## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 14

###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 14:1:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 14:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/14:1:2:1)

**כשם שהוא רומז כך הוא נרמז.** — צ"ל: כך היא נרמזת (פי' כמו שהחרש רומז ונותן גט לפקחת כך גם החרשת נרמזת ולוקחת גט מבעלה הפקח דבלא רמיזה חוששין שמא אינה יודעת שבעלה מגרשה וששטר זה גט הוא).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 14:1:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 14:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/14:1:4:1)

**הדא דתני ר' חייה אשתו של חרש שגירשה חרש כו'.** — פי' שר' חייה סבר שדוקא אם גירשה החרש ואח"כ נתקדשה לפקח אסורה לחזור לחרש אבל אם קידשה הפקח קודם שגירשה החרש ואח"כ גירשה הפקח מותרת לחרש.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 14:2:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 14:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/14:2:2:1)

**ולא עדות הוא אף זו כיוצא בה ומוסיפין על העדות כו'.** — יש להפך ולתקן וכצ"ל: אף זו כיוצא בה (והיא פיסקא) ולא עדות היא ומוסיפין על העדות ר' חנניה סבר מימר בפקח שנשא אשה ונתחרשה (פי' ולפ"ז ודאי קשיא וכי מוסיפין על העדות) ר' יוסי סבר מימר בקטנה שהשיאה אביה ונתחרשה (פי' על זה אמרו חכמים אף זו כיוצא בה ולא תיקשי מידי דאין בזה הוספה שאם השיאה האב אין הפרש בין שהיא קטנה חרשת ובין שהיא קטנה פקחת).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 14:2:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Yevamot 14:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/14:2:3:1)

**א"ר יוחנן לית כאן על ראשה אית כאן על סופה כו'.** — נראה שלפני דברי ר' יוחנן חסר ברייתא שהיא לפנינו בתוספתא סופי"ג (וכעין זה כתבתי בפסחים סופ"ח ע"ש) וכצ"ל: תני וכן שני אחין אחד פקח ואחד חרש נשואין לשתי אחיות אחת פקחית ואחת חרשת אין כאן לא חליצה ולא ייבום א"ר יוחנן לית כאן על ראשה (פי' דאין לבאר ברייתא זו כביאור המשנה שבפרקין דהיינו שהראשונה נישאת לראשון והשנייה להשני כסדר שהן שנויין אבל בברייתא זו אין לומר כן כמו שמפרש והולך) אית כאן על סופה (פי' שהביאור כאן להפך שהפקח שהוא ראשון נשוי להחרשת שהיא האחרונה והחרש שהוא אחרון נשוי לפקחית שהיא ראשונה) מה לית כאן על ראשה כשהוא חרש בעל החרשת פקח בעל הפקחית אלא כשהוא חרש בעל הפקחית ופקח בעל החרשת אבל אם היה פקח בעל הפקחית וחרש בעל החרשת הדא היא דתנינן דבתר דבתרה דבתרה (פי' בבבא רביעית אחר משנתנו והיא במשנה ז' דאם מת פקח בעל פקחית החרש מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם).