## Sha'arei Torat Bavel on Yoma Daf 19a

###### Sha'arei Torat Bavel on Yoma 19a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Yoma 19a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Yoma/r/19a:1)

(יט רע"א) **ו' לשכות היו בעזרה וכו'.**—יש לעיין למה לא חשבו כאן עוד שתי לשכות, שהיו בשער נקנור (כדתנן במדות פ"א מ"ד, ומובא כאן למטה): א' לשכת פינחס המלביש וא' לשכת עושי חביתין. ואין לומר דשש הלשכות היו בפנים העזרה, ושתי הלשכות היו מחוץ לעזרה, דהא תנן במנחות פי"א מ"ג (צו א): חביתי כה"ג לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים. ועי' רמב"ם סופ"ה מהל' בית הבחירה, שחיבר כל הלשכות יחד וכתב: שש לשכות היו בעזרה וכו' ועוד שתי לשכות היו שם וכו'.


###### Sha'arei Torat Bavel on Yoma 19a:2
[Sha'arei Torat Bavel on Yoma 19a:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Yoma/r/19a:2)

(יט א) **ומסתברא דלשכת פרהדרין בדרום וכו'.**—לפ"ז צ"ל דאף דלעיל (יא א) איתא, דלשכת פרהדרין לפנים משער נקנור היתה, ודרך שער זה נכנסים ללשכה זו, ולא היו נכנסים דרך שער המים, שהיה בדרום סמוך למערב (שקלים פ"ו מ"ג), ללשכה זו הסמוכה לשער זה, דהטעם הוא משום דשער המים לא היה משמש כניסה ויציאה אלא בחג בלבד להכניס בו צלוחית המים של ניסוך (עי' מדות סופ"ב). אלא שקשה לי דהרי לשכת אבטינס עלייה היתה כמבואר בריש תמיד ומדות, ולשכת כה"ג שבצפון משמע שלא היתה עלייה, שהרי אבא שאול אומר דגג שלשתן שוה, משמע שע"ג קרקע היתה בנויה כלשכת הגולה ולשכת הגזית. ואולי מתוך זה הכריע הרמב"ם בסופ"ה מהל' בית הבחירה דלא כרב פפא וכתב דלשכת פרהדרין היתה בצפון (ועי' במל"מ שם). וכן בירושלמי פרק זה [לט ע"א] אמרו: על גבי שער המים היתה וסמוך ללשכתו היתה. הרי שהיתה בדרום. ולשכת אבטינס, לפי הירוש', אינה לשכת כה"ג, אלא שהיתה לו לכה"ג לשכה אחרת סמוכה ללשכת אבטינס. ולשיטה זו נראה דלשכת פרהדרין היא הסמוכה ללשכת אבטינס, והלשכה השניה שבצפון היא לשכת בית האבן, שלשם הפרישו את הכהן השורף את הפרה, שהיתה בצפונה מזרחה כמבואר בריש פרקין¹. ושני שמות היו ללשכה זו בית האבן ולשכת העץ. וכן צ"ל לרב פפא דסבר דלשכת אבטינס היתה בצפון ושהיא היתה לשכת כה"ג א"כ היתה נקראת גם לשכת העץ. ולא מסתבר לומר דאבא שאול חולק על ת"ק, דהיתה נקראת לשכת העץ, אלא שסבר שהיתה לשכת כה"ג וקרויה לשכת אבטינס.

footnotes:
¹ ואף שלקמן מג א סבר רב דגם כהן הדיוט כשר לפרה, כבר כתבו בתוס' ישנים ריש פרק זה דכהנים גדולים היו נוהגים לעשות בעצמם את הפרה. ועי' בתוספות חדשים במ"ה פרק זה.