## Sha'arei Torat Bavel on Megillah Daf 22a

###### Sha'arei Torat Bavel on Megillah 22a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Megillah 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Megillah/r/22a:1)

(כב א) **ושמואל אמר פוסק.**—לפי פי' רש"י בזה הכרח למחוק למטה גירסא שלפנינו "ולמ"ד פוסק נפסוק"¹. אבל מתוך הירושלמי פ"ד ה"ב [עה ע"א] נראה לפרש כאן עניין "פוסק" שפוסק למתורגמן. שהיה דרכם להעמיד תורגמן לתרגם בלשון ארמית כל פסוק ופסוק שקורא הקורא, וכמו ששנינו לקמן (כג ב) "ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד". וכשהקורא קורא רק חצי פסוק ופוסק, והמתורגמן מתרגמו וחוזר הקורא וקורא את חצי הפסוק האחרון, והמתורגמן מתרגמו, הרי פסוק אחד נראה לשומעים כשני פסוקים¹. וז"ל הירושלמי שם "ומן דמר חותך ויהי ערב ויהי בקר פסוק בפני עצמו". והרי "ויהי ערב" הוא בסוף הפרשה וסיום הקריאה. ומוכרח לומר שעושה אותו פסוק בפני עצמו למתורגמן המתרגם לרבים. ואף דשיטת הירושלמי שם שאינו עושה כן אלא ויהי ערב בלבד, משום שבשאר פרשיות הוא באמת פסוק בפ"ע, מ"מ שיטת הבבלי אינה כן, אלא יכול לפסוק לתורגמן כל פסוק שירצה. ולפי זה שפיר גרסינן למטה "ולמ"ד פוסק נפסוק".

footnotes:
¹ [כהגהת הגרי"ב.]
¹ [מעין זה פי' ר"ח: פוסק כלומר פוסק פסוק אחד לשנים.]