## Sha'arei Torat Bavel on Eruvin Daf 45a

###### Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 45a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 45a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Eruvin/r/45a:1)

(מה רע"א) **א"ל רבה בר בר חנה לאביי ומדר' אליעזר קמותבת ליה למר.**—כעין זה יש בזבחים קי ע"א, ושם הנוסח: רבה בר רב חנן, וכן יש להגיה כאן, וכ"ה בד"ס כאן.


###### Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 45a:2
[Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 45a:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Eruvin/r/45a:2)

(שם) **אלא אי קשיא הא קשיא דתנן בראשונה וכו'.**—תמה אני ע"ז דמאי קושיא, דהא י"ל דזה ששנינו כאן דחוזרין למקומן הוא באופן שאין להם מקום בטוח מן האויב עד מקומם; אבל המשנה דר"ה מיירי כשיש להם באמצע הדרך לפני מקומם עיר בטוחה מן האויב כלשון משנה זו "הרי הן כאנשי העיר", ולכך אין להם צורך לחזור למקומם בשבת.


###### Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 45a:3
[Sha'arei Torat Bavel on Eruvin 45a:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Eruvin/r/45a:3)

(שם) **גוים שצרו על עיירות ישראל אין וכו' מחללין עליהן את השבת וכו' כשבאו על עסקי ממון.**—עי' סנה' עב א: "מ"ט דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו וכו' ואי קאי לאפאי קטילנא ליה וכו' בא להורגך השכם להורגו" ואפי' בשבת. וצריך טעם לחלק ביניהם. ועי' ב"י או"ח סי' שכ"ט בשם מהר"ר ישראל דבזמן הזה אפי' על עסקי ממון מחללין וכו', שאם לא יניחם לשלול יהרגוהו. ואינו מובן דהרי גם חז"ל אמרו כן במחתרת. ועי' עוד ב"ק קיז א: ממון של ישראל כיון שנפל ביד גוים אין מרחמין עליו (ועי' רש"י שם).