## Sha'arei Torat Bavel on Yevamot Daf 39a

###### Sha'arei Torat Bavel on Yevamot 39a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Yevamot 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Yevamot/r/39a:1)

(לט א תוספות) **ד"ה ובחרש וכו' לפי שאין חוסמין וכו'.**—כ"ה לעיל (ד א) במוכה שחין, אבל בחרש ושוטה במקום אחים פקחים והיא רוצה להתיבם לחרש ושוטה נראה דלכתחילה אין שומעין לה, אבל בדיעבד ודאי שנפטרו הצרות כדתני בתוספתא סופי"א: "אבל חרש שוטה וקטן שבעלו קנו ופטרו את הצרות". וברור דמלת "וקטן" אינה אלא אשגרת לישנא, דהא ביאת קטן אינה פוטרת את הצרות, דאין ביאתו אלא כמאמר בעלמא, והאחין פוסלין על ידו (עי' לקמן צו א), ואף שמן התורה קטן קונה (עי' קידושין יט א ובפירש"י שם), מ"מ רבנן עשו ביאת קטן כמאמרו של גדול¹. וכן נראה דאם יש שני אחים קטן וגדול, והיבמה רוצה להתיבם לקטן אין שומעין לה לכתחלה. וכן משמע מלשון המשנה (לקמן פי"ג מי"ב, קיא ב): בא על יבמה גדולה תגדלנו.

footnotes:
¹ ועל אודות אשגרת לישנא עי' מ"ש בתמורה כח ב. וכעין זה בתוספתא מעילה פ"א הכ"ז: "השוקל שקלו מן ההקדש כיון שלקח מעל דר"ש וחכ"א לא מעל עד שיזרקו דמים מכאן אמרו אין מביאין מנחות ונסכים ומנחת בהמה ולחמה של תודה מן הטבל ומן התרומה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ממעשר שני והקדש שלא נפדו מן המדומע ומן החדש מפירות שביעית ואם הביא לא מעל ואצ"ל מערלה ומכלאי הכרם". ועל סמך תוספתא זו כתב הרמב"ם (הל' מעילה פ"ו הי"א): "וכולן אין מועלין עד שיזרק הדם, לפיכך המביא מנחות ונסכים ולחם תודה מן ההקדש אע"פ שעבר עבירה לא מעל, שאין כאן זריקת דם לכפר עליו". ודין זה תמוה, שאם הביא מנחות ולחמי תודה מן ההקדש אע"פ שקמץ מן המנחה והקריבה, והשיריים אכל הכהן וכן כשהבעלים אכלו מלחמי תודה מ"מ אינם מועלים. ועוד קשה על התוספתא, שכללה דין הקדש עם טבל וחבריו, שעליהם אין שייך לומר "לא מעל" רק על הקדש בלבד. לכן הדבר ברור לדעתנו, שגם פה יש "שילוח הלשון", שכל ענין זה נשתרבב מתוספתא שקלים פ"א, דשם איתא ג"כ מחלוקת ר"ש וחכמים בשוקל שקלו מן ההקדש, והדר תני "אין מביאין מנחות ונסכים וכו' ומפירות שביעית ואם הביא הרי אלו פסולין ואצ"ל מן הערלה וכלאי הכרם". ודין זה שייך שם, ואגב ריהטא נשתרבב גם פה, והיה כתוב "הרי אלו פסולין" כמו בשקלים, אלא משום שאין דין זה שייך במעילה, לכן הגיה איזה תלמיד טועה "ואם הביא לא מעל", ועוד שיהא שייך בה לומר "מכאן אמרו", ושתי מלות הללו נשתרבבו כאן מתוספתא מנחות סופ"ח, דתני התם: "הרי עלי תודה והרי עלי שלמים הואיל והן באין חובה לא יביא אלא מן החולין, נסכים מ"מ לא יביא אלא מן החולין מכאן אמרו אין מביאין מנחות ונסכים וכו' ומפירות שביעית ואם הביא הרי אלו פסולין ואצ"ל מן הערלה ומכלאי הכרם".