## Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 1 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/1) **סימן ו':** ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 2 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/2) ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה וגו': ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 3 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/3) ראיתי לבאר כאן, ענין גלגולי אהרן הכהן, אבל שרשו הראשון כבר ביארתי במקומות רבים, וגם בפסוק ויקם מלך חדש על מצרים, בדרוש משה ואהרן ומרים, איך אהרן ומשה שניהם ביסוד דאבא שבתוך ז"א, ושניהם מבחי' הבל בן אדה"ר. גם נתבאר בפרשת נח, בפסוק ואת לוט בן הרן בן בנו, כי נרמז הבל בר"ת לוט בן הרן, להורות, כי לוט והרן, שניהם מבחי' הבל, כנודע בפסוק ויקם מלך חדש, איך כל הנשמות התחילו להתקן במשפחתו של אברהם, ומשם ואילך: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 4 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 4](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/4) וגם אברהם היה מבחי' הבל, והרן אחיו של אברהם, היה גם בו תערובת קדושה רבה, אלא שלא נתקן כאברהם אחיו. ונודע כי נשרף על קדוש ה', אלא שלא היה בלב גמור, עד שראה את אברהם נצול מכבשן האש. ואח"כ נתגלגל באהרן, שיש בו אותיות הרן, ונתוסף בו אות אל"ף יתירה. ולפי שלא הפיל עצמו לכבשן האש בימי אברהם, עד שנצול אברהם, והיה ראוי לו למסור עצמו על קדוש ה' כנודע, לכן אותה השריפה שנשרף, לא הועילה לו, כי לא הפיל עצמו, אלא בחשבו שינצל כמו אברהם. ולכן כשנתגלגל באהרן הכהן, בא לידו מעשה העגל, והאלהים אינה לידו, שיאמרו לו (שמות ל"ב א') קום עשה לנו אלהים, ויעכב ויהרג, ע"ד שעשה חור בנה של מרים, אשר גם הוא ניצוץ נשמה, שהיתה מעורבת עם נשמת הרן, אעפ"י שאינה משרשו. וכמ"ש בענין ניצוצי הנשמות המתערבות זו עם זו, אעפ"י שאינם משרש אחד. וידע ברוח קדשו, סהיה צריך לתקן עון זה, ומסר עצמו להריגה, כמ"ש חז"ל על פסוק (שמות ל"ב ה') ויבן מזבח לפניו, ויבן מן הזבוח לפניו: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 5 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 5](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/5) וביאור דברי רז"ל הוא, כי הרגישו מלת ויבן, דהיל"ל וירא, כפי הדרשה שלהם: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 6 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 6](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/6) הגהה א"ש, נונל לומר גם, דהכי היל"ל ויבנה, לשון בנין בה"א בסוף, ומדלא קאמר אלא ויבן, ש"מ לדרשא קא אתי: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 7 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 7](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/7) אבל הכונה היא, כי גם אהרן ידע ברוח קדשו, שהיה צריך לתקן עון הנזכר של הרן, ולמסור עצמו על קדוש ה', וחשב כי כיון שגם חור היה מבחי' הרן כנזכר, וכבר מסר נפשו לתקן הענין הנזכר, א"כ אין צורך לו שהוא ימסור גם עצמו, כי כבר נתקן העון ההוא ע"י חור, וטעה בזה. ולכן (דברים ט' כ') ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו, ואז נגזר מיתה על בניו, כמש"ה (תהלים ק"ו כ"ג) ויאמר להשמידו לולי משה בחירו וכו' להשיב חמתו מהשחית, ואין השבת חימה אלא אחר שכבר עשתה רושם. והוא כמ"ש חז"ל כי אין השמד אלא כלוי בנים. ובתפלת משה השיב חצי הגזרה, ונשארו אלעזר ואיתמר, ולא מתו אלא נדב ואביהוא: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 8 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 8](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/8) וכמו שדרשו על פסוק (ויקרא י' י"ז) ויקצוף משה על אלעזר ועל איתמר בניו הנותרים, וטעם הדבר הוא, כי נדב ואביהוא גם הם חטאו בענין אש זרה, בפרשת שמיני ולא היו עדיין מחוייבים שריפה על עונם, אבל נשרפו תמורת אהרן אביהם, שהיה ראוי למסור עצמו להשרף, וזה וזה גרם להם, ומצאה קפידא מקום לנוח, אבל אלעזר ואיתמר שלא חטאו, הועילה להם תפלת משה: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 9 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 9](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/9) גם תבין מזה, כי כמו שהרן נשרף ומת על פני תרח אביו, כך מתו נדב ואביהוא על פני אהרן אביהם, במיתת שריפה. ואחר שמת אהרן נתגלגל ביעבץ, הנזכר בספר (דברי הימים א' סי' ב') ונקרא כן, לפי שנודע ענין קללת חוה, (בראשית ג') בעצב תלדי בנים. גם קללת אדם, בעצבון תאכלנה. ובספר הזוהר בסוף פרשת ויקהל אמרו על פסוק בעצב תלדי בנים, שהוא סוד לפתח חטאת רובץ, שהם הקליפות שבעולם העשיה, הנקראים עצב, ונקראים חטאת רובץ בפתח. ונודע כי אין שליטת הקליפות אלא בעולם העשיה. וכבר נתבאר אצלינו, כי נדב ואביהוא, הם בחי' נפש של אדה"ר, ובהם שלט העצב הזה, ומתו בחטא אהרן אביהם. ולכן יעבץ התפלל ואמר, ויקרא יעבץ וכו', אם תרבה גבולי לבלתי עצבי, ר"ל שלא ימותו עוד בני בחיי, כבהיותי בגלגול אהרן. ואז נתן לו ה' שאלתו, ונתקיימו בניו ותלמידיו כמ"ש חז"ל, ועל שם זה נקרא יעבץ: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 10 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 10](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/10) ולהיות יעבץ בעל נדרים, כמש"ה (ד"ה א' ד') ויקרא יעבץ ויאמר אם וגו', ואעפ"י שהיה מקיימם, כתיב (קהלת ה' ד') טוב אשר לא תדור וגו'. ולכן בא אח"כ בגלגול תולע בן פואה, הנזכר בספר שופטים. ואז תקן עון היותו תחלה מרבה בנדרים. ולכן נקרא תולע, לרמוז מה שקלקל בתחלה, שהיה דמיון התולעת, שאין כחו אלא בפיו כמ"ש ז"ל, וכן היה נודר בפיו, ועי"כ נעשה בקשתו: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 11 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 11](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/11) וגם עתה קלקל באופן אחר, והוא, כי מן הראוי לשופט אשר יהיה בדורו, ללכת מעיר לעיר, לשפוט את העם משפט צדק, וכי יהיה בין איש לחבירו משפט אחד, ואין בידם ממון ללכת אל עיר השופט, נמצא כי הדין שהוא אחד מג' עמודים שהעולם עומד עליהם מתבטל. והנה בתולע כתיב, (שופטים י' א') וישב בשמיר בהר אפרים, וארז"ל שנתיישב בהר אפרים, ולא היה מסבב מעיר לעיר: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 12 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 12](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/12) ולכן נתגלגל אח"כ בשמואל הנביא, ואז תקן עון הנזכר, כדכתיב (שמואל ז' ט"ז) וסבב מדי שנה בשנה ותשובתו הרמתה. ולא עוד, אלא שאפילו שהיה לצרכם, לא חמור אחד מהם לקח, כנזכר בפסוק, מה שלא עשה שום שופט, וכל זה היה כדי לתקן העון הזה בכל כחו: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 13 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 13](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/13) אבל צריך שתדע, כי עיקר שמואל הנביא, היה בחי' נדב ואביהוא, וכמ"ש בפסוק (שם א' י"א), ונתת לאמתך זרע אנשים. אבל נתחבר עמהם דרך חבור בלבד, בחי' אהרן אביהם, שהיה תולע בן פואה כדי לתקן העון הנזכר: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 14 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 14](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/14) והנה עתה בשמואל, התחילו להתחבר יחד אהרן ובניו נדב ואביהוא, משא"כ ביעבץ ובתולע, שבהם נתגלגל אהרן לבדו. אבל בשמואל, עיקרו היה מנדב ואביהוא, אלא שנתחבר עמהם אהרן: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 15 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 15](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/15) אח"כ נתגלגל אהרן לבדו באוריה החתי, נושא כלי יואב בן צרויה. ובו ג' אותיות אה"ר מן אהרן, לרמוז אל הנזכר. ונודע, כי מחנה דוד, ובפרט שלושים ותשע הגדולים שבהם, הם הנקראים מחנה אלהים, וכלם ראשי סנהדראות, ובפרט אוריה, שהיה הגדול שבהם, והוא הנושא כלי יואב שר הצבא. וכבר אמרו בספר הזוהר כי לא נקרא חתי, אלא ע"ש מקומו, לא שהיה גר: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 16 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 16](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/16) והנה ב' עונות ראשונים היו ביד אהרן, שעדיין לא נתקנו, והם, עון שלא הפיל עצמו לכבשן האש, בזמן הרן אחי אברהם כנז"ל. והב', עון בניו שמתו בעונו, כנודע כי הגורם מיתת איזה אדם, הוא מוכרח שיתגלגל וימות, או יהרג, וכמ"ש באותיות דר' עקיבא, שכשנפטר אדם מענישין אותו, ואומרים לו, למה מתו בניך בחייך, והוא חייב בדם שלהם, כאלו הרגם בידו. ולכן נהרג אוריה החתי ע"י דוד הע"ה כנודע, ונתכפר לו עון מיתת בניו ואחר שנתכפר לו עון מיתת בניו, אז יכלו להתחבר יחד, ונתגלגלו שלשתם באוריה הכהן בימי יהויקים, ולכן נרמזו בו ג' אותיות אה"ר מן אהרן. ועוד, שהיה כהן כמוהו: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 17 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 17](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/17) א"ש, ק"ל טובא, כי אין עון זה נוהג אלא במיתת בניו של אדם כשהם קטנים, שמתים בעון אביהם, ולא כשהם גדולים. ודוחק הוא לומר, שנדב ואביהוא גם שניהם היו עדיין קטנים. ואפשר לומר, דלאו דוקא קטנים פחותים מבן י"ג שנה, אלא פחותי עשרים שנה, שעדיין לא הגיעו לידי עונשין של מעלה. דייקא נמי קרא, איש מחתתו, מלמד שנקראו איש, ועכ"ז קרא אותם בני אהרן, שעדיין נקראים בשם בני אהרן, כנלע"ד: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 18 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 18](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/18) א"ש, צ"ע, שהרי למעלה אמר, כי עיקר שמואל הנביא היה בחי' נדב ואביהוא. ובאולי נוכל לומר, כי להיות שגם בשמואל הנביא היה אהרן אביהם עמהם כאמור, לכן אינו מונה תחלתם אלא באליהו הנביא ז"ל, שהם לבדם היו, כנלע"ד: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 19 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 19](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/19) והנה טעם גלגול בניו שם היה, לפי שבתחלה נתגלגלו הם לבדם באליהו הנביא ז"ל, כמבואר אצלינו, ואז נתקנו בבחי' סור מרע, שהוא כפרת עון שלהם, בהקריבם אש זרה, ע"י אליהו ז"ל בהר הכרמל, שהוריד אש מן השמים, לקדש שם שמים, כנודע וכמבואר שם אצלינו. אמנם ענין המצות שהם בקום ועשה, שהיו צריכים לקיים בחייהם, וכן מצות פריה ורביה לא קיימו, כמש"ה ובנים לא היו להם, והיו ערטילאין, ולכן נתגלגלו עתה לתיקון הנזכר בהיותו באוריה הכהן, אבל דע, כי עיקרו של אוריה הכהן, היה אהרן הכהן, ונתגלגל בו לתקן עון השני שבידו שעדיין לא נתקן, והוא ליהרג על קידוש ה'. אבל נדב ואביהוא היו מתחברים שם עמו בדרך עראי, לצורך הנזכר. ואז נהרג אוריה הכהן ע"י יהויקים, ונתקן אהרן הכהן משתי עונותיו בתכלית. ונדב ואביהוא שהיו שם בדרך השאלה, לא הרגישו צער ההריגה כלל, רק הוא לבדו: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 20 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 20](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/20) ואמנם סיבת התחברות נדב ואביהוא שם היה, לפי שכיון שהוא גרם מיתתם, נמצא שגם לסבתו לא תקנו עצמם בענין מעשה המצות כנז"ל, ולכן הוכרח הוא לתקנם על ידו, ולכן נתחברו אז עמו שם. ואחר שנתקן אהרן לגמרי, בהריגת אוריה הכהן, אז כבר היה בידו כח לתקן את בניו היטב, משא"כ בתחלה, שגם הוא היה חסר תקון עצמו, ואז באו שלשתם בגלגול ממש, בזכריהו בן יברכיהו הכהן, וגם זה היה כהן, כמו שהיו שלשתם כהנים, ואז תקן את בניו היטב, בהיותם שם יחד: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 21 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 21](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/21) וז"ס פסוק (ישעיה ח') ואעידה לי עדים נאמנים, את אוריה הכהן, ואת זכריהו בן יברכיהו, ומי חבר זה עם זה, ולא הכירו זה את זה, ולא היו בדור אחד. אבל לסבה הנזכר, ששניהם הם שרש גלגול אחד שם, ולכן נקראים עדים נאמנים בעצם. ולפי שבהיותו באוריהו, לא היה נתקן לגמרי, לכן נבא על חרבן הבית, ציון שדה תחרש וכו'. ובהיותו בזכריה נתקן לגמרי, לכן נבא על שלותה ובנינה, וכמ"ש רז"ל על פסוק הנזכר, והובא בגמרא מסכת מכות: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 22 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 22](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/22) ונבאר עתה פסוק, ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב וגו'. והנה בענין בת שבע אשת דוד הע"ה, שלקחה אוריה החתי בתחלה, יתבאר יותר ענין זה, כי כמו שאהרן לקח את אלישבע בת עמינדב, כן בהיותו בגלגול אוריה החתי, לקח בת שבע. ונמצא, כי אלישבע ובת שבע, הכל בחי' אחת, ושתיהם בחי' רחל נוקבא דז"א, הנתקנת ע"י החסד שהוא אהרן הכהן, שושבינא דמטרוניתא, כנזכר בס"ה. אבל יש שינוי ביניהם, כי בת שבע בזמן שאינה מתוקנת, וכמ"ש חז"ל על דוד הע"ה, שאכלה פגה, וכמו שנבאר שם עניינה. ואלישבע יש בה אותיות א"ל, לרמוז שהיא מתוקנת כבר ע"י החסד הנקרא א"ל, בסוד חסד א"ל כל היום. ואמנם תיבת שבע שבכל אחת מהם, נתבאר שם בענין בת שבע, וע"ש. וקרוב לזה נתבאר בס"ה בפרשת וארא, בפסוק זה, בענין אלישבע ובת שבע: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 23 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 23](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/23) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה וגו': ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 24 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 24](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/24) (מזולתו) כבר ידעת, כי כשהרג פינחס לזמרי, נתגלגלו בו נשמת נדב ואביהוא. וזה ש"ה, ותלד לו את פינחס, אלה ראשי, כי פינחס נכללו בו אלה ראשי הלוים שנים, שהם נדב ואביהוא, השקולים כמשה ואהרן, שהם ראשי הלוים. ולכן סמיך ליה הוא אהרן ומשה, להודיע, כי ראשי אבות הלוים הנז', הם אהרן ומשה. ואמנם פינחס לבדו, היה שקול כמשה ואהרן, ראשי אבות הלוים כנזכר, כאשר נתגלגלו בו נדב ואביהוא, שהיו שקולים כמשה ואהרן כמ"ש חז"ל על פסוק בקרובי אקדש: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 25 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 25](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/25) **סימן ז':** ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 26 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 26](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/26) ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה וגו': ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 27 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 27](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/27) צריך לתת טוב טעם בקצור, אל סדר עשר מכות אלו, שהביא הקב"ה על המצריים במצרים, ואלו הם, דם. צפרדע. כנים. ערוב. דבר. שחין. ברד. ארבה. חשך. מכת בכורות. והם ממטה למעלה, בי"ס דנוקבא הנקרא מלכות, וזה סדרם: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 28 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 28](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/28) דם, כבר הודעתיך, כי האחוריים הפשוטים של שם אהי"ה, הוא בגימטריא ד"ם. והנה מכה זו, יצאה מבחי' המלכות של הנקבה שבקדושה, והלכה להכות במלכות הרשעה, של נוקבא דז"א שבקליפות, והיתה מכה זו חוץ מן המוחין שלה: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 29 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 29](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/29) צפרדע, אם תחבר חשבון הש"ך דינים הנודעים, עם אחוריים הפשוטים של אדנ"י, שהם קכ"ו, וגם הכולל לשניהם, יעלו בגימטריא צפרד"ע ש"ך וקכ"ו ושני כוללים שלהם. ומכה זו יצאה מן יסוד הנקבה דזעיר דקדושה, אל המוחין עצמם דנוקבא דקליפה. וז"ס צפ"ר דע"ה, ר"ל מקום הדעת שלה. וכבר ידעת, כי שם במוחין שלה הם סוד הנהו תרין צפרין, הנזכר בפרשת ויחי בזוהר דף רי"ח ונתבאר שם בביאור המאמר אצלינו, וע"ש, וז"ס צפ"ר דע"ה: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 30 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 30](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/30) א"ש, אין החשבון מדוייק, כי צפרדע עולה תמ"ד, וש"ך וקכ"ו, ושני כוללים, עולים תמ"ח. ואולי צ"ל הלשון ולומר כך, השני כוללים של ש"ך וקכ"ו עם צפרדע, ואז יעלו כל אחד מהם תמ"ו. גם זה אי אפשר, להיות כי צפר דעה בגימטריא תמ"ט, או נוכל לומר, עם מה שדורש אח"כ, צפרדע צפ"ר דע"ה ע"ה, הרי תמ"ו, ועם ב' כוללים של צפ"ר דע"ה יעלו תמ"ח, כמו ש"ך וקכ"ו וב' כוללים שלהם כנלע"ד: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 31 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 31](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/31) כנים, בגימטריא ק"ך, והם בגימטריא שם אלהי"ם שהוא פ"ו, ול"ד אותיות שיש במלוי המלוי של שם אדנ"י, הרי ק"ך. ומכה זו יצאה מן ההוד של הנקבה דקדושה, כי כבר ידעת כי אימא עילאה עד הוד אתפשטת, והכה בקרקפתא דרישא דנוקבא דקליפה, בבחינה ראשונה שלה, במקום שער הראש. וגם בבחי' המלכות, ספירה אחרונה של ז"א דקליפה, סמא"ל, הנקרא בעלה. ונודע, הוא כי מושב הכנים, הם בשער שבראש. ונלע"ד חיים, שגם ז"ס, (ישעיה ד') ושפח ה' את קדקד בנות ציון, שהעלה בראשם משפחות של כנים, כמ"ש חז"ל: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 32 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 32](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/32) א"ש, אפשר שגם רומזים אל ק"ך צרופים שיש בשם אלהים כנ"ל: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 33 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 33](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/33) ערב חסר ו', והוא סוד אחורים פשוטים דהוי"ה, שהם ע"ב, ואחוריים פשוטים דאלהים, שהם ר', ושניהם בגימטריא ערב. ויצאו מנצח הנקבה דקדושה, אל היסוד דז"א דקליפה, שהוא סמא"ל: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 34 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 34](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/34) א"ש, גם מכת הרעב, נמשכת משתי אחוריים אלו. והשבע נמשך מאלהי"ם דיודי"ן, שהוא ש', ומהוי"ה דע"ב דיודי"ן, ושניהם בגי' שב"ע: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 35 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 35](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/35) דבר, הוא חבור ב' שמות של שם אלהי"ם, העולים בגימטריא קע"ב ועק"ב, וד"ל אותיות שיש במלוי המלוי של שם אדנ"י, הרי קע"ב וד"ל, כמספר דב"ר. ומכה זו יצאה מתפארת דנוקבא דקדושה, אל ההוד דזעיר דקליפה. וז"ס, הנה יד ה' הויה וכו', הנזכר במכת הדבר. להורות, כי שם ההוי"ה כסדרה, שהוא בת"ת, והוא רחמים, נהפכה לדין, ונעשית צירוף הוי"ה: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 36 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 36](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/36) אמר שמואל, בסוד ארורים הרשעים, שמהפכים מדת רחמים לדין: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 37 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 37](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/37) שחין, היא בגבורה שבנקבה שבקדושה. והנה גבורה בגימטריא רי"ו, והנה מן הגבורה שבה ולמטה, מתפשטים עשר עשר מן החמשה ספירות, שממנה עד המלכות שבה, הם בגי' חמשים, הרי רי"ו וחמשים, בגימטריא רס"ו, תוסיף עליהם ק"ב, נמצא ק"ב רי"ו נ', הם שחי"ן בגימטריא. וענין אלו הק"ב, הם סוד ג' המלויים שבג' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה, שהם מ"ו ל"ז י"ט, העולים ק"ב, שהם סוד הדינים היוצאים אל הקליפות, כמבואר אצלינו במשנת הקטע יוצא בק"ב שלו. ויצאו דינים אלו מן הגבורה של הנוקבא דקדושה אל נצח דז"א של הקליפה. והנה עניינם הוא, כי ש' של שחין, הם ש' גבורות ודינים, תוסיף עליהם הוי"ה דב"ן דההין, ועוד תוסיף י"ו אותיות שיש בשם אדנ"י במלואו ובפשוטו, הרי שס"ה כמנין שחין: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 38 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 38](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/38) א"ש, טעם לשלש מאות גבורות הנז' הוא, כנודע אצלינו, שיש בי"ס ג' קוים של חסדים, והם חח"ן. וג' קוים של גבורות, והם בג"ה. וג' קוים אמצעיים, והם דה"י. ודעת הוא במקום כתר. והמקבלת מכלם, היא המלכות, הים האחרון, ים דומה לתכלת. והנה הג' גבורות הנז', כלולות כל אחת מעשר, ועשר למאה, הרי שלש מאות, וי"ו אותיות שיש בשם אדנ"י, שהוא במלכות, הרי שס"ח, כמנין שחין. ואולי כדי למתק הגבורות האלו, נעשה בקטורת שס"ה מנים. ושלשה מנים יתירים, כנגד ג' גבורות בעצמם, כנלע"ד: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 39 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 39](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/39) ברד, הוא אחורים של אלהים, שהוא ר'. ועם ה' אותיותיו, וע"ה, הרי ר"ו, כמספר בר"ד. ויצא מן החסד של הנקבה הקדושה, כי כן ברד היא מים מצד החסד, אלא שנתערב בו אש מתלקחת מצד הגבורה, והכה התפארת דזעיר דקליפה: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 40 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 40](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/40) א"ש, במ"א נאמר בלשון אחר, ה"ר האלהים, וע"ה הרי ברד: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 41 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 41](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/41) ארבה, הוא ד' שמות של אלהים במלואם, שבכל אחד מהם בפשוטו ובמלואו ובמלוי מלויו, יש ב"ן אותיות, ונקראים ארבעה בני האלהים. והם שנים מן חכמה, ושנים מן בינה. והן בגימטריא ארבה. והם ארבה טמא, והוא דין וכנגדו ארבה טהור. מצד ארבעה בנים דברה תורה, שהם ד' הויו"ת במלוי ההי"ן, ויצאו מן הבינה של הנקבה דקדושה, אל הגבורה דזעיר שבקליפה: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 42 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 42](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/42) חשך, הוא סוד שכ"ה דינים הנודעים, אשר ביארנום, כי הדינים הם ש"ך ניצוצין תקיפין, ואלו הם הדינים של המצריים. ועוד יש חמשה יתירים, שהם הרחמים הממתקים אל ש"ך דינים הנז', אשר עמהם נשלמים לשכ"ה. ואלו החמשה, הם בחי' האורות שהיה יוצא לישראל מתוך החשך של המצריים, כמש"ה ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. שכן ה' ה' פעמים בגימטריא אור. אמנם במכת צפרדע, היו הש"ך דינים לבדם בלתי מיתוק כנז"ל, והג' יתירים על השכ"ה כדי שיהיה בחי' חשך, הוא סוד אות א, המצויירת בציור כזה, א א, שהוא ציור י"ו י"ו, העולים ל"ב, כנגד ל"ב נתיבות חכמה, אבא, כנודע כי ש"ך ניצוצין אתברירו במחשבה, הנקרא אבא. ואלו יצאו מן החכמה של הנקבה דקדושה, אל החסד דזעיר דקליפה: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 43 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 43](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/43) א"ש, לא הבנתי מ"ש כאן ה' ה' פעמים בגימטריא אור, ובודאי ט"ק גדול נפל בו: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 44 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 44](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/44) א"ש, ס"א שכן יש ה"פ אור בפרשת בראשית, וסוד א' הם ג' אותיות אל"ף, והם הג' יתירים משכ"ה, עד תשלום חש"ך. והרי נתבאר טעות הקולמוס: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 45 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 45](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/45) בכורות, יצאה מכה זו, מן כתר דנוקבא דקדושה, והכה בג"ר דזעיר דקליפה, שהם בר"ת בכ"ר, שהם, 'בינה 'כתר 'ראשית חכמה. ע"ד מה שנתבאר בס"ה, על מלת ברוך, ועל נהר כבר. (ע"כ מזולתו): ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 46 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 46](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/46) א"ש, לא מלאני לבי לכתוב פסוק אחד, וטעות הנז"ל, בענין החשך לא נתקן. והנלע"ד לפרש הוא, כי לא נעלם, כי אלו החמשה יתירים על הש"ך הנזכר, הם סוד ה' גבורות מנצפ"ך העיקריים, כאשר נתבאר בש"ב שער מאמרי רשב"י בפרשת בא, במאמר כתיב כי יהיה נערה בתולה, נער כתיב וגו', וז"ל, ניצוצא אפיק זיקין בזיקין, לתלת מאה ועשרים עיבר, ואח"כ ע"י אותם הה' גבורות דינין קדישין וכו', ונתבסמו ע"י ה' גבורות אלה שהם ה' אותיות מנצפ"ך וכו'. נמצינו למידין, כי הה' יתירים הם ה' אותיות מנצפ"ך, וכל גבורה מהם היא סוד שם בן מ"ב, נמצא ה"פ מ"ב, הם בגימטריא אור ע"ה, ועם ג' אותיות אור, וזש"ה היה אור במושבותם, קרי ביה או"ר ב"ם ושבות"ם, ודרשינן סמוכים, או"ר ב"ם ושבות"ם. ואפשר שאלו המ"ב דגבורה, הם מתמתקים במ"ב אותיות, שיש בשם הוי"ה בפשוטה ובמלואה ובמלוי מלואה. נמצא שלמצריים היה משמש מ"ב דגבורה, והוא חשך. ולישראל מ"ב אותיות דשם ההוי"ה היה מאיר להם, והיינו דקאמר קרא ולכל בני ישראל היה אור במושבותם, שנתקן להם, כנלע"ד: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 47 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 47](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/47) **סימן ט':** ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 48 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 48](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/48) הירא את דבר ה' מעבדי פרעה: ###### Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 49 [Sha'ar HaPesukim, Parashat Vaera 49](https://torahapp.org/share/book/Sha%27ar%20HaPesukim/s/Parashat%20Vaera/r/49) הנה ר"ת 'הירא 'את 'דבר 'יהו"ה, הם בגימטריא עשרים. וכן איוב ע"ה בגי' עשרים. וז"ש בס"ה, שפסוק זה נאמר על איוב, הנקרא ירא אלהים. והענין הוא, כי איוב מה שנתיירא היה, כי דבר ה' יתהפך לאותיות ברד, כאשר לא ישמעו אל דברו. וזהו הבנת אומרו, הירא את דבר ה', כי נתיירא משם דבר, כי יהפך אל ברד. וכמו שנתבאר בזוהר מכת הדבר נהפך לברד. האמנם טעם על מה זה נהפכה לאותיות ברד, ולא לאותיות דבר, שהוא החלוף האמתי מלמטה למעלה, הטעם הוא, כי כיון שהיה שם הירא את דבר ה', אשר לא חלה המכה עליו, ונשאר מקנהם ולא היה בהם כליה גמורה, לכן לא נתחלפה המלה לגמרי: