## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 2

###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:2:1)

**ר' אחא בשם ר' לייא דדינון.** — פי' כך מכונה עץ שמן בלשון המקרא כדאיתא ברה"ש פ"ב ה"ב.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:9:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:9:1)

**והא ששיתא הרי לא הוצת האור ברוב הדלק** (פי' עששית שאין דרכה להיות דולקת ברוב היוצא) א"ר שמי לא כן (פי' ודין קורה וששיתא כדין ד' מדורות) כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:9:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:9:2)

**שבת שחלה להיות בחנוכה שאסור לראות כו'.** — צ"ל: שבת שחל להיות בחנוכה אין מדליקין בפתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת והרי אסור לראות מטבע לאור החנוכה הרי אינו שוכח ומוציא את הפתילה כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:12:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:12:1)

**ר' אחא בשם ר' חסדא זאת אומרת שמותר להצית כו'.** — פי' מדתנן במשנה ב' אין מדליקין שמן שריפה ביו"ט משמע דבערב יו"ט מותר להדליק אע"ג שדולק ביו"ט.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:12:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:12:2)

**והא תנינן אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט כו'.** — צ"ל: והא תנינן (במשנה א') ולא בשמן שריפה (פי' והיינו בערב שבת והוא אסור) מפני יו"ט שחל להיות בע"ש (פי' ולכן אסרו אף בע"ש שחל בחול) מעתה כו' בשיטת ר' ישמעאל (פי' בשמן שריפה אין חולק שמותר לשורפו בלילה כשיטת ר' ישמעאל במילה שעבר זמנה).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:13:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:13:1)

**ויש כאן זו כל מחוייבי טבילות טובלין כו'.** – צ"ל: ויש לטבול כעין זו כל מחוייבי טבילות כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:15:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:15:1)

וכן (כצ"ל) **חמיין רבנן מקדמין לעיבורה.** — פי' שהן מקדימין בזמנו קודם שיעבור הזמן.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:16:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:16:1)

**כמה דתימר תמן לא עמד ב"ד וביטל כו'.** – ע' מ"ש בהערותי לתרומות סופי"א (עמ' 103) על סוגיא זו.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:17:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:1:17:1)

[השלמות: **על ידי כן הוה שהר כו' צבע פתילתא מן חולא כו'.** ע' מ"ש ביאור זה בהגהותי סוף תרומות (עמ' 403), ודלא כק"ע.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:3:2:1)

**א"ר שמעון ב"ר יצחק כתיב להעלות נר תמיד שיערו כו'.** — צ"ל: א"ר שמואל ב"ר יצחק (כ"ה בסוכה פ"ה ה"ג וכן העתיק בפירוש ר"ח כאן) כתיב כו' שיערו כו' (וכתב ע"ז במנהיג הלכות שבת הצריכות סימן קמ"ג לא למעוטי צמר גפן בא אלא למעוטי כל היוצא מן העץ כי הנך דמתניתין אבל צמר גפן אינו יוצא מן העץ אלא מן הגרעינין שבו שהן פרי ע"כ וזה נכון, אבל התוספות בשבת כ"ז ב' ד"ה כל וכן ברא"ש רפ"ב שם כתבו בשם ר' תם דצמר גפן איגו עץ דאי שקלת לפירא לא הדר אילנא ומפיק ע"כ הנה תקנו מין צמר גפן זה שאינו מוציא פירותיו אלא שנה אחת אבל עדיין לא תקנו מיני צמר גפן שמוציאין הפירות בכל שנה ושנה כאילן ועל מין זה נתכוונו בכלאים פ"ז מ"ב ע"ש).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:3:3:1)

**מקרן כתב רחמנא ותמן תנינן כו'.** — אותו ענין שנוי לקמן פ"ז ה"ג (דף יו"ד ע"ג) ושם ליתא מלת "רחמנא" וגם כי לא נמצא עוד מלה זו בשום מקום בירושלמי, ולכן נראה שבמקום "רחמנא" צ"ל "מתניתין" שכן הוא הסגנון בפרק זה ובפרק שלמעלה על כל הלכה והלכה כתוב תחלה "מתניתין" וכאן נמי הוא תחילת ענין חדש דהיינו פתילת הבגד שקיפלה כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:6:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:3:6:1)

**ר' אחא ר' סימון בשם ר"ש נזירא עשאה מזור טהורה כו'.** — צ"ל: עשה בה מעשה (פי' כגון שתקנה במספריים כדי להשוותה ותהא ראוייה לפתילה) טהורה שרייה בשמן לא כמי שעשה בה מעשה (פי' ועדיין היא טמאה ואסור להדליקה) ר' זעירא כו' מקולי שלש על שלש. לא סוף דבר טהורה (מילתא באפי נפשה היא וקאי אר"ע דאמר טהורה היא ומדליקין בה וע"ז אמרו דלאו דוקא משום דטהורה היא מתיר ר"ע להדליק בה אלא אפי' היתה טמאה היה מתיר) אלא אפי' טמאה בגין רב דרב אמר (ביצה פ"ד ה"ב) מסיקין בכלים (פי' ביו"ט) ואין מסיקין בשברי כלים (פי' שנשברו ביו"ט כמבואר שם ומאחר שמותר להסיק בכלים מותר נמי להדליק במטלית שמקבלת טומאה אפי' ביום טוב שחל בע"ש).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:4:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:4:2:1)

**מה נפיק מן ביניהון ההן זקוקה דיקלון כו'.** — צ"ל: ההן זקוקה (פי' נוד ע' ע"ז פ"ב סוה"ד) דקטריה (פי' שקשר פיו למעלה ועשה בו נקב קטן למטה והניחו על פי הנר) אין תימר משום שלא הותחל בכל טיפה (פי' וכל טיפה וטיפה שנופלת בתוך הנר דומה כתחילת הדלקה) כו' הרי אינו שוכח ומערה נשמעינה מן הדא אם חיברה היוצר מתחילה מותר מפני שהוא כלי אחד אין תימר משום שלא הותחל בכל טיפה וטיפה הרי לא הותחל בכל טיפה וטיפה אלא משום שמא ישכח ויערה שנייא היא שכולה אחד (פי' ומאחר שכולה אחד כמו שהתחיל בכל טיפה וטיפה) אשכח תני (תוספתא פ"ב וע' בבלי כ"ט ב') אם חיברה בסיד ובגפסיס מותר (פי' והרי כאן לא היתה כלי אחד מתחילה ומ"מ מותר ומוכח שעיקר הטעם משום שמא ישכח ויערה) ר' יהודה כדעתיה (פי' ר' יהודה שמתיר למלאות קערה בשמן וליתן ראש הפתילה בתוכה) דר' יהודה אמר (עידיות פ"ד מ"ו) משקה טופח חיבור.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:5:3:1)

**מה בין המציל ממה שבנר מה בין המציל ממה שבזית רבנן דקיסרין כו'.** — צ"ל: מה בין המציל ממה שבנר מה בין המציל את הפתילה רבנן דקיסרין כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:5:5:1)

**בר קפרא אמר אפי' אינו צריך לדם אפי' אינו צריך לאפר מתניתא פליגא כו'.** — צ"ל: אפי' אינו צריך לאפר ר' יוחנן אמר והוא שיהא צריך לדם והוא שיהא צריך לאפר (כן הוא בעירובין פ"י הי"א [כ"ו סע"ג] וכן העתיק רמב"ן במכילתין ק"ו א') מתניתא פליגא על ר' יוחנן שורו כו' שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב לא שלא לצורך? כו' אפי' שלא לצורך ותני כל המתחייב בנפשו פטור מן התשלומין א"ר חנניה בריה דר' הלל מאחר שאלו לצורך היה כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:6:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:5:6:1)

**א"ר יוסי אין יסבור כר' יוחנן דאמר הבערה לימדה על כל המלאכות כו'.** — צ"ל: אין לא יסבור כר' יונתן דאמר הבערה לימדה על כל המלאכות שבתורה (כ"ה במכילתא פ' ויקהל וכן בילקוט שם בשם מכילתא דר' יונתן אמר הבערה לחלק יצאת אבל בבבלי ע' א' הנוסח ר' נתן) יסבור כר' לעזר דר' לעזר אמר הבערה לימדה על עצמה (פי' ללאו יצאת ובבבלי שם איתא שר' יוסי סבר כן) ולית ליה לר' לעזר שיהא חייב על כל אחת ואחת אשכח תני בשם ר' לעזר אחת לחייב על כל אחת ואחת (כ"ה לקמן פ"ז ה"א דף ט' ע"א וע"ב וע' בבלי ע' א').


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:7:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:5:7:1)

**וחותה גחלים ומתחמם כנגדן בשבת פטור כו' כמ"ד חייב שתיים חייב דמר ר' אבהו כו'.** — צ"ל: כמ"ד חייב שתיים חייב א"ד יודן תמן (פי' בחותה גחלים מתחת הקדירה שר' לעזר ב"ר צדוק מחייב שתיים) רוצה הוא שיבערו (פי' התחתונות) ורוצה הוא שיכבו (פי' העליונות דמיירי בנפח שצריך לזה ולזה לכך חייב שתיים) ברם הכא אינו רוצה שיבערו ואינו רוצה שיכבו (פי' שאינו רוצה שיכבו העליונות שהרי בדעתו להתחמם בהן) ר' אבהו בשם ר' יוחנן לית כאן חייב שתיים (פי' דאף בחותה גחלים מתחת הקדירה אינו חייב שתים ממש) אלא מעלין עליו כאילו חייב שתים (ע' בבלי יבמות ל"ב ב') הבעיר ובישל אית תניי תני כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:8:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:5:8:1)

**היידא היא ר' יודה אמר משום מבעיר ר' יוסי אמר משום מבשל.** — פי' ר' יודה ור' יוסי דהכא הן הן האמוראים ר' יודן ור' יוסי תלמידיו של ר' זעירא ובזמנן של ר' חגיי ור' בא (ע' סוטה פ"א סוה"א) וכן משמע בסוף הלכה זו, ולאפוקי מהק"ע שחשב שהן ר' יהודה ור' יוסי התנאים ולכן היה הענין מוקשה לו ע"ש (כ"כ בחדושי ספר המצות להה"ג ר' דוב מייזליש ז"ל ל"ת שכ"ג).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:9:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:5:9:1)

**מתיב בר קפרא לר' חייא רובא עבודה שהכהן מותר בה זר מחייב עליה ומותיב לה והוא מתייב ליה.** — צ"ל: זר מחייב עליה והוא מתייב ליה (ומה שבינתיים מיותר).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:6:9:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:6:9:1)

[השלמות: **והישן בבית אפל.** — ע' בבלי קנ"א ב'.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:6:11:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:6:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:6:11:1)

**כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים.** — צ"ל: כיון שהאשה משקשקת עיסתה במים (וכעין זה בתענית פ"ג הי"א [ס"ז רע"א] "עומד בקרן העופל ומשקשק את רגליו בנחל", וכגירסא זו נראה גם בערוך ערך שק ג').


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:7:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:7:2:1)

**ולמה לא אמר עישרתן אלא כל מה דהוה אכיל מן שוקא הוה אכיל.** — פי' וזה שקונה מן השוק אסור באכילת עראי שהמקח טובל אפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו (מעשרות סוף פרק ב') ולכך היה ר' שמואל בר"י מפריש מיד בלקיחתו ואין לו צורך עוד לשאול מבני ביתו, אבל מי שיש לו פירות שמכנסן משדהו יש לחוש שמא הביאו בני ביתו פירות שדהו קודם שנגמרו למעשרות ומשום ששבת טובל לכך צריך לשואלן אם עישרו.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:7:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Shabbat 2:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/2:7:3:1)

**הינחת מצות הנר שהיא שבות וחייבין עליה כרת כו'.** — צ"ל: הינחת מצות הנר שהיא מצוה (פי' שמצוה להדליק נר לשבת) וחייבין עליה כרת (פי' אם איחר והדליק משחשיכה) ובאת לחלוץ תפילין שאינן אלא רשות (פי' לחולצן בלילה וכמ"ד בברכות פ"ב ה"ג דף ד' ע"ג שאם היו עליו התפילין מבעוד יום מותר להניחן עליו אף בלילה) ואינן אלא שבות (פי' שהמניח תפילין בשבת אינו אלא איסור דרבנן ואף שבברכות שם דריש לה מן הכתוב הא מסיק התם שאינו מחוור מן התורה וכן בבבלי סנהדרין ס"ח א' ואדר"נ פכ"ה איתא בזה שתפילין הן משום שבות).