## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit Chapter 4

###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:1:4:1)

**ר' חונה מעבר זלדקן.** — צ"ל: מעבר זבלגן (פי' מי שעיניו זולגות דמעה בלי הפוגות ע' בבלי מגילה כ"ד ב').


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:4:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:1:4:2)

**א"ר מנא ריגלא הוות בגין שלא יהו אומרין כו'.** — צ"ל: ריגלא הוות סגין (וכ"ה במגילה פ"ד ה"ח והוא לשון סגי נהור שהיו רגליו קטנות).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:4:3
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:1:4:3)

**זאת אומרת שאסור להסתכל כו'.** — פי' מדתנן במגילה פ"ד מ"ח מי שהיו ידיו צבועות אסטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו, וענין זה נשתרבב כאן ממגילה שם.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:1:5:1)

**עד כאן בשחרית במוסף וישא אהרן את ידיו אל העם המקרא הזה כו'.** — צ"ל: את ידיו אל העם ויברכם עד כדון במוסף במנחה המקרא הזה מסורס הוא כו' אלא מלמד שבירידתו מן המזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם (פי' ודורשין מסירוס זה שהיה נשיאת כפים גם במנחה) עד כדון במנחה בנעילה כתיב יאר ה' פניו אליך להאיר לך מן חשיכה (פי' ממקרא זה אנו דורשין שפעמים מברך עם חשיכה דהיינו בנעילה) ויברכם בעמידה כו' (ע' או"ז ח"ב סימן תי"ג דנראה שהיה לפניו כנוסח זה).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:13:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:1:13:1)

**א"ל והדא שאילתיה דספק.** — צ"ל: והדא שאילתא דספרא (כ"ה בברכות פ"ד ה"א דף ז' ע"ג [ובד"ו כאן ושם: דספר]).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:2:4:1)

**ר' תנחומא בשם ר' לעזר שמע לה מן הדא ואתנה כו'.** — ע' מה שתקנתי בזה בפסחים פ"ד ה"א (עמ' 221).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:8:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:2:8:1)

**ארבע משמרות עלו מן הגולה ידעיה חרים פשחור ואימר.** — כתב בפירוש המיוחס לרש"י בבבלי כ"ז א' ומבעיא לי דפשחור לא כתיב גבי כ"ד משמרות (דה"י א' כ"ד) ע"כ. ואני אקיים דברי חכמים, שבעזרא ב' כתוב דהכהנים שעלו משבי הגולה היו מבני ידעיה אמר פשחר וחרם וכמבואר כאן, ובנחמיה י"א נמנה מספר הכהנים מאחי ידעיה ואחי פשחור בן מלכיה ואחי אמר וכעין זה מצינו גם בדה"י א' ט' י"ב, ובין מספר הכ"ד משמרות שבדה"י א' כ"ד נקראה החמישית בשם מלכיה ולפ"ז ברור דפשחור שנמנה בעזרא בין עולי הגולה הוא עצמו בן מלכיה ונקרא משמר זה פעמים על שם האב ופעמים על שם הבן.

ודע שייחוסו של ישוע בן יהוצדק (שעלה מן הגולה עם זרובבל בן שאלתיאל) כהן גדול כתוב בדה"י א' ה' עד אהרן וכן ייחוסו של עזרא הסופר (שהיה אחי אביו של ישוע) כתוב בעזרא ז' ג"כ עד אהרן ולא נמצא באחד מאבותיהם אף אחד משמות כ"ד המשמרות ולכן לא נודע על שם איזה מכ"ד המשמרות יתחשבו והענין חתום. אבל נשתדל להבין את הסתום מן המפורש דכתיב בעזרא ב' ל"ו "הכהנים בני ידעיה לבית ישוע" ולא מצינו לומר שישוע זה הוא הנמנה בתוך כ"ד המשמרות כשם הזה דהרי נמנו שם ידעיה וישוע לשנים, לכן נראין הדברים שישוע זה שידעיה נתייחס על ביתו אחר הוא ושזה הוא ישוע בן יהוצדק כה"ג, וכפי הנראה בנחמיה י"ב ז' עלה ידעיה מן הגולה ביחד עם ישוע בן יהוצדק ועל שם ידעיה שהיה גדול המשפחה נקרא כל משמרו בשם "ידעיה" וכן מצינו בנחמיה (יו"ד י"ח כ"ב) שמונה מספר בני הכהנים שהושיבו נשים נכריות מבני ישוע בן יהוצדק ומבני אמר ומבני חרם ומבני פשחור, והשמיט בני ידעיה ומנה במקומו בני ישוע בן יהוצדק מפני שהם יתחשבו על בני ידעיה כמו שנתבאר; ועוד נשוב ונראה ברה"י א' ט' י'-י"א שמונה בין הכהנים עולי הגולה שישבו בירושלים ידעיה ויהויריב ויכין ועזריה בן חלקיה בן משולם בן צדוק וגו', ושיעור הכתוב לפי דעתנו הוא: ידעיה בן יהויריב בן יכין בן עזריה בן חלקיה וגו', ובנחמיה י"א י' אשר שם נכפל ענין זה מפורש ידעיה בן יויריב יכין וגו', וכיוצא בזה הרבה בדה"י שנשמטה המלה "בן" מבינתיים, וגם הרלב"ג בדה"י שם כתב: הנה אמר בספר עזרא (ידוע שהקדמונים כללו את ספר נחמיה בתוך ספר עזרא) כי ידעיה היה בן יהויריב וידמה ששניהם עלו שם מבבל ע"כ, ולפי דעתנו מנה בדה"י שם רק אחד בלבד ממשמרת ידעיה כמו שמנה שם אחד אחד ממשמרות פשחור ואמר, והנה חלקיה זה (שידעיה נתייחס לו) היה גם אבי שריה ומקרא מלא הוא בנחמיה י"א י"א. ושריה היה אבי יהוצדק ויהוצדק הוא אבי ישוע ומכל זה התברר כדעתנו אשר ידעיה וישוע בן יהוצדק הם ממשפחה אחת מיוחסת.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:9:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:2:9:1)

**ומני לר' חמי בר חנינה בראשה.** — צ"ל: ומני לר' חנינה בר חמי בראשה (כן מוכח למטה וכן הנוסח במדרש קהלת פ"ז אות ט"ז).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:10:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:2:10:1)

**מישאול בשלמיה דר"ש בן חלפתא בעין תינה.** — פי' עין תינה כמו עין תאינה והוא שם העיר שבה היה מושבו של ר"ש ב"ח כמבואר במדרש קהלת (פ"ג אות ד') דשם איתא ועלו אנשי עין תאנה לכבדו ועלה עמהם ר"ש בן חלפתא ע"כ אבל במ' קהלת (פ"ז אות ט"ז) הנוסח בענין דהכא "מישאל בשלמיה דר"ש בן חלפתא באידין מתניין" והוא ט"ס וצ"ל "בעין תאנה" ודלא כמ"כ שם ע"ש.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:13:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:2:13:1)

**בן קוביסין מן דאחאב.** — נראה דבן קוביסין היא משפחת ר' יושוע בן קבסיו הנזכר בפסחים פ"ו ה"ד דף ל"ג ע"א.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:13:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:2:13:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:2:13:2)

**בן יהודה מן ציפורין.** — צ"ל: דבית ציפורין מן יהוא (ובב"ר פצ"ח הנוסח "דבית יהוא מן ציפורן" וצ"ל להפך, ובית ציפורן היא משפחת. בית צפרייא המשיאין לכהונה שנזכרה בתוספתא ערכין סופ"א ובבלי שם יו"ד א' ויהוא היינו יהוא בן נמשי).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:3:2:1)

**מ"ד חותך ויהי ערב ויהי בקר פסוק בפני עצמו.** — פי' שבפ' בראשית ובפ' יהי רקיע חותך מחצית הפסוק ויהי ערב ויהי בקר לפסוק בפני עצמו, והיינו שמנהגם היה להעמיד לפני הקורא תורגמן והוא מתרגם אחר כל פסוק ופסוק כדתנן במגילה פ"ד מ"ה ואם הקורא קורא רק חצי פסוק והמתורגמן מתרגמו, וחוזר הקורא וקורא חצי פסוק אחרון והמתורגמן מתרגמו יחשבו כל השומעין אותן לשני פסוקים, וכזה יש לבאר מה שאמרו בבבלי כ"ז ב' "פוסק" (אלא שלשיטת הבבלי יכול לפסוק לשנים כל פסוק ופסוק שירצה; אבל לשיטת הירושלמי כאן משמע שלכתחילה יפסוק חצי הפסוק ויהי ערב ויהי בקר לפסוק בפני עצמו, וטעמו של דבר מפני שבפרשיות האחרונות זה נפסק באמת לפסוק בפני עצמו) ושפיר פרכינן התם "ולמ"ד פוסק לפסוק". אבל רש"י ז"ל במגילה כ"ב א' פירש דחולק פסוק אחד לשני קרואים ולפ"ז הוכרח למחוק שם הקושיא "ולמ"ד פוסק לפסוק" שלכאורה אין לה מובן לפי פירושו והנה בק"ע כאן תפס כפרש"י ולא זו הדרך לשיטת הירושלמי דכאן א"א דחצי פסוק ויהי ערב ויהי בקר יקרא קורא אחר כמובן.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:3:3:1)

[השלמות: **המים שרץ נפש חיה תני לא היו מתענין.** — צ"ל: המים שרץ נפש חיה ואין מתעניין על שני דברים כו' אלא להן דאתינן תני לא היו מתענין כו' מחלקין היו עצמן על בתי אבות.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:3:4:1)

**אית תניי תני ומחלף ר' אחא בשם ר' יסא כמתני' א"ר סימון סוכרא דקיסא טריד.** — צ"ל: א"ר יודן סימנא דכלים כלאים (כל זה נשתרבב מכלאים פ"ו ה"ד כי גם שם יש כעין סוגיא דהכא וכדרך הירושלמי וכאן נשתבש המאמר ונדחקו בו המפרשים).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:4:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:3:4:2)

**א"ר מנא מפני סעודת ר"ח.** — פי' שסמוך לערב עושין סעודת ר"ח כדאמר ר' יוחנן למטה ולכך אין בר"ח מעמד בנעילה.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:4:3
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:3:4:3)

**ר' לעזר על שם כל התדיר כו'.** —צ"ל: ר' לעזר אמר על שם כל התדיר כו' (פי' דמנחה היא תדירה לכך אין היא נדחית ביום שיש בו מוסף אבל נעילה אינה תדירה לכך היא נדחית) את חבירו א"ר חייא בר בא ר' יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא סכון מיעל עד דו איממא ואתון מסעדין זמנו ועיבורו (וביאור ענין זה כתבנו ברה"ש פ"ד ה"ד, עמ' 279) קרייא מסייעא לר' יוחנן ויהי ממחרת החדש השני (פי' ושם מפורש ששאול היה עושה סעודת ר"ח ביום ל' וביום ל"א והיינו מפני שהחדש נתעבר והיה סועד זמנו ועיבורו כר' יוחנן) אין תימר תרין ירחין כו' גם היום אל הלחם (וכאן הוא סיום הלכה זו).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:4:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:4:3:1)

**בני סלמיי דנתיצתי.** — בבבלי הנוסח "הנתופתי" ובמג"ת פ"ה "הנטופתי" ובתוספתא פ"ג "שלמאי הנטופתי" וכן נ"ל עיקר. ונטופה שם עיר שכן מצינו שבין העולים משבי הגולה נמנו בעזרא ב' כ"ב אנשי נטופה חמשים וששה ובנחמיה ז' כ"ו אנשי בית לחם ונטופה מאה שמונים ושמונה וכתיב בדה"י א' ב' נ"ד בני שלמא בית לחם ונטופתי, יראה מזה דשלמא היה ראש משפחה גדולה אשר בניה ישבו בשתי ערים בית לחם ונטופה.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:2:1)

**מיכן שלא יהא אדם דן אומדות.** — פי' כדאיתא בשמות רבה פמ"ו ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וגו' שלא שברן עד שראה בעיניו אוי להם לבני אדם שהם מעידים מה שאינם רואים אפשר שלא היה משה מאמין בהקב"ה שאמר לו כי שחת עמך אלא הודיע משה דרך ארץ לישראל אפי' שיהא אדם שומע מיחידי נאמן אסור לקבל עדותו לעשות דבר על פיו אם אינו רואה.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:2:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:2:2)

**והיה משה תפוש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע כיון שעשו ישראל אותו מעשה ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו הוא שהכתוב משבחו בסוף ואומר ולכל היד החזקה ייא שלמא על ידא דגברת על ימינאי.** — ענין זה שכבר אחרי שהיו הלוחות בידיו של משה ורצה לרדת מן ההר א"ל הקב"ה "לך רד" וגו', פי' שירד מן ההר ולא יקח את הלוחות אתו כי שחת העם ויחר אפי בהם ואכלם וזה הוא ענין "ביקש הקב"ה לחוטפן מידו". וענין "טפחיים ריוח באמצע" היינו שפתח לו הקב"ה פתח למשה ואמר לו "ועתה הניחה לי" בלשון בקשה כאלו הדבר תלוי בו (ע' רש"י שמות ל"ב יו"ד ובבלי ברכות ל"ב א'), ועל ידי זה התפלל משה על ישראל והקב"ה ניחם על הרעה ומשה ירד מן ההר ושני הלוחות בידו, ומשום שמשה אמר בתפלתו "למה יאמרו מצרים" וגו' והקב"ה הודה למשה כדאיתא בברכות שם לכן הכתוב משבחו בגבורתו "ולכל היד החזקה" ופרש"י שקיבל את התורה בלוחות בידיו.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:5:1)

**רשב"ל אמר למלך שהיה יושב ומחשב חשבונותיו באו וא"ל נשבה בנך ונתקדש אמר כו'.** — צ"ל: נשבה בנך ונשרף ביתך ונתקלקלו חשבונותיו אמר יעשה כו' (כן נראה בילקוט מלכים רמז רמ"ט אלא שגם שם יש השמטת סופר ע"ש).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:6:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:6:1)

**אלא שביהודה מתענין על המעשה** (פי' ביום שסמך מלך בבל שהוא בעשרה בטבת) ובגליות על השמועה (פי' מתענין בה' בטבת יום שבאה להם השמועה).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:7:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:7:1)

**ושרף אפוסטומוס את התורה כו'.** — יש מי שאומר שאפוסטומוס היה שר של יונים בימי אנטיוכוס הרשע שצוה להעמיד שקוץ משומם על מזבח ה' ולשרוף ספרי תורת ה' ככתוב בחשמונאים א' א' ואפוסטומוס זה שלחו אנטיוכוס להשלים את גזירותיו, ואחרים אומרים שענין זה היה בימי אדריינוס קיסר אחר שנחרבה ביתר שגזר שמד על ישראל וגם הוא העמיד צלם במקום המקדש ועל פיו שרפו ספרי התורה ואפוסטומוס הוא שר הצבא יוליוס סעוורוס שעשה המלחמה עם בן כוזיבא ונצחו שהיה לשר זה כינוי "פוסטינוס" ככתוב בדברי ימי הרומיים.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:7:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:7:2)

**כל מה שנעשה בזה חזר וכל מה שנעשה בזה לא חזר.** — פי' שבי"ז בתמוז נשתברו הלוחות וחילופם ניתנו אחרות וכן בטל התמיד בימי היונים (כדאיתא למעלה) ושוב חזר ע"י החשמונאים (והא דאיתא עוד שם אף בימי מלכות הזאת היו משלשלין כו' נראה שזה היה לפני חורבן המקדש בזמן מצור של טיטוס וכן מצינו במלחמות היהודים ספר ו' רפ"ב שבעת המצור לפני החורבן בטל התמיד בט"ו לחדש פאנימוס והוא חדש תמוז אצלנו) וכן הובקעה העיר בחורבן בית ראשון בי"ז בתמוז (כדמוכח לעיל דפרכינן עלה דתנן והובקעה העיר כתיב בט' לחדש הובקעה העיר ואת אמר הכין כו') וחזר ונבנה הבית השני וכן שרף אפוסטומוס את התורה ועדיין היא נמצאת אצלנו וכן העמיד צלם בהיכל, ובימי רבי מסדר המשנה כבר לא היה הצלם בהיכל. אבל מה שנעשה בת"ב עדיין לא חזר נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וכן היה שמתו במדבר וחרב בו שני בתי מקדש ועדיין הוא חרב ונלכדה ביתר ונחרשה העיר ועדיין הן בחורבנן.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:8:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:8:1)

**בוכה למשפחותיו וגו' על שש עריות שאסר להן משה.** — צ"ל: על שם עריות שאסר להן משה (פי' "על שם" כמו "משום" וכעין זה לעיל פ"א ה"ח: על שם שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי, ועוד ברפ"ב על שם עמו אנכי בצרה, וכיוצא בזה הרבה בירושלמי וע' בק"ע "שמנה שש עריות שהן בכרת ושכח אחות אשתו ואשת אחי אביו).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:10:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:10:1)

**א"ל רשב"ל מה את ש"מ א"ל מאחר שאלו נסכים היו זמנו של שיר היה כו'.** —צ"ל: א"ל רשב"ל מה את ש"מ מאחר שאלו נסכים היו זמנו של שיר היה (פי' אף שהבית נחרב במוצאי שבת ואין אומרים שיר בלא נסכים מ"מ אפשר שיאמרו שירו של יום ד' ביום א' כגון שלא הקריבו הנסכים ביום ד' שעבר והקריבו אותן ביום א' שלרשב"ל אומרין על נסכים כאלה שירו של יום ד' דעבר כמו שמבאר) דאיתפלגון הקריב תמיד היום ונסכיו למחר ר' יוחנן אמר אומר שירו של יום רשב"ל אמר אומר שירו של אתמול.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:11:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:11:1)

**יהויריב יה הריב עם בניו על שמרו וסרבו בו ידעיה עמוק ציפורים כו'.** — פי' שכהנים לויים וישראלים היו נחלקים לכ"ד משמרות וכל משמר ומשמר היו בעיירות ידועות כ"ש בפירוש המיוחס לרש"י בריש פרק זה "שישראל נחלקו לכ"ד מעמדות כנגד כ"ד משמרות כדתניא בברייתא של מ"ט מדות" ע"כ, ומשמר יהויריב היה בעיר מירון והיה לכל משמר ומשמר גם שם כינוי כמו שכתב הראב"ן בפירוש קינת הקליר (אשר תחלתה איכה ישבה חבצלת השרון) בכ"י, ומשמר יהויריב היה מכונה "יהויריב מירון מסרביי" וכאן דרשו טעם לשם זה, ומשמר ידעיה היה מכונה "ידעיה עמוק ציפורים" והיה מקומם בציפורי וכדאיתא במדרש קהלת פ"ז אות כ"ז דבר קפרא אמר לבני ציפורי "אחינו בני ידעיה שמעוני" וכאן דרשו טעם לשם הכינויים.

ודע שבספרים הקדמונים מכונה עיר טבריא בשם "מעזיה" כמו בספר הדקדוק והמסורה מר' אהרן בן אשר (נדפס במקראות גדולות וויניציא רע"ז) שתחילתו: זה ספר מדקדוקי טעמים שחבר אהרן בן אשר ממקום מעזייה הנקרא טבריא אשר על ים כנרת מערבה ע"כ; ור' אליהו בחור בהקדמה ג' לספרו מסורת המסורת כתב זמן בעלי המסורת והם אנשי טבריא היא מזיא ע"כ ויש להגיה שם "מעזיה" במקום "מזיא" כי לדעתי היה בעיר טבריא מקום המשמר הכ"ד (דה"י א' כ"ד י"ח) ששמו "מעזיה" ועל שם המשמר מכונה גם העיר מעזיה (והחוקרים לא ידעו טעם ברור לכינוי זה ע' דברי ישראל לגרטץ העתקת שפ"ר ח"ג עמוד 315 שכתב על כינוי זה אולי על שם הכליף לבית פטימה שהיה נקרא "מואץ"), והנה בקינת הקליר הנ"ל יסד באות סמ"ך "הוצגה ערום ועריה משמרת מעריה" והיה נ"ל להגיה "מעדיה" בדלי"ת והוא משמר מעזיה שכן מצינו בנחמיה (יו"ד ט') מעזיה בלגי ושנוי עוד שם (י"ב ה') "מעדיה בלגה" ומזה מבואר דמעזיה ומעדיה שם אחד הוא, אבל ראיתי בפירוש הראב"ן כ"י לקינה זו שכתב דמעריה הוא כינוי למשמר בלגה על שעשו לבהמ"ק מערת פרצים (אולי נתכוין למרים בת בלגה שבסוף סוכה) ע"כ ואם מצא כן באיזה מדרש חז"ל או שקבלה היא נקבל.

ודע שבמדרש איכה רבתי (הוצאת הרב רש"ב בובער ז"ל) פ"ב אות ק"ה איתא שלש עירות במשמרות היה כבול ושיחין ומגדלה ע"כ וגם בקינת הקליר הנ"ל אות יו"ד יסד כהן כבול ובאות ריש מגדל נוניה ובבבלי פסחים מ"ו א' איתא ממגדל נוניא לטבריא מיל אבל לא נודע לנו שם המשמרות שישבו בהן, וראיתי בפירוש הראב"ן שם שכתב כהן כבול משמר שכניה נקרא חבורת חבול; מגדל נוניה הוא משמרת יחזקאל; עוד כתב שם דמשמרת ישבב נקראה "חוצפת שוחין" על שיאשו באביהם שבשמים ועמדו בחוצה ונעשית ארצם ערבה ושוחה ע"כ. והרי גילה לנו שמות המשמרות שישבו בג' עיירות הללו, ואולי שאב זה מברייתא דמ"ט מדות שרמזנו למעלה.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:12:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:12:1)

**תני א"ר יהודה ב"ר אלעאי ברוך רבי היה דורש כו'.** — צ"ל: עקיבה רבי היה דורש כו' (וע' ב"ר פס"ה אות י"ז איתא ר' יהודה בר אלעאי היה דורש כו' ובאיכה רבתי פ"ב הנוסח רבי היה דורש כו').


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:13:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:13:1)

[השלמות: **כרם גדול היה לאדריינוס כו'.** — ע' תשובות ר"י בן מיגאש סמ"ה.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:16:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:16:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:16:1)

**טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא.** — פי' מרקוע כתב בערוך השלם ערך גרב שבלשון יונית הוא חלק וחתיכה ופרוסה, ופה המכוון חתיכות של מין דגים כמו טרית טרופה (נדרים פ"ו מ"ז). וקייטא עניינו כמו קייצין דהיינו אלה שקוצצין תאנים וגם מיבשין אותן כ"ש רש"י עה"ת (בראשית ח' כ"ב) וערוך ערך קץ א' ורמב"ם בפה"מ כלים פכ"ד מט"ו, והיינו נמי דאיתא בבבלי ברכות מ"ד א' עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו מוציאין ממנה ששים רבוא טרית לקוצצי תאנים מערב שבת לערב שבת ע"כ והנה שם דברו בלשון גוזמא יותר כדרך הבבלי אבל הוא אותו ענין דירושלמי כאן כמובן. ולאמת יותר יגיד עליו רעו שכאן נסמך לזה למעלה מעשה דארז שהיו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות ומעשה זה עצמו נסמך ג"כ בבבלי שם ע"ש. וכן בשבת פ"ו ה"ט "חמתיה חד קייט" ופירש ק"ע קייץ עושה תאנים.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:16:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:16:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:16:2)

**שמונים שידות של מתכות היו בשיחין** (פי' שידה של מתכות היא הנקראת בלשון הכתוב יהושע י"ז י"ח רכב ברזל כמו שאוכיח למטה) א"ר ינאי שידה לא היתה בימינו (פי' שאינו יודע עניינה וצורתה מפני שלא היתה נמצאת בזמנו וכעין זה בבבלי גיטין ס"ח א' "ג' מאות מיני שדים היו בשיחין ושידה עצמה איני יודע מה היא" ופרש"י שם אינו מחוור ע"ש, ועוד בבבלי סוטה מ"ח ב' משחרב מקדש ראשון בטלה שירה פרנדא וזכוכית לבנה ורכב ברזל וי"א אף יין קרוש ע"כ והנה "רכב ברזל" היינו "שידות של מתכות" דהכא וכן "שירה פרנדה" היינו "אורגי פלנס" דהכא לעיל וכמו שפירש בפירוש הקצר וע' ערוך ערך פלנין שהיה גורס כאן "פלגין" ומשמע דשניהן היו במקדש שני ולכך יש למחוק בבבלי שם מלת "ראשון", וכן זכוכית לבנה ויין קרוש משמע בירושלמי סוכה פ"ד ה"ז דנתבטלו לאחר חורבן הבית השני ע"ש).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:19:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:19:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:19:1)

**שמונים אלף פרחי כהונה ברחו לתוך חיילותיו כו'.** — צ"ל: בקעו לתוך חיילותיו כו' (וכ"ה באיכה רבתי פ"ב).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:23:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:5:23:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:5:23:1)

**א"ר יוחנן אשרי מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד כו'.** — צ"ל: במפלתה של תדמור כר (פי' כדכתיב בדה"י ב' ח' ד' ויבן את תדמר במדבר ובלשון העמים היא עיר "פלמירה". וכפי הנודע נחרבה העיר הזאת ע"י אורליאנוס מלך רומי בשנת ד"א ל"ג ליצירה ולפי מ"ש המאירי בהקדמתו לאבות נפטר ר' יוחנן תק"ע לשטרות שהיא ד"א י"ט ליצירה והיינו בי"ד שנים טרם שנחרבה תדמור, אבל לפי נוסח אגרת ר' שרירא גאון שביוחסין נפטר ר' יוחנן תק"צ לשטרות שהיא ד"א ל"ט ליצירה והוא כשש שנים אחר שנחרבה תדמור ולפ"ז אמר ר' יוחנן דבריו כאן קודם שנחרבה עיר זו וע' מ"ש בע"ז פ"א ה"ד.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:6:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:6:3:1)

**ברם מרוח ומתקנה כן אנן אמרין הדין קצרא כו'.** — פי' בתמיה דאם נאסור לכבס ולהניח נמצא דכובס זה שמלאכתו בכך יהא בטל ולא ירויח כלום בשבוע זה.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:6:3:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:6:3:2)

**לתספורת הושבה ר' בא בר כהן אמר כו'.** — יש להפך ולתקן וכצ"ל: לתספורת הושבה לאחריו מהו ר' יוחנן אמר לאחריו אסור כו' דרשה ר' חייה בר בא לציפוראיי כהדא דר' יוחנן ולא קבלון עליהון א"ר אימי לר' יסי ואין בן אחיו של ר' חייה הגדול (פי' הוא רב ע' ירושלמי סוכה פ"ג ה"י שרב קורא לר' חייא חביבי) חולק עליו א"ל בפירוש פליגין ר' יוחנן אמר לאחריו אסור רב אמר לאחריו מותר (וכ"ה בבבלי כ"ט ב' דרב מתיר) רשב"ל אמר לאחריו מותר מתניתא פליגא על רשב"ל שבת שחל ת"ב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס מה עביד לה רשב"ל פתר לה ת"ב שחל להיות בשבת ר' בא בר כהן אמר קומי ר' יוסה ר' אחא בשם ר' אבהו ת"ב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרות (כל זה איתא לפנינו למעלה ושייך כאן, והן חולקין על רשב"ל דלדידהו א"א לומר דמשנתנו היא בשחל ת"ב בשבת דהא אינהו סברי שתי שבתות מותרות) ר' יצחק בן אלעזר מן דהוה ת"ב נפק הוה מכריז כו' (פי' דסבר כרשב"ל).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:6:3:3
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Taanit 4:6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/4:6:3:3)

**תני ת"ב שחל להיות ע"ש כו'.** — צ"ל: ת"ב שחל להיות בשבת כו' (וכ"ה בבבלי כ"ט ב').