## Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot Daf 50a

###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:1)

(נ ע"א) **רב אשי שדר ליה שבסר זוזי לרב אחא וכו' שלח ליה וכו'.**—הרמב"ן בהל' בכורות פ"ח וכל הפוסקים פסקו כרב אחא, שצריך ליתן בפדיון הבן עשרים דינרים צוריים, שהם חמשה סלעים, משום דכן הוא המסקנא כרב אחא, שלא מצינו שרב אשי השיב עליו. וראינו בחלופי מנהגים שבין בני מזרח לבני מערב (שבסוף ס' יש"ש ב"ק) סי' ד': "בני א"י אין פודין את הבכור כי אם בחמשה סלעים שהם ישנן ז' כספים ושליש. בני בבל פודין את הבכור בכ"ח כספים". ונראה שבני א"י ובני בבל נחלקו במחלוקתם של רב אשי ורב אחא כאן, דבא"י סברי כרב אשי, שפודין בחמשה סלעים של תורה, שכל סלע הוא תלתא ותלתא, שהן ט"ז דינרים וב' שלישים. ולפ"ז יש להגיה: "שהן ישנן י"ז כספים פחות שליש", וכספים אלו הם דינרי צורי, שכן הם נקראים בא"י כסף סתם¹, שבזמן חז"ל היתה א"י תחת ממשלת הרומיים, והמטבע המהלך אצלם היה דינר צורי. אבל בני בבל סברי כרב אחא, דצריך לפדות בחמשה סלעים גדולים של ארבעה דינרים, כמו לאחר ההוספה, שהם בכספים של בבל של ערביים כ"ח זוזי ופלגא ופלגא דדנקא. ולפ"ז צ"ל כאן: "ב"ב פודין את הבכור בכ"ח כספים ומחצה וחצי מעה". וראיתי בס' זכרון ברית לראשונים עמ' 178 בשם "אורחות חיים" כ"י: "בני א"י פודין אותו בכ"ח וחצי", ונראה דגם שם נשמטו המלות "וחצי מעה", וגם שם החליף מבני א"י לבני בבל ומבני בבל לבני א"י.

footnotes:
¹ וכמו דאיתא למטה שם סי' ז: "בני א"י כתובה שלהם כ"ה כספים". וכ"כ רה"ג במשפטי השבועות והעתקנו דבריו למעלה.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:2
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:2)

והנה כבר כתבו התוס' (לעיל מט ב ד"ה אמר) בשם רש"י, דשקל של תורה משקלו ארבעה זהובים, שהם חצי אונקיא למשקל הישר של קולוניא. וכתב הרמב"ן בסוף פיה"ת, שראה בעכו "שקל הקדש של כסף ומשקלו עשרה כסף¹ והם חצי אוקיא שהזכיר רש"י וכו' כפי דברי רבותינו הגאונים וכו' הסלע י"ב אשטרלינש (היינו כסף או ארגנץ או פשוט דלעיל) ואינם אלא עשרה כדברי רש"י". והרי מבואר דאוקיא של רש"י היא של עשרים ארגנץ, ומבואר בשו"ת רשב"ץ ח"ג סי' רכ"ו, שהיא האוקיא של צורפים. אבל יש עוד מין אוקיא קטנה שאינה אלא ט"ז ארגנץ והיא מכונה אוקיא של מארק. ועי' בטור יו"ד סי' ש"ה שכתב דחמשה סלעים לרש"י שתי אוקיאות וחצי (שהן כפי מה שנתבאר למעלה אלף ות"ר חבה או שעורים של כסף), ולגאונים משקל אלף ותתק"כ שעורים כסף. ולפ"ז ג"כ ההפרש ביניהם שתות. ונראה שרש"י פירש שיעור דינר של תורה, והגאונים כתבו שיעור הדינר בתר דאוסיפו עליה שתות. ואפשר ג"כ שרש"י והגאונים חלוקים בפלוגתא דרב אשי ורב אחא כאן. וכבר כתבנו בסוף יבמות, שהרקח כתב: ה' סלעים הן ה' אוקיות.

footnotes:
¹ ברמב"ן הל' בכורות פ"ח ור"נ סוף כתובות ובמ"מ הל' עירובין פ"א הי"ב ובכו"פ פט"ז יכנו לכסף של הרמב"ן "ארגנש" או "ארגנץ", וברש"י לעיל מט ב ד"ה "מנה של צורי" ובעיטור הל' כתובות ובס' מנחת יהודה לריב"א עה"ת פ' משפטים יקראו לכסף זה "פשוט".


###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:3
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:3)

ודע שבמשקל הרוקחים הנהוג אצלנו הליטרא היא מי"ב אוקיות, שכל אוקיא משקלה שני לוט ושליש או שבעה זאלאטניק או שמונה דרכמים, וכל דרכמון הוא מג' סגרופולים. וכן כתב במוסף הערוך ערך אסתרא: "משקל בקע לגלגולת שני דרכמים כמאמר יוסיפון, כי באונקיא ח' דרכמים ובכל דרכמון ג' גרמסין (נראה שהוא "סקרופול" שבארצנו הנ"ל) מונים"¹. וגם לפי חשבון זה הסלע חצי אוקיא, כדעת רש"י, ומזה נראה שאוקיא שלנו היא היונית. וידוע ג"כ שהמשקלות שבארצנו הביאו מארץ יון. ולפ"ז יהיה משקל הסלע לוט וששיתה כסף טהור, וחמשה סלעים משקלם ששה לוט פחות שתות, אבל לדעת הגאונים משקל חמשה סלעים הוא יותר שתות דהיינו ז' לוט בדיוק. ולפיכך בארצנו כשנותן לכהן בפדיון הבן חמשה רובל כסף ממטבעות שלנו יצא אף לדעת הגאונים, שהרי בכל רובל כסף נמצא כסף טהור לוט אחד ושליש ועוד 96/21 משליש לוט, ובחמשה רו"כ יש ז' לוט ו־ 32/3 מלוט. וא"כ יש בהם יתרון משהו.

footnotes:
¹ וכן בירושלמי שקלים פ"ב ה"ד: מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:4
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:4](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:4)

וראיתי בדרישה ביו"ד (סי' שה אות ג'), שכתב בשם מהר"ם מריזבוריק שיעור פדיון ה' לוט כסף ורביע לוט. ובשו"ת מהר"י ברונא סי' קכא כתב בשם מהר"ח¹ מרזבורק ה' סלעים הן ה' לוט כסף (אולי חסר כאן עוד רביע לוט) וכל לוט ז' גדולים, נמצא ה' לוט ל"ה גדולים. ועו"ש שלדעת רש"י משקל ה' סלעים הוא לכל היותר כ"ה גדולים (ע"ש). ולפי חשבונו הם ג' לוט וארבע שביעיות הלוט. ואם הלוט שלהם הוא עצמו הלוט שלנו הרי חשבונם פחות הרבה ממה ששערנו אפי' לדעת רש"י.

footnotes:
¹ קרוב בעיני שצ"ל: מהר"ם, והוא הנ"ל.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:5
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:5](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:5)

ומצאנו בס' נחל אשכול על האשכול ח"ב סי' מא, ד"ה' סלעים לדברי הגאונים הוא למשקלנו ה' לוט ושליש כסף צרוף כ"ש בספרי תורת אמת", ולא זכינו לראות את ספרו תורת אמת, לכן לא נודע לנו מקור לדבריו הסותר את דברינו. ועוד מצאנו בס' יסוד ושורש העבודה בסופו ד"שיעור פדיון הבן הוא שלשה רו"כ ושבעים ותשעה קאפ' פחות רובע". ואיני יודע מאין הוציא סכום כזה בדיוק אם לא מדברי הדרישה בשם מהר"ם מריזבורק, ודעתו שהלוט של מהר"ם הוא עצמו הלוט שנהוג בינינו. אבל גם לפ"ז אין שיעורו מכוון, כי דקדקתי ומצאתי כי ה' לוט ורובע עולים שלשה רו"כ וששים קאפ' ו־ 4/3 קאפ' פחות משהו. והשמונה עשר קאפ' שהוסיף איני יודע מאין באו לו. בין כך ובין כך כמה רב חילו שהקל כל כך בדבר של תורה. ועי' ביאורי הגר"א יו"ד סי' ש"ה אות ד', שהלוט נשתנה לפי המקום ולפי הזמן.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:6
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:6](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:6)

(נ סע"א רש"י) **ד"ה קינטרים מאה סלעים בכל שקל.**—פלא שרש"י עצמו כתב בב"מ (פז א), דקינטרא היא מאה מנה. וכן יש בירושלמי סנהדרין ספ"א דהיה קנטרא של מאה מנה והוא ככר. וכ"כ בערוך ע' קנטר ב': "ככר זהב טהור תרגום ירושלמי קנטר דהב דכי". ועוד לעיל (ה א) מבואר, דככר של חול הוא מששים מנה ושל קדש הוא ק"כ מנה. וקרוב בעיני שט"ס בפי' רש"י כאן, וצ"ל: "מאה מנים בכל שקל".


###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:7
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:7](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:7)

(שם) **ד"ה הדריינא וכו' אלו היו ממטבעות ירושלים.**—עי' מ"ש בע"ז נב ב.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:8
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:8](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:8)

(נ ע"א תוספות) **ד"ה דינרא וכו' כמו הדר הודרנא.**—כ"ה בשבת (עז ב), כנוסח הרא"ש שם (וזה נעלם מהגרי"ב ז"ל כאן, ולכך הגיה לחנם), וכ"ה בתל' כ"י, כ"ש בד"ס שם.


###### Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:9
[Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot 50a:9](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Bekhorot/r/50a:9)

(שם תוספות) **ד"ה דמזדבנא וכו' משמע שהיה עוביו של דינר זהב משונה מדינר של כסף מדנקט ואם נשתייר בו כעובי דינר של זהב כשירה, וש"מ כפליים כשל כסף היה ולפיכך שוה מהם כ"ה וכו'.**—דבריהם נפלאים מאתנו, כי נודע אשר משקל הזהב כבד קרוב לכפליים מכסף במדה וגודל אחד, וא"כ ראייתם נהפכת להם לקושיא, דודאי לרש"י ז"ל דדינר של זהב ושל כסף היה משקלם שוה. הרי מוכרח שדינר זהב היה קטן במדה משל כסף, ומתוך כך גם קטן בעוביו, כמנהג טובעי מטבעות. אבל לדעת התוס', שדינר זהב היה כפלים בגודל משל כסף, א"כ היה שוה כארבעים של כסף, שהרי הזהב יקר משל כסף עשר פעמים כשהוא משקל במשקל או י"ב פעמים (כפי הנוסח האמתי) בזמן התוס'; כ"ש כאן "זקוק בזקוק", וידוע שהזקוק הוא במשקל ח' אוקיות, שכל אחת של ט"ז ארגנץ (עי' מ"ש למעלה), כ"ש בכפתור ופרח פט"ז ובשו"ת הרשב"ץ ח"ג סי' רכו, ואם היה דינר של זהב שוה כ"ד של כסף מפני שהיה כפול במשקל, הרי ודאי שהיו קרובים במדה ועובי. ועי' תוס' ב"מ מד ב ד"ה אחד, דשם דבריהם מחוורים יותר. ומ"מ נראה עיקר כדעת רש"י.