## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot Chapter 2 ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:7:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:1:7:1) [השלמות: **ובלבד בד'.** — [בעל מראה מקום והגהות מעיר: גרסת הטור א"ח ס"א ובלבד **שידגיש** בדלי"ת], וכ"ה בילקוט ואתחנן רמז תתל"ו וראבי"ה סמ"ו.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:14:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:1:14:1) [השלמות: **מפני שהיא עשויה פרקים פרקים.** פי' שכל פרק ופרק רחוק בתורה מחבירו.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:6:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:3:6:1) **ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון כו'.** — נוסח כמה ראשונים להפך ופי' "חזיק" קושר ראשן במטפחת וכן עיקר שכעין זה לקמן פ"ה ה"ה (ט' ד') "ר' יודה בן פזי כד הוה תשיש הוה חזיק רישיה", ועוד בשבת רפ"ח "ר' יודה ב"ר אלעאי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזק רישיה עד חגא". ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:6:2 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:3:6:2) [השלמות: **וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה.** — כאן צ"ל מן "ואינו" עד "מבפנים" (כהגהת הגר"א) ואח"כ צ"ל: א"ר יצחק כו' לא היה לובשן וכד הוה **מענין** מייתן ליה (פי' מאחרין להביא לו תפילין) הוה אמר הדא מילתא (עי' פסיקתא רבתי פסקא ב' דעשרת הדברות ובזרע אפרים שם).] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:7:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:3:7:1) [השלמות: **על מצות תפילין.** — ע' ריטב"א סוף רה"ש בשם נוסחאות מדויקות על יד על הנחת תפילין ועל של ראש על מצות תפילין.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:16:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:3:16:1) **כגון ארצינו תפארתינו.** — פי' שאם נוגע הנו"ן בוי"ו שבצדו למעלה משנה צורת האות ופסול אבל אם נוגע למטה צורת האות ניכר וכשר, וע' באו"ז ח"א סימן תקנ"ג. ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:4:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:4:4:1) [השלמות: **א"ר יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות.** — צ"ל: תמן תנינן (תרומות פ"א מ"ב) חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה. למי נצרכה לר' יוסי (פי' אף דסבר דאם לא השמיע לאזנו לא יצא מ"מ תרומתו תרומה דברכה אינה מעכבת) א"ר יוסי מסתברא דיודי רב חסדא כו' שאין תרומתן תרומה (פי' אותן החמשה הראשונים וזה תרומתן תרומה) כו' דר' יוסי היא (והחמשה האחרונים הם לר' יהודה הילכך לא איצטריך לאשמועינן במדבר ואינו שומע דתרומתו תרומה).] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:6:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:4:6:1) [השלמות: **אם היה לשונו ערוך מותר.** — פי' אף שהוא מחיפה, ובאבי העזרי סימן נ"א מובא: אבל אם היה לשונו צרור בכל האותיות מותר (ונ"ל דהמלות בכל האותיות" אינן מהירושלמי אלא הוספה ופירוש).] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:8:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:4:8:1) **מה את ש"מ א"ר אבון עוד כו'.** — חסר בינתיים וכצ"ל: מה את ש"מ מהולל שם ה' כממזרח שמש עד מבואו (פי' כמו שהשמש רגיל לזרוח תמיד ממזרח למערב ולא להפך) א"ר אבון כו' (כעין גירסא זו הוא במגילה רפ"ב אלא שנתהפכו השורות שם ע"ש). ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:10:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:4:10:1) **ומהם שמונים וכמה נביאים.** — אולי שצ"ל "ומהם **שלשים** וכמה נביאים" וכ"ה במגילה פ"א ה"ז [ע' ע"ד] וע' מ"ש שם. ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:6:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:5:6:1) [השלמות: **וכוללין של ירושלים ושל ארץ.** צ"ל: **בשל** ארץ (ע' מ"ש להלן פ"ו ה"א).] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:7:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:5:7:1) **לפניו אסור לאחריו מותר.** — י"ל דלשון זה דהכא נשתרבב מלקמן פ"ג ה"ה [ו' ע"ד] וכצ"ל כאן: לאחריו אסור לפניו מותר (פי' שאם צרורין ותלויין לאחוריו אסור מפני שאין דעתו מיושבת עליו שמא יאבדו ממנו והוא לא ירגיש אבל לפניו מותר שהרי הוא רואה אותן תמיד, וזהו שאמרו למטה "ר' יסא היה צוררן ותופסן בידו"). ודע שענין השירבוב והגרירה מצוי הרבה בירושלמי ועל כמה מהן העירו המפרשים כמו בשביעית (פ"ד ה"ג) "הורי ר' אמי לרדות עמו" וכתב ע"ז בפ"מ: לא שייך הכא אלא בע"ז אמתני' דנחתום העושה בטומאה קאי שאסור לרדות עמו פת לתנור כדאמרינן התם ואיידי דהאי סוגיא דשביעית כתובה היא שם הועתק גם לזה כאן וככה תמצא בהאי תלמודא למאות מאות מקומות ע"כ; עוד בשביעית סופ"ז "שרף פירי פגין פירי" וכתב שם המפרש הרא"פ ולא שייכי כאן אלא אגב ריהטא אייתי לה הכא ע"כ; ובפסחים פ"ב ה"ד תני פגה שטמנה בתבן כו' וכתב ע"ז בק"ע שם ל"ג ליה הכא ואגב שיטפא דמסכת שבת כתבוהו לכאן ע"כ. וגדול האחרונים ממפרשי הירושלמי הוא הרה"ג מהר"ם ז"ל מקאברין בהקדמתו הראשונה לספרו "ניר" כתב "ירושלים הרים סביב לה כו' בהשתרבות לשון יתר מסוגיא לסוגיא". ובטעם הגרירות והשיטפות שבירושלמי כתב בספר דורות הראשונים ח"ב פרק ס"ה שיש הבדל בין הירושלמי והבבלי שהבבלי נערך ונסדר והירושלמי לא נערך ונסדר והוא בידינו רק כפי שלמדו במתיבתא בסוף ימי ר' מנא ור' יוסי בר בון ובסוף הימים כאשר נכתב הירושלמי לפנינו ובא עם הספר כתבו אותו בהכרח רק כפי אשר נשאר בידיהם מהימים הראשונים מסגנון הלימוד של המתיבתא ולא ערבו אז לעצמם לשנות בו דבר מכפי שגרסו במתיבתא לזכרון דברים, ולכן נשארו כל הדברים לגמרי כמו שהם, והאריך שם הרבה בזה כדרכו וכמנהגו בכלל בספר זה בדברים יתירים וכפולים כמה פעמים, ועיקר תמצית דבריו כבר כתבנו. ואחרי קראי את דבריו ושניתים ושלשתים אינני בוש להודות כי לא נכנסו באזני ואינני מבין אותם כל עיקר כי למה במתיבתא עירבבו בלימודם דברים שאינם שייכים במקומם רק במקום אחר לזכרון דברים, וסוף דבר אין בדבריו כדי נותן טעם כל שהוא אל לב מבין, ומלבד זה מעיקרא דדינא פירכא דלמטה אברר שגם בבבלי – שנערך ונסדר לפי דברי הרב – מצינו כמה גרירות ושיטפות כאלה שבירושלמי ואף כי הן מעטות במספר לעומת מספרן המרובה שבירושלמי מ"מ מוכרח הוא שלא הערך והסדר הוא הגורם לזה, ולכן החובה מוטלת עלינו לבדוק ולחפש טעמים אחרים טובים ויפים מהטעם לפגם שנתן בעל דורות הראשונים. ומה שנראה לנו בזה הוא, שכבר נודע שהסופרים הראשונים בחפצם לקצר במלאכתם מלאכת הכתיבה המרובה, אם מצאו סוגיא כפולה בירושלמי או בבבלי ומדרשות היה דרכם לכותבה בשלימותה במקום אחד ובמקום השני קיצרוה, ורמזו דשאר הסוגיא נמצא באותו מקום השלם, ודרך סופרי הירושלמי לכתוב באופן כזה "גר"ש (ר"ת גמרו שם) בהילכתא עיליתא" או "בהילכתא קדמייתא" כמו ביומא פ"ג ה"ח ופ"ה ה"ג וכתובות פ"ד ה"ח, ודרך סופרי הבבלי לכתוב באופן כזה "וכולה" כמו בנזיר (ט"ז ב') "וכולה כדהוינן בה אליבא דבר פדא ור' מתנא" ובחולין (י"ב ב') "ונראין כולה", ובפסיקתא דרב כהנא השתמשו הסופרים בהמאמר "שאר קטיעא דכוותא קמייתא" ע' פיסקא אחרי מות דף קע"א ופיסקא ויהי בשלח דף פ"א, ובב"ר השתמשו בלשון "וכוליה עניינא" ע"ש פ"מ. ולפי השערתי השתמשו בקיצור זה במדה מרובה הסופרים הראשונים מהירושלמי אבל הסופרים שבאו אח"כ שרצו להשביח את מלאכתם ולהוציא מתחת ידם ספרים שלימים ונאים הוסיפו להעתיק מהמקום הנרמז כל הענין בשלימותו, והסופרים האחרונים לא היו חכמים ומבינים כל כך (כמו שאמרו בבבלי סוטה מ"ט א' שרו ספריא למיהוי כחזניא) הוסיפו להעתיק מאותו מקום דברים שאינם שייכים כל עיקר לכאן ומהסופרים והמעתיקים כאלה באו אצלנו רוב השיטפות והגררות והריהטות שבירושלמי המצויות לרוב בידינו ומקיצורי הסופרים הקדמונים נשארו עד היום בידינו אחדים מהם ורמזנו עליהן למעלה. וגם בתוספתא נמצאו ריהטות וסירכות ע' מ"ש במע"ש פ"ב ה"א. והנה מצינו ריהטות וסירכות גם במשניות כמו במכות סוף פ"ב "כיוצא בו" כתב התויו"ט שהוא סירכא משביעית פ"ט מ"ח, וברפ"ח דזבחים (ע"א ב') כתב רש"י ד"ה וימכרו דלא גרסינן וימכרו ע"ש שהיא סירכא מרישא שם; עוד בנגעים פ"י מ"ה וכן בפשיון בתחלה כתב הר"ש שם ולא גרסיגן בתחלה גבי פסיון והסופרים אגב ריהטייהו כתבינהו בסיפא כמו ברישא; ובשביעית פ"ג מ"ג יתר מכאן מחציב וכתב בתויו"ט שנשתבשה הגירסא מלישנא דמשנה ו' שם; ובפירוש הרא"ש חלה פ"א מ"ט אות ט' כתב אבל הכא כדי נסבה ואגב רהיטא דההיא מתני' תנייה נמי הכא, וע' שביעית פ"ט ה"ו ומ"ש שם ובערלה פ"א ה"ב לית כאן מרכיב וענין זה שבכמה מקומות רגילין לשנות יחד נוטע מבריך ומרכיב כמו בשביעית פ"ב מ"ו וסוטה פ"ח מ"ה וע"ע מ"ש ביבמות רפ"ד, וקידושין פ"א ה"א, סנהדרין פ"ז ה"ב והוריות פ"ב ה"ו. וכמו כן יש ריהטות ושיטפות בתלמוד הבבלי כמו בב"ב ק"ב ב' כתב רשב"ם (ד"ה ה"ג וכגון) משום דאמרו לעיל כו' לכך טעו וכתבו גם בכאן כו'; עוד בסנהדרין צ"ד א' אינהו עדיפי מיניה כו' כתב רש"י ע"ז איידי דגררא בעלמא קתני הכא; עוד בזבחים מ"ב א' כתב רש"י (בד"ה קמ"ל) וגירסא הכתובה בספרים אמרינן אי ס"ד כו' לא שייך למיגרס הכא הכי כו' ובמנחות (ט"ז א') הוא דגרסינן לה הכי כו'; עוד בתמורה (ז' א') כתב רש"י (ד"ה רבא אמר) ותירוצא דמתרץ כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו כו' ל"ג ליה ושבשתא היא דלא איירי הכא במחוסר זמן כלל אבל במסכת יומא (ס"ד א') תנינן לה כו'; עוד בחולין ע"ד ב' כתב רש"י (ד"ה חלבו דמאי) אע"פ שהוא בכל הספרים אמת הדבר שהוא שיבוש ולא יש חכם אשר יושיבנו על כנו כו' אלא בפרק גיד הנשה גרסינן לה לכולה כי ה[כ]א ואגב שיטפא דגירסא אישתבשו בה למיגרסא הכא ע"כ. וטעם השיטפות האלה הוא כמו שכתבנו למעלה שהסופרים הקדמונים קיצרו במקום אחד מפני שסמכו על סוגיא כזו במקום אחר, ובאו הסופרים האחרונים והשתדלו למלאות את החסר בכל מקום וגם הוסיפו להעתיק מהמקום השלם אף דברים יתרים שאינם שייכים כאן כל עיקר וכל המוסיף גורע. ועוד אנו מוסיפים סיבה אחרת לשטפות וריהטות הללו והוא שבאשר כפי הנודע היו גורסים בראשונה את התלמודים בעל פה בין התלמוד הירושלמי ובין התלמוד הבבלי וכשהחלו לכתוב את התלמודים היה הסופר יושב בפני החכם והחכם קורא מפיו¹ והסופר כותב על הספר בדיו ומתוך הרגל הלשון השגור בפי החכם אירע כמה פעמים שמתוך שיווי העניינים בשני מקומות סריך ואזיל להוסיף ממקום אחד למקום אחר והסופר לא דקדק בזה וכתב מפי השמועה כל הענין כמו שיצא מפי החכם בשלימות, וענין כזה מכונה בירושלמי בפירקין למעלה ה"ד "השגרת לשון", ודעת רב חסדא שגם במשנה יש "השגרת לשון" וכעין זה כתב ר' תם במכילתין (כ' א' תוד"ה וקטנים) וא"ת א"כ אמאי תנא קטנים בהדי נשים ועבדים כיון דאין שוין כדפרישית וי"ל דכן דרך התנא לשנות יחד נשים ועבדים וקטנים ע"כ; עוד כזה בירושלמי שביעית פ"ט ה"ו לית כאן עלי קנים כו' וע' מ"ש בהערותי שם. ובכלל זה של שילוח הלשון יתיישבו לנו עניינים רבים כמו בפסחים (צ"ה ב') "אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל", וכתב רש"י שם "נוטלין את לולביהן אגררא נסבא דברייתא היא הכי בפרק בתרא" (קי"ז א') ועוד ביומא (נ"ח ב') "הא למדת שכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח" וכתב רש"י "דרך ימין למזרח לא שייך למיתני הכא למזרח אלא במסכת זבחים כו' ואגב ריהטא דההיא גירסא נקיט לה בכולה תלמודא". עוד בע"ז (כ"ה א') כתב רש"י בד"ה "ספר משנה תורה" וספר שופטים ל"ג הכא ואגב ריהטא דגירסא דלקמן ניקבעה היא ושבשתא היא ע"כ; עוד בבכורות (ל"ו א') "עמוד על רגליך ויעידו בך", וכתבו התוספות (ד"ה עמוד) לא גרסינן ויעידו בך לא כאן ולא בפרק תפלת השחר דמה עדות שייך כאן אלא בסנהדרין בריש פרק כה"ג גרסינן ליה גבי עובדא דינאי ואגב (פשטא) [שיטפא] דהתם נכתב כאן ע"כ ועוד בב"ב (נ"א א') "כתב לו על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו ש"פ שדי מכורה לך שדי קנויה לך ה"ז מכורה ונתונה" וכתבו התוספות (ד"ה אף) תימא דמאי רבותא היא שוה פרוטה בשלמא גבי קידושין (קידושין ט' א') נקט כו', וכאן הניחו בתימה, ובקידושין נדחקו לתרץ זה אבל לדעתנו פשוט שאינו אלא "שילוח הלשון", שלשון זה הוא רגיל לענין קידושין לכן נקטו ליה נמי לענין מכירה; עוד בחולין (צ' ב') "והב"ע כשהוכרו ולבסוף נתערבו" וכתב רש"י שם שהוכרו לאו דוקא ע"כ ודבריו נכונים שאין זה אלא שילוח הלשון שבקידושין (נ"א ב') ושם מוכרח לומר "שהוכרו"; עוד בתמורה (כ"ח ב') .ותנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר וגו' וע"ז דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל כל שהמום פוסל בהן דבר ערוה וע"ז פוסלין בהן" וכתבו ע"ז בתוספות שם כל שהמום פוסל בו דבר ערוה וע"ז פוסלין בו צ"ע מאי קאמר הא דרשינן שפיר רובע ונרבע מכי משחתם ע"כ אבל הדבר ברור אצלנו שהסיום כל שהמום פוסל כו' אינו אלא משילוח הלשון שנשתרבב מבכורות נ"ז א' ושם מוכרח סיום זה ע"ש. וע"ע בתוספות יו"ט כלים פכ"ט מ"ג. והנה הריהטות והגררות שבתלמוד הבבלי מעטות מאד בערך כפי מה שמצינו אותן בירושלמי, וטעם הדבר נראה שהוא מפני שהתלמוד הבבלי היה נלמד בבבל בישיבות ורבו החכמים שעסקו בו בכל דור ודור בשקידה גדולה ומשא ומתן מרובה וכשמצאו דברים יתרים משיטפות וריהטות הסירו אותם ממקומם ותיקנו כפי הצורך ורק מיעוטם נשארו אבל החכמים העוסקים בתלמוד הירושלמי בכל דור ודור היו מעטים כנודע וגם אלה שעסקו בו לא עסקו בו במדה גדולה כ"כ כמו בבבלי לכן נשארו בו כל הריהטות והשיטפות כמו שיצאו מן הסופרים הקדמונים וע' בשו"ת המיוחסות לרמב"ן סימן צ"ו ומ"ש בהוריות פ"ג ה"ג ושבת פ"א מתניתין ה', ופסחים פ"ג ה"ג. footnotes: ¹ וכפי הנודע היו בזמן האמוראים אנשים אשר אומנותם היתה לשנות הברייתות בעל־פה הרבה פעמים עד שהיו רגילים בהן והם היו נקראים אצלם "תנאים" כמו שמצינו בבבלי לרוב תני תנא קמיה דפלוגי האמורא ותנאים אלו לא היו חכמים גדולים עד שהיה למשל אצלם "תני תנא ולא ידע מאי אמר", "התנאים מבלי עולם" (סוטה כ"ב א') וכ"כ בדורות הראשונים ח"ב עמוד 106. ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:7:2 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:5:7:2) [השלמות: **ולמדת הדין א"ר יצחק וצרת הכסף.** —צ"ל: **ואף** למידת הדין כן א"ר יצחק כו' (היינו לעני שמירה כפי' רש"ס, וע' ב"מ מ"ב א').] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:8:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:5:8:1) **ושרתון ויהבון לר' חזקיה כו'.** — צ"ל ושרתון ויהבון לשמעיה דר' חזקיה (פי' שריב"א התיר הקשר מבגדו עם המעות ונתנן למשרתו של ר' חזקיה) קטר פורתיה לפורתיה (פי' שקשר מעפרתו למעפורת של משרת ר' חזקיה כדי שלא יברח עם מעותיו) ושרתון וערק (פי' שהמשרת התיר את הקשר וברח עם המעות) א"ל ומה בידך (פי' שריב"א שאל לר' חזקיה ומה שמעת אתה בענין זה) כו'. ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:9:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:5:9:1) [השלמות: **בשם ר' יוחנן הגיעוך סוף מלאכ' המים כו'.** — פי' כל עיקר מלאכה במי חטאת שאסרו חכמים אינו אלא מעלה מדרבנן בעלמא ודלא כפי' מראה הפנים, וע' מהרש"ס שגורס הגיעך סוף מלאכת תפלה כו', ואין גירסתו מחוורת.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:6:5:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:6:5:1) **בעון קומוי דר' יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה כו'.** — צ"ל מהו לתלות בדם המכה ולא הורה מהו לבעול בעילה שנייה (פי' בשבת) כו' (כן העתיק הרי"ף בהלכות נדה). ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:6:5:2 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:6:5:2) [השלמות: **ואסור ליטול ממנו כוס של ברכה כו'.** עי' שאלתות דרב אחאי פי תזריע [סי' פ"ה]. וגירסת הגר"א ואסורה ליטול ממנו כוס כו'.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:2:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:7:2:1) **ושאל לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא.** — צ"ל "ושלח לר' בא ב"כ לגבי ר' אחא" (וכעין זה בשבת פ"ו ה"ב [ח' ע"א] "שלח לר' יעקב בר אחא גבי ר' חייא בר בא"). ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:3:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:7:3:1) **אין תימר רבנן דהכא ניחה אין תימר רבנן דרומיא כו'.** — הגר"א מוחק חמש המלות "ניחה אין תימר רבנן דרומיא" ולפ"ז יש לפרש רברבייא קומוי דבנן דדרומיא שהיו לפני ר' חמא כי ר' חמא היה מושבו בדרום¹ וע' בבלי עירובין נ"ג ב' וברש"י שם דזקני דרום חכמים מאד. footnotes: ¹ עי' נדה פ"ג ה"ב ר' חייה רובה אזל לדרומא שאלון ליה ר' חמא אבוי דר' הושעיה ובר קפרא, וכן בנו ר' הושעיה היה יושב בדרום כדאיתא בשביעית פ"ה ה"ג וביצה פ"ג ה"ד אייתי ר' הושעיה מתניתא דבר קפרה מדרומא ובכתובות פ"א ה"ה "כלתו של ר' הושעיה נכנסה מעוברת" ושם מבואר שכן היה המנהג ביהודה ויהודה היינו דרום כדמוכח בסוף הוריות, ועוד למטה בהלכה שלפנינו דר' הושעיא רובא שאל בשלום אבלים בשבת כמנהג מקומו ושם מבואר דבדרום שואלין. ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:4:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:7:4:1) **כהדא דשמואל בר אבא כו'.** — נ"ל דצ"ל כהדא **דשמעון** בר אבא כו' (וטעות כזה מצוי הרבה בירושלמי כמו בפיאה פ"ז ה"ו [כ' סע"ב] שמואל בר אבא בעי, דמאי פ"ג ה"ד [כ"ג סע"ג] שמואל בר בא בעי וכן הגר"א בהגהותיו שנדפסו בספר שערי ירושלמי מגיה שם שמעון בר בא; ובשביעית פ"ה ה"א [ל"ה ע"ד] ר' יעקב בר אחא בשם שמואל בר אבא, ובפסחים פ"ו ה"ה [ל"ג ע"ג] ר' יעקב בר אחא בשם שמואל בר אבא ועוד הרבה. ואבוהון דכולהו בביצה פ"א ה"ט (דף סמ"ך ע"א) ריבר"ב אמר שמואל בר אבא בעי, ואותו ענין בבבלי חולין קט"ז ב' ר' שמעון בר אבא; ועוד בבכורים פ"ג ה"ג [ס"ה ע"ג] ר' הילא ור' יעקב בר אידי הוון יתבין עבר שמואל בר בא כו' ואותו ענין בבבלי קידושין ל"ג ב' ר' שמעון בר אבא ומשני אלו תקיש על האחרים. ודע דשמעון בר אבא זה הובא ע"פ רוב בירושלמי בלי שם התאר רבי לפניו מפני שלא נסמך כדאיתא בירושלמי בכורים פ"ג ה"ג [שם] וכעין זה בבבלי סנהדרין י"ד א' בר' שמן בר אבא והוא עצמו ר' שמעון בר אבא דבבלי ושמעון בר אבא דירושלמי, שבירושלמי כתובות פ"ב ה"ו [כ"ו סע"ג] אמר ר' חנינא לשמעון בר בא איטפל בקריבתך ואותו ענין בבבלי שם (כ"ג א') שר' חנינא אמר לר' שמן בר אבא. ודע שמצאנו במעוט מקומות בירושלמי לשמעון בר אבא בשם התאר "רבי" ויש למוחקן ולפעמים הוא מכונה "שמעון בר ווא" כי "ווא" בירושלמי הוא כמו "אבא" ונ"ל ששמעון בר אבא זה ור' חייא בר אבא היו אחי שמואל חברו של רב כי כבר ראינו בירושלמי ובבלי כתובות הנ"ל ששמעון בר בא היה כהן וקרוב לבנות שמואל וגם היה בבבל כדאיתא בשבת (פ"ו ה"ב [ח' סע"א]) ובבלי חולין (צ"ג ב') וכן ר' חייא בר אבא כהן היה כמבואר בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ה [נ"ו ע"ב] וגם הוא היה בבלי כמבואר בסוכה פ"ד ה"א וע"ע מ"ש במ"ק פ"ג ה"א. ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:4:2 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:7:4:2) **דלא יסחי מיית הוא אין בעי אפי' בת"ב כו'.** — דעת הירושלמי ביומא פ"ח ה"א [מ"ד ע"ד] דסיכה ביוה"כ אסורה אפי' בחולה שאין בו סכנה (וזה דלא כהב"י או"ח ר"ס תרי"ד שנדחק להשוות את שני התלמודים) אבל בת"ב כל סיכה שאינה של תענוג מותרת כמבואר ביומא שם, והא דאמרינן הכא דלא יסחי מיית כו' משום יוה"כ נקיט לה דאלו בת"כ כל שאינה של תענוג מותר ונ"ל שיש להגיה כאן "מהו **דיסכי** אמר לון דלא **יסכי** מיית" כו' פי' דהיינו סיכה דאלו רחיצה אפי' ביוה"כ כל שאינה של תענוג מותרת כדמשמע בירושלמי יומא שם ובתוספתא יומא פ"ד. ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:4:3 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:7:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:7:4:3) [השלמות: **דלא סחי כו' (עמ' 8).** — וגירסת הרא"ש בסופ"ב: במה אנן קיימין אם בדבר שיש בו סכנה אפי' בתשעה באב אפי' ביוה"כ נמי אלא בשאין בו סכנה.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:2:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:8:2:1) **הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן כיני מתניתא כו'.** — בתה"א לרמב"ן ענין ההתחלה נראה שהיה הנוסח לפניו: "מקבלין תנחומין עליהן אלא משום דהוה חשיב עליה כבריה". ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:3:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:8:3:1) [השלמות: **מפני שהעבדים כבהמה אם על בני חורין כו' מי שמת כו' חסרונך.** — צריך לשנות הסדר וכצ"ל: מפני שהעבדים כבהמה מי שמת כו' חסרונך אם על בני חורין כו'.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:5:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:8:5:1) [השלמות: **דלמ' ר' חיי' בר אבא וחבורתי'.** — צ"ל: ר' חייא **רבה** וחבורתיה (כ"ה בב"ר פס"ב אות ה' וקהלת רבה פ"ה אות ט"ו) וכ"ה בנוסח מהרש"ס [וכ"ה "רובה" בכי"ר].] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:6:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:8:6:1) **יגע ר' בון בתורה לכ"ח שנה כו'.** — נראה שאם ר' בון זה יגע בתורה כ"ח שנה היו שנותיו יותר מכ"ה שנה ויש סמך שחי ל"ח שנה ממדרש תנחומא פ' תשא סימן ג' דה"א שם: "אדם שכל שנותיו ל' שנה ומעשר שנים ואילך הוא עמל בתורה ובמצות ומת לשלשים שנה ואדם אחר חי שמונים שנה ומעשר שנים ואילך עמל בתורה כו' את אומר הואיל ולא יגע הראשון אלא עשרים שנה בתורה וזה שיגע ע' שנה כו' לפיכך אני אומר אם מעט ואם הרבה יאכל שמתן שכרו של זה כמתן שכרו של זה". ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:9:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:8:9:1) [השלמות: **כהנא הוה עולם סגין.** — פי' גבור גדול, ע' ערוך ערך עלם ב' חזק ואמץ תרגומו תקף ועלם.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:11:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:8:11:1) [השלמות: **א"ל עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא** (פי' ר' יסא אמר להלץ עד עתה הרביד שעל צוארך רפה שסופך להחנק) כו' **א"ל ההוא עונקתא דהות רפי' כבר שנצת** (פי' נמשך ונתקצר ונתהדק, ע' כלים רפכ"ו ובבלי שבת צ"א ב').] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:9:3:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:9:3:1) [השלמות: **שהיה משתקע כו'.** — ע' ב' ב"ק פ"א ב'.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:9:3:2 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:9:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:9:3:2) [השלמות: **יהודה בן פפוס.** בכו"פ פמ"ד וכן ביוחסין ערן פפוס בן יהודה הנוסח פפוס בן יהודה.] ###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:9:4:1 [Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 2:9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/2:9:4:1) **א"ל ולא דר"ג היא כו'.** — ע' הנוסח באו"ז ח"א סימן פ"ד.