## Sha'arei Torat Bavel on Beitzah Daf 25b

###### Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Beitzah/r/25b:1)

(כה רע"ב) **חצובה מקטע וכו' נטיעה מקטע וכו'.**—לפי פי' רש"י הקשה מהרש"א דמאי אולמא דנטיעה דערלה מנדה, והרי דין שניהם מפורש בתורה. ומלבד זה קשה על מה שאמרו "חצובה מקטע רגליהון דרשיעיא". וכי לא יכולים הרשעים לומר "אחרי רבים להטות", ואנחנו למדנו משאר מיני העשבים, שאין להם סגולות החצובה? ולכך נראה לנו ענין אחר בזה.


###### Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:2
[Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Beitzah/r/25b:2)

ותחילה נחקור מה היא החצובה, שלא נתבאר יפה בדברי המפרשים. רש"י ז"ל כתב כאן: עשב ששרשיו נוקבין ויורדין בעומק ואין מתפשט לצדדין כלל. וכעין זה בפי' ר"ח, ולא כתבו את שמו בלשונם כדרכם¹. נראה שלא ידעו מה הוא, אלא שבערוך ע' חצב ג' כתב: "עשב הוא שיורדין שרשיו בארץ אמות הרבה ולא ינטו הנה והנה וכו' ונקרא אדר"א¹ וכו' ונקרא בלשון ארמי יבלא". ובערך יבל כתב¹: "עשב ששמו יבלא ובלשון קודש חצובה". והנה מדבריו שם מבואר שהוא מין עשב נמוך, אבל בפסחים (קיא ב) איתא: "בטולא דחצבא דלא חצב גרמידא". ומזה מבואר שהוא מין צמח הגדל בגובה אמה ויותר. ואנחנו נשער כי הוא הצמח הנקרא בלשון רומית ואשכנזית "קקטוס" (cactus), ובלשון ערבית "צבר", ובחלוף¹ אותיות "רצב" קרוב לשם "חצב" בפי חז"ל. ועי' ירוש' שביעית פ"א ה"ב [לג רע"ב]: בעשויין צובר (והרי זה כשם הערבי ממש!), ואותו ענין בבבלי ב"ב פג ב "כחצובא". מבואר אפוא ד"צובר" היינו "חצב" או "חצובה", וצמח זה מצוי הרבה בא"י, וגדלו כקומת אדם ויותר, והוא גדל גם בארצותינו בעציצים. ותמונת עליו תלתא תלתא בחד קינא כמו עלי ההדס כל עלה שבסדר אחד הוא בין האויר של שני עלים, שלמעלה ממנו ושלמטה ממנו, והרבה קוצים דוקרים כמו מחט יוצאים מכל עלה ועלה, ועל כן מנהג הערביים בארצות המזרח עד היום הזה לנטוע צמח זה בגבולי שדותיהם - במקום שאין אבנים מצויות-כי קוציו ימנעו אנשים זרים מלעבור עליהם להכנס אל השדה. וגם כי אין לצמח זה אלא גזע אחד לכן הגבול ניכר לעולם.

footnotes:
¹ עי' רשב"ם ב"ב נב א ובחדושי רמ"ה שם נו א ובפיה"מ להרמב"ם כלאים פ"א מ"ח.
¹ נראה דהיינו בלשון לעז, עי' בערך "אדר" שכתב על אדרא שבלשון חז"ל, שהוא מין אילן.
¹ ומקורו מפירוש רה"ג כלים פ"ג מ"ו (ע"ש) [ועי' הערות מו"ר פרופ' י"נ אפשטיין ז"ל בהוצאתו.]
¹ וחלוף אותיות מצוי בלשונות מזרחיות (עי' ערוך ע' אגן ב ויוחסין סדר אמוראים ערך ר' יהודה בר חנינה).


###### Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:3
[Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Beitzah/r/25b:3)

ונראה עוד דמשום שיש לצמח זה ג' עלים העומדים סביבו כדמות משולש או כדמות סגולתא, לכן בכל מקום שרצו חז"ל לציין תמונה כזאת יאמרו "כחצובא", ולכן יכנו גם לקנקן בעל ג' רגלים כדמות משולש בשם "חצבא"¹.

footnotes:
¹ ועי' רש"י עירובין נז ב וערוך ע' חצב א', שפירשו להיפך. ועי' שבת עז ב, שאמרו: חצבא שחוצב מים מן הנהר.


###### Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:4
[Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:4](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Beitzah/r/25b:4)

ולפי זה עניינו כאן חצובא מקטע וכו' דשדה גדורה סביב בצמח זה-הגנבים פורשין ממנה מפני יראת הקוצים שידקרו את בשרם ויברחו מצער הגוף: אבל בשדה שאינה גדורה בחצובה יגנבו דיים, כי לא ייראו את ה' העושה שמים וארץ. ומה ישיבו ביום תוכחה. וכעין זה בסנהדרין (קג סע"ב) "בכבודי לא מחיתם בכבודו של ב"ו מחיתם".


###### Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:5
[Sha'arei Torat Bavel on Beitzah 25b:5](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Beitzah/r/25b:5)

וכעין זה יש לפרש נטיעה מקטע וכו' שאין אדם נהנה מפירות ערלה הגדילין בשדה מפני שהכל יודעין שנטיעותיו ערלה הן, והוא דבר שבפרהסיא; אבל בטרפות ונדה יש אנשים שאין חוששים באיסורן ועוברים עליהן בצינעה. וכעין זה במדרש חזית פ"ה: "לערלה אתה ממתין ג' שנים, לאשתך אי אתה ממתין עד שהיא מטהרת". ומקטע רגליהון היינו שאין בפיהם תשובה ביום הדין כמו במעילה (ז ב): קצצתינון לרגלוהי דינוקא (ועי' פי' רש"י שם).