## Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah Daf 69a

###### Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:1)

(סט א) **רב אחאי שיער וכו' רב שמואל בריה דרב איקא שיער וכו'.**—כנוסח שלפנינו כ"ה גם ברי"ף, אבל בה"ג הל' יין נסך הנוסח "ר' שימי בריה דר' אבהו" וברא"ש כאן "ר' שמואל בריה דר' חייא" [וכ"ה בכ"י ספרד, הוצ' ביהמ"ד לרבנים בנ"י], וכ"ה בתוס' רי"ד מהדורא קמא, ובשם רה"ג העתיק תוס' רי"ד שם וכן בס' המכריע סי' לו: ר' שמואל בריה דר' אבהו" [וכ"ה בכ"י מינכן], וכ"ה הנוסח באו"ז ע"ז סי' רסג, וכן עיקר. וכעין זה נצטרפו יחד רב אחאי ורב שמואל בריה דר' אבהו בחולין נט ב, ושניהם הם מרבנן סבוראי כמבואר בס' כריתות שער ד'. ור' שמואל בריה דר' אבהו מכונה בקבלת הראב"ד "ר' שמואל בר אבא", וכ"ה ביוחסין ובהקדמת המאירי לאבות. ובארש"ג שביוחסין [= נוסח ספרד] מכנה אותו "ר' שמואל בר יהודה דמן פומבדיתא" ונפטר לפי רש"ג תתי"ז לשטרות (= ד"א רס"ו ליצירה לפי מנייננו), ולפי קבלת הראב"ד-רע"ח ליצירה. ורב אחאי המכונה אצל רש"ג ביוחסין "רב אחאי ב"ר הונא" ונפטר לפי דבריו תתט"ז לשטרות (= ד"א רס"ה ליצירה), ולקבלת הראב"ד - רע"ה ליצירה.


###### Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:2
[Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:2)

ודע שבאגרת רש"ג (לפי נוסח חופש מטמונים = נוסח הצרפתי) נמצא עוד אחד מרבנן סבוראי ששמו רב אחא בריה דרבא בר אבהו או רב אחאי מבי חתים, אבל אין זה רב אחאי בן מחלוקתו של רב שמואל בריה דר' אבהו מאחר שמצינו בגיטין ז א (לפי נוסח רש"ג שם וערוך ע' צקלג) מפורש "רב אחא מבי חתים", אבל בר פלוגתיה דר' שמואל בריה דר' אבהו מובא כאן ובחולין "רב אחאי" סתם; לכן מוכרח שאחר הוא, והוא רב אחאי ב"ר הונא (וזה שלא כס' דורות הראשונים ח"ג דף כ"ט, ע"ש).


###### Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:3
[Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:3)

ועל אודות רב שמואל בריה דר' אבהו מבואר בחולין (מט א), שאביו רב אבהו היה ראש כלה אצל רפרם, והוא רפרם השני שמלך¹ בפומבדיתא משנת תשמ"ד לשטרות עד תשנ"ד (מן ד"א ר"ג עד ד"א רי"ג ליצירה, וכ"ה בקבלת הראב"ד).

footnotes:
¹ לפי ארש"ג שבס' סדר החכמים לנייבוער, אבל בנוסח האגרת שביוחסין חסר הרבה.


###### Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:4
[Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:4](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:4)

(שם תוספות) **ד"ה ההוא וכו' עצמות החמור טהורות וכו'.**—עי' מ"ש ע"ז בפלפולא חריפתא על הרא"ש פ"ה אות ל"א.


###### Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:5
[Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah 69a:5](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:5)

(סט א תוספות) **ד"ה סבר וכו' דתרומה וכו' בדבר לח בטלה בששים וכו'.**—פלא שהם סותרים דברי עצמם לקמן (עג א ד"ה שני) דמבואר דאף לח בלח אינה בטלה אלא בק"א, והכי מוכח בפסחים (כא א)¹, אבל עיקר הטעם שאין מצריכים בקדירה שיעור ק"א היינו משום דאין בקדירה תרומה בעין אלא טעם תרומה, לכך בטל בששים. וכן אם נתערב תרומה מין בשאינו מינו ה"ז בנותן טעם כמו ששנינו בערלה פ"ב מ"ז. והא דאיתא לעיל (סו א) דחמירא דחיטי בחמירא דשערי לרבא במשהו, משום דה"ל מין במינו לאו בתרומה מיירי כפירש"י שם, אלא בטבל, וכ"ה מסקנת תוס' רי"ד מהדורא ג' שם. ומ"ש עוד בתוס' כאן, דלר' יהודה דמין במינו אינו בטל אף בתרומה כן הוא - דוחק גדול לומר דכל המשניות ששנינו בהן דתרומה בטלה מין במינו הן דלא כר' יהודה. לכן נראה דר' יהודה מחלק בין דבר שאסור לכל ובין דבר שאינו אסור לכל כתרומה שיש לה היתר לכהנים.

footnotes:
¹ ומצינו להיפך במנחות כב ב תוס' ד"ה ורבי, שר"ת רצה לומר דתרומה לח בלח אוסרת בכל שהוא, ואח"כ חזר בו מהא דפסחים הנ"ל.