט שהוא חצי פסוקים של תורה". והנה בסוף התורה נמסר סכום כל פסוקי תורה שהם 5845¹, ובפרטם אתה מוצא בסוף כל חומש וחומש כמנין הזה: בראשית 1534 (ואף כשתבוא למנין הפסוקים של כל סדר וסדר לא תמצא רק 1533, והרי חסר פסוק אחד. אבל תשוב ותראה בסוף סדר וישלח, שנמסר "קנ"ד פסוקים קליטה סימן", וכן בקרית ספר להמאירי כתב "מספר הפסוקים שבה קנ"ד סימן אביאסף"; ובפרוטרוט אינם אלא קנ"ג. וענין זה שבמקרא "ויהי בשכון ישראל וגו'" יש פסקא באמצע פסוק, ובעלי המסורה חשבו מקרא זה לשני פסוקים. ואף שבשאר המקראות שיש בהם פסקא באמצע לא מנו אותם אלא לאחד, נראה שבעבור שבמקרא שלפנינו יש במחציתו הראשונה שני מיני טעמים, ולטעם אחד מצויינת מלת "ישראל" בסוף פסוק, לכן מנו אותו לשני פסוקים. וכעין זה מנו בפסוקי עשרת הדברות, וכמו שנראה בסמוך), שמות 1209 (ולפי המנין שנמסר בפרוטרוט בסוף כל סדר וסדר אינם אלא 1206. וטעם ההפרש בג' פסוקים הוא, שבעשרת הדברים יש י"ג פסוקים, וכן נחשבו במסורת שבסוף החומש, אבל בסוף ס' יתרו מנו אותם רק עשרה פסוקים, כמנין הדברים שהם עשרה, וע"פ זה הוא הטעם העליון. ודע שבסוף פ' בא נמסר "ק"ה פסוקים ימנ"ה סימן", וכשנבוא על פרטם הם ק"ו פסוקים, וכן בקרית ספר להמאירי כתב "מנין הפסוקים ק"ו סימן להם כשם אדם יהללאל", ולפ"ז יש 1210 פסוקים בחומש זה. אבל ראינו בפ' משפטים כב כז, שנמסר "אלהים לא תקלל חצי הספר בפסוקים", וכאשר נבוא למנין נמצא עד הפסוק הזה תר"ד פסוקים עם שלשת הפסוקים שבעשרת הדברות כפי הטעם התחתון. ואם נמנה לסדר בא ק"ו פסוקים יהיו עד "אלהים לא תקלל" תר"ה פסוקים. בין כך ובין כך אין הכרח ממסורה זו למנין הפסוקים שבפ' בא), ויקרא 859, במדבר 1288, דברים 955 (ולפי המנין שנמסר בפרט בסוף כל סדר וסדר אינם אלא 952 פסוקים מאותו טעם שנתבאר למעלה, שמנין הפסוקים שבסוף סדר ואתחנן נמסר כפי טעם העליון שבעשרת הדברות, שהם רק עשרה פסוקים, ולפ"ז הם קי"ח פסוקים, כמו שנמסר בסוף הסדר; אבל לפי הטעם התחתון שיש ג' פסוקים בעשרת הדברות, ונוספו ג' על קי"ח ויהיו בס"ה קכ"א פסוקים. ויש לעיין כי כאשר נבוא לפרט הפסוקים שבפ' ואתחנן נמצאם לפי טעם העליון קי"ט פסוקים, וכן נמסר בקרית ספר להמאירי "מספר הפסוקים קי"ט סימן להם בשם אדם פלט". ולפ"ז לטעם התחתון יהיו קכ"ב פסוקים. ואין לומר דבעל מסורת כל הפסוקים היה סובר כדעת החזקוני פ' יתרו שכתב: "בדברות אנכי ולא יהיה לך יש נגינה גדולה לעשות שתיהן פסוק אחד לזכרון שבדבור אחד נאמרו" דא"כ היה לו לפחות פסוק אחד גם בסכום הפסוקים של ס' שמות. אלא שי"ל שבמקום פסוק זה שיש לגרוע שם מזה היה מוסיף פסוק א' בפ' בא, וכמו שנתבאר למעלה).

footnotes:
¹ ועי' בבית נכות ההלכות ח"ב בשם רה"ג ד"פסוקי תורה הם 5884 ותלים 2524 ודה"י 1270. והמנין המרובה שבקדושין (ל ע"א) הוא באותו ס"ת שמצאו בירושלים, שהיה משונה בכתב ובמנין פסוקין שלו, וכן ספר תלים, וכן ספר דה"י". ונפלא הדבר כי סימני פסוקין בס"ת מנין דהא אין ניקוד בס"ת (עי' לעיל פ"ג ה"ז).