## Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah Daf 39a

###### Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 39a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:1)

(לט א) **עבדיה דר' לוי הוה קא מזבין חילתיתא כי נח נפשיה דר' לוי אתא לקמיה דר' יוחנן וכו'.**—הנה יוצא מכאן שר' לוי נפטר בחיי ר' יוחנן. וזה רחוק לדעתנו, עי' ירושלמי סוכה פ"ה ה"א וב"ר פצ"ח טז, שפרנסת ר' לוי היתה בזמנו של ר' יוחנן לאסוף את העם לשמוע דרשת ר' יוחנן, ולפעמים היה גם הוא דורש בעמידה, אבל ר' יוחנן היה דורש בישיבה מפני שהיה זקן (עי' ב"ק קיז א) ומסיים בב"ר שם: "א"ל (לדעתי ר' יוחנן אמר לר' לוי) אמרת יתיה קיים¹ תיתי למימרינא מן יתיב (פי' שעד עתה בהיותך צעיר דרשת בעמידה, ואני מברכך שתזכה לזקנה ותדרוש בישיבה כמותי) ושמש דורש כ"ב שנה". ומשמע שר' לוי היה דרשן בקביעות כ"ב שנה בישיבה. ונראים הדברים שזה היה אחרי פטירת ר' יוחנן, שאילו בחייו לא היה ר' לוי דורש בקביעות. ועי' גם ירושלמי ר"ה רפ"ד וסנהדרין פ"ב ה"ג, שר' זעירא ראה את ר' לוי דורש. ועי' ירושלמי מעשרות פ"ג ה"י, שר' לוי נשא ונתן עם ר' זעירא (= ר' זירא דבבלי), ור' זעירא דחה את דרשתו במקרא. ומשמע ששניהם היו חברים ובני דור אחד. אבל מצאנו בירושלמי סוף פרקין: "טלייא דלוי צנברייא הוה מזבין פירין (פי' פירות) ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא עבדו של נאמן כנאמן" (פי' ופטורים מלעשר את פירותיו דמאי). ונראה שהוא אותו מעשה דהכא בשינוי כדרך הבבלי והירושלמי. ולפ"ז ר' לוי דהכא איננו ר' לוי סתם דבבלי וירושלמי, אלא ר' לוי צנברייא שמצינו אותו בזמן ר' אבא בר זבדא (ירושלמי שביעית פ"ט ה"ז) ובזמן ר' יצחק ור' אמי (שם פ"ו ה"ב) וגם יש להגיה כאן "אתו לקמיה דר' אסי" (= ר' יסא דירושלמי כנודע).

footnotes:
¹ כצ"ל, וכעין זה בירושלמי סוף הוריות, וכ"ש בהגהות רד"ל בב"ר שם.