## Sha'ar HaPesukim, Book of Job

###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 1
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/1)

**סימן א':**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 2
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/2)

איש היה בארץ עוץ איוב שמו וגו':


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 3
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/3)

כבר הודעתיך בשער הגלגולים, כי הנשמות הקדושות נמסרו ביד הקליפות, ע"י חטאו של אדה"ר. וכן בכל פעם שחוטא כל אדם מישראל, כפי ערך חטאו כך גורם. והנה בראות הקליפות איזו נשמה יקרה עד מאד, רוצים לטנפה בתכלית, כדי לאבדה, שלא תוכל להתקן, ותשאר תמיד בחלקה. ולכן מביאים אותה בטיפת זרע איזה רשע. וז"ס צדיק בן רשע, כמש"ה מי יתן טהור מטמא ולכן אין לתמוה מן אברהם שנולד מן תרח. ואמנם כשגובר הטוב של הנשמה הזאת, לא די שהיא נתקנת, אלא גם היא מתקנת את כל הקריבים לה. וז"ס מ"ש ז"ל על פסוק ואתה תבא אל אבותיך בשלום, בשרו שיחזור אביו תרח בתשובה, ולכן הוצרך להתתקן אח"כ לבא בגלגול איוב כמו שנבאר:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 4
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 4](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/4)

והענין הוא, דע, כי כאשר תרח בעל את אמתלאי אשתו, היתה נדה, וכראות הקליפות טנוף כזה, הכניסו בטיפה ההיא נשמת אברהם, כדי לאבדה, והניחוה לצאת מתוכם ברצונם, כי חשבו שיתאבד שם, אם בהיות שניהם אביו ואמו עובדי אלילים, חוטאים ומחטיאים למכור פסילים לע"ז. ואם בפרט, בהיות הבעילה עצמה בעילת נדות כנזכר. וזהו הטעם שנקרא אברהם גר צדק, כי בראשונה היה תוך הקליפות:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 5
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 5](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/5)

א"ש, לא תיקשי לי, כי כל בעילות הגוים הם בנדות, מאחר שאינם טובלים לנדותם ומאי אולמיה דהאי ביאה, כי יש לתרץ שאע"פ שאינם טובלים עכ"ז בימי הנדה עצמה הם פורשים מנשותיהם, וזו הביאה היתה בעת נדותה עצמה, כנלע"ד:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 6
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 6](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/6)

סוד זה נרמז בזוהר בפרשת קדושים, דמשו"ה איקרי תרח, משום דארתח ליה לקוב"ה וארכביה לאברהם בההיא טיפה וכר. ואם הרתיחה הזאת שהכעיסוהו בפסיליהם, מה הוא הטעם הזה לכשירכיב קב"ה לאברהם בההיא טיפה. אבל הכוונה היא, כי הכעיסו לשי"ת, בהיותו בועל אשתו בזמן נדותה ממש, ואז מצא הקב"ה עילה להטעות את החיצונים, ולהוציא נשמת אברהם ע"ה מתוכם, והרכיבה באותה טיפה עצמה, ועי"ז לא יקטרגו החיצונים בהוציאו אותה מביניהם, כיון שהטיפה ההיא מטונפת כנז"ל:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 7
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 7](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/7)

ועוד זה הרכיבו בטיפת תרח משאר בני אדם, מדה כנגד מדה, משום שאברהם הוא אדה"ר שעבד ע"ז, ולכן היה בנו של תרח, כומר לע"ז. ואח"כ נתקן, כשהושלך לכבשן האש, ולא עבד ע"ז, כנזכר שם בס"ת בפרשת קדושים וז"ש בזוהר, וע"ד איתמר מי יתן טהור מטמא, כי אי אפשר להוציא נשמה טהורה מתוך קליפה טמאה. אא"כ יכניסוה במקום טפה טמאה כנזכר:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 8
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 8](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/8)

ובזה תבין, כמה צדיקים גדולים, היו בני גוים, או בני רשעים ועמי הארץ. וכבר הודעתיך בשער הגלגולים, כי אברהם ותרח אביו, שניהם משרש הבל, אלא שנכנס בקליפות. ונשמת תרח היתה הפסולת המעורב בנשמת אברהם, ולכן נתגלגל הדבר שיתוקן על ידו, ולכן טרח אברהם ג"כ להחזיר את תרח אביו בתשובה, כמ"ש ז"ל:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 9
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 9](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/9)

ואמנם גם בתרח, היה נצוץ קדושה מעורב בו, ובסיבתו חזר בתשובה, האמנם לא הספיקה תשובתו לתקן עון ע"ז שחטא בה לאין קץ, ולכן הוצרך להתגלגל באיוב:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 10
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 10](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/10)

וגם אמתלאי אשתו, אמיה דאברהם, נתגלגלה בדינה בת לאה אשת איוב. ולפי שנבעלה לתרח בהיותה נדה, אירע לה אותו מעשה שנבעלה לשכם בן חמור החוי, שהגוי אינו שומר דם נדות, ונקנסה בזה:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 11
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 11](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/11)

ועוד יש תועלת בזה, כי הכתוב אומר, ותהי נדתה עליו, כי הבועל נדה, אותה טומאת הנדות קופצת על בועלה, ואז שכם בן חמור נשא עליו באותה הבעילה, כל הטומאה ההיא של דינה, בענין הנדה, ונשארה היא טהורה ומתוקנת:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 12
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 12](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/12)

ואח"כ נשאת לאיוב, כמ"ש ז"ל, ולכן איוב לקה בצרעת, לפי שבעל אשתו נדה, וכמ"ש בזוהר בפרשת צו, לית מצורע, אלא ההוא דבעל נדה. כי הבועל נדה, לוקה בצרעת כנודע. אבל דינה אשתו, כיון שנבעלה לשכם בן המור, די לה בעונש ההוא, ובפרט כמו שאמרנו, שכל חלאת טומאתה ניתנה לשכם, והיא נטהרת ממנה, ולא לקתה בשחין:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 13
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 13](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/13)

ונלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל, כי תרח שנכב עם אשתו נדה בעל כרחה, ולכן הוא שבעלה לרצונו, לקה בשחין. ואשתו שהיה בעל כרחה, די לה שנבעלה לשכם בעל כרחה, לנקות אותה הזוהמה, ולא הוצרכה ללקות בשחין:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 14
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 14](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/14)

**סימן ב':**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 15
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 15](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/15)

ויען השטן את ה' ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 16
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 16](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/16)

א"ש, ביאור הפסוק הזה, נתבאר בשער א' שער ההקדמות עוד יתבאר בשער ז' שער רוח הקדש, בענין הכרת הפרצוף, מקושר עם פסוק ואחר עורי נקפו זאת, ונמצאת שם כי תדרשנו, ועוד נבארהו פה בע"ה:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 17
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 17](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/17)

כבר הודעתיך, ענין תרין נוקבין דאית לז"א, והם, לאה, ורחל. אבל רחל היתה בת זוגו האמיתית, כי היא עיקרה של בית, העשירית שבי"ס שבאצילות. ולכן ויאהב יעקב את רחל, יותר מלאה, לפי שלאה היא מן האחוריים דמלכות דאימא, שנפלה למטה עם יעקב, בעת מיתת המלכים, ואינה לז"א אשה, כי אם דרך השאלה לבד. גם הודעתיך, כי לאה אינה לוקחת למוחין שלה, הארה מן המוחין עצמם דזעיר, אלא מן הלבושים שלהם, שהם נה"י דאימא, ולכן היא קשר של תפלה של ראש, שהיא עור לבד, ואין בה פרשיות תפילין ממש, כדרך שיש לרחל, הנקרא תפלה של יד, שלוקחת הארת מוחין ממש. ולכן כל מקום שנאמר עור, הוא בלאה. ובשער רוח הקדש עוררתיך. בפסוק ואחר עורי נקפו ואת, איך האורות היוצאות ללאה, הם בגימטריא עור. וגם כי הם יוצאות ובוקעות דרך עורו של זעיר, ונכנסים תוך העור של לאה, לעשות מוחין בה, וז"ש עור בעד עור, פירוש אהבה יש לז"א עם לאה, ויתן עורו בעד עור לאה, כמו שביארנו, שמוציא הארה דרך עורו, להאיר בלאה הנקראת עור כנזכר:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 18
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 18](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/18)

אבל אהבה יתירה יש לו עם רחל, הנקראת נפש כנודע, ולכן כל אשר לאיש יתן בעד נפשו שהיא רחל. פירוש, כי מקום רחל, היא מהחזה ולמטה, ששם האורות מגולים כנודע, משא"כ בלאה, שהיא כנגד הסתום, ולכן אין הארה יוצאת אליה, אלא דרך עור ומכסה. אבל ברחל, ההארות עצמם שהם חלק שלה, שהיא היא עטרא דגבורה שבדעת, וכן שאר המוחין ניתנים אל רחל, בבחי' מוחין ממש. ונמצא כי כל מה שיש אל זעיר, יש לרחל, וזהו וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 19
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 19](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/19)

גם נוכל לפרש, כי ב"פ עור הנזכר כאן, הם לאה ורחל, כי גם הארת רחל יוצאת דרך עור ז"א בהכרח, וכונת הכתוב לומר, כי אמת הוא שלאה ורחל שוות בענין זה, שהארתם יוצאה דרך עור ז"א, ולכן שניהם נקראים עור, וזהו עור בעד עור. אבל יש יתרון לרחל הנקראת נפש, והוא, כי אעפ"י שההארה שלה באה דרך עור עכ"ז היא בחי' מוחין ממש, ולא כלאה שהיא הארת לבושים כנז"ל:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 20
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 20](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/20)

וגם זהו ביאור פסוק ויאהב גם את רחל מלאה. ודע, כי אעפ"י שז"א נקרא ישראל ולא יעקב כנודע, עכ"ז כתיב, ויאהב יעקב את רחל, כמבואר אצלינו בפסוק לא יעקב יאמר עוד שמך כי יעקב אע"ה, בתחלה היה במדרגת יעקב העומד בפני ז"א מן החזה ולמטה, הנאצל מיסוד אבא שבתוך זעיר כנודע. ואח"כ עלה במדרגת ז"א עצמו הנקרא ישראל, ונמצא שאף שהכתוב קורא אותו יעקב, כמ"ש ויאהב יעקב, אפשר שידבר ג"כ בזעיר עצמו, כי גם הוא בהיותו בן ו"ק הוא דוגמת יעקב, ובגדלותו נקרא ישראל. גם נודע, כי ז"א בקטנותו אין לו דעת רק חו"ב, והם ב' שמות אלהיום, שהם בגימטריא יעקב עם עשר אותיותיהם, ובגדלותו נקרא ישראל:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 21
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 21](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/21)

ויצא השטן מאת פני ה' וגו':


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 22
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 22](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/22)

(מזולתו) הנה ר"ת 'איוב 'בשחין 'רע 'מכף הוא אברם, לרמוז אל מ"ש בזוהר כי כשעקד אברהם את יצחק לשחטו, ולא נשחט, קטרג השטן לפני הקב"ה, ולא זז משם עד שניתן לו אחד מזרעו של אברהם וממשפחתהו והוא איוב, כמש"ה את עוץ בכורו. וז"ש, ויך את איוב בשחין רע, ר"ל בשביל אברהם, הרמוז בר"ת. גם ירמוז אל מה שהודעתיך, כי תרח אבי אברהם, נתגלגל באיוב, וכאשר הקב"ה בשר לאברהם, ואתה תבא אל אבותיך בשלום, שיחזור תרח אביו בתשובה, היה אז עדיין נקרא אברם ולא אברהם, ובזכות אברם בנו שב בתשובה, ונתגלגל עתה באיוב, והוכה בשחין רע וביסורין קשים, למרק עונותיו הראשונים, ועי"כ יתוקן בזכות אברהם:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 23
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 23](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/23)

**סימן ד':**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 24
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 24](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/24)

זכר נא מי הוא נקי אבד:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 25
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 25](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/25)

הנה ר"ת 'נקי 'אבד, הוא 'נדב 'אביהו. גם אותיות נק"י, הוא קין. אבד, זה קרח, שהוא מן קין, וכתיב עליו ויאבדו מתוך הקהל:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 26
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 26](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/26)

**סימן ט"ו:**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 27
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 27](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/27)

קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו ירצה, שכל מי שיש לו עונות, ואינו שב בתשובה, הנה אותם המלאכים רעים, הנבראים מכח אותם העונות, הם באים תמיד, מפחידים אותו בין מחשבותיו, כמש"ה (ישעיה צ"ג) פחדו בציון חטאים. ובין בחלומותיו, שהחיצונים ההם מחלימים לו דברים של שקר, ומכניסין קולות של שקרים באזניו כדי להפחידו. וזהו קול פחדים באזניו. ולא עוד, אלא אפילו בזמן שהוא שלום בעולם, מפחידים אותו, וזהו בשלום שודד יבואנו. ונלע"ד חיים, כי שודד מלשון שדים ומזיקין:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 28
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 28](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/28)

**סימן כ"ה:**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 29
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 29](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/29)

המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 30
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 30](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/30)

הנה המשל, הוא חסד. ופחד, הוא גבורה. והם עם הת"ת הנקרא ו', וזהו עמו, עם ו'. ואז בעת הזיווג אעפ"י שהיסוד הנקרא שלום, עומד למטה בין נו"ה, אז הוא מעלהו למעלה, עד מרום י"ו. וזהו עושה שלום במרומיו, ר"ל במרום י"ו, וזה יובן בזוהר בפרשת פקודי, בענין יוסף דסליק לעילא וכו'. גם בפרשת משפטים, בסבא במשכיל לאיתן האזרחי, 'עושה 'שלום 'במרומיו, ר"ת עש"ב. לא נמצא תשלומו:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 31
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 31](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/31)

**סימן ל"ג:**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 32
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 32](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/32)

אם אין אתה שומע לי החרש ואאלפך חכמה ואאלפך בינה:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 33
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 33](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/33)

כל אלף היא בבינה, והיא סוד אל"ף של אהי"ה שהיא בבינה. ובסוד אל"ף בי"ת, אל"ף בינה. וז"ס ואאלפך בינה. זה מצאתי כתוב, ולא הבינותיו, כי הכתוב אומר ואאלפך חכמה:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 34
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 34](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/34)

א"ש, בשער א' שער ההקדמות, בפירוש ערכי הכינוים, בענין אחוריים דאהי"ה דאלפי"ן, עם ד' אותיות הפשוט, ועם הכולל, הוא בגימטריא תקי"ג, כמנין החר"ש, שם כתיב ואאלפך חכמה. ושם כתבתי מה שנלע"ד ליישב גם הכתוב כאן, והוא ואאלפך בינה, ומצאק שם כי תדרשנו בע"ה:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 35
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 35](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/35)

על מה אדניה הטבעו:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 36
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 36](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/36)

(מזולתו) ר"ת מא"ה, לרמוז שהעולם עומד על מאת אדנים, ג"כ מלת ע"ל בגימטריא ק" רמז למאת אדנים של המשכן, שהוא כנגד יצירת שמים וארץ, כמו שארז"ל על הקרסים של זהב, שהיו נראים כמו הככבים. ואם תעיין, תמצא המשכן כנגד כל יצירת שמים וארץ. (ע"כ מזולתו):


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 37
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 37](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/37)

**סימן ז':**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 38
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 38](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/38)

חזי הוית עד די כרסוון רמיו, ועתיק יומין יתיב וגו':


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 39
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 39](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/39)

כבר נתבאר, כי עתיק יומין מתלבש תוך א"א, ונמצא כי א"א נקרא לבושין דעתיק יומין הנזכר. ואמר, כי זה הא"א נקרא לבושיה, יש לו דיקנא קדישא, חוורא כתלג חיוור, ושער ראשה דא"א הנקרא בשם לבושיה דעתיק יומין כנזכר, היא עמר נקי:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 40
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 40](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/40)

או ירצה, כי עתיק יומין זה, הוא א"א, ואמר, כי לבושיה של זה הא"א, היא כתלג חיוור, והיא בחי' דיקנא קדישא דיליה, ונקרא לבושיה, לפי שהיא משתלשלת עד טבורא דיליה, וחופפת על חג"ת דיליה, וג"כ היא חופפת על או"א העומדים מימינו ומשמאלו דא"א, ודיקנא דא"א מלבישתם כנודע, והם מכוסים תחתיה, ואומרו ושער רישיה, חוזר לאריך עצמו:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 41
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 41](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/41)

**סימן ט':**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 42
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 42](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/42)

ככל צדקותיך וגו' כי בחטאינו ובעונות אבותינו וגו':


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 43
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 43](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/43)

ארז"ל אין מיתה בלא חטא וכו', ר"ל, שרצו לומר, כי אפילו בסיבת העונות שהם בשוגג, הנקרא חטא, ימות האדם. ונמצא, כי העונות שהם במזיד, והפשעים, נשארים לבניו אחריו, והם יקבלוהו היסורין לזה. וכמש"ה, פקד עון אבות על בנים. וז"ס פסוק אבותינו חטאו ואינם, אבל אנחנו בניהם, עונותיהם שהם במויד, סבלנו. ולכן בעון כתיב פקד כנזכר. אבל בחטא, כתיב לא יומתו אבות על בנים, איש בחטאו יומתו. פירוש, כי כיון שהאיש עצמו יומת בחטאו, א"כ לא יומתו בנים בחטא אביהם, אבל בעון אביהם יומתו, כמש"ה פוקד עון אבות על בנים. ובזה נתיישבו אלו הפסוקים החולקים זה עם וה, וז"ש כאן, כי בחטאינו ובעונות אבותינה פירוש, כי החטאים של אבותינו, אין אנו נענשים עליהם, כי כבר הם מתו בחטאם, וגם בעונותינו אין אנו נענשים עליהם, כי נשארים אל בנינו אחרינו ונמצא כי בחטאות שלנו ובעונות של אבותינו, אנחנו נענשים, כי ירושלם ועמך לחרפה:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 44
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 44](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/44)

**סימן י"ב:**


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 45
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 45](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/45)

אשרי המחכה ויגיע לימים אל"ף ושל"ה:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 46
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 46](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/46)

דע, כי קץ הגאולה, הנרמז פה לדניאל, שהוא בשנת של"ה לאלף הששי, הוא בסוד שם הוי"ה במלוי יודי"ן, ודע, כי אם תכה יו"ד פעמים י"ד, יהיו ת'. ואם תכה ה"י פעמים ה"י, יהיו רכ"ה. וי"ו פעמים וי"ו, תפ"ד. ה"י פעמים ה"י, גימטריא ג"כ רכ"ה. סך הכל, אלף ושל"ד, ואלו הם ימי הגלות. ומשם ואילך, יכול להיות קץ הגאולה, משנת השל"ה ואילך:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 47
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 47](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/47)

ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין:


###### Sha'ar HaPesukim, Book of Job 48
[Sha'ar HaPesukim, Book of Job 48](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Book%20of%20Job/r/48)

כבר הודעתיך, על מ"ש בפרשת פקודי, בספר הזוהר דלא ייתי משיחא, עד דמטו רגלין ברגלין. ונודע הוא, כי עולם העשיה הוא סוף כל הקדושה, ונקרא רגלים. ועד שיכלו ליטהר הנשמות שנפלו שם בעשיה, לא תבא הגאולה, ולכן העשיה נקרא קץ הימין, סוף הקדושה. והנה דניאל ירדה נשמתו בתחלה עד סוף העשיה, הנקרא א"ל אדנ"י כנודע, והם אותיות דניא"ל. בהסירך אותיות הכפולות להורות על נפילתו שם בתחלה, ולסיבה זו נגלה לדניאל קץ הימין והגאולה: