## Sha'arei Torat Bavel on Chagigah Daf 25a

###### Sha'arei Torat Bavel on Chagigah 25a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Chagigah 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Chagigah/r/25a:1)

(כה רע"א) **שרצועה של כותים מפסקת ביניהן.**—לפי פרש"י ור"ח גזרו חכמים טומאה אף על ארץ הכותים ושביליהם כמו על ארץ העמים ושביליהם. ויפה הקשו ע"ז בתוס' ד"ה "שרצועה" בשם ר' אלחנן מתוספתא מקואות רפ"ו, דארץ הכותים ושביליה טהורין, וכ"ה בירושלמי ע"ז פ"ה ה"ד [מד ע"ד]. ותירוצם של התוס' דתוספתא זו נשנית קודם שקילקלו בדמות יונה אינו מחוור כלל, שהרי מבואר בחולין (ו א), שבימי ר"מ מצאו להם דמות יונה והוא גזר עליהם, ומשנתנו ודאי שנשנית בזמן הבית (שאין קודש אלא בזמן הבית), שאז עדיין לא גזרו עליהם, וכל שכן על ארצם ושביליהם. לכן נראה לפרש על־פי מה שכתב בספר תבואות הארץ פ"א (דפו' ירושלם עמוד י"ט), שמצא בספריהם שבזמן הנוצרי כשהיו עולים לרגל מגליל לירושלם, היו עוברים דרך עבר הירדן למען לא יעברו דרך ארץ הכותים. והמחבר שם תפס בטעם דבר זה כפי העולה מהמפרשים כאן, שלא יטמאו בפסיקיא של כותים. וכבר כתבנו שאין זה מחוור. אלא הטעם הוא פשוט, שהיה סכנה לישראל בזמן ההוא לעבור בעיירות הכותים מפני שהשנאה ביניהם לבין ישראל היתה גדולה מאד עוד מימי אגריפס השני, שבסיבת איש גלילי שעבר דרך ארץ הכותיים לעלות ולחוג בירושלים ונהרג בארצם היתה מלחמה גדולה בין היהודים והכותיים (ככתוב בס' מלחמות היהודים ליוסף בן מתתיהו ספר ב' פי"ב), ולכן חדלו ארחות מלעבור דרך ארצם, ועיקמו את הדרך לסובב את רצועת הכותים לעבור דרך עבר הירדן ולחזור לארץ יהודה דרך עיירות הגוים, שלא כבשום עולי בבל, והן היו בכלל ארץ העמים שגזרו עליהם טומאה. וכן אמרו בירושלמי פרק זה ה"ד [עט רע"ג]: ר' יהושע בן לוי בשם ר' (צ"ל: בר) פדייה מפני שפסיקייא של כותים מפסקת (ועניינו כמו שביארנו) והא תנינן שנייה לה רגב בעבר הירדן בלא כך אין פסיקייא של כותים מפסקת וכו' (פי' שא"א לעבור מרגב דרך הירדן לארץ הכותים ומשם לירושלים מפני הסכנה והיו מוכרחים לסבב דרך עיירות הגוים שהן בכלל ארץ העמים שגזרו עליהן טומאה, וכמו שנתבאר). ועי' מ"ש בר"ה כב ב.


###### Sha'arei Torat Bavel on Chagigah 25a:2
[Sha'arei Torat Bavel on Chagigah 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Chagigah/r/25a:2)

(שם תוספות) **ד"ה שרצועה וכו' צ"ע היאך עולין לרגל מן הגליל וכו'.**—אינו מובן שכבר אפשר להקדים ולבא לירושלם ז' ימים לפני הרגל כדי שיספיקו להזות עליהם ולטהרם.