## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma Chapter 9

###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:1:2:1)

**הכא את מר ליבון כשינוי** (תוספתא פ"י גזל צמר וליבנו טווי וליבנו כו' משלם כשעת הגזילה וכעין זה לעיל פ"ח ה"ג) והכא את מר אין ליבון כשינוי (הוא בחולין פי"א לענין ראשית הגז) כו' צופים (פי' כמו "צפון" דבבלי צ"ג ב') כו' צופים בלא ליבון (פי' והל"ל ועשאו צופים) אמר ר' יודן (פי' תירוץ אחר הוא) כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:2:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:1:2:2)

**גזל שלח וליבנו כו'.** —אולי צ"ל: "גזל טווי וליבנו" כו' (והוא בתוספתא פ"י, ולנוסח שלנו הוא עור ע' בכורות נ"ז ב').


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:1:3:1)

**ר' נחמן בר יצחק שאל אילו מי שנכנס כו'.** — צ"ל: ר' נחמן בר יעקב שאל (וכ"ה בגיטין פ"ה ה"ה, ור' נחמן בר יצחק דבבלי אינו מוזכר בשום מקום בירושלמי).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:3:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:1:3:2)

**אלא שמערימין עליו ליכנס כו'.** — צ"ל: אלא שממתינן לו עד שיכנס לשם מפני החמה או מפני הגשמים א"ל שמואל הא תניתה שמין לו כו' (פי' מיד וע' גיטין פ"ה ה"ה דמשמע כמו שהגהתי).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:1:5:1)

**מפני שעיברה אצלו וילדה משלם כשעת הגזילה מאן תניתה כו'.** — צ"ל: מפני שעיברה אצלו וילדה משלם כשעת הגזילה הא אם עיברה אצלו ולא ילדה משלם בעיינה (וע' במלחמות לרמב"ן שהעתיק: "מפני שעיברה אצלו וילדה הא אם לא עיברה אצלו וילדה משלם כשעת הגזילה" ונדחק בפירושו) הלכה ב' גזל בהמה והזקינה כו' (ומה שבינתיים שייך למטה ה"ג כמו שאכתוב שם).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:2:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:2:2:1)

**שמואל אמר אפי' גזל עגל ונעשה שור אומר לו הש"ל כו'.** — צ"ל: אפי' גזל שור והזקין משלם כשעת הגזילה תני ר' קרנא ואפי' גנב עגל כו' ד' וה' עגל (וכעין זה בבבלי ס"ה ב') אמי אבוי דשמואל בר אמי כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:3:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:3:2:1)

**שמואל אמר בשנסדק כו'.** —צ"ל: גזל מטבע ונסדק כו' מאן תניתה (פי' דאומר בכל אלו דמשנתנו הש"ל) ר' יעקב דתני זה הכלל שהיה ר' יעקב אומר כל גזילה שהיא קיימת בעיניה ולא נשתנית מברייתה אומר לו הש"ל והגנב לעולם משלם כשעת הגניבה (כל זה נמצא לפנינו לעיל סוה"א ושייך כאן, וכן מוכח בתוספתא פ"י ע"ש) שמואל אמר בשנסדק ודאי ר' הונא אמר בשפסלתו מלכות אבל פסלתו מדינה אומר לו הש"ל (פי' דפסלתו מלכות דינו כנסדק אבל פסלתו מדינה היינו נפסל) שמואל אמר אפי' פסלתו מלכות (פי' דינו כנפסל) אומר לו הש"ל ר' יודה בן פזי בשם ריב"ח והן שהרקיבו מן הכנימה (פי' כמו כנים רש"י חולין י"ג א' וע"י זה כל הפירות מתקלקלין) אבל אם הרקיבו מתולעין (פי' שיכול לברור המתולעין והשאר ראויין לאכילה) כבריאין הן (פי' ואומר לו הש"ל והיינו דתני בתוספתא פ"י בפירות והרקיבו אומר לו הש"ל) ר' יודן לא נחית כו' מה חידות הוה לכון בבי מדרשא יומא דין א"ל כן אמר ר' יוסי המטמא אינו כעושה מעשה (כ"ה בגיטין פ"ה ה"ד) א"ל ולאו מתניתא כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:5:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:5:2:1)

**שמואל אמר אפי' הקדיחו סממנין אומר לו הש"ל כו'.** — צ"ל: אפי' הקדיחו יורה נותן לו דמי צמרו מהו אם השבח כו' (לפרש"י בבבלי צ"ח ב' קשה מה ששנינו סתם "אם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח" דהא פעמים שאינו נותן לו כל השבח כגון שהשבח הוא יותר מכפי מה שהתנה עמו לשכר שבאופן זה אינו נותן לו אלא שכרו כ"ש רש"י שם, ועוד קשה דר"מ שאמר "נותן לו" היינו הצובע לבעל הצמר, אבל בדברי ר' יהודה "נותן לו" היינו להפך בעל הצמר לצובע, ולכן בביאור זה שיטה אחרת להירושלמי והוא ד"שבח" נקרא מה שהיה משביח הצמר אחר הצביעה יותר מכדי שעולין דמי הצמר והצבע ושכר הצובע, ו"יציאה" נקראה השכר שמעלה להצובע בעד מלאכתו בלבד ולפי משל הירושלמי כאן השבח הוא חמשה מנים והיציאה עשרה מנה והרי היציאה יתירה על השבח חמשה מנים וצריך הצובע ליתן לבעל הצמר חמשה מנים כדי שלא יפסיד בעל הצמר משבחו ולפיכך אין הצובע נוטל בשכרו אלא חמשה מנים, ואם השבח יתר על היציאה כגון שאם היה צובעו אדום היה שוה ארבעים מנה ומאחר שצבעו שחור אינו שוה אלא עשרים מנה ולפי שדמי הצמר והצבע ושכר מלאכה אינן אלא עשרים מנה נמצא שהשבח הוא עשרים מנה והיציאה אינה אלא עשרה מנה לפיכך נותן לו הצובע לבעל הצמר את היציאה דהיינו שכר מלאכתו עשרה מנה והיינו שאינו נוטל כלום בשכר מלאכתו וגם בעל הצמר מפסיד משבחו עשרה מנה שאין הצובע חייב להשלים לו מביתו עוד עשרה מנה ורק מפסיד שכר מלאכתו בלבד, זה ביאור הירושלמי לפי דעתי וע' בבלי ק' ב' תוד"ה "אם" ובהגהות אשירי שם שנדחקו בביאור הירושלמי).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:5:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:5:4:1)

**ותני חורן אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לשניהן מ"ט דר' יודן כו'.** —צ"ל: ואם הותירו הותירו לשניהן מאן דמר אם הותירו הותירו לו ר"מ מ"ד אם הותירו לשניהן ר' יודן מ"ט דר' יודן שלא נתכוין המוכר לזכות אלא ללוקח (כ"ה בדמאי פ"ו הי"ב ע"ש) ולמה הוא חולק עמו (פי' למה חולק הלוקח עם בעל המעות) שאסור ליהנות מחבירו (פי' שזה הלוקח אסור ליהנות ממעות של חבירו כשאין גם לחבירו הנאה מזה) מעתה אפי' אמר לו ליקח לו חטים ולקח לו חטים בשעה שאמר לו ליקח לו חטים ולקח לו חטים (ונשמט מן "חטים" עד "חטים") לא נתכוין המוכר לזכות אלא לבעל המעות ובשעה כו' וקיים מה בידיה (פי' וכי יודע המוכר בשעה שמזכה לו לשליח אם הוא קונה מה שצוה לו המשלח או לא) א"ר נםא בשעה שקיים שליחותו לא נתכוין המוכר לזכות אלא לבעל המעות כו' אתיב ר' שמעון בר בא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז) קומי ר' יוחנן כו' אין לו בכסות אשתו ובניו ולא בכלים שצבע לשמן וכי מי הודיע לצבע שיקנה צבעו לאשתו ובניו (ונשמט מן "ובניו" עד "ובניו") א"ל לא עלה על דעתו להקדיש כסות אשתו ובניו והתנינן ואחד המעריך עצמו כיון שאמר ערכי עלי לא קבל לעצמו חמשים סלע כאומר ערכי עלי כו' ר' הושעיא בשם שמעון בר בא זאת אומרת שאין שמין כו' (פי' דאל"כ לא היה תנאו מועיל כלום דהתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל כבב"מ סופ"ז).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:6:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:6:2:1)

**א"ר יונתן בנתינת החומש נעשה חומש קרן.** — צ"ל: בשבועתו על החומש נעשה חומש קרן.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:6:2:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:6:2:2)

**לא אתיא אלא בשעת עדים ובשעת הקרבן.** — צ"ל: לא אתיא (פי' הא דתנן במי"ג הגוזל את אביו ונשבע לו ומת ה"ז משלם קרן וחומש לבניו) אלא בשהודה ובשעת הקרבן (פי' אבל בשלא הודה אלא שבאו עדים או אפי' הודה בעצמו בזמן הזה שאין שם קרבן אין צריך להוציא קרן וחומש מרשותו כיון שהוא עצמו יורשו).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:7:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:7:2:1)

**מקטן יחזיר לו מת יחזיר לאביו כו'.** —צ"ל: מקטן עושה בהן סגולה מת יחזיר לאביו וכולן שאמרו כו' (כ"ה בתוספתא פי"א ובבלי ב"ב נ"ב א') יעשה מפורש כפירושו (כ"ה בתוספתא שם, וביאור זה שיקיים כמו שאמרו (כן מוכח בתוספתא ב"ב רפ"ט).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:7:2:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:7:2:2)

**אהן קידושא דברתי.** — פי' "קידושא" הן עגילי אזן ותרגום עגיל (במדבר ל"א נ') קדשין, והן הן כיפי דבבלי ב"ב נ"ב א' וע"ש בפרשב"ם.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:8:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:8:2:1)

**ר' ירמיה וריב"ח תריהון אמרין קונם לבית זה שאיני נכנס כו'.** — צ"ל: תריהון אמרין קונם הניית נכסי אילו עליך מכיון שאמר אילו אסרן עליו בין בחיים בין לאחר מיתה. א"ר יוסי תנינן בנדרים מה דלא תנינן בנזיקין קונם לביתך שאיני נכנס שדך שאיני לוקח מת או שמכרו לאחר מותר לבית זה שאיני נכנס שדה זו שאיני לוקח מת או מכרו לאחר אסור מפני שאמר זה אסרו עליו בין בחיים בין לאחר מיתה (וע' הנוסח בנדרים פ"ה ה"ג).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:9:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:9:2:1)

**חילפיי וריב"ח אמרין דר' יוסי הגלילי היא כו'.** — יש להחליף ולתקן ובתחלה צ"ל: כתיב (במדבר ה' ח') ואם אין לאיש גואל במה הכתוב מדבר אין לך אדם מישראל שאין לו גואל אלא בגוזל את הגר ונשבע לו ומת שמשלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח חילפיי וריב"ח אמרין דר"ע היא (פי' זה ששנינו היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת הכסף יינתן לבניו כו') דתני (תוספתא פ"י) דרש ר"ע כשבא מזופרין הגוזל את הגר ונשבע לו והיה עולה לירושלים ומעותיו ואשמו בידו ומת בדרך הכסף ינתן לבניו ואשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שנאמר מלבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו מי שצריך כפרה יצא זה שאין צריך כפרה, דברי חכמים? (פי' ומה דעת חכמים החולקין על ר"ע) ריש לקיש אמר תושב אשמה (פי' מעות שגזל) מכל מקום (פי' אפי' באופן שהגזלן מת ואין אשמו קרב).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:10:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Kamma/r/9:10:2:1)

**ר' חזקיה אמר בשתי שבתות פליגין כו'.** — חסר כאן ותחלה צ"ל: תני (בבלי קי"א א' וכן בתוספתא פ"י, אלא שבתוספתא נתהפכה הגירסא בט"ס וע' מ"ש פ"מ לעיל פ"ח ה"ג) נתן את האשם ליהויריב ואת הכסף לידעיה יחזיר כסף אצל אשם דברי ר' יהודה וחכ"א יחזיר אשם אצל כסף אמר רבי לדברי ר' יהודה אם הקריבו בני יהויריב את האשם אינו מתכפר לו עד שיביא אשם אחר ויתן לבני ידעיה (בתוספתא שם יש השמטה) ואם קיים האשם יחזיר כסף מבני ידעיה אצל בני יהויריב ויקריבו בני יהויריב את האשם ויתכפר לו ואם עבר משמרו של יהויריב יחזיר אשם מבני יהויריב אצל בני ידעיה ויקריבו בני ידעיה את האשם ויתכפר לו ר' חזקיה אמר בשתי שבתות פליגין ר' יוסי אמר בשבת אחת מ"ד בשתי שבתות נתן את האשם ליהויריב במשמר יהויריב ואת הכסף לידעיה במשמר ידעיה אבל אם נתן את האשם ליהויריב במשמר ידעיה ואת הכסף לידעיה במשמר ידעיה דברי הכל יחזיר אשם אצל כסף זאת אומרת אנשי משמר שזכו בקרבן שלא בשבתן מוציאין אותו מידן מ"ד בשבת אחת פליגין נתן את האשם ליהויריב במשמר ידעיה והכסף לידעיה במשמר ידעיה זאת אומרת אנשי משמר שזכו בקרבן שלא בשבתן אין מוציאין אותו מידן (פי' כן מוכח מדברי ר' יהודה ואף חכמים לא נחלקו עליו אלא משום דשלא כדין עשו בני יהויריב שקיבלו אשם לפני הכסף ובין לר' חזקיה ובין לר' יוסי זה שאמר רבי "ואם עבר משמרו של יהויריב כו' ויתכפר לו" היינו אחר שחזר בפעם השנית משמר של יהויריב וכמבואר למטה) ואם עבר משמרה של יהויריב כיני מתניתא ואם אחר שחזר משמרו של יהויריב ולא הקריבו את האשם (פי' דאפי' לר' יוסי בפעם ראשונה כשנתן להם את האשם במשמרתן מאחר שהגוזל עדיין לא נתן את הכסף לא היו רשאין להקריב את האשם, אבל בפעם שנית שכבר הוציא הגוזל את הכסף מתחת ידו אע"פ שנתנו לבני ידעיה יש להם לבני יהויריב לתובען ולקבל את הכסף ולהקריב את האשם) יוליך את האשם מבני יהויריב אצל בני ידעיה ויקריבו בני ידעיה את האשם ויתכפר לו זאת אומרת כו'.