## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 1

###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:6:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:1:6:1)

**אילו הן ר' ישמעאל ב"ר יוסי ר' לעזר ב"ר יוסי כו'.** — ע' מ"ש בשביעית פ"ח ה"ה (עמ' 75).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:10:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:1:10:1)

**א"ר יוסי לא דר' אחא פליג אלא דהוא מקפד כו'.** — צ"ל: א"ר יוסי לא דר' בנימן בר גידל פליג על דר' אחא אלא דהוא מקפד כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:13:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:1:13:1)

**ועל שגגתה חטאת תהא אסורה להתייבם כו'.** — צ"ל: ועל שגגתה חטאת אסורה להתייבם מה זו פוטרת צרתה אף אילו פוטרות צרותיהן מה נפק מן ביניהון חייבי לאוין מ"ד ערוה שיש לה היתר לאחר איסורה אילו הואיל ואין להן היתר לאחר איסורן הן פוטרות צרותיהן מ"ד ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אילו הואיל ואין חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת אינן פוטרות צרותיהן מעתה תהא מותרת להתייבם (פי' שכמו שאין חייבי לאוין פוטרות צרותיהן כך הן עצמן תהיינה ראויות לייבום) כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:15:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:1:15:1)

**רבב"ח בעא קומי ר"ז אלמנה לכה"ג מהו שתהא צריכה חליצה.** — פי' לר"ע הוא בעי דסבר ר"ע דחייבי לאוין פטורין מן החליצה מפני שאין קידושין תופסין בהן והולד מהן ממזר אבל אלמנה לכה"ג קידושין תופסין בה והולד אינו ממזר אפי' לר"ע כדאיתא לקמן פ"ד ה"א (דף ו' סוע"ב) ולכך אפשר דאף לר"ע צריכה חליצה אבל לרבנן אין שום ספק דחולצת כדתנן לקמן פ"ב מ"ד.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:18:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:1:18:1)

[השלמות: **ר' יוחנן אמר כו' חייבין על החלוצה מיליהון דרבנן אמרין חלוצה פטור.** — צ"ל: ר' יוחנן אמר כו' חייבין על החלוצה **ורשב"ל אמר בין הוא בין אחין אינן חייבין על החלוצה** מיליהון כו' פטור (פי' שזה שחולצה אינו כמו שקונה אותה ומגרשה אלא כמו שפוטרה ממנו) כו' ומה בין מגרש (פי' והוא על פ"ד מ"ט).]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:21:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:1:21:1)

[השלמות: **קידש אחד מן השוק כו' (ו)פקעו ממנה קידושין.** — פי' ובהא לא מיבעי לי כי תיבעי בשחלץ לחברתה.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:2:2:1)

**אם באומרת אי אפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך כל עמא מודיי שאינה עוקרת אלא כו'.** —צ"ל: כל עמא מודיי שעוקרת ואם באומרת אי אפשי בנישואיך כל עמא מודיי שאינה עוקרת אלא כו' (ונשמט מן "כל עמא מודיי" עד "כל עמא מודיי").


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:2:4:1)

**ר' יונה אמר בלבד מן האירוסין.** — פי' הא דתנן שאם נמצאו איילוניות צרותיהן מותרות אינו אלא בנמצאה איילונית מן האירוסין דהוי מקח טעות אבל אם נמצאה איילונית אחר נישואין אמרינן ודאי הכיר בה ונתרצה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ע' קידושין פ"ב ה"ז.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:2:5:1)

**א"ר זעירא קומי ר' מני יאות א"ר יוסי עד לא יחזור בה כו'.** —צ"ל: א"ר עזרא (ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עמ' 68) קומי ר' מני יאות א"ר יוסי משיחזור בה אילו בתו מן הנישואין בלא איילונית כו' (פי' אבל אי מתני' מיירי בנמצאה מן האירוסין דוקא ניחא דמפני שניתוסף בה איילונית מקחה מקח טעות ולכך צרתה מותרת משא"כ מן הנישואין דהכיר בה ונתרצה).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:7:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:2:7:1)

**דלא כן תמתין עד שיתגדל ותמאן בבעל כו'.** — צ"ל: דלא כן תמאן בבעל כו' (ומה שבינתיים מיותר).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:10:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:2:10:1)

**אתייא עובדא קומי ר' יוסי אמר יבדקו דדיה** (פי' דאשה אחת שהביאה ב' שערות באה למאן לפניו וצוה לבדוק בדדיה שאם ימצאו בהן סימני בגרות אינה יכולה למאן) מה כר' יודה (פי' ולאפוקי מדר"מ דאמר דמיד שהביאה ב' שערות אינה יכולה למאן, אבל יכול להיות דר' יוסי סבר נמי כר"ש דאמר עד שתתפשט הכף דבין ריבוי שחור על הלבן ובין התפשטות הכף שניהן הן סימני בגרות כדתני בתוספתא נדה פ"ו סימנין של בוגרת כו' ר"ש אומר משתתפשט את הכף ע"כ וע' בירושלמי רפ"ח דסנהדרין ומ"ש שם) כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:10:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:2:10:2)

**כר' יודה דר' יודה אמר עד שירבה השחור והוא דאמר ריב"ל כו'.** — יש להפך הגירסא וכצ"ל: דר"י אמר עד שירבה השחור והא אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין עושין מעשה (פי' להקל ולסמוך על סימן העליון של דדין אלא סימן התחתון הוא עיקר, וכעין זה לקמן פי"א ה"ט ובבלי פ' א' ונדה מ"ח ב') הדא דתימר בתוך הזמן (פי' הא דאמר ר' יוחנן שאין עושין מעשה להקל בסימן העליון אין זה אלא בשנמצאו סימני בגרות בדדין בתוך ששה חדשים מזמן שהביאה ב' שערות) אבל לאחר הזמן עושין מעשה כהדא דמר ריב"ל אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד ברם הכא (פי' בנמצאו סימני בגרות בדדין בתוך הזמן) ספק רבה שחור ספק לא רבה שחור (פי' ומיאנה ואח"כ קיבלה קידושין מאחר) כופו אני ליתן גט (פי' שכופין את הראשון לגרשה דשמא מיאונה מיאון ותפסו בה קידושי שני) רבה השחור אינו נוגע בגט (פי' דמיאונה ודאי אינו מיאון ולכך אין קידושי שני תופסין בה).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:10:3
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:10:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:2:10:3)

[השלמות: **אין עושין מעשה.** — ע"ל פי"א ה"ט (י"ב סוע"א) ובבלי פי א'.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:6:2:1)

**ר' סימון בשם ר' יוסי בשם נהוריי.** — צ"ל: ר' סימון בשם ר' יוסי בן נהוריי (וכן העתיק בחדושי רשב"א י"ג ב' וכעין זה בסוטה פ"ט ה"ה "ר' סימון בשם ר' יוסי בן נהוראי". וראיתי בסה"ד ערך ר' סימון בר זבדי שהעתיק גם הוא כנוסח זה מירושלמי יבמות פ"א אלא שבערך ר' נהוריי העתיק כהנוסח שלפנינו כאן ר' סימון בשם ר' יוסי בשם ר' נהוראי).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:2:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:6:2:2)

[השלמות: **לדייטי התחתונה.** —פי' והיא נקראת שאולה ואין כאן היא במקוד למ"ד.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:6:4:1)

[השלמות: **בית נקופי.** —בתוספתא פ"א ובבלי ט"ז ב' הנוסח "בית קופאי" ונראה שזה רומז על הכה"ג יוסף בן כיפה שהיה מן הפרושים והיה כה"ג כערך חמישים שנה לפני חורבן הבית.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:7:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:6:7:1)

**ר' חנינה וריב"ל חד מכשר** (פי' לכתחילה לגייר גרים מן התרמודיים) וחד מקבל (פי' דהוא סבר שאין מגיירין אותן לכתחילה אלא שאם נתגיירו כבר אצל ב"ד שאינו בקי אין דוחין אותן ומקבלין אותן לגרים. וכעין זה בקידושין רפ"ד דף ס"ה ע"ב רב אמר הלכה גרים הן ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה אבל מקבלין אותן).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:9:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/1:6:9:1)

**באיכן יצאת בת קול כו' ביבנה יצאת בת קול.** — מלבד בת קול זו שיצאה ביבנה מצינו עוד ב"ק אחת שיצאה שם והוא בסוטה (פ"ז ה"ה) א"ר לוי ביבנה הותרה הרצועה יצתה ב"ק ואמרה אין לכם עסק בנסתרות א"ר חסדא צער גדול היה להן ע"כ. וכל משכיל על דבר יאבה לדעת מתי יצאו בנות קולות הללו, ואם שתיהן יצאו בזמן אחד, או לא, ומהו הצער שהיה להן באותה ב"ק דסוטה ועל שום מה? ואנו מציעין את השערתנו לפני הקוראים והוא כבר נודע מ"ש יוסף בן מתתיהו הכהן בספרו מלחמות היהודים (ספר ב' פ"ח) על אודות כת האיסיים ומנהגיהם כי המה ידקדקו הרבה בטהרת הגוף וגם יזהרו מלטלטל כלים ממקום למקום וכי לא יקבלו שום איש בחברתם עד אשר ינסו אותו בכמה נסיונות במשך שנה אחת ועד ג' שנים אם הוא גבור לכבוש את יצרו, וכאשר נדקדק בדעתן של ב"ש ברוב ההלכות והדינים המפוזרים במשניות וברייתות, נתפלא לראות כי שיטתן של ב"ש קרובה הרבה או מעט לדרכי האיסיים ומנהגיהם. כן מצינו לב"ש כי יחמירו מאד בדיני הטומאות והטהרות וגם יחמירו באיסור מוקצה בשבת; וגם הם יזהירו מללמד תורה לכל אדם בלי בחינה ובדיקה יפה, וכדאיתא באבות דר"נ סופ"ה ב"ש אומרים אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר (יפה הגיה הר"י רייפמאן ז"ל "וכשר" במקום "ועשיר" וכדמשמע למטה מדברי ב"ה, וכעין זה הנוסח באבות דר"נ הוצאת ה' שעכטער בש"א אין שונין אלא לכשרים לבני אבות ולבני בני אבות וב"ה אומרים כו') וב"ה אומרים לכל אדם ישנה שהרבה פושעים היו בהם מישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהן צדיקים וחסידים וכשרים ע"כ; והנה ב"ש וב"ה הורו כשיטת רבותן שמאי והלל עצמן שכך נהגו עם הבאים להתגייר כל או"א כפי שיטתו (וכדאיתא בבבלי שבת ל"א א'). והנה למעלה כאן מבואר דמשנה ראשונה נתנה רשות לכל חכם, להכריע כפי דעתו אם כב"ש אם כב"ה בכל הלכה והלכה שנחלקו בהן, כמו שאמרו "או כדברי ב"ש כקוליהם וחומריהם או כדברי ב"ה כקוליהן וכחומריהן" וכבר ביארו בבבלי מ"ד ב' שאין המכוון שמי שעושה בדבר אחד כב"ש מוכרח לעשות בכל הדברים כמותן אלא שיכול לעשות בשאר הדברים כב"ה, אלא שלא יעשה בתרי חומרי דסתרי אהדדי באחד כב"ש ובשנית כב"ה, וכן בתרי קולי דסתרי אהדדי, ובמשנה ראשונה זו השתמש ג"כ ר"ג וכדתנן בשבת פ"א מ"ט "אמר רשב"ג נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן שלהם לכובס גוי ג' ימים קודם לשבת" ודין זה הוא כב"ש; עוד בביצה פ"ב מ"ו שר"ג החמיר בג' דברים לענין יו"ט כב"ש וגדולה מזו בבבלי יבמות ט"ו א' מעשה בבתו של ר"ג שהיתה נשואה לאבא אחיו ומת בלא בנים וייבם ר"ג את צרתה ע"כ וה"ז כב"ש באיסור כרת ולהקל, ובתלמוד שם השתדלו לתקן זה לומר שבתו של ר"ג איילונית היתה וכבר אמרו הגאונים דאשינויי לא סמכינן; ועוד אמרו בברכות פ"ד ה"א שלאחר שהעבירו את ר"ג מנשיאותו ביבנה נתוספו שם כמה ספסלים של תלמידי חכמים, ומבואר יותר בבבלי שם כ"ח א' שהיה ר"ג מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבהמ"ד והיינו שהיה בוחן ובודק לכל תלמיד זמן מרובה, עד שנתברר לו שהוא ירא שמים ורק אז הכניסהו לבהמ"ד וגם זה כשיטת ב"ש באבות דר"נ הנ"ל, ועוד בבבלי ברכות מ"ג ב' הכריע כב"ש.

והנה בזמן ר"ג טרם שיצאה ב"ק עדיין היו החכמים מחולקים לשתי כיתות כת אחת היתה מתייחסת לב"ש ועשו כל דבריהן כמותן וכת אחרת לב"ה ועשו כל דבריהן כב"ה וכדאיתא בבבלי עירובין י"ג ב' שלש שנים נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרין הלכה כמותינו והללו אומרין הלכה כמותינו יצתה ב"ק ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים הן והלכה כב"ה ע"כ, וכפי מה שאמרו בירושלמי כאן דביבנה יצתה ב"ק, וכפי מה שנשתדל להוכיח למטה שב"ק זו יצאה אחר שהעבירו לר"ג מנשיאותו הרי זה מוכיח שבאותו זמן עדיין היו שתי הכתות של ב"ש וב"ה בתוקפן ורק לאחר שנקבעה הלכה בכל דבר כב"ה ירדו תלמידי ב"ש מגדולתן ומעט מעט נתערבו בתוך תלמידי ב"ה עד אשר לא נודע כי באו בין החכמים, ורק אז נתבטלו השמות "ב"ש וב"ה" כי לא היתה עוד מחלוקת ביניהן שכולן תפסו כשיטת ב"ה. (וע' בספר דורות הראשונים ח"א עמוד רפ"ו שכתב דב"ש החולקין תמיד עם ב"ה הם החכמים שהיו עם שמאי בישיבה אחת והרי הם בני דורו שהיו כמאה שנים לפני חורבן הבית ורק המחזיקים בשיטתם אשר נקראו ע"י זה ב"ש וב"ה נמשך ובא בתוך ימי יבנה ע"ש והרי נעלמה ממנו משנה שלימה במע"ש פ"ה מ"ז מי שהיו לו פירות בזמן הזה והגיע שעת הביעור בש"א צריך לחללן על הכסף ובה"א כו' ובזמן הזה דשם היינו לאחר החורבן ע' מפרשים שם והרי שב"ש וב"ה היו גם לאחר החורבן. שוב מצאנו בדד"ו ח"א צד 173 שכתב "דעיקר המחלוקת היתה בזמן הבית והאחרונים הנסיחוה כפי הנאות לזמנם" ואין זה מחוור וע"ע תוספתא מע"ש פ"ג וירושלמי שם ספ"א הרוצה לחלל מעות על הפירות בזמן הזה בין אלו ובין אלו קדשו כדברי ב"ש בה"א מעות כמות שהן ופירות כמות שהן). ונראה שעוד טרם שנקבעה הלכה כב"ה היו רוב החכמים וגדוליהם נוטין לקבוע הלכה בכל דבר כב"ה המקילין ע"פ רוב אלא שהנשיא לא הסכים לזה, והוא היה נוהג נשיאותו בדמים ובלי הסכמתו לא יכלו לעשות מאומה, אבל מיד כשהעבירוהו מנשיאותו נמנו החכמים וקבעו הלכה כב"ה בכל דבר כי לנהוג בכל דבר כב"ש לא היה רוב הצבור יכול לעמוד בו ולמען לא יתחלקו החכמים לשתי אגודות ולשתי תורות – כי ב"ש וב"ה נחלקו בפרטי המצות למאות – לכן הסכימו אז רוב החכמים וביניהם ע"ב זקנים (ע' זבחים פ"א מ"ג וידים סופ"ג) לקבוע הלכה לעולם כב"ה והחכמים המעטים שהיו מב"ש הוכרחו להרכין את ראשם נגד הרוב, ואז יצא הב"ק "אלו ואלו דברי א"ח הן אבל הלכה כב"ה" והוסיפו החכמים ואמרו "שכל העובר על דברי ב"ה חייב מיתה" והגזימו בזה כי חששו לתלמידי ב"ש הקיצונים שיחמירו על עצמן כב"ש ולאחר זמן עוד יורו לאחרים כב"ש ושוב תעשה תורה כשתי תורות; ולאחר כל זה עוד נמצאו יחידים מן תלמידי ב"ש שהיו מחמירין על עצמן כב"ש כמו ר' טרפון ור' אלעזר ב"ע בברכות פ"א ה"ו וז' ואמרו בשביעית פ"ד ה"ב "תרתין מלייא נהג ר' טרפון כב"ש וסכין בהדא ובק"ש" וזה היה לאחר שיצאה ב"ק כדמשמע בברכות שם.

והנה אחד שקבעו הלכה כב"ה בכל דבר, שוב אין צורך לנסות ולבחון את התלמידים הרוצים ללמוד בישיבה כי אין לנו עסק בהנהגת התלמיד בביתו ובסתר ואז יצאה הב"ק ביבנה "אין לכם עסק בנסתרות". ובלי ספק שמפני שנקבעה הלכה כב"ה ראו החכמים שצריכים לברר ולמנות כל ההלכות המעטות שב"ה הודו לב"ש וגם את ההלכות שב"ש וב"ה הפכו שיטתן דהיינו שב"ש הקלו בהן וב"ה החמירו בהן מפני שכבר נחלקו בהן החכמים ובמקצתן אמרו לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה (ע' בבלי כ"ח א') ועל מדוכה זו ישבו החכמים באותו זמן ובדקו כל הלכה והלכה שנחלקו בהן ב"ש וב"ה ומנו מספר אלה שב"ש הקלו בהן למען נדע כי בשאר ההלכות המרובות ב"ה הן המקילין והלכה כמותן וזהו שאמרו בבבלי ברכות כ"ח א' עדיות בו ביום נשנית ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבה"מ שלא פירשוה.

ונראין הדברים שהבת קול שיצאה ביבנה היינו מה שנמנו החכמים שביבנה והסכימו לקבוע הלכה כב"ה בכל דבר ושני הקולות קול אחד הוא מבית הועד שביבנה; ובת קול זאת היא שם מושאל מבת קול מן השמים וכעין ב"ק שביבמות פט"ז מ"ו וכ"ש בתויו"ט שם (ובזה תתיישב תמיהת התוספות בחולין מ"ד א' ד"ה "ורבי" דקיי"ל כב"ה משום ב"ק ולא חיישינן לב"ק שיצא מן השמים דהלכה כר' אליעזר במו"ק רפ"ג ובבלי ב"מ נ"ט ב').

והנה ברור הוא שדבר גדול כזה לדחות לגמרי כת חכמים שהיתה מורה הלכות כפי שיטת ב"ש כמאה וחמשים שנה ולקבוע הלכה ככת שכנגדן היה קשה מאד כי לא נקל היה לבטל מכל וכל את החכמים שהיו מב"ש וגם מחדדי טפי (בבלי י"ד א') ובודאי שעמדו הרבה על שמועותיהם אך לבסוף גברו תלמידי ב"ה המרובים וזהו שאמר ר' חסדא בסוטה שם "צער גדול היה להן".

והנה לעיל אמר ר' יוחנן בן נורי ראה היאך הלכה זו רווחת בישראל אם לקיים דברי ב"ש כו' בואו ונתקן שיהו הצרות חולצות ולא מתייבמות תני לא הספיקו להתקין עד שנטרפה השעה, נראה שריב"נ הציע תקנתו לפני ר"ג וחכמים טרם שהעבירוהו מנשיאותו שעדיין חששו לדברי ב"ש אלא שלא הספיקו לגמור את הדבד עד שהעבירו את ר"ג מנשיאותו והעמידו לראב"ע במקומו ואז קבעו החכמים הלכה כב"ה לעולם ושוב לא היה מקום לתקנת ריב"נ ועל ענין זה רמזו בשנטרפה השעה.